ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/11/1989

הצעת לסדר של ח"כ י' צבן בעניין אחיות בריאות הציבור; חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989 - נוסח לוועדה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 83

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, לי בחשון התש"ן (28 בנובמבר 1989), שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה א' נמיר- - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

י' צבן

י' שפרינצק

מוזמנים; ח"כ ר' רמון

דייר ר' דיציאן - נציג קופת-חולים

ד:ר ו' אדלר - משרד הבריאות

ד"ר פ' סלייטר - משרד הבריאות

מ' היבנר-הראל - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

ת' הקר - היועצת המשפטית של משרד האוצר

די מילגרום - משרד האוצר

י ועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; צ' ספרן

סדר היום; א. הצעה לסדר של ח"כ י' צבן בענין אחיות בריאות הציבור.

ב. חוק ביטוח נפסעי חיסון, התש"ן-1989 (נוסח לוועדה).



היו"ר א' נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

א. הצעת לסדר של ח"כ י' צבן בענין אחיות בריאות הציבור

יי צבו;

דיברתי היום עם מלכה גרבלר מהסתדרות האחיות הכללית ושמעתי ממנה שהפעילות

המרכזיות של אחיות בריאות הציבור הוזמנו באורה מוזר לבית הדין לעבודה: כל אהת

לבית דין אחר לעבודה. כלומר, המעסיקים העמידו את המאבק על בסיס אישי ולא על בסיס

של ארגון שמארגן מאבק של עובדים, שזה דבר תמוה והמור.

לאחיות הובטחה תשובה. התשובה שניתנה להן היתה מאד מעורפלת, לא מתקבלת על

הדעת, וככל שנאמר לי, המאבק שלהן זוכה לגיבוי של המחלקה לאיגוד מקצועי של

ההסתדרות. אני מציע שנעשה מה שאמרנו בשעתו שנעשה ונזמין את הגורמים הנוגעים בדבר.

לחילופין אני מציע לקיים אותו דיון שדיברנו עליו, שיהיה ברקע הענין, והוא הנושא

של בריאות הציבור והרפואה המונעת.

היו"ר א' נמיר;

הבוקר דיברתי עם שר הבריאות. משרד הבריאות לא מבין מה קרה לאחיות בריאות

הציבור בעצם הכרזת השביתה. לפני שבועיים הם היו בבית הדין וניתנה ארכה של הודש

ימים. נכון שהמשא ומתן מתנהל בעצלתיים וגם לאיגוד המקצועי חלק בעובדה שהוא מתנהל

בעצלתיים, אבל לא עבר חודש ומשרד הבריאות לא מבין מה פתאום כעבור שבועיים קמו

אחיות בריאות הציבור והודיעו שהן מתכוונות להשבית את המערכת. לכן המשרד הולך לבית

הדין לומר שאחיות בריאות הציבור פשוט מפירות את ההסכמה שיש ביניהם.

עד שהענין הזה לא ייגמר אינני רואה שום אפשרות לכנס ישיבה של הוועדה. אני

חושבת שפסיקה של בית דין כלשהו, בוודאי גם בית דין לעבודה, חייבים הצדדים לקבל.

אשאל היום את השר מה קורה ומחר בבוקר אדווח לוועדה.

י' צבן;

כדאי שתשמעי גם את הצד השני, כי היתה תקלה עם העורך-דין שייצג את האחיות, הוא

לא פעל לפי הוראותיהן והן פיטרו אותו בעקבות זה. היתה להן הבטחה שתוך עשרה ימים

תינתן תשובה והיא לא ניתנה.

תיו"ר אי נמיר;

עד כמה שאני יודעת זה לא כך. ניתנה להן ארכה של חודש ימים. יש בכל זאת כללי

משחק שצריך לשמור עליהם.

ב. חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989 - נוסח לוועדה

היו"ר א' נמיר;

בדרך כלל אנחנו דנים בהצעת החוק הכחולח, וזאת לפי התקנון, הנוהל והנוהג, היה

קשה מאד לזמן את משרד הבריאות כדי להכין נוסח מוסכם על ידי הצדדים הנוגעים בדבר -

היועץ המשפטי של הוועדה, מגיש הצעת החוק חבר-הכנסת רמון ומשרד הבריאות. לאחר

במאמצים רבים הם נפגשו אתמול והוכן נוסח חדש, שמוסכם על שלושת הצדדים. אני מבקשת

את אישור הוועדה, שבמקום לדון בהצעת החוק הכחולה, נדון בהצעת החוק הלבנה.

הוחלט; הדיון יהיה בנוסה הלבן של הצעת החוק



מ' בוטון;

חוק ביטוח נפגעי חיסון נדון בכנסת על פי הצעת חוק של חבר-הכנסת חיים רמון.

לאחר דיון טרומי הוא הועבר לוועדת העבודה והרווחה והוועדה הכינה אותו, עוד בכנסת

הקודמת, לקריאה ראשונה. החוק עבר קריאה ראשונה, אבל לא הספיק להיות נדון כהכנה

לקריאה שניה וקריאה שלישית. הוחל על ההוק דין הרציפות ובשלב זה בוועדה אנחנו דנים

בהכנת החוק לקריאה שניה וקריאה שלישית.
הרקע להוק
הצורך בחוק התעורר כתוצאה מכך שהיו מספר מקרים - אמנם מועטים מאד,

אבל קשים - של אנשים, גם מבוגרים וגם ילדים, שלקו בנכות של 100% כתוצאה מחיסון

שהם קיבלו או כתוצאה ממגע אם ילדים שקיבלו חיסון. בתי המשפט התקשו מאד לפסוק

פיצויים לפי חוק הנזיקין לאותם אנשים שנפגעו, מכיוון שלפי חוק הנזיקין צריך

להוכיח שני דברים כתנאי מוקדם לקביעת הפיצויים: 1. שיש קשר סיבתי בין החיסון לבין

הפגיעה; 2. שיש רשלנות מצד מי שנתן את החיסון או גורם אחר, מכיוון שהעוולה

בנזיקין היא רק עוולת רשלנות, שנוגעת לענייננו. משפטים כאלה ארכו שנים רבות,

ובסופו של דבר נאלצה המדינה להתפשר עם הנפגעים באמצעות בתי המשפט.

על רקע זה של הקשיים בהוכחת הרשלנות בבית המשפט הגיש חבר-הכנסת רמון, בכנסת

הקודמת, הצעת חוק פיצויים לנפגעי חיסון, שבמשך הדיון הפכה לחוק ביטוח נפגעי

חיסון, שמטרתה לנטרל את גורם הרשלנות לצורך קביעה אם נפגע חיסון זכאי לפיצויים או

לא. וההצעה שלו באה לעשות שני דברים חשובים: 1. מספיק שוועדת מומחים תקבע שיש קשר

סיבתי בין המחלה, הנכות או המוות לבין החיסון ולא צריך להוכיח רשלנות; 2. אפשר לא

להזדקק להליכים בפני בית המשפט ואפשר בדרך מינהלית, על ידי ועדה מינהלית, ועדת

מומחים מטעם משרד הבריאות, לקבל מייד פיצוי שמגיע. הפיצוי הזה לא יהיה באותו

גובה של הפיצוי שבתי המשפט נותנים, אלא פיצוי ששר הבריאות , עם שר האוצר יקבעו

בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.ההנחה היא שלפיצוי תהיה תיקרה של

%100, והוא יהיה באופן יחסי לגבי דרגות נכות עד 100%.
נושא שלישי שמוסדר בחוק הזה
ביצוע הפיצוי, שייעשה באמצעות ביטוה. כלומר,

מחייבים את המדינה לבטח כל מי שנפגע כתוצאה מפעולת חיסון בחברת ביטוח. משרד

הבריאות קיים מגעים עם חברת הביטוה "ענבל", שהיא חברת ביטוח ממשלתית, והיא הסכימה

לקחת על עצמה את הביטוח תמורת פרמיה של כ-2 שקלים עבור כל חיסון.
היו"ר א' נמיר
כל האוכלוסיה תשלם 2 שקלים?
ח' רמון
רק מי שמקבל את החיסון. היום הטיפול בתחנה לאם ולילד עולח 70 שקלים, ועם

הביטוח זה יעלה 2ך שקלים לשנה.
היו"ר א' נמיר
ואם יש מספר חיסונים בשנה?
ח' רמון
זה לכל. תהיה תוספת של 2 שקלים בתחנה לאם ולילד שיכסו את כל החיסונים שהילד

מקבל עד שהוא מפסיק לקבל חיסונים.
מ' בוטון
את הנקודה הזאת צריך להבהיר בחוק.



ח' רמון;

זה יהיה בתקנות.

ההצעה של "ענבל" היא תוספת 2 שקלים לטיפול בתחנה לאם ולילד, שנמשכת כשנתיים

מבחי נת החיסונים.

ד"ר ו' אדלר;

70 שקל הם דמי טיפול שנתיים כרגע.

מ' בוטון;

בדקנו אתמול שוב, עם מנהלת שירותי הבריאות לציבור, אם חלו שינויים בשמות של

החיסונים, והכנסנו פה תיקון קטן, כך שהחוק מכסה את כל החיסונים שניתנים; חיסון

משולש, חיסון שיתוק, ילדים, חיסון משולב, או כל חיסון אחר שניתן במקרה של התפרצות

מגיפה, שהמדינה מחייבת את הציבור לקבל אותו.
ד"ר ו' אדלר
למעשה בתוספת הוגדרו החיסונים שניתנים בגיל הילדות. הייתי מבקשת להוסיף

לחיסון המשולב - חצבת-חזרת-אדמת )MMR(את המלים "או כל מרכיב שלו בנפרד", כמו

שנאמר לגבי החיסון המשולש.

כללית משרד הבריאות מברך על החוק, שיחסוך לנפגעים הפוטנציאליים וגם למשרד

ו7הליכים משפטיים, כשבמקרה זה לא קיימת אשמה אלא קיים ביש מזל. אנחנו יודעים

שביצוע החוק כרוך בביטוח לסיכון נוסף והתהליך של גביית דמי הביטוח מהמשפחות יהיה

תהליך לא קל.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מי יגבה?

ד"ר ו' אדלר;

הכסף ייגבה במסגרת הטיפול בתחנה, והחוק הזה ידרוש, כמובן, לתגבר את הגביה.

ח' רמון;

מה פתאום החוק הזה יתגבר את הגביה? במקום לקחת 70 שקלים יקחו 72 שקלים.
ד"ר ו' אדלר
לצערנו יש לנו סיטואציה שהמושג של גביית דמי שירות בתחנות לא מספיק השתרש

ובשכונות מסויימות יש הבלגה מוצדקת ולפעמים גם רחבה מאד.

ח' רמון;

מה שנכון לגבי 70 השקלים נכון גם לגבי 72 השקלים, כך שאין שום הבדל בענין.

ד"ר ו' אדלר;

נכון. התכוונתי ל-70 שקלים.



היו"ר א' נמיר;

אם הכוונה, בהזדמנות זו, מהכסף הזה להביא עוד עובדים שיעבדו שם, זה לא יכסה.

ד"ר ו' אדלר;

אין כוונה כזאת. אמרתי שכרגע, עם כל הכוונות הטובות של המשרד, גם גביית דמי

הטיפול הקיימים לא מקיפה את 100% של המטופלים. לא כל המטופלים משלמים.
היו"ר א' נמיר
אבל שיהיה ברור: זה לא חוק שבא לממן עוד עובדים.
ד"ר ו' אדלר
זה ברור לנו.
סעיף 1 - הגדרות
אין הערות.

הצבעה
הוהלט
לאשר את סעיף 1
סעיף 2 - הובת ביטוה
ש' ארבלי-אלמוזלינו: בסעיף קטן (ב) כתוב: "והכל ככל שלא נקבעו בהוק זה". האם המשמעות היא שמה שלא

כתבו בהוק יהיה בתקנות?
מ' בוטון
זה יהיה בפוליסה. אם יש התייהסות בחוק, אי אפשר בפוליסה להתנות מה שכתוב

בחוק. כלומר, החוק יגבר על התנאים בפוליסה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כתוב בסעיף קטן (א) "המדינה תבטח". הלא זה שמשלם הוא זה שמקבל את החיסון.
מ' בוטון
המדינה משלמת את הפרמיה לחברת הביטוח והיא גובה את כסף מההורים.
ח' רמון
כמו בביטוח הלאומי: הציבור משלם והמדינה מבטחת.
מ' בוטון
האחריות היא על המדינה, אבל התקציב הוא לא שלה.



ת' הקר;

זה יותר מאשר בביטוח רגיל מבחינה זאת שלא יהיה צורך להוכיח שהנפגע הספציפי

שילם. הפוליסה תכסה את כולם, המדינה אחראית לפוליסה, וזה לא תלוי בגבייה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כלומר, יהיה מבוטח מי ששילם ומי שלא שילם.

מ' בוטון;

נכון.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 2

סעיף 3 ~ קביעת דרגת נכות;

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

למה דווקה לפי נפגע עבודה ולא לפי ביטוח נכות?

מ' בוטון;

כי גם ביטוח נכות מפנה לנפגעי עבודה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 3

סעיף 4 - ועדת מומחים;

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבינה שהוועדה תהיה רק של רופאים, כשבראשה עומד שופט. האם אין מקום

לעובדת סוציאלית בוועדה כזאת?

מ' בוטון;

לא. זה נושא משפטי פרופר. לא בודקים את המצב הסוציאלי של האדם, אלא פוסקים

לו פיצויים לפי הנכות שיש לו.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ואיזה רופאים אלה יהיו?

מי בוטון;

מומחים. אנחנו נותנים לשר הבריאות את שיקול הדעת לקבוע.

היו"ר א' נמיר;

מה פירוש "מומיה" בחוק? האם הכוונה למומחים כמו בוועדות הרפואיות לנכים?



מ' בוטון;

יש תואר "מומחה".

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

האם הכוונה לרפואת ילדים או מוחה לדברים אחרים?

ד"ר ו' אדלר;

אם השאלה לאיזה סוג מומחה הכוונה, בוודאי ששר הבריאות יקבע מומחה רלוונטי
לנכות שמופיעה
ילדים, ניירולוגיה או אורתופדיה, שזו השכיחות הגבוהה ביותר במקרים

האלה.

מ' בוטון;

תלוי בסוג המהלה או הנכות שנוצרת כתוצאה מהחיסון.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

צריך לקבוע מומחה לרפואת ילדים.

הי ו "ר אי נמיר;

לא כדאי לנו לקבוע בחוק איזה סוג של רופא יהיה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה שנמנע תופעה, כפי שקורית עכשיו בוועדות הרפואיות לגבי נכים, שרופא

גניקולוג קובע בבעיה אורתופדית.

ת' הקר;
אפשר להוסיף ליתר בטחון
שני רופאים בעלי תואר מומחה בתחום הנוגע לעני ן.
מ' בוטון
זה ברור.

הי ו "ר אי נמיר;

זה לא ברור.
ח' רמון
כדאי לכתוב את זה.
דייר פ י סלי יטר
האם מדובר על ועדה אד-הוק - כלומר, השר ימנה ועדה לפי הבקשה של התובע - או

מדובר על ועדה קבועה?



מ' היבנר-הראל;

היות ויכולות להיות מספר תסבוכות מאותו תרכיב חיסון, יזיינו רוצים להכניס

בתקנון - ואני חושבת שנקבל על כך הסכמה - שדווקה תקומנה ועדות אד-הוק, כלומר על

תחום מסויים לנושא ספציפי, על מנת שלא יהיה פתח להגיד שגניקולוג בודק דברים שלא

שייכים לו.

היו"ר א' נמיר;

צריך לכתוב את זה. כי לפי הנוסח הנוכחי עושה רושם שמתכוונים לוועדה קבועה.

מ' בוטון;

לפי דעתי הסעיף שלפנינו מאפשר גם ועדה קבועה וגם ועדה אד-הוק. השופט הוא קבוע

ואת המומחים אפשר כל פעם לשנות לפי סוג הפגיעה.
היו"ר א' נמיר
הנוסח שלפנינו אומר את זה?
מ' בוטון
הוא מאפשר את זה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הנוסח אמנם מאפשר, אבל לא הייתי מסתפקת בזה, כי צריך להבהיר את העניו בצורה

ברורה יותר. אני בעד זה שיכללו את התוספת שהוצעה עכשיו - "שני רופאים בעלי תואר

מומחה בתחום הנוגע לענין", ואפשר שהשר ימנה מדי פעם בפעם ועדת מומחים.

ח' רמון;

במקרה כזה ברור שהוועדה אינה קבועה ושר הבריאות צריך כל פעם למנות אותה, בעוד

שמן הנוסח שלפנינו אפשר גם כך וגם כך.

ד"ר ר' דיציאן;

תפקיד ועדת המומחים הוא כפול ושונה; תפקיד אחד - קביעת הקשר הסיבתי בין

החיסון והמחלה, ועל כך סוג אחד של מומחה צריך לחוות את דעתו. תפקיד שני - קביעת

שיעור הנכות, וזאת לאחר שנקבע החלק הראשון לגבי הקשר הסיבתי. לשני התפקידים

לא נדרש אותו סוג של רופאים.

מי היבנר-הראל;

למה לא?

ד"ר ר' דיציאן;

מפני שאם הפגיעה היא ניירולוגית או אורתופדית דרושים ניירולוג או אורתופד,

שהם שונים מאפידמיולוג שנחוץ אולי לקביעת הקשר הסיבתי. יכול להיות מצב שאלה יהיו

שני דיונים תורתיים שונים לחלוטין.

היו"ר א' נמיר;

מה איזה מציע?
ד"ר ר' דיציאן
ד"ר אדלר הציעה עכשיו בהערה, שמשני המומחים אחד יעסוק בתחום הסיבתי ואחד

יעסוק בתחום הנכותי.

היו"ר אי נמיר;

איך אפשר לכתוב דברים כאלה בחוק?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;
אם נכתוב
מומחים בתחום הנוגע לענין" נפתור את הבעיה.

ת' הקר;

אני מציעה להגיד; מומחים בתחומים הנוגעים בעניו" ואז באמת יכולות להיות

דיסציפלינות שונות לפי הצורך באותו מקרה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 4 בכפוף לתיקון הבא;

בסעיף קטן (ב), לאחר "ושני רופאים בעלי תואר מומר)ה" יבוא

"בתחומים הנוגעים לענין"

סעיף 3 - ברירת תביעה;

מ' בוטון;

הסעיף אומר כך; אדם שנפגע כתוצאה מחיסון או שטוען שנפגע כתוצאה מחיסון יכול

לעשות אחד משני דברים - הוא יכול להגיש תביעה לפי החוק הזה, או להגיש תביעה לפי

פקודת הנזיקין האזרחיים. אם הוא בהר להגיש תביעה לפי החוק הזה הוא לא יכול לתבוע

לפי פקודת הנזיקין. אם הוא בחר להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין, הוא לא יכול לתבוע

לפי החוק חזה.

לי היה קושי בענין הזה והוא, שלמעשה נותנים פה לאדם זכות להמר, כי הוא לא

יודע מראש אם הוא יכול לזכות בבית המשפט בענין הזה. עורך דין מייעץ לו לגשת לבית

משפט, כי יש לו סיכוי טוב לזכות בבית המשפט. הוא הולך לבית המשפט,' מנהל את התיק

מספר שנים ולבסוף הוא מפסיד, אבל אז הוא לא יכול להגיש תביעה על פי החוק הזה.

לעומת זאת, אם הוא בוחר להגיש וגביעה לפי החוק הזה, יכול להיות שלפי פקודת הנזיקין

הוא היה יכול לקבל סכום הרבה יותר גדול. היה על כך דיון גם עם חבר-הכנסת רמון

וגם עם משרד הבריאות ומשרד האוצר, וזה הנוסח שהתגבש בהסכמה.

היו"ר א' נמיר;

מה אתה מציע?

מ' בוטון;

בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) יש סעיף האומר, שנכה בשל נכות שבה לקה ויש לו

עילה גם ממקור אחר "רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן

בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותשלומים לפי חוק זה

כאחד". כלומר, יכולה להיות אפשרות של שיטה אחרת; אדם יכול להגיש תביעה גם לפי

החוק וגם לבית משפט, לפי פקודת הנזיקין, ואם הוא מקבל את הפיצויים בבית המשפט,

מנכים את הסכום הזה ממה שהוא מקבל לפי החוק.



ת' הקר;

אני לא בטוחה שהסעיף שקראת מדבר על תביעת נזיקין, הוא מדבר על תביעות לפי

חוקים שונים.

מ' בוטון;

חוק אחר וגם חוק פקודת נזיקין.

ת' הקר;

הוא לא כולל את פקודת נזיקין, אם אינני טועה, כי פקודת נזיקין זו תביעה כנגד

מזיק, זו לא תביעה לפי חוק, זה לא חוק תגמולים כלשהו. פה היוגה הכוונה למקרה שאדם

זכאי לפי חוק תגמולים וגם לפי חוק נפגעי עבודה, או משהו כזה.

מ' בוטון;

סעיף 2 אומר: "שולמו לו הענקה או תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות

מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר מכוח חוק זה מדי האדם שעליו מוטלת החובה

לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר עד לסכום אותו פיצוי";

ח' רמון;

בתאונות דרכים, כאשר אני יכול לתבוע גם את הביטוח הלאומי וגם את "אבנר", אני

יכול לעשות את זה?

מ' בוטון;

כן.

ת' הקר;

ביטוח לאומי - כן, אבל נזיקין לפי פקודת הנזיקין - לא.

ח' רמון;

האם אני יכול לבוא ולבקש תגמולים מהביטוח הלאומי, כי התאונה אירעה בדרך

לעבודה ובו זמנית להגיש תביעה משפטית נגד "אבנר" בהנחה שאני רוצה לקבל את הפיצוי,

עם כל היתרונות שיש, ב"אבנר"?

מ' בוטון;

לא.

ח' רמון;

אני מוכן שזה יתקזז, כמו בביטוח הלאומי.

מ' בוטון;

במקרה של פגיעה בדרך לעבודה, שאז יש גם תביעה לביטוח לאומי וגם תביעה לפי חוק

נפגעי תאונות דרכים, הנוהל המקובל הוא שמגישים שתי תביעות; מגישים תביעה לביטוח

הלאומי ומגישים תביעה גם ל"אבנר". בחוק הביטוח הלאומי יש סעיף 150 שאומר, שאם

הביטוח הלאומי שילם סכום מסויים, המזיק משלם לנפגע את הסכום שהוא חייב לו בניכוי

הסכום שהביטוח הלאומי שילם, ואת הסכום הזה הוא משלם לביטוח הלאומי.
היו"ר א' נמיר
מאחר שאתה אומר שאתה לא שלם עם הנוסח שלפנינו, מה איזה מציע?

מי בוטון;

אני מציע ללכת באותה דרך שהולכים בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) או בחוק הביטוח
הלאומי
דהיינו, לא לתת לנפגע מלכתחילה את אפשרות הבחירה, כי הוא יכול להפסיד,

אלא לתת לו אפשרות להתחיל בהליכים על פי שני החוקים, כאשר הוא לא יהיה זכאי לקבל

משני המקומות. והיה וקיבל פיצויים מבית המשפט לפי פקודת הנזיקין, בית המשפט

יפחית לו אותו סכום שהוא קיבל מהמדינה והוא יהזיר את הסכום הזה למדינה.

ת' הקר;

הכוונה היתה למנוע את ההתדיינויות הממושכות בבתי המשפט בנושא הזה. אם אנחנו

הולכים בדרך הזאת, כל אחד יגיש תביעה גם לבית המשפט וגם לפי החוק הזה ולא מנענו

את ההתדיינות המשפטית.

היו"ר אי נמיר;

את חושבת שבנוסח הזה קל יותר לתובע?

ת' הקר;

זה לא שהוא יותר קל. בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היות ורצו למנוע את

ההתדיינויות ולהגיד שיש אחריות בלי קשר לאשם, דיברו על יחוד העילה רק לפי הביטוח

ולא לפי נזיקין. בביטוח לאומי זה דבר איור, כי זאת הובה לפי חוק. פה אנחנו עושים

מעין שעטנז; אנחנו לוקחים גם ינביעות נזיקין, שבהן צריך להוכיח רשלנות ואשם וכו',

עושים את כל ההתדיינות המשפטית עם משרד הבריאות או עם היצרן או עם הספק ואין שום

תמריץ ללכת לתביעה לפי ההוק הזה ולהימנע מהתדיינויות משפטיות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ההתדיינות עם משרד הבריאות תיעשה בכל מקרה, גם כשהתובע יפנה בתביעת נזיקין

לבית המשפט.

ת' הקר;

בדיוק זה מה שאנחנו אומרים, שהיה עדיף שברגע שאדם בחר להגיש וןביעה לפי החוק

הזה, ההליך יהיה לפי החוק הזה, הוא יקבל את הפיצוי ואין התדיינויות.

די מילגרום;

יש שני סוגי פגיעות; האחד - פגיעה שנובעת כתוצאה מכך שהמוצר לא היה תקין,

מאיזו שהיא רשלנות של הספק, של היבואן. למקרה הזה תביעת נזיקין נועדה כדי שאדם

אכן יקבל את הפיצוי עבור הנזק שנגרם לו ברשלנות. הבעיה היתה שכל מי שפנה לבית

המשפט והיה קשר סיבתי עם קושי להוכיח את הצד של הנזיקין - שהיוזה כאן איזו שהיא

פגיעה במוצר - התרוצץ שנים בבית המשפט. עבור מקרה כזה נועד החוק הזה, שהוא דורש

אך ורק הוכרה של קשר סיבתי.

היו"ר א' נמיר;

האם ההצעה שלכם באה להקל על האזרח?



ד' מילגרום;

במפורש כן. במקרה שמישהו תובע נזיקין, אני לא רוצה שבית המשפט יפחית שקל אחד

ממי שהזיק לו.

מי בוטון;

מפחיתים רק במקרה שהמדינה כבר שילמה לו.

ד' מילגרום;

אם מישהו הגיש תביעת נזיקין - המוצר היה פגום והוא תבע את היצרן או את הספק,

והספק זה לא תמיד המדינה -ובית המשפט חייב אותו, אני לא מעונין להקל על אותו ספק,

על אותו יצרן, שישלם פהות.
ח' רמון
לא עליו אתה מקל, אלא האיש שקיבל כסף יצטרד להחזיר.

די מילגרום;

אחרי שהמדינה נתנה לפי ההוק הזה סכום מסויים למישהו, נוכל לעקוב, לאהר כמה

שנים, שהוא קיבל עוד כמה מאות אלפי שקלים בבית המשפט העליון על תביעת נזיקין? לא

נוכל לעקוב אהרי זה. זה יהיה כסף שיילל לאבדון.

קיבלנו את הטענה של הבר-הכנסת רמון, שאמר: בואו נחסוך התרוצצויות של שנים

בבית המשפט העליון - זה היה לב ההוק - וניתן לו את האופציה לקבל כאן את הסכום

בצורה פשוטה, אך ורק על ידי הוכהת הקשר הסיבתי.

אני מבין את ההצעה של משה בוטון, אבל היא תביא לידי כך שלא נקצר הליכים ונהיה

עדים גם להליך הביורוקרטי, במידה מסויימת, וגם להמשך ההתדיינויות שי ימשכו שנים

בבתי המשפט, כי לכל אהד לא יהיה מה להפסיד אם י ילך בשני הכיוונים.

היו"ר א' נמיר;

חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, לאור מה שאנחנו יודעים מהביטוה הלאומי, ששם

בהרבה הקיקות הסירבול שהאזרה עומד בפניו הוא נורא, האם את לא הושבת שבהקיקה הזאת

כדאי לנסות דרך אחרת?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אין לי ספק שכדי להקל על כל הגורמים אפשר להסתפק במה שהחוק הזה יקבע ומה

שיאמרו תנאי הפוליסה, אבל אי אפשר לסגור את הדלת בפני אזרח שבכל זאת רואה את עצמו

נפגע ולא בא על סיפוקו מללכת לבית המשפט ולתבוע נזיקין. אפשר לכתוב בחוק; במידה

שהוא זכאי, הוא יהזיר למדינה את מה שהוא קיבל ולא יהנה משתי האפשרויות.

ה' רמון;

נכון מה שאומרת חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, אבל צריך לדעת שב-%95 מהמקרים

מדובר במדינה והתביעה היא נגד המדינה, כי המדינה היא היבואנית וגם תהנות האם

והילד קשורות למדינה. למעשה בשני המסלולים האלה אנחנו עוסקים במדינה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

למה? הברת הביטוה היא שתשלם.



ח' רמון;

זה לא חשוב מי משלם. אני אומר שתביעת הנזיקין ברוב המקרים תהיה נגד המדינה אם

הולכים במסלול של בית המשפט. אנחנו רוצים שהאזרח, בעניו הזה, יבוא ויגיד: אני

מקבל את הכסף - גובה הסכום צריך להיות הרבה יותר סביר ממה שהוא עד היום - ובכסף

הזה אני יכול לטפל בטרגדיה, אני יכול לגמור את הענין. יכול להיות שהוא יקבל קצת

פחות כסף, אבל הוא יקבל אותו מהר ומייד. אני בעד שזה ייגמר כך. אנחנו מאפשרים

ללכת לבתי המשפט, אבל אז זה המסלול היחיד. אנחנו לא מאפשרים מסלול כפול.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אתה כבר מהתחלה רוצה שהוא יבחר במסלול ולזה אני לא מסכימה.

ח' רמון;

כן. אני יודע שיש פרובלמטיקה בעניו, אבל אנחנו רוצים להסדיר אותו, והסדרת

העניו היא על ידי מה שפחות תביעות, מה שפחות התוצצויות, עם פיצוי סביר. הפיצוי

שמציעים פה, לפי מסלול הביטוח, הוא בהחלט פיצוי סביר, שאדם יכול לחיות ממנו ואפשר

לטפל בכל הנושאים הקשורים בכך. בין הרצון לצדק מוחלט לבין היעילות, במקרה זה

הייתי בעד היעילות, אבל בהחלט יש פה בעיה.

ת' הקר;

התביעות בהקשר הזה הו בדרך כלל נגד המדינה. אם המדינה עושה חוק, לוקחת על

עצמה חובת ביטוח וקובעת פיצוי אוטומטי ללא התדיינויות, אין מקום לרושוף את המדינה

להתדיינויות וללחצים להתפשר ולשלם מעבר למה שהחוק נותו. הדבר היהיד שאולי יש

אפשרות לתת - שתהיה תביעה נגד יצרו, שאז זה לא מעניו אותי.

היו"ר א' נמיר;

האם פירוש דברייך הוא שהאזרח לא יוכל לערער?

מ' בוטון;

אי ו פה ערעור.
היו"ר א' נמיר
אולי תסביר מה השוני בין שתי ההצעות, כדי שנדע בדיוק.

מ' בוטון;

לפי הנוסח, שבנוגע אליו הגיעו להסכמה, נקבע שמי שנפגע כתוצאה מחיסון, יש לו
אחת משתי האפשרויות
או לתבוע על פי החוק הזה ולקבל את הפיצוי שהחוק הזה נותו לו,

ואז הוא לא יוכל לתבוע בנזיקין בבית משפט. הוא שהוא יכול לא לתבוע לפי ההוק הזה,

אלא להגיש תביעה לבית המשפט בנזיקיו, ואז זכותו לפי החוק הזה פוקעת, ואם הוא

יפסיד בבית המשפט המחוזי הוא לא יכול אחר כך לבוא ולתבוע לפי החוק הזה.
היו"ר א' נמיר
מתוך הכרת החוקים האחרים מה ארזה מציע?
מ' בוטון
אני מציע שייאמר, כמו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), שאדם יכול להתחיל בשני
ההליכים
הוא יכול להגיש תביעה לפי החוק הזה וגם להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט.



היו"ר א' נמיר;

בו זמנית?

מי בוטון ;

כן, אבל הוא לא יהיה זכאי לקבל תשלום כפול.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

צריך לתת לו זכות ערעור.

היו"ר אי נמיר;

הכי טוב ליגת זכות ערעור על מה שכאן אמור, מפני שההצעה שלך היא נוראה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מציעה לתת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ח' רמון;

נשאיר את העקרון של ברירת התביעה, ואם אדם בהר לתבוע לפי חוק זה, הוא יוכל

לערער על קביעת ועדת המומחים בפני בית המשפט המחוזי. האם זה מקובל?

מי היבנר-הראל;

כן.

מי בוטון;

אני מבין שהעקרון הוא שעל ההלטת ועדת המומחים תהיה זכות ערעור בפני בית המשפט

המחוזי. את הנוסה אנסח ארור כך.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 5 בכפוף לתיקון הבא;

בסעיף יתוסף שעל החלטת ועדת המומחים תהיה זכות ערעור

בבית המשפט המחוזי

סעיף 6 - קביעת הוועדה;

מ' בוטון;

סעיף זה נותן את הסמכות לוועדת המומחים לקבוע שני דברים; א. אם קיים קשר

סיבתי בין החיסון לנכות או המחלה או המוות. ב. איזה דרגת נכות יש לנפגע. ברגע

שהוועדה קבעה את דרגת הנכות, פוליסת הביטוח מחייבת את חברת הביטוח לשלם לנכה את

הסכום שייקבע בתקנות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הוועדה הזאת קובעת אם קיים קשר סיבתי.



מ' בוטון;

רק אם קיים קשר סיבתי בין החיסון לבין הנכות ולא אם יש רשלנות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ורשלנות לא יכולה להיות כלולה בזה?

מ' בוטון;

רשלנות לא כלולה. החשיבות של החוק הזה היא שלא צריך להוכיח רשלנות. גם אם אף

אחד לא התרשל, מספיק שלאדם נגרם נזק מהחיסון, כדי שיהיה זכאי לפיצוי.

ת' הקר;
כדי להבהיר אני מציע לכתוב
"ויחייבו את המבטח בתשלום הנובע מהם בהתאם לתנאי

הפוליסה".

מי בוטון;

מקובל.

ת' הקר;

אחרי סעיף 6 צריך לבוא הסעיף החדש של הערר, שמתייחס לתביעות לפי סעיף 6.

מ' בוטון;

נכניס את סעיף הערר.

ת' הקר;

בדרך כלל על קביעת דרגת נכות לא הולכים לבית משפט מחוזי, אלא לוועדת ערר

רפואית. על קשר סיבתי - כן.

היו"ר א' נמיר;

אולי אנחנו נעשה את זה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

על גובה הפיצוי, אפשר לערער?

מ' בוטון;

הוא יכול לערער על גובה הנכות, כאשר גובה הפיצוי הוא בהתאם לאחוזי הנכות

שנקבעו.

את סעיף הערר נקבע במקום שנמצא לנכון כמתאים ביותר.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 6 בכפוף לתיקון הבא;

בסוף סעיף קטן (ב) יתוסף ייבהתאם לתנאי הפוליסה"



סעיף 7 - מימון;

מ' ביטון;

הסעיף הזה שונה מהסעיף בהצעת החוק הכחולה בנקודה או שתיים. אתמול, כשישבנו עם

אנשי משרד הבריאות, התברר לנו שאת החיסונים לא נותנות רק התחנות לבריאות המשפחה

של משמד הבריאות אלא גם העיריות וגם בתי הספר ולכו הרחבנו את אפשרות הגבייה לכל

הגורמים האלה.

אני רוצה לעורר שאלה בעקבות מה שהעיר קודם חבר-הכנסת רמון. נאמר בסעיף קטן

(א): "יקבעו בתקנות סכום שייגבה לאוצר המדינה בעד כל מנת חיסון". הווה אומר, שכל

מנה היא בפני עצמה, בעוד שחבר-הכנסת רמון אמר שהכוונה היא לכל מנות החיסון ביחד.

את הענין הזה צריך ללבן.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני לא יודעת מדוע צריך להכניס את שר האוצר לקביעת התקנות. מספיק שר הבריאות.

האם גם בגביה צריך לערב את שר האוצר, מה עוד שמדובר בתוספת גביה של 3-2 שקלים?

אני מציעה למחוק את "שר האוצר".

י' צבן ;

אני מבין שסעיף 8 חל גם על התקנות של סעיף ך. האם זה נכון?

מ' בוטון;

לא.
י י צבו
אם כן, אני מבקש בכל מקרה שהתקנות שנוגעות לסעיף ך יהיו באישור ועדת העבודה

והרו ורדו של הכנסת. אגב, לא ברור מנוסח החוק אם סעיף 8 חל על תקנות לפי סעיף 7 או

לא.

מ' בוטון;

סעיף 8 אומר שהשר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. סעיף 7 מדבר על

קביעת גובה הסכום וזה לא ענין של ביצוע. אם רוצים להחיל את סעיף 8 על סעיף 7,

צריך להוסיף את סעיף 7.

י' צבן;

סעיף 8 נשמע כסעיף גורף ורצוי שהוא יהיה גורף.

ח' רמון;

הבקשה היא שהוא יכלול גם את סעיף 7.

י' צבן;

האם ההסכמה היא שאכן התשלום הוא על בסיס של ביטוח, לבטח את המדינה, או שזו

השתתפות של המחוסנים?



ח' רמון;

בתחנות לאם ולילד - וזה לב הענין - כל משפחה משלמת היום 70 שקל לשני! עבור

החיסונים והטיפול. בחברת הביטוח "ענבל" בדקו כמח כסף צריך לשלם עבור הביטוח חזיז.

יש חצעת מחיר והיא אומרת שכל משפחה! תצטרך להוסיף ביחס שנתי עוד 2 שקלים. כלומר,

במקום 70 שקלים ישלמו 72 שקלים.

י' צבן;

אם זח סדר הגודל אפשר לסמוך על שר חבריאות. אילו היה מדובר באפשרויות של

טעויות בגדול וכדומה, יש הגיון ששר האוצר יהיה , כי בסופו של דבר מישהו יממן את

הדבר הזה. יש תחושח ברקיקה שלנו ששר האוצר הוא הגננת של כל השרים, שלאף שר לא

נותנים לעבור את הכביש, אפילו במעבר חציה, מבלי ששר האוצר יעביר אותו. אם מדובר

על 3-2 שקלים אפשר לסמוך על החשב של משרד הבריאות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ביחוד כשהתקנות יהיו באישור ועדת העבודה והרווחה.

ד"ר ו' אדלר;

בסעיף קטן (ב)(2) צריך להוסיף את המלה "מרפאות".

בסעיף קטן (א) כדאי להשמיט את המלים "בעד כל מנת חיסון".

ח' רמון;

נכון. את הטכניקה יקבעו בתקנות.

ד"ר פ' סלייטר;

לסעיף קטן (ב)(2): יש הורים שהולכים לרופאים פרטיים כדי לקבל חיסונים וזו

זכותם. האם גם מקרים כאלה מכוסים?

מ' בוטון;

בוודאי .

ד"ר פי סלייטר;

זה מכוסה בנוסח שלפנינו?

מ' בוטון;

כן.

ח' רמון;

אמרה תמר הקר שאין קשר ישיר בין המבטח למבוטח. כל ילד שנולד במדינת ישראל

יהיה מבוטח לפי החוק הזה, בין אם שולם או לא שולם. שאלנו את משרד הבריאות במה

מדובר והם אמרו שמדובר ב-5% מן האוכלוסיה. אני הצעתי איך לכסות גם את 5Xהללי

ואני מקווה שמשרד הבריאות יתמודד עם זה בתקנות, ואנחנו נתמודד עם זה כאשר התקנות

תגענה לכאן.



ד' מילגרום;

ההסכמה המסוייגת שלנו להוק נבעה מכך שזה מאוזן על ידי גביה מהמשפהות, אם כי

גם עם זה יש לנו כל מיני בעיות.

היו"ר א' נמיר;

למה?

די מילגרום;

אנחנו בעד תשלום עבור שירותים כאשר לאזרה יש האפשרות להחליט אם הוא רוצה

לצרוך שירותים או לא, אנחנו לא בעד מיסוי שהוא מיועד. פה יש אלמנט מסויים, אם כי

פחות מאשר במקרים אחרים, שמטילים איזה שהוא מס על מי שמקבל שירות, כשגם אין שום

רצון לווסת ביקושים ולרסן ביקושים, נהפוך הוא. לא דומה הדבר הזה, למשל, לתשלום

עבור ביקור אצל רופא במרפאות, שאנחנו מעונינים לעודד אותו, אבל זה היה פרי פשרה.

אנחנו לא מתכוונים, אוצר המדינה, לממן את ההוצאה עבור דמי הביטוח. היא צריכה

להיות מכוסה על ידי אותם תשלומים.

היו"ר א' נמיר;

אם כן, למה חשובה השותפות של שר האוצר?

די מילגרום;

לכן אני אומר שמבחינתנו אפשר להוריד את שר האוצר, אבל אני חושב שמנקודת ראות

החוק עצמו זה אפילו יכול לסייע אם הנושא הזה יהיה בתיאום, כי אחרת יכול להימצא

החוק בפני שוקת שבורה. אם לא באישור שר האוצר, אולי בהתייעצות עם שר האוצר.

היו"ר א' נמיר;

האם אתה לא חושש, לאור מה שאמרת עכשיו, שאם יהיה הנוסח כפי שהוא, שכולל את שר

האוצר, במידה ולא גובים את הכסף מההורים, עליכם תחול חובת התשלום?

די מילגרום;

מנקודת ראות האוצר יותר טוב לנו שלא נהיה בסעיף הזה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 7 בכפוף לתיקונים הבאים;

בסעיף קטן (א) יימחקו "שר האוצר" ו "בעד כל מנת חיסון"

סעיף קטן (א) ינוסח כך; "השר יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה,

סכום שייגבה לאוצר המדינה ושישמש למימון דמי הביטוח לפי חוק זה".

בסעיף קטן (ב) - יימחק "שר האוצר". לאחר "לקבוע בתקנות"

יבוא "באישור ועדת העבודה והרווחה"

בפיסקה (2) תוסף המלה "מרפאות" לאחר המלים "בתהנות לבריאות המשפחה"



9

סעיף 8 - ביצוע ותקנות;

י' צבן;

לפי הנוסח הסעיף הזה כולל את סעיף 7. כי כתוב פה "בכל עניו".

היו"ר א' נמיר;

אני לא מבינה מדוע צריך להיות כתוב שלוש פעמים "באישור ועדת העבודה והרווחה

של הכנסת".

מ' בוטון;
קיים הצד העקרוני
בכל הוק, בלי יוצא מהכלל כמעט, יש בסוף סעיף האומר מי

יושר שממונה על ביצוע ההוק ונותנים לו את הסמכות לקבוע תקנות לביצוע, לא לקבוע

הסדרים מהותיים. ביצוע החוק אין פירושו שזה מכסה גם את סעיף 7 - קביעת גובה הסכום

ודרכי הגביה, כי הביצוע מסדיר איך להגיש, מתי להגיש, איזה טפסים למלא וכו'. עם

זאת אני מקבל את הערת היושב-ראש לפשט את זה במקום שניתן ולכתוב באופן כללי שתקנות

אלה ואלה יהיו באישור ועדת העבודה והרווחה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 8

סעיף 9 - שינוי התוספת;

הי ו "ר אי נמיר;

אפשר להוציא כאן את שר האוצר?

ח' רמון;

לא, אי אפשר, מכיוון שזה מרחיב את תחולת החוק בצורה שאין לה מגבלות כספיות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מדוע אי אפשר?

ח' רמון;

אם מכניסים עוד חיסון ולחיסון יש סיכונים חדשים לחלוטין שיכולים להיות כתוצאה

ממנו מאות נפגעים, הכל משתנה. ההסכמה לקיים את החוק והתיקצוב שלו הוא על סמך

עובדות ידועות ונתונות, שמפורטות בתוספת ולפיכך צריך רק 3-2 שקלים. בין 2 ל-3

שקלים שר האוצר יכול לסמוך על שר הבריאות. אבל אם כתוצאה מחיסונים מסו יימים תהיה

מגיפה של 200 איש וזה עולה מליונים, בהחלט צריך את הסכמת שר האוצר.

היו"ר א' נמיר;

מאחר שזה מחייב את אישורה של ועדת העבודה של הכנסת אני מציעה לחברי הוועדה

לקבל את הנוסח הזה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מתנגדת.



י' צבן ;

"בהסכמת שר האוצר" עולה גם לי בבריאות. אולי בהתייעצות.

ח' רמון;

אי אפשר. כל הבסיס התקציבי של החוק נשמט אם מוציאים את שר האוצר.

י' צבן;

אין בסיס תקציבי.

ח' רמון;

יש. בהיקף החיסונים ידוע, לפי הסטטיסטיקה, כל כמה חיסונים קורה מקרה שצריך

לפצות אותו ולפי זה עשו את חישובים.

י' צבן;

בסעיף 7, גם בנוסח המתוקן, יש ההגדרה של בסיס המימון. כתוב "שישמש למימון

דמי הביטוח". אי אפשר לקבוע תשלום שאיננו משמש בסיס למימון דמי הביטוח.

מי ביטון;

ואם תוסיף עוד חיסון?

י' צבן;
אתה בא ואומר
יש לי ארבעה חיסונים אלה, חברת הביטוח אומרת שצריך להוסיף 3

שקלים ועל בסיס זה קובע השר 3 שקלים. מחר, איזה אומר, יש בעיה הרבה יווער רצינית,

הרבה יותר המונית, וצריך לקבוע גם לגביה תשלום, ואומרת לך חברת הביטוח ש-3 שקלים

אלה לא מספיקים צריכים להוסיף עוד 2 שקלים. לפי החוק שר הבריאות אינו רשאי לקבוע

אלא 5 שקלים, כי כתוב שהסכום שייגבה ישמש למימון דמי הביטוח.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כשאומרים "חוק זה" זה כולל גם את התוספת. כלומר, כל מה שנקבע, נקבע גם על

בסיס התוספת שבחוק עם ארבעת החיסונים האלה. ברגע שהתוספת משתנה, שר הבריאות יצטרך

לשנות גם את סעיף 7;.

היו"ר אי נמיר;

אני מציעה שנכתוב: "השר רשאי/ לאחר התייעצות עם שר האוצר, עם ועדת המומחים

ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לשנות בצו את התוספת". אני מציע לא להתנות

זאת בהסכמת שר האוצר אלא בהתייעצות אתו.
ח' רמון
אני מנסה להעביר את החוק הזה הרבה זמן בהסכמת המשרדים הממשלתיים, וזה חשוב

לצורך הביצוע, לצורך התקנת התקנות. אני בהחלט רואה בנוסח הזה דבר שאינו משמעותי

לענין החוק, אבל הקטנת הסיכונים הכספיים העתידיים. האוצר, לגבי הסיכונים

הנוכחיים, לא אכפת לו, הוא מבין אותם, הוא יודע אותם ובסעיף 7 הוא ויתר על

המעורבות שלו, אבל אי אפשר לדרוש ממנו לוותר על סיכונים עתידיים. הוא לא רוצה

לחיות באי ודאות, הרי בסופו של דבר זה עלול ליפול עליו. הוא מוכן שיפול עליו היקף



מסויים, הוא לא מוכן שיפיל עליו היקף בלתי ידוע בלא שהוא יהיה שותף. מתוך רהרצון

שהרווק הזה יעבור בלי "כאבי בטן" מעל מה שיש היום במשרדים הממשלתיים אני מציע

שנסכים להשאיר את הסעיף כפי שהוא.
היו"ר א' נמיר
דוד מילגרום, האם הנוסה של "התייעצות" לא נראה לכם?

די מילגרום;

במקרה הזה חבר-הכנסת רמון ביטא את הדברים בצורה המדוייקת ביותר. יש לנו כרגע

ודאות לגבי מה מדובר והסכמנו להתפשר בסוגיה הזאת. תחום החיסונים הוא תחום מתפתח

שיכול להגיע לאיזו שהיא בעיה מאד גדולה, כתוצאה מהתפתחות שאף אחד מאתנו לא יכול

לחזות. במצב כזה נצטרך לחשוב מחדש, לגבש עמדה ולראות מה עושים. אי אפשר שהאוצר

יתחייב מראש לאותה מסגרת בהיקפים גדולים לאין ערוך. במצב הזה אנחנו מוכנים להתפשר

ולתמוך, במצב אחר אצטרך להביא את זה לממונים עלי כדי שנתנגד לחוק.

י' צבן;

לגופו של ענין אני לא מקבל את הנימוקים, אבל אני מציע לקבל את הפנייה של

חבר-הכנסת רמון. בפרקטיקה של החקיקה בכנסת, בתחום הצעות החוק הפרטיות, יש לנו

מסלול מסויים. אני מציע לא לחרוג מההסכם, כי צריכים לשמור על כללי משרק הוגנים

בענין הזה, דבר שיעזור לקידום יזמות חקיקה של חברי הכנסת.

הצבעה

בעד סעיף 9 - 3

נגד - 1

הוחלט; לאשר את סעיף 9

סעיף 10 - תחילה;

ח' רמון;

פה האוצר הלך לקראתנו.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 10.

תוספת;

מ' בוטון;

בחיסון המשולב נוסיף; "או כל מרכיב שלו בנפרד". בשורה האחרונה, לאחר "לפקודת

בריאות העם 1940 (3)" ייאמר "והכל, למעט חיסונים שניתנו כחלק מטיפול רפואי", מפני

שהפיסקה הזאת חלה על כל החיסונים ולא רק על החיסון שניתן בהתאם לסעיף 19 לפקודת

בריאות העם. סעיף 19 לפקודת בריאות העם אומר ששר הבריאות יכול להכריז שיש מגיפה

ואז לחייב את כל חאוכלוסיה לקבל חיסון. החוק אומר, שאם השר השתמש בסמכות לפי

הסעיף הזה וחייב את האוכלוסיה לקבל חיסון כנגד מחלה כלשהי - גם זה יכוסה.

ד"ר פ' סלייטר;

יש חיסונים חדשים בדרך נגד מחלות אחרות.



היו"ר א' נמיר;

כרגע דיברו על זה. אל תקלקל, האוצר ייכנס לפאניקה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בגלל זה התנגדתי להשאיר את המלים "בהסכמת שר האוצר" בסעיף 9.

הצבעה

בעד הסעיף - 3

נגד - אין
הוחלט; לאשר את התוספת בכפוף לתיקונים הבאים
בחיסון משולב, לאחר המלים "חצבת-חזרת-אדמת ")MMR(יבוא

"או כל מרכיב שלו בנפרד"

לאחר המלים "לפקודת בריאות העם 1940(3)" תבוא המלה "למעט"

היו"ר א' נמיר;

תם ונשלם. היועץ המשפטי יכין את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולת.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.25)

קוד המקור של הנתונים