ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/07/1989

מסקנות הוועדה בנושא "מצב חשבונות" - הצעת לסדר היום של חבר-הכנסת א' בן-מנחם; צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעורים), התשמ"ט-1989; תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעה כפל תשלומים (תיקון), התשמ"ט-1989; תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ג' לחוק מקצבת נכות לפי פרק ו'2) (תיקון מס' 4), התשמ"ט-1989; תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי ) (תיקון מס' 5), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, ט"ו בתמוז התשמ"ט (18 ביולי 1989). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

י י צבן

י' שפרינצק

מוזמנים; י י ערד - ראש מי נחל גמלאות, חמוסד לביטוח לאומי

שי קפיטקובסקי - סגן ראש מנחל גימלאות, חמוסד לביטוח לאומי

א' גולדשטיין - חלשכח חמשפטית, חמוסד לביטוח לאומי

אי פלדמן - מנחלת מחלקת נכות, חמוסד לביטוח לאומי

שי עיר-שי - חלשכח חמשפטית, משרד חאוצר

י' וייס - אגף תגמולים, משרד חאוצר

א' גולן - מנחל חמחלקח לרווחה סוציאלית בחסתדרות
יועץ משפטי לוועדה
מ' בוטון
מזכירת הוועדה
א' אדלר

קצרנית; צ' ספרן

סדר חיום; א. מסקנות חוועדח בנושא "מצב השכונות" - חצעח לסדר חיום של חבר-חכנסת

אי בן-מנחם.

ב. 1. צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעורים), חתשמ"ט-1989.

2. תקנות נכי חמלחמח בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון מס' 5).התשמ"ט-1989.

ג. תקנות הביטוח חלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק מקיצבת נכות לפי

פרק ו'2)(תיקון מס' 4), חתשמ"ט-1989.

ד. תקנות חביטוח חלאומי (ביטוח סיעוד)(מניעת כפל תשלומים)(תיקון),

חתשמ"ט-1989.
היו"ר א' נמיר
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

א. מסקנות הוועדה בנושא "מצב חשבונות" - הצעת לסדר היום של חבר-הכנסת א' בן-מנחם

האם לחברי הוועדה יש הערות למסקנות שמונחות בפנינו?

אם אין, אני קובעת שאנחנו מאשרים את המסקנות.
הוחלט
לאשר את המסקנות.

ב. 1. צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעורים), התשמ"ט-1989

2. תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי )(תיקון מס' 5), התשמ"ט-1989
ש' עיר-ש'
חוק נכי המלחמה בנאצים, סעיף 5, מאפשר לשר האוצר, באישור ועדת העבודה

והרווחה, לעדכן תגמולים של נכי המלחמה בנאצים. העדכון הזה נעשה כל חצי שנה בגלל

שחיקה של התגמולים והוא מבוסס על הצמדה לעדכונים שנעשים אצל נכי צה"ל. ההצמדה

לנכי צה"ל לא מעוגנת בחוק, אבל היא נוהג שהתפתח לאור הצהרות של שרי אוצר בעבר

במשך הרבה שנים, שכל פעם שתגמולי נכי צה"ל מעודכנים, באותו שיעור מעודכנים

תגמולים של נכי המלחמה בנאצים. הפעם העדכון הוא בכ-5%, כפי שנעשה לגבי נכי צה"ל.
דבר נוסף שחידשנו בפעם הזאת
יש כל מיני סוגים של תגמולים - תגמולים רגילים,

תגמולים לנזקקים ונצרכים, תגמולים למחוסרי פרנסה, לאלמנות וכדומה. בעבר תיקנו את

כל הדברים האלה בצווים נפרדים. הפעם, כיוון שכל הצווים התייחסו לאותו חוק, החלטנו

להכניס הכל בצו אחד בסעיפים שונים כדי להקטין את הסירבול, למעט ענין אחד, שהוא

תקנות שנפרדות מהחוק ואותן אי אפשר לתקן באותו צו שמתייחס לחוק הראשי. לכן יש
לנו כאן שני מסמכים
1. הצו שמתייחס לחוק, ותיקון התקנות, שנוגעות לתגמולים

לטיפול רפואי.
ענין התחולה
כיוון שאנחנו צמודים לנכי צה"ל אנחנו מבקשים שגם התחולה תהיה

רטרואקטבית, כפי שנעשה בצה"ל, לתחילת חודש אפריל שנה זו.
י' שפרינצק
ממה נובעת שחיקת התגמולים שמצריכה עדכון כל חצי שנה?
ש' עיר-שי
כמו בכל המשק, שיש שחיקות, יש מדדים, ועל פי המדדים, שנמדדים פעם בחצי שנה,

מעדכנים.
י' שפרינצק
הצמידות למדד לא מספיקה?
ש' עיר-שי
ברעיון זה דומה לצמידות למדד, אבל לנכים יש צרכים שונים מצרכים של אנשים

רגילים, שמוצמדים למדד שכר רגיל ולכן נבנה מדד שמתאים להם ונקבעו קריטריונים

אובייקטיבים שנבדקים פעם בחצי שנה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), בסעיף 1 נאמר: "בתקנות נכי המלחמה

בנאצים (טיפול רפואי), התשט"ו-1955 בתקנה 14א(א), בפיסקה (1), במקום "ל-98%" יבוא

"ל-103%". מה זאת אומרת, מעל ל-103%?
שי עיר-שי
האחוזים האלה מתייחסים למדד קבוע בחוק והוא דרגה מסויימת בדירוג האחיד.

אנחנו עוברים את ה -100%, כיוון שאנחנו רוצים לעדכן את הסכום שהנכה מקבל. כדי

לעדכן אותו ב-5%. לפעמים צריך לעבור את ה-100% ממדד הבסיס, שהוא מדד קבוע,
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם תמשיכו לעדכן תגיעו גם ל-120%?
ש' עיר-שי
בשלב מסויים מעלים בחוק את הדרגה הקובעת. למשל, למחוסרי פרנסה היתה בעבר

דרגה י "ד והיום היא כ"ב, כי ראו שאם לא יעשו כן יגיעו ל-200% מדרגה י"ד. כלומר,

קידמו את הדרגה לדרגה כ"ב והתחילו באחוז נמוך יותר.
היו"ר א' נמיר
אני לא מבינה.
ש' עיר-שי
המבנה הוא כזה: יש מה שקרוי השכר הקובע, שהוא איזה שהוא דירוג בדירוג האחיד.

התגמול בנוי על אחוזים מהשכר הקובע הזה. ככל שנתקדם באחוזים, כדי לתת סכום ריאלי

ביד, יכול להיווצר מצב שנעבור אותו שכר קובע. כדי לא להגיע ל-150% ו-160% מהשכר

הקובע מתקנים ומעלים את הדרגה הקובעת ויורדים באחוזים ממנה כדי שזה יותאם לסכומים

לסכומים הריאליים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
לגבי נכי צה"ל זה אותו הדבר?
ש' עיר-שי
במבנה הכללי זה אותו הדבר.
שי ארבלי-אלמוזלינו
שם לא מגיעים ל-103%.
ש' עיר-שי
גם שם יכולים להגיע למעל 100%.
היו"ר א' נמיר
בכנסת הקודמת הצלחנו להצמיד את נכי המלחמה בנאצים לנכי צה"ל, וזאת לפי הצעה

של חברת-הכנסת גרוסמן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ייתכן שהיזמה שלה היתה לגבי פרט מסויים, כי ההצמדה הזאת קיימת כבר שנים.

בסעיף 6 לצו כתוב: "התגמול לבן זוג של נכה נצרך שנפטר יהיה 75%מסך כל

המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד מדינה שדרגת משכורתו כ"ב של הדירוג האהיד,

בניכוי הכנסתו של אותו בן זוג מכל מקור אוזר". אני מבינה מכך שאלמנת נכה נצטרך

תקבל 75% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד מדינה שדרגת משכורתו כ"ב של

הדירוג האהיד ומסכום זה ינכו לה את ההכנסה שלה. יכול להיווצר מצב שהיא לא תקבל

כלום.
ש' עיר-שי
אם היא משתכרת הרבה מעבר היא לא תקבל כלום.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אם היא משתכרת מעל 75% מדרגה כ"ב היא לא תקבל כלום?
ש' עיר-שי
היא לא תקבל כלום.
שי ארבלי-אלמוזלינו
מה זה דרגה כ"ב?
י' ערד
הדרגה המכסימלית היא דרגה כ"ד, כך שדרגה כ"ב היא דרגה גבוהה.
שי עיר-שי
התגמול שאותה אלמנה תקבל, אם היא לא משתכרת כלל, הוא 1,060 שקל.
שי ארבלי-אלמוזלינו
זאת אומרת, אם היא משתכרת 1,060 שקל היא לא מקבלת תגמול.

זה גורע גם מזכותה כאלמנה בביטוח הלאומי?
ש' עיר-שי
לא. ביטוה לאומי היא מקבלת, אבל גם זה מנוכה כמו שמתנכה הכנסה מכל מקור

שהוא. לא נפגעת זכותה לקבל ביטוה, אבל קבלת קיצבת ביטוח לאומי נחשבת מצד החוק

הזה כהכנסה שמנוכה מהגימלה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
גם לאלמנת צה"ל מנכים את ההכנסה שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי?
מ' בוטון
לגבי אלמנות צה"ל יש הסדר אחר.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם משווים את הזכויות לנכי צה"ל, למה בעניו זה צריך להיות שוני?
שי עיר-שי
אנהנו צמודים לצה"ל לא מכוה הוראת הוק אלא מכוה נוהג לפי הצהרות של שרי אוצר.

אי אפשר לשנות את ההוק בהצהרות של שר האוצר ולכן כל חצי שעה בעדכון התגמולים, אם

תגמולי נכי צה"ל עולים ב-5%. גם אנהנו מעלים ב-5%. המבנה עצמו הוא קשיה, הוא קבוע

בהוק. דברים שאינם דומים לנכי צה"ל צריך לתקן בחוק, זה לא בידיו של שר האוצר.
מ' בוטון
קיים הוק נכי המלהמה בנאצים שאושר בכנסת בזמנו. החוק קובע את הזכויות של נכי

המלחמה בנאצים ואלמנותיהם. העקרון שהיה מונח כשהוקקו את חוק נכי המלחמה בנאצים,

בניגוד לחוק נכי רדיפות הנאצים, היה בהשוואת הזכויות - לא השוואה מלאה - בשינויים

המחוייבים לנכי צה"ל. כשחוקק החוק נקבע איזה תגמול הם יקבלו, כשזה צמוד לדרגה של

עובד המדינה. התגמולים כאן, שלא כמו בביטוה לאומי, אינם צמודים לשכר הממוצע

במשק, אלא הם צמודים לדרגה בדירוג האחיד. בכל פעם שהדרגה עולה, התגמול עולה גם כן

באופן אוטומטי בלי אישור ועדת העבודה והרווחה. זו שיטת מנגנון של עדכון אחד.

לגימלאות אלה יש עוד שיטת עדכון, שאחת לחצי שנה משרד הבטחון בודק את העלאת

השכר במגזר הציבורי, והיה וממוצע השכר במגזר הציבורי עלה, מעלים גם לנכי צה"ל

ואלמנות צה"ל ומשפחות שכולות את חתגמולים באותו שיעור שבו עלה השכר כולו במגזר

הציבורי.

היות וההסדר הזה לא מעוגן בחוק, לא בחוק נכי המלחמה בנאצים, אלא כתוב

שהתגמולים יועלו באישור ועדת העבודה, מביאים לנו את זה לאישור.

לפני מספר שבועות העלו את שיעורי התגמולים לאלמנות ויתומים ב-7.4% - זה בנוסף

להעלאות בדרגה - להורים שכולים - ב-6.5% ולנכים - ב-4.3%. בעקבות ההעלאות במערכת

של נכי צה"ל הביאו אותו שיעור העלאה גם לנכי המלחמה בנאצים. יביאו את שיעור

ההעלאה גם לנכי רדיפות הנאצים ויביאו אותו שיעור העלאה גם לאסירי ציון לפי הסכם

אסירי ציון.

משרד האוצר הביא לנו כאן צו שמשקף בדיוק את העלאות באחוזים שהועלו בחוק הנכים

(תגמולים ושיקום), בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, והוא מבקש לאשר את ההעלאה

מאותו תאריך שאישרנו לגבי נכי צה"ל.

בשלב שאנחנו דנים בתקנות איננו מוסמכים, מבחינת סמכות שמוענקת בחוק, לשנות את

הדרגה הקובעת או לשנות בענין של ניכוי הכנסה, אלא זה הולך לפי מה שקבוע בחוק,

בעקבות נכי צה"ל.

לפי מיטב זכרוני יש שינויים מסויימים בין החוק של נכי צה"ל לבין החוק של

נכי המלחמה בנאצים. אלמנות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה מקבלות אולי יותר

הטבות מאשר אלמנות לפי החוק הזה, אבל את זה אי אפשר לבדוק כרגע ואין לנו מערך של

השוואה האחד מול השני.
היו"ר א' נמיר
אבל אתה זוכר שלגבי אלמנות צה"ל ניתן יותר?
מ' בוטון
אינני זוכר, זה ניתן לבדיקה, אבל זה גם לא קשור לענין הזה. אולי נבקש שלפעם

הבאה יביאו לנו את ההבדלים בין נכי צה"ל ונכי המלחמה בנאצים.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת שלפעם הבאה יביאו לנו השוואה מדוייקת ביניהם בכל המצבים.

ה צ ב ע ה
הוחלט
1. לאשר את צו נכי המלהמה בנאצים (שינוי שיעורים), התשמ"ט-1989.

2. לאשר את תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)(תיקון מס' 5) ,

התשמ"ט-1989.

ג. תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ג' לחוק מקיצבת נכות

לפי פרק ו'2)(תיקון מס' 4), התשמ"ט-1989

אי גולדשטיין;

התקנות שהבאנו היום מאריכות תוקף של תקנות קיימות, שעיקרן הוא ניכוי מענק

שמקבל נפגע עבודה כגימלה מהוונת לפי סעיף 70 להוק מתוך קיצבת נכות כללית, שהוא

נעשה זכאי לה מאוחר יותר. העקרון הכללי בקיצבאות, שאדם אינו יכול לקבל שתי

קיצבאות בעד מאורע אחד או בעד פרק זמן אחד, וזה מעוגן בסעיף 143ב' לחוק שלנו.

בסעיף 143ו' לחוק נאמר, שמלבד שתי קיצבאות שאדם לא יכול לקבל באותו מועד, גם אם

קיצבה הוונה למענק צריך יהיה לנכות אורגה. הווה אומר, מענק שמקבל נפגע עבודה

ינוכה כדרך שמנוכית קיצבה.
אפרט את הכללים שבתקנות
נפגע עבודה שנקבעו לו 20% נכות רפואית לפחות ויש לו

קיצבה חודשית של נפגעי עבודה יכול לבוא אל המוסד לביטוח לאומי ולבקש להוון את

חקיצבה הזאת לסכום אחד על מנת לאפשר לו להשתקם. המוסד בודק את מצבו של הנפגע הזה.

ואם הוא מגיע לכלל מסקנה שיש לו פרנסה מובטחת, מלבד הקיצבה הזאת בשיעור של ה-20%,

והוא לא יפול במידה והוא לא יצליח בנסיון השיקום שלו עם הגימלה המהוונת שניתנת לו

- אם המוסד משתכנע בכך הוא מאפשר לו להוון את הקיצבה הזאת. היוון הקיצבה הוא בעצם

התשלומים החודשיים שהיה מקבל אותם ושניתנים לו בבת אחת.

אותו אדם, אם לאחר שקיבל את הקיצבה המהוונת, את המענק, נעשה נכה כללי ונכותו

כלל אינה המשך של הנכות הראשונית בנפגעי עבודה, אבל היא מצטרפת לאותה נכות, והוא

בא לביטוח הלאומי ותובע גימלת נכות בגין נכות זאת, במקרה כזה אומרים לאדם: קיבלת

כבר חלק מהקיצבה שהיתה מגיעה לך בצורה מהוונת. לולא היית מהוון אותה, היית ממשיך

היום לקבל קיצבת נפגעי עבודה ועל פי הסעיף שבחוק היינו אמורים לא לתת לך שתי

קיצבאות בו זמנית. על כן זה שהיוונו לך את קיצבת נפגעי עבודה איננו מצדיק שתמשיך

ותקבל את קיצבת הנכות המלאה בלי להתחשב בסכום המהוון.

את הנושא הזה הסדיר סעיף 143ו' , שהסמיך את שר העבודה והרווחה, באישור הוועדה

הזאת, לקבוע כללים לניכוי, ובוועדות נקבעו הכללים איך מנכים. הכלל הבסיסי של

התקנות האלה הוא, שלוקחים את היום שאדם נעשה זכאי לקיצבת נכות כללית, רואים את

הקיצבה כפי שהיא מגיע לו לפי אחוזי הנכות שלו, לפי מבנה המשפחה; בודקים מה היתה

הקיצבה בנפגעי עבודה שמגיעה לו לו היתה ממשיכה להשתלם באותו יום; מנכים מהקיצבה

בנכות כללית את הקיצבה של נפגעי עבודה, שהיתה מגיעה לו ומשתלמת לו לולא היתה

מהוונת, ומשלמים לו רק את ההפרש שבין שתי הקיצבאות.

משנת 1984 ועד היום, מדי שנה, אנחנו מאריכים תוקפן של התקנות הללו. במקרה הזה

נפלה אצלנו תקלה ואנחנו מתנצלים על כך שלא באנו במועד עם התקנות אלא באיחור רב.

גם ננזפנו ונקנסנו על ידי מועצת המוסד בשל כך. אנחנו באים עכשיו, באיחור, לבקש

הארכת תוקף התקנות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בדרך כלל קיצבת נכי עבודה יותר גבוהה מקיצבת נכות כללית.
א' גולדשטיין
לאו דווקה. אנחנו מדברים בקיצבה של נכה, ששיעור הנכות שלו היא 20% ומעלה,

אנחנו לא מדברים בנכויות הכבדות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ואם הקיצבה יותר גבוהה מה אתם מנכים?

אי גולדשטיין;

אם אין יתרה, אין יתרה, אבל אם יש יתרה אנחנו מנכים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
והוא לא יקבל כלום?
א' גולדשטיין
הרעיון, שהוא שהוא לא יוכל לקבל תוספת של קיצבת נכות כללית בלא התחשבות במענק

שהוא כבר קיבל.
שי ארבלי-אלמוזלינו
עד מתי - עד סוף הדורות?

אי גולדשטיין;

לא, אנחנו לוקחים בחשבון את התקופה שעבורה הוונו הקיצבאות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
נניח שההיוון היה לחמש שנים.
א' גולדשטיין
אנחנו מנכים את החלק חזה.
היו"ר א' נמיר
כלומר, אתם באים להרע.
י' ערד
לא, מאריכים תקנה קיימת. זה לא דבר חדש.

א' גולדשטיין;

אלה תקנות שקיימות מ-1984 וכל שנה מאריכים את תוקפן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
התקנה הקיימת לא טובה.
י' ערד
אני רוצה להזכיר לוועדה את התרומה שלה בנושא הזה: בהתאם לסעיף 143ו' לחוק,

הסמכות היתה להתקין תקנות לשני סוגים של מענקים - גם להיוון, שבא לההליף קיצבה

חודשית וגם למענק עד 19%, שניתן לנכים קלים. בדיון שהיה כאן בוועדת העבודה

השתכנענו - ואני שמה שכך באמת נהגנו - שאין הצדקה לעשות תקנות לגבי מי שנכותו

מתחת ל-20% - כי בדרך כלל במקרים האלה העילות אהרות לגמרי - למרות שההוק הסמיך

לעשות תקנות גם לגבי אנשים אלה, כאשר המספרים הגדולים הם שם.

כאן מדובר על הארכת תקנות שהן בתוקף מספר שנים. צריך לזכור שאדם שמקבל קיצבת

נכות מעבודה איננו יכול לקבל באותו זמן גם קיצבת נכות. אנחנו מאד זהירים

בהיוונים - המצב היום במשק שגם אנשים הזקים ומיומנים מתמוטטים - וכדי לההליט על

היוון לנכה מעל 50% יש ועדה עליונה בראשותי, שבודקת מכל הכיוונים בקושי עשרה

מקרים בשנה. אנהנו הושבים שהקיצבה נועדה לקיום השוטף של הנכה וצריך לשמור עליה.

כל פתרון חד-פעמי של כסף, אם הוא לא מבוסס מאד, אסור שייעשה. לגבי נכים באחוזים

יותר נמוכים - 20% או 30% - כשמדובר על שיפור חיוני, כמו אדם קטוע רגל שצריך

להחליף דירה לקומה נמוכה, או על פתיהת עסק שנראה בטוה ויש הכנסה ממקור אחר, במקרה

הזה במקום לקבל קיצבת נפגעי עבודה אפשר לעשות ההיוון. לא הגיוני שמשום שהוא ברור

בהיוון, פתאום אם תהיה לו ההמרה הוא יהיה זכאי לקיצבת נכות כללית, שלא היה זכאי

לה אם היה מקבל את הקיצבה.
אבל אזכיר עוד דבר
הכנסת הסכימה לקבל את התיקון רק אהרי שהתקבל הוק הבטלות

הכנסה. בזמנו, אם אדם לא היה מקבל קיצבת נכות כאלטרנטיבה הוא היה נשאר ללא אמצעי

קיום. בינתיים הכנסת קיבלה את הוק הבטחת הכנסה, ולכן אותו אדם שעסקיו התמוטטו

והוא זקוק לקיום, יש לו הבטרות הכנסה שמאפשרת לו את הקיום המינימלי.

אנהנו מדברים בסך הכל על הארכת תוקף של תקנות קיימות. אנהנו מהמירים מאד

בנושא ההיוונים, מדובר במקרים בודדים במשך השנה, ולכן יש הצדקה להאריך את התקנות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
קיצבת נכות מעבודה משתלמת גם כאשר אדם ממשיך לעבוד. תוך כדי זה יכול להיות

שהוא היוון את הקיצבה. הוא עדיין ממשיך לעבוד ומהזיר כל חודש מה שהיוון.
מ' בוטון
הוא לא מחזיר.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אבל הוא חדל לקבל את הקיצבה לאותה תקופה שבה הוא היוון את הקיצבה שלו.

נניה שהוא הגיע לגיל 65 והוא זכאי כבר לקיצבת נכות. אתם באים ואומרים: מאחר

והוא היוון, לא רק שהוא לא זכאי לקיצבת נכות, אלא ינכו לו את הקיצבה המגיעה לו אם

היינה משתלמת לו וישלמו לו רק את ההפרש.
י' שפרינצק
על איזה בסיס נעשה ההיוון, בהנחה של כמה שנות קיצבה?
מ' בוטון
הכלל שלא נותנים גימלאות כפל הוא כלל ידוע. אי אפשר לפי החוק לקבל קיצבת נכות

מעבודה וקיצבת נכות כללית בעד אותה תקופה ובמקרה כזה מקבלים את הגימלה הגבוהה

יותר.למשל, אם אדם נפגע בעבודה ומגיעים לו 1,000 שקל להודש, והוא גם נכה כללי

בנכות כללית ומקבל 450 שקל, הוא יקבל 1,000 שקל בלבד.



היות ואסור למי שנפגע בעבודה לקבל גם קיצבת נכות מעבודה וגם קיצבת נכות כללית

בעד אותו זמן, יכול האיש לבוא למוסד לביטוח לאומי ולהגיד: את כל קיצבת הנכות

מעבודה שמגיעה לי עבור כל השנים עד גיל 60 תהוונו לי, תנו לי את זה בסכום

חד-פעמי, ומאחר שאני כבר לא מקבל קיצבת חודשית של נכות מעבודה, כי היוונתם לי,

תנו לי קיצבת נכות כללית. זאת אומרת, בעקיפין הוא יכול לקבל שוב את שתי הקיצבאות

ביחד: אחת שהוא קיבל בצורת ההיוון ואחת שהוא יתחיל לקבל באופן חודשי.

דבר כזה לא ייתכן - גם החוק מסמיך להתקין תקנות שימנעו דבר כזה -ואכן המוסד

לביטוח לאומי, עוד בשנת 1984. בא לוועדת העבודה של הכנסת ואמר: אם היוונתי

למישהו, אני רואה מה הסכום החודשי שהיה מקבל המבוטח אילו לא הייתי מהוון. אני

לוקח גם את קיצבת הנכות הכללית ורואה: אם קיצבת הנכות הכללית גבוהה יותר, אשלם

לו את ההפרש בין קיצבת הנכות בעבודה לבין קיצבת הנכות הכללית. אם היא קטנה יותר,

הוא כבר קיבל את מה שמגיע לו. אני חושב שיש פה צדק מבחינת החוק, שמונע גימלאות

כפל ומונע גם הבחנה בין שני סוגים של נכים.

אם לא נאשר את התקנות האלה, מה יקרה? נכה שהיוון, יקבל גם את ההיוון וגם את

קיצבת הנכות הכללית, ונכה שלא היוון יוכל לקבל רק אחת מאלה. לכן מוצע להמשיך

ולהאריך את התקנות האלה לתקופה נוספת כדי שלא ישלמו פעמיים.

לשאלת חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו עד איזה שנה עושים את ההיוון: יש הוראות

פנימיות במוסד לביטוח לאומי, שמשתנות כל פעם, אבל כעקרון משתדלים לא לתת היוון,

כי אם אדם מקבל את כל הסכום באופן חד-פעמי ואחר כך הוא מבזבז את הכסף, הוא נשאר

בלי כלום והוא חוזר שוב ליפול על כתפי הציבור כמעמסה. המוסד לביטוח לאומי,

כעקרון, משתדל לא לעשות היוונים אלא רק במקרים נדירים מאד מאד. הוא עושה את

ההיוון רק עד גיל 60 לאשה ו-65 לגבר, וכשההיוון נפסק ממשיך האדם לקבל את קיצבת

הנכות מעבודה. כלומר, ההיוון הוא לא לכל החיים אלא עד גיל זיקנה.
לשאלת חבר-הכנסת שפרינצק
יש תקנות מפורטות של כללי היוון איזה סכום יקבל

האיש.
י י שפרי נצק
המוסד מאשר היוון רק כשהוא משוכנע שהכסף יוצא לצורכי שיקום ולא למטרה אחרת?
אי גולדשטיין
כשהוא משוכנע שלאדם יש מקורות פרנסה.
מ' בוטון
הסעיף אומר כך: "נכה עבודה שדרגת נכותו מעבודה אינה פחותה מ-20% ולדעת המוסך

יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד

בהסכמת הנכה מעבודה לשלם לו מענק במקום קיצבה". המענק הוא ההיוון.
י' שפרינצק
אני לא רואה שיש פה דגש על כך שהכסף שהוא יקבל יוצא על שיקום ולא על משהו

איור.
מ' בוטון
כשאדם רוצה היוון עושים לו תכנית למה יילך הכסף הזה. למשל, הוא רוצה לרכוש

משאית, הוא רוצה לרכוש קיוסק, הוא רוצה לרכוש חנות מכולת. את הכסף מייעדים לאותה.

מטרה.



י' שפרינצק;

מה עם שיקום פיסי?
מ' בוטון
בנוסף הוא זכאי גם לשיקום פיסי.
ש' קפיטקובסקי
נשאלה פה שאלה על איזה בסיס נעשה ההיוון: הבסיס הכספי זו הקיצבה ההודשית

האחרונה לפני ההיוון. מובן מאליו, שככל שדרגת הנכות מעבודה יותר גבוהה וההכנסה

האישית של אותו אדם הנפגע היתה יותר גבוהה, הקיצבה שלו יותר גבוהה ולכן גם הסכום

המהוון - שהוא למעשה קפיטליזציה של הסכום לעתיד - יהיה יותר גבוה. זה תלוי גם בכך

מהי תוחלת החיים שמובאת בחשבון. יש תקנות, יש לוח, הכל מבוסס על הישובים מדעיים.

לפעמים הסכומים מאד רציניים ומגיעים ל-300-200 אלף שקל ואפילו ליותר. צודקת

הברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, ש-20% היא דרגת נכות קטנה ולכן גם הסכום

המהוון יכול שלא יהיה כל כך גבוה. זה תלוי גם בהכנסה האישית של אותו אדם, גם

בדרגת נכות יותר גבוהה ואז הסכום המהוון יכול להגיע לסכומים מאד רציניים.
עוד נקודה
אין שום ההזר של סכום זה. זה כאילו התחשבנו עם הנפגע בנוגע לעתיד.

למעשה הוא מקבל את הקיצבה שלו מראש, כשהוא מעונין לקבל אותה מראש, כשהוא מבקש את

זה מאתנו. אנחנו בודקים כמובן אם כל התנאים מתקיימים לעשיית ההיוון, כי יש בו

סיכון מסויים.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם הוא היוון, למשל מגיל 50 עד גיל 60 הוא לא מקבל קיצבת נכות מעבודה באותה

תקופה.
ש' קפיטקובסקי
נכון, כי הוא מקבל את הקיצבה מראש, אבל זה לא החזר.
דבר נוסף שאנהנו מביאים בחשבון
כאשר קובעים את הזכאות לקיצבת נכות כללית

מתחשבים בכל הליקויים שיש לאותו אדם, גם בליקויים שנובעים כתוצאה מפגיעה בעבודה

וגם בליקויים אחרים. מה שיוצא הוא שאם לא נגביל את זה מבחינת תשלום כסף, כאשר

אותה פגיעה בעבודה יכולה לגרום לקיצבת נכות כללית, הוא יקבל את קיצבת הנכות

מעבודה בצורה של היוון חד-פעמי, ובנוסף לכך - קיצבת נכות כללית. דבר כזה לא

ייתכן.
ש' קפיטקובסקי
תשובה נוספת לחבר-הכנסת שפרינצק: יש לנו אחריות מוחלטת לגבי השיקום הרפואי

והפיסי של כל נפגע עבודה, יש לנו אחריות מוחלטת לכל מהלך חייו, בין אם הוא היוון

ובין אם לא היוון. לכן, לא מהוונים למטרת שיקום פיסי, כי הוא מכוסה. נכה עבודה

קשה שהיוון ומצבו הוחמר ימשיך לקבל בנפרד את עזרת הבית והטיפול האישי. ההחזקה

השוטפת שלו, הטיפול הרפואי, השיקום הרפואי מובטחים לו גם כשהוא היוון, מתוך

אחריות שלנו לפי חוק נפגעי עבודה.
א' גולן
אם הבקשה שבאה כרגע לדיון היא להאריך את התקנות לעוד שנה - אנחנו מקבלים אותה.

עמדת ההסתדרות בנושא של גימלאות כפל היא לא כל כך חד-משמעית, כפי שהיא מקבלת

ביטוי מבחינת הביטוח הלאומי. אנחנו מבקשים כבר שנים דיון עקרוני בנושא הזה, כי

במקרה שגימלאות כפל נופלות כפי שזה מקבל ביטוי פה - אם זו אותה גימלה למעשה כמו



נכות מעבודה ונכות כללית - אפשר לקבל את העקרון הזה, אבל יש מקרים שהם פחות

צודקים. לדוגמה, אדם מקבל קיצבת נכות וכשהוא מגיע לגיל 65 הוא לא יכול לקבל את

קיצבת הנכות שלו וגם את קיצבת הזיקנה, כפי שכל אזרח אחר מקבל, אלא הוא מקבל רק

קיצבה אחת. כלומר, ההתייחסות שלנו העקרונית בנושא הזה היא לא חד-משמעית שאין צדק

בגימלאות כפל.
היו"ר א' נמיר
מה המדיניות בקרנות הפנסיה?
א' גולן
בקרנות הפנסיה כל אחד צבר את זכותו, גם בעל יכול לקבל פנסיה וגם אשה יכולה

לקבל פנסיה, אין שום קשר בין הדברים.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

האם הביטוח הלאומי לוקח בחשבון את הפנסיה המקיפה שאותו נכה מקבל מקרן הפנסיה?

מ' בוטון;

לא, אין שום קשר.
ש' קפיטקובסקי
הוא גם לא מביא בחשבון את מה שהאשה מקבלת.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם נפגע עבודה נעשה נכה כללי בגיל 65 ומגיעה לו קיצבת ז יקנה, הוא מקבל רק

קיצבה אחת?
ש' קפיטקובסקי
יש פה אי הבנה מסויימת. אם אנחנו מדברים על קיצבת נכות כללית, היא נגמרת עם

הגיעו לגיל זיקנה - גבר בגיל 65 ואשה בגיל 60. קיצבת נכות משתלמת רק עד גיל זה,

כך שאין פה כלל שאלה של כפל - נכות כללית וזיקנה. הוא עובר לקיצבת זיקנה.
היו"ר א' נמיר
אחרי שחוקקנו את חוק גיל פרישה שווה וגמיש לאשה, זה מעודכן אוטומטית? אם אשה

פורשת בגיל 61 או 62 או 65, האם ההחלפה של קיצבת הנכות בקיצבת הזיקנה נעשית לפי

תאריך הפרישה שלה?
ש' קפיטקובסקי
זה מסתדר אוטומטית, מכיוון שאפשר לשלם לאשה קיצבת נכות, לפי החוק, רק עד גיל

60. בגיל 60 ממילא קיצבת הנכות הכללית נגמרת. בגיל 60 אשה זכאית כבר לקיצבת

זיקנה, אם היא לא עובדת, אם אין לה הכנסה. כאשר היא פורשת, אין לה הכנסה, לכן היא

מקבלת קיצבת זיקנה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כאשר האשת פורשת היא מקבלת את הפנסיה שלה ממקום עבודה וקיצבת זיקנה מהביטוח

הלאומי.
היו"ר א' נמיר
כלומר, היא לא מקבלת פעמיים מהביטוח הלאומי.
ש' קפיטקובסקי
יש פה אי הבנה. נניח שגיל הפרישה לאשה עד כה היה 60 ועכשיו הוא גמיש, היא

יכולה לפרוש בכל שנה עד גיל 65. אם היא לא פורשת בגיל 60, מבחינת קיצבת נכות

כללית אין מה לדבר, בי קיצבת נכות כללית ממילא נגמרת עם הגיעה לגיל 60. מדובר על

קיצבת הזיקנה. אשה שלא פרשה בגיל 60 אלא פורשת בגיל 62, יש להניח שהיא מקבלת

שכר, ואצלנו בחוק יש לאשה אפשרות לקבל קיצבת זיקנה מגיל 60 אם אין לה הכנסה העולה

על המודד שנקבע בחוק, בלוח בי לחוק, שהוא 50% מהשכר הממוצע, שזה עכשיו כ-900 שקל.

אם היא עובדת ומשתכרת יותר מ-900 שקל, לפי החוק שלנו עדיין אינה מקבלת קיצבת

זיקנה. כשהיא פורשת, היא מתחילה לקבל.

הצבעה

הוחלט; לאשר את תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק

מקיצבת נכות לפי פרק ו'2)(תיקון מסי 4), התשמ"ט-1989

ד. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד)(מניעה כפל תשלומים

(תיקון), התשמ"ט-1989

אי גולדשטיין;

על פי סעיף 127פ"ח לחוק הביטוח הלאומי , אדם שזכאי לגימלת סיעוד ומקבל בו-

זמנית תשלומים שמיועדים לשירות אישי ולעזרת בית, יצטרך לבחור. החוק קבע שתי

קטיגוריות של תשלומים כאלה; תשלומים לשירותים מיוחדים, טיפול אישי בעזרת בית על

פי חוק הביטוח הלאומי, ואלה הם שירותים מיוחדים לנכים או שירותים מיוחדים לנפגעי

עבודה. זו קטיגוריה אחת, שמוזכרת בסעיף קטן (א) לחוק. הקטיגוריה השניה הם תשלומים

מקופת המדינה על פי חוקים ארורים שקובעים תשלומים לשירות אישי ועזרת בית. בחוק לא

פורטו התשלומים ולא פורטו החוקים אלא השר והוועדה הוסמכו לאשר סוגים של חוקים

וסוגי תשלומים שעל פיהם משולמים תשלומים לשירות אישי.

לפי הסמכות הזאת, לקראת הפעלת חוק תשלום הגימלאות ב-1988, הותקנו תקנות

הביטוח הלאומי (מניעת כפל תשלומים) ונקבע בהן שתשלומים עבור עזרת הזולת ותשלומים

עבור עזרה בבית, על פי חמישה חוקים שמנויים באותן תקנות, ייחשבו לתשלומי כפל עם

גימלת סיעוד והזכאי להם יצטרך לבחור בין השתיים.

החוקים שנקבעו בתקנות הללו הם חוק הנכים, חוק משפחות חיילים, חוק המשטרה, חוק

שירות בתי הסוהר וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. חוק המשטרה, חוק שירות בתי

הסוהר וחוק הנפגעים מפעולות איבה עושים למעשה קורפורציה של ההוראות שבחוק הנכים

ובחוק משפחות חיילים לגבי תשלומים עבור טיפול אישי בעזרת בית.

כשהותקנו התקנות האלה נקבעה להם תחולה לשנה אחת והסיבה היתה; כשבאנו להתקין

את התקנות על פי הניסוי שנערך להפעלת החוק, לא היה לנו נסיון, למעשה כמעט לא היו

מקרים שהזכאים נדרשו לבחור, ואז ניתנה לתקנות תחולה לשנה אחת, על מנת שנצבור את

הנסיון, נראה בכמה מקרים מדובר, נראה איזה בעיות מתעוררות מסביב לבחירה ולפי זה

יוחלט אם להאריך את תוקפן של התקנות.



אכן חכינו לתום השנה של תשלום הגימלאות כדי לראות בכמה מדובר במספר הכולל

ואני רוצה להביא מספר נתונים, שעל פיהם אנחנו מבקשים היום מהוועדה להחליט להאריך

את תוקפן של התקנות ללא הגבלת זמן, מפני שמדובר במספרים מזעריים ביותר. הנתונים

שבידינו מצביעים שמתוך 19,328 - 346 אנשים בסך הכל נדרשו לבהור בין גימלאות לפי

הוקים אהרים לבין גימלת הסיעוד, שזה אומר 1.8% מהסך הכל. יש פה התפלגות של כל 346
הזכאים
45%-46% מהם היו צריכים לבחור בין שירותים מיוחדים על פי החוק שלנו, שאת

הללו אנחנו כלל לא כוללים בתקנות. כל האחרים: 8% - בגימלה ממשרד הבטחון; 1.5% -

גם לפי החוק שלנו; עוד 44% טרם הודיעו את החלטתם. אנחנו מניחים שהפורפורציה תהיה

כמו בחלק שכבר הודיע על בחירתו.

היות וזאת היינה שנה שרצינו ללמוד במהלכה, איפשרנו לזכאים לבחור ולחזור בהם

מבחירתם, כי יכול להיות שבתחילה הם לא יודעים במה לבחור. ראינו גם, על פי סכומים

של זכאויות, שלאו דווקה גובה הסכום הוא האינדיקציה למה שזכאי יבחר. ייתכן שיש להם

שיקולים אחרים ואנחנו לא תמיד יודעים מה הם השיקולים לבחירה.

אנחנו מבקשים לתת לתקנות האלה תחולה קבועה, כי אנחנו רואים שמדובר במספרים

שהם בשוליים של השוליים.
אי גולן
אנחנו מבקשים לא לתת לתקנות האלה תחולה קבועה למרות הנסיון שנצבר. אני מעריך

את העובדה שיש איזה שהוא נסיון בשנה הזאת שנותן איזו שהיא אינדיקציה, אבל בסך הכל

חוק הסיעוד הוא יחסית חוק חדש וחרבה דברים שצפינו, אנחנו והביטוח הלאומי, מסתבר

שלא תמיד היו נכונים. יכול להיות שהנסיון בקטע הזה הוא לא בדיוק הנסיון הנכון

שאפשר יהיה להסיק ממנו מסקנות.
היו"ר א' נמיר
מה הנסיון שלכם בהסתדרות? עקבתם? התענינתם? האם אחת אומר את הדברים על יסוד

בדיקה כלשהי?
א' גולן
אין לנו הנתונים לבדוק, כי הביטוח הלאומי ממונה על החוק, לא אנחנו. אנחנו

מקבלים את הנסיון של הביטוח הלאומי, אבל מה שאנחנו מבקשים להציע הוא: לא לתת

לתקנות תחולה קבועה אלא להאריך אותן לעוד שנתיים.

אנחנו מבקשים זאת מאותו נימוק שנימקתי לגבי התקנות הקודמות: אנחנו לא רוצים

לינת לגיטימציה קבועה לנושא של גימלאות כפל, אלא להשאיר את האופציה פתוחה, למקרה

שיהיה פעם דיון קבוע ומסודר בענין הזה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה היום הגימלה המשתלמת, אם על פי חוק סיעוד או על פי חוק שיקום, לכל אחד

מהסוגים שבהם מדובר - אם חוק המשטרה, חוק בתי הסוהר, חוק משפחות חיילים ועוד?

ההערה שהעיר אבי גולן מוצדקת. חוק הסיעוד נמצא עדיין בהרצה. לא כל אלה

שצריכים לקבל את הזכאות שלהם אכן ממצים אותה, ולכן אי אפשר לבוא בצורה פסקנית

ולהגיד שרק 346 מקרים היו זכאים לגימלת סיעוד ולגימלאות אחרות. אני מציעה להאריך

את התקנות לתקופה נוספת, אבל לא לתקופה בלתי מוגבלת כהוראת קבע. נראה בעוד שנה מה

יהיה המצב, אם ההיקף יגדל או יקטן ואז, אם נראה שההיקף גדול יותר, תהיה הצדקה

להפוך את התקנות להוראת קבע.
א' גולדשטיין
גימלת הסיעוד לפי החוק שלנו היא או בשיעור של 100% גימלת יחיד מלאה, שזה היום

498 שקל, וזו הרמה הנמוכה יותר, או 741 שקלים, שזה 150% גימלת יחיד מלאה בדרגה

גבוהה.
לגבי החוקים האחרים
לפי נתונים שקיבלתי ממשרד הבטחון, מאגף השיקום, מספר

הנכים בגילאי 65-60 שמקבלים תשלום עבור טיפול אישי ועזרת בית - שזה תשלום מיוחד

שניתן על פי בדיקת תלות שקבועה שם במדד של משקלות - הוא 510 נכים. 158 מתוכם

מקבלים תשלום בטווח שבין 159 שקלים לחודש ועד 10,000 שקלים לחודש, כשאז מדובר

בעזרה צמודה לנכה מרותק במשך עשרים וארבע שעות ביממה. 352 מתוך 510 מקבלים תשלום

חודשי בטווח של 64 שקלים לחודש ועד 127 שקלים לחודש. מספר המשקלות הניתן להם על

פי מידת תלותם הוא כנראה כזה שהם אינם עוברים את סף הרמה הנמוכה.

לפי חוק משפחות חיילים יש 154 זוגות הורים שמקבלים תשלום - הורים החיים בביתם

ויום זוג - בטווח שבין 125 שקלים ועד 1,050-1,000 שקלים לחודש. עוד 260 הורים

בודדים מקבלים תשלומים בטווח של מ-100 שקלים ועד 700 שקלים לחודש. יש 9 אלמנותי,

וטווח התשלום להן הוא בין 125 שקלים ל-750 שקלים לחודש.

משרד הבטחון מתקשה להוציא את העלות הכללית לשנה, כי יש להם בעיה של הפרדה על

פי גילים ועל פי החלוקה של תשלום מיוחד.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

למה הם צריכים לבהור בגימלת סיעוד?

אי גולדשטיין;

אנחנו רואים שחלקם הגדול בוחרים באמת בגימלה שלפי החוקים האחרים. מתוך 364

הזכאים לגימלאות חליפיות רק 28 בחרו בגימלת סיעוד, כל היתר בחרו בגימלאות

החליפיות שלפי החוקים האחרים.
י' ערד
צריך לזכור ש44.8% מתוך 346 שבחרו בשירותים מיוחדים לא עומדים לדיון, כי בחוק

נאמר שצריכים לבחור או שירותים מיוחדים או קיצבת סיעוד, כך שאנחנו מדברים בסך הכל

על 199 איש שהם בתחום שיקול הדעת של התקנות.

אנחנו הצענו בזמנו להכניס גם את נכי רדיפות הנאצים לחוק הזה, אבל כידוע הם לא

צמודים לחוקים שנזכרו כאן, זכויותיהם הרבה יותר נמוכות, ולכן הם הורדו. מדובר רק

בחוקים שבהם יש בדרך כלל עדיפות גדולה מאד.

מדובר אפוא ב-199 איש בנסיון של השנה הראשונה, וזאת מתוך מספר גדול, כי מספר

האנשים שלצערנו הסתבר שמגיע להם סיעוד מבחינת מצבם הגופני הוא כמעט כפול ממה

שהיתה ההערכה מראש. מדובר כאן על 199 איש מתוך מספר של 19 אלף איש שזכאים לקיצבת

סיעוד.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
נכי המלחמה בנאצים כלולים פה?
מ' בוטון
לא כלולים.

1
ש' ארבלי-אלמוזלינו
למה הם לא כלולים? אני מציעה לכלול אותם.
מ' בוטון
את רוצה להחמיר לגביהם? הרי אסור לתת גימלה מהביטוה הלאומי וגם מהחוקים שיש

פה. אם תכללי פה את נכי המלהמה בנאצים תרעי להם.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אם כך, אתה מרע גם למשפחות חיילים שנספו במערכה. תוציא אותם.
ש' קפיטקובסקי
אנחנו לא שכחנו את נכי המלחמה בנאצים ונכי רדיפות הנאצים. כשבדקנו את הנושא

הזה התייחסנו גם לקבוצות האלה, אבל התברר לנו שהם מקבלים סכומים כל כך מזעריים

שלא רצינו להעמיד בפניהם את הברירה לבחור. חוץ מזה, גם ההפרדה של הסכומים האלה

וקביעת העובדה שהם מקבלים, מה הם מקבלים ולאיזה מטרה הם מקבלים, היתה די קשה

וויתרנו על כך לטובתם.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה להאריך את התקנות לשנה.
היו"ר א' נמיר
גם אני לא מוכנה להאריך את התקנות האלה ליותר משנה ולהפוך אותן להוראות קבע.

אני חייבת לכם הערה: הגשתם את התקנות לא בזמן. אלה תקנות שצריך היה לאשר

באפריל והן היו צריכות להיות מונחות על שולחן הוועדה חודש לפני כן.

אני רוצה שכל נושא הסיעוד יובא לוועדה לדיון נוסף. חייבת להיות כאן ברכה

בן-צבי ולמסור לנו דיווח על ביצוע חוק ביטוח סיעוד, כי חשוב לנו מאד, בהקשר זה,

שנדע מה קורה.
י' צבן
מתי, את חושבת, יתקיים דיון כזה?
היו"ר א' נמיר
קשה לי להאמין שנספיק לעשות אותו לפני הפגרה, אבל נשתדל לעשות זאת. אולי

נעשה אפילו ישיבה נוספת. נקיים ישיבה שבה ישתתפו ברכה בן-צבי, אנשי הביטוח

הלאומי, משרד העבודה והרוורוה ומשרד הבריאות.

אני מעמידה את התקנות האלה לאישור הארכת תוקף לשנה אחת בלבד, עד 1 באפריל

בשנה הבאה.



הצבעה
הוחלט
לאשר את תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)
(תיקון), התשמ"ט-1989 בכפוף לתיקון הבא
תחולת התקנות עד 1 באפריל 1990

היו"ר אי נמיר;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.25)

קוד המקור של הנתונים