ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/07/1989

התעמקות האבטלה במיוחד ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח -הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת תאופיק טובי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 55

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, בי בתמוז התשמ"ט (5 ביולי 1989) , שעה 00;09

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ע' דראושה

רן כהן

י' צבן

י' שפרינצק

מוזמנים; חבר-הכנסת ת' טובי

אי אבן-רחמון- סגן ראש העיר נצרת

מי אבו-אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת

עי עדאווי - מזכיר ההסתדרות בכפר קנא

די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

י י ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

אי בליי - לשכת היועץ לענייני ערבים

שי מניס - מנהל אזור הצפון, שירות התעסוקה

ג' הביליו - מנהלת המחלקה לפרוייקטים תעסוקתיים,

שירות התעסוקה

די צרפתי - מנהל מחלקת מחקר ומידע, שירות התעסוקה

אי צרפתי - סגן מנהל אגף ילדים וגימלאות מחליפות שכר,

המוסד לביטוח לאומי

י י שפיר - סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית,

משרד העבודה והרווחה

אי רוב - עוזר לשר, משרד הכלכלה

ג' ליפה - עוזר ליועץ השר לאזורי פיתוח, משרד

התעשיה והמסחר

אי וייל - אגף התקציבים, משרד האוצר

קי כליפא - אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; התעמקות האבטלה במיוהד ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת תופיק טובי



התעמקות האבטלה במיוחד ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת תופיק טובי

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. הנושא שעל

סדר יומנו הוא התעמקות האבטלה במיוחד ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח, הצעה

לסדר-היום שהעלה חבר-הכנסת תופיק טובי.

רבותי, בכנסת הזאת עדיין לא דנו בנושא זה. אבל בכנסת הקודמת - אני אומרת את

זה בעיקר באוזני מנכ"ל שירות התעסוקה -קיימנו אין ספור דיונים בנושא של נצרת

והאבטלה בנצרת.

מציע ההצעה, חבר-הכנסת טובי, ימסור את עיקרי הצעתו לסדר היום. בבקשה.

ת' טובי;

הצעתי במקור היא בנושא האבטלה המעמיקה בקרב האוכלוסיה הערבית, ביחוד בצפון,

ובעיירות הפיתוח. י

כידוע עומדת היום האבטלה בראש הבעיות של החברה הישראלית. המספר הכולל של

המובטלים הוא 150-130 אלף ויש אומרים שהוא אפילו יותר.

מאז 1988 עד היום הוכפל מספר מקבלי דמי אבטלה והוא מגיע ל-42 אלף. וחמור המצב

במיוחד ביישובים הערביים, במיוחד באזור נצרת, ובעיירות הפיתוח.

מדיניות האפליה הכללית בארץ כלפי האוכלוסיה הערבית מכה את האוכלוסיה הערבית

גם בנושא התעסוקה והאבטלה. מאז 1986 המצב מתדרדר ומחמיר מדי שנה בשנה.

כשני שלישים מדורשי העבודה בנצרת פנו מסוף 1987 להבטחת הכנסה. שיעור המובטלים

במקום הוא כיום מן הגבוהים במדינה - פי 3.5 מהממוצע בארץ - ואילו מספר ההזמנות

המתקבלות מדי חודש לעובדים בנצרת הוא הזמנה אחת כל על 28 מובטלים לעומת ממוצע

ארצי של הזמנה אחת ל-3 מובטלים. אחוז המובטלים במיגזר הערבי נע בין 20% ל-30%.

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי באזור נצרת יש כיום כ-3,380 אנשים מקבלי דמי אבטלה,

זאת אומרת 13.5%. אלה נתונים רשמיים אבל מספר המובטלים למעשה הרבה יותר גדולה,

במיוחד בעיר נצרת. כוח העבודה בעיר נצרת כיום הוא קרוב ל-11 אלף נפש וכ-2,000

מהם מחוסרי עבודה.

חמור במיוחד מצבם של האקדמאים הערביים, שמספרם כ-10 אלפים. בכל שנה מתווספים

אליהם עוד 1,000. אחוז המובטלים בקרב האקדמאים עולה היום על 35% . 72%-75% מכלל

האקדמאים שעובדים לא עובדים בתחום מקצועם; ואני לא מדבר על רמת השכר המפלה

לערבים, שהוא נמוך ב-20%-23% מן השכר הממוצע.

בכנסת הקודמת היו סיכומים גם של הוועדה בקשר ללשכת העבודה בנצרת אבל שום דבר

לא השתנה. גם זה מסמל את מדיניות האפליה כלפי הערבים.

המבנה שבו נמצאת הלשכה הוא קטן. אין בו מקום המתנה. בכלל, אי-אפשר להשוות את

תנאי הדיור של הלשכה בנצרת עם התנאים של הלשכות במגדל העמק או בנצרת עלית, שם

יושבים הממתינים בחדרים ממוזגים, וכד צריך להיות. תנאי העבודה בנצרת הם למטה מכל

ביקורת.

מאז חודש פברואר, אז פרש מנהל לשכת העבודה לפנסיה, עדיין אין מנהל לשכה

והעובדים במקום לא יכולים להתמודד עם מספר המובטלים ועם הצרכים של הלשכה.



יש גם מדיניות מפלה להפניית ציבור העובדים למקום העבודה. הלשכה צריכה לסייע

למובטלים אבל ידוע שבנצרת הקו המנהה של לשכת העבודה הוא לטכס עצה איך לשלול דמי

אבטלה מהמובטלים, זאת אומרת איך לרשום אותם כסרבנים. שולחים עובדים לעבוד אצל

קבלנים והם מוחזרים ריקם ללא כל סידור, יש שהם ממתינים ברחוב לקבלן שיקח אותם,

לפי סידור של הלשכה, אבל לא יוצא מזה דבר.

היה מקרה מאד עגום, כש-5 פועלים היו צריכים לחכות ברחוב, פעמיים, ואחר-כך לא

מסכימים שהם יירשמו עוד פעם. הם ממתינים, המעסיק לא בא ואחר-כך מסרבים לרשום אותם

בלשכה.

ועדת העבודה והרווחה דנה בנושא האבטלה בנצרת על-פי הצעה לסדר היום שהציע אז

חבר-הכנסת תופיק זיאד.

ע' דראושה; ?

גם אני.
רן כהן
גם אני.

ת' טובי;

תבורכו.

זה היה ב-1987. היו אז סיכומים.

הוועדה המליצה על הקמת ועדת שרים מיוחדת לפיתוח מתואם ומזורז של נצרת. הוועדה

פנתה לשר הפנים לפעול להחשת ההליכים לאישור תכנית מיתר לנצרת. הוועדה פנתה לשר

התעשיה והמסחר לפעל לאישור ולהקמת איזור תעשיה בנצרת ולהעניק מעמד של אזור פיתוח

אי למפעלים שיוקמו. הוועדה פנתה לשר התיירות לפעול לזירוז ההליכים לאישור תכנית

אב לתיירות בעיר, במסגרת ועדת היגוי לפיתוח כלכלי של נצרת ובהתחשב במעמדה של נצרת

כעיר תיירות. הוועדה פנתה לשר העבודה והרווחה לפעול לפיתוח מערכת קורסים להכשרה

מקצועית בנצרת, בתיאום עם משרד התעשיה והמסחר ובתחשב בצרכי הפיתוח התעשייתי של

העיר. הוועדה מדברת גם על המבנים הפיסיים ותנאי השירות של לשכות שירות התעסוקה

והביטוח הלאומי לתושבי נצרת והסביבה. הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לבדוק

אפשרויות של עבודות חלופיות למובטלים בנצרת, מעבר לעבודות ייעור.

אני רוצה לציין שכמעט כל ההמלצות נשארו כאבן שאין לה הופכין. אין התעניינות

ואין רצון לשנות את המצב ולהתמודד עם הבעיה. ולכן מפעם לפעם עולות הצעות בנושא

זה.

יש צורך בהשקעה ממשלתית רצינית, בהקמת מפעלי תעשיה ויצירת מקומות תעסוקה.

היום אין שום מוסד ממשלתי או הסתדרותי שמתעניין וחושב על האוכלוסיה הערבית והעיר

נצרת, שמכת האבטלה שם עמוקה יותר מכל מקום בארץ.

יש להכיר בערים ובכפרים הערביים כאזור פיתוח אי. יש גם צורך בשינוי חוק ביטוח

אבטלה, כדי שיחול גם על צעירים שנפלטו ממערכת החינוך, להאריך את התקופה לקבלת דמי

אבטלה עד שנה ולהפנות הזמנות רבות יותר ללשכות התעסוקה באזורים הערביים, ביחוד

ללשכות במוקדי האבטלה הגדולים.

חברי הכנסת, כל המצב הזה הוא פרי של מדיניות. אנחנו עדים לתקופה של מיתון,

הקטנה בהשקעות פיתוח, עידוד הייבוא על פני הייצור המקומי; זו מדיניות של הוצאות

גדולות להנצחת הכיבוש והנצחת האינתיפאדה. מוציאים שני מיליארדים כדי להגביר את

הדיכוי בשטחים הכבושים. ברור שזה פוגע בפיתוח ומעמיק את מכת האבטלה.



מה ייצא מהדיון הזה? זה בסימן שאלה.

מה שישנה את המצב הנוכהי זה מאבקם של העובדים והמובטלים, היהודים והערבים.

אני לא מוותר על בירור הנושא גם בוועדה וגם בכנסת. אני מקווה שהבירור

. שמתקיים יזיז ויעזור להקלת המצב הקשה ולפתרון הבעיות הקשות.

היו"ר א' נמיר;

תודה לחבר-הכנסת תופיק טובי. נשמע את דבריו של סגן ראש עיריית נצרת.

א' אבו-רחמון;

אני רוצה לדבר על שני נושאים, אחד מהם לגבי לשכת התעסוקה בנצרת.

לא די בכך שאנשים מובטלים, יש יחס משפיל למובטלים. ביום רביעי שעבר היתה

פגישה עם שאול מניס, מנהל האזור, האחראי על בית שאן, מגדל העמק, עפולה, נצרת עלית

וכפרי הסביבה, בנושא המיקום של לשכת התעסוקה בנצרת. הלשכה נמצאת בחדר אחד שבו

יושבים 4 פקידים וגם אנשי משטרה נמצאים בתוך החדר.
ת' טובי
מה הם עושים שם?

א' אבו-רחמון;

הם יושבים בחדר. למובטל אסור אפילו להרים קול.

י י שפרינצק;

מה הצידוק שנותנים לנוכחות של אנשי משטרה בחדר?

היו"ר אי נמיר;

אני לא מבינה את זה.

אי אבו-רחמו ן;

בתוך ההדר יש אנשי משטרה.

ת' טובי;

באופן קבוע יש משטרה בלשכה?

א' אבו-רחמון;

בתוך החדר.

לשכת התעסוקה נמצאת על-יד בית המשפט ועל-יד המשטרה.

מאז פברואר 1987, כשמנהל הלשכה פרש לגימלאות, אין מנהל. כנראה שאין כוונה

למנות מנהל ללשכת שירות התעסוקה. אנחנו רוצים לבוא בדברים ביחס למובטלים - אין

לנו כתובת. עד פברואר 1987 היה סעיד חליל מנהל ומאז שהוא פרש לפנסיה אין מנהל.



ב-17 במאי 1987 הפנתה לשכת תעסוקה עשרות מובטלים לקריית שמונה, לנקות מתכת.

המובטלים חיכו לאוטובוס משעה שש בבוקר, שלא הגיע. הם פנו ללשכה שהיועץ סגורה. הם

השאירו מכתב מתהת לדלת החדר. הם נרשמו כסרבנים. ב-13 ביוני הופנו מובטלים לעבודות

גינון בתל-אביב. העבירו אותם לעבודות נקיון. הם סרבו ונרשמו כסרבנים. ב-14 במאי

1989, בשעות אחרי הצהרים, נפטר אביו של מישהו. רשיון הקבורה הוצא ב-15 במאי.

ב-17 בחודש היה הבן צריך להירשם בלשכת התעסוקה הוא בא ב-18 ואיבד את זכותו. אלה

רק דוגמאות. העלינו את הדוגמאות האלה בשיחה עם שאול מניס. ההתרשמות שלי שלא תהיה

התקדמות בנושא זה.

אלה שנרשמים כסרבנים מורדים מהמצבת של מספר המובטלים. לדוגמה, 51 עובדים

שנשלחו לעבודות גינון בתל-אביב והוטל עליהם לעשות עבודות נקיון, נרשמים כסרבים

והמספר הזה מקוזז מהרשימה.

ב-5 ביולי 1988, בדיוק לפני שנה, הונחו מסקנות ועדת העבודה והרווחה על שולחן

הכנסת. ההתקדמות היחידה שהיתה חיא בנושא התיירות. הוקמה ועדת היגוי שישבה אתמול.

כל ההמלצות האחרות - שום דבר. החשת ההליכים לאישור תכנית המתאר לנצרת - התכנית

עדיין לא אושרה אם כי היו דיונים בוועדה הארצית.

דובר על פתרונות לטווח מיידי בקשר להכשרה מקצועית. נערכה פגישה - שום דבר.

סוכם להקים ועדת היגוי לעניו הכשרת מקצועית, לקראת שנת הלימודים 1988/89, שבה

ישתתפו נציגי משרד העבודה. נציגי משרד העבודה הביעו נכונות לפתוח, העיריה הביעה

נכונותה לסייע בשטח זה. נוסף לכך העלינו את הצורך בהקמת בית-ספר להכשרה מקצועית

בשיתוף עם עמל. כל המבנים המשמשים היום את מרכזי ההכשרה נמצאים בחדרים שכורים

שאינם מתאימים למטרה זו. העיריה צריכה מגרש. התשובה של משרד העבודה והרווחה - אין

תקציב. אנחנו חושבים שהקמת בית-הספר הזה היתה מאפשרת לעשות בענין זה.

נשלחו מכתבים לאלי פז - שום דבר לא חתקדם.

כפי שמתברר לנו שר העבודה והרווחה ושר התעשיה והמסחר לא העבירו כל דיווח

לוועדת העבודה והרווחה.

פרט להתקדמות בנושא התיירות לא היתה כל התקדמות ממשלתית ליישום המסקנות.

רן כהן;

האם בדקתם אם אחוז הסרבנים יותר גבוה?

ת' טובי;

הם מורדים מהרשימה של מספר המובטלים.

אי אבו-רחמון;

אני חושב שאנשי לשכת התעסוקה בנצרת מעמידים קשיים בפני הפועלים כדי שהפועלים

יסרבו לעבוד והם יוכרזו כסרבנים.

רן כהו;

האם שקלתם אפשרות להצטרף למאבק של ראשי ערי הפיתוח?

אי אבו-רחמון;

הלוואי שמצבנו היה כמו מצבו של ערי הפיתוח.



רו כהן;

צריך להיות ברור שצריך להיות סיוע הדדי. אתם עוזרים לערי הפיתוח והם עוזרים

לכם.

עי דראושה;

לא יקבלו אותם. גם שם זה גזעני.

מ' אבו-אחמד;

מצב האבטלה בנצרת והסביבה הולך ומחמיר. האבטלה באזור שלנו התחילה עוד לפני

שהיא הגיעה לעיירות הפיתוח. היום, לפי הערכת מועצת הפועלים, יש בנצרת והסביבה

קרוב ל-5,000 מובטלים - כ-3,000 מהם רשומים, 1,200 איש שסיימו החודש את לימודיהם

בבית-ספר תיכון ויש עוד 1,000 שלא מופיעים בשירות התעסוקה ואין להם זכאות לדמי

אבטלה, כי לא צברו זכויות. הם גם לא יקבלו זכאות לקיצבות הבטחת הכנסה, כי החוק

מגביל מאד. למשל, אדם שמחוסר עבודה שנה, שנתיים, שלוש, ובבעלותו דונם אדמה, בא

המעריך של הביטוח הלאומי ומעריך שמזה המשפחה יכולה לקבל הכנסה. אותו איש שלא זכאי

להבטחת הכנסה.

הרישומים בשירות התעסוקה לא יכולים להיות אמיתיים ביחס למספר האמיתי של

המובטלים רוב המובטלים יצאו לעבודה שהיתה מחוץ למקום המגורים. פועלי נצרת ברובם

ידועים כעובדים מקצועיים, כל אחד במקצוע שלו, אבל בנצרת עצמה אין מקומות תעסוקה

לקלוט אפילו 1% מהמובטלים, וגם בעלי מלאה ותעשיה זעירה, שרובם המכריע מעסיקים בין

5 ל-10 עובדים, בקושי ממשיכים להתקיים. מפעל שהעסיק 40 עובדים, מצבו קשה והוא

עומד לפטר את העובדים.

עשרות מורים באזור נצרת קיבלו בחודש מאי מכתבי פיטורים. חלק לא מבוטל

מהמובטלים הם משכילים ואקדמאים וללשכת התעסוקה אין פתרון. בחודש יוני נרשמו

בשירות התעסוקה 3,000 איש. מספר ההזמנות -81, 61 עבור נשים ו-20 עבור גברים.

ל-3,000 מובטלים, רק 81 הזמנות.

י' צבן;

כמה סרבני עבודה יש?

מי אבו-אחמד;

עד לפני שישה חודשים היה מספר הרשומים במדור הבטחת הכנסה שני שלישים מדורשי

העבודה ושליש מהם היו רשומים במדור האבטלה. היום המצב הפוך - שני שלישים רשומים

במדור אבטלה ושליש רשומים במדור הבטחת הכנסה. כל יום נוספים מובטלים חדשים. ומה

הסיבה לירידת מספרם של מקבלי הבטחת הכנסה? - בגלל השימוש המופרז בנושא הסרבנות.

יש לי קשר יומיומי עם שירות התעסוקה ועם שאול מניס. מיקום לשכת התעסוקה

בנצרת, שמשרתת 12 יישובים, זו טעות. המיקום לא מתאים. לפקידים אין יידע ואין

התמחות איך להתייחס לאדם במצוקה. בין המובטלים יש אנשים שמובטלים כמה שנים

והאנשים שמטפלים בהם בלשכת התעסוקה צריכים להבין את מצוקתם. יש שני דברים קשים

בחיים - מלחמה ואבטלה. כל אחד מהמצבים האלה הוא עגום וקשה. גם התייחסותם וגם רמת

ההשכלה של עובדי שירות התעסוקה בתפקיד חשוב זה לא מתאימה כדי להתמודד עם בעיה קשה

זו..



היו"ר אי נמיר;

האם הם ערבים?

מ' אבו-אחמד;

כן.

היו"ר אי נמיר;

תושבי נצרת?

מי אבו-אחמד;

לרוב הם לא תושבי נצרת.

עי דראושה;

אבל הם מהמפלגה הנכונה.

מ' אבו-אחמד;

אני חושב שלשכת התעסוקה חייבת להגיע למובטל במקום מגוריו ולא להיפך. הכפרים

ששייכים ללשכה בנצרת רחוקים מנצרת בין 40-30 ק"מ והמובטלים צריכים להגיע לנצרת

ממרחק של 30 ק"מ, והם מגיעים לחדר שהצפיפות בו זה מחזה מחריד. למה אנחנו צריכים

לקלוט כל יום אלפי מובטלים מכל האזור בזמן שאפשר לפתוח אשנבי המתנה בכפרים?

דיברנו על זה עם שאול מניס. הוא מתייחס לזה בחיוב. אם נקל את הלחץ תהיה נמנע

התמרמרות וצעקות ולא יהיה צורך להצמיד שוטר בחדר המתנה. הוא נמצא שם כדי שיידעו

שמי שירים קול ידוע לאן לוקחים אותו.

אני חושב שהכתובת לפתרון בעיית האבטלה היא הממשלה אשר חייבת ליצור תנאים

מתאימים כדי לעודד משקיעים פרטיים והסתדרותיים לבוא לאזורים שלנו ולהשקיע, ומשרד

העבודה והרווחה חייב לצאת במבצע חד פעמי גדול בענין הכשרה. בין המבוטלים יש רבים

מסיימי בית-ספר תיכון שאפשר להקנות להם מקצועות שיש סיכוי שימצאו בהם עבודה. ענין

הכשרה מקצועית יכול לפתור את תחלואי המצב האומלל. מצב האבטלה העמוק בנצרת לא יכול

להימשך. אנשים הגיעו להתמרמרות ולעצבנות כל כך קשים שעלולים לגרום לכך שנגיע למצב

שאנחנו לא רוצים בו.

באתי למסור להברי הוועדה שהמצב אצלנו קשה ועלולה להיות התפוצצות.

במצב הקשה הזה עלולים להגיע לכל דבר.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה להודיע שמרגע זה הישיבה פתוחה.

(הישיבה פתוחה)

ע' עדאווי;

הדיון בישיבה הזאת על האבטלה שונה מהדיון שהיה בישיבות הקודמות בכך שהתחלנו

להרגיש את התוצאות של האבטלה, והמצב מתדרדר יותר ויותר. אנחנו רואים את הההשלכות

השליליות שיש לאבטלה.



אנחנו רואים את החברה הערבית בנצרת והסביבה חלק מכלל החברה בישראל. כל זעזוע

חברתי יביא לעבירה על חוקים ולעבירה על נורמות חברתיות גם בתוך החברה הערבית

המסורתית, וכבר התחלנו להרגיש בזה בנצרת העיר, במקרי התאבדות. גם בכפרים הסגורים

הופיעו סנוניות של שימוש בסמים. אין ספק שהנושא הזה צריך לעמוד על סדר היום של

הממשלה, כי חבל שישקיעו כסף להפסקת אינתיפאדה. במקום לשלוח עובדים לעבודות בגינון

ופיתוח בתל-אביב מוטב להפנות אותם כספים למועצות הערביות לפיתוח בתי-ספר, בתי

נוער, מועדונים והכשרה מקצועית.

כשנער צעיר רואה אקדמאים מובטלים - רופאים, מהנדסים, מורים - הוא שואל את

עצמו, למה לי ללמוד? והוא יסטה מהדרך הנכונה. אני רואה מכרז של משרד החינוך

שדרושים מדריכים לקידום נוער בעפולה, בית-שאן, מגדל העמק אבל אין מכרז על תקנים

כאלה בנצרת ובכפרים הערביים. זה אומר דרשני, ואיזה מסקנות ישיג אז בוגר שלמד

פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית?

ולנושא הסרבנות והטיפול של שלשכת התעסוקה. אדם מופנה למקום עבודה.

המעסיק, לאחר נסיון שלו כותב שהאיש לא מתאים למקום העבודה. פקיד לשכת התעסוקה

רושם את העובד כסרבן אם כי הוא לא סרב. אם המעסיק מבקש נגר ושולחים לו מי שאיננו

נגר והמעסיק כותב שהאיש לא מתאים, מי שנשלח לאותה עבודה נרשם שכסרבן.

צריך להיות מדור נפרד בכפר קנא שהוא כפר גדול,ולפתוח אשנבים בכפרים כדי לא

להטריד את האנשים שיסעו לנצרת בקיץ ובחורף וייאלצו להמתין במקום שהוא לא מקום.

המועצות המקומיות מוכנות לתת מקומות לענין זה. זה גם יגביר את המוערבות של ראשי

המועצות בסביבת נצרת שלא יזרקו את הבעיות על העיר נצרת.
די מנע
כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת. אני מקווה שבנצרת לא מעלים לרגע על הדעת שמצד

שירות התעסוקה יש פעולה מכוונת להפלות בין אוכלוסיה יהודית לערבית באזור נצרת.

בנצרת יש אבטלה, נכון. אבטלה גבוהה, נכון. אבל האבטלה הזאת היא כמו בשדרות,

בעקרון, בעפולה, במגדל העמק. אתם לא מופלים. שיעור האבטלה בנצרת הוא 10.1% לעומת

15.1% בנתיבות.

היו"ר אי נמיר;

המקום השישי.

ד' מנע;

אינני בטוח שבדקתם את הדברים לפני שאתם אומרים אותם. בכפר קנא יש סניף יפה של

שירות התעסוקה.

קריאה;

זה מעל בית קפה למשחקי קלפים.

בכפר קנא יש סניף הנמצא מעל בית קפה למשחקי קלפים, וזה לאחר לחץ שהיה בשנה

שעברה. הסניף הזה מיועד רק למוגבלים ולנשים.

היו"ר אי נמיר;

האבטלה בקרית נצרת נמוכה יחסית - 7.5%. זה פחות מאשר בנצרת. האבטלה בנצרת,

צריך לראות אותה כמו בכל הארץ, ואותו דבר לגבי האקדמאים הערבים, אחוז האקדמאים

הערבים שמוכנים ללכת לעבודות לא מתאימות זה כמו בקרב האקדמאים היהודים.



י' צבן;

האם אחוז האקדמאים המובטלים בקרב הערבים הוא כמו בקרב היהודים?

די מנע;

כן.

היו"ר אי נמיר;

במיגזר הערבי, בגלל הבעיות הבטהוניות, בגלל בדיקות הבטהון יש שם בעיה. זה

שווה בדיקה מחודשת. כדאי לעשות עוד פעם בדיקה בנושא הזה.

די מנע;

אין לנו נתונים על יהודים ועל ערבים. אין אצלנו הפרדה בין יהודים לבין

ערבים. יש לשכת תעסוקה לאקדמאים אבל אין הפרדה בין יהודים לערבים.

היו"ר אי נמיר;

אני בטור)ה שאפשר לקבל נתונים לפי מקום המגורים.

רן כהן;

ברישומים גם לא מבדילים בין נשים לגברים אבל אפשר לבדוק את זה.

די מנע;

אני מוכן לבדוק את האפשרות על עריכת סקר בנושא זה. נעשה סקר אם משרד האוצר

יאשר תקציב לזה.

רן כהן;

אם תהיה בעיה של תקציב, אולי הביטוח הלאומי יבוא לעזרה.

די מנע;

אחוז הסרבנות באזור נצרת לא שונה מזה שבעכו או בכרמיאל.

ואשר למבנה. יותר משנה אנחנו מחפשים מבנה בנצרת. מזכיר מועצת הפועלים לקח על

עצמו לבדוק את האפשרות בענין זה. תעזרו לנו למצוא מבנה מתאים. יותר משנה אנחנו

מחפשים.

מ' אבו-אחמד;

אמרת לי שאי ן תקציב.

היו"ר אי נמיר;

אם מנכייל שירות התעסוקה מבקש למצוא מבנה, אל תדאגו לכסף. הוא ידאג לכסף.

די מנע;

סיבמתי את הענין הזה לפני שבועיים, עם מזכיר מועצת הפועלים. תעזרו לחפש.



ובנושא הסרבנות, צויין המספר 51. אני הייתי בנצרת. פתרנו את הענין. נמצא הסדר

לגבי ה-51 שנרשמו כסרבנים. סיכמנו בנושא זה. יבוטל הרישום של סרבנות והם מקבלים

דמי אבטלה.

מנהל סניף נצרת יצא לגימלאות ועדיין לא מונה מנהל סניף במקומו. נכון. אנהנו

רוצים לאחד את סניף נצרת ואת סניף נצרת אלית ויהיה מנהל אהד לשני המקומות, כמו

שעשינו בנגב. אנהנו עומדים בפני רה-ארגון מוחלט בשירות התעסוקה. אנהנו רוצים לאהד

פונקציות. יש המלצה לאיחוד. אם לא יהיה איחוד - בינתיים מנהל האזור הוא מנהל

סניף נצרת.

דיברו על עובדים שרמתם נמוכה, וחבר-הכנסת דראושה אמר בקריאת ביניים משהו על

המפלגה הנכונה. רבותי , אני מנכ"ל של כל שירות התעסוקה. אין אצלי מפלגה נכונה.

אני ממלכתי. כל העובדים בשירות התעסוקה, מכל הצדדים, יודעים את זה. עובדי שירות

התעסוקה בנצרת עובדים הרבה שנים בנצרת, הם התחילו לעבוד בשנות ה-50 ו-60. הם

מסורים לעבודתם. איך אפשר לדבר כאן על מפלגה נכונה? בשנה זו שאני מכהן בתפקידי

כמנכ"ל שום עובד הדש לא נכנס לעבודה בנצרת.
א' אבו-רחמון
יש שניים חדשים שעובדים עם המובטלים.
די מנע
מאז שאני מנכ"ל אני יודע שלנצרת לא נכנס עובד חדש. אני מדבר על תקופה של שנה

שאני מנכ"ל.

דיברו על שוטרים בסניף. מה פתאום שוטרים? יש שם שומר אחד כמו בכל מקום.

א' אבו-רחמון;

יש שוטר בתוך החדר.

די מנע;

הוא צריך לצאת מהחדר.

רן כהן;

ואמרו לי שבטייבה הלחץ והצפיפות הם כאלה שאנשים מגיעים כמעט לעימותים והם

ביקשו שוטר, שיהיה שם סדר.
מ' אבו-אחמד
זו הסיבה.

די מנע;

ובביטוח הלאומי אין שוטר בכניסה? אם השוטר בחדר - הוא צריך לצאת מהחדר.

רבותי, טכנית אנחנו לא יכולים להקים סניפים בכל כפר ובכל יישוב. טכנית זה

בלתי אפשרי. צריך שתהיה עיר מחוז או שיהיה כפר מחוז שאליו באים.

ת' טובי;

אין סטנדרט להקמת סניפים?



די מנע;

לפי מספר האוכלוסיה ולפי מספר הפונים ללשכה. אם יש 20 איש - לא נפתה.

בעכו ובכרמיאל היתה טענה שתושבי הכפרים צריכים להגיע לעכו, וזה רחוק. קיבלתי.

החלטה שמי שגר באזור התעסוקה של כרמיאל יבוא לכרמיאל.

אל תחשבו שאנחנו חושבים איך לפגוע באוכלוסיה. איפה שאפשר ללכת לקראת ולעזור

- אנחנו עוזרים.
רן כהן
היתה בעיה עם טייבה ונתניה.

די מנע;

הוקם סניף בטייבה.

אחת הבעיות המרכזיות היא מקבלי דמי אבטלה בנצרת, מספרם הוא הגבוה בארץ -11%

- ואילו מספר ההזמנות לעובדים הוא הנמוך ביותר בארץ. זאת אומרת, אין יזמות. אין

כמעט הזמנות לעובדים באזור נצרת.

י' צבן;

מה הממשלה עשתה לעידוד השקעות?

די מנע;

האלטרנטיבה היא לסייע להביא דורשי עבודה מנצרת למקומות עבודה. באזור נצרת יש

500 עובדי בנין מובטלים. קבלנים רוצים להביא עובדים פורטוגזים ואנחנו מתנגדים.

אתמול היתה אצלי ישיבה עם מרכז הקבלנים. אנחנו רוצים לנייד פועלי בנין מצפון הארץ

למרכזה. שירות התעסוקה יממן הסעות ונמצא דרך להלין את העובדים האלה במלונות

באזור אשקלון ותל-אביב ואולי נבקש תקציב מהקרן למניעת אבטלה. העובדים האלה יעבדו

במרכז הארץ במקום להביא פורטוגזים כפי שדורש מרכז הקבלנים.

עשינו יריד באזור נצרת. הצענו 500 משרות. אנשים לא נענו.

היו"ר אי נמיר;

שאול מניס בבקשה.

שי מניס;

אני מצטער שחברי-הכנסת טובי לא עשה מה שעשה הבר-הכנסת דראושה, שגם ביקר במשרד

וקיבל הסברים.

כמי שאחראי על האזור אני לוקח על עצמי את האחריות על הדברים הטובים שקורים

בנצרת ועל הדברים הרעים שקורים שם.

אם יש קונסנסוס אחד בין ערבים ויהודים זה לקבל הבטחת הכנסה ולא לעבודה. בנושא

זה יש לנו מלחמה קשה. לא ייתכן שכדי ש-60 איש ישארו בעבודה אצטרך לשלוח 450 איש.

מדברים על הבטחת הכנסה. בבית-שאן רק אחד מקבל הבטחת הכנסה; בעפולה יש 10

אנשים בהבטחת הכנסה. בנצרת עלית - 52.



היו"ר א' נמיר;

כמה בנצרת?

שי מניס;

לפני שנה, כשאני קיבלתי את הלשכה היו 2,000 איש בהבטחת הכנסה, 3 שנים. מי

שחשב שהוא עשה טובה לאנשים האלה, טועה. הוא עשה להם שירות דוב, כי היום קשה מאד

להוציא את האנשים האלה לעבודה.

הוצאנו 50 איש מבית-שאן לעבוד בבנין. האחראי על המחלקה הגיע איתם. נוסעים

באוטובוס ממוזג. אני נסעתי איתם. 5 מהאנשים באו בסנדלים. אי-אפשר היה להעסיק

אותם. אמרתי להם, מי שלא רוצה לעבוד שיקום, אל יקלקל מקום עבודה למי שצריך. איש

לא קם. אבל למהרת, במקום 5 איש בסנדלים באו 12 איש בסנדלים, מאותה קבוצה.

היו"ר א' נמיר;

אתה אומר שכשאתה נכנסת לתפקיד 2,000 איש היו בהבטחת הכנסה. כמה יש יום?

די מנע;

465.

שי מניס;

רשומים. השורה התחתונה היא 65.

די מנע;

465 זה בכל האזור. בנצרת - 65.

שי מניס;

הבטחת הכנסה, מוגבלים. רשומים 360 שמקבלים הקצבה מלאה. לאיש מהם לא נרשם

סרוב.

י' צבן;

מה זה מוגבל?

שי מניס;

מוגבל פיסית.

לפני שבועיים בא קבלן מנצרת להזמין 30 פועלים. היו בחדר כמה פועלים.

כשהקבלן יוצא עוצרים אותו ביציאה מהלשכה ואומרים לו, אם אתה לא מבטל את ההזמנה,

יהיה לך רע מאד. הקבלן, איש נצרת, חזר וביטל את ההזמנה. אנשים לא רוצים לעבוד. לא

רוצים בשום פנים ואופן.

אינני יכול לומר שיש לנו עבודה לכל המובטלים אבל אם מחבלים במכונית של הקבלן

- הוא לא יבוא להזמין. איש מכפר קנא הזמין 50 פועלים - שברו את האוטו שלו ואיימו

על אשתו ועל ילדיו.

הפקידים שלנו קיבלו מכות בנצרת. בכל לשכה יש סדרן. בחיפה יש שוטר. הסדרן

יושב בחדרו של פקיד השמה.



ת' טובי;

לפי נתוני הביטוח הלאומי רשומים 3,360 איש מקבלי דמי אבטלה והשלמת הכנסה

באזור נצרת.

היו"ר אי נמיר;

מיד נשמע את נציגי הביטוח הלאומי.
ת' טובי
אני מבקש שנקבל נתונים מפורטים.

היו"ר אי נמיר;

בוודאי. היום אנחנו דנים על נצרת. נקבל בנפרד פרטים על הכפרים הערביים.

י י ערד;

המספר הנכון של מקבלי דמי אבטלה בחודש יוני, בתחום השיפוט של סניף נצרת -

3.334 ; ובעיר עצמה - 2,414 מקבלי דמי אבטלה בחודש יוני.

אני רוצה להדגיש שבשנים האחרונות דמות שיפרנו את השירות באזור - פתחנו סניף

בשפרעם ובמרר. אני מקווה שבתקופה הקרובה נוכל להוסיף שטח באזור נצרת, לשיפור

השירותים.

ברור שאם האבטלה גדלה המוסד צריך לטפל ביותר אנשים. אני מבקש לציין שאנחנו

מטפלים טיפול המשך בכל תביעות ההמשך שאנחנו מקבלים משירות התעסוקה.

בנצרת יש מספר גדול יחסית של מקבלי השלמת הכנסה, זאת אומרת אנשים שיש להם שכר

נמוך מעבודות והתפקיד של המוסד לביטוח לאומי להבטיח מינימום קיום למשפחותיהם.

מספרם של מקבלי השלמת שכר נע בין 900 ל-1100. מספרם של מקבלי הבטחת הכנסה בנצרת

העיר, אלה ששירות התעסוקה לא הציע להם עבודה, היה בחודש מאי 1988 443 והיום -

450.

כידוע, הבטחת הכנסה זה לא ביטוח, כאן אין הגבלה של 40 ק"מ לקבלת עבודה ויש

העברה של עובדים מנצרת לנתניה. אני מבקש לציין שעבודות החפירה בבית-שאן מנעו

שהמספר יהיה גדול יותר.

היו"ר אי נמיר;

ביום שני נקיים בוועדה דיון על בית-שאן. העובדים קיבלו אתמול הודעות על

פיטורים. אותם אנשים שנוסעים לבית שאן הם באותה חבורה של אלה שקיבלו את המכתבים.

י' ערד;

בתקופת החפירות שיש להם ערך לאומי, לא היו בבית-שאן מקבלי הבטחת הכנסה. בכלל,

המספרים ירדו תודות לפעולה הזאת.
די מנע
2% מכה העבודה האזרחי באזור נצרת מקבלים הבטחת הכנסה בהשוואה ל-0.6% ממוצע

ארצי. באזור נצרת יש ניצול יתר של הבטחת הכנסה.



מ' אבו-אחמד;

אנחנו מבקרים יום יום בלשכת התעסוקה. לא ראינו אלימות. כש-51 עובדים נוסעים

לתל-אביב, הם רוצים לעבוד או לא רוצים לעבוד? הם מגיעים לתל-אביב ורוצים להעסיק

אותם באיסוף אשפה. הקבלן אמר, לא הבאתי אתכם לאיסוף אשפה. הבאתי אתכם לגינון.

אני רוצה להחזיר אתכם לנצרת. רק בזכות דוד מנע הם לא נחשבו לסרבנים.

י' צבן;

אילו הם אלה היו עבודות גינון, הם היו עובדים?

מ' אבו-אחמד;

כשמדובר על הבטחת הכנסה, צריך לקבל כל עבודה ואין שאלה של מרחק נסיעה. סיכמנו

עם שאול מניס שיעבדו בבית-שאן בעבודות שונות. לחלק מהאנשים נאמר, לא תכנסו לאתר

בלי נעלים תקניות. נעלים תקניות, זה 150 שקל. כולם רוצים לעבוד. מי שלא רוצה

לעבוד - אני לא אתן לו הגנה. הרוב רוצים לעבוד רק מיעוט לא רוצה לעבוד.

ע' דראושה;

י אני מברך על הדיון הזה למרות שגם לפני שנה היו בוועדה דיונים בנושא זה והוצאו

מסקנות שלצערי לא בוצעו. אנחנו שומעים היום שרק משרד התיירות פתח בדיאלוג מסויים

עם עיריית נצרת. אני מברך על כך ומקווה שיהיו תוצאות.
היו"ר אי נמיר
בכנסת הקודמת היו לנו הרבה דיונים. הקמתי ועדת משנה בראשוני. חבל שרק משרד

התיירות פעל. היה מוזמן לכאן נציג משרד התעשיה והמסחר, דוד נהמיאס, כי הבעיה היא

תכנית מיתאר. יעקב נחמיאס הודיע שהוא לא קיבל את ההודעה על הישיבה. הוא מוכן לבוא

כל שעה לדווח לנו. הרבה לא קרה אבל משהו זז. אנחנו לא נרפה.

ע' דראושה;

המצב, ביהוד בעיר נצרת, הוא תוצאה של הזנחה מתמשכת של העיר. שירות התעסוקה

צריך לטפל בבעיה שגדולה עליו. כל עוד המשרדים הממשלתיים מתייחסים לסקטור הערבי

ולעיר נצרת כמו שהם מתייחסים אליה -הבעיות ילכו ו יחמירו. שהבעיות הן יותר

גדולות מאשר הענין של שירות התעסוקה בנצרת.

בעיר נצרת, ביהוד בשכונות מסויימות בה, יש רעב. באים אלי אנשים שאין להם פת

לחם. לדוגמה, אדם כבן 45, שלא נוהג לקבץ נדבות, שנאלץ לקבץ נדבות מפני שכמעט 7

חודשים לא קיבל הבטחת הכנסה או הכנסה אחרת וילדיו לא מקבלים אוכל. זה מצב שקיים

בשכונות בעיר. זו תופעה שעלולה להיות נפוצה. אני אומר את הדברים האלה כמי שבא

לנצרת ורואה את תושביה.

הייתי בלשכת התעסוקה בעפולה. נפגשתי עם מניס ועם מנהל הלשכה. ישבנו עם נציגי

העובדים. ניסינו לפתור את הבעיות אבל הן כל כך גדולות שלא יכולים לפתור אותן כל

עוד לא תהיה תפנית בטיפול בהן, כל עוד הממשלה תמשיך להתייחס אל נצרת כאילו היא

מחוץ למדינת ישראל. כל עוד המצב הנוכחי יימשך אנחנו נמשיך לבוא לכאן, יהיו מסקנות

והגלגל חוזר.

אני חושב שאנחנו צריכים לתבוע מהמשרדים הממשלתיים מדיניות אחרת כלפי הסקטור

הערבי.

טבעי שאנשים מנצרת יסרבו לנקות את רחובות תל-אביב. אם זה מורה או בוגר

אוניברסיטה הגיוני מאד שיסרבו לעשות זאת. יש 120 רופאים כאלה, יש מהנדסים ערבים

שעובדים בעבודה לא מתאימה, לא לכבוד עצמם ולא לנורמה. יש מצוקה אמיתית.



רבותי, מי שמנסה ליפות את הדברים כאילו אין בעיה של מובטלים - הוא לא יפתור

על-ידי כך את הבעיה.

לא מספיק לומר לגבי הלשכה בנצרת, תמצאו מקום. דוד מנע, זו עבודה שלך.

ומנהל הלשכה בנצרת - אתה הבטחת לפתור את הבעיה. שאול מניס שהוא מנהל האזור, איננו

יכול לפתור את בעיות היום-יום של נצרת. מישהו מהעיר נצרת צריך לטפל בבעיותיה של

נצרת. אינני מביו מדוע משהים את מינויו של מנהל הלשכה. בכל אופן, הוא צריך להיות

בן י המקום. אינכם עושים טובה לענין אם אתם מביאים מנהל ונותנים לו לנהל את הענין

בנצרת. חובה שימונה מיד מנהל לשכת התעסוקה בנצרת, מבין בני נצרת, ואז תוכלו לוותר

על השוטר שבמקום.

כשאין אזור תעשיה; כשנצרת לא נחשבת לאזור פיתוה אי; כשנותנים לעפולה;

כשנצרת עלית, שהיא ברצף אחד עם נצרת, מקבלת אזור פיתוח א' ונצרת העיר לא מקבלת

שום דבר, איזה יזם ילך ויפתה מפעל בנצרת? הוא יפסיד. הוא לא יקבל את הסיוע כמו

בסקטור היהודי.

אנחנו צריכים לתבוע תפנית לגבי כל הסקטור הערבי וביחוד לגבי נצרת. המרירות

גוברת. ראיתי את העובדים. ראיתי את המרירות והעויינות ואת המדברים על אינתיפאדה.

המרירות הזאת תגביר את העוינות ותביא להתפתחות אלימה לא על רקע לאומי אלא על רקע

חברתי וסוציו-אקונומי. מי שאין באפשרותו להביא לחם לילדיו - אפשר לצפות ממנו לכל,

גם אלימות פיסית. אנחנו חייבים לומר בוועדה הזאת את הדברים בצורה ישירה, גם אם

הדברים קשים. וחייבים לומר אותם גם למשרדים הממשלתיים.

י י צבן;

נכון שהמצוקה היא כלל ארצית ומפוזרת על פני אזורי בארץ. יש מוקדי אבטלה קשים

מאד גם במיגזר היהודי וגם במיגזר הערבי. יש עיירות פיתוח שעומק האבטלה שם חריף

יותר מאשר בנצרת. אבל אי-אפשר להתעלם מכך שברקע של הדיון יש לא רק תופעה כללית

אלא דברים שמיוחדים לנצרת ולמיגזר הערבי ולכן אי אפשר לנתק את זה מהשאלה של

שוויון זכויות לאוכלוסיה הערבית.

אני מחזיק בידי פרסום של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה שבדקה את רמת החיים בכל

היישובים בארץ וכן בשכונות של היישובים הגדולים. היא קבעה 20 קבוצות של רמת חיים

- הנמוכה ביותר מספר 1 והגבוהה ביותר מספר 20. אני רואה את השכונות של נצרת ושל

נצרת עלית, שהיא לא סביון. השכונה ברמת החיים הגבוהה ביותר בנצרת מספר 6,

והשכונה ברמת החיים הנמוכה ביותר בנצרת עלית מספרה 7. השכונה ברמה הגבוהה ביותר

בנצרת עלית היא ברמה 16. זו עדות קשה לאי-שוויון קיצוני.

על רקע המרירות שהיא מובנת ומסוכנת ועל רקע הדיבורים שהאינתיפאדה תעבור לצד

השני של הקו הירוק, אני רוצה להפנות דברים לאישים שפעילים במיגזר הערבי. אני חושב

שאת הדיבור הזה צריך לדחות בכל החריפות. צריכים לעשות את זה ראשי הדוברים. מרי

חברתי על רקע סוציו-אקונומי - זה יתן מכה לענין השלום. אם נשמעים דיבורים כאלה,

צריך לבטל אותם.

גברתי היושבת-ראש, שמענו תיאורים שיש בהם גרעינים של תיאור המצוקה, של

הפרובלמטיקה. כל השאלה היא הפרופורציה של הדברים. השאלה אם זו המציאות האופיינית.

אם יש תופעות של איומים וטירור על אנשים שמציעים תעסוקות שונות, זה דבר חמור

ביותר ואם זה אמנם קיים - ראשי היישוב הערבי צריכים לגנות את זה, כדי שתופעות

כאלה לא תהיינה.

אם יכולים להביא לכך שיהיה צוות שיברר את המצב האמיתי - אני חושב שזה יעזור

לענין.



אני חושב שצריך לשפר את שירות התעסוקה. אני מציע שנזמין לדיון מיוחד את נציב

שירות המדינה. תחת מסווה של שיקולי בטחון יש תופעה של סגירת דלתות סיטונאית בפני

עובדים ערבים. במצב של תיעוש במיגזר הערבי ובמצב שערבים הולכים ללמוד, אם לא

יפתחו דלתות לאקדמאים ערבים - אנחנו יוצרים פצצת זמן. לא יאמרו לי שבמשרד העבודה

והרווחה או במשרד התיירות אי-אפשר לתת להם לעבוד מטעמי בטחון. אני מציע לקיים

דיון כזה. משרדי הממשלה צריכים לשנות את הגישה לגבי עובדים ערבים. המדינה היא של

כל האזרחים והערבים זכאים לכך שאחוז העובדים הערבים בתוך משרדי הממשלה יהיה פחות

או יותר כמו במדינה, ונתקדם לזה בהדרגה.

צריך להבטיח מה שאפשר בנושא של תיעוש הכפר הערבי וראוי שנדון בזה. זה נוגע גם

לוועדה שלנו ואולי גם לוועדה אחרת. אם לא יהיה תיעוש של הכפר הערבי, שאלת הקרקעות

במדינת ישראל תלך ותחריף. אנחנו הולכים כאן כעוורים במערח. צריך ללכת לעידוד

התיעוש בכפר הערבי והשאלה מה העידוד שהם מקבלים.

העיקר לפי דעתי צריך להיות איך מקילים את נטל האבטלה במיגזר הערבי כמו במיגזר

היהודי.

י' שפרינצק;

אינני יודע אם ההשוואה בין רמת החיים שבנצרת עלית לבין זו שבנצרת היא

משמעותית.

אני שואל מדוע אנשי נצרת לא משמיעים את תביעותיהם במסגרת ערי הפיתוח.

עי דראושה;

כי לא מקבלים אותם למסגרת הזאת.

י י שפרי נצק;

אני שואל, מדוע הם לא מצטרפים למאבק של ערי הפיתוח?

האם יש פה נציג שיכול לענות על השאלה מדוע נצרת לא מקבלת מעמד של אזור פיתוח

מועדף?
ת' טובי
רבותי, אפשר להסתכל על נצרת כעל אזור כמו אזורים ארורים. עובדות החיים הן

אחרות, ואני לא מטיל את הארוריות לא על דוד מנע ולא על שאול מניס, כי לא הם

הגורמים לכך.

בחיים היומיומיים יש טענות על הטיפול אבל אני לא מאשים אתכם. אם הממוצע בארץ

הוא הזמנה אחת על כל 3 מובטלים ובנצרת יש הזמנה אחת על כל /2 או 28 מובטלים, ואם

אני מפריז אדבר על הזמנה איות על כל 12 איש, זה מבטא מדיניות מסויימת.

אם מר מנע אומר שהאבטלה בקרב האקדמאים הערבים היא כמו בקרב האקדמאים בכלל -

זה לא מדוייק. זו מציאות שאנחנו סובלים ממנה מאז קום המדינה והיא גדלה והולכת עם

הגידול במספר האקדמאים הערבים. אם אמנם 2% מכוח העבודה האזרחי באזור נצרת מקבלים

הבטחת הכנסה לעומת 0.6% הממוצע הארצי, זה מבטא ומוכיח את העומק של המצוקה

הכלכלית. 52% מהפועלים הערבים מקבלים שכר שהוא פחות מהשכר הממוצע, לעומת 37%

בקרב העובדים היהודים. אלה הן עובדות. בשירות המדינה מהווים הערבים לא יותר

מ-2% -3% מכל עובדי המדינה. אלה עובדות ובעיות שיש להעמיד אותן. הן נובעות

ממדיניות.



במיגזר הערבי אין אזורי פיתוח ואין השקעות לפיתוח מפעלים והקמת מפעלים חדשים.

איד אפשר להתלונן על בית מלאכה אומלל בנצרת שיש בו 3-2 עובדים על שהוא לא מזמין

עובדים? גם אלה יורדים באפשרויות שלהם. זו בעיה של מדיניות כוללת.

לא במקרה היו בדיוני הוועדה פניות למשרדי הממשלה. אני מציע שאנחנו לא נסיים

היום את הדיון אלא נזמין את נציג ראש הממשלה, נציג שר האוצר, נציג משרד העבודה

והרווחה ונציג משרד התעשיה והמסחר. נשמע מהם איך מתמודדים עם הבעיה הזאת.

התכנית למיזוג לשכות, זו דוגמה קלאסית איך להחמיר את המצב ולא לשפר אותו

מבחינת מעמדה של האוכלוסיה הערבית ומבחינת ניהול ענייני. במקום סעיד חליל להביא

לנצרת איש מנצרת עלית? איך עובדים ופועלים ימצאו את הפתרון שלהם במסגרת נצרת

עלית?

אני לא רוצה גיטו אבל נצרת ראוי שתהיה לה מסגרת משלה ולא שתתמסמס ותתפזר

לאורך המפה.

היו"ר אי נמיר;

רבותי, איו ספק שזה לא יכול להיות דיון אחרון.

מאחר שמנכ"ל שירות התעסוקה נמצא כאן, אני רוצה להתרכז בדברים של שירות

התעסוקה. אני רוצה להעמיד סימן שאלה גדול לגבי השיקול בדבר איחוד שתי הלשכות,

נצרת ונצרת עלית. במציאות של מדינת ישראל זה לא יעבוד. אני בעד איחוד, אבל אל

נתחיל בנצרת. זו חבית נוראה של אבק שריפה. זה יביא לעימותים וחיכוכים ויצטרכו

להביא לשם איש משמר הגבול ולא שושטר. אולי נדבר על זה בעוד כמה שנים, לא היום.

היום זה לא יעבוד. אסור היום להעמיד במבחן בנושא זה לא את נצרת עלית ולא את נצרת.

אני יודעת מה יקרה בנצרת עלית ומה יקרה בנצרת.

אני אומרת לדוד מנע, קח על עצמך את ענין המבנה. אם האיש העומד בראש לא מתערב,

הדברים לא זזים. קודם כל ניצור תחושה שהולכים לקראת התושבים. נדאג למבנה של הלשכה

שמתאים לבני אנוש. תמנה מנהל ללשכת התעסוקה בנצרת, מנהל ערבי, ולפחות יהיה שירות

התעסוקה דוגמה בנושא זה.

ענין השוטר, תבדוק את זה. אני מניחה שיש צורך בשוטר אבל אני לא חושבת

שצריך להיות שוטר בתוך החדר. למה ליצור עוד חשדנות באווירת החשדנות הקיימת? יהיה

שם כמו בלשכה יהודית.

אני לא ממליצה שיציינו יהודי או ערבי ליד שמו של מי שבא ללשכה. אני יודעת

שהמצב בקרב האקדמאים בכלל קשה, הוא נורא, הוא מזעזע, ובמיגזר הערבי יש בעיה

נוספת, אנחנו מכירים את נושא הבטחון וככל שהמצב מחמיר שירותי הבטחון מחמירים

יותר. חשוב שנקבל נתונים ביחס לאקדמאים הערבים.

אני זוכרת שבדיון הקודם היתה בקשה שתיפתח לשכה לנשים, כי נשים לא נוסעות

לנצרת, ולמוגבלים שיש להם קושי פיסי. אנחנו שומעים שבכפר קנא נפתחה לשכה מעל

מועדון קלפים. אני מבקשת שהענין ייבדק. תדווח, אפילו לי אישית, מה בדקת ומה מצאת.

נציג משרד ראש הממשלה ילווה אותנו בדיונים הנוספים.

אנחנו מוכרחים לקדם את ענין תכנית המיתאר והנושא של אזור פיתוח גבוה יותר

לאזור התעשיה של נצרת, כדי לקדם הבאת משקיעים בתעשיה לנצרת.



אני מקבלת את ההצעה של חבר-הכנסת צבן להזמין את נציב שירות המדינה לנושא של

שיבוץ ערביי ישראל במערכת הממשלתית.

אני רוצה להציע שתהיה ועדת משנה לעניו הזה. אני לוקחת על עצמי לעמוד בראשה.

אני מציעה שהברי הוועדה יהיו הברי-הכנסת קליינר, דראושה, רן ככהן ותופיק טובי

מגיש ההצעה. אני מודיעה מראש שכל הבר הוועדה שירצה לבוא לישיבה של הוועדה הזאת

יוכל לבוא.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.

קוד המקור של הנתונים