ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/10/1989

הצעת לסדר - שביתת האחיות לבריאות הציבור; מצב התעסוקה בערי פיתוח

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 72

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ד בתשרי התש"ן (23 באוקטובר 1989). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: א' נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

צי ביטון

א' בן-מנחם

רן כהן

יצחק לוי

י י פרח

י י צבן

י י שפרי נצק
מוזמנים
די קהת - מנכ"ל משרד הפנים

ש' סלאווין - מנכ"ל בפועל, משרד העבודה והרווחה

די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

ז י פרל - ראש עיריית צפת

שי פדידה - ראש המועצה המקומית בית-שמש

י' חזן - ראש המועצה המקומית אופקים

ע' תמיר - יושב ראש מטה התעסוקה, ההסתדרות

י' גטניו - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

חי ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

ת' בן-יוטף - סמנכ"ל לתכנון וכלכלה, משרד התעשיה והמסחר

י י ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

אי מראני - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עי ווהל - סגן סמנכ"ל למימון וחברות, משרד התעשיה והמסחר

י' שפיר - ס/מנהל אגף להכשרה מקצועית,משרד העבודה והרווחה

בי פפרמן - הרשות לתכנון כוח אדם, משרד העבודה והרווחה

י י מילגרם - אגף התקציבים, משרד האוצר
מזכירת הוועדה
א' אדלר
קצרנית
מי הלנברג

סדר-היום הצעה לסדר - שביתת האחיות לבריאות הציבור

מצב התעסוקה בערי פיתוח



הצעת לסדר - שביתת האחיות לבריאות הציבור

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני פותרת את ישיבת הוועדה. אני רוצה לברך את כל חברי

הוועדה לפתיהת כנס ההורף של הכנסת ולאחל לכולנו עבודה פוריה. אני מברכת את

האורחים שלנו ואת מר סלאווין, המנכ"ל בפועל של משרד העבודה והרווחה. אני בטוחה

שארנה לא יודע למה אתה נכנס. אנחנו, אני בטוחה שאני אומרת זאת בשם כל הברי ועדת

העבודה והרווחה, מברכים אותך בהצלחה רבה ומקווים לשיתוף פעולה בעבודה. מצדנו ואני

אישית נעשה הכל שיהיה שיתוף פעולה כזה. נראה לי שאנחנו נתראה כאן הרבה מאד פעמים.

אתה יכול לרשום לעצמך שתצטרך להיות כאן בהרבה ישיבות.

לחבר-הכנסת צבן יש הצעה לסדר. בבקשה חבר-הכנסת צבן.
י' צבן
התפרסם בעתונות שהאחיות לבריאות הציבור הכריזו על סנקציות על רקע אפליה בשכר.

ככל שאני יודע את הנתונים, נראה לי שלביקורת החריפה שלהן יש יותר מאשר בסיס.

במציאות יש פערי שכר, בניגוד למה שהובטח בעבר.

הרפואה המונעת היא רפואה שקטה ולא רפואה דרמטית כמו בבתי-חולים, שם הכל מקבל

נופך הרבה יותר דרמטי.

בתוקף התפקיד שלנו כוועדה שמופקדת על התחומים האלה אני מציע שננסה לא רק

לתרום תרומה שלנו לתיקון עוול שנעשה אלא ננסה לנצל את ההזדמנות כדי להרחיב את

היריעה ולראות מה הוועדה יכולה לעשות כדי לקדם את נושא הרפואה המונעת בכלל.

אני מציע שנזמין לכאן את כל הגורמים הנוגעים לענין הזה. הסנקציות לא תהיינה

ללא תוצאות, כי יש כאן גם בעיה של חיסונים. אני מציע לא לבנות על כך שהאחיות

לבריאות הציבור לא עובדות בטיפול נמרץ. נשמע את הדברים שלהן בהבנה ובכבוד וננסה

למנוע התפתחויות לא רצויות.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מצטרפת להצעתו ולדעתו של חבר-הכנסת צבן. אני הושבת שמוטב שוועדת העבודה

והרווחה תיזום דיון כדי למנוע החרפת המאבק של אחיות בריאות הציבור, שיש הרבה צדק

בתביעות שלהן. זו חוליה שנשארה מאחור. עם כולם הסתדרו - עם האחיות, עם הרופאים,

עם עובדי מי נהל ומשק ורק אחיות הקהילה נשארו מאחור.

אינני יודעת אם מחשיבים את העבודה של אחיות בריאות הציבור. הן עושות עבודה

חשובה. הבעיה היא שלא מדברים איתן. אם ציבור עובדים נאלץ להגיע להקצנה, זה מפני

שלא מדברים איתו. נוכל להוציא את העוקץ אם נדבר עם האחיות ואולי נוכל גם לעזור

לאחיות בריאות הציבור לקבל את מה שמגיע להן.

היו"ר אי נמיר;

נפגשתי עם משלחת של אחיות בריאות הציבור. נקבע ישיבה לשבוע הבא. אני רוצה

שנדע על מה הוויכוח. גם אנחנו, שהיינו מעורבים בסכסוך הגדול של אחיות בתי-החולים

אמרנו שלא יכולה להיות השוואה בין אחיות בריאות הציבור לאחיות בתי-החולים.

י י צבן;.

הן לא דורשות את זה.

היו"ר א' נמיר;

מהשיחה שהיתה לי איתן התרשמתי לגמרי אחרת. אזמן אותן לשבוע הבא. ונקיים דיון.



מצב התעסוקה בערי פיתוח

היו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים לנושא שעל סדר היום שלנו: מצב התעסוקה בערי פיתוח. אני מבקשת

מדוד מנע שימסור לנו מחי התמונה נכון להיום, מה הם מוקדי האבטלה ומה הם אחוזי

האבטלה.

די מנע;

נכון לחודש ספטמבר 1989 יש 50 מוקדי אבטלה הכוללים את כל ערי הפיתוח להוציא

את צפת ואילת, שם שעור האבטלה נמוך מהגבול שנקבע כמוקד אבטלה. צריך לציין

שהאוכלוסיה בערי הפיתוח היא 9% מכלל האוכלוסיה במדינה ואילו האבטלה במקומות אלה

מגיעה, וזה נכון לאורך כל השנים, ל-22%-24%.

היו"ר א' נמיר;

בשנה שעברה זה היה 27%, זאת אומרת, פי שלושה.

די מנע;

תמיד זה פי שלושה מהממוצע הארצי. הפרופורציה הזאת נשמרת גם השנה.

ערי הפיתוח שנרשמו כמוקדי אבטלה הם; אופקים ונתיבות מובילות בראש, בית-שאן.

היו"ר אי נמיר;

מהו המקום מס י 1?

די מנע;

כפר יונה, בגלל פיטורים של עובדים בתעשיית היהלומים. בכפר יונה מגיעה

האבטלה ל-15.4%; בנתיבות, העומדת במקום השני, מגיעה האבטלה ל-15.3%; כפר מג'אר

עומד במקום השלישי ושם מגיעה האבטלה ל-15,2%, מגדל העמק עומדת במקום הרביעי ואחוז

האבטלה שם מגיע ל-14.6%; תרשיחה עומדת במקום החמישי עם אבטלה של 14.4%; אחריה באה

שדרות עם 12.7%; אופקים עם 12.5% ואותו אחוז אבטלה יש גם בבית-שאן. באור-עקיבא

ובירוחם מגיעה האבטלה ל11.9%; בשפרעם היא מגיעה ל-11.3%; באזור נצרת היא מגיע

ל-10.8% ובעפולה ל-10.7%.

רן כהן;

זאת אומרת, ערי פיתוח ויישובים ערביים.

די מנע;

מוקד אבטלה חמור הוא האזור של ירוחם, דימונה, שדרות, אופקים ונתיבות. האבטלה

באזור הזה היתה גבוהה כל השנה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

באיזה מהמקומות האלה פחת אחוז המובטלה? האם יש שיפור באיזה שהוא מקום

מהמקומות האלה?



היו"ר אי נמיר;

באור עקיבא פחתה האבטלה בשעור של 5% אחרי פתיחת המפעלים של אברהם שפירא.

די מנע;

גם בעכו חל שיפור בגלל הסעות של מובטלים לאזור תפן. אנחנו מסבסדים את ההסעות

האלה, האבטלה בעכו היא עדיין 6.5% אבל זה פחות משהיה.

היו"ר א' נמיר;

מכיוון שאיש משרד האוצר שהוא על הנושא של הפרוייקטים החדשים לא נמצא בארץ

ביקשתי ממך, אוהד מראני, שתבוא אלינו היום מצוייד בנתונים כדי לומר לנו מה קורה

לגבי אותם מקומות שהשר ביקר בהם, ומה קורה ביחס להבטחות לז ירוז פרוייקטים

מסויימים. ובהזדמנות זו אני רוצה לשלוח לשר האוצר, בשם חברי הוועדה, ברכת החלמה

מהירה ושלמה. נשלח מברק לבית-החולים. אוהד מראני, האם יש לך דיווח?

א' מראני;

אין לי דיווח מדוייק, לגבי דברים שסוכמו הוחלט להעביר בקשות למשרד האוצר וזה

יטופל, אם הוועדה רוצה לשאול על פרוייקטים ספציפיים אני יכול לבדוק ולשלוח

תשובות,

היו"ר אי נמיר;

אתמול ביקשתי שתבוא מוכן לישיבה,

שר האוצר נוסע לביקורים במקומות שונים, שמענו מראש מועצת אור עקיבא שמשהו זז,

שמפעל אחד נמצא בתהליכים של תחילת הקמתו. השר היה בהרבה מקומות. אנחנו רוצים

לשמוע מה קורה, אנחנו יודעים ששום דבר לא יכול להיעשות מהיום למחר. אם יש תקוה,

גם זה משהו.

א' מראני;

אם מדובר על פרוייקטים במסגרת חוק 100 הפרוייקטים, החוק טרם אושר ולכן אין

תוקף שבמסגרת החוק הזה אפשר להתחיל בהליכים. הוחל באיסוף נתונים. הוחלט לא לקדם

את הענין כל עוד אין תוקף חוקי לענין.

היו"ר אי נמיר;

שאלת אם אני מתכוונת למקומות שהשר ביקר בהם והם התבקשו להגיש הצעות לאוצר

והוא יעביר אותן למקומות אחרים. האם התקבלו הצעות כאלה?

א' מראני;

כן.

הי ו"ר אי נמיר;

מה נעשה עם זה?



רן כהן;

אוהד, גם לטענתכם חוק 100 הפרוייקטים לא היה בו כדי למנוע תהליכים. ועדת

המנכ"לים קיימת, לפחות פורמלית. ועדת השרים קיימת. אנחנו מוכרחים לדעת סוף סוף

מה הם הפרוייקטים הממשיים, מה קרה בינתיים בלי החוק, האם יש זירוז או עיכוב?

תחושתי היא שבגלל זה שחיכו לחוק הפרוייקטים, הרבה פרוייקטים שהיו בצנרת לא זזו

ולא התקדמו. תפריך את זה על-ידי רשימה של מפעלים שבאים לספק תעסוקה. לבעיית

האבטלה יש פתרון של תעסוקה. מה נעשה למעשה בשטח הזה?
י' צבן
מה עשתה הממשלה בשלושת החודשים האחרונים, מאז שחכנסת יצאה לפגרה והנושא

קיבל דרמטיזציה, מה היא עשתה כדי לקדם תעסוקה בהחלטות מעשיות?
א' מראני
אני מצטער, קטונתי מלענות על השאלות הגדולות האלה. אין לי נתונים ולא נתבקשתי

להביא נתונים.
י' צבן
אולי יש דברים בולטים שאתה יכול להיזכר בחם בקלות.
היו"ר אי נמיר
צר לי. לא בלב קל הצבעתי בעד חוק 100 הפרוייקטים. אני מתנגדת לחוקי חירום

ביחוד במה שנוגע לנושאים חברתיים. הפרובלמטיקה של הביורוקרטיה היא במשרד האוצר.

תבדוק בבקשה מה נתבקשתם אתמול לבדוק. הבוקר שאלתי מה עושה פה אוהד מראני, כי

הנושה הזה הוא לא התחום שלו.

א' מראני ;

גם אני שאלתי .
היו"ר אי נמיר
נעזוב את זה. מי יכול להביא את זה מחר, מחרתיים; מי היום במשרד האוצר?
רן כהן
אני מציע שנבקר בעפולה.
היו"ר אי נמיר
אני לא רוצה שנלך בדרך של הליכוד.
רן כהן
אני מרוצה שאת שולחת ברכה בשם חברי הוועדה ולא בשם הוועדה.
אי מראני
יש באוצר ועדת מעקב שמרכזת פניות שהועברו בעקבות סיורי שר האוצר.



היו"ר אי נמיר;

מי עומד בראשה?

א' מראני;

מנכ"ל משרד האוצר.

הוועדה הזאת דנה בכל הבקשות. יש רשימה של מאות בקשות. היא מפנה כל בקשה לגוף

הרלוונטי באוצר וגם למשרדים שעומדים מול האוצר. אני לא יודע כמה הוועדה התקדמה.

אני לא מעוניין לדווח על דבר שאני לא עוסק בו, לא מוסמך לעסוק בו ולא יודע אותו.

רן כהן ;

זה ביזוי של הכנסת, של הוועדה, של הנושא.

חיו "ר אי נמיר;

אני רוצה להודיע לפרוטוקול: ברגע זה וידאתי את הדברים. יש לנו מזכירת ועדה

שאינני מערערת כהוא זה באמינות ובנכונות הדיוח שלה. אתמול, אהרי שיחה איתי, היא

דיברה עם מזכירתך, אוהד,' בשעה שמונה בבוקר. אמרתי: אוהד, זה לא התחום שלו.

המזכירה אמרה שמי שזה התחום שלו נמצא בחוץ-לארץ.

זה בלתי אפשרי. את החוק הזה היה צריך לעשות רק בשביל האוצר, בגלל מה שקורה שם

מבחי נת הביורוקרטיה.
י' צבן
אולי לאות מחאה נפסיק את הישיבה.
היו"ר אי נמיר
אף אחד לא מתרגש ממחאות.

לישיבתנו זו הזמנו גם את מנכ"ל משרד הפנים. בסיורים שלנו, כשדובר על

פרוייקטים ועל זירוז נאמר לנו שאחת הבעיות הקשות זו המכשלה של אישורים שקשורים

במשרד הפנים, אם זה קרקעות, רשיונות וכו'. אני שואלת: במהלך החודשים האלה, מאז

שהוחלט לזרז פרוייקטים, מה נעשה על-ידי משרד הפנים כדי לזרז את הפרוייקטים. אני

רוצה להזכיר שהדיון בהצעת החוק הועבר לוועדת הפנים בנימוק שחלק מהמכשלה תלויה

בדברים שתלויים במשרד הפנים.
ד' קהת
בשלב ראשון התנגדנו לחוק שהוצע. מי שהיה רואה את הנוסח הראשון היה נבהל, כי

היו בו אלמנטים שפוגעים בזכויות האזרח. בסך-הכל ראינו חשיבות באווירה שהחוק יכול

ליצור אבל התנינו שהחוק המוצע יבטיח שכל התהליכים בחוק יקויימו.

אחת הפעולות הגדולות שעשתה הכנסת לפני חוק הפרוייקטים זה תיקון 26, ומחודש

יוני התחלנו להפעיל את המערכת לפי תיקון 26 וקיבלנו סיוע מהאוצר, כמיליון שקל,

כדי לשכור חוקר שישמע התנגדויות. אני רוצה להדגיש שבתיקון 26 יש הליכים

אוטומטיים - שאם שר האוצר לא מתנגד, יש אישור אוטומטי. כמו כן מועברות לוועדות

המחוזיות הנחיות לזירוז הליכים.

בעבר נתקלנו בתופעות מגוחכות, שכאשר מדברים על פרוייקטים של מיליארדים הענין

מתעכב בגלל פרוטוקול. זה תוקן על-ידי תוספת כוח אדם מתאים.



היוזמה הראשונה היתה לדבר על 50 פרוייקטים. הצעתי לשר האוצר לשנות את זה

ל-100, כי עלול להיות ש-50 לא יאושרו . אמרתי, עדיף שיהיו יותר תכניות כדי שחלק

מהן יאושרו. רצינו להבטיח שזה יהיה ענין מרכזי. מאחר שהחוק לא עבר לא קיבלנו

תוספת לז ירוז הליכים.

אני מבקש לציין הנהיה נוספת בהקשר לנושא של הפרוייקטים: עדיפות בטיפול ניתנת

לפרוייקטים שעשויים לספק תעסוקה, לפרוייקטים זמינים. כשהגענו לבית- שמש שר האוצר

פנה לאחד ממנהלי המפעלים ושאל אותו: אם יהיה אישור האם תוכל להוסיף עובדים?
התשובה שקיבל
100 עובדים. ראש המועצה נשאל אם עיש תכנית מוכנה.
שי פדידה
אחרי שבוע חברת מבני תעשיה נכנסה לעבודה מאסיבית. השטח לאותו מפעל הוכשר

והתחילה בנייה. אותו ביקור הועיל ויש תוצאות. אני מזמין אתכם לראות את המקום.
ד' קהת
באווירה שנוצרה בעקבות חוק 100 הפרוייקטים דברים אכן זזים. יש פרוייקטים.

לצערי, חלקם הגדול של הפרוייקטים הוא במרכז הארץ בגלל מדיניות מוטעית, שבכל

התכניות המבחן הוא כלכלי ולכן מעדיפים יותר פרוייקטים במרכז הארץ ופחות בערי

פיתוח. צריך לעשות שינויים בענין זה. היגשתי בענין זה מסמך לשר האוצר.
היו"ר אי נמיר
נוכל לקבל העתק ממנו?
ד' קהת
כן.
היו"ר א' נמיר
אולי נוכל לסי יע.
רן כהן
האם חוק 100 הפרוייקטים חי?
ד' קהת
אין חוק. אנחנו עובדים לפי חוק התכנון והבנייה.
היו"ר אי נמיר
מזרזים הליכים בלי הוק.

האם יש לך הערכה כמה פרוייקטים קודמו?
ד' קהת
קשה לי לציין משהו ספציפי. אציין לדוגמה את הקניון בנתניה.



היו"ר אי נמיר;

עוד פעם קניון? בבוקר מצביעים על מפעל כושל ואחר-כך בונים קניון. צריך שיהיה

מי שיקנה שם. יש שם שממה, אין מי שיבוא לקנות.

האם תוכל להעביר לנו רשימה של דברים שתלויים במשרד הפנים?

ד' קהת;

הכל קשור.
היו"ר א' נמיר
הייתי רוצה שנקבל ממך רשימה של הדברים שבמהלך ההודשים האחרונים הועברו

וקודמו.
ד' קהת
מרינה בהרצליה. מדובר על 1000 עובדים בשנים הבאות.

אני אעביר רשימה.

נראה לנו שאחת הבעיות המרכזיות בנושא האבטלה זו האווירה. מצד אחד יש אחוז

אבטלה גבוה במגדל העמק ומצד שני ידוע שבמגדל העמק מועסקים הרבה עובדים מחוץ

ליישוב. אותו דבר נכון לגבי כפר יונה, שאין סיבה שתהיה שם אבטלה. חשבנו שצריכה

להיות תנועה לאומית בנושא של תפיסת עבודה, כמו שהיה בזמנו ביפן.
הי ו"ר אי נמיר
זה צריך להיות מלווה בהעלאת שכר מינימום. אנשים במגדל העמק לא מוכנים לעבוד

תמורת שכר של 890 שקל ברוטו .
ד' קהת
בסיורים שלנו עם שר האוצר גילינו מעורבות יוצאת מן הכלל של ראשי ערי הפיתוח

בנושא הקרוב אצלם, בנושא האבטלה. הם מגלים יידע ובקיאות יוצאת מן הכלל על מה

שקורה במקומותיהם, כולל היכרות אישית, לפעמים יותר ממה שיודע מנהל כוח אדם במפעל.

אנחנו ניסינו לייצב את המערכת הכספית של הרשויות המקומיות כדי שראשי הרשויות

יוכלו להתפנות לנושאים אחרים. לפני חודש הגענו להסדר עם הבנקים, בהסכמת האוצר,

למחזור חובות הרשויות המקומיות. אנחנו יושבים עם ראשי ערי הפיתוח. אנחנו מאמינים

שברגע שתהליך זה יסתיים, תוך חודש חודשיים, ראשי הערים יוכלו להתמקד ולטפל בנושא

האבטלה.
היו"ר א' נמיר
אני שואלת את תמר בן-יוסף, סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד התעשיה והמסחר, היכן

עומדים הדברים מבחינת משרד התעשיה והמסחר? האם יש פניות? יש זירוזים?
ת' בן-יוסף
יש קרן למפעלים במצוקה.



היו"ר א' נמיר;

כל הכסף נשאר שם.

ת' בן-יוסף;

התחיל טיפול. יש 40 אישורים ומתוכם קיבלו 6. עדיין יש בעיה של ערבויות.

הדברים לא נסגרו סופית.

בראשית הדברים אני רוצה לציין שאת הפתרון אני רואה בתכנית מאקרו-כלכלית שתביא

צמיחה. כל מה שנעשה עד כה הוא במיקרו ולא במאקרו.

הנתונים לשנת 1989 מראים שתהיה ירידה ריאלית בהיקף ההשקעה בתעשיה, ירידה של

10% וזה נוסף לירידה של 12% שהיתה בשנה שעברה. השנה יש ירידה של 6% במספר

המועסקים בתעשיה. כל חודש יש ירידה במספר המועסקים בתעשיה.
די מנע
פו נים לשירותים.

ת' בן-יוסף;

מספר המועסקים בתעשיה יורד בעקביות מחודש לחודש. כל הנתונים מראים שגם

בחודשים הקרובים יהיו פיטורים. הפעילות בתעשיה היא לא יציבה וגם כשיש קצת גידול

בייצור ובתעשיה בדרך כלל המגמות הן כלפי מטה. המפעלים לא ישקיעו אם לא יהיה סיגנל

חד-משמעי שהמשק הולך לצמיחה. הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא תכנית כלכלית ארוכת

טווח.
רן כהן
אם האינפורמציה שאת מוסרת נכונה, איך את מסבירה את העובדה שבנק ישראל ומשרד

האוצר מדברים על התאוששות. בשנה שעברה היתה ירידה של 12% ואת מדברת על 10% השנה,

לומר שהמשק מתאושש?

ת' בן-יוסף;

בנק ישראל מדבר היום בטון קצת שונה והוא לא אומר שהמשק מתאושש. מחלקת המחקר

של בנק ישראל לא מדברת עכשיו בצורה חד-משמעית על התאוששות.

ברבע הראשון של שנה זו היתה נפילה של 3% בהיקף הפעילות בתעשיה. אחר-כך יש

התייצבות שלאחר הנפילה. הדבר הזה קרה גם בשנה שעברה. גם בשנת 1988 היתה נפילה

ברבע הראשון ואחר כך באה התייצבות. בארבעת החודשים האחרונים יש עליה מסו י ימת

בייצוא. לא ניתן להסיק מזה מסקנה ארוכת טווח. אנשים לא שוכרים עובדים אם אין

מגמה להתאוששות. אין סימנים ארוכי טווח ליציאה מן השפל. כל האינדיקטורים ארוכי

הטווה, וביניהם מגמת התעסוקה, מצביעים על המשך השפל. ב-1987 לעומת 1985 יש ירידה

ריאלית של 40%. אם יש תנודות - כל אחד מפרש אותן כרצונו.

היו"ר אי נמיר;

רבותי, לפני שאנחנו ממשיכים אני רוצה להכריז על הישיבה ישיבה פתוחה.

רן כהן;

36 מיליון הועברו לקרן להצלת מפעלים במצוקה. הייתי מבקש לדעת כמה מזה יצא

לפועל.



בשיחות שהיו בין ישראל קיסר לשר האוצר דובר על 200 מיליון. זה ירד מן הפרק.

שר האוצר מסר על 275 מיליון כדי לעודד את הפעילות הכלכלית במשק, הוא אפילו ציין

במה מדובר - ביוב, כבישים, מבנים לבתי-ספר - הוא מנה יישובים שבהם זה הולך להיות.

מה קורה עם זה?
ע' ווהל
העסק בנושא ההקלות מתקדם מאד מאד בעצלתיים. מדובר על מפעלים מעטים. גם אחרי

שהיושב הכללי מביא ערבויות לוועדת הכספים של הכנסת יש עוד סיפור ארוך ומיגע בין

הבנקים למפעלים. קשה מאד ללחוץ עליהם. אני חושב שגם אנחנו עשינו טעות שלא בנינו

את זה טוב. בוזבז הרבה זמן. נוצרו הרבה ציפיות של מפעלים. היום הבנקים לא רוצים

לבצע. בא אלינו מפעל והסתבר שבטעות אישרנו לו ערבות מעבר ל-50%. גם את זה הבנקים

לא רוצים לבצע.

רן כהן;

בפני ציינו 4,56 מיליון, האם זה נכון?

ע' ווהל;

לי לא ידוע על הסכום. אני יודע על 5 מפעלים.

רן כהן;

4 מיליון, דובר על 10 מפעלים.

עי ווהל;

אני לא חושב שיש מפעל שנסגר. מפעלים סובלים קשות אבל אף מפעל מהמפעלים האלה

לא נסגר. אני לא יודע מה מחזיק אותם.

רן כהן;

איד לא להתייאש ממה שקורה? מה צריך עוד לקרות כדי שדברים יזוזו?

מה לגבי 275 מיליון?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ועדת הכספים אישרה 18 מיליון לערבויות, האם הוצאתם את זה או לא?

עי ווהל;

לא.

גם אחרי האישור של ועדת הכספים יש דיון בין הבנקים 'למפעלים ביחס לניסוח כתב

הערבות. זה תהליך שנמשך חודשים.

היו"ר אי נמיר;

מה המצב ביחס לקרן השניה של 275 מיליון ששר האוצר הודיע עליה מעל במת הכנסת?



עי תמיר;

בהסכם כתוב 200 מיליון.

עי ווהל;

אני לא יודע על זה שום דבר. במה שנוגע לביצוע בשטח, אני לא יודע על זה שום

דבר.

יכול להיות שהלק מהעיכוב נובע גם בגלל המפעלים שלא יכולים להמציא דברים.

באופן כללי, התהליך לא עובד.

י' צבן;

באופן סכמתי, כמה זמן נמשך הטיפול בנושא במשרד הממשלתי? האם הכנסת מעכבת?

עי ווהל;

הטיפול במשרד הוא די מהיר, שבועיים-שלושה.

להערכתי, הענין לא מתעכב בכנסת. ואני לא חושב שהיושב הכללי מעכב. הבעיה היא

בניסוח כתב הערבות.

ש' פדידה;

מר קהת ציין שהוא הופתע לגלות שראשי ערי הפיתוח יודעים מה קורה במפעלים. אין

זה סוד שהדלת שלנו פתוחה לתושבים. אנחנו יושבים עם התושבים. לפעמים תושבים חוזרים

אלינו מספר פעמים, מעלים את הבעיות שלהם ואנחנו לומדים מהשטח את כל הבעיות הקשות.

אבל לצערי, למרות שתושבי הערים והעיירות שלנו רואים בכל אחד מאיתנו גם שר העבודה,

גם שר הרווחה, וגם שר הפנים אנחנו חסרי אונים. מצד אחד רואים אותו כאחראים ומצד

שני אין לנו סמכות, הסמכות היא במרכז. לנו יש רק אחריות.

ולענין שאנחנו דנים בו; אני מייצג עכשיו את כל ראשי ערי הפיתוח ואני אומר את

הדברים מתוך ידיעות מהשטח. רוב הפונים אלינו הם מובטלים. אני מוכרח להודות

שבבית-שמש האבטלה פחות קשה בהשוואה למקומות אחרים אבל בכל זאת יש לנו גם - אבטלה

שנעה בין 7% ל-8%.

ובגין הבעיה הזאת רציתי להעלות בעיה נוספת, כי יושב כאן מנכ"ל משרד העבודה.

אני רוצה להעלות כאן נושא קשה וכואב ולמרות שהוא אולי לא רלוונטי לנושא שלפנינו

הוא קריטי למקומות שלנו. בעבר, כשהמצב היה יותר שפיר, היו בבית שמש, לדוגמה,

12.75 תקנים בלשכת הרווחה. לאחר שחלה התדרדרות במצב הסוציו-אקונומי, לאחר שמכת

האבטלה היכתה בנו ונוצרו קשיים כלכליים הוחלט לקצץ 4.5 תקנים. זאת אומרת שהפער

מתרחב.

אתמול ישבתי בלשכת הרווחה. העובדים רוצים לעזוב כי הם לא מסוגלים לעמוד

בעומס ובנטל של הבעיות הקשות שהם מטפלים בהם. בעיה זו שלי היא דוגמה למה שקרה

בעיירות פיתוח אחרות, גם שם קוצצו תקנים בתחום הזה. קשה לי להבין איך עושים את

זה. ועדת העבודה והרווחה צריכה להזעיק את כל הגורמים בנושא הזה. קבעתי פגישה עם

המנכ"ל אלא שהוא התפטר. הפתרון צריך להיות כולל.

כמו כולם גם אני שומע ניואנסים שונים ורמזים שונים ביחס לאוטובוס. אינני יודע

אם יש מידע מספיק על המתרחש בשטה. אני יודע שפרוייקט לא נוצר יש מאין אבל זורזו

דברים והונעו גלגלים, והובאה כאן דוגמה ביחס למפעל בבית-שמש. עכשיו מתבצעת שם

עבודה. לדעתי, גם המאבק שלנו וגם גלגלי האוטובוס זירזו תהליכים. אני לא חושב

שצריך להתייחס בציניות לענין הזה, הוא תרם ויש דברים שמטופלים עכשיו ביתר שאת

בהשוואה לעבר.



ז' פרל;

בעיית האבטלה הכבדה היא בבואה של בעיית הפעילות במשק. אין ספק שבעיית האבטלה

יכולה להיפתר בחלקה על-ידי הגברת הפעילות. עם זאת צריך לבודד את ערי הפיתוח

מהבעיה הכללית. המספרים שנמסרו כאן, 12%-15% אבטלה, זה מבהיל. ואם נבדוק את

הנתונים המתייחסים להגירה שלילית מערי הפיתוה, היינו מגיעים לאחוזים גבוהים יותר.

כשלאנשים יש אלטרנטיבה, הם עוברים לתל-אביב.

היו"ר אי נמיר;

גם בתל-אביב אין עבודה.
ז' פרל
נכון שהפתרון הכולל יהיה במאקרו אבל פתרון הבעיה של ערי הפיתוח זה משימה

לאומית, וכאן צריך להיות טיפול נקודתי. אפשר לעשות את זה אם כל הצינורות במדינה

יהיו מכוונים לזה.

לדעתי, התמריצים הקיימים לא מספיקים. איש לא יכול להייב בעל מפעל להקים מפעל

באזור פיתוה. הוא יקים שם מפעל רק אם הדבר יהיה כדאי לו. אני קורה לוועדה

וליושבת-הראש שלה לפעול להגברת התמריצים כדי שתעשיין יסכים להגיע למקומות רהוקים

יותר ולא ישאר במקומות הקרובים.

גם נושא הסיווג הוא בעייתי. היתה ועדה שהגישה המלצות יפות אבל הן לא בוצעו.

אני רוצה לציין מספר פרוייקטים באזור הצפון: משרד התקשורת החליט להעביר את

מרכזת 14 לאזור הצפון מחיפה לצפת.
צי ביטון
כמה מקומות עבודה זה נותן?

ז' פרל;

31, מסיימי 12 שנות לימוד. זה לא רע להיות עובד בזק.

אני רוצה לברך את משרד הבריאות על מרכז ההכשרה לרופאים עולים. יש בארץ שני

מרכזי הכשרה כאלה, בבאר-שבע ובצפת.

היו"ר אי נמיר;

היינו שם בביקור. זה מרגש.

ז י פרל;

מ-1 בנובמבר יהיו שם כ-80 רופאים. זה מתמרץ את הרופאים בבית-החולים שמרצים

במרכז.

ואציין כאן גם את בית-הספר לאחיות שהוא אחד הגורמים להקטנת האבטלה.

ואנחנו מטפלים עכשיו גם בהקמת 4 מפעלים קטנים. אני חושש ממפעלים גדולים.

היו"ר אי נמיר;

בצדק.



ז' פרל;

אנחנו מדברים על מפעלים קטנים שכל אחד מהם יעסיק 40,30,20 עובדים והיזם יודע

מה הוא רוצה.

ואני רוצה לברך את משרד הפנים על הפעולה של ייעול המערכת, אם כי זה גם קריטי.
היו"ר א' נמיר
זה צמצום בהוצאות. לא כל ראש עיר צריך נהג.

ז' פרל;

אני חושב שהוא צריך, כשנהג מהצפון נוסע לירושלים הוא עובד בזמן הנסיעה.

הייתי רוצה לבקש מהוועדה לקרוא לזירוז כל ההליכים שנעשו בחודשים האחרונים כדי

להגיע לתכלית. עדיין אין אנחנו רואים תוצאות של עבודה ברוכה שנעשתה. אני מקווה

שיהיה זירוז.
ע' תמיר
כיושבת-ראש מטה התעסוקה בהסתדרות אני מצטערת מאד ממה ששמענו כאן מנציגי

הממשלה אבל אני לא מופתעת, כי זה בדיוק הדבר שאנחנו מתריעים עליו חודשים רבים,

שאין שום תזוזה לשלב ביניים שבין מדיניות מאקרו אשר צריכה באופן טבעי להניב שינוי

במדיניות הכלכלית והתעסוקה. אין זו הפעם הראשונה, ולא רק סביב שולחן זה אלא גם

בוועדות אחרות - ועדת הכלכלה וועדת הכספים - כולנו התרענו שאנחנו הולכים לפני מצב

שהוא קשה ביותר בפרט בעיירות פיתוח; אנחנו רואים שהמגמה הזאת הולכת ומתרחבת מעבר

ל-50 מוקדים.

אבטלה בכפר יונה זה גם מובטלים מטייבה. לשכת התעסוקה בטייבה היינה סגורה

ואנשי המשולש הקטן היו צריכים להירשם בכפר -יונה, וזה מעלה את המספר. בדרך כלל

האבטלה הולכת ומתרחבת גם למרכז הארץ, ולצערנו אנחנו לא מתמודדים בשלב הביניים.

ההסתדרות ויתרה על חלק מתוספת היוקר כדי להקים את הקרן של 200 מיליון, אלא שעד

כה, בגלל סיבה זו או אחרת, אין כל התקדמות וזה חודשים רבים אנחנו חוזרים ושומעים

אותם סיפורים והתוצאה הסופית היא כמעט אפס.

לא במקרה לא קיבלנו כאן נתונים. אין נתונים. לפחות שלוש פעמים בשבוע אני

נפגשת עם עשרות או מאות מובטלים. אתמול הייתי באשקלון, הנמצאת במקום ה-49 של

מוקדי האבטלה, לפי הלוח של שירות התעסוקה. באותה אשקלון, נכון לאתמול, 5 מובטלים

מתמודדים על מקום עבודה אחד.
י' צבן
יחסית זה טוב.
עי תמיר
היא עומדת במקום ה-49, זה לא המקום הגרוע ביותר ואף על פי כן שמעתי אתמול

זעקה של אם אחת, לא מובטלת, שבאה לזעוק. שני בניה, בוגרי יחידות קרביות בצה"ל,

בוגרי תיכון, הסתובבו שנה בלא שבאה אליהם אפילו לא הצעה אחת. בשבוע שעבר הם ירדו

מהארץ והאשה הזאת, עולמה חרב עליה.

רבים יורדים אחרי שבתום 6 חודשים סייימו זכאותם לביטוח אבטלה. יש הפונים

לקבלת הבטחת הכנסה ואז הקריטריונים הם חמורים יותר - גם לאשה אסור לעבוד, אסור

שיהיה לו רכב, מותר לו לנסוע רק על קורקינט, ובמצב הזה אנשים מסיקים מסקנות

ויורדים.



בהסתדרות תבענו אין ספור פעמים תכניות לגבי שלב הביניים. אני עייפה לדבר על

כך. אמרנו, ואני חוזרת ואומרת, יש מפעלים רבים, לא ענקים, בסדר גודל של

100,50,30 עובדים, שבהשקעה קטנה יחסית אפשר לעשות משהו. אנחנו יודעים שלפעמים

בסכום של 200 אלף שקל ניתן ליצור עבודה מיידית ולפתור בעייתם של 30-20 מובטלים.

אמרנו, נגמיש את חוק ביטוח אבטלה. היום משלמים 50 מיליון שקל לחודש כביטוח אבטלה,

וזה לא יוצר תעסוקה. הצענו שחלק מכספי ביטוח אבטלה יוזרמו למפעל בתנאי שהוא יעסיק

את העובדים. הצענו אפילו נוסחה והעברנו את זה לאוצר, לוועדת ביילין. דנו בזה.

שום דבר.

אותם 18 מיליון שאושרו בוועדת הכספים, שום דבר לא בוצע כי לגבי 50% יש צורך

בערבויות ולמפעל אין 50%.

רבותי, בנושא האבטלה אנחנו נמצאים במצב חירום, בוודאי בערי הפיתוח, וצריך

למצוא דרכים לא מקובלות לפתרון.

שמענו ממר פרל על בית-הספר לאחיות בצפת. זה מקטין את האבטלה. במדינת ישראל

חסרות אחיות. הצענו, יהיה בית-ספר לאחיות, לאו דווקה מוסמכות כי זה כמעט מקצוע

אקדמי. אלא שמשרד העבודה לא מכיר בשום קורס שהוא מעל רמת המיומנות הנמוכה ביותר.

אתמול, באשקלון, ניגש אלי חשמלי מובטל. הוא רוצה ללכת לקורס. הוא פנה לאגף
להכשרה מקצועית. אמרו לו
אתה חשמלאי, אתה רוצה להיות מוסמך, תשלם 1,500 שקל,

תלמד בערב ותהיה מוסמך. זה מעשה חלם.

היו"ר אי נמיר;

תעבירי לנו 3-2 הצעות כאלה, רק בשביל זה נקיים ישיבה מיוחדת.

ע' תמיר;

35 נשים צעירות, בעלות השכלה של י"ב כיתות, נרשמו בקריית גת לבית-ספר לאחיות.

משרד העבודה אמר, אנחנו לא מכירים בזה במה שנוגע לביטוח אבטלה, זה לא בקריטריונים

שלנו. הנשים האלה מקבלות דמי אבטלה ומביאים אחיות מהחוץ, זה במקום לפתוח בית-ספר

לאחיות מעשיות. ניתן להקים בית-ספר כזה במשך חודש. שום דבר. עולם כמנהגו נוהג.

היו"ר אי נמיר;

תעבירי רשימה.

עי תמיר;

הכל נשאר ללא פתרון, והמספרים לא הולכים ומתמעטים אלא להיפך וזה סימן לכך

שאנחנו בדרך לא נכונה.

י' גטניו;

כדי לשבר את האוזן אני רוצה לומר שבשנתיים האחרונות ירד מספר המועסקים בתעשיה

מ-340 אלף ל-100 אלף. הפירמידה היא הפוכה והמצב הולך ומחמיר. לטווח ארוך, ברור

שתכניות צמיחה וסיגנלים חיוביים הם שיפתרו את הבעיה. מה עושים בשלב ביניים ובשלב

הקצר?

לנו ולשירות התעסוקה יש נתונים משותפים ואנחנו רואים שינוי בדרישה לכישורים

של עובדים. אם עד לפני שנתיים הדרישה הרבה יותר היתה לעובדים לא מקצועיים, עכשיו

מחפשים עובדים מקצועיים יותר, בוגרי בתי-ספר מקצועיים. המפעלים מבקשים עובדים עם

כישורים ספציפי ים.



בחודש ספטמבר, 128 מפעלים מתוך 250 מפעלים היו זקוקים לעובדים. נדרשו 632

עובדים מקצועיים לעומת 167 בלתי מקצועיים. זו תמונה הפוכה ממה שהיה לפני שנתיים,

אז היתה דרישה לעובדים בלתי מקצועיים. זה לפי סקרים שעשינו.

התופעה הזאת בולטת בעיירות פיתוה, שם אין כוח אדם מתאים. המפעלים מחפשים

מהנדסי מכונות ולא תמיד נמצא במקום הפרופיל המקצועי המתאים. המפעלים שזקוקים לכוח

אדם לא מחפשים מסות אלא יחידים. והתהליך הזה הוא גם תהליך של התייעלות העובר על

המשק .המשק הולך להתייעלות והוא מחפש את האדם המתאים למקום המתאים ואם אנשים

פורשים מעובדתם, המפעל לא בהכרח מחפש בדיוק עובד דומה לזה שפרש. התופעה הזאת

בולטת יותר בתעשיה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

בעקבות הצמצום ירדה התפוקה?

י' גטניו;

יש ירידה אבל לא באותה פרופורציה.
אי בן-מנחם
מה האחוז של הלא-ישראלים?

היו"ר א' נמיר;

יש לנו כל הנתונים. אני יכולה לתת לך את כל הנתונים.
י' גטניו
בנושא של עיירות פיתוח. ברגע שיש מסר ברור האומר "לא מפעלי טקסטיל בעיירות

פיתוח", צריך לראות מה ההשלכות שיש לסיסמה הזאת. הסיסמה הזאת נוגעת לא רק לתעסוקה

באופן כללי אלא גם לתהליך שהמפעלים זקוקים לא רק לתופרות אלא גם לאורגים

ולסורגים, מקצועות שהשכר בצידם יותר גבוה. ויש משמרות, וזה מחוץ לשכר מינימום. אם

אומרים שחוק שכר מינימום כולל גם משמרות, זה לא נכון. התוספת למשמרות היא מעבר

לשכר מינימום, אלא שאין רצון ואין התלהבות לעבוד במשמרות, אפילו לא במפעלים

שמשלמים מעל שכר מינימום. אני חוזר ואומר שהתוספת למשמרות היא מעל שכר מינימום.

התוספת תמורת עבודה במשמרת שלישית היא 50% מעל שכר מינימום. יש דרישה לכוח אדם

שיעבוד במשמרות, גם לעובדים פחות מיומנים, ותוספת השכר היא על שכר המינימום.

צריך לדעת שיש מפעלי טקסטיל שונים. יש בארץ כל מיני מפעלי טקסטיל, בזה יש

יותר תחכום ובזה יש פחות. לא ייתכן ליצור אווירה כללית שאת הענף הזה צריך למחוק

במדי נת ישראל.

ולניידות עובדים. יש מקומות עבודה ברדיוס מסויים סביר מחוץ לעיר פיתוח, אלא

שלראשי ערי הפיתוח יש חשש שמא האיש שייצא לעבוד מחוץ למקום מגוריו יעתיק אחר-כך

גם את מקום מגוריו. בתקופת ביניים צריך להגמיש את העמדות בענין הזה גם מצד

העובדים.

עד כאן.

י' צבן;

גברתי היושבת-ראש, הנתונים ששמענו כאן אכן מציבים יותר מאשר סימן שאלה על כל

האופטימיות ששודרה מכיוונים שונים, שהנה אנחנו על סף היחלצות מהמשבר החברתי

ומהאבטלה. נוכח התיאור ששמענו מהסמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד התעשיה והמסחר,

הגברת בן-יוסף, יש חשש כבד מאד שמה שאנחנו עלולים להיקלע אליו זה התייצבות על

רמות חדשות של תעסוקה ואבטלה.



במשק שלנו, מאז קום המדינה, ידענו שלושה גלים של אבטלה: בשנות ה-50, בשנת

1966, ועכשיו. אני הושש המשק יתחיל להתרגל לאבטלה, אולי לא של 10% אבל של /,'8,

משהו כזה, והבסיס התיאורטי כבר הונח לכך. אני חושב שזה יהיה מצב מסוכן מאד,

ואחר-כך קשה יהיה להתגבר על זה.

אנחנו דנים במצב שאין בעל-בית, אין אף גורם. בעל-הבית באוצר הוא לא בעל-בית

בשם הממשלה, הוא לא מסוגל להעביר אפילו חוק אחד, לא באשמתו אלא באשמת המצב

הפוליטי. אין שר עבודה ורווחה, וזה כשמדינת ישראל הגיעה לשיא של אבטלה ויש בעיות

הברתיות קשות מאד. זו שערוריה. הנתונים קשים מאד. הובאו נתונים של כישלון.

חברי הכנסת מסתובבים בערי הפיתוח לא רק ערב בחירות. אני הייתי בדימונה. באותו

יום היו שם כ-1,100 דורשי עבודה ובאותם ימים לא היתה אף הזמנה אחת לעבודה. קיבלתי

עכשיו נתונים של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה לחודש ספטמבר - יש פער של 1 ל-10 בין

דורשי עבודה להזמנות. כפי שאמרתי, אני נקלעתי לדימונה ביום שבו לא היתה אף הזמנה

לעבודה. יש שברון לב.

הייתי השבוע בכמה מפעלים - בדימונה, בירוחם, בבית-שאן - וראיתי תלושי

משכורת. במפעל לבידי אשקלון, אנשים שעובדים שם 25 שנים, 27 שנים, שכרם ברוטו

1,100 ש"ה, 1,150 ש"ח. אנחנו חיים בשתי פלנטות? אלה אנשים עם ילדים. בחלק

מהמשפחות האשה לא עובדת ואם היא ניסתה לעבוד, היא לא הצליחה. כל היושבים כאן חיים

בפלנטה אחרת.
היו"ר א' נמיר
אנחנו מתקיימים אחרת.
י' צבן
יש כאן כמה מעגלים של בעיות. יש בעיה של מאקרו. למדינת ישראל, לבנק ישראל,

אין מדיניות של צמיחה. אם אני אשאל איזה החלטות דרמטיות קיבלה הממשלה ובנק ישראל

בכיוון של שינוי אווירה - אין.

יש מצב בטחוני מעבר לוויכוח הפוליטי. במצב הזה לא יבואו משקיעים בהמונים. זה

מצב קלאסי שבו נדרשת מעורבות ציבורית ממשלתית. חבר-הכנסת דן תיכון, שהוא
סופר-ליברל, אמר
אם מצפה-רמון תהיה בלי מעורבות ממלכתית מסיבית - לא תהיה מצפה-

רמון. היום אנחנו בסיטואציה שאם לא תהיה מעורבות ממלכתית ומדיניות ממלכתית מסיבית

של צמיחה - לא נועיל.

עליזה תמיר העלתה מה שהעלתה. אני הבאתי מסמך ושלחתי גם לראש הממשלה ולשר

האוצר מסמך שאפשר ללמוד ממנו. ניקח לדוגמה את גרמניה. גרמניה עברה את שוודיה

באגרסיביות להכשרה מקצועית. המשאב העיקרי שיש לנו זה משאב אנושי. אנחנו יכולים

להוציא מתוק מעז. יש לנו מצב מסויים. ניקח את האנשים האלה שילמדו במקום שיהיו

מובטלים. צריך להעלות את הרמה של האנשים בארץ, ללכת בגדול ולא רק קורס כאן וקורס

שם.

אנחנו מוכרחים להסתער על רמת הניהול. יש לנו ניהול רקוב. אין שכר ועונש. זה

נושא שצריך לטפל בו.

אני מציע שנזמין את גבריאל ליפשיץ, שעשה מדוקר גדול על ערי פיתוח, מחקר שעדיין

לא פורסם אלא רק תקציר ממנו, הוא אמר שיש כל מיני ערי פיתוה ואם נרצה להחליט על

הטבות תישאלנה שאלות. מוכרח להיות סיווג חדש.

אני מציע שנפתח ונייצר קונצפציות אלטרנטיביות. שום עיירת פיתוח לא יכולה

להיות שוק עבודה אוטונומי. אופקים לא יכולה לפתור את בעיות התעסוקה של עצמה. אם

לא יהיה אזור תעשיה עם רשת כבישים כדי להגיע מהר למקום לא נפתור את הבעיה. להקים

מפעלים קטנים - יש חשש. מפעלים גדולים - זה אסון לכל העיירה. אוי לך מיוצרך ואוי

לך מיצרך. זה נושא להתמודדות.



פרט לכיבוי שריפות אין ברירה אלא לנסות לייצר מסמכים של שקונצפציות

אלטרנטיביות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שמדינת ישראל לא ידעה מאז והקמתה מצב של אבטלה כמו בתקופה שבה אנחנו

חיים. לא היה מצב של 100 אלף מובטלים וקרוב ל-160 אלף בלתי מועסקים.

בשנות ה-60 לא היה ביטוח אבטלה, לאנשים לא היה ממה להתקיים והיו הפגנות. טוב

עשינו שיש עכשיו חוק ביטוח אבטלה, כי אחרת לא היה שקט בארץ ואנשים היו רעבים

ללחם. עם זאת, השקט הזה מדאיג אותי מאד, כי הוא מרדים את הממשלה ואת משרדי

הממשלה. שלווה ושקט אצל כולם. שנתם לא נודדת בלילות ואם הם אומרים שהם דואגים מה

קורה בעיירת פיתוח זו או אחרת, אני לא מרגישה את זה. אנחנו, שמסתובבים בשטח,

רואים את התסיסה הקיימת אבל היא כנראה לא מורגשת בקרב המופקדים על המי גזר שחייב

לרקום תכניות לפתרון.

משרד העבודה והרווחה, שבתקופה כזו הוא כל כך חשוב, משרד שצריך להיות עם היד

על הדופק, המשרד הזה כמעט לא קיים כי בתקופה הזאת אין שר עבודה ורווחה. לא ייתכן

שראש הממשלה לא יתפנה לנושא של האבטלה הגדולה במדינת ישראל. אסור לו לא להתפנות

לזה. צריך לדרוש ממנו שיתפנה לזה. אל נטיל הכל על שר האוצר. בעבר זה היה תפקידם

של שרי העבודה - יגאל אלון ז"ל, גולדה מאיר ז"ל, ויבדל לחיים יוסף אלמוגי -שגיבשו

תכניות, באו לממשלה ודרשו תקציבים לפתרון הבעיות.

אני חדלה להבין, מדינה שלא יכולה להתמודד עם הבעיות האלה, איזו מדינה היא?

מסתבר שגם בתחום הכלכלי-חברתי כל אחד מנסה להכשיל את חברו ובין היתר גם את

חוק 100 הפרוייקטים.

יש אצלנו ירידי תעסוקה. אני שואלת את מנכ"ל שירות התעסוקה, מדוע כאשר עושים

יריד לשעה-שעתיים צצים מקומות עבודה ו-500 איש מוצאים תעסוקה. אני לא מאמינה

שבערב כזה מסדירים עבודה. אם זה אכן כך - תעשו כל ערב יריד. אני חושבת שהבעיה היא

של שירות התעסוקה. אם יש תעסוקה - שיחטט רגליים כדי שיהיה לו מה להציע למחוסרי

עבודה. אלא שלא מתרחש דבר וסומכים על ירידי תעסוקה. אני שואלת את דוד מנע, איפה

התכניות של שירות התעסוקה?

צריך להכשיר את העובדים לקראת מחר. ההשקעה הזאת בטוחה. היא טובה. היא מניבה

פירות. למה לא עושים את זה? למה לא מגדילים את מספר מקבלי ההכשרה המקצועית? למה

מספרם לא גדל? יש קרן לפעולות למניעת אבטלה אבל אין תכניות. אין תכניות לצמיחה

כלכלית ואין תכניות, אפילו מצומצמות, כדי לתת תשובה מיידית איך להתמודד עם האבטלה

הזאת יום יום. שום דבר. איש מנציגי הממשלה לא בא עם הצעה אם כי הצעות שונות

מועלות מצד גורמים שונים. נציגי הממשלה לא קוראים אותם.

ועדת הכלכלה ביקרה בגוש קטיף. שם נאמר לנו שהם יכולים להעסיק 500 עובדים

במקום עובדים זרים. הם מתדפקים על דלתות שירות התעסוקה שיכירו בעבודה הזאת או

כהכשרה פנים-מפעלית או כפרוייקט מיוחד.. כתבתי בענין זה פתק וקיבלתי תשובה שנאמר

בה שהענין הזה הוא בידי האגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה.

ב' פפרמן;

זה סודר לפני 5 שבועות. אני מדבר על מיתקן הכשרה בגוש קטיף. אנשים מקבלים

זכאות לביטוח אבטלה.
היו"ר אי נמיר
רק ביטוח אבטלה?



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

צריך להוסיף לביטוח אבטלה כדי שיבואו זו היתה המגמה.
היו"ר אי נמיר
על הנושא הזה לא נדון דרך אגב, הוא יותר מדי רציני .

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

האהריות מוטלת על משרד העבודה והרווחה ועל שר העבודה והרווחה אבל ראש הממשלה

חייב לפקוח עיניים ולראות מה נעשה בתחום הזה, בעיקר כל עוד הוא גם שר העבודה

והרווחה.

יזמים פרטיים לא הולכים למקומות האלה אם הם לא מקבלים סיוע. במקרה הטוב הם

סוגרים את המפעל כעבור שנה, שנתיים שלוש, אם אין השקעה ממלכתית או ציבורית. מרגע

שההסתדרות ומפעלי חברת העובדים חדלו להיות באזורי הפיתוח - אין שם מפעלים חדשים.

הפרטה. רוצים למכור גם חברות מבוססות, ואין קונים.

הממשלה צריכה לדעת שאם לא תהיה השקעה ממלכתית או ציבורית באזורים האלה -

אי-אפשר לסמוך על כך שיזמים פרטיים ישקיעו שם. במשך 10 שנים לא קמו מפעלים פרטיים

באזורי פיתוח ואלא שהיו שם נסגרו. צריך להביא את זה בחשבון וחייבים לשבת על

המדוכה בענין זה.

יש חוסר קומוניקציה בין המשרדים. המכונה לא משומנת. היא חורקת כל הזמן. כך

אי-אפשר לתפקד, אי-אפשר לעבוד בתאום ואי-אפשר לתכנן תכניות לפתרון הבעיות לטווח

קצר או לטווח ארוך. מה קרה לעם היהודי שיושב בישראל?

הוועדה חייבת לדרוש משר העבודה והרווחה וממשרד העבודה והרווחה תכניות לפתרון

בעיות האבטלה, ואחר-כך אנחנו יכולים להתייצב ולעמוד לימינו בוויכוח עם שר האוצר,

שאנחנו יודעים שהוא רוצה לעזור.

אנחנו צריכים להוציא מהראש שצריך להתרגל לאבטלה של 8%. בשום פנים ואופן לא

ניתן להשלים עם אבטלה כזו, בוודאי לא במדינת ישראל שקולטת עליה וצריכה למנוע

ירידה מהארץ. זה לא עונה על הצרכים של מדינת ישראל.

רן כהן;

חברות וחברי הכנסת, אורחים יקרים. אני מוכרח לומר שאין לי כוח להתרגז ואני

מקווה שזה לא יקרה לי בהמשך הדברים. אני לא מבין מה קורה, איך מכנים ממשלה וראש

ממשלה שהם אדישים לבעיות האבטלה של העם שלהם, באיזה מילון מוצאים את ההגדרות לכך.

עם זאת גם אנחנו ממשיכים להיות די תמימים, נאיבים בצורה מדהימה.

אני עזבתי מערכת בחירות ובאתי לכאן, אולי נשמע כאן בשורות, לא משהו גדול אבל

איזו שהיא תזוזה. לא כלום.

אני רוצה להזכיר שבדיון שקיימנו באמצע הפגרה החלטנו להזמין לכאן את ראש

הממשלה לדיון בענין הזה. ראש ממשלה שלא קופץ על הזדמנות כדי לבוא לוועדה של

הכנסת לדיון על אבטלה, זו הפקרות. זו ממשלה שלדעתי היא משותקת ואין עם מי לדבר

בה. זו עובדה. מה שנעשה בממשלה הזאת זה סנדרום של הכשלה הדדית. בצבא היינו

מנתחים איך קצינים עולים בדרגה. היו שני סוגי קצינים: קצינים שמובילים, מנהיגים,

פותרים, עושים מה שצריך, מובילים בכוח ההצלחה; ויש קצינים שמובילים בכוח ההרס,

הסיכון, לשים רגל, להשתמש בסמכות כדי להכשיל, ואם אתה מכשיל אתה כל כך חזק שבזה

אתה יוצר כוח. בממשלה הזאת יש רק קצינים מהסוג השני. חוק 100 הפרוייקטים היה

יוזמה של אחד והשני הכשיל אותו. ההצעה בדבר 200 מיליון היתה יוזמה של צד אחד

והשני הכשיל אותה. אלה לא דברים שאני ממציא אותם. אלה דברים שיצאו מבית-הספר של



הממשלה. שום דבר. אפס. כולם רואים איך המפולת מתגלגלת, איך האבטלה גדלה והולכת

ואנשים מתייסרים. לא כלום.

משנת 1985 עד יוני 1989 יש ירידה במספר המשרות לשכיר. המשק ירד ברבע מיליון

משרות.

אבטלה היא בת לוויה של השכר העלוב. יד רוהצת יד. ראיתי את זה באופקים,

בנתיבות, באור-עקיבא, בדימונה. אתה רואה המון אנשים עובדים בשכר רעב, שכר עלוב,

שכר חרפה. לפני שבוע הייתי במפעל באזור התעשיה של בת-ים. 90% מהעובדים שם הולכים

אחר כך לבקש השלמה הכנסה, ומדובר על עובדים ולא על מובטלים. אתה מוצא כלכלה

טרגית, תעסוקה טרגית של אבטלה, של ירידה בתעסוקה בקרב עובדים, של ירידה בשכר,

ואתה מוצא המוני אנשים שלמרות כל המצב הנורא והאיום הזה הם קופצים על מקום עבודה

עלוב כדי לקבל 900 שקל מסכנים במשרה מלאה. מול זה צריכה היינה לעמוד תכנית

גלובלית כוללת. אבל אין תכנית. אין ממשלה ואין פתרון, וגם אותם פתרונות מסכנים

שהיו צריכים להקטין את האבטלה, גם הם במפולת.

אני מודה שאני מדבר בקצת יאוש, אני מציע שנפנה לראש הממשלה שיבוא בשבוע הבא

לכנסת עם הודעת הממשלה בנושאי התעסוקה והכלכלה. לא יכול להיות שראש הממשלה מתפקר

לחלוטין מעיסוק בבעיות החברה. צריך לאנוס אותו לבוא לכנסת. זה כוחנו. אין לנו

יותר כוח. אין לנו תקציבים. אין לנו כולם. כוחנו בזה שאנחנו יכולים להכתיב לראש

הממשלה לבוא ולמסור הודעה. אני מבקש לומר את זה ליושב-ראש הכנסת, שראש הממשלה

ימסור הודעה בנושא בעיות התעסוקה, ואם הוא יסרב לכנסת אולי העם יתפכח.
אי בן-מנחם
אני חושב שכולנו עושים טעות. אנחנו מתמקדים בחלק מהבעיה, רק בערי הפיתוח. אם

בחלק מהמקומות בתל-אביב הבעיה יותר קשה מאשר בצפת, לדוגמה. לפני חצי שנה ביקשתי

נתונים על מצב התעסוקה והחינוך בשכונות עוני, וכאן אני רוצה לומר שלפעמים שכונה

אחת יותר גדולה מעיירת פיתוח - 50 אלף תושבים - אבל מכיון שהן בערים גדולות לא

רואים את זה. כל הזמן מדברים על ערי פיתוח, אולי הכוונה היא שעיר פיתוח היא גם

שכונת התקוה. סיירתי בנווה דוד.אנשים יושבים על הברזלים, הם ממורמרים ומאשימים את

המימסד במצב שלהם.

לא יכול להיות שקרני שומרון או אלפי מנשה ייחשבו עיר פיתוח וראש העין, שכונת

התקוה ונווה דוד לא. ואינני יודע אם באזורים מעבר לקו הירוק יש אבטלה. צריך

לשנות את הסיווג.

אני מדבר על ערי פיתוח ואזורי מצוקה, כי מצוקות יש לא רק בערי הפיתוח. אני

חושב שצריך לשנות את דפוסי החשיבה בנושא זה.

לא ייתכן שפולנים ובולגרים יועסקו ואנשים מהארץ לא יעבדו.

צריך לשנות את שיטת גביית המס. 60 אלף ילדים יורדים מתחת לקו העוני בגלל

תשלומי מס הכנסה. צריך לדאוג לכך שמדרגות המס לא ישחקו את שכבות הביניים ולא

ייתכן שתעשיינים ימשיכו לשלם רק את החלק הקטן שלהם. אם נשנה, אני מאמין שנוכל

לשנות דברים בארץ.

י י פרח;

בישיבה שהיתה לנו עם שר התעשיה והמסחר דנו על מפעלים. דיברנו על מקומות עבודה

בעיירות פיתוח. אחת התזות של השר היתה שהרבה מפעלים קטנים שיכולים לייצר יותר,

כדאי להשקיע בהם ולהגדיל את מספר העובדים בהם אבל צריך משאבים לכך. הוא קשר את

זה בעבודה משותפת יד ביד עם האוצר. זה הועלה בפני שר האוצר. אמרתי, לא צריך לדבר

על 100 פרוייקטים, על 75 פרוייקטים או על 50 פרוייקטים. צריך לדבר על פרוייקט
רציני
מיסוי במדינה. כי מי ישקיע פה כאשר המיסוי הוא כמו שהוא, מיסוי שאי אפשר

לעמוד בו. יש מעלימי מס במדינה בגלל המיסוי הכבד. מדברים על צמיחה. יש צניחה ולא

צמיחה. ניתן עידוד למפעל זעיר - הוא יכפיל את מספר העובדים שלו.



אני חוזר וטוען שכל הבעיה היא במיסוי בלתי נסבל שלא מאפשר לאנשים להתגבר על

קשיים נאלצים לצמצם.

שמחתי לשמוע מדוד מנע שהחוק הנותן תמריצים לצעירים שעובדים בעבודה מועדפת

נושא פרי וצעירים רבים פנו לעבוד בבנין.

היו"ר א' נמיר;

זה נמסר בוועדת העבודה והרווחה.

י י פרח;

אם זח כך, נרחיב את זה. יש מקומות שבהם לא יודעים על קיומו של החוק הזה. אני

מבקש לציין שהכנסנו לחוק הזה גם תחנות דלק, וקבלנים אומרים שכדאי להם להעסיק

צעירים שלנו בבנין במקום להעסיק ערבים, גם כדי למנוע נזקים.

ובהקשר לכך אני אומר, ניקח לדוגמה את בית לוינשטיין, אין שם עובדים יהודים,

האם אנחנו עם נורמלי? נחפש את הסיבה לכך בתשתית הגרועה שאנחנו נותנים לאנשים, אין

להם בית גידול כדי להתפתח בו כראוי. ננסה לגדל צמח בלי דישון - הוא לא יגדל. אין

אצלנו דישון.

היו"ר אי נמיר;

לאוהד מראני יש מה לומר לנו. בבקשה.

א' מראני;

סגן הממונה על התקציבים, רמי בלי נקוב, עוסק בחוק 100 הפרוייקטים. הוא ישמח

לבוא לוועדה. הטיפול בנושא זה לא יכול להיות מואץ, כי עדיין אין חוק.

ואשר לסיוריו. של שר האוצר באוטובוס, עם צוות המנכ"לים. דיברתי בטלפון עם

מנכ"ל משרד האוצר. הוא אמר שזרמו לצוות המעקב בקשות לגבי מאות פרוייקטים. רוב

הנושאים, טרם נסתיימה בדיקתם. הנושאים שהבדיקה בהם נסתיימה הם לא ברמה של החלטות

כבדות. מנכ"ל האוצר אמר שכאשר יהיה חומר בכמות מספקת וכאשר תהיינה החלטות, הוא

ישמח לבוא לוועדה ולדווח לה.

י י פרח;

אני רוצה לראות תוצאות.

היו"ר א' נמיר;

אל נהפוך את הנושא הזה לענין מפלגתי. מה שקורה כאן זה ענין רציני וחמור. אני

יודעת מי גרם לשבר הזה שאי אפשר לצאת ממנו. אני יודעת מי היה שר האוצר שהרס את

המשק הזה.
א' מראני
לגבי הפתרונות היותר גדולים לבעיית האבטלה, אני מאלה שחושבים

שהדבר העיקרי הוא במאקרו. אין פתרונות מלאכותיים. צריך לשחרר מביורוקרטיה ולזרז

הליכים שהתרומה העיקרית שלהם היא שינוי האווירה במשק. אני חושב שבמצב הזה אין

ברירה אלא להשיג צמיחה כדי להגדיל את התעסוקה, וכאן חייבים להתקיים הליכי מאקרו.

המשק עובר תהליך הבראה. הרבה הברות מייצרות אותו תוצר ומרוויחות יותר עם פחות

כוח אדם, בהשוואה למה שהיה לפני שנתיים. לתהליך הזה יש תוצאות, הוא משחרר עובדים

וגורם לאבטלה. כולנו רוצים שהתהליך הזה, שצריך לעבור אותו; יהיה קצר. צריך לעבור

את הנתיב הזה עם פחות אבטלה ככל האפשר.



הכשרה פנים מפעלית. לפני כשלושה שבועות סוכם עם משרד העבודה והרווחה על תכנית

להכשרה מקצועית של 2,500 מובטלים. מדובר על קורסים להכשרה מקצועית פנים מפעלית

בהיקף של 3.5-3 מיליון.

היו"ר א' נמיר;

אני מוחה על כך שפרוספר עזרן, שהוא יושב-ראש הקבוצה של ראשי ערי הפיתוח במרכז

השלטון המקומי, שהוזמן לישיבה זו, לא בא לישיבה ולא מצא לנכון אפילו להתנצל. אני

רואה בזה פגיעה קשה. יכול להיות שלא היה באפשרותו להגיע לישיבה, אפשר להרים טלפון

ולהתנצל. מערכת יהסים היא הדדית, לא נוהגים בך בכבוד - אתה לא תנהג בכבוד.

מר פרל, אני מבקשת שתביא את הדברים האלה לידיעתו.

ראשי ערי הפיתוה יודעים שבוועדה שלנו, אולי בשונה משאר ועדות הכנסת, איש לו

יחוש בנטיה הפוליטית של הבריה. בוועדה הזאת יושבים חברים שאיכפת להם נושאי

העבודה, תעסוקה, רווחה ובריאות.

אני יושבת כאן בוועדה הזאת חמש שנים. ההתנהגות של הממשלה הנוכחית, של כל

הממשלה בלי יוצא מהכלל בנושאי התעסוקה והאבטלה זה חרפה שלא היתה כדוגמתה. איך

אפשר לעמוד מן הצד ולא להתרגש ממה שקורה? שום דבר. יש לי ויכוחים עם אנשי האוצר,

כל אחד בתחום שלו עושה עבודה נפלאה. אבל אתם, אנשי האוצר, לא בנויים להוציא

כספים כאשר תפקידכם העיקרי למנוע ולעצור הוצאות. לא ייתכן שיהיו כל כך הרבה

מכשלות, ורובן בדרג הפקידותי, שכולן יוטלו על האוצר.

אני משבחת את שר האוצר על סיוריו באוטובוס. אמרתי לו, תמשיך לנסוע. אין דרך

אחרת. מוכרחים להגיע למקומות.

אין ספק שטיפול במאקרו חשוב מאד אבל בו בזמן חייב להיות טיפול פרטני במקומות,

אחרת המקומות ילכו לעזאזל. וחשוב שיהיו פה מומחים לתכנון לטווח ארוך, אנשי חברה.

תשמעו מה הם אומרים על נושא השכר.

נקיים ישיבה משותפת עם שירות התעסוקה ועם ההכשרה המקצועית. זה חייב ללכת יחד.

ואני אומרת למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, מה שקורה באגף להכשרה מקצועית במשרד

העבודה והרווחה מדאיג אותי זמן רב. אין תכנון. יש כיבוי שריפות. יש מובטלים עם

תעודה, לא לצרכים של המשק, וכאשר צריך עובדים מסויימים - לא תמצא אוזן קשבת לזה.

יש קורסים לספרות, יש קורסים למומחים לקירור אבל לאיש אין מקום עבודה לא היום ולא

בתחזית לעתיד והם מסתובבים עם תעודה של מובטל. משהו יסודי חייב להתחולל באגף הזה

שהיה פעם אגף מהמפוארים ביותר שהיו.

אני מברכת את מר סלאווין למינוי שלו ואני מקווה שיהיה שיתוף פעולה. אנחנו

עושים מה שהממשלה צריכה לעשות, זה לא תפקיד הכנסת. אני אומרת למר סלאווין,

ההתדרדרות בנושאי הרווחה היא חמורה ובכל התפקוד של משרד העבודה והרווחה לא היה

דבר כזה. למצב האבטלה והתעסוקה יש השלכה קשה על מה שקורה בתחום הרווחה.

היינו אצל יאיר חזן, ראש המועצה באופקים. ראשי המועצות המקומיות, ידם קצרה

מהושיע. הם לא יכולים להתמודד. ועדת העבודה והרווחה הקדישה בפגרה ישיבה שלמה

לנושא האבטלה באור עקיבא.

אני רוצה לומר להתאחדות התעשיינים: הנושא של השכר הוא החמור ביותר לגב' מה

שקורה ביהוד לגבי צעירים בערי פיתוח. אני מכירה את סיפור מפעל נילית במגדל העמק.

ולנציגי האוצר אני אומרת, אם לא נעשה מאבק משותף להורדה משמעותית של מס הכנסה

לעובדי משמרות - שום עובד ישראלי, בוודאי לא יהודי, לא ילך לעבוד במשמרת שניה

ובמשמרת שלישית. אם לא יהיה בונוס בעד עבודה בשעות לא רגילות - לא ילכו לעבוד.

אם אנחנו רוצים לבסס את המשק על אהבה לעבודה, על רצון לעבוד - השכר הוא מפתח.



אני לא שומעת את הזעקה הזאת מצד התאחדות התעשיינים. אתם לא נאבקים נגד

הייבוא. מפעלים קורסים בגלל ייבוא שלא כולו במסגרת הסכמי הסחר. אתם שותקים. אני

אומרת לכם, לא רק שלא ניתן לגעת בשכר המינימום אלא אנחנו חייבים להיכנס למאבק כדי

להגיע לרמת שכר גבוהה יותר, שלא כולה תמומן על ידי התעשיינים. אנהנו מתנגדים

להקמת מפעלי טקסטיל ומזון נוספים בערי פיתוח. אם לא יהיה שם מגוון רב יותר וברמה

יותר גבוהה - אין לצעירים מה לעשות שם.

אני מתרשמת שבהרבה מקומות עבודה לא יודעים על החוק שמאפשר מתן תוספת גם

למקצועיים וגם לבלתי מקצועיים, ביהוד אלה שהולכים לעבוד בתעשיה, בחקלאות, בבנין.

זה סיפור הצלחה שאיש לא יודע עליו. אנחנו יודעים על 60% שנשארו לעבוד במקומות

אלה. מוציאים סכומים על תשדירי שירות, תפרסמו את זה.

להצעתו של חבר-הכנסת רן כהן. נפנה, כוועדה, אל ראש הממשלה בתנאי אחד: שראש

הממשלה יופיע. אם יהיה שר במקומו - אין שום טעם שתימסר במליאת הכנסת הודעה על מצב

התעסוקה והאבטלה ושיהיה דיון. האוטוריטה של ראש הממשלח כנושא תיק העבודה והרווחה

היא החשובה.

ואזורי מצוקה. אבקש את הפירוט. יש עכשיו רצון להיכנס לבדיקת המבנה של אזורי

אבטלה, בדיקה גם לגבי השכונות, ונקיים דיון.

אני מקווה שבשבוע הבא נקיים המשך הדיון. אנחנו לא נרפה.

אני רוצה להודיע שנדחה, אולי לעוד שבועיים, את הנושא של הכשרה מקצועית ושירות

התעסוקה.

לשבוע הבא נזמן לכאן משלחת של האוצר עם מנכ"ל האוצר והחשב הכללי, את רמי

בלניקוב, נציגי משרד התעשיה והמסחר, נציגי משרד העבודה והרווחה ונציגי הבנקים,

ואולי גם נציג בנק ישראל.

קריאה;

הוא לא מעורב.
היו"ר א' נמיר
הוא לא רוצה להיות מעורב.

נזמן את נציגי הבנקים ונברר את נושא הערבויות, בישיבה עם נציגי משרד האוצר

ונציגי משרד התעשיה והמסחר.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.45.

קוד המקור של הנתונים