ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/12/1989

העמקת האבטלה במיוחד ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ת' טובי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 96

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, כ"ב בכסלו התש"ן (20 בדצמבר 1989). שעה 00;09
נ כ ח ו
חברי הוועדה: א' נמיר -היו"ר

ע' דראושה

רן כהן

י' צבן

י' שפרינצק
מוזמנים
חבר-הכנסת ת' טובי

חבר-הכנסת נ' מסאלחה

חבר-הכנסת ח' פארס

מ' גבאי - נציב שירות המדינה

י ' ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

נ' לבון - מנהל אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

די צרפתי - מנהל מחלקת מחקר, שירות התעסוקה

ב' שוורץ - מנהל מחלקת שירותי מעסיקים, שירות התעסוקה

אי בורג - מנהל בנא"ם, שירות התעסוקה

אי בלאי - לשכת היועץ לענייני ערבים, משרד ראש הממשלה

י' צמח - מפקח ארצי במיגזר הערבי, משרד העבודה והרווחה

ג' עבאס - יועץ השר לענייני ערבים, משרד העבודה והרווחה

י י נחמיאס - משרד התעשיה והמסחר

א' וייל - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' רדל - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' ג'ראיסי - מ"מ ראש עיריית נצרת

א' אבו-רחמן - סגן ראש עיריית נצרת

מי אבו-אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת

ע' עדאווי - מזכיר מועצת פועלי כפר קנא

י' ג'ברין - מזכיר ועד פועלי אום-אל-פחם

ע' תמיר - יו"ר מטה התעסוקה בהסתדרות

מזכירת הוועדה; א' אדלר
קצרנית
מ' הלנברג
סדר-היום
העמקת האבטלה במיוחד ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת תופיק טובי



העמקת האבטלה במיוחד ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ת' טובי
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב, אני מכתבדת לפתוח את ישיבת ועדת מעבודה והרווחה. אני רוצה

להכריז על הישיבה כישיבת פתוחה.

אנחנו עוסקים היום לא בפעם הראשונה, ואני בטוחה שלא בפעם האחרונה, בהצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת תופיק טובי בנושא העמקת האבטלה במיוחד ביישובים ערביים

ובאזורי פיתוח.

אנחנו רוצים לדבר היום גם על המצב האומלל, שכל כך מעט ערבים, אם בכלל,

משובצים או עובדים בשירות המדינה.

לפי הנוהל נשמע את עיקרי ההצעה של חבר-הכנסת טובי.
ת' טובי
יושבת-ראש הוועדה, חברי הו וערה, אורחים נכבדים, אני יודע שוועדת העבודה

והרווחה דנה בנושא זה כמה וכמה פעמים גם במסגרת הצעות לסדר-היום שהועלו והועברו

אליה אבל המצב נשאר ללא שינוי וחוזרים ודנים בו שוב, ואולי זו תהיה זעקה לשמיים.

אני העליתי את הנושא ב-31 במאי ומצב האבטלה בארץ החמיר מאז. מאז השנה שעברה

חל גידול של 11% במספר דורשי העבודה. כשאני העליתי את הצעתי היו 70 אלף דורשי

עבודה. היום יש 93 אלף.
היו"ר א' נמיר
93 אלף דורשי עבודה ערבים?
ת' טובי
לפי הסטאטיסטיקה יש היום 93 אלף דורשי עבודה. המצב חמור במיוחד באזורים

הערביים ובערי הפיתוח. מספר המובטלים בגליל המערבי, יהודים וערבים, מגיע היום

ל-8,150.
היו"ר א' נמיר
כמה מהם ערבים?
ת' טובי
אני מעריך שמחצית מהמספר הזה הם ערבים.

המספר הזה מהווה גידול של 83% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. בחודש

נובמבר בלבד חלה עליה של 50% לעומת הודש נובמבר בשנה שעברה. בעכו רשומים 1,300

מובטלים - מחציתם ערבים, למרות שהם מהווים פחות מ-20% מאוכלוסיית עכו. זה המצב

בכל הכפרים בסביבה.

אני רוצה לעמוד במיוחד על נצרת והסביבה, שלמרות שזו עונת הקטיף ויש קצת

דרישה לעובדים, רשומים בלשכת העבודה כ-3,100 איש, תוספת של 50% בהשוואה למה שהיה

בשנה שעברה. את היתר יספרו אנשי המקום. אדגיש ש 50%-מתושבי העיר נצרת נמצאים היום

מתחת לקו העוני.
ואשר לתעסוקת האקדמאים
70% מהבוגרים אינם עובדים במקצוע שלמדו אותו.
היו"ר אי נמיר
מבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה?
ת' טובי
כך. הם לא יכולים לקבל תעסוקה בתחום שאותו למדו. האבטלה בקרבם - רופאים,

מהנרסים ובעלי מקצועות אהרים - נעה בין 35% ל-36%. יושבת-ראש הוועדה בוודאי

זוכרת את הדיונים שהיו בוועדה ב-1987 ואת ההמלצות שגובשו אז. היו אלה דיונים

בנושאים דומים לנושא שעומד היום על סדר-היום, ובמיוחד בקשר לנצרת העיר. ביו

ההמלצות היתה המלצה לפעול להקמת ועדת שרים מיוחדת לפיתוח מתואם ומזורז של נצרת.

הוועדה פנתה בעניו זה אל ראש הממשלה. הוועדה פנתה לשר הפנים לפעול להחשת ההליכים

לאישור תכנית המיתאר לנצרת. הוועדה ביקשה משר התעשייה והמסחר לפעול לזירוז

ההליכים לאישור ולהקמת אזור תעשייה בנצרת. הוועדה פנתה לשר התירות לפעול לזירוז

ההליכים לאישור תכנית-אב לתיירות בעיר. בעניו זה הוחל באיזשהו סקר.
היו"ר א' נמיר
מה קרה לו?
ת' טובי
תושבי העיר יגידו.

הוועדה פנתה לשר העבודה והרווחה לפעול לפיתוח מערכת קורסים להכשרה מקצועית

בנצרת, בתיאום עם משרד התעשייה והמסחר ובתחשב בצרכי הפיתוח התעשייתי של העיר.

עוד ביקשה הוועדה משר העבודה והרווחה לפעול לשיפור המבנים הפיסיים ותנאי השירות

של הלשכות של שירות התעסוקה והביטוח הלאומי לתושבי נצרת והסביבה.

הכל נשאר כפי שהיה. הוגשו מסקנות והמלצות, הדברים כתובים אבל המצב נעשה

יותר ויותר חמור משנה לשנה. השלטוו לא מתייחס לאזורים הערביים, יש אפליה והתעלמות

ממסקנות ומהמלצות.

בשבועות האחרונים דובר על אלה החיים מתחת לקו העוני, 50% מהם באים מהאוכלוסיה

הערבית.
היו"ר א' נמיר
זה נתוו בדוק?
ת' טובי
כו. ו-75% מהילדים שמתחת לקו העוני הם ילדים ערבים. אני יכול לצייו בפני

הוועדה כל מיני תופעות מאד מדאיגות. זה סקר של הלשכה המרכזית לסטאטיסטלקה ומשרד

הפנים, שהופיע בחודש אוקטובר 1988, סקר על אפיוו הרשויות המקומיות לפי הרמה

הכלכלית-חברתית של האוכלוסיה. יש דברים מזעזעים על הפער ביו שתי האוכלוסיות. למשל,

ממוצע ההכנסה לנפש לחודש בסקטור היהודי - 13.9 ש"ח, ובסקטור הערבי - 6.4 ש"ח.

מיתות בקרב ילדים - הממוצע בסקטור היהודי הוא 1.3 מיתות לכל 100 לידות, ובסקטור

הערבי 2.37. באום-אל-פחם זה 2.6 ובנצרת 2. ועוד: בסקטור היהודי לומדים 48% מבני

הנוער מגיל 15 ומעלה, בבית-ספר תיכוו וכו', ובסקטור הערבי 18%. מספר הנפשות לחדר

מגורים, בממוצע, בסקטור היהודי 1.1, בערבי -3.9, זאת אומרת פי שלושה, ובאום-אל-

פחם 4.6. הכנסת הפועל הערבי, בממוצע, שווה ל-46% מהכנסתו של הפועל היהודי, זה

לפי סקר שעשתה הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה יחד עם משרד הפנים.
היו"ר א' נמיר
הייתי רוצה לקבל את הסקר.
ת' טובי
אתן לך אותו.

תודות לעיריית נצרת הצלחנו לדעת על הסקר הזה.

אם לא תהיה גישה חדשה אחרת הרואה את המצוקה הגדולה שהאוכלוסיה הערבית נתונה

בה וחלה בה - גם חברתית וכלכלית וגם פוליטית - שתי האוכלוסיות יינזקו. יש קונפליקט

גדול בקרב האוכלוסיה הערבית אבל ערביי ישראל מתנהגים כאזרחי מדינת ישראל. אני

חושש שהמצוקה הכלכלית והחברתית תקשור דברים, וזה יהיה אסון. לכן, בבקשה, אנחנו

זועקים.

מפכ"ל המשטרה מבקש עוד תקציבים כדי לטפל באוכלוסיה הערבית. קראתי שלשום שהוא

מאשים את הממשלה שלא נותנת לו מספיק כסף כדי לטפל באגרוף יותר קשה באוכלוסיה הערבית,

ואז זה ימנע כל מיני תופעות. זה מזעזע. אני אומר שאם לא יהיה טיפול כלכלי-חברתי

באוכלוסיה הערבית - שום צבא לא יעזור.
היו"ר א' נמיר
תודה לחבר-הכנסת תופיק טובי.

אני רוצה לומר כמה דברים לאורחים שלנו. בחדר הזה אנחנו מקיימים דיונים רק

לגבי האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל - מובטלים, חולים, נכים, מפגרים - זה הולך

וחוזר. כבר ישבתי בראש עשרות ישיבות, גם כאן וגם בוועדת החינוך והתרבות, בנושאים

של המיגזר הערבי. לפני כמה שבועות הייתי בסיור בשכונת עג'מי ביפו. בושתי ונכלמתי,

כישראלית וכיהודיה, ממה שראו עיני - תנאי המגורים והמצב החברתי והכלכלי.

לפני הישיבה, כשנפגשתי עם חבר-הכנסת טובי, הוא שאל אותי: מה יש עוד להגיד?
אמרתי
אסור להרים ידיים. זו זעקה שאי-אפשר להחליש אותה. לא חעזור, ערביי ישראל

הם אוכלוסיית המדינה, לטוב ולרע, הם אזרחים שווים אבל מה שעושים לאוכלוסיה הזאת

יביא אותם להקצנה נוראה. אינני יודעת איפה להניח את ראשי מבושה.
רן כהן
בשבת הייתי בשכם. נפגשתי שם עם אוכלוסיה מאד רחבה, מכל הכיוונים. יש שם מצוקה

מאד קשה. אנשים על סף רעב. אתה לומד שלאנשים האלה, למרות המצוקה, יש גאווה אדירה,

הוכחה שהקורבן שווה משהו. חזרתי למדינה ונפגשתי גם כאן עם ערבים, אתה לומד שכאו אלו

לקושי שום תמורה, והתסכול הוא נורא. אצלנו אולי לא רעבים עד כדי כך אבל אין סיפוק

ואין תמורה.
ר' ג'ארסי
אני רוצה להתייחס בעיקר להמלצותיה של הוועדה אחרי הדיונים שהיו בה.

הדיון חזה, ככל שיארך, יהיה בבחינת דיון החוזר על עצמו ואני כמעט בטוח שלא

יהיו מסקנות שונות מאלה שהיו. האבטלה בנצרת גדולה והיא מגיעה לפי 3.5 מהממוצע הארצי.
היו"ר א' נמיר
הדיון הקודם שלנו התקיים בתקופת כהונתה של הכנסת ה-11 והוא התייחס לשלוש הצעות
לסדר-היום
1) "מצב האבטלה הגוברת בנצרת והסביבה"; 2) "אבטלה בנצרת ותופעות העוני

בעיר זו"; 3) "אבטלה בנצרת ובכפרי הסביבה". המסקנות הוגשו ב-5 ביולי 1988.
במסקנותיה אומרת הוועדה
"1) ועדת העבודה והרווחה קובעת כי הזנחה של שנים

מצד ממשלות ישראל בפיתוהה של נצרת בתרוום הכלכלי, ההברתי והתעסוקתי יצרה פיגור

מצטבר התובע פתרוו מיידי. הוועדה פונה לראש הממשלה לפעול להקמת ועדת שרים מיוחדת

לפיתוח מתואם ומזורז של נצרת. 2) ועדת העבודה והרווחה פונה לשר הפנים לפעול

להחשת ההליכים לאישור תכנית המיתאר לנצרת. 3) הוועדה פונה לשד התעשיה והמסחר

לפעול לזירוז ההליכים לאישור ולהקמת אזור תעשיה בנצרת. 4) הוועדה פונה לשר התעשיה

והמסחר לפעול לעידוד השקעות במפעלי תעשיה בנצרת, ביו היתר על-ידי פעולה להענקת

מעמד של אזור פיתוח א' למפעלים שיוקמו בה. 5) הוועדה פונה לשר התיירות לפעול,

בשיתוף עם עיריית נצרת, לזירוז ההליכים לאישור תכנית-אב לתיירות בעיר, במסגרת

ועדת ההיגוי לפיתוח כלכלי של נצרת ובהתחשב במקומה של נצרת כעיר תיירות. 6) הוועדה

פונה לשר העבודה והרווחה לפעול לפיתוח מערכת קורסים להכשרה מקצועית בנצרת, בתאום

עם משרד התעשיה והמסחר ובהתחשב בצרכי הפיתוח התעשייתי של העיר. 7) הוועדה פונה

לשר העבודה והרווחה לפעול לשיפור המבנים הפיזיים ותנאי השירות של הלשכות של טירות

התעסוקה והביטוח הלאומי, לתושבי נצרת והסביבה. 8) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה

לבדוק, בשיתוף עם העיריה וגורמים אחרים, אפשרויות של עבודות חלופיות למובטלים בנצרת,

מעבר לעבודות הייעור המוצעות כיום למובטלים. 9) שר התעשיה והמסחר, שר התיירות

ושר העבודה והרווחה ידווחו לוועדה על המצב, כעבור שלושה חודשים". האם היה דיווח?

חשוב לראות מה דיווחו.
ר' ג'ראיסי
אני לא רוצה לחזור על דברים שהיו. מאז ועד היום המצב החמיר. הבעיות הבסיסיות

כמעט לא טופלו. ניסינו להיות בקשר עם משרד התעשיה והמסחר. נפגשנו עם מר נחמיאס.

יש לי ספק אם היתה כוונה לפעול ואם למר נחמיאס יש סמכות לעשות משהו. לא נעשה שום

דבר אלא רק להוציא אוויר מהבלון. ישבנו עם מר נחמיאס, דיברנו על כללים אבל לא

נעשה שום דבר.

היו טלפונים ומברקים עם משרד העבודה והרווחה ועם רשת "עמל", סיפור ארוך ביחס

לבית-ספר לחניכים בנצרת. שום דבר לא זז, חוץ מהבטחות ונסיון של רשת "עמל" לנצל

את הנושא הזה לפני הבחירות להסתדרות. דיברו על תרומה. דיברו על הנחת אבו פינה אבל

דברים מעשיים - לא היה ולא נברא. האשמה הוטלה על משרד העבודה והרווחה - היות ומשרד

העבודה והרווחה לא רוצה להשתתף בהקמת המבנה, מתקשים להשיג תרומה. קשה לי לקבל דברים

כאלה.

אישור תכנית המיתאר - הסחבת נמשכת. עדייו איו תכנית מופקדת לאזור התעשיה

הצפוני-מערבי, למרות שיש התכתבויות. הסחברת נמשכת. איו מי שיכריע. איו מי שיש

לו כושר או עניו להחליט.
היו"ר א' נמיר
יש שר שממונה על ענייני הערבים. מה הקשר של השר הזה לכל מה שקורה? פנית

למשרד שלו? מה הם אמרו?
א' אדלר
מר אלכס בלאי, הנמצא כאו, מייצג אותו.
היו"ר א' נמיר
מר בלאי, מה תפקידך?
א' בלאי
סגו היועץ לענייני ערבים.
היו"ר א' נמיר
מיהו היועץ?
א' בלאי
גיזי צפריר,
ר' ג'ראיסי
רק עם משרד התיירות התחיל הליך מסויים, ואני מקווה שזה יימשך. אנחנו בעיצומה

של הכנת תכנית פיתוח לנצרת ונמצאים בשלב מתקדם. משרד התיירות, דרך החברה הממשלתית

לפיתוח התיירות, יכנסו לפיתוח מפעלי תיירות בנצרת. אני מקווה שזה יתממש. הכנו סקר

כולל לפיתוח כלכלי של נצרת ויש דגש חזר לפיתוח תיירות.
היו"ר א' נמיר
משרד התיירות עשה משהו?
ר' ג'ראיסי
כן. כפי שאמרתי, הנושא היחיד שהוחל בו בהליך מסויים זה עם משרד התיירות.

אנחנו מכינים סקר לפיתוח התיירות בנצרת והמשרד הודיע לנו - אני מקווה שזה יתממש -

שעם סיום התכנית יכנסו לתכנית לפיתוח תיירות, על בסיס של שקל מול שקל. וכפי שאמרתי,

הכנו סקר לפיתוח כלכלי. מדובר על ניצול הפוטנציאל התיירותי של נצרת. 83% של התיירים

עוברים בנצרת. יש המלצות הקשורות בצורך להכריז על נצרת כאזור פיתוח כדי לעודד יוזמות

להקמת מפעלים לתיירות.

הנושא התיירותי זה הדבר היחיד שהתחיל לזוז. אינני יכול לקבוע היום אם הדברים

יגיעו ליישום בתקופה הקרובה, בעוד שנה או בעוד חצי שנה. תקוותנו היא שהם ייושמו.

תעסוקת אקדמאים. לא מובן מדוע לא ימונו ערבים במקומם של נושאי תפקידים בכירים

המסיימים את עבודתם במשרדים הממשלתיים בנצרת. לדוגמה, מנהל המוסד לביטוח לאומי במקום

הוא יהודי, אבי כפיר, במקום ערבי.
היו"ר א' נמיר
מה שקורה היום במשרד העבודה והרווחה זה דבר שאי-אפשר לשאת אותו יותר. הרסו

את הביטוח הלאומי.

אני שומעת על.חצעת חוק שבח ייאמר שחברי מרכזי מפלגות לא יוכלו להיות עובדי

המדינה.
מ' גבאי
המוסד לביטוח לאומי לא כפוף לנציבות שירות המדינה.
היו"ר א' נמיר
נעשה צו הרחבה. תזרז את העניין הזה. השירות הציבורי מעולם לא היה כמו שהוא

היום, ומה שהורס אותו אלה המינויים הפוליטיים - בלי כישורים, בלי שום דבר, יש

רכבים, יש פלא-פונים, שטיחים מקיר לקיר, ארוחות חגיגיות, אוכלים נוסעים ועושים

חגיגות.
רן כהן
ב"המשקם", מנחל "המשקם" מינה את הנהג שלו למנהל אזור הצפון.
ר' ג'ראיסי
מנהל לשכת הביטוח הלאומי הוא אבי כפיר.

מי שהיה מנהל לשכת התעסוקה בנצרת יצא לפנסיה ומאז פברואר 1987 הלשכה היא

ללא מנהל. יש ממלא-מקום, שאול מוניס.
י' צבן
מאיפה הוא?
ר' ג'ראיסי
מנצרת עלית. הוא מנהל אזורי.

אני לא מציע שום המלצה לאלה שהיו. צריו להיות מעקב. ביצוע ההמלצות ישנה את

המצב הקיים.
מ' אבו-אחמד
בחודש יולי 1988 מספר הרשומים בלשכת התעסוקה בנצרת היה למעלה מ-1,125. כעבור

שנה, ביולי 1989 הוא עלה לכ-2,610. בנובמבר 1988 הוא היה למעלה מ-1,800 ובנובמבר

1989 הגיע מספר המובטלים 6 ימים ויותר ל-2,969. יותר מ-70% מהמובטלים רשומים בהבטהת

הכנסה, זאת אומרת הם מובטלים מספר שנים- שנתיים, שלוש, ארבע, המש שנים.

אם בשנה שעברה היתה תעסוקה בקרן הקיימת - ייעור- היום איך ייעור בכלל. גם

התקוה ביהס לתל"ם, כאילו לשכת התעסוקה קיבלה תקציב לתעסוקה, גם זה ירד. גם התקוה

שבניו לשכת התעסוקה בנצרת ישופר, לא התקיימה.

הלשכה בנצרת משרתת את כל הכפרים בסביבה, גם כפרים הנמצאים כמרחק של 40 ק"מ.

למה? וזה למרות שגופים שונים במקום אמרו: אנחנו מוכנים לתת מקום בבניינים שלנו.

במקום ששירות התעסוקה יגיע אל המובטלים, מכריחים את המובטלים להגיע לשירות התעסוקה

בנצרת, וזה יותר מנורא. כשביום אחד מגיעים ללשכת 3,000 מובטלים, כדי להירשם שם, זה

מחזה מזעזע.
היו"ר א' נמיר
ואיו מנחל.
מי אבו-אחמד
שנתיים איך מנחל. שלשום חיתח אמורה להתכנס ועדת בחירה למנהל לשכת התעסוקה

בנצרת. המועמדים הוזמנו אבל ברגע האחרון חם הוחזרו, אינני יודע למה.

הכשרה מקצועית - זח בסמכות משרד העבודה והרווחח. גם הנושא של בנין בית-חספר

לחניכים זה ענין של משרד העבודה והרווחה. אם להסתדרות אין תורמים או משקיעים,

זה רק בגלל האחריות חמוטלת על משרד חעבודח והרווחח. כל חבניינים של "עמל" זה

ענין של משרד העבודה והרווחה. בשנה שעברה הוקצב סכום של 200 אלף ש"ח לכל עבודות

הבנין של המשרד. זה מצחיק, ישראל קיסר הטיל על מר אגמי לחפש תורם להקמת הבנין,

ללא קשר לבחירות להסתדרות.



הנושא של בית-הספר שייר למשרדי הממשלה, והנושא של מרכז תעשייתי גם הוא לא

שייר להסתדרות. ההסתדרות עושה כדי לשפר קצת את רולי המובטלים. לא ההסתדרות מופקדת

על מציאת פתרון למובטלים, היא צריכה להיות שותפה לפתרון. האבטלה העמוקה מחייבת

את כולנו - הממשלה, ההסתדרות, השלטון המקומי והציבור - לעבוד ביחד. אין דרד אחרת.

האבטלה גורמת לתופעות שליליות ביחוד בקרב הצעירים המובטלים. לפני כמה ימים

נרצח נער בנצרת. זו תוצאה של האבטלה. התגובות עלולות להיות קשות יותר, גם על רקע

לאומי.
ע' עדאווי
אני רואה בממשלה את הגורם המכוון לפתרון בעיות האבטלה בסקטור הערבי, ובכלל.

הצעד הראשון צריך להיות מצד הממשלה. ההמלצות של הוועדה המכוונות לשרים לא יושמו.

בממשלה לא היה דיון שהתייחס לסקטור הערבי.

אנחנו, נציגי ציבור העובדים, רואים שהמצב הכלכלי פוגע יותר ויותר בשכבות

החלשות - שכירים, פועלים והשכבות החלשות. אם הרשויות המקומיות הערביות מקבלות

50% פחות - זה יפגע במדינת ישראל, ביחסים החברתיים וביחסי יהודים-ערבים.

בעיית האקדמאים הערביים צריכה לקבל תשובה מתאימה בשירות המדינה ובמשרדי

הממשלה בעיר נצרת, זאת אומרת לקבל יותר ערבים אקדמאים. משרדי הממשלה בעיר נצרת

לא מקבלים לעבודה מי שהוא לא שייר למפלגה המתאימה.
עי דראושה
מה זה "המפלגה המתאימה"?
ע' עדאווי
רק ליכוד.

צריד לברר את הנקודה הזאת. המצב הקיים פוגע כאמינות.
י' ג'ברין
בעיית האבטלה נעשתה בשנים האחרונות, במיוחד כמיגזר הערבי, מועקה חברתית

קשה ביותר.

לפני 16 שנים הייתי מנהל בית-הספר לחניכים בנצרת. אני זוכר מה עשינו כדי

לבנות בית-ספר. לצערי, גם באום-אל-פחם לא הגענו לבית-ספר לחניכים. ביחס לזה אני
מבקש למסור נתון
1,200 נערים ונערות בגילים 18-14 לא עובדים ולא לומדים, ואין שום

מסגרת שתקלוט אותם, באום-אל-פחם. אני יודע מהעיריה שישבו עם אנשי משרר העבודה

והרווחה בחיפה וכרגיל, דיברו. רוקנו את הבלון אבל תכלית אין. גם לא בית-ספר לחניכים,

באום-אל-פחם רשומים 803 מוסרי עבודה, אלה שזכאים לדמי אבטלה, ומספרם של אלה

שכבר לא זכאים לדמי אבטלה ולכן הם לא נרשמים, זהה לפחות למספרם של אלה שנרשמים.

בין הלא-נרשמים יש הרבה רופאים, מהנדסים, בוגרי אוניברסיטאות, בעלי מקצועות חופשיים

שאין להם עבודה.

לשכת העבודה באום-אל-פחם משרתת את אום-אל-פחם ועוד 6 כפרים. אנשי הכפרים לא

מגיעים להירשם בלשכה בגלל הוצאות הנסיעה ללשכה המרוחקת, המהוות מחצית או שני-שלישים

מדמי האבטלה שהם מקבלים. הוועדה הזאת המליצה בעבר על הקמת לשכות עבודה בכפרים שיש

בהם כוח עבודה של 1,000 איש, כדי שהם לא יצטרכו לנדוד לנצרת וכדי שלא יוציאו מחצית

מדמי האבטלה שלהם להוצאות נסיעה.
היו"ר א' נמיר
בטייבה יש מועצת פועלים. נשמע את נציג המועצה.
ג' אבו-ראס
בטייבה איו נתונים על האבטלה.
היו"ר אי נמיר
שירות התעסוקה מסרב לתת נתונים למועצת הפועלים?
ג' אבו-ראס
כן.

טייבה משרתת גם את קלנסואה. אלה שני הכפרים הגדולים בארץ. בלשכת התעסוקה אין

מנהל. הוא יצא לפנסיה לפני שלוש שנים. יש בלשכה פקירה במשרה חלקית, 75%, והיא משרתת

את שני הכפרים. בחודש יולי נסגר המשרד לחודש ושבוע. עד היום המובטלים לא קיבלו את

דמי האבטלה שלהם עבור חודש יולי, כי הם לא נרשמו, שלא באשמתם.
עי דראושה
מי סגר את המשרד?
גי אבו-ראס
הפקידה.

אנחנו מעריכים שהאבטלה בטייבה מגיעה לכ-15% מכוח העבודה בטייבה. התופעה הזאת

גורמת לשימוש בסמים. מדובר עכשיו על 500 איש שמשתמשים בסמים קשים. בתקופה האחרונה

מתו 3 אנשים בגלל שימוש בסמים. הבעיה קשה מאד והזעקה שלנו גדולה. צריו לעזור, ולא

רק ביחס לנושא האבטלה.

בטייבה יש אזור תעשיה מאושר, בשטח של 500 דונם. מה יש בו? מפעלי בלוקים מבטון

ומוסכים. במשך 40 שנה לא הוקם שם שום מפעל, לא מצד משרד התעשיה והמסחר ולא מצד

ההסתדרות. הגיע הזמו לתעש את הכפרים הערביים כדי שיספקו מקומות עבודה.
היו"ר אי נמיר
גדעון עבאס, למה אתה יועץ? האם תפקידך כולל את שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי, המשקם?
גי עבאס
אני משתדל לקבוע את תפקידי במשרד. בדרך כלל ליועץ אין מה לעשות אם הוא לא יוזם

את העבודה. אני חושב שאני יודע ליזום עבודה וליצור קשר עם אנשים. חלק מהנוכחים כאן

מכירים אותי. עם חלק מהם אני יושב לעיתים קרובות יותר או רחוקות יותר. מאז שאני

יועץ עד היום הספקתי לעבור בכל המיגזר הערבי פעמיים, שלוש ויש מקומות שעברתי בהם

יותר פעמים. יש בקשות.
שירות התעסוקה
הקמנו סניף בכפר קנא, שמקבל את אוכלוסיית הכפרים הקרובים. תושבי

8 כפרים מגיעים לכפר קנא ולא לנצרת. עד לפני שנה כולם הגיעו לנצרת וזו היתה בעיה

חמורה..קבענו גם שתושבי אזור זרזיר מתייצבים במגדל-העמק ולא בנצרת. תושבי עין-מאהל

מתייצבים בנצרת עילית ולא בנצרת העיר.



נכון שהמנהל הערבי שהיה בנצרת לצא לפנסיה אחרי שירות של 40 שנה.
היו"ר א' נמיר
והיום בנצרת איו איש?
ג' עבאס
יש מכרז. מועמרים בעיקר אנשי נצרת. איו יהודי.
ע' דראושה
מתי זה היה?
ג' עבאס
לפני חודש וחצי.
ע' דראושה
ברגע האחרון החזירו את האנשים, למה?
ג' עבאס
תושבי האזור שהיה מובלעת הגליל התחתון, מג'דל-כרום ועוד בפרים, מתייצבים בכרמיאל

במקום בעכו, בגלל הנסיעה הארוכה והעלות.
היו"ר א' נמיר
אינני מבינה איך יכול להיות שאתה מצייר לנו תמונה ורודה ואילו אנשים שגרים במקום

אומרים שהמצב הולך ונעשה קשה יותר מיום ליום. אני לא חיה מדיווחים של משרדי הממשלה. לפי

הדיווחים האלה המדינה הזאת היא הכי יפה בעולם.
גי עבאס
גם באזור הגליל העליון עשינו אותו דבר ואנשים מתייצבים בכפרים שיש בהם סניפים.

אנחנו מוכנים להמציא רשימת סניפים ופירוט כמה מובטלים יש בכל יישוב.

שירות התעסוקה קיים ירידים בכפרים ערביים. אם זה טוב או לא טוב, זו שאלה לוויכוח.

גם במעלות וגם בדיר-אל-אסעד התקיימו ירידים.
עי דראושה
למה דווקא בדיר-אל-אסעד? זה כפר קטן.
היו"ר אי נמיר
זה היה ערב אחד או שני ערבים לפני הבחירות להסתדרות.
גי עבאס
היה גם אחרי הבחירות.
הכשרה מקצועית
נפגשתי עם אורי אגמי שלוש פעמים. העברנו טיוטה לחוץ-לארץ. אנחנו

חייבים לתת פתרון לנצרת ולאזור. לקראת התקציב החדש הבאתי הצעות להרחבת נושא ההכשרה

המקצועית באזור נצרת, כילל קורסים חדשים.



גם באזור שפרעם פתחנו קורסים חדשים שלא וויו. למעשה, הרבה דברים זזו.
היו"ר א' נמיר
תוזכר באן הנושא של בית-ספר לחניכים. רשת "עמל" נמצאת במצוקה קשה. אני מביאה

לידיעתכם את מכתבו של דוקטור יעקב הבט, מנהל האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם, במשרד

העבודה והרווחה. המכתב הוא מ-26 בנובמבר 1989. הוא כותב: "משרדנו משתתף במימון הקמת

בתי-ספר לחניכים בהיקף של 25%-50% מהעלות. הפרוייקט כולל תקציבי מפעל הפיס כך שבוודאי

לא ניתן לממן את הפרוייקט ב-100% כפי שדודשת הרשות. המשרד מוכן לבדוק אפשרות לכלול

את הקמת בית-הספר לחניכים בתכנית 1990, יחד עם-רשת "עמל", בתנאי שהעיריה תשתתף ב50%-

מעלות הפרוייקט."

אנחנו קיימנו דיון גם בנושא האבטלה בקרב האקדמאים הערביים. גם חבר-הכנסת טובי

צייו היום ש-70% מבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה אינם עובדים במקצועם. ואנחנו יודעים

שבגלל סיבות בטחוניות חלק גדול מאד מהעבודות סגורות בפניהם. אני אישית מכירה אקדמאים

שעובדים כמלצרים. אם זו עבודה זמנית אין בכך פסול, אבל ידוע שהאקדמאים הערביים מילאו

את כל התקנים של מורים גם בבתי-ספר תיכוניים וגם בבתי-ספר יסודיים ואיו איפה לקלוט אותם.

יש טענה הנשמעת לאורך שנים, שהשירות הציבור נעול על בריח בפני ערבים ומשכילים ערבים.

לא ייתכו שכל שירות המדינה יהיה נעול כמעט הרמטית בפני ערביי ישראל ומקומות עבודה

שהועסקו בהם ערבים שפרשו ייתפסו על-ידי יהודים.

מר גבאי, אני מודה לך שנענית להזמנתנו. אני זוכרת שבעבר היועץ לענייני ערבים היה

בא לכל ישיבה שדנה בנושאים הקשורים לערבים. היום אינני יודעת מה שמו של היועץ.
מ' גבאי
תודה לך, גברתי היושבת-ראש. אני תמיד שמח לבוא לישיבה של ועדה בראשותן.

כשכיהנתי כמנכ"ל משרד המשפטים הייתי יושב-ראש ועדת משנה לנושא המיעוטים.

הנושא קרוב ללבי. כאשר מוניתי להיות נציב שירות המדינה הייתי צריך לפרוש מתפקידי

כיושב-ראש אבל נשארתי חבר הוועדה.
רו כהו
מי החליף אותך?
מ' גבאי
יואל אלוני שהיה אב בית הדיו למשמעת. זו היתה ועדת משנה במסגרת ועדת קוברסקי.

היו בוועדה חברים מהמיגזר הערבי, הדרוזי והכללי. היה יועץ מיוחד לוועדה.

אני מוכרח לומר שהמצב איננו טוב אבל הוא לא כפי שתואר. ממחקר שנעשה לגבי 6

משרדי ממשלה ו-2 אגפי המסים הגדולים, שבהם 30,832 עובדים מכלל 45 אלף עובדי המדינה,

לא כולל משטרה, התברר ש-1,529 הם ערבים. זה לא משביע רצוו, אם אני משווה את המספר

הזה לאחוז תושבי הארץ הערביים. עם זאת יש התקדמות גם בתחום הזה. במשרד המשפטים,

לדוגמה, היו משרות פנויות למתרגמים לערבית אבל קשה היה לקבל עובדים ערבים.
היו"ר א' נמיר
למה?
מ' גבאי
בגלל השכר הנמוך במיגזר הציבורי. מדובר בעורכי-דיו ערביים שיכולתם להשתכר

בעבודתם כעורכי-דיו עולה על מה שמוצע להם במיגזר הציבורי.



אמרתי קודם שלמרות הכל חלה מתקדמות בנושא העסקתם של ערבי במיגזר הציבורי.

אני טיפלתי בכמת מקרים; לתפקיד מנחל מס רכוש בנצרת שהיו לו מועמדים יהודים, נבחר

ערבי. מוזר שערבים התלוננו על כך שנבחר ערבי לתפקיד הזה ולא יהודי. ועדת המכרזים

בחרה בערבי.

עי דראושה;

מנהל מס רכוש בנצרת הוא ערבי?
מי גבאי
כו.
עי דרואשה
זה איש מטבריה.
היו"ר אי נמיר
מר גבאי, תבדוק את זה.
עי דראושה
לכל תפקיד שמתפנה מתמנה יהודי.
מי גבאי
אני אבדוק את זה.
קריאה
אולי הערבי הוא סגן מנהל ולא מנהל.
מי גבאי
אולי. מכל מקום, לתפקיד של מנהל מס רכוש בנצרת היה מכרז. הנושא הגיע אלי.

ועדת המכרזים בחרה כפי שבחרה.

ועדת קוברסקי המליצה לשלב בני מיעוטים ולפרסם מכרזים גם בעיתון ערבי.
היו"ר אי נמיר
מה קרה להמלצה הזאת?
מי גבאי
ההמלצות הוגשו לפני חודשיים. אנחנו עוסקים היום ביישום ההמלצות. מדובר גם

על החלטת ממשלה שתאמץ את ההמלצות ותמצא דרך ליישומן.
יי צבן
האם יש לכם נתונים והתפלגות לפי דרגות ביחס לערבים?
מי גבאי
אנחנו נפעל כדי ליישם את המלצות ועדת קוברסקי ואני מקווה שגם במסגרת המגבלות

הקיימות נוכל לעשות לשיפור המצב, כי היום רק כ-5% מעובדי המדינה הם ערבים לעומת 18%

שהם מהווים בכלל האוכלוסיה.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת שתמציא לנו התפלגות לפי דרגות וחלוקה לפי משרדים שבהם עובדים ערבים.

נרשה לעצמנו להזמין אותך לישיבה נוספת שלנו עם נציגי ממשלה בדרג הבכיר, שקובעים

מדיניות.
ע' תמיר
רבותי, חברי, בגלל קוצר הזמן אעמוד על כמה בעיות שלדעתי חייבים, ובהקדם, לנסות

אותן.

שירות התעסוקה. כאן יש בעיה קשה ביותר. חלק גדול מהנתונים האמיתיים, הראליים,

אינם באים לידי ביטוי מכיוון שרק מעט מההמלצות להקים את משרדי שירות התעסוקה בכפרים

ובריכוזים כאלה או אחרים, נענו. הדוגמה של טייבה חוזרת על עצמה הרבה מאד וכשהייתי

בטייבה התברר לי שבמשך חודשיים אנשים לא קיבלו דמי אבטלה, כי לא יכלו להירשם במקום

והיו צריכים לנסוע לכפר יונה כדי להירשם שם.
היו"ר א' נמיר
זו הסיבה שכפר יונה הפך למוקד מס' 1 של אבטלה.
עי תמיר
כן. לא ידעו את הסוד הזה. המשרד נסגר בגלל התמוטטות של הפקידה.. המנהל יצא

לגימלאות לפני שנתיים וחצי ומאז לא התמנה אחר. עובדה. שנתיים וחצי איו מנהל בטייבה,

במקום שמשרת את קלנסואה ועוד כפר במשולש הקטן. הפקידה, שמועסקת לא במשרה מלאה, התמוטטה.

על הדלת נתלה פתק שבו נאמר שעל המובטלים לנסוע להירשם. האנשים טוענים שלא ראו את הפתק.

עובדה היא שהם לא קיבלו דמי אבטלה.

מיד דיברתי עם דוד מנע, בקצת הרמת קול ובאיום לפנות לבג"צ אם רמי האבטלה

לחודשים יולי ואוגוסט לא ישולמו למובטלים. הוא הבטיח לי שהעביר יסודר מיד. שלחנו

את שמות האנשים עם מספרי תעודות הזהות שלהם. אני מתפלאת לשמוע עכשיו שהענין טרם

סודר. אעקוב אחרי זה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לתבוע משירות התעסוקה נתונים. גם בספר שכולנו חיים

לפיו איו התפלגות של האוכלוסיה הערבית וכשבאים לבקש סיוע מתברר שהיישובים הערביים

אינם יכולים לקבל אותו מפני שאיו נתונים, פרט לחריגים מיוחדים כמו במקרה של קדמני

בירקא שקיבל סכום גדול. אבל מפעלים קטנים שבסיוע של 200 אלף דולר, 100 אלף דולר,

50 אלף דולר, היו יכולים להרחיב את התעסוקה בהם, הם לא יכולים לקבל סיוע בגלל חוסר

נתונים.

הוועדה חייבת לתבוע במפגיע משירות התעסוקה שתהיה התפלגות של נתוני האבטלה

בקרב הסקטור הערבי, ואז היישובים הערביים יכנסו למסגרת הקריטריונים של הזכאים.
אי בלאי
מנהל הביטוח הלאומי בנצרת: עשינו כדי למנות איש מקומי, בכשלנו.
היו"ר אי נמיר
מדוע?
אי בלאי
אינני יודע.



מאחורי מועמדותו של מי שנבחר לא היח איש. יש התכתבויות על כך. בכוונתנו

לפעול מול משרד העבודה והרווחה.

אזור תעשיה בנצרת. אינני מביו מה קורה. היו צריכים להגיש תכניות מיתאר לוועדה

המחוזית.
היו"ר אי נמיר
הוגשו. בחדר הזה ראיתי את ההעתק.
א' בלאי
בית-ספר לחניכים והכשרה מקצועית. אנחנו שותפים לפעילות של "עמל" ונהיה שותפים

ככל שנוכל.

בימים אלה אנחנו מכינים בקשות שלנו מתקציב המדינה שאמור להיות נדון בימים

הקרובים. נביא בחשבון את הדיונים בוועדה הזאת.
ב' שוורץ
אני מוכרח לומר שמתוך 200 סניפים של שירות התעסוקה 27 הם במיגזר הערבי.
היו"ר א' נמיר
אנחנו יודעים שיש סניפים. זה לא מספיק אבל יש. אנחנו יודעים גם שיש מובטלים

ערבים ואז הם 100% ערבים, במקומות כגון לוד, חיפה, רמלה. בררנו את זה. יש כאן בעיה.

אנחנו צריכים את מנהל שירות התעסוקה. אנחנו יודעים שבשירות התעסוקה יש שיקול אם לרשום

שהאיש הוא ערבי או יהודי או לא לרשום. לנושא של שירות התעסוקה אנחנו חייבים להקדיש

ישיבה מיוחדת.
ב' שוורץ
בנצרת יש מבנה נוסף שעבר שיפוץ כדי להגדיל את המיקום לשירות התעסוקה, על פי

המלצת הוועדה.
היו"ר א' נמיר
את התשובות נקבל ממנכ"ל שירות התעסוקה.
ג' עבאס
במסגרת ההכשרה המקצועית במיגזר הערבי לומדים 3,436 איש.
היו"ר אי נמיר
נשאיר את זה לישיבה הבאה שבה נדון על ההכשרה המקצועית.
עי פרץ
'אנחנו דנים היום על אחת הבעיות המורכבות ביותר, מעבר להשלכות האישיות

והמשפחתיות שלה ומעבר להשלכות שלה על האדם, הפרט המובטל, ומעבר למצוקות האישיות

הנגרמות ממנה למובטל. וכחברה לא נוכל להתעלם מן ההשלכות הנוספות שיש לבעיה הזאת

לגבי מדינת ישראל.



אני חושש שלום אחד נמצא את עצמנו מול גורמים לאומניים קיצוניים אשר ינסו לנצל

את המצוקות הקיימות וליצור תהליכים שכולנו רוצים למנוע אותם.

לאזרחי מרינת ישראל כולם צריך להינתן טיפול שווה וצריכה להיות להם הרגשה

שהם שווים בכל מה שקשור לטיפול בפרנסתם.

אנחנו יודעים ער כמה גדלה המצוקה ועד כמה היא משפיעה על תופעות של פשע וסמים

במיגזר הערבי. צריך לעשות הכל כדי להביא בחשבון את הדברים האלה, ומיד.

אנחנו עדים לכך שמיום ליום מתרבים המינויים הפוליטיים והגיעו הרברים לכד שבמה

שקשור לשירות התעסוקה יש כמעט גם טיפול פוליטי - דמי אבטלה, עובד מקצועי או לא,

הפנייה למקום עבודה, סרבן או לא - הכל בסמכותו של פקיד הלשכה. ועובדי שירות התעסוקה

שאינם מינויים פוליטיים מחרישים. הם במצוקה. אנחנו צריכים לטפל בתופעה. הזאת בדחיפות.

הייתי ממליץ שבמה שקשר לתכניות של הכשרה מקצועית נתבע תכנית מפורטת עם לוח

זמנים.

צריד להמליץ בפני משרד התעשיה והמסחר שיינתן סיוע שווה, כמו במוקדי אבטלה,

כשמדובר על סיוע למפעלים קטנים ויוזמות מקומיות.

א:ני מקווה שהחרדות שיש לנו יעברו גם לגורמים המבצעים. אנחנו חייבים לתבוע

מהשר אולמרט להופיע בפני הוועדה הזאת. אנחנו דנים על אחד הדברים המרכזיים שצריכים

להיות בתחום פעילותו. נשמע מה הוא עושה לטובת חיי היומיום של אזרחי מדינת ישראל.
ע' דראושה
אני מעריו את הגישה של היושבת-ראש ואת הגישה של הוועדה לכל הנושאים של הסקטור

הערבי ולא רק לנושא האבטלה.

אני חושב שהבעיות של הסקטור הערבי נובעות ממדיניות הממשלה וכל עוד היא תימשד

אנחנו נמשיד לדבר אבל לא תהיינה תוצאות חיוביות. צריד לשנות את המדיניות כדי שאפשר

יהיה לבצע מדיניות אחרת.

עם כל הכבוד לוועדות השונות שהיו ולמר גבאי. התרגלנו לכד שמפרסמים מסקנות

אבל אם המסקנות ביחס לסקטור הערבי הן חיובית - לא מבצעים אותן, ואם הן שליליות -

מבצעים. זה כמו המסקנות של ועדת מרקוביץ בקשר להריסת בתים. מסקנות של ועדות הכנסת

לא מתבצעות ומסקנות של ועדות שהממשלה הקימה, אם הן חיוביות כלפי הסקטור הערבי,

לא מבצעים אותן. משררי הממשלה מתייחסים באטימות ובאדישות כלפי הסקטור הערבי. אני

לא הרגשתי שמשרדים שמטפלים במיגזר הערבי עשו משהו. עוסקים בהתססה יותר מאשר בפתרון

הבעיות. לא שמעתי שהיתה להם עמדה חיובית בנושא בוער בסקטור הערבי.

ורבותי, אל נפטור את ההסתדרות. למה אתם מתחסדים? מדברים על 5% ערבים המועסקים

במשרדי הממשלה. מה אחוז הפקידים הערביים בהסתדרות? כמה עובדים ערביים יש במפעלי

ההסתררות? כמה ערבים נקלטו במפעל כור ובמפעלים אחרים? הבעיה קיימת לא רק במשרדי

הממשלה אלא גם בהסתדרות.
ת' טובי
בגלל זה כור מתמוטט.
היו"ר א' נמיר
אם יש לך מועמד טוב - אני בעד.
ע' דראושה
80% מהסקטור הערבל לא כלולים במועצות פועלים. מה שיש באום-אל-פחם זה ועד

עובדים. הכלים העומדים לרשות מועצת פועלים הם הרבה יותר גדולים מאלה שעומדים לרשות

ועד. גם את זה חייבים להסדיר.

כפי שאמרתי, המשרדים הממשלתיים אשמים אבל גם ההסתדרות לא יוצאת נקיה. היא שותפה

למצב הקיים. אהוז גדול של העובדים במשק הם עובדי מפעלים של ההסתדרות.

צריך להקים בסקטור הערבי פארקים תעשייתיים ואזורי תעשיה. בסקטור הערבי איו

אזור פיתוח א'.

יפה לומר פעלנו ועשינו אבל המציאות היא שבמקום כל פקיד ערבי בכיר מתמנה יהודי.

גברתי היושבת-ראש, אנחנו צריכים לומר את הדברים בכנות ובגלוי, צריך לפעול

לקליטת עובדים. את מכירה את בעיית האקדמאים הערביים. נמשיך לדבר. הממשלה איננה

מוכנה היום לשנות את אפיק המחשבה שלה כלפי הסקטור הערבי המהווה 18% מכלל תושבי

המדינה. מתייחסים אלינו כאילו איננו קיימים.

אנחנו נוציא מסקנות, אבל אם לא נעקוב אחריהן ולא נדרוש ביצועו יחיו עוד דיבורים

ועוד דיבורים.
י' שפרינצק
איו ספק שהמצב במיגזר הערבי גרוע יותר מאשר במיגזר היהודי.

ועדת העבודה והרווחה הוציאה מסקנות, האם היא מחייבת את הממשלה?
היו"ר א' נמיר
אנחנו לא יכולים לחייב.

ממר גבאי הבנתי שיש המלצה שהועברה לממשלה. היא עדייו לא אושרה בממשלה.
יי שפרינצק
לדעתי, הוועדה צריכה להזמיו את שרי הממשלה האחראים לנושא, כדי שיסבירו למה

לא נעשה שום דבר בכיווו הזה.

חבר-הכנסת טובי דיבר בזעם על מפכ"ל המשטרה שדרש תוספת תקציב לתגבור הכוח

המשטרתי באזורים הערביים. אני רוצה להציע שלא נערב שמחה בשמחה. אילו לא היתה פגיעה

בסקטור הערבי לא היתה הקצנה ולא היה צורך בפעולות מנע - זה עניו להערכה. אם בעתיד

יתוקנו כל העיוותים אולי ההקצנה תדער? ימים יגידו.
יי צבו
אני חושב שאנחנו צריכים להבהיר לעצמנו ולציבור שהדיבורים על פערים חברתיים

בא.וכלוסיה הערבית באים לביטוי גם בנתונים על קו העוני.

באותו סקר ידוע של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה שנעשה בשיתוף פעולה עם משרד

הפנים, על פי פרמטרים של רמת חיים, אם זכרוני אינו מטעה אותי, נמצא שהשכונה

הכי עשירה בנצרת הערבית נמצאת בדרגת רמת חיים של השכונה העניה ביותר בנצרת עילית,

ונצרת עילית היא לא סביוו ולא הרצליה פיתוח. זה מימצא שממחיש את הפערים.



מל שמכלל את המציאות הזאת ואת הטלפול שרק אפס קצהו שמענו עליו, ומל שוורד

מפני תופעות של הקצנה בקרב האוכלוסיה הערבלת, צרלר לתת צל"ש לאוכלוסלה הערבלת

על הבגרות שלה שלמרות הכל שלעור הגללוללם המסוכנלם לא לותר גדול, ואול לנו אם

לא נרוולל מפנה בכל ההתללחסות של הממשלה, המוסדות הממלכתללם, ההסתדרות, השלטון

המקומל. כולם חללבלם להלות מגוללסלם למפנה במדלנלות הכלללת והמעשלת, אבל אלננל

בטוח שזה להלה, ואנל חושב שזה להלה מחדל בעל משמעולות לאומלות הרות אסון. אנל חושב

שגם בללכוד מבלנלם את הסכנה. נוצרות חבלות של חומר נפץ. צרלר לעשות מעשלם.

עם זאת, אנחנו לא לכוללם להמתלו עד שלהלה שלנול במדלנלות הכלללת. הוועדה הזאת

חללבת, פרט להשמעת זעקה ואזהרה, לברר אלך ללל.על לותר את הלחץ שלנו כדל שלא נסתפק

בפרסום דברלם על נללר כתום והדברלם לא לזוזו.

אנל מצלע שנתמקד בכמה נושאלם ספצלפללם ולא נתפזר.

הללתל רוצה שלהלה שלנול מלמעלה אבל לש דברלם שמוכרחים לטפל בהם מלד -

נושא המפלגזלצלה של השלרות הממלכתל, לש כאן תופעות מבחללות.
רל כהו
זה "מוועלתלזצלה".
י' צבן
טוב עושה היושבת-ראש שתוקפת את זה בחרלפות רבה.

ולש הנושא של שללוב עובדל צלבור. צרלר להקלם צוותלם לפתרוו הבעלה. צרלר

לאייש ערבלם, במכווו, בכל מערכות השלטוו המקומל ובערלם המעורבות. צרלר להרחלב את

זה גם לשלרות התעסוקה, לבלטוח הלאומל ולחברות ממשלתלות. לש חוק נגד אפללה. אל-אפשר

להשתמט. התרגלל של "רק לוצא צבא" לגבל משהו שאלננו בטחונל פרופר לא לכול לעבוד

לותר. גמרנו עם זה. מוכרחלם להלאבק בענלו זה.

גם מההסתדרות צרלר לבקש תכנלת קונקרטלת מה עושלם כדל להקלם מועצות פועללם

עצמאלות ושללוב ערבלם במוסדות שלה. כנ"ל לגבל הבלטוח הלאומל ושלרות התעסוקה. לא

להרפות.
רו כהו
אנל חושב שהמצב הרבה לותר גרוע משתואר כאו.

במהלר החודשלם האחרונלם בלקרתל אצל הצלבור הערבל ואנל לכול לומר שחרף

ההזדהות שלו עם הענלו הפוללטל הלאומל, הנושא שעלה בכל מקום, כטראומה, זה נושא

האבטלה. זו רעה חולה, ואם בקרב הצלבור הערבל לש תחושה של זעם - זו הסלבה. האבטלה

הלא אסוו.
ועוד אנל מוכרח לומר
הפלשתלנאלם בשטחלם סובללם. לש שם אלנתלפאדה, אבל לש

להם גאווה לאומלת. לעומת זו, הצלבור הפלשתלנל במדלנת לשראל נתוו בתסכול נורא

מהמדלנה שלו, ומזה אל-אפשר לברוח.

אנל מזדהה עם דברלו של חבר-הכנסת דראושה לגבל המחדללם של ההסתדרות. ההסתדרות

לא לכולה רק לזעום. הלא חללבת לבוא עם תכנלת פעולה, עם תכנלת לעשללה, שלש בה

מהלכלם, פרקלם, סדר, תקצלבלם לבלצוע גם בתור בלתה וגם כלפל חוץ.
ע' תמלר
לא נלתו לל זמו לספר מה אנחנו עושלם.
היו"ר א' נמיר
נעשה לשיבה.
רו כהן
אני יורע שהיושר הפנימי בתוך ההסתררות לא יאפשר לה לומר: אנהנו תובעים

מהממשלה, מהמשררים, משירות התעסוקה. היא לא תוכל לתבוע בלי שיהיה קורם כל סדר

בתוך ביתה של ההסתררות. ולעשות סרר בתוך ביתה - זו מהפכה.

אני מנחש שהיושבת-ראש תציע שתהיה ישיבה עם השר אולמרט.,צריד להרגיש שהשר

אולמרט יקח על עצמו שתתקבל בממשלה החלטה על יישום רו"ח וערת קוברסקי שנוגע למיגזר

הערבי.

אנחנו עומרים לפני תקציב חרש. אני חושש שבעור שנה נבכה שוב, כי התקציב המוצע

רע לכל המובטלים. בתקציב הזה איו שום בשורת צמיחה. צריך לפנות לממשלה, למשרר האוצר,
ספציפית בעניו הזה, ולומר
רבותי, כשאתם מגבשים את התקציב החרש, תשומת לבכם לכך

שבתקציב הזה יהיו גם קריטריונים וגם נתחים שיש בהם תשובה למיגזר הערבי. את הרברים

האלה מוכרחים לומר עכשיו. לדיון הזה היום יש יתרון שהוא מתקיים בעיתוי מתאים לקראת

הגשת התקציב החרש, כרי שהתקציב הבא יתן איזה שהוא מענה.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת ממזכירת הווערה לכתוב או לפנות לשר התעשיה והמסחר, לשר התיירות,

לשר העבורה והרווחה. איש מהם לא השיב למסקנות הווערה אם כי הם מחוייבים בכך לפי

תקנון הכנסת.

אני אומרת חר-משמעית: אינני מתכוונת להתחיל מלמעלה, מפני שאני מכירה אותו.

נחלק את הרברים - נושאי עבורה ורווחה, תעסוקה וכו'.

אין לי ספק שאם נרשה שהמצב הקיים במיגזר. הערבי יימשך - תהיה אינתיפארה

חברתית במרינת ישראל. אי-אפשר להמשיך ולשחק עם האוכלוסלה הערבית במרינת ישראל.

הריון הראשון הבא שלנו יהיה לא עם השר אולמרט אלא עם מנכ"ל שירות התעסוקה

ועם האחראי על ההכשרה המקצועית במשדר העבורה והרווחה. הריון הבא יתקיים בעור

שבועיים.
ת' טובי
עם השר.
היו"ר א' נמיר
איזה שר? אלן שר עבורה והרווחה.
רן כהן
השר עבר נלתוח. יש שר.
היו"ר א' נמיר
נשלח לו. מברק לאחלמתו. אולי נבקש מהשר מילא, שהוא שר העבורה והרווחה בפועל,

להשתתף בישיבה. אם כן, אולי יהיה השר, יהיה בישיבה מנכ"ל שירות התעסוקה והאחראי

לנושא ההכשרה המקצועית במשרד העבורה והרווחה. אני לא מרברת כאן על הביטוח הלאומי

מפני שאם נכלול באותה ישיבה גם את נושאי הביטוח הלאומי לא נגיע לשום רבר.



כל שבועיים-שלושה נקיים דיון בנושאים השייכים למיגזר הערבי. נקיים ישיבה

מיוחדת לנושאי הביטוח הלאומי. בסיורים שלי ביישובים הערביים אני שומעת על הביטוח

הלאומי דברים שמחייבים בדיקה.

אחר-כך נזמין את ההסתדרות. נקיים ישיבות עבודה. נבדוק ונבחן. אני מאמינה שרק

כך נוכל לעשות לפריצת דרך. פעם חשבתי על ועדת משנה אבל קבוצת העבודה בוועדה שלנו

היא כמו ועדת משנה.

אנחנו נקיים דיון גם על הנושאים השייכים למשרד ר^נים - תכניות מיתאר. נזמין גם מועצות פועלים.
ת' טובי
אני מקבל את מה שאת אומרת. אני מציע שנזמין גם את שר האוצר כדי שימסור לנו

אינפורמציה ונתונים על הסיוע הממשלתי לאוכלוסיה הערבית, כדי לפתור בעיות שונות

כגון בעיית האבטלה.
היו"ר א' נמיר
חבר-הכנסת טובי, אין דבר יותר קל מאשר להזמין שרים. אפשר להזמין. על סדר-

היום של הוועדה מתוכננת ישיבה עם שר האוצר. נעלה גם את הנושא הזה. מתוכננת גם

ישיבה עם יורם גבאי, הממונה על הכנסות המדינה, שהוא בעל הרגישות החברתית היותר

גדולה בקרב צמרת האוצר.
י' צבן
רצוי לא להרבות בשבחים עליו, בגלל עין הרע. אני חושש שאם נחמיא לו זה לא

יחזק את מעמדו.
היו"ר אי נמיר
אני מוכנה שלאחת הישיבות שלנו על המיגזר הערבי נזמין רק אותו. שר האוצר

לא יבוא רק לענין הזה. כשנגיע לנושאים של משרד התעשיה והמסחר אני מעריכה שלא

תהיה בעיה להזמין את השר.

אנחנו נכנסים לסידרה של דיונים ונדון מיגזר-מיגזר. אני מבקשת שהיועץ ישתתף

בקביעות בכל הדיונים האלה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.20.

קוד המקור של הנתונים