ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/07/1989

חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7), התשמ"ח-1988

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסק לא מתוקן



פרוטוקול מס' 57

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, חי בתמוז התשמ"ט (11 ביולי 1989), שעה 10;09
נכחו
חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

ר' כהן

ע' פרץ

י' שפרינצק
מוזמנים
פרופ' ר' בן-ישראל - יועצת הוועדה לחקיקת עבודה

די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

אי רוזובסקי - יועץ משפטי של שירות התעסוקה

י' ברק - יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה

נ' אורי - הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה

והרווחה

ש' עיר-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

י' רחלבסקי - סגן הממונה על השכר במשרד האוצר

י י לוי - משרד המשפטים

אי ז' ילוני - יו"ר המחלקה לתחיקת עבודה בהסתדרות

ח' אושרי - מנהל המחלקה לארגון וחברות בהסתדרות

ע' תמיר - ההסתדרות

אי בירן - יועצת משפטית בהסתדרות

י י ארן - מרכזת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

י' גטניו - התאחדות התעשיינים

חי ישראל - התאחדות התעשיינים
יועץ משפטי לוועדה
מי בוטון
מזכירת הוועדה
א' אדלר
קצרנית
צ' ספרן
סדר היום
חוק שירות התעסוקה (תיקון מסי 7), התשמ"ח-1988.



(רשמה א 'א)

היו"ר א' נמיר;

אני פותחת את הישיבה.

בראשית הישיבה אני מבקשת להודיע כי לפי החלטת יו"ר ועדת הכנסת, מהשבוא הבא

ישיבות הוועדה ביום שני יתקיימו בין השעות 09:00 - 11:00 במקום מ-11:00 עד 13:00.
ע' פרץ
(מוסר דיווח על פגישה של ועדת המשנה אתמול עם נציגי חברת "משכנות" בענין

מיגון דירותיהם של קשישים. נציגי החברה ביקשו שמליאת הוועדה תקיים דיון על נושא

הדיור לקשישים בכלל).
היו"ר אי נמיר
נדון בענין לאחר שושועדת המשנה תסיים.

אני פונה למנכ"ל שירות התעסוקה בענין תלונה שקיבלתי מאשה שלא נתנו לה להיכנס

ללשכת התעסוקה עם התינוק. מר מנע הבטיח לתקן את ההוראה, אבל עד היום היא לא

בוטלה. היכן חושבים שאשה שבאה לחפש עבודה תשאיר את תינוקה? מדובר בנשים שצריכות

להתייצב בלשכה פעמיים בשבוע. אני מבקשת לקבל ממנכ"ל שירות התעסוקה העתק ההוראות

המתוקנות ששלח.
די מנע
אין, לא היתה ולא תהיה בשירות התעסוקה הוראה כזאת. מדובר בחיפה לגבי אשה

ספציפית. אחרי ששמעתי את התלונה בישיבה הקודמת הוצאתי הנחיה ללשכות ואשלח לכם

העתק.

חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7). התשמ"ח-1988
היו"ר אי נמיר
אנחנו בחוק הזה בדילמה מאד קשה, שמתמקדת בשני נושאים: היא מתמקדת בבתחושה

שלנו שהחוק, במתכונת כזאת או אחרת, בא להחליש בצורה מאד משמעותית את שירות

התעסוקה ולקבוע בחוק ששירות התעסוקה הוא רק לאוכלוסיה החלשה בחברה שלנו. שנית -
וכאן הדעות חלוקות
החוק הזה בא להחליש את האיגוד המקצועי, ואנחנו נגד החלשת

האיגוד המקצועי.

נשמע את עמדת ההסתדרות.
אי ז 'ילוני
העמדה של ההסתדרות לא השתנתה מאז שהופענו בפעם הקודמת לגבי הצעת החוק.

הוויכוח הוא עם התפיסה הכוללת, דהיינו אם צריך לתת לגיטימציה לתופעה אסורה של

תיווך, המוצגת כלפי חוץ כקבלנות עבודה. ההתנגדות העקרונית שלנו נובעת מכך שבמדינה

כמו ישראל, מדינה של קיבוץ גלויות, חלוקת העבודה היא מצרך חשוב ורגיש שחייב להיות

מופעל על ידי המדינה, בפיקוח המדינה ובביקורת ציבורית של המדינה, דבר שלא יכול

להיעשות כאשר העבודה הופכת להיות מצרך ככל המצרכים האחרים. מובן שמה שקיים לגבי

המועצה לשירות התעסוקה וועדות ערר ופיקוח של הכנסת ופיקוח של בג"ץ - הדברים האלה

מאבדים מחשיבותם כאשר מדובר בלשכות עבודה פרטיות.



אנחנו יודעים שהעבודה היא מצרך רגיש מאד, בעייתי מאד, ובמשטר דמוקרטי הזכות

לעבודה היא להם חוק. בלשכות העבודה הפרטיות הנושא של קיפוח ,הנושא של אפליה,

הנושא של משוא פנים מקבל משנה חשיבות. הייתי בכנס של מנהלי כוח אדם והקולות

ששמעתי מהכנס הזה רק מחזקים את הענין. אחד האנשים שהיה בכנס אמר לי בהפסקה: ואם

אני לא רוצה לקבל דרוזים לעבודה, אתה תכריח אותי לקבל אותם? דרוזים זו אולי דוגמה

לצורך אמירה, אבל אנחנו יודעים מה המשמעות של העניו הזה, שמישהו ילחש באזנו של
מנהל אותה לשכת עבודה פרטית
תשמע, אני לא רוצה נשים, אני לא רוצה ערבים, אני לא

רוצה מעדה כזאת, אני לא רוצה מעדה אחרת. אנחנו חיים בתוך עמנו, אנחנו מכירים את

הדברים הללו, אלה לא דברים שמצוצים מהאצבע. אנחנו מכירים גם את הבדיחות שהילכו

כאשר הגיעו גלי עליה מסויימים. מי שרואה בזה מקור לעשיית רווחים, ודאי שהשיקולים

הלאומיים אצלו אינם בסדר עדיפות ראשון.

רוב מקורות התעסוקה בארץ מצויים למעשה בשליטה של מעסיקים ציבוריים: הממשלה,

ההסתדרות, הסוכנות היהודית.
ע' פרץ
כמה במספרים?
אי ז 'ילוני
אני מניח ש-70%-75% בפלח השוק האחר - מספר המקורות די קטן. מח שקורה

שהתופעה הרעה הזאת היא נחלת כולם, בלי יוצא מהכלל, כיוון שמנהלי כוח האדם יוצאים

מאותו בית ספר. גם המשק ההסתדרותי, אם הוא יכול להקטין בעלות מסויימת, הוא יזרוק

מאחרי גוו טלית ותפילין ויילך לאותו כוח אדם, עד שמישהו - אם חבר הכנסת או חבר

הוועדה המרכזת - יראה את הרעה החולה הזאת ויתחילו לטפל בנושא הזה. זה קורה גם

אצלנו, זה כבר לא נעשה מתוך שיקולים של עשיית רווח, אבל זו האווירה שקיימת. אני

שואל: מה ההצדקה למסור את הטיפול בקביעת התעסוקה לידיים פרטיות, כאשר מזה עושים

רווחים? אף אחד לא עושה את זה לשם שמיים, ושמענו פה את בעלי אותן החברות.

הדבר המפתיע הוא, שמי שרוצה להיאבק בתופעה הזאת מבקש להכשיר את הענין הזה.
אנחנו שומעים
שירות התעסוקה הוא דבר שעבר זמנו, בטל קרבנו, תראו איך הוא נראה.

יש לי טענה כלפי משרד העבודה והרווחה. הוא נוהג כמו באותו סיפור של הבן שהרג את

אביו ואת אמו ואחר כך הוא צועק שהוא יתום. קודם כל מנוונים את השירות הזה, בגלל

סיבה כזאת או אחרת, לא נאבקים במקום שצריך להיאבק על מנת שזה יהיה המוסד הממלכתי,

בתנאים המיוחדים של מדינת ישראל, שידאג לענין העבודה. מאפשרים לאותן לשכות עבודה

להתפתח ולא נוקטים נגדן בשום אמצעי - רק לאחרונה שמעתי שהתחילו לטפל בנושא הזה -

זאת כאשר המשק הישראלי הוא משק שמטלטל בין שפל למיתון לתעסוקה והדבר הזה הופך

להיות מחזורי. אנחנו נמצאים היום בפאזה של הרבה מדינות בעולם, שענין האבטלה זה לא

ענין שייפתר מהיום למחר, אלא הוא הופך להיות לתופעה שנצטרך לחיות איחה. אנחנו

יכולים בנושא כזה לתת את כוח העבודה למישהו שיסחור בו?

אני סבור שהענין של לשכות העבודה הפרטיות והדיווחים והסיפורים הם לא לכבודה

של מדינת ישראל. מביאים אנשים במסווה של תיירים ולאחר מכן מפקידים את התעודות.

ידוע הסיפור של הפורטוגזים, הסיפור של הברזילאים, ויש עוד סיפורים. יושבים פה
חברים ואומרים
האחרים, אלה שמצטרפים, לא משלמים מע"מ ולא משלמים מס הכנסה.

כלומר, כבר בתוכם אתה מתחיל לראות שצומחת תופעה של דיווחים כוזבים. אני אינני

יודע איך הדברים יסתדרו ואני לא מוכן שענין כזה יהיה במסגרת של "סמוך על סמוך",

כאשר תהיה לו השפעה גם מעבר למה שאמרתי לגבי ענין האפליה - לגבי כל מה שקרוי דמי

אבטלה וכדומה. אנחנו במו ידינו, בעצם האישור של הענין הזה, ניצור מצב של

"לבנוניזציה" בתוך שוק העבודה.



הדבדרים העיקריים בחוק שירות התעסוקה שהם בבחינת כללי ברזל הינם: זיקת החובה.

המגבלות הקיימות, ומתן השירות חינם, ללא עמלה. אינני יודע איך זה יתבצע במצב

קיום לשכות עבודה פרטיות. אחת מהשתיים: אם זיקת העבודה תמשיך להיות, כלומר

חייבים לעבור דרך שירות התעסוקה, במה שונה המצב ממה שקיים היום? איך שירות

התעסוקה יפקח? אם הוא לא מפקח היום, איך הוא יפקח לאחר מכן? והענין שהשירות ניתן

בחינם זוהי פיקציה. נכון, יגידו למעסיק שהוא צריך לשלם והעובד כאילו מקבל את

השירות חינם, אבל המעסיק שיקבל את העובד לעבודה יאמר לו: במשך חצי יושנה הקרובה

במקום 1,000 שקל תקבל 855 שקל. כלומר, יגלגלו את העמלה על גבו של העובד, הוא

יצטרך לשלם את העמלה הזאת בגין השגת עבודה, בעוד שהיום השירות הזה, כפי שהוא נעשה

וצריך להיעשות על ידי שירות התעסוקה, זה באמת שירות שניתן בחינם מתקציב שהמדינה

נותנת לאזרחי המדינה. אילו זה היה עסק לא כל כך מצליח לא היינו עדים לפריחה של

משרדי כוח אדם, שכנראה גילו שזה מכרה שאפשר להפיק ממנו רווחים טובים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אני מבינה שההסתדרות מתנגדת טוטאלית לחוק.
אי ז 'ילוני
כן, בהחלט, אבל אני גם אומר למה היא כן מסכימה.

אומרים לנו ששירות התעסוקה יפקח על ההסדרים האישיים, אם הם עומדים בגדר החוק.

אני שואל את עצמי: אם כיום, כאשר החוק עומד כולו לרשות שירות התעסוקה, אין פיקוח

ולא יודעים מה קורה. ,איך יפקחו על מערכת היחסים האינדיבידואליים בין אותה לשכת

עבודה פרטית לבין העובד? זה לא נעשה בעבר, על אחת כמה וכמה שזה לא ייעשה בעתיד אם

יהיו כל כך הרבה לשכות עבודה וכוח עבודה איין.

הדבר הנוסף הוא שאמנם תיווך עבודה הוא אסור, אבל הסוו זאת על ידי קבלנות

בעבודה. הדבר הזה בא ליצור שלוש רעות חולות במשק הישראלי: הראשונה - עקיפת

העבודה המאורגנת ופגיעה בתנועה המקצועית במדינת ישראל; תופעה שניה - יצירת עבודה

זולה; התופעה השלישית - חיסול מושג הקביעות, כאילו זו הרעה החולה של המשק

הישראלי. אני, למשל, מקבל מחקרים שביפן זו דרך חיים. היום גם החברות המעורבות

בארצות-הברית, החברות היפניות-אמריקאיות, מאמצות לעצמן את הדרך של קביעות בעבודה

כדי להתמודד עם כל התופעה של גניבת עובדים. אנחנו ודאי איננו יכולים להסכים

לתופעה של פגיעה בעבודה המאורגנת. גם אותם ועדי עובדים, במרכאות, שיקימו אינם

עומדים ביחס לוועדי עובדים במקום עבודה אחר. והתלות של אותם אנשים באותם מעסיקים

איננה דומה למערכת יחסי עבודה בכל מקום אחר. לשולחן הוועדה הנכבדה הזאת הובאו

הסכמים של או.אר.אס עם מועצות הפועלים וראיתם מה כתוב בהם. הבטחת תעסוקתו של אותו

אדם תלויה בטוב לבו של המעסיק, שיכול לפטר אותו כל אימת שיעלה הדבר מלפניו. אז

איזו נציגות של עובדים תהיה באותו מקום עבודה?
שי ארבלי-אלמוזלינו
למה מועצות הפועלים חתמו על ההסכמים האלה?
אי ז 'ילוני
אני מצטער . שיש מספר מועצות פועלים שחתמו על ההסכמים האלה מבלי שקיבלו אישור

לכך מאת האגף לאיגוד מקצועי, מאת יושב-ראש האגף למועצות פועלים. אנחנו הוצאנו

הנחיה ברורה שההסכמים הללו לא יחודשו, ומיד עם תום התקופה נדאג לביטולם.
היו"ר א' נמיר
גם בבית הוועד הפועל? ארגה יודע שיש שם עובדים של או.אר.אס?



אי ז' ילוני;

אני לא יודע.

היו"ר אי נמיר;

אגיד לך אחרי הישיבה אצל מי.

אי ז 'ילוני;

לא היה טעם להתום על אותם הסכמים, כיוון שאם אותם הסכמים מבטיהים דמי מהלה,

הופשה שנתית, הבראה ועוד משהו, בשביל מה צריך היה להתום? הרי זה ממילא מגיע

לעובדים על פי חוקי המדינה. אף אחד לא עושה שום טובה.

כאשר יושבת-ראש הוועדה שאלה פה את אחד החברים מאותן חברות כוח אדם: מה אתה
נותן? הוא אמר
אני נותן שכר מינימום פלוס. אף אחד לא יודע מה טיבו ומה משמעותו

של אותו פלוס.

הבעיה של קבלנות עבודה יוצרת בעיה, כיוון שלא חל על אותם עובדים חוק שכר שווה

בעד עבודה שווה, כיוון שמדובר בשני סוגי עובדים העובדים אצל מעסיקים שונים. לכן

יכול להיווצר הדבר, שהובא גם לשולחן הזה, שיש שני סוגי עובדים שעובדים לכאורה

באותו אתר, זה ליד זה, ואילו לאחד יש רמת שכר מסויימת, ולשני יש רמת שכר אחרת.

אחד מקבל את שכרו על פי ההסכם הקיבוצי באותו מקום עבודה, השני מקבל את שכרו מאותו

הקבלן שבא לבצע את העבודה.

אני מבין שיכולה להיות בעיה אצל חברות שיש להן פרוייקטים מזדמנים, שיש להן

משימות חולפות, שיש להן עבודות עראיות. הענין של העובדים הזמניים איננו מהווה

בעיה ופתרנו אותה. אני יכול להביא לדוגמה את חברת החשמל. כשהיו צריכים לבנות את

תחנות הכוח בחברת החשמל, שזה פרוייקט שנמשך מחודש עד 5-4 שנים, חתמנו על הסכם עם

הנהלת החברה ונציגות העובדים, שכל העובדים שיועסקו בפרוייקט הזמני הזה הם עובדים

זמניים, על פי הסכם עבודה ידוע מראש, כאשר בתום התקופה של גמר עבודתם הם זכאים

לפיצויי פיטורים שנקבעו. כשיש פיקים וצריך לקלוט עובדים, מוכרחים להביא אותם

אנשים באמצעות חברות פרטיות.

שירות התעסוקה יכול להיות יעיל וטוב כמו כל חברה, אחרת אנחנו קובעים שכל מה

שהוא שירות ציבורי הוא לא טוב. זה חוסר אמונה ביכולת שלנו, של המדינה, לבצע דברים

ולתת שירותים שיכולים לעשות אנשים פרטיים, רק שהמדינה לא גובה מזה כסף ולא

מתעשרת, בשעה שאחרים גובים כסף ומתעשרים. אם צריכים לקבוע תקופות זמניות, צריך

להתמודד עם הנושא הזה. ההסתדרות בכל מקום ומקום, בכל מפעל ומפעל, יכולה להתמודד

עם הנושא הזה יחד עם נציגות העובדים. כשם שהתגברנו על ענין העונתיות, אם זה

בחקלאות, אם זה במשימות חולפות, אם זה בעבודות עונתיות, אפשר להתגבר על זה גם

בחברות שהיום ישנן, שהרי לא יעלה על הדעת שאם זה מפעלי ים המלח או אם זה מפעל אחר

החברות הללו ישלמו שכר שהוא דומה למה שמקבלים העובדים באותו מקום העבודה. אנחנו

הרי יודעים שאותו קבלן לא עושה את זה לשם שמיים, הוא צריך גם לזכות במשהו. על פי

רוב רמות השכר הן יותר נמוכות. אני מדבר כרגע באופן כולל וזה לא משנה אם מנפאואר

שלה עובד למישהו ואצלו המזכירה מקבלת יותר מאשר מקבלת המזכירה במקום העבודה. אני

אומר: בגדול, באותם מקומות עבודה, בדרך כלל רמת השכר יותר נמוכה, לרבות התנאים

הסוציאלי ים.

אם אני מסכם, אני יכול לומר: מעולם לא התנגדנו לענין של קבלנות עבודה. יש

קבלני עבודה בבנין, יש קבלני עבודה באינסטלציה ובחשמל והם רשומים בפנקס הקבלנים.

אם רוצה החברה להיות קבלן, בבקשה, נגדיר מהי אותה עבודה קבלנית. אבל איך יכול

להיות קבלן שכל התפקיד שלו הוא של תחנת ממסר? אדם נרשם אצלו כפקיד ונשלח למקום



אחר; אדם נרשם אצלו כאינסטלטור ונשלח למקום אחר; והקבלן איננו עוסק בעבודות הללו.

זה פשוט חידוש שחידשו בהתאם לתקופה לגבי מה שפעם קראנו ראיס. לכן אני סבור שבאשר

לקטע הזה שקרוי לשכות עבודה, לגיטימציה ללשכות עבודה, טוב תעשה הכנסת אם לא תאשר

את התיקון המוצע.

חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו שאלה למה אנחנו כן מסכימים. אנחנו מסכימים לדבר

אחד, שבשעתו גם הגשנו בו הצעת חוק והוא מוצא את ביטויו גם בנושא הזה - על מנת

למנוע עבודה זולה, על מנת למנוע ניצול, על מנת למנוע יצירת שני סוגי עובדים באותו

מקום עבודה - והוא צו הרחבה קטן. דהיינו, עובדים שבאים לעבוד, בין אם באמצעות

קבלנים כפי שאני מגדיר אותם, יקבלו אותה רמת שכר ואותם תנאים סוציאליים כפי

שמקבלים עובדי ההסכם. זו היתה ההצעה שאנחנו הצענו לתיקון חוק ההסכמים הקיבוציים

וזה החלק היחיד שאנחנו מקבלים.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

הכוונה, שמי שעובד במקום עבודה מסויים יחולו עליו אותם התנאים?

אי ז' ילוני;

כן, מה שמופיע בנוסח הלבן בסעיף 67א.

אנחנו הצענו את התיקון הזה בלי כל קשר לתיקון לחוק שירות התעסוקה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

באותו נוסח יש כמה דברים שאתם מתנגדים להם. פה כתוב: "הוראות הסכם קיבוצי

החלות על עובדים המועסקים במקום עבודה שבו גם עובדי קבלן כוח אדם"'.

אי ז יילוני;

דיברתי לגבי העקרון שיהיה כתוב, שכל עובד שבא לעבוד במקום עבודה יחולו עליו

הוראות ההסכם הקיבוצי. אני לא מדבר כרגע על ענין של קבלן ואם זה בדיוק הנוסח, אני

מדבר כרגע על העקרון, וזה התיקון שהצענו לחוק הסכמים קיבוציים בלי כל קשר לתיקון

בחוק שירות התעסוקה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

לכל היתר אתם מתנגדים?
אי ז' יילוני
כן.

רן כהן;

אני מבין שאתם לא מבדילים בין קבלני כוח אדם לבין עצמם.

היו"ר אי נמיר;

הם בעד או.אר.אס, בעד מנפאואר, אם הם עומדים באותם תנאים.

רן כהן;

כלומר, כל קבלן כוח אדם.



אי ז'ילוני ;

אמרתי שלא.

רן כהן;

סעיף 67א מדבר על קבלן כוח אדם, בלי שום הבדל אם הוא מעסיק אותם בעצמו, אם

הוא מבטיח להם תנאים סוציאליים, אם יש צבירת זכויות, אם הוא עומד בקריטריונים של

מעסיק, כפי שההסתדרות היתה רוצה לראות אותם. פה כתוב "קבלן כוח אדם" נטו. כלומר,

לצורך הענין הזה גם או.אר.אס, גם מנפאואר, או שאר המישים קבלני העבודה במדינת

ישראל, הם קבלני כוח אדם.

י י ברק;

נכון.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זאת אומרת, בעקיפין אתם מסכימים לקבלני כוח אדם.

רן כהן;
לא רק זה
אם נכון הענין, זה חל לגבי כל מי שעוסק בקבלנות כוח אדם. יש היום

חברות שמירה שעוסקות בזה וחברות שירותים שעוסקות בזה - גם הן,כל מי שעוסק בקבלנות

כוח אדם והוא עומד בענין הזה מבחינה משפטית, כלומר הוא לא עובר על החוק בעצם

הביצוע הזה, ולא משנה כרגע איך הוא מוגדר או לא מוגדר. אם אני מבין נכון, הדבר

היחיד שמחיל סעיף 67 הוא, שיחול על אותו קבלן ההסכם הקיבוצי לאותו ענין.

י י ברק;

נכון.

רן כהן;

אם אני מבין נכון זה נותן לגיטימציה לכל סוגי קבלנות כוח אדם.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבינה שההסתדרות היא נגד החוק בכללותו למעט הסעיף הזה, שבו כלולה ההגדרה

של קבלן כוח אדם. זאת אומרת, בעקיפין אתם מסכימים לקבלנות כוח אדם.

אי ז 'ילוני;

אם כך, תתנגדו לכל החוק, לרבות הסעיף הזה. אם אתם רוצים לתקן את מה שאמרת,

תציעו הצעה אחרת ~ תהיה זאת הצעת חוק פרטית או הצעת הממשלה - אשר באופן כללי

תשווה כל מי שנכנס לעבוד ויחולו עליו הוראות ההסכם הקיבוצי. למה לכם לקשור את

התיקון בחוק הזה?
אי ז יילוני
לא אמרתי שאני תומך בחוק ואני לא קושר שום דבר. אמרתי שהגשנו הצעת תיקון לחוק

הסכמים קיבוציים.



היו"ר אי נמיר;

אחרי ההופעה של ישראל קיסר בוועדה בכנסת הקודמת הפסקנו את הדיונים בהוק.

הנוסה שהיה בכנסת הקודמת היה נוסה שההסתדרות נתנה לו הסכמה. זה היה הלק מעיסקת

הבילה שהיתה אז בין מזכ"ל ההסתדרות לבין קצב, שכלל גם את ענין המס המקביל ועוד

כמה דברים שהיו קשורים לענין הזה. בהסתדרות היה ויכוה, ואני זוכרת שז'ילוני ייצג

קו אהד וישראל קיסר ייצג קו אהר. מה שקרה הוא שהשר קצב, כשהיה שר העבודה והרווחה,

הפר את ההסכם שהתקבל. היום ההסתדרות רואה את עצמה הרבה פחות מהוייבת להצעת ההוק

הזאת.
אצלי זה כלל
חוקים מהסוג הזה, בלי שיש הסכמה בין משרד העבודה לבין ההסתדרות

והמעסיקים, במידה וזה ניתן, אינני מקיימת. אנהנו לא קיימים כאן כדי שנהיה אלה

שפותהים ויכוה בין משרד העבודה לבין ההסתדרות. היה אז משא ומתן קשה מי יפקח, איך

יפקהו ומה יעשו ואז ישבו מחדש על נוסח חדש.

מדוע הנחתי שוב את הצעת החוק על סדר היום והחלטתי שחשוב לדון עליה? יצחק ברק

אמר אז שבאופן כללי יש הסכם, אבל בכמה סעיפים לא הגיעו להסכם עם ההסתדרות. אולי

עכשיו תבהיר לי, כיועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה, איפה אנהנו עומדים: על מה,

בנוסח הזה, יש הסכמה? על מה אין הסכמה? האם בכלל יש הסכמה?
רן כהן
את שואלת לגבי סעיף 67א?
היו"ר א' נמיר
לא, אני שואלת לגבי כל הצעת החוק.
י י ברק
לגבי נושא ההסכמה היתה באמת בעיה, כי ההסתדרות דיברה אז בשני קולות. המגעים

שלנו היו עם אותו חלק בהסתדרות שחשבנו שהוא מייצג את כל ההסתדרות. זה היה עם

גדעון בן-ישראל, שהוא יושב-ראש האגף לארגון ומועצות הפועלים, והברפלד תמך בהצעה

הזאת. גדעון בן-ישראל ניהל אתנו את המשא ומתן בהסכמתו של קיסר.
היו"ר אי נמיר
קיסר נתן הסכמה, אני זוכרת.
רן כהן
מי האופוזיציה הגדולה לשלישיה הזאת, אפשר לדעת?
י ' ברק
ז 'ילוני, עד כמה שאני יודע.

הנוסח היה מוסכם על דעת האנשים האלה והיו מספר נקודות שוליות לדעתי - אינני

זוכר אותן כרגע - שעוד היה צריך לברר. בעקרון הנוסה היה מוסכם.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כל החוק?



י' ברק;

כן, כל החוק, כולל לשכות פרטיות, כולל הכל.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אני לא יכולה להאמין.

י י ברק;

כן.

היו"ר אי נמיר;

את הושבת שעסקתי בהוק שחשבתי שההסתדרות מתנגדת לו?

י י ברק;

אפשר לראות את הפרוטוקולים של הוועדה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

צריך באמת לקחת את הפרוטוקולים של הכנסת הקודמת.
רן כהן
עם כל הכבוד, לא יכול להיות שוועדת העבודה והרווחה תהיה מתווכת בין שני הלקים

בתוך ההסתדרות. אנחנו משתדלים לא לתווך בין ההסתדרות ומשרד העבודה והרווחה, אז

להיכנס לעימות שבתוך ההסתדרות?

אני מציע להפסיק את הדיון.
היו"ר א' נמיר
נעשה עכשיו פסק זמן בנושא של עמדת ההסתדרות, שאותה צריך לברר באופן רציני.

מאחר שמנכ"ל שירות התעסוקה נמצא כאן והיו לנו טענות קשות מאד, אבקש לשמוע,

נכון להיום, את עמדת שירות התעסוקה על החוק.

די מנע;

אני מצטער שלפני שבועיים לא הייתי נוכה בישיבה - אירחתי את ועדת הקליטה של

הכנסת בשירות התעסוקה בירושלים - בה נאמרו דברים על שירות התעסוקה, אבל אתייחס

לדברים ברמה הכללית של השירות, כי על הדברים מפורטים שנכתבו במכתב תקבלי תשובה

מפורטת.

היו"ר אי נמיר;

דבר ביחוד על הפיקוח ועל מה שקרה בשירות במהלך השנים.

די מנע;

בניגוד למה שקראתי אפילו בעתונים השבוע, אני נגד לשכות תעסוקה פרטיות. יותר

מזה; אם אפשר להילחם נגד כל לשכות התעסוקה הפרטיות אני אלחם כשירות התעסוקה, כי

לשכות התעסוקה הפרטיות מקפהות, מעוותות ופוגעות בשירות התעסוקה. לצערי, בשנים

האחרונות הלשכות הללו צמחו כפטריות אחר הגשם משום שאנחנו היינו קצת חלשים, די



התנוונו בשיחות התעסוקה בשנים האחרונות. הפכנו לשירות התעסוקה לכל החלכאים

והנדכאים של עם ישראל, מכל מיני סיבות. אני מקווה שאנחנו נשתפר, נשתכלל, נתייעל,

כדי שאותם אנשים לא יתביישו לבוא אלינו, כדי שיהיה להם כדאי לבוא אלינו ולא

ללשכות העבודה הפרטיות, כי אנחנו שירות שניתן בחינם ולא תמורת תשלום.

אני רוצה לומר למר ז'ילוני: אותן מועצות פועלים שחתמו הסכמים מחדשות את

ההסכמים, הן לא מפסיקות אותם. אמרו פה שההסתדרות מדברת בשני קולות, ואני רוצה

לומר לך שבאמת אתם מדברים בשני קולות. יש מפעלים שמקדשים את לשכות העבודה

הפרטיות ומתקשרים אליהן על מנת להשיג עובדים, זאת כדי להימנע מיחסי עובד ומעביד.

התעשיה האווירית, למשל, פיטרה 5,000 עובדים גם לפני פרוייקט ה"לביא", גם אחרי

פרוייקט ה"לביא". היום היא קולטת חלק מאותם המפוטרים, באמצעות לשכות תעסוקה

פרטיות, לפרוייקטים מסויימים של שנה, או שנה וחצי. הם רוצים להימנע מיחסי עובד

ומעביד. ההסתדרות צריכה להביא את עמדתה האחידה בנושא הזה.

גם מבחינה ממלכתית אנחנו צריכים להחליט מה לעשות. יש היום עשרות לשכות תעסוקה

פרטיות, אפילו מעל ל-100.

היו"ר אי נמיר;

אומרים שמספרן מגיע ל-140.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כמה לשכות תעסוקה יש?

די מנע;

יש ב-17 אזורים מעל 100 סניפים.

ההבדל בינינו לביניהם, שאנחנו הולכים לירוחם, לשלומי, לדימונה והם עוסקים

בתל-אביב, במקום שנמצאת השמנת.

יש היום נטיה של מפעלים להימנע מיחסי עובד ומעביד, מכל מיני סיבות, בין אם זה

קונצרנים גדולים, בין אם אלה מפעלים בינוניים וקטנים ולזה אנחנו צריכים לתת

תשובה; האם אנחנו מתכוונים להיות משק מערבי שהולך על פי חוזה עבודה - ואני מתנגד

לזה - או הולכים למשק שמבוסס על מה שהיה עד היום, או הולכים לסינתיזה בין זה לבין

זה. אבל יש היום נטיה של מפעלים, גם משרדי ממשלה, להעסיק עובדים עראיים. יש משרדי

ממשלה שמעסיקים מזכירות ממנפאואר - ובניגוד למה שנאמר פה בישיבה לפני שבועיים, הן

עובדות ארבע וחמש שנים - משום שיש להם בעיה של תקנים, יש להם בעיה של שכר, והם

מעסיקים באמצעות מנפאואר דרך סעיף אחר. זה לא סעיף משכורות, זה סעיף של שירותים

מיוחדים. לנטיה להעסיק עובדים באמצעות לשכות התעסוקה הפרטיות, כדי להימנע מיחסי

עובד-מעבי ד, צריך לתת תשובה.

שירות התעסוקה לא אחראי על אכיפת החוק על לשכות התעסוקה הפרטיות.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אלא מי?

די מנע;

כתוב: "מי ששר העבודה הסמיכו לכך". הסמיכו לכך - זה בדרך כלל הפיקוח על

העבודה, ותם עושים את זה. הראיה, לפני שלושה חודשים הימה לשכת העסקה פרטית שגבתה

כסף מדורש עבודה. הגישו נגדם תלונה לבית המשפט והבעלים נכנסו למאסר.



אתם צריכים לראות את הענין גם מבחינת שירות התעסוקה. יש לנו פי שניים דורשי

עבודה שמגיעים ללשכות ואנהנו לא גדלנו בכוח אדם, אפילו באחד, אם זה בתל-אביב, אם

זה בדימונה ואם זה בירוחם. אנחנו צריכים לטפל בפי שניים דורשי עבודה, בערביי

יש"ע, בעובדים זרים שמגיעים לארץ. כלומר, יש לנו הרבה מאד עבודה. אנחנו מבקשים

מהאוצר הגדלה ונענים בשלילה. אנחנו שירות, בין היחידים בארץ, שאיננו ממוחשב. יש

לנו תכנית אב למיחשוב שצריכה להיכנס היום לפועל, היא מוכנה, עם תקציב של 5-4

מליון דולר, והאוצר לא משחרר לנו את הכספים, למרות שזה יכול לייעל אותנו.

יש פה תיקון חוק, תיקון מספר 7. שהציעו אותו עוד לפני מספר שנים. נדמה לי

שבהסכם שאתם מדברים עליו פה לא נכלל תיקון 7. האם אני טועה?

י י ברק;

אתה טועה. אז לא קראו לזה תיקון מספר 7.

רן כהן;

צריך להיות ברור שמבחינתנו, ככנסת, זה בכלל לא רלוונטי לענין. אנחנו מוסד

מחוקק ולא כפופים לשום הסכמים.

המקרה שציין דוד מנע הוא ממש מקרה קלאסי של חברה שעברה על החוק כאשר גבתה

תשלום מהעובד. הלא בין 120 החברות שקיימות אני מניח שמספר גדול גובות חלק מהשכר

של העובד וזה בניגוד לחוק. אני מבין שלא אתם אלה שממונים על ביצוע החוק לצורך

הענין הזה, אבל אין כל ספק שאתם לא אדישים לענין ואת המציאות בשטח אתם מכירים.

מדוע אי אפשר להביא את הפיקוח על העבודה לכך שיגיש תביעות נגד כל אלה? אני לא

אומר נגד מי שמעסיק ועושה את זה כדין, אבל לגבי כל שאר המופקרים שעוסקים בתיווך

עבודה, שעוסקים בתיווך עובדים כמו שמתווכים סחורה. עם כל הכבוד מדוע לא להגיש

נגדם תלונות?

אני מתרשם מאד מעמדת דוד מנע לגבי ההתנגדות ללשכות עבודה פרטיות ואני מאד תמה

שהוא צריך להיות בוויכוח עם ההסתדרות לגבי שאלה כזאת. השאלה אם העובדה שצצו כל כך

הרבה לשכות תעסוקה פרטיות לא מרמזת שיוסר משהו בחוק, שיעניק חסינות או כוח כדי

למנוע את הענין הזה ביתר תוקף. אם החוק תקף ולא הפעילו אותו, זה ענין אחד; ענין

אחר הוא אם היה מספיק כוח בחוק כדי למנוע את התופעה הזאת.
מ' בוטון
החוק תקף, החוק אוסר.

רן כהן;

אם כן, למה ההסתדרות לא הגישה תביעות פליליות?

די מנע;

לשכות התעסוקה הפרטיות מקפידות לא לקחת כסף מדורש העבודה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אבל הן לוקחות מהמעסיק.

די מנע;

הן לוקחות מהמעסיק, והמעסיק מוכן לפנות אליהן ולשלם להן כסף. השאלה היא מה

התשובה שלך למפעל, בכל המגזרים, שרוצה עובדים זמניים, שלא רוצה להעסיק אותם ביחסי

עובד-מעביד.



שי ארבלי-אלמוזלינו;

גם אתה יכול לספק עובדים זמניים. שירות התעסוקה, במשך כל השנים, סיפק עבודה

זמנית, אפילו של יום אהד, אפילו של שלושה ימים.

רן כהן;

אינה מתייהס עכשיו בדיוק לתפר שבין שתי השאלות שלי והשאלה היא אם באמת מה

שנוצל על ידי ההברות הללו הוא התפר בין שני הדברים. כלומר, הם לא גבו מהעובד אלא

גבו מהמעביד, שאז ההוק לוקה בחסר כאשר הוא לא מפרש את הענין באופן ישיר כניצול

וגזילת גזל. אם כך, צריך לתקן את ההוק. אם ההוק לא דורש תיקון והענין הל, השאלה

ההוזרת היא מדוע לא להגיש תלונות.
די מנע
מגישים תלונות.

רן כהן;

הגישו רק נגד הברה אהת.

די מנע;

שירות התעסוקה עבר בתהילת השנה לעבירות מנהליות, וזה אהד הדברים שהכנסתי .

אמרתי; אנהנו מגישים תביעות משפטיות נגד מעסיקים, התביעות נדונות לאהר ארבע שנים

- בבית משפט מהוזי בתל-אביב תלונה לוקהת ארבע שנים, אהר כך נותנים להם כמה שקלים

- בואו נעמיד את כל העבירות של שירות התעסוקה על עבירות מנהליות כמו ברירת קנס

בתעבורה. ואכן זה נכנס לתוקף. באו אלינו מעסיקים וביקשו ארכה של מספר הודשים כדי

להסביר לכל המעסיקים מה זה, שלא יקבלו את ההודעות פתאום בבת אהת. נתנו להם מספר

הודשים ובתהילת יוני התהלנו להפעיל את הענין אהרי שהתהברנו למהשב של המיסוי

באוצר. מאז אנהנו מטילים קנסות מנהליים על מי שמעסיק בניגוד להוק שירות התעסוקה.

אם התעשיה האווירית קולטת 100 עובדים באמצעות הברה פרטית לכוה אדם, לא דרך שירות

התעסוקה, אני קונס אותה ב-500 שקל לעובד, כלומר ב-50,000 שקל. אם אהרי הודש לא

ישלמו את הקנס, הסכום יוכפל.

היו"ר אי נמיר;

איפה עשית את זה כנסיון?

די מנע;

הגענו ל-200,000 שקל רק בחודש האחרון בכל מיני מפעלים.

היו"ר אי נמיר;

למה לא תלכו על מפעל גדול? אם הייתם עושים את זה לתעשיה האווירית, כל הארץ

היתה יודעת.

די מנע;

הלכנו לבזק, למשל, ונלך גם לתעשיה האווירית אם נצטרך. אני לא יכול ללכת נגד

הברה ששלדה את העובדים, אלא נגד המעסיק שקיבל את העובדים לא דרך שירות התעסוקה,

ואז הוא ידאג שלא לעבוד יותר עם לשכת תעסוקה פרטית.
לגבי החוק
אני בהחלט חושב שהחוק לוקה בחסר. כאשר יש חוק, מחפשים את הדרך

החוקית לפעול בהתאם לחוק. כלומר, אם החוק אוסר על לשכת תעסוקת פרטית, מה עושה בעל

לשכה כזאת? הופך להיות מעסיק, ופה יש לנו כבר בעיה, כי הוא בא ואומר: אני מעסיק

את העובדים האלה, שלמו לי. אבל יש פה עוד בעיה: אם באה לשכת תעסוקה פרטית ואומרת:

אני רוצה להזמין 50 או 1,000 עובדים למפעל מסויים, שוב הם פועלים כביכול בהתאם

לחוק ואנהנו צריכים לתת לזה תשובה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אבל הוא לוקח את העובדים האלה משירות התעסוקה.
די מנע
נכון, לכן אנחנו שוקלים, בהתחשב במצב האבטלה הקשה במשק, שאם באה לשכת תעסוקה

פרטית, מזמינה 50 עובדים למפעל מסויים ונוקבת בשם המפעל - אחרי שהמפעל הזה פנה

לשירות התעסוקה וראה שלא גייסנו עובדים, אבל החברה הזאת גייסה לו עובדים - לתת

אפשרות לקלוט את העובדים האלה. אבל אם לשכת תעסוקה פרטית מזמינה עובדים ולא נוקבת

בשם המפעל שאליו היא שולחת אותו ומחר ישלחו אותם למפעל מסויים, מחרתיים למפעל אחר

- אנחנו לא נותנים.
היו"ר אי נמיר
כך התחילה הלגיטימציה של או.אר.אס? זו בדיוק אותה תפיסת שאתה מביע עכשיו.
די מנע
לא. או.אר.אס כמעסיק מסתמך על מכתב ששלח חקלאי, מנכ"ל שירות התעסוקה הקודם,

שהכיר בו כמעסיק, אבל ההכרה בו כמעסיק הותנתה בכך שהוא מציין את שם המפעל שאליו

הוא רוצה לשלוח את העובדים האלה. אם הוא מציין את שם המפעל, ניתן לו.
שי ארבלי-אלמוזלינו
למה באמצעותו אתה שולח עובדים למפעל? תפעל למפעל ישירות.
די מנע
המפעל לא רוצה. אם אני שולח לו עובד, אחרי מספר חודשים הוא צריך לתת לו

קביעות, לתת לו כל מיני תנאים. המפעל מעדיף לקבל עובדים דרך או.אר.אס ואז הוא

יכול לפטר אותם מתי שהוא רוצה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אבל אסור למפעל לקבל עובדים שלא באמצעות שירות התעסוקה.
די מנע
אבל אם או.אר.אס אומר שהוא מעסיק את העובדים, תוא נותן להם את התנאים

הסוציאליים והוא לא מתווך עבודה, הוא פועל בהתאם לחוק.
שי ארבלי-אלמוזלינו
או.אר.אס משלם להם הוא בעצמו?



די מנע;

הוא משלם להם בעצמו. המפעל משלם גלובאלית ל-או.אר.אס.

רן כהן;
או.אר.אס נוהג בכל השיטות
הוא גם מעסיק של חלק מהעובדים, הוא גם מתווך עבודה

של חלק מהעובדים ולוקח עמלה מהמעבידים, הוא גם מביא עובדים זרים מחוץ-לארץ.

היו"ר אי נמיר;

הוא גם קונה מפעלים, הוא קנה את "יובל גד".

מתי נתן שירות התעסוקה היתר, בחלק מלשכות התעסוקה, לשים שולחן של או.אר.אס

בתוך הלשכות?
די מנע
זה היה בערך לפני חמש שנים. באשדוד היה שולחן של או.אר.אס.

לגבי עובדים זרים הכנסנו פרוצדורת חדשה בשירות; אין יותר לשכות תעסוקה פרטיות

שמגיעות אלינו, כשבעבר היו מגיעות. בעבר הסמכות להעניק רשיון לעובדים זרים היתה

רק אצל הממונה יונגסטר ואצל מנכ"ל שירות התעסוקה והם אישרו בלעדית את כל העובדים

הזרים. מבקר המדינה ביקר אותנו קשות לפני ארבע שנים. מה עשינו? קודם כל אסרנו

להיכנס ולהגיע אלינו. הבקשה כתובה על טופס בקשה רגיל. היא מגיעה לאזור, האזור

בודק אם אכן היא מוצדקת וממליץ. האזור עצמו שולח את זה למשרד הראשי, ובמשרד הראשי

אין יותר אדם אחד שמאשר, אלא ועדה של חמישה, שבתוכה שני סמנכ"לים, הממונה על מתן

היתרים לעובדים זרים, נציג היועץ המשפטי, עורך-דין, שיושב בוועדה, מנהל המחלקה

לעבירות מנהליות ומשקיף. אנחנו שוקלים לצרף שני משקיפים - נציג ההסתדרות ונציג

התעשיינים. הוועדה הזאת מחליטה ונותנת תשובה למפעל עם העתק לאזור. במידה שרוצים

לערער על כך יש ועדת ערעורים בנושא הזה, שמורכבת מהמשנה למנכ"ל עטר כ"ץ, נציג

היועץ המשפטי ורופא השירות. זה בא גם כדי למנוע את הדברים האלה בנושא של הלשכות

הפרטיות.

רן כהן;

אתם יודעים שמפעילים נגדכם בציבור הזה מערכת מסועפת של הונאה ושינוי שמות של

עובדים זרים? יש פה עובדים זרים שכבר חיים עם הנשים, כבר הולידו פה ילדים וחיים

בבתי מלון שרכשו חברות התעסוקה. הייתי לפני שבוע במפעל "אורדן" ואמרו לי באופן

מפורש שיש שם עובדים שעובדים יותר מארבע-חמש שנים בניגוד לחוק. עם פקיעת הרשיון

השנתי -. הרשיון ניתן כל שנה, לחמש שנים מכסימום - לוקחים את התעודה של העובד

ומשנים את שמו. משרד הפנים עומד חסר אונים.

די מנע;

נכון, וכשאתה בא למשטרה ואתה רוצה לעשות מבצע בלילה, מחביאים אותם.

רן כהן;

הפועלים שלנו אמרו לנו באופן מפורש; ביום שבו בא החיפוש או הפיקוח, מודיעים

מהשער ומיד מעלימים את העובדים האלה. בענין הזה קיימת מאפיה של העסקת עובדים

זרים.



די מנע;

יזמתי לפני חצי שנה מבצע של שירות התעסוקה, משרד הפנים והמשטרה לתפוס עובדים
זרים ומצאנו. באה המשטרה ואומרת
חדרי המעצר שלנו מלאים.

רן כהן;

שישימו אותם על אניה וישלהו אותם למקומות שמהם באו.

היו"ר אי נמיר;

נחזור לענין העובדים הישראלים, מאחר שלא מנכ'יל שירות התעסוקה הוא

הכתובת.

רן כהן;

אבל הלשכות הפרטיות הן היוזמות של הענין הזה.

די מנע;

לגבי הלשכות הפרטיות ראיתם את הפרובלמטיקה של התפרים בחוק. לכן בא התיקון

ואומר שניתן לגיטימציה ללשכות העבודה הפרטיות, במגבלות של התיקו ן, כשהן יצטרכו

לקבל רישוי דרך שירות התעסוקה. התיקון הזה עבר קריאה ראשונה. ועדת העבודה

והרווחה יכולה לדון בתיקון הזה ככל שהיא רוצה ולתקן איך שהיא רוצה, אבל צריכים

לתת תשובה למצב היום. אתם רוצים לדחות את התיקון? אפשר גם לדחות אותו, אבל תנו

לנו אמצעים חוקיים להתגבר על המצב. אי אפשר להשאיר את המצב היום כמות שהוא.

אפילו את דוחים את התיקון הזה צריך לתת לנו אמצעים תחיקתיים על מנת לתת לנו

שיניים להתמודד עם הבעיה הזאת באופן טוב יותר. אם היום מנהל שירות התעסוקה

בתל-אביב רוצה להיכנס למשרד של מנהל לשכה פרטית, הוא לא יכול לעשות את זה, כי יש

מגבלות חוקיות.

היו"ר אי נמיר;

אני מציעה שבשלב זה לא נמשיך בדיונים בהצעת החוק. אני מחזירה את הצעת החוק

ליצחק ברק, היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה. יכול להיות שצריך לחכות מספר

חודשים, לשבת שוב עם ההסתדרות ולראות על מה היא היום מסכימה. אחר כך נחליף בינינו

דברים ונדע. לנו לא היה בוער התיקון לולא המצב האיום והנורא בשטח, שהולך ומחמיר

מיום ליום. אותן מועצות הפועלים שחתמו הסכמים ממשיכות לחתום הסכמים או מחדשות

הסכמים, והן כנראה עושות זאת בלית ברירה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

בנוסף להצעתך אני מציע שיכינו לנו הצעה ברוח של סגירה הרמטית, ברוח החוק

הקיים כיום; איסור קיום לשכות עבודה פרטיות. אם יש סדקים כאלה ואחרים שמנצלים

אותם כדי לקיים את לשכת העבודה הפרטית, לסתום אותם הרמטית.

שנית, לתת סמכות לעובד שירות התעסוקה להיכנס לחצרים של לשכת העבודה הפרטית,

כפי שיש סמכויות להרבה נציגים ממשרדים אחרים, על פי חוקים אחרים, בכדי לפקח

ולבקר.

שלישית, יש לאסור על גביית תשלום מהמעביד - כפי שקיים איסור לגביית תשלום

מהעובד - עבור שירות של אספקת כוח אדם.



רן כהן;

אני מבקש שנתבע מהרשויות המוסמכות להגיש תלונות פליליות נגד אלה שעוברים על

ההוק,

היו"ר אי נמיר;

עכשיו הולכים על עבירות מנהליות, זה יותר קל.

הבעיה שעומדת לפנינו היא מה קורה בינתיים מבהינת סתימת כל הפרצות. את הסיכום

שלנו, כולל כל ההצעות, נעביר במכתב למר אליאסוף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי

אם מדובר כאן על תביעות מדינה, חייבים במשרד המשפטים לתת על כך את הדעת. אני לא

מאמינה שרק משרד העבודה והרווחה יוכל להתמודד עם זה.

עם זאת אנחנו מבקשים ממר מנע, מנכ"ל שירות התעסוקה - עד שנגיע להצעה כלשהי -

לראות בענין הזה אתגר ראשון במעלה, כי קיומן של לשכות התעסוקה הפרטיות במצב שקיים

היום הוא תהילת הסוף של שירות התעסוקה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.25)

קוד המקור של הנתונים