ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/11/1989

הצעות לסדר; מצב התעסוקה - הפעלת הקרן לעזרה למפעלים במצוקה וזירוז הקמת מפעלים חדשים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 75

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, ג' בחשון התש"ן (1 בנובמבר 1989). שעה 09:00

נכחו
חברי הוועדה
א' נמיר -היו"ר

צי ביטון

מי גפני

רן כהן

י י צבו

י' שפרינצק
מוזמנים
יעקב ליפשיץ - מנכ"ל משרד האוצר

ש' סלאווין - מנכ"ל בפועל, משרד העבודה והרווחה

א' יונס - החשב הכללי, משרד האוצר

שי פדידה - ראש מועצת בית שמש

י י הזן - ראש מועצת אופקים

א' הלפרין - מנכ"ל איגוד הבנקים

שי רפפורט - בנק הפועלים

אי שפירא - בנק לאומי

אי נחמיאס - בנק דיסקונט

עי ירקוני - התאהדות התעשיינים

עי כץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

ג' ינקוביץ - מנהל המחלקה לשירותי פרט, שירות התעסוקה

ת' בן-יוסף - סמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

י' לוי - יו"ר הקרן לסיוע למפעלים במצוקה, משרד

התעשיה והמסחר

ע' ווהל - משרד התעשיה והמסחר

ג' אייזנרייך - מתאם תכנון ותקצוב, משרד הפנים
יועץ משפטי לוועדה
מי בוטון
רכזת מידע
י' גידלי
קצרנית
מ' הלנברג
סדר-היום
1) הצעות לסדר

2) מצב התעסוקה - הפעלת הקרן לעזרה למפעלים במצוקה

וזירוז הקמת מפעלים חדשים



הצעות לסדר
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אני

רוצה להודיע שהישיבה פתוחה.
הנושא הראשון שעל סדר יומנו
הצעות לסדר.

חבר-הכנסת צבן, בבקשה.
יי צבן
לאור הידיעות שפורסמו בעתונות בנושא של ילדים מפגרים, אני מבקש שעד שהנושא

הזה יהיה על היום.שלנו יונח על השולחן דו"ח מה המצב היום.

אני מניה שגם חברים אחרים קיבלו פנייה - זה היה מכתב סטנדרטי - של הורים

לילדים אוטיסטים על ההסדרים בקשר לאשפוזם של הילדים האלה. זה נושא דחוף ואני

מציע שניכנס אליו בהקדם.

ובנושא שהולך ומתפתח בפרשת עובדי "שקם". מעורבות בענין זה שתי רשויות. יש

סכנה לעבודתם של מאות עובדי "שקם" על רקע סכסוך בין רפא"ל לבין "שקם", שתי רשויות

במסגרת משרד הבטחון.
רן כהן
מדובר על למעלה מ-100 עובדים בצפון.
י' צבן
במאבק שלנו נגד אבטלה ראוי שהענין הזה יובא אלינו.
היו"ר אי נמיר
הצעה נוספת לחבר-הכנסת רן כהן.
דן כהן
ראשית לכל, אני מבין שאת עוקבת אחרי הנושא של אחיות הציבור, שצריך להסתיים

עד יום ראשון.

אם אנחנו לא נהיה בתמונה אני מאד חושש שביום שני או ביום שלישי נצטדך לשבת

איתם. האם את יודעת משהו על ההתפתחות?

יש מגמה מאד מכוערת בנושא של עובדי קבלן בים-המלח, שטיפלנו בו. הפרשה שם

סבוכה. אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך ששם יש מגמה לפטר עובדי קבלן ותיקים

ולקלוט במקומם עובדי קבלן צעירים. זו מגמה אנטי חברתית. מן הראוי שניכנס לתמונה,

כי זה לא נושא טהור של האיגוד המקצועי.



היו"ר א' נמיר;

להערתו של חבר-הכנסת צבן ביחס למפגרים: נחזור לזה באחת הישיבות חכי קרובות

שלנו.

אמרתי למר סלאוויו, ואני חוזרת ואומרת, שהוא לא יורע למה הוא נפל, ביחור

במה שנוגע לתחום הרווחה בכלל ולא רק בנושא המפגרים.

כפי שאמרתי, זה יהיה אחר הנושאים הכי ראשונים שהווערה תעסוק בהם במכלול

של כל נושאי הרווחה.

הנושא של ילרים אוטיסטים. חבר-הכנסת צבו, אתה לא היית בישיבה של הווערה

ביום ב' עם שר הבריאות. הנושא של הילרים האלה הועלה. הילרים האלה מאושפזים

במחלקות של חולי נפש. השר יברוק את זה. נקיים ישיבה מיוחרת עם שר הבריאות בעניו

חולי נפש.

הנושא של "שקם" - אברוק.

נושא האחיות - אברוק אצל חיים הברפלר היכן זה עומר.

נושא הקבלנים יחזור אלינו.

מצב התעסוקה - הפעלת הקרן לעזרה למפעלים במצוקה וזירוז הקמת מפעלים חדשים
היו"ר א' נמיר
אנחנו עוברים לנושא העיקרי שעל סרר היום שלנו: מצב התעסוקה - הפעלת הקרן

לעזרה למפעלים במצוקה וזירוז הקמת מפעלים חרשים.

בהקשר לנושא הזה אני רוצה להוריע רשמית שיורם בליזובסקי לא יהיה יותר מנכ"ל

משרר התעשיה והמסחר. לא נוכל שלא לקיים ישיבת פרירה איתו. אני יכולה להביע צער

מאר עמוק על כף שהמנכ"ל המוכשר ביותר שהיה בשירות המרינה -בתקופה שאני בווערה

הזאת - עוזב את משרר התעשיה והמסחר. אני רוצה לקוות שכתוצאה מכך לא יאונה רע

לעניו.

חשבתי שיהיה נכוו לצייו את הרבר הזה הבוקר, כי נחנו רנים בישיבה זו

בניצול כספי קרו הסיוע והקשיים שיש בהפעלת הקרו לרברים שבשבילם לא צריכה להיות

חקיקה.

אם היה מנכ"ל שלא היתה בעיה להגיע אליו, מנכ"ל שטיפל בנושאים ונתו תחושה

שהוא מטפל בצרכים בשטח, זה היה יורם בליזובסקי.
רו כהו
לא היה שום מנכ"ל - אני ראיתי את זה מהצר - שכל פעם שהווערה רצתה שהוא

יבוא אליה וימסור לה אינפורמציה ערכנית, הגיע לווערה כמו שנהג יורם בליזובסקי.

לא קרה שהוא לא בא.

רווקא מפני כבורו של יורם בליזובסקי אני חושב שיש טעם לפגם שמנכ"ל של משרר

נכבר שקשור עם מסחר וחברות תעשיה עובר מיירית לתפקיר שאליו עומר לעבור יורם

בליזובסקי.
היו"ר א' נמיר
יש לו תקופת צינוו.
רו כהן
כולנו מעריכים את יורם בליזובסקי. אני חושב שיש טעם לפגם במעשה הזה.

צריכה להיות תקופת צינון של שנה.

יי צבו;

4 חודשים זה צינון לדלקת ריאות.

היו"ר א' נמיר;

ולנושא שלנו. כישיבה האחרונה היה כאן אוהד מראני. קיימנו עם ראשי ערי

הפיתוח דיון בנושא שאצלנו הוא שיגרה - האבטלה בערי הפיתוח.

באותה ישיבה התבררו לנו דברים מאד מאד חמורים, גם מנציגי משרד התעשיה

והמסחר וגם מראשי ערי הפיתוח.

אנחנו מבקשים להתמקד היום בנושא של ניצול הקרן לעזרה למפעלים במצוקה והקשיים

בהפעלתה. אני יודעת, וגם חברי הוועדה יודעים שבעבר כמעט לא קרה שהבנקים לא

ביצעו החלטות הנוגעות לקרן. בישיבה הקודמת אמר לנו עמוס ווהל שכמעט שום דבר

שמאשרת הקרן לא בוצע, בטענות מטענות שונות. אני יכולה להבין מה קורה בנושא של

הבנקים.

אנחנו יודעים שמספרם של מפעלים במצוקה ומפעלים שהם על סף התמוטטות הולך

וגדל מיום ליום. ואני אומרת לבנקים, לאחר כל הנושא של מניות הבנקים אתם חשופים

גם לביקורת וגם לתקשורת. דומני שנאמר שהבנקים יודעים שהיום הם יכולים לקבל ערבויות

מדינה, דבר שלא היה בעבר, וזה גורם לכך שהם לא מוכנים לזוז בלי ערבות מדינה,

ובתנאים טובים, אולי כדי לשפר את מצב הבטחונות. אלה דברים שמטרידים אותנו.

אני אומרת לאורחים שלנו, אתם יושבים בוועדה שחלק גדול מחבריה מתמצאים

בשטח. כל הימים אנהנו בסיורים ולא רק ערב בחירות. בשבועות האחרונים הייתי ב-10

ישובים ובמשך שבועיים ביקרתי ב-30-20 מפעלים. אני לא רואה שהמיתון נגמר ומתחילה

צמיחה והמשק מתאושש. אצל האנשים לא קורה שום רבר. אתמול הייתי ב-3 מפעלים בבית-

שאן, שאינם מפעלים חלשים, בכל מקום שוררת הרגשת סכנה של פיטורים. אי-אפשר להביט

לעובדים בעיניים. בשטח לא רואים מה שכתוב בעתונות, לא רואים התאוששות. כל הטענות

היו מופנות לבעל הבית, זאת אומרת לאוצר.

נשמע את דבריו של מנכ"ל האוצר.
י' ליפשיץ
הבנתי שאתם רוצים ספציפית לקבל דיווח על תוצאות הסיורים. עד כה התקיימו

5 סיורים של מה שנקרא סיורי מנכ"לים. בכל הסיורים השתתף שר האוצר ובחלק מהם

השתתפו גם שרים אחרים, בעיקר שר הפנים ושר החקלאות אבל גם שרים אחרים. חמשת

הסיורים שהזכרתי הקיפו 22 ישובים, שאציין אותם לפי סדר הסיורים: קרית שמונה,

הצור הגלילית, נצרת עילית, מגדל העמק, בית שמש, חוות ביקל, ראש העין, כפר יונה,

אור עקיבא, אשקלון, נתיבות, באר שבע, רמת חובב, ערד, זכרון יעקב, יקנעם, קריית

אתא, שפרעם, עכו, שלומי, מעלות, ג'וליס.

המטרה של הסיורים, כפי שהוגדרה על-ידי שר האוצר וכך גם הוצגה בפתח כל המפגשים

לנסות לבוא למקום בהרכב רב-משרדי במקום שאנשי המקום עולים לירושלים ולנסות גם

לשמוע את הבעיות, לרשום אותן ובמידה שהדבר ניתן - לפתור דברים במקום.



הנושאים שעלו מגוונים ורבים, ובעקבות הסיורים אספנו כמה מאות נושאים

לטיפול. כדי להציג את הדברים הצעתי לקבץ אותם בכמה קטיגוריות. אציג את הקטיגוריות

ואתו דוגמאות בכל קטיגוריה. אלך לפי קטיגוריות ולא לפי סדר חשיבות. קבוצה אחת

של נושאים - קידום תשתיות; כביש עוקף מגדל העמק; מחלף בכניסה לראש העין, אזור

התעשלה; פיתוח ושיקום כבישים פנימיים בנתיבות; פיתוח אזורי תעשיה במקומות שונים;

תאורת רחובות.

קבוצה אחרת - מוסדות חינוך, ספורט וציבור: מרכז ספורט בחצור הגלילית; מגרש

ספורט, שיפוצו, בשפרעם; מוסדות חינוך בנתיבות; השלמת בית-ספר ומתנ"ס בשפרעם;

בניו העיריה בנצרת עילית.

קבוצה שלישית - יעוד שטחים, הקצאת קרקעות, הנחות במחירי קרקע והוצאות פיתוח.
ודוגמאות לקבוצה הזאת
הקצאת קרקעות לפרוייקטים של בנה ביתך בקרית שמונה, חצור,

אשקלוו, יקנעם; מכירת קרקע למפעל עלית בבית שמש; פינוי שכונת מגורים בקרית אתא

ושינוי יעוד מחקלאות לתעשיה.

מדובר בכל מיני נושאים שמה שמאפייו אותם הוא שהטיפול בהם נמשך זמו רב.
רו כהו
רובם דיור או תיעוש?
י' ליפשיץ
חצי חצי.

יש קבוצה שהייתי מכנה אותה "פרוייקטים כלכליים": מרכז מבקרים בקרית שמונה;

מרכז מסחרי באור עקיבא; מצפה שבע בבאר שבע; מרינה באשקלוו; מרכז המושבה זכרוו

יעקב, שיחזור ופיתוח; מלוו דירות בזכרוו יעקב.

אחת הנקודות שעמדנו עליהו בכל הפגישות - שתהיה נוכחות של הבעלים או המנהלים

של מפעלי תעשיה באותו יישוב, שיציגו את הבעיות בעיקר מהראייה של מה צריך לעשות

כדי להרחיב את התעסוקה באותם מקומות או לפחות לא לצמצם את התעסוקה במפעלים. וכאו
עלה מגווו רב של נושאים
סיוע להשקעות, בעיקר בדרך של שינוי הסטאטוס של האזור

או מתו דרגה יותר גבוהה לאזור פיתוח ובמקרים ספציפיים של קשיים שבהם נתקלו

המפעלים - להעניק הכרה כמפעל מאושר.

וכשמדברים על מפעלי תעשיה, יש גם הנושא של סיוע להוו חוזר. המפעלים ביקשו

לקבל סיוע בקבלות הזמנות, ומדובר בעיקר על הזמנות מגורמים שלממשלה יש השפעה

עליהם בגוו, ממשרד הבטחוו, חברת החשמל, מפעל אריזות בנתיבות שמצא מקור זול יותר

לייבוא מחוץ-לארץ.
היו"ר א' נמיר
יוגוסלביה.

בכלל, כדאי להביא בחשבוו את נושא הייבוא ולדוו עליו.

יש גם נושא של מנועים למזגנים.
יי ליפשיץ
פנו לייבוא דק כש"אמקור" לא עמד בדרישה. ובמפעל בקיבוץ גלאוו היו שיבושים

וזה דחף לחפש מקורות בחוץ-לארץ.



תקציביים או קשיים אחרים הקטין את ההזמנות שלו. עלו גם בעיות שקשורות עם חברת

החשמל, בעיקר בקשר לתחנה החדשה בחדרה ועוד נושאים שונים כגון, תרופות על-ידי

משרד הבריאות.

ונושא אחר שהועלה בקשר למפעלי תעשיה, בעיקר בבית שמש, קרית אתא ונתיבות,

הוא ביחס לגובה הארנונה. דובר גם על שכר דירה של מפעלים ששוברים מבנים מגורמים

משכירים כגוף מבני תעשיה. ודובר גם על ביטולו של מס גבייה במקרים שבהם יש הגנה

שלילית על תוצרת הארץ. ועלה גם הנושא של פריסת חובות לרשויות המס.
וקבוצה נוספת - הכשרה מקצועית
אישורי השתתפות בהכשרה מקצועית תוך מפעלית.

היו מפעלים שאמרו שהם מוכנים לקלוט עובדים במסגרת של הכשרה מקצועית אם יקבלו השתתפוו

נעשה טיפול בנושא. בנצרת עילית הועלתה בקשה להכשרה מקצועית לעולים חדשים שלהם

תואר שלישי. באור עקיבא הועלתה בקשה ביחס לעובדי יהלומים בהקשר למפעל שז'אק נאסר

מתכוון להקים במקום.

נושא ההכשרה לנשים צעירות עלה בנתיבות כדבר ספציפי.

גם ביחס לשיכון היו בעיות ספציפיות למשל, בבית שמש: בנייה לעולים מדרום
אפריקה; בכפר יונה ובבאר שבע
בנייה לזוגות צעירים; ובערד: בנייה להשכרה, כי

אנשים שעוברים לערד אינם מעוניינים בשלב ראשון לקנות דירה אלא הם מעוניינים

יותר לשכור דירה.

הנושא של תקציבי הרשויות המקומיות חזר ועלה כמעט בכל מקום. עלתה בעיה ספציפית

של מציאת קהילה מאמצת מחוץ-לארץ לראש העין. ועלה גם הנושא של ייעוץ על-ידי תעשיינים

ותיקים. הנושא הזה עלה בשפרעם.

אם כן, הצטברו מאות נושאים שהיינו צריכים להכניס אותם למחשב. מיחשבנו את

האוסף לפי מקום יישוב וגורם מטפל, כדי שנוכל לטפל בדברים ולעקוב אחריהם. הפצנו

את הנושאים בין משרדי הממשלה שלא היו נוכחים בסיורים. הפצנו לכל גורם מטפל את

רשימת הנושאים שבתחום טיפולו ואנחנו באוצר התארגנו כדי לעקוב אחרי זה. לכל קבוצת

נושאים קבענו גורם עוקב שבאחריותו לעקוב יחד עם הגורם המטפל היכן הדברים עומדים.

עד כה קיימנו שני דיונים עוקבים.

יש נושאים שנפתרים או אולי נכון יותר לומר שמסתיים הטיפול בהם.
צ' ביטון
בגלל הטיפול הממושד המטופלים מתייאשים ומפסיקים.
היו"ר אי נמיר
חבר-הכנסת צ'רלי ביטון, זו הופעתו הראשונה של מר ליפשיץ בוועדה שלנו וכידוע

לו, בהופעה ראשונה לא מפריעים.
י' ליפשיץ
לאחר בירורים ראשוניים הדברים נסגרים. יש דברים שבהם יש בעיה של עמידה

בקריטריונים, נערכת בדיקה ואם אין קושי - יש דחיפה קדימה. במקרים שאין עמידה

בקריטריונים ולא ניתן להגמיש את הקריטריונים או לתת תשובה לפנים משורת הדין,

ניתנת תשובה שלילית.



בחלק לא מבוטל מהמקרים הגורמים שהעלו בעיות התבקשו להגיש חומר כדי שאפשר

יהיה לטפל. לצערי הרב, ברוב המקרים החומר לא הגיע. אם מישהו מבקש לאשר לו

מפעל מאושר והוא לא פונה למרכז ההשקעות, יש קושי לטפל בבקשתו.
רו כהן
אתה מדבר על כל המקרים?

יי ליפשיץ;

ברוב המקרים לא הגיע חומר, גם אחרי שהזכרנו שלא הגישו חומר, הם לא הגיבו.
י' צבן
מה ההסבר שלך לזה? אולי הם מיואשים מהטיפול?
צי ביטון
מדברים על ניקוי שולחן ולא על פתרון.
היו"ר אי נמיר
אני לא מסכימה איתר.
צי ביטון
לכן אני לא במפלגה שלך.
היו"ר אי נמיר
יש לנו אורחים ואני לא רוצה שנפגע בהם.
צי ביטון
האם פגעתי במישהו אישית?
יי ליפשיץ
ואשר לסיכומים שהתקבלו: שורה של דברים הועברו והוחלט על מימון אם בדרך

של ספיגה בתקציבים ואם על-ידי תוספת תקציב על-ידי האוצר. במשרדים השונים נקבע

מפתח למימון.

בעקבות בקשה של מפעלים להכשרה מקצועית הגדלנו את ההשתתפות בהכשרה מקצועית,

לתקופה של 6 החודשים האחרונים, למחצית שכר המינימום, זאת אומרת תוספת של 30%.

זה סכום ההשתתפות של הממשלה להכשרה מקצועית במפעל.
רן כהן
מאיזה תקציב זה?
יי ליפשיץ
משרד העבודה, האגף להכשרה מקצועית.



למפעל הבונים היתה בעיה של מימון משלוחי ייצוא. זה הוסדר באמצעות בנק לאומי.

מפעל מזוז לביסקויטים, בבאר שבע, הוסרה התניית ייצוא בכתב האישור של המפעל. ועדת

השרים לבלבלה אישרה אזור פיתוח ב' לאזור התעשיה הדרומי של אשקלון. באור עקיבא

התחילו בטיפול, באמצעות מבני תעשיה, להקמת מרכז מסחרי. בקרית שמונה החלה מבני

תעשיה לטפל בפיתוח של אזורי התעשיה. בנצרת עילית - פריסת חוב מס הכנסה למפעל

נירוסטה. קרו אלקטרוניקה באשקלון, הוסדרה ערבות לצורר קבלת מקדמה בסכום של

400 אלף דולר. הם יקבלו את המקדמה. הוסדר מימון להשלמת בית-ספר בשפרעם. מינהל

מקרקעי ישראל מאשר הקצאת קרקעות לפרוייקט בנה ביתך בקרית שמונה, בחצור, בכפר

יונה, באשקלון וביקנעם. משרד הבינוי והשיכון התחייב להתחיל בבניית דירות לאחר

שיהיו לפחות 10 דיירים שמוכנים להיכנס לדיור בבית שמש. הנושא הזה עלה גם בבית

שמש וגם בכפר יונה. ועלה גם הנושא של העדפת תוצרת כחול-לבן במכרזי כבלי טלוויזיה.

נתתי רק דוגמאות. יש עוד נושאים ויש נושאים שלהם כבר נמצאו וניתנו פתרונות.
יי צבן
חבל שאנחנו לא יכולים לקיים היום דיון עם המנכ"ל, שצריך לעזוב את הישיבה

בשעה עשר. חשוב שנקיים דיון ולא רק נשאל שאלות ונשמע תשובות קצרות.

אני רוצה לשאול שאלת מפתח אחת: לפי הערכתך, כמה מקומות עבודה חדשים יצרתם

עד כה כתוצאה מהמאמצים שעשיתם, כי אחרי הכל זו המטרה. כמה מקומות עבודה חדשים

יצרתם עד כה?

האם אי אישורו של חוק 100 הפרוייקטים מפריע או הפריע ממש בהתמודדות עם השאלות

שאתם נתקלים בהן, ובאיזו מידה.

שר האוצר הודיע מעל דוכן הכנסת, שהממשלה החליטה להקצות 275 מיליון ש"ח

להשקעות בתשתית והוא נתן כמה דוגמאות והגדרות כלליות, והוא השתמש בביטוי "כדי

להזרים דם בעורקים". במשרד התחבורה נאמר לי ששר התחבורה לא קיבל שום אגורה. אם

היו השקעות בתעבורה, הכסף בא ממקורות אחרים וזה לא שייך למסגרת של 275 מיליון.

חשוב שנקבל הבהרה.

קיבלתי פנייה לשר האוצר וקיבלתי תשובה בחתימתך, בנושא של ייבוא על פי הזמנות

של גורמים ממשלתיים או גורמים הסמוכים לקופת האוצר. כתבת לי שלפי דעתך לא צריך לתת

הגנה נוספת מעבר לקיים. אני שואל, מדוע אדצות-הברית מסוגלת לתת הגנה נוספת לתעשיה

שלה - ושם פער המחירים הוא לא 15% כמו אצלנו אלא הרבה יותר גדול - מדוע בארצות-

הברית יש חוק שקונס מי שמתקן לא במספנות שלה ואצלנו אין זה כך אצלנו.

והנושא של עובדים זרים. השאלה אם אתם, בהנהגה הכלכלית של המשק מוכנים לנקוט

עמדה הרבה יותר חרה ביחס לבקרה מדוקדקת בנושא של הבאת פועלים זרים.

צי ביטון;

שמענו על איתור בעיות. יש נתונים. שמענו איך לא פותרים בעיות. אני שואל, כמה

מקומות עבודה חדשים מצאתם לעם הזה בארץ הזאת?

אם למנכ"ל אין זמן בשבילנו אולי כדאי, עד שהוא יוכל להשתתף בדיון, שנקטע

עכשיו את הדיון ונמשיך אותו כשהמנכ"ל יוכל להשתתף בו. לא ייתכן שנחיה בחסדו של

האוצר. הם מתנהגים כמו בעל בית, גם הפקידים וגם השרים.
היו"ר אי נמיר
נמצאת כאן היום כל צמרת האוצר, לנושא הזה. לפני שהודיעו למנכ"ל על הישיבה

הזאת נקבעה לו ישיבה אחרת. המנכ"ל אמר לי שהוא יבוא ברצון לישיבה נוספת שתהיה

בקרוב.
רן כהן
אני מעריך את המאמץ של שר האוצר עם המנכ"לים. מי שביזה את נושא האוטובוס

ראוי לבוז. זו אהת הפעולות החשובות שבאמצעותה שר האוצר הולך לפתור בעיות.

אני מבקש לדעת אם כאשר באתם למקומות היתה באמתחתכם שורה של הצעות לפתרון

או שבאתם רק לשמוע על הימורים של האנשים במקומות, האם היו באמתחתכם הצעות

לפתרונות, אפילו חלקיים, או שהיה כאו משהו חר סטרי, לשמוע מה קורה במקומות.

צריו להורות על האמת, ארוני המנכ"ל, יש מקומות שבהם ירם של האנשים לא

משגרת כרי להגריר את הצרכים שלהם, לטפל בהם, ליזום. לכן לנושא היוזמה יש חשיבות

רבה. אני, כמו חברים אחרים בווערה, מכיר את הרברים מסיורים השטח; חלק מהאנשים

אינם יורעים להגיש בקשות, וצריך לסייע להם כרי שיגישו. אנשים יודעים לטעון,

לבכות, לילל, לחוש מה הבעיה אבל הם לא יכולים להושיב מערכת של כלכלנים, של

עורכי דין שיכולים לנסח את הדברים כראוי.

אני מוכרח לומר שההתרשמות שלי מהדיווח המסודר שלך היא שיש בעיה קריטית

למשק ולמקומות שהגעתם אליהם, היא אמנם הוזכרה אבל היא נראית שולית ומטופלת

כלאחר יד. כוונתי לנושא של ההכשרה המקצועית.

ההשקעה בהכשרת כוח אדם, לא בתחום ספציפי אלא כדי לנצל את תקופת האבטלה

לצרכי העתיד היא חלשה. האם לא צריך לשים לב לנקודה הזאת בצורה יותר יסודית?

הנושא של 36 מיליון לקרן למפעלים במצוקה זה סמבול לכל. מתוך 36 מיליון

אושרו בוועדת הכספים 18 מיליון, איך מזיזים את זה? יש כאן חרפה חברתית.

ובהמשך לדבריו של חבר-הכנסת צבן ביחס לנושא של 275 מיליון ש"ח. אני רוצה

להזכיר למנכ"ל שגם במליאת הכסת וגם במסמך נאמר שעד סוף השנה הקלנדרית יוצאו

לפחות 140 מיליון.

י' ליפשיץ;

130 מיליון.
רן כהן
קניתי.

אנחנו נמצאים עכשיו בראשית חודש נובמבר, זאת אומרת חודשיים עד סוף השנה

הקלנדרית.
יי ליפשיץ
דיברנו על שנה תקציבית.
רן כהן
ההבטחה של שר האוצר היתה: 275 מיליון עד סוף השנה התקציבית ו-130 מיליון

מהם עד סוף השנה הקלנדרית. מה להערכתך היתה התוספת הישירה למקומות עבודה מהתקציב

הזה?
שי פדידה
אתמול, כשבדקתי מה נעשה לגבי בקשות שנמסרו בבית שמש, נאמר לי שלא הוגשו

בקשות ואילו אני יודע שכן הוגשו בקשות למשל, מפעל למכניקה עדינה ביקש להיות

מפעל מאושר ובקשתו הוגשה.
ועוד מפעל
אופנת מישל, סוכם שיפנה לקרן הטיוע למפעלים במצוקה. הוגשה

בקשה ונאמר לי שהבקשה לא הוגשה.

שתל הבקשות תועברנה בפקסימיליה, היום, לאלחנן.

יש לי הרושם שיש קצר בתקשורת.

אופנת מישל טעו שהוא פנה לקרן ונענה בשלילה. בדקנו ולא מצאנו שניתנה תשובה

שלילית.

אני לא יכול לנקוב במספר של מקומות עבודה חדשים שנוצרו. המבחן צריך להיות

כמה מקומות עבודה לא נסגרים כתוצאה מהמהלכים שהיו ואזכיר את מפעל הבונים שעמד

להיסגר ואת קרן אלקטרוניקה. הפתרונות שניתנו מנעו פיטורי עובדים וסגירת מפעלים.
צי ביטון
אתה לא יכול להצביעעל מקום עבודה אחד שיצרתם?
יי ליפשיץ
אני לא יורע לנקוב במספר. יש מפעלים שאלמלא פתרנו להם את הבעיה הם היו

מפטרים עובדים. באשקלון יש בעיה שנוצרת אחרי סיום תחנת הכוח.

אנחנו יודעים שמשקיעים רוצים להקים מפעלים ומדובר בכמה מאות עובדים.
היו"ר א' נמיר
1,000.
יי ליפשיץ
אם תהיינה השקעות יהיו מקומות עבודה.
היו"ר אי נמיר
עומדים לבנות עוד שתי תחנות כוח אבל יהיה פער של שנתיים-שלוש. עדיין מדברים

עם משקיעים.
יי ליפשיץ
ואשר לנושא של 275 מיליון ש"ח, השקעות בתשתית. דובר על סכום כולל לתכניות

מוגדרות. הכוונה היתה ש-275 מיליון יחולקו לשתי שנות תקציב - זה לפי מיטב ידיעתי

ואם נאמר אחרת במליאת הכנסת אולי זו היתה פליטת פה - 130 מיליון השנה והשאר לשנה

הבאה. זו גם היתה הבקשה. מדובר על שנה תקציבית, זאת אומרת עד סוף מרס.
יי צבן
שר התחבורה אומר שזה לא כך.
יי ליפשיץ
יש שורה של כבישים שזה מהתקציבים האלה.



י' צבן;

שר התחבורה אומר לא.
יו בהו
הרבר הפשוט ביותר, שנקבל רשימה מהמנכ"ל. המנכ"ל מרבר על עד חודש מרס,

יהיה מרס. כדאי שנקבל את הרשימה עד סוף השבוע.
י' ליפשיץ
זה עניינו של רמי בלניקוב מאגף התקציבים. הרשימה הוגשה לוועדת הכספים

ואושרה.
יי צבו
השתתפתי בישיבה של ועדת הכלכלה שבה הועלה נושא הסובסידיה לתחבורה. נמסר

שם שכספים שיופנו על-ידי סובסידיות ילכו לזה. עכשיו אומר שר התחבורה שהכל זה

מהכספים ההם והוא לא קיבל אגורה מהסכום של 275 מיליון. צריך להיות מידע מתואם.
יי ליפשיץ
יש סעיף של העברה מתקציב הסובסידיות, 130 מיליון לשנה במשך 3 שנים. זו

תכנית שמתבצעת באופו רב שנתי. היעוד של 275 מיליון למפעלים שונים - זו רשימה

אחרת.

כששר התחבורה אומר שהוא לא קיבל, זה משני טעמים: ההעברה היתה רק אחרי הפגרה

של הכנסת, זאת אומרת לפני שבוע.
י' צבן
ועדת הכספים עבדה וקיימה ישיבות גם בתקופת הפגרה.
היו"ר אי נמיר
מר ליפשיץ, תבדוק את זה כדי שנדע איפה זה עומד.
יי ליפשיץ
ברור.
רו כהן
אנחנו מתכוונים לא רק לרשימה המקורית אלא לרשימה מה הועבר לביצוע.
יי ליפשיץ
אפשר להכיו רשימה מסודרת, איפה נמצא כל פרוייקט.

הנושא של הגבלת הייבוא ומדיניות הממשלה, זה נדחה לישיבה אחרת.

על הנושא של קרו הסיוע ישיב אלי יונס.
לחבר-הכנסת רן כהן
האם באנו לכל מקום עם "מחסנית" מלאה, אני רוצה לומר שלהרבה

מאד נושאים ניתנו פתרונות במקום.



חלק מהדברים היו על תקן של מסירת אינפורמציה. מפעלים רבים לא יודעים מה

אפשר לקבל מהאגף להכשרה מקצועית, כהשתתפות. אחרי שהסברנו להם את הדברים הם

אמרו, אנחנו יכולים לקבל.

בנושא הקרקעות באנו עם מדיניות ברורה להפחית מחירי קרקעות במקומות שבהם

זה מה שמעכב מפעלים להתפתח, וכן לתת הנחות בהוצאות.
י' צבן
גם בארנונה של המפעלים יש הנחות?

היו"ר א' נמיר;

על זה נדון בנפרד. זה שייך גם למשרד הפנים.
י' צבן
כמה מקומות עבודה נוצרו?
יי ליפשיץ
אני לא יכול לנקוב במספר.
היו"ר אי נמיר
מביקורים שלי אני יכולה לומר, שאם אפשר למנוע פיטורי עובדים אל נזלזל בזה.
צי ביטון
בינתיים מספר המפוטרים גדל.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה לומר למנכ"ל, מהסיורים ומהביקורים שלי אני יודעת שעל רוב העובדים

ואולי אפילו על כולם רובצת המאכלת הנוראה והמפחידה שמא יהיו צמצומים ופיטורים מהר

או מחרתיים. זה הדבר הכי נורא בשטח. איו תחושה שהתחילה תזוזה חיובית.

אני מבקשת שבנושא הייבוא תבוא אלינו מוכו. זה עלול להביא למפולת של מפעלים

עד כדי סגירתם.

מוכרח להיות שיתוף פעולה הרבה יותר עדכני ביו האוצר לביו משרד התעשיה והמסחר,

כי אחרת שום דבר לא יוכל לעבוד.

שר האוצר קיבל את אורי ברנשטייו, מנכ"ל אמקור. מוכנים ללכת איתם לסיוע של

6 מיליוו, אני לא יודעת אם זה דולרים או שקלים. מכל מקום, עקרונית נתתם תשובה

חיובית. היתה פנייה למשרד התעשיה והמסחר והוא ההליט לפנות לאדם חיצוני שיבדוק

את הפרוייקטים, מיודענו אלוו כהו. התחלתי לברר מה קורה; רק ביום ראשוו בבוקר

קיבל אלוו כהו את החומר מאמקור. הביורוקרטיה אוכלת כל חלקה טוב.

אני חסידה של האוטובוס. אני סבורה שאיו להתחשב בבדיחות וצריך להמשיך בנסיעות.

נשמע עכשיו את דבריו של החשב הכללי.
א' יונס
בסך הכל הוגשו עד כה לקרן לסיוע למפעלים במצוקה 48 בקשות. 28 מהן הועברו

לטיפולה של ועדה במשרד האוצר.

היו"ר א' נמיר;

אתה עומד בראשה של הוועדה?

א' יונס;

לא.

הבקשות האחרות לא עברו את שלב הסינון של הוועדה, שדרשה תכניות הבראה.

אנחנו תובעים מבעלי המפעלים שיכנסו לערבות הונית, זאת אומרת שירחיבו את

ההשקעה שלהם. יש התניות למתן הסיוע וכל זמן שאיו הסכמה עם המפעל לגבי אותם

דברים החומר לא עובר. משרד התעשיה והמסחר דורש שתהיה מעורבות של בעלי המפעל.

אם בעל המפעל לא מאמין בעסק שלו, מוטב לא לעזור לו.

מסך כל המפעלים שהגיעו לטיפולו של האוצר אישרה ועדת הכספים ערבות מדינה

ל-11 מפעלים.

ערבות המדינה היא כלי מאד נוקשה ומכביד על המפעל עצמו והיא ניתנת ביד קמצנית.

ערבות המדינה לא עולה על 50% מאשראי חרש למפעל, כלומר הבנק הוא שותף מלא וראוי

שנדע שגם הבנק מוכן להיות שותף - 50% זה על אחריותו. בכל מקרה יש התחייבות של

המפעל להשקעת הון או לערבויות אישיות. אם המדינה לוקחת סיכון בעסק פרטי, אנחנו

רוצים לראות שבעל המפעל יידע שענין זה נתון גם לכיסו. בכל מקרה יש דרישה תקיפה

של פריסת החוב הישן על ידי הבנקים.

המלצה לערבות המדינה ניתנת על ידי משרד התעשיה והמסחר. משרד האוצר לא יוזם

ערבות כזו אלא אם זו עיסקה פיננסית על-ידי המדינה.

צי ביטון;

אני מכיר בעלי מפעלים שקיבלו ערבות, ברחו מן הארץ והשאירו במפעל מכונות

חלודות.

י' צבן;

החמירו את התנאים.

אי יונס;

התנאים הם נוקשים. היום יש מעורבות של כל הצדדים.

משרד האוצר מעולם לא יזם ערבות המדינה. אם משרד התעשיה והמסחר חושב

שלמפעל מגיעה ערבות, הוא יבדוק וימליץ.

במקרה של אמקור, אני שלחתי אותם למשרד התעשיה והמסחר שיבדוק.

רן כהן;

מהו הסכום הכולל של ערבויות?
א' יונס
לש לפני רשימה שאקרא אותה: חברת נתיב אור בנתיבות, 50% מהלוואה בסך

300 אלף ש"ח. זה מפעל לתכשיטים המעסיק 15 עוברים. חברת ביגלי במעלות, 50%

מהלוואה בסך 500 אלף ש"ח. כאן מועסקים 60 עובדים. חברת אלום פילו בבית שאן,

המעסיקה 10 עוברים - 50% מהלוואה בסך 70 אלף ש"ח. חברת פולריס בשררות,

המעסיקה 60 עוברים, גם כו 50% מהלוואה בסך 200 אלף ש"ח. חברת אחיר לי בבית

שאן, המעסיקה 40 עוברים - 50% מהלוואה בסך 100 אלף שקל. חברת קרמני, מפעלי

מתכת, ירכא, שבה מועסקים 100 עוברים - 50% מהלוואה בסך 4 מיליון ש"ח. חברת

הבונים, חצור הגלילית, המעסיקה 130 עוברים - 50% מהלוואה בסך 700 אלף רולר.

וחברת טקסטיל, רימונה, שבה מועסקים 250 עוברים, קיבלה ערבות לשכר רירה - 350

אלף רולר.

ואתמול חתמתי לגבי מפעל בבית שאן המעסיק 30 עוברים. ויש שני מפעלים שאושרה

להם ערבות מרינה אבל היא לא מתבצעת - מפעל מקט בעכו, שבו מועסקים 450 עוברים,

ואחים רון בשררות, המעסיק 30 עוברים.

במקרים רבים מאר הסיוע שניתן מהקרן איננו עונה על הבעיה הספציפית. הסיוע

הוא הלוואה לזמן ארוך. יש שהבנק אומר: אני רוצה לתת את זה מהמקורות שלי. אנחנו

מברכים על כך. בהרבה מקרים המפעל זקוק לא להלוואה לזמן ארוך אלא להלוואה להון

חוזר, ערבויות ביצוע. אין לנו תקציב לרברים מהסוג הזה. בשביל זה צריך בנק.

מסכמים עם הבנק והוא מעמיד כספים.

יש מקרים שצריכה להיות ערבות לשכר רירה, כמו במקרה של טקסטיל רימונה.
צ' ביטון
יש מקרים שצריך לסגור את המפעלים, להרוס את המבנים ולבנות משהו חרש.
היו"ר א' נמיר
צריך לראוג מה יהיה ער אז.
צ' ביטון
יש מקרים שנמשכים הרבה שנים.
אי יונס
בטקסטיל רימונה היו פיטורי עוברים, במסגרת תכנית הבראה. למפעל הזה היו

שלושה קווים - מפעל מגבות ושתי מטוויות, אחת מהן מוררנית ואחת לא מוררנית. סגרו

את המטוויה הלא מוררנית.

בנק לפיתוח תעשיה מרבר על מיליון שקל הלוואה הונית.

אני מבקש להזכיר כאן טכניקה של מימון, טכניקה חיובית. המבנה של המפעל נרכש

על ירי מישהו שמחכיר אותו לבעלי המפעל.זה נעשה כרי שיהיה למפעל כסף לקניית חומרים.
יי צבן
ומה קורה אם המפעל נסגר?
רן כהן
לפי המספרים שמסר החשב הכללי מרובר על כ-700 עוברים, זה טיפה בים.
א' יונס
אני מדבר על מה שנעשה באמצעות קרן הסיוע.

רן כהן;

מה הסכום שיצא מהקרן? כמה ערבות ניתנה בסך הכל? כמה בסך הכל על חשבון הקרן?

י' צבן;

על איזה סכום מדובר ביחס לבקשות שנמצאות בטיפול של המשולש - אתם, הבעלים

והבנקים - ועל כמה אנשים מדובר?
אי יונס
ברוב המקרים לא מדובר בכסף תקציבי. רוב הבעיות הן ביחס להלוואות ביצוע.

הכסף בערבות המדינה הוא 50% מסכום של כ-14.5 מיליון ש"ח. בחלק מהמקרים זה

כסף בנקאי.
רן כהן
אני מבין מדבריך שכ-7.5 מיליון זה ערבות מדינה.
אי יונס
לא. מול 36 מיליון עומד סכום של 14.5 מיליון, ואם לדייק, 14.6 מיליון. מהסכום

של 36 מיליון תוקצב סכום של 18 מיליון ונאמר שיוקצבו עור 18 מיליון. מול זה,

כפי שאמרתי, כ-14.5 מיליון.

במקט מדובר על 450 עובדים. כפי שאמרתי הערבות שאושרה לא בוצעה כי מצד הבעלים

אין נכונות לשעבד את המניות שלו כנגד הלוואת ביניים, נגד הון עצמי. אני שמח שהבעלים

של מקט יצר קשר עם עורך דין שמייצג אותו ושקצת מקל עלינו את המשא-ומתן. הענין הזה

עומד להסתיים. מדובר על 450 עובדים.

הלוואות ללא ערבות מדינה - שם התוצאות הרבה פחות מעודדות, הביצוע הוא 360

אלף שקל בלבד, כפי שאמרתי ללא ערבות המדינה. רוב הבנקים השיבו תשובה שלילית.

לגבי 7 מתור 15 מפעלים שעליהם המליץ משרד התעשיה והמסחר למתן סיוע מקרן

הסיוע, ללא ערבות המדינה, ניתנו תשובות שליליות.
יי צבן
כמה עובדים?
אי יונס
אין לי נתונים.

לגבי 5 מפעלים מתוך 15 בוצעה ההמלצה.
היו"ר אי נמיר
הפיסקה האחרונה בדברי החשב הכללי היא שלרוב הבקשות ניתנו תשובות שליליות

על-ידי הבנקים.



אנחנו מתחילים מהנקודה שבה הפסקנו בשבוע שעבר.

נשמע עכשיו את נציגי הבנקים.

א' הלפרין;

הסדר צריך לקיים גם אם הוא לא הכי נוח לצד זר. או אחר.

בדרך כלל הבנקים הם שומרי חוק מובהקים יותר מאשר כל ענף אחר.

מי שיש לו מפעל במצוקה, צריך לסייע לו במאמץ מרוכז, לא רק של סקטור אחד.

בשנתיים האחרונות חל שינוי מהותי בכל נושא הבנקים. לפני מספר שנים הבנקים

רצו אחרי מפקידים, ובשנתיים האחרונות חל שינוי מהותי בתחום הזה - הבנק לא עושה

טובה לאיש, הלווה עושה טובה לבנק שהוא מקבל הלוואה. היום נותנים הלוואות בריבית

נמוכה. היום בנקים נותנים הלוואות בריבית נמוכה ביותר, אם לא הנמוכה ביותר

בארצות רבות.

אני מצטט מהעתונות. הלוואה דולרית ניתנת היום ב 9.5%-והלוואה צמודה למדד -

ב-2.5% לשנה. הלוואה לא צמודה לשנה - פריים פלוס 6%, זאת אומרת 21%. זו ריבית

שלילית. היום הפריים בארצות הברית זה 10%. גם באנגליה זה יותר גבוה. שווייץ ויפן

היו יותר זולות. ארצות הברית, צרפת ואנגליה יותר יקרות.

לבנקים יש עודפי כספים והם מחפשים לווים.

כשבנק נותן הלוואה הוא צריך להיות בטוח שהוא יקבל אותה בחזרה, והנושא המרכזי

הוא בטחונות. כשבנק נותן הלוואה הוא מסכן כספי מפקידים. המפקידים זה הבנקים. הבנק

צריך להיות בטוח שכאשר הוא נותן הלוואה הוא יקבל אותה חזרה. הבנק צריך להיות

זהיר.
אי שפירא
בנק לאומי הודיע שהוא לא זקוק למקורות ולמשאבים שיש בקרן. הוא נותן את

הכסף ממקורות עצמיים. הלוואות ללא ערבות הן של הבנקים והכסף הוא של הבנק.

הקרן ומשרד התעשיה והמסחר מגישים בקשות להעמיד אשראי. הבנקים מתייחסים לשתי
נקודות
מעורבות של הבעלים ובטחונות וכושר החזר על-ידי המפעל. כאשר נדחו בקשות,

הן נדחו בגלל אחת הסיבות האלה.

אם הקרן ממליצה להעמיד אשראי ל-5 שנים כאשר המפעל זקוק להון חוזר, ההסדר

הזה לא עונה לפתרון הבעיה של המפעל.

חלק מהמומלצים הם מפעלים שמצבם מוגדר כקשיי גבייה, והם לא זכאים להלוואה.

ערבות מדינה מותנית היא לא ערבות נקיה. מדברים על ערבות מדינה ל 50%-מאשראי

חדש. הערבויות שמציעה המדינה הן ערבויות מותנות ומתייחסים אליהן בהתאם. חלק

מהתשובות השליליות שנתנו הבנקים נובעות מכך שאנחנו חושבים שהערבות לא טובה.
אי נחמיאס
עד היום לא פנו אלינו ביחס להלוואות, אבל אנחנו מכירים את הבעיה.

אין לי מה להוסיף על מה שנאמר.
שי רפפורט
בנק הפועלים הסכים להצטרף למאמץ לעזור למפעלים במצוקי?.



העקרונות נקבעו יחד עם משרד התעשיה והמסחר ומשרד האוצר, ואנהנו דורשים גם

ערבויות אישיות והון עצמי. במקרים מסויימים הסכמנו לפרוס לזמן ארוך את כל החובות

קצרי מועד, כדי להקל על המפעל, בהנחה שהפריסה הכללית מצדיקה את הדבר גם לעתיד.

אמרנו שאנחנו לא צריכים מקורות כספיים, כי לבנקים יש עודפי כספים גדולים.

היו"ר א' נמיר;

אולי תציעו לנו מה אפשר לעשות כדי שאתם תוכלו ללכת קצת יותר.
א' הלפרין
בטחונות.
היו"ר אי נמיר
של מי?
שי רפפורט
הבעיה המרכזית היא לא רק בטחונות. הבטחון הגדול ביותר הוא כושר הפרעוו.

היו"ר אי נמיר;

חלק מהמפעלים שפונים הם מפעלים בקשיים. יש סכנה שהם לא יוכלו להחזיר את

ה 50%-שלהם. מה שהמדינה נותנת לא מבטיח שה-50% הנותרים יוחזרו לבנקים.

שי רפפורט;

היו מקרים שבדיקות כלכליות הראו שלמפעלים איו כושר להחזיר, לכן נדחו בקשות.

הסכמנו לממן 50% בתנאי שיהיו בטחונות על ה-50% הנותרים.

יי לוי;

כשפונים אלינו ואנחנו רואים שיש בעיה של אשראי, אנחנו שולחים כלכלו חיצוני

שיבדוק את יכולתו של המפעל. נקודת המוצא שלנו היא מפעל שיש לו סיכויי הבראה. זו

נקודת המחלוקת העיקרית ביו הממשלה לביו הבנקים, וצריך לפתור אותה.

היו"ר אי נמיר;

למה אתה מתכוון?

יי לוי;

נוסח כתבי ערבויות. זה היה הגורם להשהיית הטיפול בבקשות. בין הבנקים לממשלה

התעוררו חילוקי דעות שגרמו לצוואר בקבוק וגם אותם מקרים שהסכימו לפתור אותם, ראו

בהם מקרים חד-פעמיים. בנושא הזה צריך לשבת ביחד ולהסדיר את הדברים.

היו"ר אי נמיר;

מה ההצעה שלך לשינוי נוסח בתב הערבויות?

יי לוין;

צריו להתחלק בזה.



אנחנו מדברים על מפעל שנמצא בקשיים וצריך להבריא אותו. אנחנו שולחים בורק.
הבנק יכול לומר
תוצאות הבדיקה לא מקובלות עלינו. יש פח בעיר. שצריך לפתור אותה.
א' יונס
איו מקרה שעליו ניתנה המלצה לערבות המדינה והעני לא נגמר.
היוייר א' נמיר
אני יודעת על איזה מפעלים מדובר. אני יודעת מה החשש של הבנקים. אנחנו יושבים

כאן כדי לפתור את הבעיה. איך קושרים את הדברים במקרה שלא יכולים לקבל ערבויות?
א' יונס
צריו לזכור שכאשר מדברים על חילוץ מפעל מקשיים אנחנו באים לעזור לא רק למפעל

אלא אנחנו מחלצים גם את הבנקים מהקשיים שלו. אנחנו לוקחים לקוח שאיו לו דרך לפרוע

הלוואות ונותנים לו ערבויות כדי שהוא יוכל לפרוע את חובו. למה המדינה תעשה דבר

שהבנק לא מסוגל לעשותו?
אנחנו אומרים לבנק
כל הכסף שנתתם בעבר עומד כנגד הבטחונות שהיו בעבר. אם

בעת מימוש הבטחונות יסתבר שהבטחונות הספיקו לא רק לכיסוי תמורת הכסף שניתו בעבר

אלא יש גם שארית, את השארית הזאת תזקפו לעתיד, לגבי מעורבות של המדינה לאחר שהלקוח

נכנס לקשיים, ואשר נועדה לחלץ גם את הבנק. אותו עודף בטחונות יתחלק חצי-חצי. הבנק

אומר, לא.

לא ייתכו שהבנק לא יעמוד בזה, כשהמדינה באה לחלץ אותו.
היו"ר אי נמיר
אני שואלת, מה ניתו לעשות כדי להגיע לסיכום עם הבנקים. יש פה ויכוח עקרוני.
אי יונס
במקומות שבהם נדרשה ערבות מדינה, אין אפילו מפעל אחד שבו לא ניתנה ערבות

בגלל ויכוח עקרוני. נמצאו פתרונות.
היו"ר אי נמיר
אני שואלת את יוחנן לוי: היו דוגמאות כאלה?
יי לוי
היו בעבר בעיות. בסופו של דבר הו נפתרו. אם לא היה הסדר עם בנק אחד, זה

עבר לבנק אחר.
ע' ווהל
בשבוע שעבר נפתרו כמה מקרים.
אי שפירא
אני לא חושב שבכל המקרים, למעט מקרה אחד, ערבות המדינה באה לחלץ את הבנקים.

איש מהחשב הכללי לא פעל לעזור ולחלץ את הבנקים. הבנקים העריכו שיש מקרים שהם לא

יכולים לתת אשראי נוסף. אשראי נוסף זה לתת כסף טוב אחרי כסף לא טוב.



נניח שמדברים על 200 אלף ש"ח, 100 אלף זה בערבות המדינה ו-100 אלף זה כסף

של מפקידים שניתן למפעל שלדעת הבנק המפעל לא יוכל להחזיר אותו ואז הבנק יאלץ

למחוק את ההלוואה.

היו"ר א' נמיר;

במצב הקיים יהיה קשה מאד לקבל בכנסת הגנה על הבנקים. אני רוצה לומר לנציגי
הבנקים
אני מבקרת במקומות עבודה ורואה את פועלי הייצור המשתכרים 893 ש"ח ברוטו

לחודש ומביאים הביתה 770 ש"ח. אני מציעה לכם לראות איך עובדים שם. בבנקים לא ירדו

ברמת החיים ושם לא היו צמצומים.

בוועדה הזאת אנחנו רוצים להגיע לכך שמספר גדול ככל שאפשר של מפעלים יקבלו

אותו סיוע שנקבע על ידי מדיניות הממשלה, בדי שיהיו מקומות עבודה במדינת ישדאל,

כדי שאפשר יהיה להביט בעינים של האנשים בעירו של חזן, אופקים, שתהיה להם עבודה.
לסיכום
אני מבקשת מיוחנן לוי, יושב-ראש הקרן, לקבל ממך דו"ח שבועי כמה

מפעלים פנו לקדן בבקשת סיוע, כמה אושרו, כמה נדחו, היכן היה עיכוב, וכמה מקומות

עבודה נתווספו וכמה פיטורים נמנעו. אנחנו נעקוב אחרי הדברים.

הוויכוח בין האוצר לבין הבנקים איננו שייך לשולחן הזה. הזמנו אתכם כי רצינו

להבין היכן תקוע הענין. כל יום אנרונו יושבים עם מפעלים שעומדים ערב סגידה. אם

יהיה צורך בכך, נזמין לישיבה שלנו את מר יונס פעם נוספת.
יי חזן
באופקים יש מפעל, אריחי איטל, שנופל בין הכסאות.
היו"ר אי נמיר
הוא הגיש בקשה?
ע' ווהל
קיבלנו מכתב שבעלי המניות רבים ביניהם.
יי לוי
היועץ המשפטי שלנו ביקש להפסיק לטפל בו, בגלל חילוקי דעות בין הבעלים.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת ממכם, יוחנן לוי ועמוס ווהל, תבדקו את הענין עם ראש המועצה

ותראו מה ניתן לעשות.

קיבלתי מכתב ממפעל בירכא. הם ביקשו הלוואה מהקרן. בתשובה שניתנה להם

מדובר על ריבית גבוהה מאד. הם אומרים שפנו לשר האוצר ולשר התעשיה והמסחר

והם אינם יכולים להתקבל בשום מקום. אני לא יכולה להיות סניף של משרד האוצר או של

משרד התעשיה והמסחר. אני מדברת על מפעל נעלי כנען.
יי לוי
מדובר על סכום של 150 אלף ש"ח בריבית של 14%, בלי הצמדה. זו ריבית נמוכה.



הבנק הערבי-ישראלי, שהוא חברת-בת של בנק לאומי, רוצה בטחונות. מנהל אמר

שבלי בטחונות הוא לא יכול לתת פריסה.
היו"ר א' נמיר
איו לי ספק שרוב המפעלים שפונים בבקשת סיוע הם במצבים כאלה. מה עושים?

למה לא פונים לבנק ריסקונט? אם תהיינה פניות לבנק דיסקונט אולי יהיה יותר קל.
א' יונס
הפנייה היא לפי בקשת הלקוח.
היו"ר אי נמיר
אם משרה התעשיה והמסחר נחזור לדיון נוסף. נקיים ישיבה נפררת עם יוחנן לוי,

יושב ראש הקרן בהשתתפות מי שאתה חושב, כדי לראות איר אפשר לעזור למפעלים, באופן

פרטני, כדי שלא ייסגרו.
יי לוי
בקרן מתקבלות החלטות על דרכי הביצוע. הביצוע בפועל נעשה על-ידי החשב הכללי.
היו"ר אי נמיר
זאת אומרת שבדיון המיוחד צריכים להיות אתה והחשב הכללי.
יי לוי
כי הביצוע הוא בידי האוצר.
היו"ר אי נמיר
ועדת הכספים עוסקת במדיניות. המובטלים באים אלינו ואנחנו מחפשים דרך לדעת

מה קורה עם התשובות. הנוהל והסרר קובעים דרך אבל מה נעשה שחלק גרול של המפעלים

הם במצוקה כזו שבדרכים רגילות לא יכולים להתמודד עם זה. אם לנעלי כנען בירכא,

מפעל שבו עובדים 12-10 איש, אי-אפשר לסייע, ואם הוא ייסגר - הפנייה תהיה אלינו.

ואותו סיפור יש באופקים. אם בעלי המניות רבים ביניהם, מה עושים?

אני מבקשת שאחרי הישיבה תשבו ותתנו דעתכם גם על ההיבטים של מה שקורה עם

המפעלים שהקרן לא יכולה לסייע להם. ואנחנו נחזור לדיון נוסף כדי לראות מה קורה.

יוחנן, אני רוצה לקבל דיווחים על מה שקורה בכל מקום. לחלק מבעלי המפעלים יש תחושה

ששום דבר יותר טוב לא קורה. התמונה במקומות קשה ביותר. כשיש בעיות פונים אלינו.

הייתי אתמול במחלבות תל-יוסף. זה מפעל גדול. נפגשתי בעובד מבית שאן שעבר שני

קורסים לקירור. הוא עובד שם 6 חודשים. הוא קיבל מכתב פיטורים. הוא פרץ בבכי, יש

לו ארבעה ילדים ואשתו בהריון. אתם חייבים להתאים את הדפוסים שלכם למציאות הישראלית.

אנחנו נקבע מועד ונשב אתכם. נצטרך להיפגש לעתים מזומנות מאד עד שהדברים

יתחילו לעלות על הפסים. מוכרחים לעקוב מקרוב אחרי הדברים עד שתהיה תחושה

שמשהו קורה.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.15.

קוד המקור של הנתונים