ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/09/1989

אישור תקציב פעולות למניעת אבטלה; קיצוץ בתקציבים לילדי רווחה במעונות; שרותי רווחה באור-עקיבא

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשית

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 70

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ד/ י"ד באלול התשמ"ט, 13.9.1989 בשעה 9:35

נפחו;

חברי הוועדה; היו"ר, א. נמיר

צי. ביטון

ע. דראושח

ש. הלפרט

רן כהן

יצחק לוי

י. צבן

י. שפרינצק

מוזמנים; ח. זיידמן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ש. טלמון, אגף התקציבים, משרד האוצר

י. קנדל, ד"ר, משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ט. ידידיה, מנהלת מח' אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

א. גולדשטיין, מנהלת מדור חקיקה, המוסד לביטוח לאומי

ג. חביליו, מנהלת מחי לפרוייקטים תעסוקתיים

י. בר-אורן, ד"ר, מנהל הקרן למניעת אבטלה

י. פוקס, מנהל מחוז חיפה והצפון, משרד העבודה והרווחה

ע. כץ, המשנה למנכ"ל שרות התעסוקה

ח. וייס, מנהלת המחלקה לחינוך בגיל הרך, "אמונה"

י. פולק, גזברית "אמונה"

ע. מטלון, יו"ר המחלקה לטיפול בילד, "ויצו"

א. סעדון, מנהלת אגף לתעסוקה ולמעמד האשה, מש' העבודה

א. הורן, עוזר מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ע. תמיר, ההסתדרות

ע. רבון, מזכירת "נעמת", ת"א-יפו

ב. בן-צבי, מנהלת אגף שקום וסיעוד, ביטוח לאומי

ק. גינסברגר, מנהלת מח' אבטחת הכנסה, ביטוח לאומי

ש. דנין, מנהל סניף המוסד לביטוח לאומי, חדרה

א. כהן, מנהלת מחלקת הרווחה, אור-עקיבא

י. אדרי, ראש מועצת אור-עקיבא

ש. יוסיפוף, סגן ראש מועצת אור-עקיבא

מזכירת הוועדה; א. אדלר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

(1) צו הביטוח הלאומי - הגדלת שיעור תקציב הפעולות למניעת אבטלה.

(2) קיצוץ בתקציבים לילדי רווחה במעונות.

(3) שרותי רווחה באור-עקיבא.



היו"ר א. נמיר; רבותי, בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את

ישיבת הוועדה שהתכנסה בזמן הפגרה. שלושה

נושאים על סדר היום. הנושא הראשון הוא האישורים בנושא קרן האבטלה;

הנושא השני הוא מעונות היום והנושא השלישי הוא הנושא של אור-עקיבא,

שהוא גם כן כולו רווחה. הבטחנו להם בסיור שנקיים דיון מיוחד בנושא

הרווחה, ואני רוצה לקדם בברכה את כולם, במיוחד את חברי, חברי הכנסת,

שבאמת כולם הגיעו.

לפני שאני פותחת בסעיף הראשון העומד על סדר היום - אישור תקציב

פעולות למניעת אבטלה - ביקש ח"כ רן כהן הצעה לסדר על נושא שאני למעשה

התכוונתי להעלות אותו מיד בפתיחת הישיבה.

רו כהו; מכל ירידי התעסוקה מגיעים לנושא של אבטלה,

ועולה הזעקה הזאת של סיוע לעובדים שאינם

רק חייבים לקבל חלק מדמי האבטלה כתמיכת שכר. הלכנו לקראת האוצר בענין

הזה, והוא טירפד את זה על-ידי כך שהוא אמר, שאם הם יקבלו חלק מדמי

האבטלה, הם מאבדים לחלוטין את זכאות דמי האבטלה שלהם. ראשית,

לידיעתך, את מי שמשמיצים בענין זה זה אותנו, כאילו שאנחנו מנענו את

הענין הזה, והמדובר בתקשורת. כאילו שאנחנו בכלל. מנענו את ענין

ה-40-60 ק"מ. ממשיכים לשקר במצח נחושה. אני מציע שאנחנו נעשה דבר לא

שיגרתי, ונקיים מסיבת עתונאים של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא

הזה, כי אם שמים על מצפוננו אנשים לא עובדים, זאת שערוריה.

היו"ר א. נמיר; אני אשקול את זה.

רו כהי; עכשיו לגבי הנושא שביקשתי לסדר היום ועליו

אני באמת מבקש כינוס מיוחד של הוועדה.

אתמול פורסמו, כפי שראיתם, הנתונים על התפלגות ההכנסות במשק. נדמה לי

שלא צריך יותר מאשר פשוט לקרוא את המספרים, כדי להבין שאנחנו נמצאים

בתאוצה אדירה של חברה נקרעת, נקרעת לפער איום ונורא. אנשים מתחילים

להרגיש שזאת לא המדינה שלהם, שהממשלה הזאת לא שלהם.

הגיע סוף סוף הזמן, שפעם אחת ראש הממשלה בתפקידו כשר העבודה והרווחה

יתייחס אל הנושא החברתי שעליו הוא ממונה גם כראש-ממשלה וגם כשר

העבודה והרווחה. נדמה לי שאין חשוב מהנושא הזה לקיים עליו דיון

רציני, ולהזמין אותו לכאן. אם הוא רוצה שזה יהיה עם שר האוצר, בבקשה;

בלי שר האוצר, בבקשה; רק שר האוצר, בבקשה. אבל לא יכולים להשלים עם

נתונים, עם פער של פי 62 בין העשירון התחתון למאון העליון, פי 62

לנפש, באותה מדינה, באותה חברה, שרוצה להישאר דמוקרטית. אני אומר את

זה לא לתפארת המליצה ולא בשביל ההודעה לעתונות, אני אומר את זה כי

אני חושב שצריך לקיים את זה.

י. צבו! אני תומך בהצעה הזאת. בעקבות השיחה

המוקדמת שהיתה לנו כאן ובלי לשנות ממה

שדיברנו, אני מציע לך לשקול את האפשרות להביא לוועדה את הפרופ', אבי

המודל השוודי. הוא נשאר עוד ימים אחדים בארץ. גם לגבי הנושא שהעלה

ח"כ רן כהן כדאי לשמוע מה הנסיון שלהם, ואיך לטפל בבעיות הללו. לפי



דעתי חלק מהדברים לא מתאימים לנו, חלק מהדברים מאוד מתאימים לנו,

ואני מציע להזמינו.
היו"ר א. נמיר
בהחלט, נזמין אותו.

אני אחשוב על שני הדברים שאתה אמרת, ואני

גם אתייעץ אתך איך אנחנו עושים ומה אנחנו עושים. השתתפנו בהרבה

סיורים, אנחנו יודעים שהמצב הוא נורא. לגבי המומחה משוודיה - פניתי

לפני פתיחת הישיבה, ושאלתי את ח"כ צבן איך אני יכולה לשמוע אותו

(אתמול גזרתי מעתון חדשות קטע של ההרצאה שלו). אני בהחלט אעשה אותו,

אני אבוא לשמוע את הרב-שיח שישנו היום באוניברסיטת תל-אביב. אולי יחד

נוכל לתאם, ואנחנו נזמן אותו לפני חברי הוועדה, כדי שאנחנו קצת נלמד

מנסיון שהוא ללא ספק יכול ללמד אותנו הרבה מאוד.

אני מוכרחה להודות שאותי הנתונים שפורסמו כבר לא כל כך הדהימו. אני

זוכרת שהבאתי לוועדה את הנתונים הקבועים שישנם, גם על מספר האנשים

שחיים רק מהבטחת הכנסה, גם מספר מקבלי השכר הנמוך. הפערים הם נוראים.
מה שחמור זה שני דברים
ראשית, שהם הולכים וגדלים, שנית, שהזעקה נגד

חוק שכר מינימום, שהוא הרס את המשק, איננה פוסקת. בדיון שהיה על

האבטלה במליאה אני הבאתי שתי דוגמאות על שני בכירים במשק ציבורי. אחד

שהוא סוחר במניות, שהוא רשום בבורסה, ששכר המנהלים - אחד זה טקסטיל

והשני זה מזון - הוא פי 50 מהעובד שעובד באותו מקום. לכן יכול להיות

שאנחנו איכשהו נשלב את זה, אבל אני בהחלט חושבת שזה נושא שחייב באופן

דחוף להיות נדון אצלנו.

רו כהו! אני רוצה לומר לך שמבחינה ציבורית מאוד

חשוב שפעם אחת הציבור ישמע את עמדתו של

ראש-הממשלה, והסיכוי היחידי שהוא יעשה את זה, יהיה אם נזמן אותו

לכאן. את אומרת לי שעקרונית את מוכנה לפנות אליו.
היו"ר א. נמיר
אני בהחלט אפנה, ואני מוכנה שאנחנו נתאים

את עצמנו כרגיל ללוח שלו. אנחנו עוברים

עכשיו לנושא שעל סדר היום.
ח. זיידמן
הקרן למניעת אבטלה מורכבת משלושה גורמים!

הממשלה, המעסיקים, התעשיינים. מימון

פעולות הקרן בנוי מ-5 אחוזים מענק אבטלה, כאשר ישנה אפשרות שנוצלה

בשנים האחרונות, באישור ועדת העבודה והרווחה, להגדיל את זה ל-10

אחוזים. לאחר דיונים - אחד מהם התקיים ב-1 ביוני - הקרן אישרה את

ההצעה של תקציב הקרן, כאשר הוא נבנה מראש משתי אלטרנטיבות?

(1) 5 אחוזים שכבר מאושרים.

(2) 5 אחוזים נוספים, כמובן באישור ועדת העבודה והרווחה, שנקבל

אותו.

הקרן עד היום, לקראת שנת 89, אישרה אומדן הגבייה: 5 אחוזים זה 4

מיליון ו-360. הקרן אישרה עד היום פעולות בהיקף כללי של 3 וחצי

מיליון שקלים, כמובן תוך המיגבלה שזה רק אם יאושרו ה-5 אחוזים

הנותרים. בפועל פעולות רבות של הקרן, מסיבה שאני מיד אעמוד עליה,

נמשכו בחודשים הראשונים של שנת התקציב ממימון של משרד העבודה, ולא



ממימון הקרן. ישנה מיגבלח שאין העברה של כספים משנה לשנה. כך לפעולות

שמתחילים בחודשים דצמבר-ינואר-פברואר ונמשכות 4-5 חודשים, קולטים רבע

משנת התקציב, אף-על-פי שבקרן יש לכאורה עודף, נשאר כסף. פעולות

שמתחילות בינואר-פברואר-מרץ ונמשכות 6 חודשים - בדרך כלל הממוצע של

קורסים הוא 6 חודשים עד שנה - אין אפשרות לשלם עבורן אחרי 31 במרץ

מתקציב של השנה הקודמת, אף-על-פי שבאופן מעשי נשאר כסף. זו גם הסיבה

שמגיעים נתונים שנוצרו עודפי כספים שלא נוצלו, וזאת בגלל המיגבלה

הזאת, שאי אפשר להעביר משנה לשנה, על-אף שהפעולות נמשכות. במקרה כזה

הן נמשכות במימון של משרד העבודה והרווחה. הפעולות נמשכו גם אחרי 1

באפריל, אבל במימון משרד העבודה והרווחה.

החומר הוגש בפני הוועדה, זאת תכנית העבודה שאושרה פה אחד על-ידי כל

מליאת הקרן. שותפים בה נציגי הממשלה, ההסתדרות והתעשיינים. הבקשה

שלנו כרגע, כדי שנוכל להפעיל את כל התכניות, לאשר את ההגדלה של 5

האחוזים ונוכל לצאת לדרך.
היו"ר א. נמיר
תודה למנכ"ל. לנו יש תחושה כבדה מאוד לגבי

הקרן הזאת. האמת היא שהחסרון הגדול ביותר

שישנו לכנסת הוא, שאין לנו כלים לפקח על עבודת הממשלה. בדיון הסוער

שהיה כאן בישיבה הקודמת נאמר לנו על-ידכם, אני לא זוכרת מי אמר זאת -

הפרוטוקול איננו לנגד עיני - שלמעשה זה תקציב בי של משרד העבודה

והרווחה. הדבר נאמר במלים ברורות. זה לא בא רק או בעיקר להתמודד עם

התופעה של האבטלה שהולכת ומחמירה, אלא זה מכסה סעיפים של תקציב משרד

העבודה והרווחה שאין להם כיסוי, ואנחנו יודעים שהתקציבים קוצצו. כל

שנה אנחנו מאיימים עליכם שלא נאשר, ואחרי האיומים, אני מודה, באים

אלי מההסתדרות ואומרים שאם לא מאשרים לא יכולים לפתוח קורסים. אפילו

אם זה יהיה קורסים של מובטלים עם תעודה - ואנחנו מכירים כבר עתודות

כאלה - - אנחנו חושבים שיותר טוב שיהיו בקורסים מאשר יהיו ברחוב,

ואנחנו מרימים ידיים ומאשרים לכם את זה כל שנה.

אני רואה את החגיגה התקשורתית, אדוני המנכ"ל, סביב ירידי התעסוקה.

הלא זה ממומן מכספי קרן האבטלה. אני מבינה שלשרות התעסוקה אין

תקציבים לממן את הירידים האלה, ואני מודיעה לכם שלו רבע ממה שמתפרסם

על ההצלחה היה אמיתי, ברבע אחוז היה יורד מספר המובטלים. לכן לנו שלא.

יספרו סיפורי סבתות. אני אומרת את זה מפני שכשאני שומעת את הפטפוט

ברדיו בבוקר - כמה שעוסקים בתקשורת, מתי עובדים? - זה לא יורד, אלא

עולה. אנחנו מבקרים במקומות, בחלק מהמקומות זו פלצות, אפשר פשוט לקבל

התקף לב, לא שברון לב, לעמוד מול אותם המובטלים. איך אנשים מאושרים

להשתכר שכר מינימום, אז על זה צריכים להוציא כסף מקרן האבטלה?

אני רוצה להציע לחברי הוועדה, אחרי מה שאמרתי - ואולי יש לחברים עוד

הערות, אני רק מבקשת שנעשה את זה בתמציתיות - אנחנו נאשר את זה, אם

לא נאשר, יהיו כולם בחוץ. אנחנו גם בפגרה, זה לא שאני יכולה להגיד

שתביאו לי למחר או למחרתיים או לעוד שבוע. כל שבוע זה אותו סיפור. זה

לא יאומן שאנחנו נממן תקציבים של משרד העבודה והרווחה בקרן הזאת.



ע. תמיר; אנחנו אחראיים מבחינה פורמלית, בתוקף

היותנו נציגים בקרן למניעת אבטלה. ואנחנו

חברים בהנהלת הקרן, כאשר יו"ר הקרן הוא מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

אני מייצגת בקרן, את ההסתדרות יומר גרשפלד מייצג - וחבל שהוא איננו

כאן - את התעשיינים בהנהלת הקרן. אני בהחלט מרגישה אחריות על

פעולותיה של הקרן, אף כי מהבחינה התפעולית - תרצו, בירוקרטית - אין

לנו אפשרות להשפיע באופן מהותי.

אבל אני רוצה להעיר ולומר שחייבים היום לאשר את הבקשה, ויתרה מזו,

ההסתדרות, הוועדה המרכזת, החליטו לפנות לאשר העלאה עד 30 אחוז מגמולי

הביטוח הלאומי, ביטוח אבטלה, לעשיה למניעת אבטלה ופעולות בקרב

מובטלים. אל לנו לשכוח ש-10 האחוזים האלה גם הוקצו כאשר היו במשק 2-3

אחוזי אבטלה, והרי זה לא יעלה על הדעת שבזמן שהאבטלה כבר נושקת את

עשרת האחוזים, "אנחנו בעצם-באותם כלים עצמם מתמודדים עם הפעולות

למניעת אבטלה. אני לא רוצה להיכנס כעת לפרטים על הנושא שלדעתי הוא

הנושא החשוב ביותר, וזה הנושא של הכשרה מקצועית, ואיזה פעולות היו

יכולים לעשות. ביוקנעם, למשל, לו היו לנו עוד כמה קורסים, וזה לא

בשמיים, היינו יכולים לתת תשובה מאוד מאוד קונסטרוקטיבית ל-100-150

מובטלים, ובזה היינו גומרים את הבעיה הבוערת. אבל אין מאין לקחת, אין

מאין לפעול, ונכון שיש לנו הבעיה הקשה ביותר, שבשנה שעברה ובשנים

קודמות החזירו כספים.

לכן אני ממליצה לאשר את עשרת האחוזים ולקבוע דיון לנושא של הבקשה

שלנו ל-30 אחוזים או ל-20 אחוזים, ובכפוף לפעילותה של הקרן. הקרן

חייבת לעבוד אחרת.

רו כהו; גם את הדברים הביקורתיים ביותר אפשר לומר

בתמצית, ואני אשתדל לעשות זאת. קודם כל,

אני מוכרח להגיד שאני מכיר מה זה לקרוא תכניות ומאזנים ותקציבים. מה

שמונח פה לפנינו חשוד על פניו משום שהמספרים הם עגולים. אני מצטער.

כשנכתב 2 מיליון, זה יותר מדי מספר עגול מכדי להיות אמיתי. לו היה

נכתב שם 398 אלף או 389 אלף הייתי מבין שהענין נעשה על סמך איזו שהיא

תכנית רצינית ופרטנית, שבה יודעים מה הפרטים. אני מצטער להגיד את זה,

כי אני חושב שהקרן הזאת היתה צריכה להיות אחד מהדברים המפוארים ביותר

מבחינת צורת עבודה ציבורית ונקיון עבודה ציבורית.

אני מתנגד לאשר את התקציב הזה, ואני אומר את זה באופן החד משמעי

ביותר. לעניות דעתי בתוך המערכת הזאת של התקציב, יש פה סכומים

אבסורדיים, ואני לא מוכן לתת לזה את ידי. זו גניבה. זה הכסף של

העובדים, והולכים ועושים אתו - תסלחו לי - הקצאות כטפים לכל מיני

אנשים, שאין להם שום זכות לקבל את הכסף הזה. יש שם הרכב של הממשלה,

תעשיינים והסתדרות, וכל אחד דואג לאיזה נתח שלו, ולזה אני לא מוכן

לתת את ידי, כי כתוב שם "הקרן למניעת אבטלה". למשל, ירידי תעסוקה זה

ירידים פוליטיים של הליכוד. חברים, בלי שום חכמות, עשו ירידי תעסוקה

לפני מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, כולם נוצלו כדי לתת למועמדי

הליכוד במה בקרב המובטלים ובעיר שבתוכה זה נעשה. מה אתם רוצים, שאני



אחתוך לעצמי את היד אחרי שאני אצביע בעד זה? אני לא אצביע בעד זה. זה

ניצול מפלגתי פוליטי ציני. אני אגיד לכס גם יותר מזה, אתמול שמעתי את

דוד מנו מדבר באופקים, הם מכינים עוד 30 כאלה ואני יודע בדיוק למה.

כי גם עכשיו יש בחירות, רק שהפעם זה להסתדרות. וכך עובדים במדינת

ישראל צריכים להפריש לקרן למניעת אבטלה כדי לממן את הבחירות של

הליכוד? זאת שחיתות.

אני מבקש את תשומת לבכם. כל סעיף 1, תסלחו לי, אני לא מבין אותו. ל-3

עובדים דרושים 270 אלף שקל בשביל לאתר מקומות עבודה? איך הם מאתרים

מקומות עבודה? מאין הם מאתרים מקומות עבודה? 90 אלף שקל למי שמאתר

מקומות עבודה למי שמקבל שכר מינימום.

היו"ר א. נמיר; אתה יודע מה זה בשבילנו לאשר לכם דבר כזה?

על פניו זה נראה מושחת כל הסיפור הזה.

רן כהן; אתם רוצים שאני ארים את היד בשביל סעיף

כזה? 8,000 וצהאה על מי שמחפש מקום עבודה,

בשביל מובטלים שלבסוף גם אין להם עבודה? אני לא יודע, עליזה, תמיד את

מבינה יותר טוב ממני, אבל זה מה שכתוב על הנייר. כתוב: "איתור מקומות

עבודה למובטלים (3 עובדים - 270 אלף שקל)". 90 אלף שקל לעובד שמאתר

מקומות עבודה. אני לא מבין את הענין הזה, תסלחו לי, זו הפקרות. לא

מתביישים לשים נייר כזה על שולחננו? איזו ועדה אישרה את זה פה אחד?

או דבר נוסף, יעול מערכות מפעליות. אני לא מבין למה עובדים צריכים

להפריש כסף כדי שיהיה יעול מערכות מפעליות? במה משקיעים המפעלים? אני

חושב שמפעל רוצה שהמערכת שלו תהיה יעילה. אבל מ ה פתאום אדם במדינת

אבטלה צריך לעשות יעול מערכות מפעליות?
יש עוד דבר
פעולות להגברת הפריון במפעלים. האינטרסים של המנהלים ושל

הבעלים הם שלא תהיה הגדלת פריון? מה פתאום הקרן הזאת צריכה לממן את

זה?

אני מציע גברתי, לא איכפת לי לאשר לא 10 אחוז אלא 15 אחוז, או 20

אחוז. אבל אני לא מוכן לאשר את התקציב הזה. התקציב הזה, לא רוצה

להגיד, אבל הוא יותר ממריח, ואני לא רוצה להמשיך לדבר.
י. צבן
אנחנו מתכנסים לאחר שפורסמו הנתונים

הטראומתיים החדשים על האבטלה, וכאשר

הציפיה היתה שלפחות ראשית ההתארגנות של המערכת תביא לבלימה של

התהליך. הסחף הממוטט הזה נמשך, ובקצב מאוד מדאיג. אני חושב שמוסכם

בוועדה, וצריך להיות מוסכם, שהכספים האלה של הקרן למניעת אבטלה, הם
קודש לדבר אחד
ליצירת מקומות עבודה נוספים וליצירת אפשרויות של

הכשרה מקצועית. העסקת מובטלים ואיזה שהוא לימוד. אלה הן המטרות של

הקרן, ואני מציע לא לתת יד לשום דבר אחר.

בכפוף למה שאמרה יו"ר הוועדה, אני מציע שהוועדה תדרוש מהנהלת משרד

העבודה ומהנהלת הקרן להניח בפניה דו"ח מפורט - וזה חייב להיות מטעם



שניהם - דו"ח של 3 השנים האחרונות, שבמקביל מציג לפנינו גם תקציבית

וגם פיזית מה היה במסלולי ההכשרה המקצועית הרגילים של משרד העבודה

ב-3 השנים האחרונות. שעות קורסים, ימי קורסים וכד', ומה היה מנקודת

הראות של הקרן, כדי שנבדוק אם אכן לחשש שלנו, שיש כאן נזילה מכספי

הקרן לכיסוי בעיות תקציביות, אכן יש לו יסוד, ואם כן - באיזו מידה,

וכך נוכל לפקח על הענין.

לגבי הנושא של ירידי התעסוקה אני רוצה לומר, שהירידים האלה יש בהם

לדעתי פגם חמור מאוד. בירידים מוכרים חפצים, לא את כוח האדם של

העבודה. היצע של אדם לעבודה, התרבות שבה אתה עושה יריד פומבי בטלפון,

אינני חושב שזה נקודה. שרות תעסוקה יעיל לא היה נזקק לדבר כזה.

פירושו של דבר להשלים עם הניוון של שרות התעסוקה. שרות התעסוקה צריך

לעבוד לא אחת לכמה ימים באיזה יריד פומפזי, הוא צריך להיות יריד יום

יום. יש היום מחשבים, וצריכות להיות לנגד עיניו כל האופציות של

ההזמנות, וכל האופציות של דרישת העבודה, והוא צריך פעילות יותר

אגרסיבית בתחום הזה. אני מתעלם מהענין הפוליטי, הייתי מוכן לשלם את

המס הפוליטי של כמה עסקנים שחושבים שעל זה תהיה תפארתם, ובלבד שזה

פתרון, אבל זה ממשיך את הניוון של שרות התעסוקה.

אני רוצה לעיקרו של דבר לומר: ראשית, אני מציע באמת שלא לאשר.

בנתונים האלה אי אפשר לאשר את הדבר הזה. אני מבקש שאנחנו נקבל תקציב,

כי אני לוקח בחשבון שיכול להיות שיש סעיפים שאני לא מבין, והם נראים

לי חמורים ואף-על-פי שההם לא חמורים. אני מבקש שעל כל סעיף יהיו כמה

שורות הסבר שיסבירו מה זה, כי כמו שזה מונח לפנינו אי אפשר לאשר.

יכול להיות שיש כאן טעות, יכול להיות שהבאתם 3 עובדים מומחים מארה"ב

לאתר עובדים בין מעסיקים באופקים ושדרות, ולבעלי מיומנות כזאת שצריך

לשלם 90 אלף, 45 אלף דולר. גם שם זה הרבה. אני מבקש שיגישו לנו סעיף

עם הסברים, כדי שנבין על מה מדובר. אני מבקש לקבל את התביעה הזאת

שעלתה על-ידי ההסתדרות, אני חושב שזה כיוון נכון. על חשבון דמי אבטלה

משקיעים בהעסקה ממשית, ואחד הדברים שמתפשט היום באירופה הוא לא רק

הכשרה מקצועית, ביחוד לחיילים המשוחררים, אלא גם השכלה יותר כללית.

במקום שהחבר'ה יסתובבו סתם, תן להם אופציה ללמוד משהו, וזה יעלה אחר

כך את הכושר שלהם להתמודד בשוק התעסוקה. שילמדו אנגלית, שילמדו

מחשבים ולא יסתובבו ברחוב. יש להציע להם אופציות יותר רחבות מאשר רק

מסגרות או רתכות או דברים כאלה. בצורה כזו יש גם יותר אפשרות לנצל את

הדבר, זה גם להעסיק מורים מובטלים, גם להעסיק מדריכים מקצועיים ואני

מציע ללכת בכיוון הזה.
רו כהן
אני רוצה שתדעי, למיטב ידיעתי, לפני שנה

למשל הנהיגו באזור תל-אביב סדנאות

שמעודדות מובטלים לחפש עבודה בעצמם. עד כמה שאני יודע השנה זה נפסק,

אני יודע שהשנה לא נפתחה אף סדנא.
נוצרת תופעה
מובטלים של שנה-שנתיים ויותר מפילים עוגן במצב אבטלה,

וצריכים לקבל סדנאות למוטיבציה ללכת לעבודה, אני לא רואה איפה

מתמודדים עם זה.



ו
ע.דראושה
עקרונית אני חושב שיש צורך לאשר תקציב

לקרן, אבל באשר לנתונים המובאים כאן - אני

מסכים עם שני החברים שדיברו. אני חושב שבשלב הזה קשה לאשר אותם, כי

חסרים הרבה נתונים שיכולים לתת לנו פרוט בצורה מספקת. אני חושב שיש

גם כמה תהיות לגבי חלוקת התקציב הזה - למשל, באיזה מקומות, איפה

יחולק התקציב. אני שואל מה מנת חלקו של הסקטור הערבי בכל הסעיפים

שאני קורא אותם כאן, וכפי שאני מכיר את המצב בשטח, אני רואה שהרבה

כספים בכלל בסקטור הערבי אינם קיימים. הסבת אקדמאים מובטלים, הסבת

עובדים במפעלים בקווי יצור, השלמת השכלה בסיסית למובטלים. 42 אחוזים.

בסקטור הערבי מובטלים, אבטלה סמויה או גלויה. יש עוד כל מיני סעיפים

אחרים שאני חושב שאנחנו לא מקבלים תמונה מפורטת מה עושים, איפה

עושים, באיזה מקומות, מה התקציב שמיועד לכל מקום.

אני חושב שהנושא הזה . של ירידי התעסוקה - אני הייתי עד ליריד כזה

שהתקיים בנצרת - ואני חושב שהחגיגה המפלגתית שם היתה גלויה. הביאו את

כל הפעילים של אותה מפלגה מכל האזור. אסור להמשיך בדברים הללו.

אני חושב שהיום אנחנו לא יכולים לאשר את התקציב הזה.

יצחק לוי; בגלל מצב החרום, אני חושב שאנחנו לא

צריכים להתחשב בכך שאנחנו בפגרה, ואם יש

צורך להתכנס בשבוע הבא. אנחנו נתכנס בשבוע הבא, היות ואנחנו לא

נמצאים במצב רגיל. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו היום לאשר את

התקציב הזה, מכיוון שהשאלות והתמיהות הן גדולות מאוד, ויש כאן חוסר

פרופורציה משווע. למשל, הסכום שמושקע לקורסים לחיילים לקראת שחרור

כמעט שווה לסכום הירידים, וזה דבר שלא יאומן. יש לנו בעיה חמורה של

חיילים משוחררים, אנשים לא מוצאים עבודה ושם לא צריך יריד, שם האנשים

מרוכזים, אנחנו יודעים בדיוק מי האוכלוסיה שעומדת להשתחרר מצה"ל,

ורוצים לבוא ולהקדים רפואה למכה, ולהתחיל בקורסים. במקום להשקיע שם,

אותו סכום שמשקיעים בחיילים משוחררים, משקיעים בירידים. כלומר, אלה

דברים שהם לא מובנים, הפרופורציה לא מובנת.

פתח ח"כ רן כהן בכך שמאשימים את הוועדה בכל מיני דברים, ושצריך לקיים

מסיבת עתונאים. אם נאשר את זה כך, שוב יאשימו את הוועדה. הביאו לנו

נייר, ואנחנו אישרנו בלי לשים לב ובלי לבדוק. לכן אני מציע, גברתי

היו"ר, לדחות את האישור בשבוע, לשמוע קצת יותר נתונים. אני בכל אופן

אצטרף לאלה שיתנגדו לאישור היום.

ח. זיידמן; מליאת הקרן מתכנסת מחר בבוקר בתל-אביב,

אני חושב שבהחלט נביא בפניה את כל ההערות

שנשמעו על-ידי חברי הכנסת. אם באמת מאוחר, כבר אמצע חודש ספטמבר,

אנחנו נעשה מצידנו את המאמץ להביא את התשובות בהקדם, ואני אבקש את

הוועדה להתכנס בהקדם כדי שתוכל לאשר את התקציב.

היו"ר א. נמיר; אני רוצה לומר לך כמה מלים. לא במקרה אני

עמדתי על כך שיהיה או סגן השר או אתה.

עייפנו מלהתמודד עם דרגים שלא יכולים לקבל הכרעות והחלטות. אין בעיה,

אנחנו נכנס את הוועדה מתי שצריך. הנה, היום יש לנו למעשה שתיים וחצי



ישיבות. אבל אני רוצח, חברים, להפנות את תשומת לבכם. אני ביקשתי

מאסתר, מזכירת הוועדה, שתוציא לי מהתיק את הנתונים הקודמים שהביאו

לנו מקרן האבטלה, ואני הכינותי אז שעורי בית כלמודת נסיון. אני רק

רוצה לומר לך אדוני המנכ"ל, לירידי תעסוקה בשנת 88 אושרו 100 אלף,

והוצאו בפועל 139 אלף. עכשיו מביאים לנו רבע מיליון ש"ה. אני מודיעה

לד הד-משמעית, גם אם נתכנס בשבוע הבא, אם יהיה סעיף יריד התעסוקה

ברשימה הזאת - לא נאשר לכם את הכסף. בבקשה, לשלם מתקציב שרות

התעסוקה. אנחנו בעד שכר לעובדים, אנהנו רוצים לתת יותר. אני יודעת,

שכשבא המנכ"ל החדש העלו את השכר לכל העובדים בשרות התעסוקה. ועדת

העבודה מאוד שמחה כשמעלים לעובדים שכר, אבל בבקשה להתמודד עם התקציב.

אני רוצה לראות אתכם באופקים, אחרי אתמול, שהודיעו לנו על 130 וכמה

מובטלים שסודרו בעבודה ביריד, אם אחוזי אבטלה בחודש הבא באופקים

ירדו. לנו לא יספרו סיפורים, ולכן אני מודיעה לך חד משמעית: אם הסעיף

הזה יהיה, לא נאשר לכם גם בשבוע הבא. לקחת את הכסף הזה לחיילים

המשוחררים ולצעירים, זה האתגר מספר אחד שלנו, בקורסים.

אני מבקשת אותך, אדוני המנכ"ל, תודיע אתה לי אישית ברגע שאתם. מסכמים

וגומרים, ואני מיד אזמן את ישיבת הוועדה. מצד הוועדה לא יהיה שום

עיכוב גם של יום אחד לאשר, אבל אלה יהיו התנאים שלנו.
י. צבן
אני מבקש שתתקבל החלטה, שאנחנו מבקשים את

הדוי'ח הזה, כי מה שאת אמרת, לגבי תקציבים,

אולי אנחנו טועים.

היו"ר א. נמיר; מחר תסכמו במתכונת הרבה יותר מפורטת. כאן

היתה המתכונת שנתתם לנו בישיבה הקודמת.

היא יותר טובה כי היא יותר מפורטת, כאן יש כל מפעל - וזה מה שביקשנו

לפני שנה, ואת זה אתה אז הכינות לנו. אבל זה לגבי השנה הקודמת, לא

לגבי השנה הזאת.

ש. הלפרט; אני מבקש מהמנכ"ל, אולי הוא יכול להביא

לנו סטטיסטיקה, כמה פתרונות למובטלים נתנו

הירידים במשך כל השנה. אני רוצה לראות את היעילות של היריד, אולי זה

כן יעיל, אולי כדאי להמשיך בזה.

היו"ר א. נמיר; ח"כ הלפרט, אתה אחרת. אני רוצה לומר לך

שאני אמרתי דבר פשוט; אני לא מתנגדת לנסות

כל דבר שיכול להביא פחות מובטל אחד, אבל לו באמת כל מה שאני שומעת

בתקשורת על הפתרונות שנמצאו, היו אמיתיים, האחוזים של האבטלה במשהו

באותם המקומות היו צריכים לרדת. בשנה שעברה הוקצבו לזה 100 אלף,

בפועל הוציאו 139 אלף, והשנה מתקצבים את זה ברבע מיליון. מה זהו איזה

פרופורציה? שרות התעסוקה יתקצב מתקציבו, האמן לי שלשרות התעסוקה יש

תקציבים.

ח. זיידמן; בקשר לחיילים המשוחררים. לפי סיכום עם שר

האוצר, בסעיף הזה אין הגבלה כספית, וכל

יוכל להתקבל לקורס. אני חוזר, בסעיף של חיילים משוחררים אין הגבלה



כספית. אני לא דיברתי על המקורות, אני מדבר על העקרון. הקרן למניעת

אבטלה היא אחד המקורות לענין הזה, אבל בעקרון סוכם עם שר האוצר שלא

יהיה מצב שיהיה חייל שלא יוכל לקבל קורס.

היו"ר א. נמיר; אדוני המנכ"ל, אתה לא תכעס אם אומר לך

שאתה חדש, ולכן אתה עוד מאמין לכל מה

שאומרים. אני לא יכולה להאשים אותך, אבל אנחנו למודי נסיון מכל

ההבטחות האלה. עד שההבטחות הללו תתבצענה, אנחנו רוצים לדאוג. אתם

יושבים מחר וזה חשוב שהיית כאן, ותביא להם את כל הדברים. אנחנו עכשיו

מודים לכל מי שהשתתף אתנו כאן בנושא קרן האבטלה, ואנחנו עוברים לסעיף
הבא שעל סדר יומנו
מעונות הילדים.

אני רוצה לומר את זה באזניך, אדוני המנכ"ל, אני לא רציתי לערב שמחה

בשמחה. אני גם לא יודעת אם נעשה את זה בפגרה, אבל בוודאי בתחילת

המושב נצטרך לקיים אתך ועם סגן השר דיון מאוד נוקב על מה שמתרחש

בהמשק"ם. חברים יקרים, מה שמתרחש בהמשק"ם זה דבר שלא יעלה על הדעת.

פניתי למבקרת המדינה, ובדקתי את החוק. אני יודעת שעל-פי החוק אין

איסור, לגבי מנכ"ל המשק"ם לא כתוב שום איסור בעבודתו הפוליטית. והנה,

מנכ"ל המשק"ם, שנבחר להיות ראש עיריית קרית-אתא ממשיך להיות גם מנכ"ל

המשק"ם, גם ראש עיריית קרית-אתא. כל השרותים או חלק נכבד מאוד מהם

שעמדו לרשותו כמנכ"ל המשק"ם - מכונית, נהג, טלפון, דובר ' משרתים

אותו גם בעיריית קרית-אתא. למה אני אומרת את זאת? כי יש כאן חברים

חדשים בכנסת ובוועדה. כשאנחנו חוקקנו את חוק שכר מינימום, היה מאבק

מאוד קשה. יש שני מיגזרים שהאחוז שמשולם להם נגזר על-פי שכר

המינימום, אלה נערים עובדים ועובדי המשק"ם. נכון שהמשק"ם זה שיקום,

וזה לא רק עבודה. זה שיקום על-ידי עבודה. היה לנו ויכוח נורא. אנחנו

רצינו שהשכר של אותם מסכנים - הם ממש אומללים ומסכנים - יהיה יותר

גבוה. אתה זוכר, רן, איזה דיונים היו בוועדה הזאת. בא שר העבודה דאז

ואמר שזה אי אפשר, כי זה שיקום, ולא הסכימו. עכשיו קורים שם דברים

מאוד חמורים, ואחרים שקורים שם. אתה יודע, אדוני המנכ"ל, דברים

צריכים גם קצת להראות על גבם של המסכנים האלה. יש גם בעיות קשות מאוד

עם התפקוד של המשק"ם, ואני אומרת את זה כאן באזניך, מפני שלדעתי כאן

יהיה פיצוץ גדול, וזה בתחום האחריות של משרד העבודה והרווחה. נא

לבדוק מקרוב - ויש לי חומר, אני אעביר הכל אליך - מה קורה שם. זה לא

יאומן. והרי מי עובד שם? לערב פסח הם היו מקבלים המסכנים האלה בקבוק

יין, וגם את זה ביטלו, כי אמרו שאין כסף. לזה אין כסף?

אנחנו עוברים לנושא מעונות הילדים, והצטרפה אלינו עדה רבון שהיא

מזכ"ל נעמת בתל-אביב. ביקשתי ממנה שהיא תבוא היום. היתה איזו תקלה

בנעמת מרכז, מי שאחראית על המעונות, רק אתמול או שלשום הודיעו לה

שישנה ישיבה, אבל אני בשום אופן לא הייתי מוכנה לדחות את הדיון. אני

יודעת שהנושא שעל סדר יומנו קשה ומאוד כואב. אני יודעת שהרבה מאוד

חברים בוועדה, כולל אני, מקבלים הרבה מאוד פניות על קיצוץ.

אני רוצה להציג את כל המוזמנים או המוזמנות של מעונות הילדים. את

איבט סעדון אני חושבת שמכירים כולם, היא אשר ממונה במשרד העבודה

והרווחה על תעסוקת נשים, כולל מעונות ילדים; עדינה מטלון מייצגת את



ויצ"ו; חדוה וייס ויהודית פולק מ"אמונה"; הסברתי שאין נציגת מרכז

"נעמת", ולכן חצטרפה אלינו מזכירת "נעמת" מתל-אביב. אנחנו דנים בכל

נושא המעונות בשני המיגזרים, בילדים של אמתות שעובדות מחוץ למשק

ביתן, ובילדים שסודרו במעונות, ילדי מצוקה. יש כאן מברק ממזכיר איגוד

העובדים הסוציאליים. הוא מודיע לנו, שרק באזור תל-אביב והמרכז קיבלו

ממשרד העבודה והרווחה הודעה שבין 250 ל-300 ילדים שהיו בעבר, לא

יוכלו להיות יותר מסודרים.

מה שעוד ידוע הוא, שלגבי אמהות שעובדות מחוץ למשק ביתן, ראשית מספר

גדול פוטרו מהעבודה; שנית, גם אם מצאו עבודה חלופית, השכר נמוך יותר.

משום המצוקה התקציבית של משרד העבודה והרווחה, אין השתתפות משמעותית

גבוהה יותר באחזקת הילדים, והנטל כל כולו על ארגוני הנשים. יש בעיה

קשה מאוד של מחיר, מיד תאמרנה זאת נציגות ארגוני הנשים. יותר ויותר

אמהות, קרי משפחות, לא מסוגלות לשלם את המחיר, ולשלוח ילדים למעונות

ילדים. לפני יש נתונים, שלחו לי אותם מ"נעמת", על מספר גדול מאוד של

מעונות, ובישובים שהם לא ישובי רווחה כמו מגדל העמק, צפת, קרית

שמונה, נצרת עלית, עכו, באר-יעקב, דימונה, טבריה, כרמיאל - שהמעונות

שם ריקים, חלק מהמעונות מלאים רק במחציתם, משום שההורים אינם יכולים

לעמוד בשכר הנדרש. אנחנו היום בתהליך - אני אומר את . זה במהלך הדיון -

שבו בונים מעונות חדשים ליד אותם המעונות מכספים של קרן החינוך

בסוכנות. דבר זה נודע לי רק אתמול, כי אחרת הייתי מזמנת גם אותם

לכאן. צצים כפטריות גם משפחתוניות וגם מעונות פרטיים, ואני יודעת שגם

כל מיני ארגונים ציבוריים - אגודת ישראל, ש"ס אני שומעת במימדים

גדולים מאוד מקיימת מעונות ולוקחת מעט מאוד כסף, כשהפער בין התשלומים

הוא אדיר. אני בוודאי לא יודעת מאין ממומן הפער. לכן כאן נוצר מצב,

שארגוני הנשים שהן הקימו את מעונות היום, שהן הובילו, שהן מנוסות

במשימה הקשה הזאת, היום כמעט עומדות בפני שוקת שבורה. אני עכשיו אתן

את רשות הדיבור לנציגות האירגונים.

יצחק לוי; לפני שנציגות . הארגונים אומרות את דבריהן,

נשמע אולי נתונים מהמנכ"ל על הקיצוץ, כי

אנחנו לא מעודכנים מה היו שיעורי הקיצוצים.

א. סעדון; אני אתן את הנתונים הארציים. אני מתייחסת

מאוד ספציפית לנושא רווחת בשלב זח, ולא

לנושא הכללי של אמהות עובדות. בנושא רווחה היו לנו זה למעלה מ-5 שנים

12 וחצי אלף מיכסות רווחה. לגבי הרווחה יש לנו מיכסות, מפני שילדי

רווחה ממומנים ב-80 אחוז מתקציב ממשלתי כמינימום, 80 אחוז מהאוכלוסיה

מתרכזת ברמה שהיא ממומנת ב-80 אחוז על-ידי הממשלה, כך שלגבי מיכסות

רווחה יש עלינו פיקוח; לגבי עבודה, אני משאירה את הנושא למאוחר

יותר.

עד היום יש לנו אותן 12 וחצי אלף מיכסות עם חלוקה ארגונית אחרת.

אנחנו איחדנו במושבים עבודה עם רווחה, וזה אומר שילד במושב - מאחר

שגם במושבים אנחנו קולטים אמהות שאינן עובדות, כי הן אמורות לעבוד

במשק ביתן, הרי שילדי עבודה ורווחה מוזגו במושבים לפי אותם



הקריטריונים. יש לנו 2,500 ילד מהרווחת - ואלה נתונים מאוד בדוקים -

שהם כיום במושבים, ושלא נכללו במיכסה הכוללת.

היו"ר א. נמיר; כלומר, הם באו על חשבון חלק מ-12 וחצי.

א. סעדוו; לא, במפורש לא.

היו"ר א. נמיר; יש לכם היום 15 אלף ילדי רווחה?

א. סעדון; לא, יש לנו 10,200 בכלל המעונות, 2,300

במושבים. אותם 12 וחצי אלף.

היו"ר א. נמיר; סליחה, אני לא מבינה את הנתונים שלך. אני

רוצה רק לעזור לך, כדי שנבין כולנו במה

מדובר. אמרת ש-12,500 ילדים היו, ילדי רווחה, כולל במושבים. היום גם

כן ישנם 12,500. אני לא מבינה את ההסבר שבא אחרי זה.

א. סעדוו; עד לפני שנתים אנחנו חילקנו גם במושבים

מיכסות לילדי רווחה, שהם היו חלק

מה-12,500. בשנה שעברה עשינו חלוקה ארגונית פנימית אחרת, ואנחנו

קולטים ילדי רווחה במושבים ללא מיכסות. אבל לקחנו 2,300 מיכסות

מהמיכסה הכוללת, שהיתה תמיד קיימת. כך שבמושבים היום אנחנו קולטים

ילדים ללא מיכסה, בהנחה שהם לא גדלו, ויש 2,300, ויש לנו גם פרטים

המוכיחים שהיו לנו גם בשנה שעברה 2,450. וכך המיכסה של 12,500 לא

השתנתה. היה שינוי, שינוי קל, ואיפה הוא היה? היתה תקנה מיוחדת

בתקציב ל-600 ילדים אתיופים והתקנה הזו הוסרה מהתקציב.

רו כהו; כמה היו קודם במושבים?

א. סעדון; תמיד זה נע 2,300-2,400. זה אפשר לראות

מהפרטים, כל ישוב וישוב. זה נשאר. היתה

לנו תקנה בתקציב לגבי ילדים אתיופים והם היוו כ-600 מיכסות. זאת היתה

תקנה מתורגמת במושגים של שקלים, אבל היא נתנה לנו אפשרות לקלוט

במעונות עוד 600 ילדים אתיופים. השנה, בגלל קשיים תקציביים רבים,

ומשום שאנחנו עברנו במימדים מאוד רציניים את התקציב המאושר, אנחנו לא

יכולנו לשלם גם בחודש שעבר, משום שהיה לנו גרעון תקציבי של 11 מיליון

במעונות היום. ספגנו את ה-600 מיכסות של האתיופים במיכסה הכוללת,

וכאן הבעיה.

היו"ר א. נמיר; מה קורה עכשיו במעונות של ילדי אמהות

עובדות?

א. סעדון; אין לנו שום הגבלה. כל אם שעונה על

הקריטריון מתקבלת למעון. יש קריטריונים

ברורים. משרד העבודה והרווחה יצא עם פרסום ברוב העתונים, מודעות

בגודל של 50 אינטש, ובו הוסברו כל הקריטריונים. השנה היתה החמרה, וזה



ידוע לכל. עשינו אותה בהסכמת הארגונים ובסיכום אתם, אבל התקציב גדל

ריאלית במעונות היום, אם אני לא טועה ב-5 מיליון.

היו"ר א. נמיר; יש לי הצעה לסדר, ואני רוצה להתייעץ אתכם.

אני רוצה לשאול מה אתם מעדיפים. לי נדמה

שעכשיו, אחרי מה שהיא אמרה, נשמע את שלוש הנציגות של ארגוני הנשים.

אחר כך אני ארשום את החברים.
ע. מטלון
נציגת ויצ"ו. בויצ"ו מתחנכים 14 אלף

ילדים, מגיל אפס ועד 3, מתוכם - 25 אחוז

. הם ילדי רווחה, כשמדובר בשנה שעברה. לצערי הרב, ואני רוצה לתקן את

דברי איבט, השתתפות הממשלה היא 75 אחוז לילדי רווחה, והארגונים

משתתפים ב-25 אחוז, ולא 80 ו-20. 5 אחוזים זה הבדל משמעותי.

בשנים האחרונות ניכרת ירידה בהשתתפות הממשלה גם לילדי עבודה וגם

לילדי רווחה. בשנה שעברה היו לנו 25 אחוז במערכת ילדי רווחה. עוד לא

קיבלנו את כל ההודעות לגבי השנה הזאת, וזה חשוב מאוד שנקבל אותם

בחודשים יולי-אוגוסט. היום אנחנו כבר בספטמבר, ועדיין אין לנו כל

ההודעות. אבל אני רואה שיש 1,580 ילדי רווחה מתוך כלל הילדים, וזאת

ירידה משמעותית. זאת אומרת, שאם בעבר היו לנו 25 אחוז ילדי רווחה

במעון, היום אני רואה שיש 13-14 אחוז. אם היה המצב תקין במדינת

ישראל, והפכו כל האמהות לאמהות עובדות, ניחא; אבל אנחנו יודעים שלא

כך המצב. אנחנו עדות היום למצב, שמעונות היום בעיירות פיתוח - הגב'

יו"ר הוועדה, ח"כ אורה נמיר העירה על זאת - כמעט ריקים, זה מאוד

כואב. כך זה באופקים, בבית-שמש, דימונה, ירוחם, אפילו בקרית מנחם

בירושלים, בקרית יובל בירושלים. אנחנו מקצות מקומות לילדי רווחה

בתחילת השנה, יש לנו הסכם עם משרד העבודה והרווחה שיש מספר מקומות

לילדי רווחה, והמיכסה לא מלאה. הודיעו לנו שיש קיצוצים, אף-על-פי

שאנחנו יכולות לקלוט. אני הייתי בדימונה, ואני יודעת שיש ילדים שאינם

מופנים אלינו, וזה מאוד חבל, כי אנחנו יכולות לתת את השרות הזה.

אני רוצה כאן לציין, למרות שלנו הארגונים, ההשתתפות שלנו היא 25 אחוז

לילדי רווחה, וזה מכביד על הארגון, היות שבילדי העבודה אנחנו משתתפים

רק ב-10 אחוז לילדים, ו-28,4 נדמה לי לתינוקות של ילדי אמהות עובדות,

ועדיין כל המעונות ריקים. אנחנו בהחלט נהיה מוכנות לקלוט ילדי

רווחה.

היו"ר א. נמיר; בכמה ריקים? 50 אחוז?

ע. מטלוו; בדימונה יש לנו היום, מתחילת השנה, 48

ילדים במעון, שהיה יכול בהחלט לקלוט 80 עד

100 ילד. אם אני אומר בית-שמש - כנ"ל; בקרית-יובל בירושלים, אופקים,

ירוחם, מעונות חצי ריקים.
רו כהו
כלומר, את אומרת שאתן בעצם מוכנות לקלוט,

יש מקום ואתן מוכנות בחלק התקציבי שלכן



לקבל את הילדים האלה. יש ילדים לאמהות שרוצים להיכנס, רק מי שצריך

להכניס אותם לא מכניס. זה המצב?
ע. מטלון
כן.

היו"ר א. נמיר; ממה זה נובע?

ע. מטלוו! זה נובע מאבטלה. הבעיה היא שיש קיצוץ

במשרד העבודה והרווחה, והם אינם מפנים את

הילדים. אני הבאתי לכם גם את הטבלא. יתכן מאוד שיש גם קושי לאותם

הורי רווחה לשלם את שכר הלימוד, אפילו שהוא קטן, והוא בהחלט מינימלי.

יתכן מאוד שהיינו צריכות לחשוב על הדבר הזה עם משרד העבודה. ילד

רווחה שבשנה שעברה שילם 40 שקל לחודש בדרגה אי, משלם היום 74 שקל;

ילד רווחה בדרגה ב' ששילם 67 שקלים, משלם היום 89 שקל. יתכן מאוד

שזוהי מעמסה על אותם הורים. זה נקבע על-ידי משרד הרווחה בשיתוף עם

הארגונים, אבל זה בהחלט רווחה. יתכן מאוד שצריך לחשוב על זה.

מעון צריך להיות מחולק כך שיהיו בו ילדי רווחה וילדי אמהות עובדות,

ברמות שונות, אני מאמינה שאנחנו נוכל לעמוד בזה. - לגבי ילדי אמהות

עובדות, אם מדובר במרכז - אזור המרכז, ירושלים, בערים הגדולות,

חיפה - המעונות מלאים בדרך כלל, ואין בעיה. הבעיה היא בעיירות פיתוח.

אם ניקח את קרית-שמונה, את טבריה, את מטולה, במקומות האלה, באופן

מיוחד בקרית-שמונה, היכן שנסגרו מפעלים ואין תעסוקה, אמהות הוציאו את

הילדים מהמעונות, ואני חושבת שלילדים האלה של נשים מובטלות צריך

למצוא פתרון. אנחנו רואים את ירידת ההשתתפות של משרד העבודה והרווחה

להורים, זאת אומרת השתתפות המשרד הולכת וקטנה משנה לשנה, וצריך לחשוב

איך בכל-זאת לתת השתתפות.

ח. וייס; נציגת "אמונה". אני אתייחס קודם לילדי

רווחה ואחרי כן אני אתייחס גם לילדי

עבודה. אני אתייחס למספרים יבשים ששמענו כאן ליד השולחן מהגב' איבט

סעדון. אני מתייחסת למספרים כדי לתת הבהרה. 12,500 ילדי רווחה היו

בשנת הלימודים תשמ"ט. במושבים היו 2,500 שהיו בעבר ברווחה, זאת אומרת

שיורדים כאן מהרווחה 2,500 ילדים. אני רשמתי זאת מפי הגב' איבט

סעדון, אלה לא דברי, ואני רוצה פשוט להעמיד את זה.

היו''ר א. נמיר; היא אמרה שאלה אותם ילדי מושבים, שרק

החישוב היום הוא אחר.

ח. וייס; אני אגיד את כל הדברים האלה בצורה מתומצתת

ביותר. נשאלת כאן שאלה, החישוב הוא עבודה

במושבים ולא רווחה, זה דבר אחד; יש להם תיקצוב במסגרת עבודה, לעבודה

שמענו שאין הגבלה. אני שואלת שאלה נוספת, איפה אותם הילדים, שבמשך

תשמ"ט נולדו, והם זקוקים למסגרת. האם אנחנו עצרנו? היזהרו מבני

עניים, כי מהם תצא תורה. איפה הילדים האלה? והם ישנם, הם לא נקלטו,

הם גם לא נשלחו, רבותי. אני אומרת כאן דבר שהוא אולי קשת. כבוד היו"ר

אמרה את זה, שמענו הרבה דברים, וצריך גם לדייק בהם ואני אומרת את זה



עם כל הכאב, חיו אמורים להפנות את הילדים עד 1 באוגוסט עם הועדה

למשרדים המחוזיים של הרווחה. התאריך האחרון הוא ה-1 באוגוסט, כשכידוע

הילדים נרשמים במאי. משרד הרווחה מפנה אז אל המעונות. זה לא כמו

שאמהות של עבודה באות אל המעונות ונרשמים כאשר מפרסמים בעתונות או

מפרסמים בכל הארץ שיש רישום, וזה ב-2 במאי בדרך כלל, ונמשך שבועיים

בערך. עד 31 באוגוסט לא קיבלנו אף הועדה, אף-על-פי שרשימות חלקיות

נמסרו פה ושם, אבל לא בכל המקומות.

בעבר אנחנו היינו הארגון שקלט את כל ילדי הרווחה שהיו בסביבה. היו

מצבים של 90 אחוז, אחר כך ירדנו ל-70, ועל זה ברכנו. אמהות עברו לאט

לאט לעבודה. אחר כך ירדנו ל-50 אחוז מ-10,000 ילדים, אחר כך ירדנו עד

ל-38 אחוז, כי האמהות עברו לעבודה, התחילו לעבוד, ומשרד העבודה

והרווחה התחשב במצב הכלכלי, ועל זה שוב ברכנו. השנה המצב שוב התהפך,

בגלל שתי סיבות שלא בכדי כנראה שהדיון בנושא האבטלה היה לפני הדיון

בנושא שלנו, אחד הנושאים הקשים ביותר הוא האבטלה.

יצחק לוי; אולי תתני לנו מספרים לגבי השנה לעומת

השנה שעברה במעונות של "אמונה".

ח. וייס-. אני נתתי באחוזים.

היו"ר א. נמיר; חדוה, את כל כך שוחה בנתונים, כך שנדמה לך

שכולם יודעים. את אמרת שלשמחתכם - בעבר

אצלכם היו כמעט רק ילדי רווחה - התהפך הגלגל, ירדתם ל-38 אחוז בשנה

החולפת. המשפט שלך אחרי זה היה, שהשנה התהפך בחזרה הגלגל. עכשיו

אנחנו שואלים לכמה הוא התהפך בחזרה, כמה היום ישנם ילדי רווחה

במעונות "אמונה"?

ח. וייס; אותם הילדים שהאמהות עבדו ונרשמו, הוצאו.

הרווחה לא קלטה אותם, והילדים ברחובות.

היו"א. נמיר; יש לך אולי מספרים?
ח. וייס; אני יכולה לציין לך את המקומות
אור-עקיבא, אזור, אופקים, גדרה, גן-יבנה,

שלומי, טבריה - שם 30 ילד שהיו בשנה שעברה במסגרת, עכשיו הם ברחוב,

הרי מספר הילדים גדל. שם ירד המספר של 30 ילד במעון אחד, ויש לנו שם

שלושה - ירוחם, עתלית, צפת, ובחיפה בכל הקריות. אני כרגע מייצגת את

"אמונה", "אמונה" יושבת בכל המקומות. אין לנו במרכז תל-אביב אפילו

מעון אחד, אלא בשכונות, ולכן המצב היה כמו שהיה.

מה קרה בסביבה שכבוד היו"ר ציינה בראשית דבריה. נפתחו מעונות

משפחתונים, ואינני יודעת איזה שם עוד נותנים, שכמעט שמשלמים לילדים,

או מסיעים אותם, ונותנים להם אינני יודעת מה. אם נותנים חינוך, אינני

יודעת. ומי מפקח על זה? משלמים 50 שקל, ויש לי הוכחות, ו-120 שקל,

וגם מסיעים את הילדים ונותנים ארוחה בשרית, אשר לא היתה קיימת בגלל

שתי סיבות- ראשית, בגלל סכנה שבשר לילדים קטנים זה לא בריא, יש



תחליפים, וחשניח - מאין המימון. רק אתמול בערב, באחת מאסיפות החורים,

נגשה אלי אמא, ואמרה לי שיש לה שלושה ילדים. היא עובדת, ולכן לא

אישרו לה מעון. היא בתהליכי גרושין מבעלה, כאשר הוא צריך לבוא

לביהמי'ש הוא לא בא, והיא עם שלושה ילדים. מתוכם שניים אצלנו, והשלישי

תינוק. אומרים לה לשלם את מלוא התעריף-הדרוג, בו בזמן שהיא אומרת שאם

אני לא אקבל את הילדים, לה אין אוכל לתת להם. היא חייבת לצאת לעבודה

כדי לתת אוכל לילדים. ילד שהוא מעל גיל 3, הרווחה לא מוכנה לקבל

אותו. אני לא יודעת אם זה המקום, וזה המקום שתמיד מצדיקים מה פתאום,

מה נפקא מינא, למה ילדי עבודה כן וילדי רווחת לא. ואני שואלת את
המכובדים כאן במקום
עד מתי ילד בן 3, גם כאשר יש לו מסגרת שבה יוכל

להיות, זה רק עד 12 וחצי, ואחר כך הוא נזרק לרחוב, והוא זרוק ל-3

וחצי חודש, כי הגן מתפקד רק 9 חודשים?
י. פולק
ישנו קושי שהוא ממש פוגע בארגון, פוגע
כלכלית בכל הארגונים
הבירוקרטיה של לשכות

הרווחה או מי שצריכים להפנות את הילדים, אינם עושים זאת בזמן. אנחנו

מחזיקים עשרות מקומות פנויים - קרי, משלמים משכורות לעובדים, וכל אחד

יודע שזה עיקר מרכיב ההוצאה שההורה משלם עבור המעון - ואנחנו עומדים

בידיים כבולות. מצד שני, ילדים ממש זרוקים ברחובות. וכל זה אך ורק

מפני שהחקיקה הזו אינה נעשית בזמן, ואז גם אנחנו וגם הילדים ממש

ניזוקים. זה נותן את אותותיו במשך כל השנה שלאחר מכן.

היו"ר א. נמיר; אני ביקשתי מעדה רבון שתבוא לכאן, משום

שבתל-אביב "נעמת" ניסתה ללכת לדרכים

חדשות, לא שיגרתיות, בנושא של תפיסת העולם לגבי אותם הילדים. תציגי

לנו, עדה, את הפרובלמטיקה, וגם מה אתם חושבים בעקבות מה שקורה עם

ילדי הרווחה.

ע. רבוו; נציגת "נעמת". אני רוצת לתת כמה נתונים או

דוגמאות. אני כמובן יכולה לדבר בשם

תל-אביב-יפו בלבד. לשם אינפורמציה, ב"נעמת" בארץ כולה יש 25 אלף

ילדים רק במעונות. וכשאני אגיד רק במעונות וכשאני אדבר על תל-אביב,

יבינו חברי הוועדה וכבוד יו"ר הוועדה, שיצרנו מסגרות נוספות למעונות,

ושהן מסגרות חינוכיות.

היו"ר א. נמיר; כמה יש בתל-אביב?

ע. רבוו; בתל-אביב יש במסגרות החינוכיות - שזה

מעונות ומועדוניות - קרוב ל-3,000 ילדים

השנה. במעונות בלבד מספרם מתקרב ל-2,000. אני רוצה לתת דוגמא קלאסית

של מה שקורה. כבוד יו"ר הוועדה דיברה על בניית מעונות חדשים מול

השיקום החברתי או המצב החברתי שקיים בשטח.

ביפו ד' בתל-אביב נבנה מעון ליד מעון של החינוך העצמאי. המעון תזה

ניתן על-ידי עיריית תל-אביב ל"נעמת" תל-אביב-יפו. לידו יש מעון שגובה

14 שקל לחודש מילד במקום, צריף עם עכברושים בגודל של ראש, עם תנאי

תברואה שקשה בכלל להאמין על קיומם, עם מספר ילדים פר-עובדים שזה עובר



את כל הדמיון. הוא שייך לזרם החינוך העצמאי, אבל העיקר שהוא עולה 14

שקל לחודש. שבציניות רבה הוא מפתה את ההורים לשלוח את הילדים ב-14

שקל לחודש לדבר כזה, ומנהל מערכת הסתה נגד "נעמת" או "אמונה". אנחנו

בדיוק באותה סירה בנושא הזה. הוא מסית נגד קיום מעון אחר, מנהלים

מערכת הסתה נגד ארגוני הנשים האחרים - ולא מדובר אם זה "נעמת",

"ויצ"ו" או "אמונה" בנושא הזה, כי בתל-אביב אנחנו לפחות בקשרים מאוד

טובים, ובתאום מאוד טוב. אבל המעון לא נבנה על-ידי "נעמת", הוא נבנה

על-ידי מוסדות המדינה בצורה כזאת או אחרת, באים למלא את המעון הזה

בילדים, מסתבר שביפו ד' אין אמהות שעובדות כרגע, או מספר האמהות

העובדות מהווה כ-20 אחוז מהפוטנציאל למילוי המעון.

היו"ר א. נמיר; היכן המעון הזה שסיפרת עליו?

ע. רבון! יפו די, רחוב חיננית 5. מסתבר שזה ממלא רק

כ-20 אחוז מהתפוסה של המעון. בשלבים

ראשונים במעונות יש יותר רווחה, ואחר כך יש יותר עבודה במקומות כאלה.

אותן עובדות שיקום שהיו אמורות לדאוג, כי הן ביקשו את המעון, הן בנו

את המעון, הן ביקשו את "נעמת" לתפעל את המעון, וברגע שהדבר הזה נבנה

- הסתבר שהתקציבים לילדי רווחה והוועדות לילדי רווחה- לא קיימים למעון

הזה. מתחילים לכתת רגליים מלשכה ללשכה עם קומבינציה כזאת או אחרת,

כדי לנסות למצוא אצל מי נשארו מיכסות של רווחה, שאפשר יהיה להשתמש

בהם לצורך הילדים ביפו די. יש שם מספיק ילדים, השאלה היא איך מרגילים

אוכלוסיה. בתל-אביב הנושא של אבטלה כמעט שלא קיים. מובן שהוא קיים

יותר מאשר היה בעבר, אבל מדובר בתל-אביב על אחוז אבטלה של 2,9 כללי

בעיר, וזה לא אחוז אבטלה משמעותי כמו במקומות אחרים. לכן המעונות

בתל-אביב מלאים, מפוצצים. לדעתי בונים מעונות לא במקום שצריך לבנות

מעונות, מתוך שיקולים שאינם מתוך הענין בדבר הזה. בתל-אביב-יפו יש

צורך בלתי פוסק במעונות. לא קיבלנו ממשרד העבודה והרווחה סיוע כלשהו

לפתיחת מעונות חדשים בשלוש השנים האחרונות, לפחות מאז שאני מזכירת

"נעמת" תל-אביב.

יותר מזה, יש לי קובלנה קשה כלפי משרד העבודה והרווחה והיחס שלו או

נציגיו לכל נושא המעונות או לכל נושא המסגרות החינוכיות. לדעתי, אם

תפקידם העיקרי היה לפתח ולפקח על מעונות היום, את המילה הראשונה של

פיתוח הם שכחו זה מכבר, ונשאר רק אלמנט הפיקוח וההטרדה של ארגוני

הנשים, שמנסים לקיים מערכת רצינית בשטח.

כאן אני רוצה להגיע למהות של הענין ואני רוצה לתת נתונים מתל-אביב.

הנתונים האלה הם די מדהימים למי שפותח את האוזניים ושומע את הדברים.

בתל-אביב, נכון לשליש השלישי של תשמ"ט שזה די אינדיקטיבי, כי בספטמבר

עוד לא היתה כתה מלאה של ילדים. בשליש השלישי של תשמ"ט רק 12 אחוז

מהילדים במעונות נהנו מסובסידיה של 50 שקל ומעלה ממשרד העבודה

והרווחה. אני שואלת אתכם, רבותי, אם באחוז הזה, בבירוקרטיה האדירה

שקיימת כדי לקיים את הדבר הזה, האם הצורה הזאת מוצדקת? "נעמת"

תל-אביב, מצד שני, בשביל 12 וחצי האחוזים האלה שנהנים מה-50 שקל

ומעלה, מחזיקה אדם במשרה מלאה, שההוצאות על משכורתו פלוס ההוצאות

הנלוות מהוות כ-4,500 שקל בחודש. ותיכף אני אגיד לכם במה מסתכמת כל



ההעברה של משרד העבודח ל"נעמת" תל-אביב - פלוס הוצאות הבנקים, שזה

אחוז לחודש בריבית מורכבת וכו' וכו'. נוסף לכך ארגוני הנשים הפכו

להיות גובי המס עבור ממשלת ישראל. בדרגה 13 ומעלה יש מה שנקרא קרן

שיפוצים. מה זה קרן שיפוצים? אמרו שלא יעלו לנו את המחיר, אף-על-פי

שמכירים בזה שהעלות אולי יותר גבוהה. קרן שיפוצים היא 100 אחוז, כאשר

הדרגה היא מדרגה 13 ומעלה, יש תוספת של 10 אחוז. 80 אחוז מתוך ה-100

אחוז נשארים אצל ארגוני הנשים, ו-20 אחוז מזה ארגוני הנשים מעבירים

לממשלה. כלומר, ארגוני הנשים הפכו להיות ספקי המיסים עבור הממשלה. אם

אני לוקחת בחשבון, ביולי 89, ב"נעמת" תל-אביב היו סה"כ בקרן שיפוצים

30 אלף ש"ח. אם אנחנו לוקחים 20 אחוז מזה, זה 6,000 ש"ח. אני מנסה

להראות, שהסכומים שמתקבלים ממשרד העבודה מינוס הסכומים שהארגונים

מוציאים על תפעול המערכת והקשר עם משרד העבודה, כמעט אינם משמעותיים

למערכת מעונות היום. אם פעם משרד העבודה היה בונה מבנים או היה נותן

60 אחוז על 40 אחוז, או 40 אחוז על 60 אחוז, או אם פעם משרד העבודה

היה מצייד את המעונות, היום גם את זה הוא לא עושה. חברותי מארגוני

הנשים האחרים דיברו על הקטנת ההשתתפות, אני הוכחתי את ההשתתפות

במספרים ובאחוזים, כמה זה באחוז משמעותי.

אין שום סיבה רציונאלית אמיתית שהשיטה הנוכחית תימשך, אלא רק סיבה

בירוקרטית של רצון שליטה וכוח על מערכת מטעם הממשלה, והתרומה של

הממשלה בשלב זה ברורה.

עברנו בשוק המשכנתאות או בשוק הדיור לזוגות הצעירים, משיטה שהיא שיטה

שהיתה דומה לזו. זה די דומה לכאן. צריך לגשת למעון, לארגון נשים,

להגיש את הבקשה, אותה חברה היתה עושה את הפרוססינג של הבקשה והיתה

נותנת את המשכנתא. עברו לשיטה של אוניברסליזציה בנושא המשכנתאות,

ואני חושבת שהגיע הזמן לעבור לאוניברסליזציה בנושא המעונות.

זוג צעיר רוצה להכניס את הילד למעון, ייקבעו אותם הקריטריונים

שקיימים בשיטות קצת אחרות, כדי שהורים בכפר שלם לא ישלמו אותו מחיר

שהורים ברמת אביב ג' משלמים, וזה המקרה ברוב תל-אביב. הקריטריונים

שייקבעו יהיו ברורים, ויוצבו כמו משכנתאות בכל בנק שהוא. הורים יגיעו

עם תלושי המשכורת - וזה גם פחות טירדה לארגונים ולהורים - ועם אישורי

הכנסות לפקיד הבנק, יקבלו אישור שבהתאם לקריטריון הזה זאת ההשתתפות

של משרד העבודה והרווחה במעון או בפעוטון או במסגרת חינוכית מאושרת

כלשהי שתהיה. עם התלוש הזה מגיע ההורה למסגרת החינוכית, וזה מהווה

מעין צ'ק שהארגון או המוסד מקבל, וגובה את זה מטעם הממשלה. האישור

והפיקוח על כל מוסד שראוי להיקרא מוסד שמקבל אישור, לא צריך להיות של

משרד העבודה דווקא, כי למשרד העבודה אין הכלים החינוכיים לוודא את

הטיב של המערכת. משרד העבודה יכול לתת את הסובסידיה, משום שהוא מעודד

את עבודת הנשים. הוא איננו בנוי והוא איננו צריך להיות בנוי לפיקוח

חינוכי על מוסדות חינוך. מי שצריך לעשות את זה, זה משרד החינוך.

למשרד החינוך יש הכלים, הוא צריך להיות בנוי לזה, ויש לו האפשרויות

לעשות את זה. יש גם צורך לחשוב על השלמה כזאת לא רק לגילאי 0-3, יש

לכך חשיבות גדולה, ולכן אם זה יעבור למשרד החינוך יש משום אינטגרציה

במחשבה, יש צורך היום לעבור ליום חינוך ארוך גם אם הוא יחייב השתתפות

כספית של ההורים. אבל אם אפשר - יעבירו באופן מדורג את ההשתתפות



הכספית ליום החינוך הארוך, שיהיה עם הזנה, וכך אנחנו נעשה שיכלול של

המערכת, ובאמת נתחיל לפתור את הבעיות.

היו"ר א. נמיר; זה מה שאתם עושים במסגרות החינוכיות

החדשות?

ע. רבוו; כן.

היו"ר א. נמיר; אבל זה מדובר על אוכלוסיה מבוססת.
ע. רבון
לא. אני מדברת על מועדונית. המועדוניות הן

מסגרת משלימה, מהשעה 12 עד 4. הן פועלות

בדרום ובצפון. המחירים ש"נעמת" קבעה בדרום הם שונים מאשר בצפון, והם

נועדו לענות על ההבדל בהשתכרות. כמו כן יזמנו קרן מילגות לאמהות

שאינן נשואות, שאינן יכולות להרשות לעצמן לשלוח את הילדים למסגרות

האלה.

י. צבן; בעקבות הדברים האחרונים של עדה רבון, אני

מציע שאנחנו נקיים דיון יותר יסודי, מבני.

יהיו שאלות יותר רציניות, וצריך לבדוק את כל המערכת. יש כאן רעיונות,

ואפשר לקבלם או לדחותם, אבל לפני שדוחים צריכים להציע רעיונות

אלטרנטיביים.

אני מבין שאנחנו למעשה היום על תקן של מכבה אש. יש בעיה בתחום הזה,

ומוכרחים לראות מה ניתן לעשות. זה קשור למצוקה החברתית הכללית,

שהסממן הבולט ביותר שלה הוא האבטלה.

אני רוצה לשאול, האם זה נכון שרק בשנה שעברה המחיר הבסיסי למעונות

היה 40 שקלים, ועכשיו הוא עלה ל-74 בדרגה הראשונה. נאמר לי ממקורות

של משרד העבודה שזה הנתון.

אני אתחיל מהדבר שאין עליו ויכוח, והוא עלה באחרונה, שהעלו את הבסיס

ב-10 אחוז או 11 אחוז, העלאה עליה הוחלט גם על ילדי הרווחה, ולא רק

על המעונות הכלליים. אני חושב שזאת שערוריה. במצב החברתי הקיים היום,

אני חושב שההחלטה הזאת היתה פשוט שערוריה. הרי ברור לנו מי הן

המשפחות האלה ' מוגבלים, נכים? מובטלים. אלו המשפחות של ילדי הרווחה.

והיום כשהסביבה כולה נמצאת במצוקה גוברת, אתה מפעיל עליהם את כללי

המשחק של כולם? הכנסה לנפש עד 200, תשמעו טוב מה זה עד 200. ניקח זוג

ששניהם עושים איזו עבודה חלקית ויש ילד, והם 3 נפשות, כשכל ההכנסה

שלהם יחד היא 600. אז הם מתוך ה-600 יתנו 74/ להם היה צריך להעלות

מ-60 ל-74? במרץ היתה העלאה קודמת, ובמרץ זה נקבע מ-66 אז אומרים לי,

שבשנה שעברה זה היה 40. ואם זה נכון שזה היה 40, אני לא יודע מה

לעשות, צריך להפוך פה שולחן, איך אפשר לעשות דבר כזה? המשפחה הזאת י;

כל אחד מאתנו הרי נפגש עם המשפחות השבורות האלה - הדבר שהם אומרים

תמיד הוא; אני לא יכול להסתכל לילדים בעיניים. זאת האמירה החזורת על

עצמה; אני לא יכול להסתכל לילדים בעיניים. הילדים הם השיכבה הרופפת

ביותר, אנחנו צריכים לתת להם הגנה. הם צריכים להיות במתח הזה שהאבא



בא ומקלל את כולם, ואת האם, וכולם ממורמרים, ויש מריבות בבית? תגן

עליהם, על החלשים ביותר. תאפשר לאבא יותר לחפש עבודה, אולי הוא ימצא

עבודה חלקית בינתיים ויוכל להסתדר. אנחנו מוכרחים לתת את ההגנה

הזאת.

אני מציע, גברתי היו"ר, להזמין את מנכ"ל הביטוח הלאומי ואת הממונה על

אגף תקציבים, לא נתקן את זה כדבר בשוליים. ממענק דמי אבטלה, צריך

להקציב עכשיו סכום רציני לעזור למעונות הילדים, כדי להגן על הילדים

של המובטלים. אין, לא יהיה פתרון אחר. ממענק דמי האבטלה לעזור לטפל

בילדים של המובטלים.

השנה ישנם כ-80 אלף ילדים במקומות של מובטלים בארץ. מה אנחנו אומרים

להם? מה אנחנו עושים אתם? אנחנו מוכרחים לתת לזה, אם נקל על המעונות

בקטע הזה המאוד ספציפי, נקל ממילא את הנטל הכללי, וכאן מוכרחה להיות

פעולה דרסטית.

אני מציע שאנחנו נקבל החלטה שמחייבת אותם לבטל את ההעלאה האחרונה

לילדי הרווחה, שיהיה לנו אומץ לעשות את זה. אני רוצה לשאול את

המנכי'ל, איך אתם העברתם את ההחלטה הזאת? למה נתתם? אני מבין שהיה

לחץ, אבל למה נתתם לעסק הזה ככה ללכת? אני יודע שיש לכם רגישות

בדברים הסוציאליים האלה. אני מציע שנקבל החלטה, לפחות לגבי ילדי

הרווחה, זו דרגה 1-2, לפחות להחזיר את הגלגל ל-1 במרץ. נכון שזה

יחייב אותנו לדאוג לאיזון תקציבי אחר, אבל אנחנו נילחם על זה.

יצחק לוי; גברתי היו"ר, אני חושב שכאן צריך לקבל כמה

החלטות, מכיוון שאנחנו דנים כאן בדיני

נפשות. ילדים שמסתובבים בחוץ - זה אחר כך יותר הוצאות בפקידי סעד,

ויותר הוצאות בטיפולים אחרים. אנחנו תמיד עושים את הטעות הזאת.

מזניחים את הילדים, ואחר כך מוציאים פי 7 כדי לטפל בהם. לכן צריך

לקבל כמה החלטות.

ראשית, יש כאן סתירה בנתונים, והסתירה הזאת חייבת להתברר. הגב' סעדון

אמרה שלא היו קיצוצים, וארגוני הנשים אומרים שהיו קיצוצים. יש כאן

שתי אפשרויות-. או שאחד מהצדדים לא מעודכן, או שהגב' סעדון לא מעודכנת

או שארגוני הנשים לא מעודכנות; או שאין קיצוצים ורק הילדים לא הופנו.

יכול להיות שהכל נמצא בצנרת, יכול להיות ששבועיים אחרי תחילת שנת

הלימודים יש עדיין אולי כ-8,000 ילדים או 6,000 ילדים או 7,000 ילדים

בבית בגלל בעיות בירוקרטיות. צריך לברר פה קודם כל מה הנתונים. אי

אפשר להשלים עם זה, ואני מדבר כאן כרגע לא על שינויים ולא על הקצבות

אלא על פקידים. שהפקידים ישבו ויעבדו יום ולילה כדי לגמור את הענין.

אני מבקש מהיו"ר להחליט, שכל ההועדות צריכות להיגמר תוך זמן מסויים,

ושמשרד העבודה והרווחה יקח כוח אדם כדי לגמור את הענין הזה. לא יתכן

שהילדים יסתובבו בחוץ, זה עוול. אנחנו שומעים פה על מעונות יפים

וגדולים שעומדים ריקים, אנשים שמקבלים משכורת ולא עובדים כי אין

ילדים; מאידך יושבים טפסים ומחכים לגואל, וזה דבר לא מובן. אני שוב

שואל, האם באמת אין קיצוץ; האם הפערים הם באמת כל כך גדולים, האם



באמת הכל בבירוקרטיה? אנחנו שמענו פה משני ארגונים - מ"ויצי'ו"

ומ"אמונה" - שיש אצלם קיצוץ של 50 אחוז מילדי רווחה, ואילו מגב'

סעדון שמענו שאין קיצוץ אפילו בילד אחד. זה דבר לא מובן.

אני רוצה לשאול באמת על ילדי האתיופים. אני מבין ש-600 התקנים האלה

לא ניתנים השנה. את אמרת שקוצצו, או שמשרד העבודה והרווחה ספג אותם

וכן ישלחו את הילדים.

היו"ר א. נמיר; לא, לא ניתנים. האוצר קיצץ, היא אמרה

בפרוש.
יצחק לוי
אני רוצה לשאול האם יש פתרון לילדי

האתיופים, האם ילדי האתיופים נשלחים

למעונות, או שכמו בהרבה מערכות חינוך, מכיוון שהאוצר ביטל בכלל את

סעיף האתיופים, זח כאילו לא קיים. כאילו האנשים האלה לא צריכים יותר

עזרה, לא צריכים יותר סיוע, ואנחנו שוב יוצרים עדת סעד, עדת רווחה,

וזו עדת האתיופים. זה מה שיקרה בעוד כמה שנים. זה בבתי-ספר יסודיים,

זה בתיכוניים, זה בגנים, זה בכל מקום. פעם היו המרוקאים, ואחר כך אני

לא יודע מי, ועכשיו יהיו לנו האתיופים. עוד לא נפטרנו מהעדות האחרות

שכבר מגדלות דור שני ושלישי של נתמכי סעד, והוספנו עוד 12 אלף

יהודים, שיהיו נתמכי סעד ממש. צריך לראות איך פותרים את הבעיה הזאת.

נקודה נוספת שהייתי רוצה באמת לשמוע בנושא שהועלה כאן היא של גילאי

3. האם אכן ילדים מגיל 3 ומעלה לא נחשבים לילדי רווחה, ולא יכולים

להיקלט במעונות, כאשר יש מקומות ריקים? אני שואל את ארגוני הנשים-.

כאשר מגיעה אם עם ילד בגיל 3 ומעלה למעון, שלא מילדי רווחה, אם

שיכולה לשלם, מקבלים אותם? יש קבוצות של ילדים בני 3 במעונות? כלומר,

זה לא איזה דבר חריג שאפשר לומר שאין מטפלות לילדים בני 3, או

שהמעונות לא ערוכים לטפל בבני 3, כך אני מבין. אם אני טועה, תתקנו

לי, אבל כך הבנתי מהדברים. כלומר, יש אפשרות לקלוט בני 3, כשמשרד

העבודה והרווחה לא מסבסד או לא עוזר לקלוט ילדים מגיל 3 ואני לא מבין

מדוע.

אני רוצה לשאול פה על מדיניות משרד העבודה והרווחה. האם אתם מממנים

ומסבסדים ילדים לכל גן או לכל מעון ללא שום פיקוח? האם לא מדובר פה

בכסף של המדינה, שהכסף הזה הצריך ללכת למקומות בעלי קריטריונים

ברורים? אינני יודע מאין יש כסף לחינוך העצמאי או לש"ס, וזה לא

ענייני. שיהיה להם כסף ושיחזיקו ושירבו תורה. אבל חייב להיות כאן כסף

נוסף, ואני לא יודע איפה הכסף הנוסף הזה. כל מי שיכול - ארגון פרטי

או ארגון ציבורי - יגייס כספים, ועל-ידי זה יקל על האנשים יתן

ארוחות, ושיערב לו. אבל צריך שיהיה פיקוח, ואנחנו יודעים שאין פיקוח.

על הרבה מקומות אין פיקוח. השאלה היא אם משרד העבודה והרווחה מוכן

לסבסד או לעזור לילדים רק במקומות שבאמת אנחנו בטוחים שהילדים שם

מקבלים את התנאים הטובים, או שהדבר מופקר.
ש. הלפרט
אני לא הבינותי איך ייתכן שמספר הילדים

במעונות מצד אחד נשאר באותה רמה של 12,500

ומצד שני אנחנו שומעים שבילדי "נעמת" יש קיצוץ של 250-300 ילד.

היו"ר א. נמיר; זה אזור תל-אביב ולא רק "נעמת", זה כולם.

ש. הלפרט; או שיש כאן איזו שהיא טעות או שיש כאן

ריבוי טבעי. אם זה כך, לא ייתכן שמשרד

העבודה והרווחה ישאר על אותה מיכסה של 12,500 ילד. זה לא ייתכן

שאנחנו נגיד את הטענה של פרעה "כן ירבו", ואם כן ירבו, צריכים תמיד

להישאר ב-12,500 ילד? זה לא יתכן דבר כזה, כמו שלא יתכן למשרד החינוך

לומר שהמיכסה של ילדים שמקבלים חינוך בבתי-ספר זה 300 אלף או מיליון

ילד, ואם יהיו עוד ילדים - אי אפשר להגדיל את התקציב. אותו דבר לא

יכול להיות במשרד העבודה והרווחה. מישהו צריך להבין, שבמצוקה צריכים

לתקצב יותר ילדים.

אני רוצה לשאול את המנכ"ל מה עם התקציב של המעונות, האם התקציב השנה

קוצץ או שהוא מתוקצב ריאלית כמו בשנה שעברה? האם זה נכון, שבמקום 40

שקל לחודש - התעריף לילדים בדרגה א' בשנה שעברה - זה עלה ל-74 או שזה

לא נכון? אם זה נכון שזה עלה ל-74, אני חושב שזה דבר חמור מאוד,

וצריכים להחזיר את התעריף למה שהיה קודם. זח לא יתכן שמשפחה שמרוויחה

600 או 800 שקל לחודש, יש להם שני ילדים, או 1,000 שקל עם שלושה

ילדים, היא לא מסוגלת לשלם 200 שקל למעונות ילדים, לא יעלה על הדעת

דבר כזה. אני מקווה לשמוע מהמנכ"ל תשובות לנושאים הללו.

ח. זיידמו; על חלק מהדברים אני אשיב, ועל חלק מהדברים

אני אתן לאודט להשיב.

היו"ר א. נמיר; לא, אתה תשיב, אתה אחראי על המשרד.
ח. זיידמן
לצערנו אין הגדלה של התקציב למעונות יום

בשנה זו. יש באמת קיצוץ מסויים. בשנת 86

היתה תוספת מיוחדת לילדים אתיופיים, זה היה סכום כספי ששווה לסידור

של 600 ילדים. בשנה הזאת התוספת הזאת לא ניתנה, כך שלמעשה יש קיצוץ

של 600 ילדים. הילדים האלה, כמו ששאל ח"כ לוי, לא שלא הכניסו אותם

למעונות, בהחלט הכניסו אותם, אבל החליטו שהם נהפכו לחלק מאזרחי

המדינה הרגילים, החליטו שהם לא אוכלוסיה מיוחדת, והם נכנסו למסגרת

הכללית של הילדים. בעצם זה קיצוץ של 600 ילדים.

לגבי המחיר. אני חושב שהטענות שנשמעו כאן הן מוצדקות, אני מסרתי קודם

בכתב ליו"ר, פשוט לא היתה לי זכות דיבור עד עכשיו. אנחנו כרגע במשא

ומתן להוריד את המחיר מ-74 ל-60 או ל-64 שקל. כרגע נראה לנו שנצליח

לעמוד בזה.



לגבי פיקוח על המעונות. כל מעון שרוצח לקבל את השתתפות הממשלה חייב

לקבל סמל מעון, דהיינו עמידה בכל רשימת התנאים שהמשרד מעמיד לו. מעון

שלא מאושר, שאין לו סמל מעון, ולא יכול לקבל התשתפות.

לגבי גילאי 3. אני פשוס לא מכיר את הנתון הזה, ואודט תוכל להשלים את

הפרטים עליו.

היו"ר א. נמיר; אני חושבת שהדיון הזה הוא חסר נתונים,

אנחנו לא בדיוק מבינים על מה מדובר כאן.

בדרך כלל, אם אנחנו מודיעים ללשכת סגן השר על דיון, ברור שצריכה לבוא

הגב' איבט סעדון, והיה חשוב להודיע לה מבעוד מועד. לו היו מודיעים

מבעוד מועד, אני מכירה את איבט סעדון, היא תמיד מופיעה עם כל החומר

הדרוש לדיון.

א. סעדון; אני חייבת להעיר שהוזמנו בזמן לדיון, אבל

היה כתוב במפורש שהדיון יהיה על ילדי

רווחה. אף אחד לא אמר שהארגונים יהיו, שנדבר על המסגרת הכללית. יש

לנו על מה לדבר, יש לנו גם על מה להתגאות.

היו"ר א. נמיר; אני לא יודעת למה את כל כך מתרגשת. מה שאת

אמרת על ילדי רווחה, והעובדה שיש פער כל

כך גדול בין מה שאת אמרת לבין מה שאמרו נציגי ארגוני הנשים, זה הדבר

החמור ביותר שקרה כאן בישיבה היום. לא נכנסנו לדיון בילדי אמהות

עובדות, וזה גם מפריע לי. הדבר החמור שהתברר כאן זה מה קורה עם ילדי

רווחה. את האחרונה שצריכה היום להתרגז, אבל אני מכירה אותך, אין לי

טענות אליך. את מבצעת מדיניות שהיא בלתי אפשרית לביצוע. אני אומר את

זה כי לי מותר. מדיניות כזאת היא בלתי אפשרית לביצוע. אפשר לומר שעל

הנייר יש 12 וחצי, מה שהיה בתקציב. אני הלא באה מארגון נשים, זו היתה

האוניברסיטה הציבורית שלי. לי יספרו מה זה מעונות ילדים? לי יספרו מה

זה חישוב? גם במשרד העבודה יש הרבה שעוד יכולים הרבה ללמוד מידע שאני

ספגתי ב-12 שנים של ניהול ארגון נשים. אין כאן עסק עם מישהי שהיא לא

מבינה, הבעיה הכי חמורה זה מה שקורה לילדי רווחה. אני יודעת מה שקורה

אדוני המנכ"ל; היה 12 וחצי, ועל הנייר כתוב עדיין 12,500. אתה יודע

מה קורהו אני אסביר לך. הלא כל הזמן יש התייקרויות, השכר עולה,

כשעולה שכר עולה גם עלות העבודה הכללית, המעביד מעביר יותר כספים,

ביטוח לאומי, פנסיה וכל מה שאתה רוצה. החשמל עולה, המזון עולה, הגז

עולה, אתה מבין? את כל ההתייקרויות האלה, שאם נעשה חשבון בשנה אחת הן

לפחות בין 20 ל-30 אחוז מינימום, המשרד, מפני שהוא כל הזמן מקוצץ

מקוצץ מקוצץ, הוא לא מכניס את זה לתקציב. וכך הוא מתקצב 12,500 ילדים

השנה, על תקציב של מה שהיה לפני שנה, כשגם לפני שנה זה כבר היה מאוד

פרובלמטי. בפועל אי אפשר בתקציב כזה להחזיק 12,500 ילדים, וזה מה

שקורה. יש לנו הבעיה הזאת עם התקציבים במשרד העבודה והרווחה בכל

המיגזרים, לא רק במעונות הילדים. אתם לא זוכרים את הדיון על

הפנימיות? זה מתעדכן? האוצר אומר שהוא מעדכן באיזה אחוזים שהם לא

רלוונטיים. אתם לא זוכרים מה היה כאן בדיון על הפנימיות? זה רק לגבי

המעונות? זה הכל כך.



אם אנחנו נוסיף לזה, שהרבה מאוד אמהות מובטלות, ויש הרבה משפחת שגם

האבות מובטלים, ומאמהות עובדות הן הופכות לאמהות רווחה, הרי שהמצוקה

הולכת וגדלה.

לכן אנחנו לא נסיים בדיון היום. אני גם אמרתי לחברותי מארגוני הנשים,

שאני מתפלאה שעד היום אף ארגון לא פנה לוועדת העבודה. איבט, אין לי

ויכוח אתך ואת יודעת את זה. אמרתי את זה בפתח הדברים, את עושה עבודה

שזה גובל במשימה בלתי אפשרית. אני מתפלאת על הארגונים. אתם הרי

יודעים שהוועדה הזאת עשרות פעמים טיפלה בנושא הזה. אני מודה, ח"כ רן

כהן, הוא שביקש את הדיון. אתם רואים הרי שארגון אחד לא הופיע לדיון,

אתם חושבים שזה מקריו הכל פוליטיקה.

רבותי, אני מציעה שאנחנו נקיים דיון נוסף. אבל עד אז, אתה אמנם אמרת

לנו שלגבי הדרג הראשון, מה שאתם קוראים דרוג 1, אתם תורידו בחזרה

מ-74 ל-60. אני רוצה לומר לך אדוני המנכ"ל, שזה היום לא מספיק, ה-14

שקל האלה לא יחזירו ילדי רווחה. זה יהיה שלב ראשון, ואנחנו לא נוכל

להסתפק בו. אני אומרת את זה באזני האוצר, כי אני מיד אגיד מה אנחנו

מבקשים מכל הגורמים להביא לנו לדיון הבא.

ש. הלפרט.י אני מבין שמנכ"ל משרד העבודה והרווחה ביקש

מהאוצר תוספת עבור הריבוי הטבעי, ואם אפשר

להביא לישיבה הבאה נתונים על הפער שבין המספרים שהיו לפני כמה שנים

והריבוי הטבעי שיש ב-89, וכן אם אתם ביקשתם ואם אתם קיבלתם על זה

תוספת או לא.

יצחק לוי; יש ענין אחד שהוא לא קשור לדיון נוסף,

והוא חיסול הבירוקרטיה המכבידה על קבלת

ההודעות. אנחנו יכולים לבקש כרגע מהמנכ"ל לגמור את הענין הזה עד ראש

השנה. יש לנו שבועיים ויומיים. אי אפשר לקבל, שהילדים נמצאים בחוץ

בגלל בעיה של הועדות או בגלל בעיות בירוקרטיות. זה לא קשור לשום

תקציב, לשום החלטה, לשום דבר. צריך לקחת את העובדים ולהריץ אותם בשטח

כדי שיגמרו את זה.
היו"ר א. נמיר
ח"כ יצחק לוי, אני חושבת שזה לא בגלל

בירוקרטיה, ואני אומר לך מדוע. אני קוראת

בפתח הישיבה את המברק של מזכיר איגוד העובדים הסוציאלים, אין למשרד

כסף לממן את הילדים האלה, וזו הסיבה שלשכות הרווחה אין להן. אנחנו

נזמין לישיבה הבאה מנהל או שניים, הם לא יודעים כמה ילדים מותר להם

לתת לכל ארגון. התקציב שיש, יודעים שהוא לא מספיק לכל המעונות

הקיימים, אני לא מדברת על המיכסה שהיתה בשנה שעברה.

יצחק לוי! השאלה אם הוא כבר מוצע, או שיש עדיין

עיכובים על מה שיש.
היו"ר א. נמיר
אני מעריכה שזאת הסיבה, ולא שום סיבה

אחרת, כי זה לא ייתכן שמצד אחד מודיעים

לנו העובדים הסוציאליים שלשכות הרווחה כבר הודיעו במקומות מסויימים



שיהיו השנה בין 250 ל-300 ילדים פחות, ושמהספר יהיה כמו שהוא היה.

הוא לא יהיה כמו שהוא היה, כי אין כסף. ארגוני הנשים יושבים עם

תחשיבים. הן לא יכולות לממן יותר מ-25 אחוז, הן לא מסוגלות, אין להן

מאיו לגייס כסף, היום גם לא תורמים כל כך הרבה.

רו כהן! אני חושב שצריך להיות איזה מנגנון התרעה

לוועדה מטעם משרד העבודה והרווחה, כאשר

הולכים לקצץ. אני לא צריך לנבור - וזה ממש היה ככה, נברתי - כדי

להגיע לענין הזה, ואז הבאתי את זה בפניך, ואני מאוד מודה לך על זה

שזימנת את הדיון. לעניות דעתי אין לנו דרך אלא לבקש שהמשרד יפנה

למשרד האוצר, ומהרזרבה התקציבית יבקשו עוד סכום מסויים. רק להעיר את

תשומת לבך, אתמול נתבקשו להעביר 30 מיליון שקל להתנחלויות. אני לא

מדבר עכשיו על הענין הפוליטי, הכל יודעים את עמדתי, לדעתי זה דבר

קדוש פי אלף לדעת כל העמדות הפוליטיות.

היו"ר א. נמיר; ח"כ רן כהן, אין לנו ברירה, אנחנו נצטרך

לשבת עוד פעם על הענין. ראשית, אתה הודעת

לנו שיש הורדה ב-14 שקל רק לגבי דרגה 1. זה לא מסדיר את הענין. זה

יותר טוב מלהשאיר את הקודם.

אני מבקשת כשתבואו לכאן אתם תביאו לנו:

(א) הודעה חד משמעית, שתוך שבוע על המשרד להודיע לכל ארגוני הנשים את

מספר ילדי הרווחה שהוא מעביר לכל ארגון ולכל מעון, ואני מבקשת,

אדוני המנכ"ל, לקבל את זה בכתב. יחד אתכם נבין לכמה יש כסף ולכמה

אין כסף, אחרת לא נצא מהענין.

(ב) לפי הנתונים שאתמול קיבלתי ממרכז "נעמת", הם מעריכים ש-2,000

ילדים במעונות שלהם לא מוצאים מקום במעונות או לא באים למעונות -

מקום יש - בגלל האבטלה. אני מניחה שעל-פי אותן פרופורציות זה בכל

ארגוני הנשים. כלומר, אנחנו יכולים לומר שאנחנו מסתובבים בין

4,000 ל-5,000 ילדים - וזה ילדי אמהות עובדות בכל המקרים. הם לא

יכולים יותר ללכת למעונות. אנחנו מבקשים, איבט, אם אפשר לפרט את

הנתונים האלה.

לפני ישנה רשימה של מרכז "נעמת", ואמרו זאת החברות מהארגונים

האחרים, הנציגות - גם מ-"ויצ"ו" וגם מ-"אמונה". בדימונה ל"נעמת"

יש 180 מקומות במעונות, בפועל יש 91 ילדים. 50 אחוז של הילדים.

בצפת יש ל"נעמת" בלבד 230 מקומות, 78 ילדים בלבד הגיעו למעונות.

כלומר, זה משהו נורא.

בו זמנית אדוני המנכ"ל, אישרה קרן החינוך בניית מעונות חדשים,
ויש לי שתי דוגמאות
האחד בצפת, והשני במגדל העמק, שגם כן על-פי

נתוני "נעמת" יכולת הקליטה שלהם במגדל העמק היא 300, ורשומים

בפועל רק 75 ילדים. 25 אחוז. הלא חברי ההנסת והשרים וסגני השרים,

אתה אמנם המנכ"ל, אנחנו אנשים פוליטיים. מה היה הטיעון? שלנשות

"חרות" אין מעונות במקומות האלה. אני לא נגד מעונות לנשות

"חרות", אבל אם המעונות של ארגוני הנשים האחרים עומדים ריקים

בתפוסה במגדל העמק של 25 אחוז, משקיעים כסף בבניית מעונות חדשים?

אני אבקש לדיון הבא להזמין לכאן את מנכ"ל קרן החינוך.



(ג) אני רוצה שאתה בישיבה הבאה תדווח לנו על המעונות של משרד העבודה

והרווחה.

ש. הלפרט! אני מבקש את הכתובת של אותו מעון ביפו.

היו"ר א. נמיר; ח"כ הלפרט, אני מטעם הוועדה מבקשת ממך

שאתה תהיה שם ואתה תספר לי, אני עליך

סומכת. אם אתה תרצה, תתן לך הגב' רבון, גם את הטלפון שלה, ותוכל לבקר

באותה הזדמנות גם במעון הסמוך. אני לא נגד שום רשת של מעונות אחרים.

מה שקורה עם המעונות הפרטיים האלה, אני לא יודעת באיזו מידה אפשר

לברר, אני מבקשת שיובא לוועדה דיווח. אני גם מבקשת בישיבת הוועדה

להזמין את נציג משרד הפנים, ואם יש רשת מעונות לש"ס, לחינוך העצמאי -

להזמין את מי שעומד בראש הרשתות האלה, שיבוא לישיבת הוועדה.

מה שאני מבקשת מארגוני הנשים הוא לבוא עם ניירות מסודרים, כמה מקומות

ישנם בכל מקום, כמה בפועל, כמה מתוכם ילדי רווחה, כמה ילדי אמהות

עובדות וכמה ההערכה שלכם. אם אתם יכולים גם לפרט לנו את זה על-פי

המקומות, אם זה לא יותר מדי עבודה, כי אתן עמוסות, כמה ילדים אתן

הגעתן למסקנה שבגלל האבטלה של ההורים או של הורה לא באים יותר

למעונות.

הבקשה האחרונה שלי מארגוני הנשים היא בקשר לילדים האתיופים. ברגע

שהנושא נמחק מהתקציב, בבקשה לדווח לנו בישיבה הבאה מה עלה בגורלם של

אותם הילדים. כל השאלות האחרות לגבי ילדים שמעל לגילאי 3, זה נסביר

גם בישיבה הבאה, זה הכל מצוקות תקציביות. אני אומרת לך, ח"כ לוי, אני

כבר לא בוועדת החינוך 5 שנים, אני מודיעה לך בכל האחריות, שהמקום ששם

השבר הגדול ביותר הוא במערכת החינוך. אני רואה את המעונות כחלק

ממערכת החינוך, אצלי זה לא סידור של בייבי-סיטר. שם השבר הגדול

והפיצול הזה של עד 3 ומ-3. זה חלק מהשבר הגדול.

רבותי, לאחר 5 דקות הפסקה לחברי הוועדה, אנחנו נעבור לנושא של אור

עקיבא.

אני מתכבדת לפתוח את המשך הישיבה שלנו בנושא של שרותי הרווחה באור

עקיבא. אני רוצה באוזניך המנכ"ל לומר. לפני שבועיים-שלושה אנחנו

היינו בסיור שכל כולו היה קשור בנושא האבטלה, ואור עקיבא היתה במקום

הראשון. אני מבינה שלאט לאט לפחות המפעלים של שפירא קולטים בחזרה את

עובדיהם. אבל פרס בפנינו אז ראש המועצה תמונה קשה מאוד על המצוקה

החברתית באור-עקיבא, ועל אוזלת היד של השרותים החברתיים להתמודד עמה.

כמובן, אנחנו מכירים את הנושא, בדרך כלל בגלל בעיות תקציביות. אני

הבטחתי אז לראש המועצה, ואני מקיימת את ההבטחה הזאת, שאנחנו לא נרפה

מהנסיונות שלנו ומהמאמץ שלנו לסייע לאור-עקיבא. אינני גורסת שבאים,

מבקרים, אומרים שלום ונעלמים. אני אבקש ממך, יעקב אדרי, ראש המועצה

אור-עקיבא, להציג בתמציתיות את בעיות הרווחה החברתיות של אור-עקיבא.



י. אדרי; אולי אני אתחיל דווקא בנימה אופטימית.

השבוע קיבלנו עוד איזו זריקת עידוד, ואני

חושב שלוועדה הזאת מגיע יישר כוח על הדחיפה בנושא הזה, קיבלנו מעמד

של עיירת פיתוח בנושא התעשייה. אני חושב שלך, אורה, יש חלק נכבד

בעניו חזה, ואני בטוח שזה יתן לנו דחיפה מעבר לעניינים שכבר

מתגלגלים. שר האוצר חיה אצלנו, נפגשתי אתו פעם שניה, ויש התקדמות

בכמה נושאים שיתנו לטווח הלא-רחוק כמה פתרונות של תעסוקה.

יחד עם זאת גם המפעל של שפירא לאט לאט פותח שעריו, אף-על-פי שלא פתרי

את בעיית החוב שלו למועצה, ואני מדגיש את זה. עוד פעם יהיה מצב לא

סימפטי, אבל אני מקווה שגם זה ייפתר.

אני רואה שהלשכה לאט לאט מתמוטטת, וזה נובע מכמה סיבות: מצבה

הסוציאלי-החברתי של אור-עקיבא גם ככה, ללא אבטלה, הוא קשה. לפי

הנתונים של המדינה הישוב מוגדר כישוב עם בעיות די קשות. הוא סומן

מבחינת הדרוג במקום שלישי בארץ, לפי הנתונים של משרד הפנים. לפי

השיכלולים השונים אנחנו במקום השלישי. האבטלה החמירה את הבעיה בכמה

נושאים-. בתחום של בינו לבינה, בעיות אישות, גרושין. אני חושב שהאבטלה

והמצוקה הכללית גרמו לשרשרת של בעיות. כל המצב הכלכלי של הישוב, אם

זה מבחינת צ'קים, תשלומים, מסחר, הכל ירד בצורה דרסטית, והדברים הם

בדוקים וניכרים בכל הישוב. אני חושב שללשכה יש אפיון מאוד מיוחד בכל

התחומים שהיא מטפלת בהם, וקודם כל בנושא של קשישים. מספר המטופלים לא

גדל, זה אותו מספר, אבל סה"כ הבעיה של הקשישים. - אם כי משנה שעברה

מספרם גדל - הולכת ומחמירה בגלל העזיבה הגדולה מאוד של הצעירים.

ממילא הטיפול של הלשכה הופך מבחינת אחוזים לחיות גדול יותר, וזה מאוד

מעיק עלינו. יש בעיה של אוכל לקשישים שמרותקים למיטות ולא ניתן מחוסר

תקציב לתת לחם אוכל מינימלי, להביא להם את זה הביתה. אני חושב שבנושא

של הקשיש צריכים להתנהג על-פי הפסוק "אל תשליכנו לעת זיקנה", ואני

חושב שאנחנו לאט לאט משליכים יותר ויותר אנשים.

הקצאת מקומות לסידור במעונות יום. הנושא הזה כאוב מאוד. אם ניתן

להגדיל באור-עקיבא את מעונות היום, זה יקל הרבה מאוד, כי כל ילד

שנשאר בבית הוא ילד שבפוטנציה יגיע בסופו של דבר לא מוכן לגן, לא

מוכן לכיתה, וזה בשרשרת, עד שאנחנו מקבלים תוצאה שהוא לא הכי טוב

מבחינת המדינה. זה דבר מאוד חשוב.

הנושא של הקצאת מקומות לסידור ילדים מחוץ לישוב, מעונות ובעיקר

פנימיות. הנושא הזה הוא כאוב. יש הרבה מאוד בתים הרוסים, וכמה שנוציא

ילדים החוצה לפנימיות, עשינו דבר חשוב מאוד לאותם ילדים.

עזרה לתלמידים נזקקים. הבעיות שיש בבית בגלל אבטלה או בגלל מצב

סוציאלי מקרין מייד על התלמיד, על הילד בבית, הן בביה"ס, הן בפנימיה,

הן בתיכון, הן בביה"ס היסודי. צריך לחשוב איך להקצות משאבים בענין

הזה. אני אומר, ח"כ אורה נמיר, ברשותך, אם ניתן להגדיר את אור-עקיבא

מבחינת התנאים הסוציאליים כישוב פיתוח. אני לא יודע איך זה הולך, כי

יש בעיה שאני חושב שהיא קשה מאוד, והיא מחריפה מיום ליום וצריך לתת



לנו את הפתרון. אני אתן את הדוגמא של עובדים סוציאליים. יש תקנים שלא

מאויישים כבר שנים, כי לא מוצאים עובדים סוציאליים. 3 תקנים לא

מאויישים כבר שנים בגלל המשכורת הנמוכה. ועוד יותר, ישנה תהלופה

אדירה.
היו"ר א. נמיר
השכר של העובדים הסוציאליים הוא נורא, וזה

בכל הארץ.. תבוא למגדל העמק, לדימונה, תבוא

לכל מקום, זה אותו סיפור.

י. אדרי! אני חושב שהגיע הזמן להקים באור-עקיבא

איזה מועדון. עכשיו יש איזה מועדון עלוב

בצריף, איזו דירה קטנה לקשישים. מספר הקשישים מצדיק זאת, והגיע הזמן

לאחר כל כך הרבה דיונים במשך כל כך הרבה זמן להקים מרכז לקשיש, שיתן

פתרונות לקשיש בכל הבעיות שלו.

נושא של תגבור הקמת מועדוניות משפחתיות, נושא שמאוד מצליח ומאוד

עוזר. אם יינתן סיוע נוסף, זה יכול להקל מאוד.

יש דבר אחד שאני כבר רואה אותו, אני באמצע שנת התקציב וכמעט אכלתי את

כל התקציבים השנתיים של הרווחה, ואני לא יודע מה יהיה מחר ולא יודע

מה יהיה מחרתיים. אני בטוח שלאור הדחיפה של הוועדה הזו גם בנושא הזה

תהיה לנו הקלה.

אני מצטער לומר, אני יזמתי דיון של המחוז מיד בתחילת הקדנציה,

כשראיתי את הנתונים הראשונים וביקשתי שיגיעו מהמחוז. אכן הגיעו,

ביוזמתו, הגיעו והתקיים איזה דיון רציני, אבל תוצאות אין. המחוז

לדעתי גם לא יכול לעשות הרבה בנושאים שקשורים בלשכה, בתגבור תקציב,

בתגבור כוח אדם, בהטבות למיניהן, וזה מאוד מצער אותי. אני חושב שטוב

שהמנכ"ל נמצא אתנו כאן, ואני מקווה שנצא מכאן עם כמה פתרונות. תודה

רבה לכם.

ח. זיידמו! הכל אמת, אבל קצרה ידנו מלהושיע, כי כל

הדברים האלה שראש המועצה העלה זה פשוט חסר

בתקציב. בשנה הזאת, כפי שדובר קודם, לא היתה שום תוספת תקציבית, אלא

רק קיצוצים, לכן ודאי שהנושא הזה לא נפל מדברים אחרים. נושא אחד שלא

תלוי בנו, ואנחנו באמת עשינו את מה שאנחנו יכולים, הוא הנושא של

העובדים הסוציאליים, וחבל שלא הצליחו לאייש את המישרות.

בכל הסעיפים האחרים היתה העלאה, כמו שהיתה בכל המקומות, אולי קצת

יותר. אני חושב שהיתה שם העלאה יותר מאשר מקומות אחרים, אבל בהחלט זה

לא מספיק, אני מצטרף לראש המועצה שאומר שזה לא מספיק, והיינו מאוד

שמחים לו היינו יכולים לתגבר יותר.
היו"ר א. נמיר
אני מבינה שאתה צריך ללכת, ואנחנו נמשיך

בדיון. אנחנו ננסה להעזר גם בגופים

האחרים. אחרי שאנחנו נסיים את הישיבה ונראה במה נסכם, אולי נקבע

בינינו פגישה, ומאוד ייתכן שיהיו מספר דברים שאפשר יהיה במשהו לסייע.



אנחנו נפרט עכשיו את הנושאים, חם לא שייכים ישירות רק למשרד העבודה

והרווחה. החלטנו שנעזור, ואנחנו ננסה לעזור גם עם הגופים האחרים. לך

תודה, וקח לך את ענין המעונות, כי ענין המעונות חמור מאוד. הפיצוץ

שהיה כאן זה לא בגלל חוסר אינפורמציה על אמהות עובדות, אלא במה שקרה,

במה שנאמר כאן על ילדי הרווחה. תודה.

ברשותך, הסגן רוצה גם משהו לומר, או שאנחנו נשמע קודם את מי שעומדת

בראש שרותי הרווחה.

א. כהו; אני אחזור על הדברים של ראש המועצה, רק

אחדד אותם קצת יותר. אם אנחנו מדברים על

ארוחות חמות לקשיש, אנחנו מדברים על תקציב שעומד על 19 אלף שקל

לשנה.

היו"ר א. נמיר; כמה קשישים יש לכם?

א. כהו; יש לנו כרגע 19 קשישים שמקבלים ארוחה, פנו

אלינו עוד 40 קשישים, כשבחוק ביטוח סיעוד

מספר הקשישים התשושים והמרותקים לבית עומד על 78. אני חושבת שעם

תקציב כזה אנחנו לא יכולים לא להכין ארוחה חמה ולא לעשות שום דבר.

אבל חשוב מאוד להתייחס לאותה קבוצה גדולה של קשישים שמרותקים לבית,

שחלקם הגדול הוא בודד, אין להם קרובי משפחה, אין מי שיגיש להם ארוחה

חמה. אנחנו בתוך הקהילה מנסים לארגן את המטפלות של אותם קשישים,

שיבואו בבוקר וידאגו לארוחה חמה, שיבואו בערב ויראו אם הקשיש אכל את

הארוחה שלו, אבל זה לא יכול לענות על הצורך הבסיסי של ארוחה אחת חמה

מסודרת ביום. אני חושבת שהפורום הזה צריך לחשוב טוב טוב מה אנחנו

עושים עם זה, כי הבעיה חמורה ואני יכולה כאן לומר בפורום הזה דבר

מאוד חמור; אני יודעת על קשיש אחד באור-עקיבא, לפני שבועיים, שמת

לדעתי מתת-תזונה.

היו"ר א. נמיר; אני מכירה מקרים כאלה בתל-אביב וביפו,

לצערי זה קורה לנו.

א. כהו; למרות כל הנסיונות להגיע אליו, הוא היה

אדם בודד, שהניתוק מכל הסביבה גרם לו

להרעיב את עצמו. הוא לא רצה להיות בקשר עם אף אחד. ההרגשה שהוא צריך

לבקש ארוחה חמה ממישהו, לדאוג שמישהו יבוא ויקנה, נתנה לו הרגשה מאוד

לא נוחה, והוא הרעיב את עצמו. זה לגבי אותם קשישים, ואני מדברת על

ארוחות חמות ולא על הפעילות השוטפת של עבודה עם הקשישים. יש לי היום

עובדת בחצי משרה שמטפלת היום בכל קשישי אור-עקיבא, שהם כ-500 קשישים

במספר.

יצחק לוי; העובדת הזאת לא רוצה לעבוד משרה מלאהז

א. כהן; לא. היא גם לא יכולה לעבוד משרה מלאה,

מפני שהיא עובדת לא כשירה. היא עובדת



ותיקח, 20 וכמה שנים בתוך המערכת, מהאחרונים שנשארו במערכת. היא לא

עובדת סוציאלית.

הפעילות שלנו עם הקשישים מצטמצמת מאוד לאור המשאבים שיש לנו, ועיקר

הפעילות נעשית על-ידי מתנדבים עם תלמידי תיכון שנכנסים ומבקרים את

אותם קשישים בודדים, או עם מתנדבים אחרים. זאת הפעילות שלנו. יש לנו

שלושה מועדונים, שני מועדונים מופעלים בהתנדבות, ללא תקצוב של שום

מערכת.

אני חושבת שאור-עקיבא עשתה מעל ומעבר לפני שפנתה לכל הגורמים,

והפעילה את הקהילה למען עצמה, הן בתחום הקשישים והן בתחום הנושאים

האחרים שאני עוד אציץ.

הנושא השני זה הקבוצה של תלמידים שלנו באור-עקיבא. יש לנו קבוצה

גדולה של ילדים מגיל 6 עד 12 שמגיעה הביתה אחרי ביה"ס נעול, כי

ההורים עובדים ולא נמצאים בבית, או כי ההורים מזניחים את הטיפול

בילדים שלהם. הילדים האלה לא מקבלים ארוחה חמה ביום.
היו"ר א. נמיר
מה גודל הקבוצה שעליה את מדברת?

א. כהו! אני מדברת על 550 ילד בערך. אלה ילדים

להורים שלא יכולים לתת ארוחה חמה; או שהם

מזניחים את הטיפול בהם. יש הורים שיש להם, אבל הם מזניחים את הטיפול

בילדים. אפשר לעבוד ולהתפרנס, אבל לא לדאוג לילדים.

יאיר לויי. מה הפרופורציה?
א. כהן
אני מדברת על קבוצה יותר גדולה שההורים לא

מסוגלים לתת, אלה 300-320 תלמידים, שאין

בבית. זה בדרך כלל כל קבוצת ההורים שחיים מדמי אבטלה, עם משכורות

מאוד נמוכות, מאוד זעומות.

אני עוד בתפקידי הקודם - הייתי מדריכה - ראיתי את הצורך בהקמת

מועדוניות משפחתיות לאותה קבוצה של ילדים שאני מדברת עליה, והתחלנו

להתארגן בתוך הקהילה. אנחנו פנינו לא אחת למשרד שלנו, וביקשנו סיוע

בתחום הזה, וכל שנה נענינו בשלילה מחוסר תקציב. אנחנו ברוב יאושנו

הפעלנו את הישוב בצורה וולנטרית, ועל-ידי התרמה של השכנים שלנו

מקיסריה ושל התושבים במקום הקמנו שתי מועדוניות משפחתיות, שהיו

מאכלסות כ-40 ילד. המועדוניות פועלות עד שעה 4 אחה"צ.

היו"ר א. נמיר; מתוך הילדים האלה?

א. כהן; מתוך הילדים האלה. במועדוניות אנחנו

מפעילים מתנדבים, ושתי מרכזות שהן ממומנות

על-ידי מחלקת החינוך. בנות שרות לאומי ובנות שרות לעם שמתנדבות

באור-עקיבא באות ומפעילות, אם בשעורי בית, אם במשחק, או בקריאה.



הגיעה גם קבוצח של מתנדבים מחו"ל. השנה לא יגיעו כנראה, בעקבות

היציאה של קהילת מיאמי מאור-עקיבא, גם הם לא יבואו.
היו"ר א. נמיר
אין לכם שיקום שכונות יותר?

א. כהו! לא, בשנה האהרונה לא. בשנה שעברה קיבלנו

19 בנות משרות לאומי, השנה קיבלנו רק 9.
היו"ר א. נמיר
למה משרות לאומי פהות?

יצחק לוי! אני אגיד לך למה. לדעתי אין בעיה לקבל עוד

10 בנות ועוד 20 בנות. אני חושב שההיפך,

השרות הלאומי היום קצת בבעיה של חוסר מקומות לבנות, יש הרבה מאוד

בנות, והמספר הולך וגדל. רק שהמדיניות של השרות הלאומי היא לשלוח

בנות לפי רצונן, וזה מה שעומד בבסיס הענין, ואני חושב שזה נכון. אני

הייתי מציע לאור-עקיבא, אני מוכן ליזום את זה, להיפגש עם ראש השרות

הלאומי, ולעניין בנות שאין להן עדיין שיבוץ, שילכו לאור-עקיבא.

היו"ר. א. נמיר! אני באמת מסילה עליך את המשימה הזאת.
א. כהן
דרך אגב, לכל הבעיות שאני ציינתי כרגע,

היקצו לנו 5,333, וזה תקציב שנתי, לכל

הנושא שהעליתי עכשיו - מועדוניות משפחתיות שזה כולל טיפול

אינדבידואלי לתלמידים, בדיקות פסיכולוגיות, העשרה. כל זה, לכל מספר

הילדים שאני ציינתי, הסכום שהוקצה לנו הוא 5,333. אני לא יודעת איך

עובדים עם זה, אולי כאן יגידו לי איך עושים את זה.

אני מדברת עכשיו גם על הנושא של מעונות היום, וזו הבעיה הכאובה ביותר

באור-עקיבא. לדעתי ישוב בעל מבנה אוכלוסיה כל כך חלש, חשוב מאוד

שאנחנו נאפשר לקבוצת הילדים שלנו להגיע לפחות לנקודת זינוק שווה פחות

או יותר כמו לשאר ילדי מדינת ישראל. מדי שנה המשרד פונה אלינו ומבקש

להגיש הצעות תקציב בהתאם לצרכים שלנו.
היו"ר א. נמיר
כמה מעונות יום יש לכם?

א. כהן! שלושה מעונות יום.
היו"ר א. נמיר
לכמה ילדים?
א. כהן
אני לא יודעת כמה ילדים לכל ארגון, אני

יודעת כמה ילדים שלנו. זה 42 ילדים.
היו"ר א. נמיר
ילדים שלכם פירושו ילדי רווחה.

א. כהן! ילדי רווחה.



היו"ר א. נמיר! אני מכירה את המונחים, לכן היה קשה

להתווכח אתי, גם אי אפשר היה להגיד שנדון

על ילדי אמהות עובדות, כשכל מה שהתגלה כאן זה רק לגבי ילדי רווחה.

אבל ילדי רווחה זה מה שהיה כאן הפיצוץ, שזה היה הפערים שאי אפשר

להבין אותם. עוד פעם, כמה יש לכם ילדי רווחה?

א. כהן; A2זו המיכסה שאושרה לנו השנה.
היו"ר א. נמיר
מתי הודיעו לכם?

א. כהן! במאי, אני חושבת.

היו"ר א. נמיר! כמה היו לכם בשנה שעברה, שאישרו לכם?

א. כהן! 57 ילדים היו מסודרים, קיבלנו תוספת במשך

השנה, ובסוף השנה הגענו ל-57 איש. התחלנו

את השנה שעברה ב-52 ילדים. בהצעת התקציב אני הגשתי בקשה ל-80 מקומות,

כשהבעיה היתה פחות חמורה מהיום. אני הגשתי את ההצעה עוד בפברואר.

היום הבעיה יותר חמורה, ואני חושבת ש-100 מקומות זה מינימום שאפשר

לתת לילדי אור-עקיבא, 100 מקומות לילדי רווחה.

היו"ר א. נמיר! את יודעת כמה מקומות יש סה"כ במעונות

באור-עקיבא? של מי המעונות?

א. כהו! של "נעמת".

היו"ר א. נמיר! כמה כיתות?

א. כהן! לא יודעת. ומעון אחד של "אמונה", אשה דתית

לאומית.

היו"ר א. נמיר! תשיגי את הנתונים, אנחנו חייבים לדעת כמה

מקומות יש במעונות.

א. כהו! דבר אחד אני יודעת, והוא, שאם אני אוסיף

עוד 50 מקומות שלנו, יהיה עדיין מקום.

היו"ר א. נמיר! כלומר, את יודעת שהמעונות ריקים.

א. כהו! כן. אני יודעת שמרים פיטרה שתי עובדות

שלה, כי לא היו מספיק תלמידים.

היו"ר א. נמיר-. אנחנו רק עכשיו הפסקנו דיון בנושא

המעונות, לפני רשימה, ואמרו את זה כל

ארגוני הנשים, גם מ-"ויצ"ו", גם מ-"אמונה". לדוגמא, בצפת יש 230

מקומות, בפועל יש 78 ילדים, שתבין מה קורה, זה גם רווחה, זה גם בגלל



האבטלה, יש הרבה סיבות. לכן מה שאני מבקשת הוא להמציא לנו, לוועדה,

מה שיותר מהר את הנתונים. צריך לגשת ולדבר עם מנהלות המעונות, לברר

כמה מקומות, כמה ילדים יש בכל מקום ומקום.

א. כהן; נעשה את זה בהקדם.

יצחק לוי! יש עוד מעונות?

א. כהו! יש מעון פרטי, איזה זרם דתי שאני לא זוכרת

את הזרם, אני לא יודעת כמה ילדים יש שם.

י. אדרי! אני יכול להוסיף נתון. יש 3 מעונות של

הזרם החרדי באור-עקיבא.

יצחק לוי! כמה ילדים הולכים למעונות האלה?

י. אדרי! אני לא יודע.

א. כהו! זה לא מעון מוכר בכלל, אני לא מפנה לשם

ילדים.
יצחק לוי
אין לך נתונים על כך?

א. כהן! לא.

יצחק לוי! אולי ילדים שאת כרגע מחפשת עבורם מקומות,

הם בעצם כבר נמצאים במעונות האלה?

א. כהן! לא. הם מועמדים שרשומים אצלי.

היו"ר א. נמיר! אני רוצה שתדע, שרובם של המעונות האלה, לא

יודעים על קיומם. זה עוזר לנו. אני יודעת

את זה מהוועדות הקודמות שהייתי בראשותן. אומרים שאנחנו צריכים לטפל

במדיניות. מה עוזר לנו, שאנחנו לוקחים ישוב ומטפלים בו, עוזרים לו,

מנסים לעזור לו ומשתדלים לעזור לו, טיפול פרטני. רק אז אתה לומד איך

קורה כל הסיפור.

אני מבקשת מכם, נוסף, אנחנו עושים ישיבת עבודה, ולכן נגיד לכם ענין

ענין: אתם ישוב קטן, אין לכם בעיה לבדוק. תבדקו איזה מעונות יש לכם,

של מי, כמה משלמים שם, ואם זה מעונות שקיבלו רשיון ממשרד העבודה

והרווחה.

א. כהן! המעון שאני מדברת עליו לא קיבל רשיון.
היו"ר א. נמיר
אני יודעת מה שאני שואלת. אנחנו לא במקרה

שואלים. חלק מהתשובות אנחנו יודעים. אבל

אנחנו מבקשים להמציא לנו את זה בכתב. לגשת, לבדוק ולמסור לנו גם כמה



כסף לוקחים בעד הילדים. כדאי חיה גם להציץ באילו תנאים נמצאים הילדים

שם, אם הם מקבלים ארוחה חמה, אם יש שם אנשי חינוך. אני לא אומרת שהכל

רע, אבל אני רוצה שנעשה את זה באופן חוקי.

א. כהו; הסעיף הבא הוא הנושא של פנימיות. השנה

אנחנו סידרנו 70 ילדים בפנימיות, כשהמיכסה

שאושרה לנו היא 62. הם מועמדים, עדיין לא סידרנו, כי עוד לא אושר

הסידור שלהם. 70 עברו את ועדת ההרשמה ואושרו, אבל עדיין 8 ממתינים,

כי אין להם מקומות, אבל הם עונים על הקריטריונים.

היו"ר א. נמיר; יש לכם עוד ילדים שאתם רוצים לארגן

בפנימיות?

א. כהן; יש לנו עוד 12 ילדים שמועמדים, ועדיין לא

עברו ועדת הרשמה וגם הם נזקקים לסידור.

אלה הנושאים המרכזיים. הנושא של כוח אדם, יעקב דיבר עליו. אני היום

עובדת בעצם עם 50 אחוז כוח אדם, עם עומס לא רגיל מתמיד. אני יכולה

לתת דוגמא ממש מוחשית- היום אני בתפקיד של מנהל, גם עובדת סוציאלית

של אזור מסויים, ובנוסף לזה מרכזת את ועדת חוק ביסוח סיעוד. היה צפוי

שיהיו 60 מאור-עקיבא, אני היום הגעתי למספר של 78. כל זה אני עושה

ללא שום תוספת, ללא שום דבר. אני עושה את זה משום שאני חושבת על

טובתם של הקשישים של אור-עקיבא.
היו"ר א. נמיר
תודה. אנחנו עכשיו נתחיל לטפל נושא נושא,

ונתחיל בקשישים. היזמנו לכאן את ברכה

בן-צבי. חוקקנו את חוק ביטוח סיעוד. חוק ביטוח סיעוד הוא חוק שירותי,

ולא חוק שמחלק כסף. כך קבענו בוועדה. יש דברים שהיו יכולים להיות

כלולים בחוק על-פי החוק, ויש שלא. אני רוצה ממך, ברכה, לשמוע. אגב,

אני רוצה לך לומר, אורה, שהתנאי שלנו היה בחקיקת חוק ביטוח סיעוד,

שלא יתווסף תקן אחד של עובד. אנחנו מאוד פחדנו שיקחו את מעט הכסף

שמוקצב לקשישים, והוא ילך למנגנוני עתק, שיאכלו מחצית ושלושת-רבעי

מהכספים. לכן זה היה התנאי. אני רוצה שאנשים במקום ידעו, שמכספי חוק

ביטוח סיעוד אנחנו לא מרשים לקחת כסף למנגנון. זה היה אחרת אצלכם לו

היו לכם עובדים סוציאליים, שיש לכם תקנים אחרים שהיו יכולים לעזור

לנושא הזה. הכסף הוא כל כולו לטיפול בקשיש. ולכן אני מקווה שנוכל

למצוא כאן איזה פתח לכמה מהדברים.

ברכה, מהדברים שאת שמעת כאן, אני במיחוד רוצה תשובה לענין הארוחה

החמה, מה אפשר לעשות.

ב. בן-צבי; ארוחה חמה לא נכללת, כיוון שזה מזון. אבל

אני רוצה לציין בצורה יוצאת מהכלל שאני

חושבת שזאת בכל-זאת איזו שהיא תוספת, ש-78 זקנים באור-עקיבא מקבלים

היום שירותים, כולם. אין שם פיגור, הם עובדים יוצא מהכלל, מקבלים את

השירותים הביתה. כמובן, יש להם בעיה שהם לא יכולים לאייש תקנים.

תקנים יש להם, אבל זה נופל על מעט כוח האדם הקיים שצריך להתפנות לכל

הבעיות שכאן אנחנו שמענו, ועוד קיים חוק הסיעוד. התועלת לחוק הסיעוד



כאן, גם מבחינת הקצאת כספים, היא עצומה, ו-78 איש בכל אופן נהנים

היום מהשירותים. בסל השירותים אנחנו מדברים על פעולות היום יום שזה

רחצה, הלבשה, כל הדברים האלה שהם על פי החוק צריכים להיות מכוסים.
ק. גינסברגר
אני אגיד לך את האמת, אני לא בדיוק

הכתובת, משום שהמחלקה שלנו מטפלת בהבטחת

הכנסה לצעירים, לאלה שהם לא בגיל הזיקנה, ושאין להם שום הכנסה. אבל

מה שאני יודעת הוא שהמינימום של הקיום מבטיח ביטוח לאומי לזקנים,

ואני חושבת שם למשל החוק הזה, חוק הסיעוד, יש אפשרות לעזור במסגרת

הטיפול של אותה אשה שבאה לבית לעזור. היא יכולה גם לבשל קצת אם יש

צורך. הכסף זה אותו כסף, שכל הזקנים מקבלים. אם היא לא מסוגלת לבשל,

באה אותה אשה, והיא יכולה גם לנקות קצת, גם לבשל קצת.

היו"ר א. נמיר; השאלה אם יש לה כסף לקנות את מצרכי

האוכל.

ק. גינסברגר; זה מה שנותנת המדינה.

היו"ר א. נמיר; סליחה שאני אומרת לך, אבל אנחנו לא היזמנו

לכאן אף אחד שיגיד לנו מה נותנת המדינה

ומה היא לא נותנת. אני גם לא חושבת שאנשי אור-עקיבא צריכים עצות מה

לעשות באותו הכסף של הביטוח הלאומי שמקבלים לחוק ביטוח סיעוד. אני,

אגב, לא ידעתי שבביטוח הלאומי יש לחוד מי שאחראי על הבטחת הכנסה

לצעירים. ומי אחראי להבטחת הכנסה לקשישים?

ב. בן-צבי; בן-ציון ליפשיץ. הוא אחראי על חוק זיקנה

ושאירים, קיצבאות זיקנה בנויות משני

רובדים; רובד של 16 אחוז, מי שאין לו הכנסה נוספת מכל מקור שהוא מקבל

השלמה לגובה של הבטחת הכנסה לגבי זיקנה.

היו"ר א. נמיר; ושם יכולים לכלול את ענין הארוחות החמות?

ב. בן-צבי; לא. שם יכולים רק לתת את הקיצבה המלאה,

שהיא בגובה של הבטחת הכנסה.

היו"ר א. נמיר; אתם יודעים מה גובה הקיצבה שאותם קשישים

שאתם מדברים עליהם מקבלים?

יצחק לוי; החוק לביטוח סיעודי לא כולל מזון, אלא רק

הלבשה ונקיון?

ב. בן-צבי; החוק כולל רק רק את העזרה הסיעודית למשפחה

להתמודד עם החולה הסיעודי התלוי בזולת.

להאכיל אותו, לרחוץ אותו. הוא מיועד לזקנים חולים רתוקים לבית. הוא

לא בא לתת הבטחת הכנסה, בפרוש לא. הוא בא לתת את הטיפול הקשה. נוסף

לזה יש הבטחת הכנסה, בהנחה שהיא צריכה להיות קיימת מחקיקה אחרת.

אנחנו נותנים את העזרה למשפחה להתמודד עם החולה הקשה בבית, לרחוץ



אותו, להלביש אותו, לנייד אותו, להשגיח עליו. זה לב ליבו של החוק

הסיעודי ולא הבטחת ההכנסה. זה חוק סיעודי.

יצחק לוי! הבעיה של מנהלת שרותי הרווחה של אור-עקיבא

היא, שאיו לה כסף למצרכים של האוכל, לא מי

שיבוא ויאכיל.
היו"ר א. נמיר
אנחנו בהחלט חושבים שזה דבר מבורך ועצום

ש-78 הולים זקנים מקבלים את השרות הפיזי

החשוב הזה בבית. הם לא טענו על זה. הלא באים תמיד לבקש את מה שאין,

לא את מה שיש, ובאמת אני מבינה שאתם גם ראויים לשבח על הענין הזה.

ואגב, אני רוצה לספר כאן לחברים, כשאנחנו חוקקנו את החוק, זה היה חוק

מאוד בעייתי, מאוד התלבטנו בו. אז הוא היה מיועד רק למחצית האנשים

שנזקקים, כי לא היה יותר כסף בקרן. והיום, אני מוכרחה לתת שבחים

לאוצר, לא יודעת מה קרה להם, זה מגיע לשלושת-רבעי, ומממנים את זה,

והאוצר שותק, כי גם המדינה מוסיפה כסף לזה.

ברכה, כמי שכל כך מתמצאת ועוסקת בזה, כשאנחנו מדברים על תקציבים

לארוחה חמה, מי מממן את זה? אני יודעת שיש עיריות . שיש להן מפעלים

אדירים של הבאת אוכל חם כל יום לקשישים.

ב. בן-צבי! זה בדרך כלל יוזמות עירוניות של כל מיני

מקומות או מתנדבות.

י. פוקס! אני מצטרף בקטע הזה, מכיוון שח"כ אורה

נמיר שאלה איך זה נעשה במקומות אחרים,

באותם מקומות שיש מפעלים לאספקת מזון חם. אמרה אורה שיש להם במקום

מסגרת כזו, והם מספקים ל-19 קשישים שמתוקצבים על-ידנו. המימון ומה

שנעשה גם במקומות האחרים, מורכב מתיקצוב שלנו, פלוס חלק גדול השתתפות

הקשיש עצמו. מכיוון שסה"כ לאותם קשישים שמדובר בהם, למרביתם, אם לא

לכולם, יש קיצבת זיקנה, ואם אין להם איזו שהיא הכנסה נוספת מפנסיה,

הרי יש להם גם הטבה סוציאלית שמגדילה את קיצבת הזיקנה באחוזים

גדולים.

היו"ר א. נמיר! כמה עולה ארוחה כזאת?

י. פוקס! כאן הנקודה. אנחנו מתקצבים בכל המקומות 4

שקל למנה, כשמשתמשים במנות קפואות.

יצחק לוי! כמה עולה מנה קפואה?

י. פוקס! משהו בסביבות הסכום הזה, ועל זה מוסיפים

עוד את ההשתתפות של הקשיש.

היו"ר א. נמיר! אבל הסה"כ כמה, 8 שקל עולה ארוחה?



י. פוקס; זח עולת בין 4 ל-6 שקלים המנח הקפואה.

אור-עקיבא לא חורגת בזה בצורה קשה, אבל

משום טעמם המיוחד של הקשישים חחליטה לעשות בישול עצמי. בבישול עצמי,

עלותה של מנה מגיעה ל-11 שקל מנה.

היו"ר א. נמיר; איפה מקום כמו אור-עקיבא היה יכול לקנות

את המנות האלה מוכנות?

י. פוקס; מלוזן, מלועוף, מושב ניר-עציון.

היו"ר א. נמיר; אז למה אתם לא עושים את זה?

י. פוקס; מטעם הקשישים.

א. כהו; אור-עקיבא הזמינה שרותים של מלוזן, אך

הקשישים לא אכלו את האוכל הזה.

ש. דניו; בקשר למימון יש שוני בין גימלאי שיש לו

הכנסות, לבין גימלאי שהוא חסר הכנסות,

וכאן באה ההשלמה בין גימלאי אחד למשנהו. יש בחדרה גוף מתנדב שהוא

פעיל מאוד, הוא משיג את הארוחות, קונה אותן בבית אבות עד 120, ואלפי

מתנדבים מעבירים את זה לביתו של הקשיש. אני מאמין שאור-עקיבא לא תפגר

אחרי חדרה, ואפשר היה גם שם למצוא את הגוף המתנדב, ולארגן אותו,

וללמוד מהשכנים. אני מאמין שאת הדבר הזה ניתן להשיג.

יתרה מזה, הצלחנו גם להקים את היעוץ לקשיש, ביקור קשישים אצל קשישים.

אני מקווה שאנחנו נתפרס גם לאור-עקיבא וגם זה יהיה איזו שלוחה.

היו"ר א. נמיר; אבל אתה צריך להבין, מאחר שאני את חדרה

מכירה טוב מאוד, אני בעצמי בת חדרה כפי

שאתה יודע, חדרה זו אוכלוסיה אחרת. חלק גדול מהאוכלוסיה הוא אוכלוסיה

מאוד מבוססת. אני נמצאת שם כל שבוע, וכל מה שקורה בחדרה סביב קשישים

אני מכירה פשוט מהחיים שלי עצמי. לכן אני רוצה שנציע שתארגנו התנדבות

וסיוע, זה לא יעבוד במימדים שזה עובד בחדר, לא בגודל, אלא במהות. לכן

אנחנו צריכים למצוא כאן פתרון. אתה ראש מועצה חדש, צריך לנסות את זה

מחדש.להחזיק מטבח עצמאי. היום ארגוני הנשים מפסיקים להחזיק מטבחים

עצמאיים. המפעלים מפסיקים. שם הולכים לקבלן, מפני שזה זול יותר מאשר

להחזיק פרסונל. אז קודם כל, אותו תקציב של 19 יכול להספיק לכפליים.

אני הייתי מנסה את הארוחות בכמה מקומות.

יש לי עוד הצעה אליכם. במפעלים של שפירא, הם עובדים עם קבלן. תנסו את

הארוחה שלו. תנסו הכל, אבל תדע לך יעקב, אם אתה לא הולך על ארוחה

מוכנה, אין תקציבים בעולם שיוכלו לממן את זה. אפילו אם העובד מקבל

שכר נמוך, כל מה שאתה מפריש בשביל העובד הזה, זה עולה לך הון

תועפות. להחזיק מטבח על 19 איש?



י. אדרי; ניסיתי עכשיו 3 חודשים קבלן, הסתיים לפני

שבועיים, ועובדה שהוא לא היח פרוות זול, זה

לא הוזיל לי את העסק. ארוחה עלתה לי 11 שקל.

היו"ר א. נמיר; כמה עולה ארוחה במפעל של שפירא? זה

על-ידכם, אני מוכנה להיות המתווכת. אתם

מוכרחים להגיע לארוחת מוכנות. תבחרו בין 2-3, את הטוב ביותר שיש.

אחרת לא תעמדו בזה.

י. אדרי; גם בדרך שהוא אומר אי אפשר לעשות את זה.

התקציב שהם מקציבים לא עומד בזה.

היו"ר א. נמיר; אבל זה לפחות יהיה כפליים ממה שאתם נותנים

היום, באותו הכסף. אנחנו הלא כאן מדברים

על עוד אחד ועוד אחד, בינתיים אנחנו נראה עוד איזה מקורות. אני רוצה

אולי לדבר עם ראומה וייצמן או עם מישהו. על-ידכם גרים מגדולי

המיליונרים של מדינת ישראל. אני יודעת שלך יש בעיה, כבר קבעו לך

פגישה אתו?

י. אדרי; לא.

היו"ר א. נמיר; תן לי את שם ראש הוועד עם הטלפון שלו,

ואני מוכנה. אני בחדרה, אני אזמין אותם

לבית האבות שם. יש לי שם חצי משרד. נדבר אתם שהם יסייעו לכם, אבל רק

אם זה ילך על בסיס של קניה. כי אם אתה מוסיף עוד ארוחות, אתה צריך

עוד עוד; אם אתה תביא עוד עובד, זה יעלה לך הון. הנה, ישבו כאן קודם

"נעמת" תל-אביב. אתה יודע על מטבח מרכזי לאלפים ילדים למעונות

בתל-אביב? עוד בתקופתי, מטבח מפואר, סגרנו אותו.
ש. דנין
אם הם ישתמשו בשרותים של בית אבות עד מאה

ועשרים?

היו"ר א. נמיר; צריך לבדוק כמה זה עולה שם. אתה יודע כמ

משלמים בעד ארוחה? תבדוק. אני אחיה שם

ביום ששי, ואני אשאל כמה משלמים לארוחה.

יצחק לוי; אפשר להוביל מחדרה לאור-עקיבא.

היו"ר א. נמיר; כמה שאתה יכול להיות מעסיק של פחות

עובדים, זה יותר זול לנושא של שרותים. לכן

אני מציעה לבדוק את הענין של מפעלי שפירא. תבדקו את ענין שפירא כי זה

קרוב, כי הם יהיו מוכרחים להחזיר את הארוחה, הארוחה הופסקה מפני

שהעובדים לא היו שם.

י. פוקס; אני מוכרח לציין שארוחות מוכנות, אם כי זה

לא דומה לאוכל של אמא, הן הולכות במרבית

הישובים ובאלפי מנות נאכלות.



היו"ר א. נמיר; אני רוצה להציע לכם משהו. כשהתחלנו לדון

בחוק ביטוח סיעוד, אמרו לי שישנה שכונה

אחת, אחת השבונות הקשות בארץ, נוה-שרת בתל-אביב. שם יש שרותים יוצאים

מן הכלל לקשיש. נסעתי לראות, וראיתי. אני מכירה את נוה-שרת, אני

תל-אביבית, חרבה טיפלתי בנוה-שרת. שם, אם את צריכה להוביל מצפון

תל-אביב לנוה-שרת, זה יותר יקר מאשר להוביל מחדרה לאור-עקיבא. והם

עושים עבודה יוצאת מן הכלל. כדאי פעם לגשת ולראות איך זה עובד, כדאי

גם ללמוד. שם בכלל יש להם שרותי יום מאוד מפותחים לקשיש. אמנם הקהילה

שאימצה אותם, שיקום שכונות, בנו איזה מרכז יום, אבל הבעיה זה לא

המבנים. אני מכירה מקומות שיש להם מבנים מפוארים, ובפנים אין כלום.

אבל שם יש פעילות מבורכת. תלמדי את זה, יצטרכו הקשישים, אין ברירה,

להתפשר. גם אני לא תמיד אוכלת את מה שאני אוהבת כי אני אוכלת תמיד

במקום העבודה.

ש. הלפרט; לא משתלם היום לנהל מטבח, מביאים אוכל

ממוסד אחר. לישיבה קטנה באשדוד מביאים

אוכל מוכן. משתלמת ההובלה מבני-ברק לאשדוד כל יום מפני שלא משתלם

להחזיק ולנהל מטבח.

ש. יוסיפוף! בעיה נוספת שיש באור-עקיבא היא 6 שכונות,

ואין מרכז יום לקשיש. הקשישים באור-עקיבא

לא מגיעים לשרותים. אני הייתי אצל קשישים, וראיתי איך הם גרים, וזה

לפעמים מצב שאי אפשר לסבול אותו.

היו"ר א. נמיר; תיכף נגיע לזה. קודם כל תבדקו את ענין

הארוחות, וגם אנחנו נבדוק עוד כמה דברים.

עכשיו אנחנו עוברים לענין התלמידים. שוב, זו בעיה. אני נלחמתי נגד

ביטול מפעל ההזנה, אז עוד לא היתה בעיה כל כך קשה של כסף. היינו

שניים יחידים - מאיר שיטרית ואני - שהקמנו צעקה. מר קנדל, מה אפשר

לעשות לילדים?

י. קנדל; לגבי הילדים, המצב הוא קשה ביותר.

היו"ר א. נמיר; אלה כולם תלמידי בתי-ספר.
י. קנדל
תלמידי בתי-ספר, כן. מבחינת המקומות

לפנימיות, מעבר לארוחות לתלמידים. המצב של

המשרד כיום הוא בכי רע. אנחנו אמורים היום לקצץ 250 מקומות בפנימיות

של ילד ונוער לגבי השנה. אני לא מדבר כרגע על הגידול הטבעי וכד',

ומעבר לזה עוד 250 בשנה הבאה.

היו"ר א. נמיר; ענין הפנימיות הוא מאוד חשוב, אבל אני

מבינה שהמצוקה היא לא עד כדי כך נוראה

מפני שלפי הדיווחים שנמסרו כאן, בפנימיות בכל-זאת כמעט כל הילדים

סודרו, יש עוד ויכוח על 8 ויש עוד 12. כשאנחנו לוקחים את הילדים,

שלפי הערכת אנשי אור-עקיבא לא אוכלים ארוחה חמה ביום, ואני לוקחת



ומסננת רק את האוכלוסיח הקשח שאת אמרת שאין בבית אוכל - 300 עד 320 -

זו הבעית הקשה. ממה שידוע לך, האם יש במשרד החינוך מי שדואג לדברים?

י. קנדל; זח בוטל, היה מפעל הזנה שבוטל.

היו"ר א. נמיר; את זה אמרתי קודם, אבל מה עושים במקומות

אחרים עם הילדים האלה?

י. קנדל; אין לי ידיעה, אין לי מושג בקשר לזה.

היו"ר א. נמיר; אסתר, תבדקי לי מי במשרד החינוך אחראי

לכך. מוכרחים למצוא מישהו. איך אפשר בישוב

כמו שלכם להפסיק מפעל שיקום שכונות? אני לא מבינה את כל השיקולים

האלה. צריך להקים זעקה נוראה בסוכנות. צריך לקבוע מה סדרי העדיפויות,

באיזה ישובים.

יצחק לוי; הילדים האלה שאין להם, פרוש הדבר שגם לאמא

אין, גם לאבא אין, גם לאחים ולאחיות אין,

אלה משפחות שלא אוכלות ארוחות חמות כל החודש? זו הכוונה?-

א. כהן; כן.

יצחק לוי; כל המשפחה לא אוכלת ארוחה חמה?

היו"ר א. נמיר; הקיצבה לא מספיקה לבשל משהו?

א. כהן; אני ראיתי כבר קבוצה גדולה בשכונה מסויימת

שהולכים עם פתיתים לא מבושלים ואוכלים.

יצחק לוי; אוכלים תפוחי אדמה לא מבושלים?
א. כהן
כן, כן.

היו"ר א. נמיר; זאת לא התשובה. לפי הערכתי אתם חייבים

לעבד איזו שהיא תכנית ללמד את אותן תנשים.

צריך לחעזר אולי בארגון נשים, כי לכם אין כוח אדם לעשות את זה. צריך

ללמד את אותן הנשים איך משתמשים באותם מוצרים שבכל-זאת קונים. הלא כל

משפחה, גם אם לא עובדים, את המינימום - שהוא באמת מינימום מאוד קשה -

נותנת הבטחת הכנסה. זה לא יתכן, אנחנו יודעים על דוגמאות, ואתם

מכירים את זה מאור-עקיבא, שלוקחים את הכסף הזה גם לשתיה. גם את זה

אנחנו יודעים. אבל זה לא דבר שאנחנו נשלים עמו ונאמר שעם זה אין לנו

כוח או יכולת להתמודד, ורק נגיד שיתנו עוד תקציבים. אין מאין לתת עוד

תקציבים. יכול להיות שהיום צריכים לקחת את 10-20 המשפחות הקשות ביותר

ולעבד אתן באיזו שהיא הדרכה. מתנ"ס יש לכם? הייתי במתנ"ס, הלא יעקב

בא מהמתנ"ס. חלק מהיעד של המתנ"ס מוקדש לזה וזה צריך להעשות בבקרים.

אני מכירה את האוכלוסיות האלה. זה לא רק בעיה שאין במה לקנות אוכל,

לא יודעים במעט הזה מה לעשות.



הכסף הזח, הלא בחלק מהמקרים אינו מגיע לאישה, הוא מגיע לראש המשפחה,

שהוא מוציא את זה או על סמים או על דברים אחרים נוראים. אנחנו אז

נצטרך להגיע, כמו שעשינו לגבי הקיצבאות, אולי שיתנו מחצית הכסף

ישירות או שלושת-רבעי הכסף לידיה של האשה. אולי כל הכסף. לך אני לא

צריכה להגיד. באור-עקיבא יש תופעות, אור-עקיבא לצערנו אינה חריג. אם

המשפחה מקבלת 500-600 שקל, הלא כל משפחה מקבלת את הקיצבה שלה, ואפילו

יותר מזה. כמה מקבלים במינימום? משפחה עם שני ילדים שמקבלת 780 עם,

יכולים לתת פעמיים בשבוע לכל ילד רבע עוף. ישנה גם קיצבת ילדים

לילדים. לכן מוכרחים, אורה, להתמודד. אני אומרת לך, יעקב, אתה ראש

מועצה חדש, אתה בא מהמתנ"ס, אלה הן היום הבעיות שאתן חייבים להתמודד.

זה לא רק ענין של כסף כסף כסף. מי ערב לידינו שאם ניתן כסף לא ישתמשו

בזה לסמים? בכלל, למה שינינו את חוק ביטוח סיעוד? כשזה בא לוועדה זה

היה חוק שצריך היה לתת כסף, וזה היה הכי קל. אני התנגדתי, ויחד אתי

כל הוועדה. אני גם חושבת שעשינו טעות בקיצבאות הילדים. לו זה היה

מושקע על-ידי חוק, כסף שאי אפשר לקחת אותו בדבר אחר, לו זה היה מושקע

רק בחינוך עם ארוחה חמה לכל הילדים, עם בי"ס עד 4 או 5, עם ספורט, עם

תרבות, היינו מגיעים לתוצאות הרבה יותר מרשימות, כי הכסף הזה בחלקו

הגדול לא מגיע לחינוך ילדים.

ש. הלפרט.' אני הייתי מציע בכלל, בכל הנושא הזה של

תשלומים של הבטחת הכנסה, לצערנו הרב הרבה

מהכסף הזה מוצא על סמים וכוי, אולי היה כדאי שאנחנו נלמד גם מארה"ב,

שם נותנים תלושים, כרטיסים למצרכי מזון, לחינוך.

היו"ר א. נמיר; מחליפים אותם, מוכרים אותם.

ש. הלפרט; בכל אופן, על-ידי זה אנחנו נוכל להבטיח

שכספים אלה לא יוצאו על מפעל הפיס וכוי.

זה גם יעודד את האנשים יותר לצאת לעבוד. הוא ידע שאם הוא רוצה כסף

נזיל שיהיה לו בכיס, הוא צריך ממש לצאת לעבוד.

היו"ר א. נמיר; אני מכירה את ענין התלושים באמריקה. באותה

תקופה הייתי בארה"ב. היו שם שערוריות של

שחיתות כאלה, אנשים מכרו את זה. אבל יש משהו במה שאתה אומר. ואסתר,

אני מבקשת בתחילת המושב, אנחנו חייבים לקיים דיון על כל הנושא הזה של

הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה, מי מקבל את זה ואיך מקבלים את זה.

א. כהן; בנושא של אותן נשים שלא מתפקדות, והאפשרות

להפעיל אותן במסגרת המתנ"ס. היום במסגרת

המחלקה לשרותי רווחה, אני מעסיקה חונכת שזה התפקיד שלה, להדריך את

האמהות באמת לעשות יותר טוב את התפקיד שלהן כאם. יש לי עובדת בחצי

משרה, שהיא כל פעם במחזורים של 4 אמהות עושה את העבודה. אבל זה לא

יקיף את כל העבודה.

י. פוקס; אם אני באמת לוקח ברצינות ואומר שלא יתכן

שילד יאכל תפוח אדמה לא מבושל, מכיוון שלא

בישלו אותו, זו לא הבעיה הכלכלית, אלא זו הבעיה החינוכית, הבעיה



התפקודית של המשפחה. אם אני קושר את זה עם עוד כמה וריאציות, אנחנו

מוכנים ללכת על יצירת קבוצות של סדנאות לאמהות, בין אם זה יהיה

במתנ"ס או שזה יהיה במקום אחר, שבהם אנחנו ניתן את ההדרכה הבסיסית של

חשיבות חלוקת המשאבים, אופן חלוקת המשאבים. אני לא רוצה להשלות את

עצמנו שזה עובד על כולם.

היו"ר א. נמיר; 10 משפחות זה יכול להציל? בואו נתחיל

בקטן.

י. פוקס; במשפחה שהעדיפות העליונה היא סמים או

אלכהול, זה לא תמיד עובד על אותה משפחה,

אבל ככלל אפשר להצליח בחלק מהמשפחות.

היו"ר א. נמיר; אני יודעת שגם בביטוח הלאומי הם מאוד

פתוחים לכל מיני פרוייקטים חדשים של

הדרכה. יכול מאוד להיות - אני רוצה לומר את זה בזהירות - שאפשר לנצל

כאן גם איזה שהוא תקציב ללכת לנושא הזה, לנושא של הדרכת אמהות, כי מה

שברור הוא שאין לכם בעיה של מקום, בתוך המתנ"ס אפשר למצוא מקום

בבקרים.

ברכה, מה שאני מבקשת ממך, את ביחד עם יהודה ויחד עם האיש שלכם בחדרה,

שלום, תקבעו לכם זמן. אני אקבע גם מתי אתם תצטרכו לבוא אלינו לדווח.

תצאו לאור-עקיבא, תשבו עם ראש המועצה, עם אורה, עם אנשי המקום, ואתם

תראו מה ניתן בתקציבים שלכם לתגבר ולעשות.

ב. בו-צבי; אני אהיה אחראית להעביר את זה לאיש

הממונה, לשלמה כהן.

היו"ר א. נמיר; אל תעלבו, אבל הוא האיש הכי יקר שיש

בביטוח הלאומי. תגידי לשלמה שזו בקשה

אישית שלי, שהוא יסע לשם. שלמה זה, יש לו לב חם, אנחנו צריכים לב חם.

אנחנו עוברים למעונות היום. יצחק קנדל, המשנה למנכ"ל, מה ניתן

לעשות?

י. קנדל! שוב התשובה היא שלילית. כסף.

יצחק לוי; אתה בטוח שאין פה עיכובים בירוקרטיים

בעניו חזה?

י. קנדל! למיטב ידיעתי, לא.

יצחק לוי; כלומר, כל מי שהיה צריך להגיע מטעמכם,

במיגבלות התקציב כבר הגיע?

י. קנדל! שמעתם, המחלקה כבר במאי הודיעה.



ש. חלפרט; יש קיצוץ של 20 אחוז לגבי אור עקיבא

במעונות ילדים. זח נכון לגבי כל חמדינח

שיש קיצוץ של 20 אחוז.

י. קנדל; לגבי השאלה, כשאלה עקרונית, הרי בדיון

הקודם דיברנו פה. יש פה אי התאמה. לא תקבל

ממני כרגע תשובה שונה ממה שהיה בדיון הקודם, ושנמסר על-ידי המנכ"ל.
היו"ר א. נמיר
ח"כ הלפרט, אתה הרי היית אתנו בישיבה

הקודמת. הפיצוץ היה על כך נציגת המשרד

מסרה שאין שום קיצוץ, ואחר כך התחיל לדבר ארגון אחרי ארגון. יש לי

כאן הנתונים בכתב. אתה לא יכול עם החיים להתווכח. לא היתה לה סיבה

להתרגז - ואני לא מאשימה את איבט. היא היום אחראית על דבר שהוא ממש

משימה בלתי אפשרית. הקיצוץ בילדי הרווחה הוא נורא. אני חושבת שמה

שקיצצו באור-עקיבא הוא יותר קטן יחסית ממה שמקוצץ. לכן, אורה, את

רושמת לך את הדברים? יעקב, גם אתה. אתם מוכרחים לבדוק לנו את ענין

המעונות. ברכה, את תדווחי לי אישית בענין של שלמה כהן מתי יצאו יחד

עם השאר. אני גם מבקשת שאת תצאי לבדוק לגבי הקשישים לשם, תראי מה

אפשר לעשות יותר בהדרכה. מאחר שאנחנו שומעים שיש- כאן כל כך הרבה

משפחות שיש להן קושי תפקודי, צריך לבדוק זאת. את יודעת הלא, שאחד

הנושאים הראשונים שיהיה על סדר יומה של הוועדה זה שוב המשך המעקב על

ביצוע חוק ביטוח סיעוד, ענין החברות הפרטיות שמתחיל לזעוק לשמים. אבל

אנחנו נדון בו. יכול להיות שאותם העובדים שנכנסים לבתים לא יודעים גם

להדריך. אולי היו יכולים להדריך בנושא של הכנת האוכל. אולי במקום כמו

אור-עקיבא צריך להתמקד בנושא הזה של ביקור בבתים.

ש. דניו; הטיפול באור-עקיבא בנושא הזה הוא מלא. יש

גם מעקב בבתי הקשישים על התפקוד של

המטפלות.

היו"ר א. נמיר! לא על זה אני מדברת, סליחה. שלום, אני

מקנאה בך שאתה מרוצה, אני אף פעם לא

מרוצה. אני מבקשת לבדוק שוב. הנתון שקיבלנו בנושא חוק ביטוח סיעוד על

אור-עקיבא הוא באמת מעורר גאווה, שבכל-זאת באור-עקיבא הגיעו ל-78, 60

שמקבלים טיפול ביתי. אבל יש בעיה חמורה של מזון, של אוכל. אם הם

טובים, אני הולכת על פי דרכך, שלום, ואין לי סיבה שלא לקבל את מה

שאתה אומר, שהם טובים, שמתפקדים כהלכה, מדוע לא נבקש מהם להדריך גם

באותן המשפחות את ענין הכנת האוכל? לא האכלה. הלא יש קשישים שלא כולם

בודדים, שיש עוד אשה ושהיא יודעת לתפקד. אבל יכול להיות שהיא לא

מסוגלת להשיב על זה. אני טוענת שאין לנושאים האלה תשובה אחת. מוכרחים

להתמודד אתם ב-20-30 תשובות שונות. לכן חשוב הנסיון של ברכה, שהיא

תבוא למקום, תראה יחד אתך, יחד עם אורה, יחד עם מי שאחראי על הנושא

הזה. יכול להיות שאת רואה נסיונות ואת מכירה איך זה מתנהל בכל הארץ,

גם יהיה לך איזה רעיון או הצעה. אנחנו חיים במצוקה תקציבית אמיתית.

אנחנו צריכים לראות איך אנחנו במסגרת הקיימות יכולים לקחת פה קצת ושם

קצת ולעזור לאור-עקיבא.



אתם תמציאו לנו את כל הנתונים. אתם תוויו שם עם יחודח, עם אנשי
הרווחה, זה צריך להיות משולב
משרד העבודה והרווחה, הביטוח הלאומי,

ומי שאחראי בביטוח הלאומי על פרוייקטים היום זה שלמה כהן. כי כאן

ייתכן שנוכל ללכת לאיזה שהוא דבר חשוב מאוד, ביחוד לגבי הילדים האלה.

תחזרו אלינו לאחר מכן, תודיעו לנו מתי אתם חוזרים, אנחנו נחזור

לישיבה ואנחנו נעקוב כל הזמן.

י. פוקס! יש לי שאלה שאני רוצה לחדד. שיטת ההדרכה

או הסדנאות או כל הווריאציות שאנחנו

מדברים עליהן, הוצעו על-ידינו כבר מספר פעמים. השאלה שלי, ונדמה לי

שכאן זה נופל, האם המחלקה באור-עקיבא מסוגלת להרים את זה? מכיוון

שאנחנו נמצא את המימון לכיסוי סדנאות, נמצא איפה זה יתקיים, נמצא את

המנחים לקיים את הסדנאות האלה, אבל המחלקה צריכה להרים את זה. אם

אינני טועה, וזה השדר שאני מקבל באופן קבוע מהמחלקה, שישנן בעיות כוח

אדם בגלל העדר עובדים, בגלל תחלופת עובדים, ופשוט לא מסוגלים. צריך

לארגן את זה.
היו"ר א. נמיר
יהודה, אתה הכתובת לסייע להם בנושא הזה.

מוכרחים להפוך את העולם, אינני יודעת

באיזו דרך, אולי על-ידי תוספת של שעות או משהו, כדי שהתקנים של

העובדים הסוציאליים ימולאו. כי אם המחלקה בחסר כזה של כוח אדם, היא

לא תוכל להרים שום פרוייקט.

יצחק לוי! יש עובדות סוציאליות שיהיו מוכנות לעבוד

באור-עקיבא אם השכר יהיה גבוה יותר?

י. פוקס! אני לא מוסמך לאשר חריגה בשקל אחד. רק

שכר.
היו"ר א. נמיר
אני יכולה להבטיח לך שבחדרה יש הרבה

עובדות סוציאליות שאין להן עבודה, אבל הן

הולכות להסבה מקצועית או לדברים אחרים.

ש. הלפרט! אני מציע, לאור המצוקה הקשה שיש

באור-עקיבא, שהמועצה וגם הוועדה שלנו תפנה

לוועדה העליונה לשיקום שכונות, שתתחשב באופן מיוחד עם המקום ועם

האבטלה הגבוהה שיש במקום, ועם המצוקה הקשה שיש במקום, כדי להאריך את

השהות שלה באור-עקיבא לשנתיים או שלוש שנים.
היו"ר א. נמיר
אנחנו נפנה. אסתר, אני מבקשת להכין לי

מכתב, אני אחתום בשם הוועדה, זו מישאלה של

הוועדה, לאחר סיור במקום, לאחר דיון, ואנחנו במכתב גם נוסיף כמה

מהנתונים שנמסרו כאן על הילדים שהם ללא ארוחה תקנית. תשאירי לנו הכל

ואנחנו נוציא את המכתב.

י. אדרי! הם יצאו בדיוק בשנה הקריטית, זה ממש

אבסורד. אני זוכר שלפני שנה-שנה וחצי היו



באור-עקיבא עובדות סוציאליות שעזבו בגלל השכר הנמוך. אנחנו צריכים

כאן לחפש כל מיני דרכים כדי לתת להן הטבות סוציאליות או שעות נוספות.

אני זוכר שהיתה עובדת סוציאלית שעזבה את אור-עקיבא והלכה לעבוד

בחדרה, ובחדרה היא קיבלה פי שניים. אני ראיתי את המשכורת שלה.

היו"ר א. נמיר; מאחר שאני לא רוצה את רעתך, אני לא מציעה

לך ללכת אל מר להט וללמוד אצלו איך מסדרים

את ענייני השכר. אבל כדאי מאוד לדבר עם משרד הפנים. אני מוכנה בנושא

הזה לעזור. אתם אחר כך תעשו לנו סיכומים, מהם הדברים שלא הצלחתם בהם.

אנחנו גם נצטרך, אסתר, לדיון הבא להזמין את משרד הפנים. בכלל, כשיש

לנו נושא של רשות, היום זה חובה להזמין את משרד הפנים, כי על

התקציבים הגדולים ביותר לגבי הרשויות המקומיות חולש משרד הפנים. אני

מציעה שאתה תדבר עם המנכ"ל במשרד הפנים, אתה מוכרח לבוא אליהם עם כל

הבעיות האלה. זה נושא שחייב למצוא את פתרונו.

י. אדרי; הם מינו ועדה לכל הנושא הזה.

היו"ר א. נמיר; עד שהוועדה תגמור, יהיו לך עוד 300 ילדים

שלא יאכלו ארוחה חמה. ומה יצא מהוועדה?

אתה זוכר את הישיבה הראשונה שבאת הנה וסיפרת לנו? אני עוד זוכרת את

מילותיך, שרק בגלל כבודה של הכנסת ושל הוועדה באת, כי אתה כבר לא

מאמין יותר? אתה זוכר? לא ישיבות ולא וועדות. זה לא ילך. לא להרפות.

אתה חדש, אני יותר ותיקח ממך. לא להרים ידיים. לרוץ, ללכת, לא לקבל

הבטחה כדבר מסודר. אין, זה לא מסתדר כך במדינת היהודים. לכן לא

להרפות. ללכת, להזמין אליך, תזמין את שר הפנים לביקור בישוב, עם

המנכ"ל. לא יכולים להרפות, כי הענין של הרווחה חשוב. אני סיפרתי לך

איך אני הכרתי את אור-עקיבא. אני טיפלתי בענין של הבנות שהדרדרו

לזנות לפני 12 שנים. רצו להרוג אותי באור-עקיבא. לכן, אתם תקחו עליכם

את המיגזר שלכם. ברכה, את אחראית לדווח לי, יחד עם יהודה ויחד עם

שלום ושלמה כהן. אתם יוצאים ומביאים לנו את התשובות שלכם על הארוחה

החמה לקשישים ועל הנושא של הסדנאות, או מה שזה לא יהיה, להכנת אמהות

או אחיות מבוגרות במשפחה, להכנת האוכל. אתם ממציאים לנו את רשימת

המעונות, המקומות הפנויים, וכשכל החומר יהיה בידינו אנחנו נחזור

לדיון ונלווה אתכם. הבטחנו לכם וכך נעשה.

אם לא נראה אתכם עד החג, אני מאחלת לכולכם שנה טובה, הישיבה נעול,ה

להתראות.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10

קוד המקור של הנתונים