ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/11/1989

המלחמה באיידס - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע' זיסמן; חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (תיקון - הצמדה), התשמ"ט-1989, מאת חבר-הכנסת יאיר צבן

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 85

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ד' א' בכסלו התש"ו - 29 בנובמבר 1989 בשעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

י' פרח

י' צבו
מוזמנים
לסעיף 1

ת' הקר - יועצת משפטית, משרד האוצר

לסעיף 2

חבר-הכנסת ע' זיסמן

פרופ' א' מורג - יו"ר ועדת ההסברה לאיידס, משרד הבריאות

דייר פי סלייטר - מנהל המח' לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

פרופ' שי שיבולת - יו"ר הוועדה למלחמה באיידס

סי קפלו - חבר הנהלה בוועד למלחמה באיידס

פרופ' זי הנדזל - ראש היחידה לאימינולוגיה קלינית, בית-החולים קפלו

פרופ' בי בנטואיץ - בית-החולים קפלו, העמותה לחקר האיידס

פרופ' גי פז - סמנכ"ל לענייני מעבדות, בית-החולים איכילוב

דייר ר' דיציאו - קופת-חולים

נ' ברשינסקי - מנהל המערך החינוכי של העמותה לקידום חקר האיידס

יי שנקר - תלמיד מחקר, מרכז הפרוייקט איידס

ר' אברמוב - עובדת סוציאלית ועד האיידס, ירושלים

די כהו - רפרנט בריאות, משרד האוצר
יועץ משפטי לוועדה
מי בוטוו
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
1) חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (תיקוו - הצמדה),

מאת חבר-הכנסת יאיר צבו

2) המלחמה באיידס - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת עמנואל זיסמו



חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (תיקון - הצמדה),

התשמ"ט-1989, מאת חבר-הכנסת יאיר צבן
היו"ר אי נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתבברת לפתוח את ישיבת חוועדח.

לפני שאנחנו עוברים לנושא חעיקרי שעל סדר יומנו, יש לנו נושא קצר שגם אותו

כללנו בסדר-חיום - הצעת חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (תיקון - הצמדה),

של חבר-הכנסת יאיר צבן.

חבר-הכנסת צבן יסביר את הצעתו.
יי צבן
גברתי היושבת-ראש, אני מודה על שכללת את הצעת החוק בסדר-היום של הישיבה.

כאשר מוסד מהמוסדות הממשלתיים או הממלכתיים, שעניינו בתשלום קיצבאות או גימלאות לאזרחי

המדינה, אחר משום מה בתשלום ועליו להחזיר את החוק של הגימלה או הקיצבה שהצטברה לזכותו

של אותו אזרח, לפי המצב היום ההצמדה על החוב הזה תחול רק בעד 24 חודשים ועל התקופה

האחרת האזרח יקבל את החוב בסכומים נומינליים.

הצעת החוק באה לקבוע שההצמדה תהיה על 20 שנה במקום על 24 חודשים. אני מעריך

מאד את העובדה שוועדת השרים לענייני חקיקה תמכה בהצעת החוק וגם הממשלה, בדיון חוזר,

תמכה בו.

אני מבקש שנכין אותו לקריאה ראשונה.

שמעתי כמה וכמה הערות מצד אנשים באוצר. אני מוכן, למרות החלטת הממשלה, להביא

את זה בחשבון אבל אני מציע שנעשה את זה בעת הדיון בקריאה ראשונה.
היו"ר אי נמיר
נקרא את סעיפי החוק.
מי בוטון
שם החוק יהיה "חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (תיקון - הצמדה),

התש"ן-1989.

סעיף 1 - תיקון סעיף 2
היו"ר אי נמיר
מי בעד סעיף 1?

הצבעה

סעיף 1 נתקבל
היו"ר אי נמיר
סעיף 1 - תיקון סעיף 2 התקבל ללא התנגדות.

מי בעד סעיף 2?



ח צ ב ע ה

סעיף 2 נתקבל

היו"ר א' נמיר;

גם סעיף 2 - ביטול סעיף 3 - התקבל פה אחד.

מי בוטון;

אני מבקש אישור להתאים את יתר הסעיפים לתיקונים האלה.
היו"ר א' נמיר
בתנאי שיש לזה הסכמה של האוצר.
ת' הקר
נכון שהממשלה לא התנגדה להצעת החוק, כי היא שוכנעה שיש עוול מסויים כלפי

ציבור מקבלי הקיצבאות בגלל תקופת ההצמדה הקצרה. עם זאת, אחרי הקריאה הראשונה

נרצה להביא בפני הוועדה נתונים והשלכות שיכולות להיות להארכת התקופה מ-24

חודשים ל-20 שנים. זה טווח ארוך וצריך לראות אם הטווח הזה הוא נכון. גם היועצת

המשפטית במשרד הבטחון תרצה להביא נתונים.
היו"ר א' נמיר
אני אומרת למשה בוטון: בתנאי שזה יהיה בתאום עם תמר הקר. שום דבר לא יהיה

בלעדיה.

המלחמה באיידס - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע' זיסמן
היו"ר אי נמיר
אנחנו עוברים לסעיף העיקרי שעל סדר-היום שלנו, הצעה לסדר-היום, של חבר-

הכנסת ז יסמן, בנושא המלחמה באיידס.

מגיש ההצעה יציג בפנינו בקצרה את עיקרי הצעתו.
עי זיסמו
ב-19 ביולי השנה העליתי במליאת הכנסת את הצעתי בנושא המלחמה באיידס,

ופה אחד המליאה העבירה אותה לוועדת העבודה והרווחה, שבראשותו.

בדברי הצגתי את חומרת הבעיה. המצב, לפי הערכתי ולפי המידע שבידי, הולך

ומחמיר. כשאני העליתי את הצעתי היה מדובר על 85 חולים. הבוקר התברר לי שמספר

החולים הגיע ל-100. שני שלישים מהחולים נפטרו. כ-500 זוהו כנושאי הנגיף, וההערכה

היא שיש כ-5,000 אנשים שפוטנציאלית נושאים את הנגיף אלא שהם עדיין לא אותרו ולא

זוהו. השר דיבר בכנסת על המספר של ביו 4,000 ל-5,000 איש. הוא גם דיבר על כך

שהמשאבים שעומדים לרשותו מאד מאד מצומצמים והוא מאד מאד מתקשה לפעול גם בתחום

ההסבדה וגם בתחומים של מניעה מחקר. הוא קיבל ברצון את הדיון, מתוך תקוה שהוא

יקבל את הגיבוי הציבורי והפרלמנטרי.

עכשיו מכינים תקציב למדינת ישדאל, וזו הזדמנות לחזק את משרד הבריאות ואת

כל הרשויות האחרות העוסקות במאבק נגד המחלה הקשה הזאת, שמספר האומללים החולים

בה הולך וגדל.



ביום שישי השבוע יצויין בארץ יום האיידס, בהקשר ליום האיידס הבינלאומי.

אני מודה לל, גברתי היושבת-ראש, שהקדמת את הדיון בהצעה, כדי שנוכל לקבל החלטות

שיסייעו לנו לקראת. המבצע, שאנחנו מקווים שהוא יוכתר בהצלחה.
היו"ר א' נמיר
תודה רבה לחבר-הכנסת זיסמן.

אני מכריזה על הישיבה כישיבה פתוחה.

ב-22 בדצמבר 1986, זאת אומרת בקרנציה הקודמת, לפני שלוש שנים, קיימנו בוועדה

דיון על האיידס. אז התחילה להתעורר המודעות הציבורית לנושא האיידס. אני חושבת

שהיוזמה של חבר-הכנסת זיסמן היתה חשובה, כי זו עדיין מחלה שאנשים מתביישים לדבר

עליה.

יש לי תחושה שהיום יש הרבה גופים, בוודאי יותר מאחד, שמטפלים בנושא האיידס.

אני שואלת את פרופסור שיבולת, יושב-ראש הוועדה למלחמה באיידס, האם אתם מודעים

לזה? כמה גופים יש היום? האם לכל גוף יש התחום שלו או שהם מתחילים להתחרות ביניהם

ובמקום לעסוק במניעה יש חשש שיעסקו במלחמות היהודים.

פרופ' ש' שיבולת;

האם אנחנו מודעים ליתר הגופים? אנחנו מודעים. היו מגעים בינינו לבין העמותה

למלחמה באיידס, שני גופים שעשו פרסום פומבי ונתנו הסבר לציבור הרחב. לא ארחיב

על מה שעושה העמותה. באופן כללי אומר שהעמותה עוסקת בהסבר ובמחקר. יחד עם העמותה

ובשיתוף פעולה מלא פועל גוף של מתנדבים. זו לא המצאה ישראלית, זה לפי מירשם שיש

בחוץ-לארץ. זה אולי הגוף היחידי של מתנדבים שפועל באופן כלל ארצי, עוסק בהסברה

ומנסה לטפל בחולים כאשר הם לא מאושפזים.

צריך לדעת שהטיפול התרופתי בחולה איידס עולה 50 אלף דולר לשנה והחולים לא

יכולים לשאת בהוצאות. אחרי התקופה הזאת החולה נמצא רק זמן קצר מאד בבית-חולים.

אם לא נטפל בחולה באופן אינטסיבי הוא עלול להרגיש את עצמו מבודד ואולי יצמחו בו

רגשות נקמה נגד החברה ואז הוא עלול לפזר את המחלה בצורה בלתי מבוקרת. יש קבוצת

נשאים שאם לא מטפלים בה היא עלולה לפזר את המחלה.

אנחנו מנסים, על-ידי מתנדבים שקיבלו הדרכה על-ידי מומחים, מתנדבים המקבלים

קורס אינטנסיבי, להיות עם החולים. מתקשרים איתנו מבית-החולים. העבודה היא אנונימית.

המתנדב לא מוכר בשמו. יש לנו קו טלפון לפניות שבאמצעותו אנשים יכולים לקבל מידע

על האיידס. השיחות הן אנונימיות. הקו מנוהל על-ידי מתנדבים. אין איש שמקבל משכורת.

מספר הפניות הולך ורב. לאחרונה יש יותר מ-20 פניות לשבוע.

אני חושב שאנחנו הגוף היחידי שבצורה די בוטה המליץ על שימוש בקונדום כדי

למנוע את המחלה.
היו"ר א' נמיר
ראיתי את זה על לוחות המודעות בתל-אביב. זו פעולה שלכם?
פרופ' ש' שיבולת
כן. כל זה נעשה בלי פרוטה מהמשרד.
היו"ר א' נמיר
דוקטור סלייטר, מה הפרטים שאתה יכול למסור לנו?
ד"ר פ' סלייטר
המספרים שמסר חבר-הכנסת זיסמו חם נכונים פחות או יותר. עד תחילת חודש

נובמבר אובחנו 95 חולי איידס במדינת ישראל. נוסף לחם אובחנו 461 אנשים בנשאי

הנגיף. נוטף להם יש עוד ב-20 איש שהם לא בדיוק חולי איידס אבל בדרך. יש לנו

כ-600 איש הידועים בנגועים. כ60% מאלה שאובחנו מתו. יבול להיות שחלק מהחולים

ידדו מהארץ. צריך להביך שכל הנשאים יהיו חולים באיידס. יש לנו לפחות 500 נשאים

אבל בעולם מקובל לומר שיש פי 5 עד פי 10 שלא ידועים לנו. לכן המספר של 5,000

נשאים פוטנציאלים יכול להיות נכון, אבל איש לא יודע. ידוע לנו שתוך 10 שנים

יהיו במדינת ישראל לא 100 חולים אלא לפחות 600 חולים. בינתיים איו חיסון בדרך.

באופק אין חיסון. התרופות לא טובות. אין תרופה לריפוי המחלה והדרך היחידה שעומדת

לרשותנו היא למנוע את המחלה, לחנך את חציבור איר להימנע ממנה.

ואשר לחלוקת הנגועים לפי קבוצות סיכון: כשליש מהם הם הומוסקסואלים או

בי-סקסואלים, 22% חולי המופיליה שנדבקו בעבר בגלל עירוי דם נגוע, כ-15% משתמשים

בסמים, 10% משתייכים לקבוצות סיכון אחרות, וכ-20% לא ידוע מה קבוצת הסיכון שלהם,

ויש להניח שהם נחלקים בין הומוסקסואלים למשתמשים בסמים. אני רוצה לומר, שראוי

שנוריד את קבוצת חולי ההמופיליה שעכשיו לא נכללים בקבוצות סיכון, כי כל מוצרי הדם

נבדקים ואין בהם נגיף. לפיכך נכון עכשיו לדבר על חלוקה של שני שלישים הומוסקסואלים

ושליש משתמשים בסמים.
היו"ר א' נמיר
בקדנציה הקודמת היו לנו דיונים על חולי המופיליה. יש להם ריפוי שאתה מוציא

אותם מהכלל הזה?
פרופ' פי סלייטר
מי שנדבק במחלה גורלו לא טוב. לצערנו, 75% מחולי ההמופיליה כבר נגועים, אבל

משנת 1986, אחרי שכל מוצרי הדם נבדקים כדי שאדם לא יקבל דם נגוע, לא ייתכן שחולה

המופיליה יקבל דם נגוע. לכן לא יהיו עוד חולי איידס חדשים מקרב חולי ההמופיליה.
היו"ר אי נמיר
יש כאלה שמסתובבים ולא אובחנו?
פרופ' פי סלייטר
יש לנו 400 חולי המופיליה.
הלו"ר אי נמיר
היחידה בתל-השומר פועלת?
פרופ' פי סלייטר
כן.
היו"ר אי נמיר
פרופסור מורג עומד בראש ועדת ההסברה לאיידס במשרד הבריאות. בבקשה.
פדופ' אי מורג
מה שאני עושה במשרד הבריאות זה על חשבון זמני הפרטי.



היו"ר א' נמיר;

מיו המדיניות ההסברתית של משרד הבריאות?

פרופ' א' מורג;

בכל העולם המערבי מקובל שבנושא האיידס פעילים מספר גופים. יש לכך מספר סיבות.

חאיידס זו מחלה פופולרית, היא ממיתה אנשים, ויש כאן הרבה משאבים כספיים. יש גם

אנשים רבים שמעוניינים לעזור ויש גם אנשים שמעוניינים להיות מעורבים בחלוקת העוגה,

כשיש כסף. אני מקווה שבארץ נלמד מהנסיוו של מה שקרה בארצות אחרות.

הארגונים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות; מטעם המשרדים העיקריים ומגופים התנדבותיים

בעיקרון, שמקבלים או לא מקבלים סיוע מהגופים הממשלתיים, ושעיקר פעולתם התרמות מהציבור.

נכוו שיש לנו בארץ מספר גדול של גופים. זה לא צריך להזיק, אם יש שיתוף פעולה ביניהם.

אולי זה מרמז על כך שיש אנשים שרוצים לעזור.

היו"ר א' נמיר;

כמה יש?

פרופ' א' מורג;

5-4 פרט לגופים שלא קשורים ישירות לנושא האיידס. חלק מהם מוגדרים כעמותות

וחלק לא. יבורכו כל התורמים לעניו.

בסיכומו של דבר, חלק גדול מהעניו הוא משרד הבריאות. משרד הבריאות, שמופקד

על בריאות העם, צריר להחליט מה סדר העדיפויות, בגלל היעדר המשאבים.

לרשות משרד הבריאות עומך תקציב נוסף של 800 אלף דולר לשנה, שאושר על-ידי משרד

האוצר, שלא נשתנה מאז תחילת הפעילות. התקציב הזה כולו - ואת זה צריר לזכור תמיד -

הולך כולו כדי לבדוק ולעקוב אחרי הזקוק לכך. בפני משרד הבריאות עומדת הברירה עם

לבצע בדיקות חינם למי שצריך להיבדק או להוציא כסף להסברה, ובלית ברירה הכסף הולך

בעיקר לטיפול ולמעקב.

משרד הבריאות הקים 7 מרכזים, בבתי-החולים איכילוב, קפלן, סורוקה, בילינסון,

רמב"ם, תל-השומר, הדסה ירושלים, ולזה הוספנו את בית-החולים עפולה. בכל המרכזים

האלה פועלת יחידה כפולה - יחידה מעבדתית שתפקיד לבצע בדיקות ויחידה קלינית העוסקת

בקבלת אנשים לבדיקות וגם לייעץ מבחינה רפואית ולתת סעד מבחינה סוציאלית ואם אפשר -

גם פסיכיאטרית. חלק מהפעולות האלה ממומנות על-ידי משרד הבריאות. לא בכל מקום מממן

משרד הבריאות הכל אבל הדברים מתפקדים. פרט לזה מממן משרד הבריאות את כל הערכאות

לבדיקות בכל שנה.

ההסברה היתה מצומצמת בגלל התקציב.

יש ועדה בינמשרדית למשרד החינוך, משרד המשטרה, משרד הבריאות, צה"ל, קופת-

חולים, שביצעה פעולות שונות למשל; היזון של מספר תכניות בטלוויזיה, פעולות עיתונאיות,

עלוני הסברה וכו'. כל זה נעשה בפרוטות בעיקר תודות לעבודה התנדבותית. זה לא מספיק.

אני מקווה שבשנה הבאה, בעזרת כל חברי הכנסת שמגלים ענין בנושא זה, נעשה יותר, ואני

מקווה לשיתוף פעולה בין כל הגורמים.

היגשנו לשר הבריאות הצעת תקציב מפורטת לקראת השנה הבאה. אני מאד מקווה שהצעה

זו תאושר; היא מביאה בחשבון את כל ההתפתחות והציפיות הפסימיות לקראת שנות ה-90.



התחזיות ל-1992 מדברות על 100 חולים חדשים בשנה אחת, לעומת 20 היום. אני

מדבר על הערבות של ארגון הבריאות הבינלאומי.
היו"ר א' נמיר
אתה מדבר על ישראל. כמה מתווספים ביום?
פרופ' א' מורג
20.
היו"ר אי נמיר
זה יהיה פי 4?
פרופ' א' מורג
זה לפי הערבות של מומחים מארצות המערב.

בצרפת יש 7,000 מקרים ובארצות-הברית עברו את ה-100 אלף.

הם תמיד שיננו לנו שאנחנו איטיים מאד מבחינת ההתייחסות של הציבור בולו לנושא

הזה. בשבניו יורק היו אלפי מקרים, בבוסטון היו מקרים מעטים, ואני לא רוצה לחשוב על

מה שנעשה היום בבוסטון בהשוואה לארץ.

אם יאושר התקציב בנושא ההסברה, הוא יתמוך בכל הגופים הפועלים בארץ, וזו כוונתנו,

אם בי אנחנו מברבים על כל פעולה התנדבותית. יש צורך בהסברה, כי הדרך היחידה כמעט

היום להילחם בנגע הזה זה לנסות למנוע אותו מראשיתו.

אני מבקש שעל נושא העלות ידבר פרופסור פז.
פרופ' ג' פז
אני מרכז את עבודת הוועדה של משרד הבריאות.

ההסברה בארץ לא טובה ולא מקבלת את המשקל הנכון. אין לה משאבים מתאימים. ישבנו

עם נציגי הארגון הבינלאומי והם אמרו שמדינה מתקדמת מקדישה להסברה 50% מהתקציב

לאיידס. באן מקבלים פרוטות.

בראש ההסברה צריכים לעמוד אנשים במשרה מלאה. מתנדבים יכולים לעזור אבל צריבה

להיות רשת הסברה מקצועית שבל זמנה מוקדש לזה. לנו אין את זה.

לפני כחצי שנה, כשישבנו אצל שר הבריאות ודנו בנושא, הוא הבין את הבעיה

וביקש תקציב.

ישבנו עם פרופסור מיכאלי, כדי לעשות את המינימום בנושא של גילוי נגיף המחלה

בשיטות מודרניות. התקציב של 800 אלף דולר נגמר. פרופסור משיח הגיש בקשה לתוספת

של 700 אלף שקל בדי לגמור את השנה. לא ייתבן שלא נבדוק דם.

התקציב שבנינו כלל את הבדיקות השונות שחייבים להכניס אותן. הוא כלל את העזרה

המינימלית שצריך לתת בבית-החולים בנושאים שונים. היחידות בבתי-החולים לא נתמכות לא

בתקציבים ולא בכוח אדם. לרשות הצוות לא עומדת התמיכה המקצועית בתקנים כדי לעזור

לאנשים האלה, לא מבחינת ערבדים סוציאליים ולא מבחינה פסיכולוגית. זה שטח מקצועי

חשוב ביותר לעובד הסוציאלי.



לפי התקציב שבנינו, אנחנו זקוקים ל-8 מיליון דולר לשנה - היום יש 800

אלף דולר - כדי לתת שירות ולאפשר מעקב טוב וטיפול מונע ראשוני. יש היום אפשרות,

על-ידי טיפול טוב, להאריך היי אנשים. על בתי-הולים שמאשפזים הולי איידס מוטל

עומס תקציבי עצום. בתי-ההולים סופגים את כל מה שקשור באשפוז הולים.
היו"ר א' נמיר
ברור שבסכום של 800 אלף דולר אי-אפשר לעשות.

פרופ' ג' פז;

כדאי שהוועדה תהיה ערה לנושא התקציב של בתי-ההולים. נושא האיידס מטיל עומס

תקציבי עצום על בתי-ההולים, זה כולל לא רק תרופות, אבהון ובדיקות נוספות אלא

טיפול יומיומי שדורש הומרים מתכלים שונים כגון כפפות.
היו"ר א' נמיר
פרופסור מורג צייו את עפולה, מה זה?
פרופ' גי פז
זה סניף. יש 7 מרכזים שמכסים יפה את הארץ. בבית-ההולים איכילוב יש יהירה

מיוהדת - אימינולוגיה קלינית - שיש לה מרפאה שאליה פונים אלה שמבקשים להיבדק.

הרופא בודק אותם וקובע אם יש צורך בבדיקות. יש מעבדה שעוסקת בבדיקת הנוגדנים.
היו"ר אי נמיר
כמה יש בטיפול במרכז?
פרופ' גי פז
עשרות נשאים נמצאים במעקב, ויש גם חולים, 2 חולים.
היו"ר אי נמיר
הם מוחזקים בבידוד?
פרופ' גי פז
לא.
היו"ר אי נמיר
איפה הם מוחזקים?
פרופ' גי פז
ברוב המקרים, במחלקה פנימית. אין בידוד. החלטת משדד הבריאות היא שכל

בית-הולים יאשפז את הפונים אליו.
היו"ר אי נמיר
איו פחד?
פרופ' ג' פז
אחד מכללי ההסברה הוא שהמחלה לא מועברת אלא על-ירי מגע מיני ישיר או מגע

דם ישיר בגלל פצעים פתוחים, ואת זה אפשר למנוע על-ידי שימוש בכפפה ולפעמים

כפפות כפולות, ובאמצעים אחרים כגון מבחנות סגורות, אלא שאין תקציב.
פרופ' זי הנדזל
שני גופים וולונטריים במדינת ישראל מטפלים בנושא זה. שני הגופים משתפים

פעולה והפעילות שלהם משלימה אחד את השני. אנחנו שואפים להדק את שיתוף הפעולה

ואף לאחד חלק מהפעולות. איו תחרות ביו שני הגופים. להיפר. אנחנו שואפים להדק

את שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות לגופים הוולונטריים כדי שתהיה פעולה אחת.

העמותה לחקר האיידס מתרכזת בפעילות הסברתית בקרב הציבור. בשנה האחרונה

התמקדנו בקבוצת הסיכון העיקרית - הנוער - בגלל ריבוי המגעים המיניים וסמים.

במסגרת הפעילות הזאת הגענו לאלפי בני נוער. זה טוב אבל זה טיפה בים. הפעילות

הזאת דורשת אנשי מקצוע וכסף, וזה איו. כל מה שנעשה עד כה נעשה על בסיס התנדבותי.

לא נעשית בארץ כמעט לחלוטיו פעילות הסברה מקפת בנושא. כל מה שאנחנו עושים עד

כה היא פעילות מוגבלת נקודתית בלתי מספקת שאינה מתאחדת לרשת רציפה של הסברה,

שהיא הכרחית.

לאחרונה ביקרתי בצרפת, מצאתי שם עיתוו גדול שערר מחקר עולמי למלחמה באיידס,

ומצאתי שם עמוד שנועד למדינת ישראל. הכותרת אומרת: שקט ואמונות טפלות בישראל.

אשאיר כאו עותקים. מצוייו שבמדינת ישראל יש דחיה של הנושא ולא עושים דבר משמעותי,

וזה כמעט מה שאכו קורה. אנחנו עושים מאמצים שבכוחנו לעשות אותם אבל זה לא מספיק.

יש בארץ פעילות מחקרית מוגבלת שבגלל חוסר תקציב היא נופלת ביו הכסאות, עד שגם

מה שאנשי מקצוע היו יכולים לתרום לא בא לביטוי בגלל חוסר תקציבים. אנחנו מנסים,

בכוחות דלים, לקדם את הנושא הזה.

אני רוצה לחזק את מה שנאמר, שכל המומחים בעולם מאוחדים בדעה שהדבר היחידי

הממשי שניתו לעשות בשנים הקרובות זה לשנות את ההרגלים המיניים של האוכלוסיה

ולהקטיו את צריכת הסמים, כדי להקטיו את היקף המחלה. התרופות לא טובות ופיתוח

התרופות הוא איטי. יש התפתחות קטנה ביחס לחיסונים ותעבורנה שנים רבות עד שזה

יתפתח. עד אז איו מה לעשות.
פרופ' בי בנטואיץ
אני מנהל מחלקה פנימית ומנהל את המכוו למחקר. התחלנו לעסוק בנושא זה

בשנת 1983. עקבנו בעיקר אחרי חולי המופיליה. במעקב הישיר של המרכז שלנו יש

למעלה מ-1,000 אנשים שמשתייכים לקבוצות הסיכוו. אנחנו עוקבים אחרי 30-20

נשאים וגם נותנים טיפול ישיר. בטיפול ישיר יש 10 חולים ממש.
היו"ר אי נמיר
בבית-החולים איכילוב יש 2 ואצלכם 10?
פרופ' בי בנטואיץ
כו. הסיבה לכך ברורה, כי היה לנו מעקב ואנחנו ממשיכים לעקוב ואלה שחלו

הם בטיפולי.

טיפול בחולה כזה זה "סיפור סיפור", בלי להגזים. לא פלא שבארצות-הברית

מעריכים שטיפול בחולה עולה 50 אלף דולר.



נניח שהמחיר אצלנו יותר זול, זח לא מביא בחשבון שעות, טירחח וריצח מסביב

לעניו הזח. זח לא בך שרק אני אישית אראח את חחולח ואתן לו סעד.זו מערכת שלמח.

פעם חוא צריך לקבל טיפול בעיניים, טיפול כזח וטיפול אחר. זו בעיח מולטי דיסציפלינרית

שדורשת הרבה מאמץ.

האנשים האלה מסכנים והמשמעות שיש מבחינתם לחברה ולסביבה היא עצומה. זה

נכון גם לגבי כל הנשאים. כאן יש בהחלט אי-ספיקה מוחלטת. העובדת הסוציאלית שלנו,

שמקדישה את הזמן לאנשים האלה ממומנת כולה על-ידי קרנות מחקר שאני משיג ממקורות

שונים, לא למטרה זו. הפסיכולוג, תודות לקשרים הטובים שיש לי, נותן את הטיפול.

אני לא נאיבי לחשוב שמחר משרד חבריאות, משרד האוצר או הוועדה הנכבדה הזאת ימצאו

מליונים שצריר לענין הזה.

היו"ר א' נמיר;

איו סכנה כזו.

פרופ' בי בנטואיץ;

לכו לכולנו צריכה להיות הבנה עמוקה. את מרבית הכסף והמאמץ צריך לגייס מו

הציבור. מוכרחים להביו את זה. זה חלק מרכזי של פעולתנו. עם זאת, אני לא חושב

שצריר לשחרר את המוסדות מלתרום לעניו זה.

הדברים שנאמרו בנוגע להסברה ברורים לחלוטיו, וצריך להעמיר אותה בראש הסולם.

ואשר לגופים הוולונטריים. אני יכול להעיד שהוועד עושה עבודה יוצאת מו הכלל.

אני לא מכיר כל מה שהם עושים אבל מתוך מה שראיתי - מדובר באידיאליסטים. אני מכיר

את האנשים באופו אישי. זה מרשים. אנשים עושים לילות וימים ללא שום פרוטה. הם עושים

למעו אנשים שנזרקים על-ידי החברה, הם עושים למעו אנשים מנודים בשעות הקשות ביותר

שלהם. זה דבר יוצא מו הכלל.

אנחנו חושבים שהעמותה צריכה להיות בדמות האגודה למלחמה בסרטו.

למלטב ידיעתי, לא פועלים עשרות גופים. יש 2 גופים.
היו"ר א' נמיר
מסרו לנו על 5-4.
פרופ' ב' בנטואיץ
יש ועד למלחמה באיידס ויש עמותה שבראשה עומד פרופסור הנדזל. אנחנו קוראים

לתאום מלא ביו שני הגופים, ואמנם אפשר להסתכל על זה כדבר מתואם. היה עוזר אם

נוסף לסימפטיה כללית היתה מגיעה גם תמיכה. בשבוע הבא, למשל, יהיה יום התרמה מטעם

העמותה, באישור משרד הבריאות. אנחנו רוצים שלא יזרקו את המתרימים ולא יאמרו להם:

תלבו לעזאזל, זו מחלה של הומוסקסואלים ונרקומנים. את המצב הזה ועדה ציבורית יכולה

לתקו. אני מקווה שגם משרד הבריאות יעשה בשטח זה. ועם כל הכבוד למה שנעשה, הייתי

רוצה לראות פעולה יותר נמרצת אפילו אם איו משאבים. אני מאמיו שמשרר הבריאות, גם

אם איו לו משאבים, יכול לזעזע עת הציבור. הוא לא עושה.
היו"ר א' נמיר
מה עושה קופת-חולים בנושא זה?
דייר ר' דיציאו
קופת-חולים היא בראש וראשונה גוף שמטפל בחולים ונותו את הטיפול לחברי קופת-

חולים שלקו במחלה.



קופת-חולים נותנת לחולה טיפול בבית-חולים ותרופות בקהילה. האיידס צורפה

לרשימת המחלות הקשות והחולה משוחרר מתשלום עבור התרופות. לא מחייבים אותו בשום

תשלום.

כאשר מדובר בתרופות שלא נמצאות ברשימת התרופות, ויש כאלה, וצריך לאשר או לא לאשר אותך,

הנטיה היא לאשר אותן על סמך המלצות של הו וערות הרפואיות ולא על סמך שיקולים

כלכליים.

ואשר לחלק המניעתי. קופת-חולים שותפה עם גופים אחרים המטפלים בנושא. קופת-

חולים לא רואה את עצמה מחוייבת לגבי החלק המניעתי. יש בנושא זה חלוקה היסטורית -

המדינה עוסקת בנושא המניעתי וקופת-חולים מטפלת בחולים.
היו"ר א' נמיר
ריטה אברמוב, את עובדת סוציאלית במרכז שבהדסה ירושלים, את גם חברה בוועד

האיידס בירושלים. חשוב לנו לשמוע על הרקע החברתי ועל הרכב המשפחות.
ר' אברמוב
אני רואה כל נשא חדש שמגיע למרפאה. ראיתי למעלה מ-30 נשאים, מאז חודש ספטמבר.

עכשיו יש לנו 3 חולים.

ואשר לחלוקה. יש גם משפחות, זוגות ששניהם נשאים, גם הבעל וגם האשה. יש גם

כאלה שהם לא מקבוצות הסיכון הידועות.
היו"ר א' נמיר
למה את מתכוונת?
ר' אברמוב
לא הומוסקסואלים ולא נרקומנים.
היו"ר א' נמיר
הם נדבקו.
ר' אברמוב
כן.

יש מקרים שאחד מבני הזוג הוא בי-סקסואל.

הנושא של ההתמודדות הנפשית והחברתית של הנשאים הוא בשלב אבחנה ראשון. אין

ספק שלרופאים יש כאן חלק עיקרי אבל איך לחיות כשהאיש הוא נשא - זו עבודה לעובדת

הסוציאלית.
היו"ר א' נמיר
כמה מתנדבים יש לכם?
ר' אברמוב
60.



פרופ' ש' שיבולת;

אנחנו עומדים לפתוח עוד קורס.
היו"ר אי נמיר
ואנשים נענים?
פרופ' שי שיבולת
כו.

ר' אברמוב;

אני רוצה לספר שחברי קופת-חולים מכבי וחברי קופת-חוללם מאוחדת משלמים 500 שקל לחודש

לתרופות, הם משתתפים ב-10% מעלות התרופות וזה שווה ל-500 שקל.
היו"ר אי נמיר
קופות-החולים האלה לא מספקות את התרופות?
ד"ר ר' דיציאן
חולה בקופת-החולים הכללית לא משלם אפילו תמורת הבול עבור התרופה.
די אברמוב
יש בעיה קשה של סודיות וחוסר יכולת להיחשף. בקהילות איו לנו שותפים שיש להם נגיעה

לנושא הזה. איך עובדות סוציאליות. במסגרת של טיפולי בית לא יודעים איר לטפל בחולה.

צריך לעשות עבודת חריש עמוקה כדי לקבל שיתוף פעולה.
ני בדשונסקי
המיקום שלי הוא במשרדי הפרטי באשקלון. את כל האפרט שלי העמדתי לרשות העמותה.

אני רוצה להדגיש כמה היבטים שכדאי שהוועדה תיתן עליהם את הדעת, לגבי העמדה

של הציבור. הבעיה היא איר פונים אל הציבור ואיר מביאים למודעות שלו שהוא צריך להיות

מודע לגודל הסכנה, שהיא סכנה של ממש. ההסברה חייבת להיות רבת היקף ולא להיתחם

על קבוצות ספציפיות.

אנחנו עדים לעובדה שחולים מנודים נידוי חברתי טוטלי. אני מעריך שאולי המצודעים

הדגישו כמו חולי האיידס.

לא יש דילמה של אתיקה רפואית וצנעת הפרט מצד אחד והצורך בבריאות הציבור מצד שני.

אם/מגלים בציבור שאדם הוא נשא המחלה, הוא בעצמו צריך להיות מודע ולהיזהר לא להדביק

אחרים. אם אנחנו מגלים שאדם זה או אחד הוא נשא המחלה - עשינו אותו אומלל פי כמה, כי,

כמו שאמרתי, יש נידוי טוטלי לגביו.

אני הצעתי לפתוח דיון ציבורי בנושא הזה של האתיקה הרפואית וצנעת הפרט מצד אחד

והצורך לשמוד על בריאות הציבור מצד שני.

אלמנט ההכחשה אצלנו במדינת ישראל הוא מפורסם. אנחנו מתעוררים רק כשיש אסונות.

אנחנו חייבים להעלות את הנושא הזה לדיון פומבי מהר ככל שאפשר ולא לחכות ליום כיפור

רפואי. לכן אני מברר על העלאת הנושא וההזמנה שבאה אלינו.
י' שנקר
ביום שישי הקרוב נציין את יום האיידס. 20% מחולי האיידס בעולם תם צעירים

בני 29-20. יש תקופת הרדמות של הנגיף בגוף הנשאים במשך שש, שבע, שמונה, עשר שנים.

זאת אומרת שהצעירים האלה נרבקו בגיל ההתבגרות. ההסברה בקרב בני הנוער היא משמעותית

כדי לעורר מורעות שלהם לנושא ואולי אפשר להגיע גם לשינוי משמעותי בנתונים בקרבם,

בעלות נמוכה יחסית.

הפעילות שלי בנושא זה החלה באופן עצמאי באשר תלמיד שלי בכיתה, בהיותי סטודנט

מתנדב, שאל אותי מהי מחלת אדידס, זה גרם לכך שנכנסתי לפעילות. והעובדה שבשנת 1986

לא היתה פעילות בנושא זה הביאה אותי למסקנה שצריר להיכנס לזה.

יי צבן;

מתי היתה בארצות-הברית מודעות לנוער?
היו"ר א' נמיר
זה התחיל ב-1984 והתגבר ב-1985.
י' שנקר
ב-1987 התקיים במדריד כינוס לחינוך.

במה מתבטאת הפעילות שלי בנושא האיידס? יש קבוצה של מתנדבים, סטודנטים

ואחרים, ואני מנסה לנווט אותם במתן כלי שירות.
היו"ר אי נמיר
אתם ארגון מתנדב?
יי שנקר
אין הגדרה.

זו קבוצת צעירים של סטודנטים לרפואה בירושלים - יש קשר עם באר-שבע וחיפה -

שמנסה להתמודד עם נושא המחלה בקרב בני נוער.

נסיון להיכנס לתוך המערכת הממוסדת היה בשנת 1988, כשמנכ"ל משרד החינוך

התיר להכניס לבתי-הספר תכניות לימודים.

כשנושא ההסברה בישראל מצטייר כדבר שעומד במקום נמוך, גם ההתייחסות לזה היא

בהתאם. היום מורים בבתי-הספר נתקלים בבני נוער שמעלים שאלות ומבקשים מידע.

אנחנו קיימנו הכשרות למורים, גם בשיתוף עם משרד החינוך וגם באופן עצמאי. השתתפו

מורים, יועצים, אחיות לבריאות הציבור שעובדות בבתי-ספר ורופאים מיוחדים הרצו

איך להעביר תכניות מיוחדות לבני הנוער, בנושא האיידס.

בסיוע של גורמים שונים, לאו דווקא משרד הבריאות, אנחנו מוציאים עלון-חוברת

שיש בה יידע עדכני שמגיע מארגון הבריאות הבינלאומי ומופץ בקרב יועצים ועובדים.

אני מקווה שתוך השבועות הקרובים אפשר יהיה לבנות מערכת יותר מגוונת בנושא זה.

סייענו גם לצה"ל לקיים מערך הסברה לרופאים שיוכלו לצאת עם חומר ליחידות

צה"ל.



ישראל מצטיירת בעולם כארץ שיש מה מקרים מעטים של חולים. מצד שני ארגון
הבריאות הבינלאומי אומר
אנחנו כאן כרי לעזור לכם בתנאי שתכינו תכנית לאומית

להתמודרות עם מחלת האיירס. כשמשרר הבריאות אומר, איו תקציבים, צריך לבחון

בצד זה את מידת העזרה שיכולנו לקבל מארגון הבריאות הבינלאומי.

אם מדינת ישראל טוענת שנושא ההסברה היום לא יכול להיכלל במשרד הבריאות

כי אין תקציב ומצד שני יש שני גופים פעילים, מוזר שבוועדת המעקב אין נציגים

של הגופים הוולונטריים.
היו"ר אי נמיר
חלק מהגופים הוולונטריים לא יודעים שזה קיים.
יי פרח
אני מודע לעובדה שהנושא הזה עלול חלילה להתפתח לרעתנו ואנחנו לא מוכנים

לכך במידה ראויה. לא יעלה על הדעת שבסכום של 800 אלף דולר המדינה שלנו יכולה

להתמודד עם זה. זה לעג לרש. גם 8 מיליון דולר זה לא סכום מפליג. ראוי לשלם

סכום כפול שמא, אם לא נבלום את-התופעה, נשלם מחיר כפול.

אחד הנושאים המרכזים זה נושא ההסברה אלא שבזה אנחנו לוקים בחסר, ובכל

התחומים.
היו"ר אי נמיר
ינון שנקר היה כתב גלי צה"ל ובזכותו קיימנו דיון. הוא עורר את המודעות.
יי פרח
אשרנו שיש בקרבנו גופים שעושים פעולות וולונטריות, כי בלא זה אינני יודע

לאן היינו מגיעים.

האיידס, זו מכה שלא כתובה בתורה. זה יותר גרוע מצרעת. את המצורעים היו

מרחיקים מהמחנה. הם לא מתו. כאן אנשים מתכלים.
עי זיסמן
וצעירים.
יי פרח
נכון. הגיל המסוכן הוא גיל ההתבגרות, אז הם נדבקים והתוצאות מתגלות

יותר מאוחר, אחרי תקופת האינקובציה.

צריך להיות מסע הסברה, כי הבעיה היא מודעות. שמענו שמצד אחד יש שאלה

של צנעת הפרט ומצד שני יש סכנה של הידבקות. זו דילמה. צריך לחשוב איך מתגברים

על זה. יכול להיות מקרה שמא האיש החולה הוא חסר מוסר והסיפוק שלו יהיה, חלילה,

להדביק אחרים בבחינת תמות נפשי עם אחרים.
י י צבן
היו ידיעות על הדבקה מכוונת.
יי פרח
אני מביו שיש ענלו של צנעת חפרט אבל לא יכול להיות שנרשה שאחד ידביק את

רעהו. צריך לחשוב על זה. אולי במקרים מסויימים צריך להכניס להסגר אנשים שידוע

שהם מסוכנים ועלולים להדביק. את זה יכולים לדעת העובדים הסוציאליים.

אשר לחשש שהועלה כאן שמא המתרימים יתקלו בחוסר אהדה ביום ההתרמה, גם זה
עניו של הסברה, צריך לומר
אתם לא יודעים אם הדבר הנורא הזה לא יפגע חלילה

בילדים שלכם שאינכם יודעים עם מי הם מבלים.

והסברה במוסדות חינוך. הייתי מנהל מחוז במשרד החינוך ואני יודע איך מתייחסים,

לדאבוו הלב, לחוזרים של מנכ"ל המשרד.
היו"ר אי נמיר
איש לא קורא אותם.
י' פרח
"מסלים" אותם, משליכים אותם לסל.

אני מציע שגם הוועדה שלנו תתגייס להסברה כדי שאנשים יבינו עד כמה הנושא

חמור.

יש צורך בכספים. אני חושב שצריך לעלות על גל חדש בנושא התרומות - שילובם

של ראשי הערים וראשי המועצות למשימה זו. נכניס ביניהם תחרות בנושא של איסוף

כספים.
יי צבו
גברתי היושבת-ראש, אני מברך על קיום הדיוו הזה ואני מברך את העושים במלאכה.

אני מציע שנבקש ממשרד הבריאות שיניח על שולחו הוועדה, לצורך הדיוו שלנו,

נתונים ביחס להוצאה הממשלתית וגם ביחס להוצאה הציבורית למלחמה באיידס, נתוני

השוואה עם ארצות אירופה, אני מדגיש, ארצות אירופה ולא ארצות הברית.

מכיווו שזו מחלה שמתפתחת בטור גיאומטרי חשוב להדגיש מה החשיבות שיש לכל

חשלפה, ולכו התוצאות הרעות של כל מחדל כאו באות עם ריבית דריבית והתשלום הוא

גבוה מאד.

אנחנו לא יכולים לטשטש את העובדה שעד כה היו מחדלים. דווקא הפיגור החיובי

אצלנו בנושא זה אישפר לנו למנוע התקדמות שלילית.עד כה, אבל חבל שלא נעשתה פעולה

מבעוד מועד.

אני רוצה להדגיש את הנושא של הרפואה המונעת ואני תובע את עלבונה. יש בארץ

בעיה בנושא של רפואה מונעת ונושא האיידס הוא רק חלק מזה. אני חושב שאנחנו צריכים

לתת דעתנו לעניו זה, אולי בשיתוף עם ועדת החינוך והתרבות. חשוב שנקדיש לזה הרבה

מאמץ, גם בטלוויזיה, בכל הצורות, גם הישירות וגם העקיפות - פרסי יצירה, דרמות -

כי תשדירי שירות מאבדים את האפקט שלהם.

יש לי קצת אי-נוחות מהנושא של ארגונים וולונטריים וחשש לכפילות. אולי התאום

הקיים היום לא יוצר בעיות קשות אבל מי לידנו כף יתקע שמחר לא יצוצו ארגונים

נוספים מתוך מוטיבציות אחרות? אני מציע שנהיה ערים.



אני מאד מאד בעד מבצע התדמה שיהיה על-ידי בני נוער. אני אומד את זה מעבד

לעניו הכספי. אני דואה בזה דוגמה של התמודדות בדמה המחשבתית וההתנדבותית. זו

עמידה מול הציבוד. זה נסיון להפוך את ההסבדה מדבד פסיבי למשהו שיש בו קודטוב

של דבד אקטיבי. אתה לא ידוע אם ההסבדה שלך תתקבל אלא אם יש בה אחד-כך דבד אקטיבי.

ולצד המוסדי שעלה כאן - מצד אחד צנעת הפדט ומצד שני בדיאות הציבוד. ידוע

לחבדים שמשתתפים בדיון שיש ועדה שעוסקת בשאלות מוסד בדפואה, ניסויים דפואיים

בבני אדם. כשמתעודד נושא של ניגוד ביו האינטדס של צנעת הפדט מצד אחד וטובת הבלל

מצד שני, אלה שאלות הדות גודל. אני לא יודע אם השאלה הזאת הגיעה לוועדה. אם היא

תגיע אליה, בוודאי צדיך יהיה לתגבד אותה במומחים מו התחום הזה. דאוי להפנות את

השאלה הזאת גם לוועדה הזאת וגם לדיוו ציבודי פתוח בדמה דפואית ומשפטית.

בשעתו דווח שהתפשטות המחלה והמלחמה באיידס הביאו לשינויים בהתנהגותם של

צעידים בתחום המיני, במגמה של זהידות מהידבקות. קדאתי שהגדף הזה משתנה, זאת

אומדת היה הלם ועכשיו עולם כמנהגו נוהג.
קדיאה
נכוו.
די כהו
נקבו כאו בסכום של 800 אלף דולד. יש כאו אי-הבנה. בתי-החולים הממשלתיים

מתוקצבים לפי מהיד יום אשפוז./יום אשפוז נקבע לפי סך כל ההוצאה של בית-החולים,

שאותה מחלקים בימי אשפוז. הגידול בהוצאות, שנובע ביו השאד מהתפשטות מחלת האיידס,

הגדיל את מחיד יום האשפוז ומאז שנת 1986 עד היום יש הגדלה בעשדות אחוזים.
היו"ד א' נמיד
זה גם בגלל התייקדות.
ד' כהו
לכו יש עיוות לדבד דק על סכום של 800 אלף דולד. לבתי-החולים מוזדמים

מיליונים שמיועדים לנושא האיידס.
היו"ד אי נמיד
כמה?
די כהו
קשה לנקוב בסכום מפודש ולכו לא ציינתי סכום מפודש. מכל מקום, לא נכוו

לומד שהנושא מתוקצב ב-800 אלף דולד. וצדיך לזכוד שקופות-החולים מספקות את התדופות

או ללא תמודה או בסכום של 10% מעדכו והו גם מבצעות פעילויות אחדות. להצביע דק

על הצד הכספי - זה עיוות.
פדופ' א' מודג
חבל שלא מיוצגים פה היום נציגים של משדד החינוך. במשדד החינוך נעשתה פעילות,

לש תכנית חינוכית חדשה, טובה מאד, שנמצאת עכשיו בכל המוסדות. ועוד דיסציפלינה

לא מיוצגת פה - נציגים של אדגוו המלחמה בסמים. כשציינתי 5-4 גופים כללתי גם את האדגון

חזה. אסוד לשכוח את בעיית הסמים שהיא הקשה ביותד בהקשד לנושא האיידס.



בחודש מרס השנה תתקיים בארץ, בפעם הראשונה סדנא במימון ארגון הבריאות

הבינלאומי ויוזמנו אליה, על השבון הארגון, 40-30 נציגים מכל העולם. אנהנו חושבים

שהבסיס לסדנא תהיה טיוטת התכנית הלאומית שדוקטור סלייטר אחראי לה.
פרופ' ג' פז
במשרד הבריאות יש ועדה לנושאים הרפואיים של מחלת האיידס.
היו"ר א' נמיר
מי חברים בה?
פרופ' גי פז
פרופסור מיכאלי מרכז אותה ויושבים בה דוקטור רובינשטיין, דוקטור משיח,

פרופסור הנדזל, ודוקטור סלייטר. משרד הבריאות מגיש תכנית רב שנתית.

אני אומר לדורון כהן, הסכום של 800 אלף דולר מיועד _ לאיתור המחלה. לפני

אדבע שנים העמיד האוצר את הסכום הזה לרשות הפרוייקט הראשון שהיה אז רק בדיקות דם.
פרופ' ב' בנטואיץ
המערבית

הנושא המוסרי נדון באדצות מתקדמות באירופה/וגם ארצות-הברית וגם הצלב האדום

נוקטים בעמדה של שמירה על זכויות הפרט.

חשוב שנדע שאמצעי הסברה נשאו פירות משמעותיים בעולם המערבי הן בקרב הנרקומנים

והן בקרב ההומוסכסואלים.

יי פרח?

היה ספק בזה?
פרופ' בי בנטואיץ
היה צריך להוכיח שזה מועיל.

אני רוצה לציין נקודת אור.. למרות שאין תרופה למחלה ולמרות שאין חיסון מפניה,

בכל זה יש הישגים - פיתוח תרופות המאריכות את חיי החולים ומשפרות את איכות חייהם.

אני חושב שזה גורם לכר שאנשים הנושאים את הנגיף יבואו להיבדק, אפשר לומר להם שיש עזרה. מי

שחושב שלא יעזרו לו לא יבוא להיבדק.
היוייר אי נמיר
אני רוצה לנסות ולסכם. אני חושבת שהמחלה של חלק מאיתנו - זה היה במוסדות

להשכלה גבוהה והיום זה בחלק של בתי-החולים - היא לבנות בניינים מפוארים, כגון אחד

המבנים בתל-השומר, וגם באיכילוב, להוציא הון עתק על מבנים כאלה שאחר-כך צריך

לשלם לא מעט כדי לנקות אותם ובסופו של דבר לטעון שרק האוצר אשם, שאין כסף. רבותי,

אנחנו צריכים לנהוג לפי הצנע לכת. אני גרה מול בית-החולים איכילוב ואני מכירה

אותו. הבנייה שם לא פוסקת. קחו את הכסף ותתנו אותו ליותר תקנים, גם אם הוא בא

מתורמים.

אני שואלת, האם למשרד הבריאות יש תכנית רב שנתית למלחמה באיידס?
דייר פי סלייטר
.

מכינים.



אם יש, צריך היה להביא אותה. מכינים, זאת אומרת שעדייו איו.

אני. גם כו לא הושבת שכל הבעיה זה רק כטף אם כי יש בעיה של ככף. אינני

מאמינה שבמצב היום אפשר לקבל מממשלת ישראל יותר כסף למלחמה באיירס. לוועדה

הזאת מגיעות הבקשות של כל הקבוצות ההלשות שיש במרינה, והמצוקות הו נוראיות.

לכו אנחנו חייבים למצוא ררכים אחרות איך להתמורר עם הבעיה.

זו תעורת עניות למשרר הבריאות, שער עצם היום הזה איו לו תכנית למלחמה

באיידס. כל אדם בר-רעת יודע שהמחלה הזאת היא אחת הסכנות הגדולות ביותר בעולם,

אחת הסכנות הגדולות מבחינה בריאותית, משום שהיא מדבקת. שמענו כאו את החלוקה -

33% הומוסקסואלים, 15% צורכי סמים, 22% חולי המופיליה, 10% אחרים ו-20% מקבוצות

לא ידוערת.

נמצא עכשיו סגו מזכיר הבריאות של ממשלת ארצות-הברית, שהוא מומהה

לאפידמירלוגיה. מלווה אותו רופא. שאלתי אותו, ממשלת ארצות-הברית מנהלת מלחמה

אדירה בסמים, האם קורה משהו? והוא אמר לי: דעי לך, איו שום תקוה להילחם בנושא

הסמים אלא על-ידי מלחמה בעוני. אם לא תהיה מלחמה בעוני - לא יעזור שום דבר.

לדעתי, צריך לעבוד בכמה מישורים. קודם כל צריכה להיות פעולה מונעת בראש

וראשונר. ביו הצעירים. צריכה להיעשות עבודת הסברה אדירה. קופת-חולים מוציאה על

תשדירי שירות. כל תשדיר עולה 5,000 שקל.
קריאה
6,000.
היו"ר א' נמיר
אני פונה אל קופת-חולים כגוף הגדול ביותר, תקחו על עצמכם כמה תשדירי שירות

בנושא זה.

אני אפנה בשם הוועדה לקופת-חולים מכבי ולקופת-חולים מאוחדת וגם לקופת-חולים

לאומית, שבנושא של התרופות ילכו בדרך שהולכת בה קופת-חולים הכללית ויספגו את עלות

התרופות.

הנידוי החברתי, זה אחד הדברים המקשים על הטיפול בחולי איידס.

אני לא מאמינה שבלי הפחדת הציבור יקרה משהו חיובי בנושא המלחמה באיידס.

חייבים להפחיד את הציבור מפני המחלה, ואי-אפשר להפחיד בלי לגרום לחשש אצל האנשים.

אני אפנה למזכיר ארגוו העובדים הסוציאליים. העובדים הסוציאליים חייבים

להקדיש תשומת לב רבה יותר לטיפול במשפחות האלה. אפנה גם בכתב אל שר הבריאות.

אני מכינה שפרופסור מיכאלי עומד בראש ועדה.
פרופ' אי מורג
יושב-ראש הוועדה העליונה הוא דוקטור משיח.
היו"ר א' נמיר
בשבילנו הכתובת היא משרד הבריאות. בשבילנו איו שום כתובת אחרת. קשה לנו

מאד לזמו את משרד הבריאות. זה לא היה כך בעבר. אפנה לשר הבריאות, בשם הוועדה,

נקבע זמו שהמשרד יביא לפנינו את תכניתו למלחמה באיידס.



אני נפגשת עם חלק מהארגונים, עם יותר משניים מחם. אנחנו לא יכולים ל"פרגן"

לשני, לא רק שזח לא מוסיף לנו בריאות אלא אנחנו נעשים חולים מזח. כל אחר מהארגונים

שנפגשתי איתו רואח את עצמו יחירי בשטח. אני בער ארגון מתנרבים אבל מוכרחה להיות

יר מרכזת. לא ייתכן שאנחנו שומעים כאן רברים שלא יורעים שחם קיימים. אני חושבת

שבנושא זח יש יותר מאנררלמוסיח ואוזלת יר מוחלטת במשרר חבריאות.

כפי שאמרתי, אנחנו נבקש לקבל את חתכנית של משרר חבריאות. ניתן לזח לא יותר

מחורש. כבר חיום נוריע על כר ללשכת השר. בתוך התכנית צריכה להיות גם אסטרטגיה

הסברתית.

יכול להיות שנזמין לריון גם מישהו מרשות השירור, ממועצת העיתונות, כרי

לראות איר מחרירים את הנושא למורעות של הציבור.

תורח לכם. חישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעח 11.00.

קוד המקור של הנתונים