ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/07/1989

חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 53.

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, א' בתמוז התשמ"ט (4 ביולי 1989). שעה 09:00
נכחו: חברי הוועדה
א. נמיר - היו"ר

ש. ארבלי-אלמוזלינו

א. פרץ

י. צבן
מוזמנים
ג. הבר - יו"ר הארגון הארצי לשירותי כוח-אדם

א. לויט - חברת הנהלת ארגון ארצי לשירותי כוח אדם

א. ז'ילוני -סגן י ו "ר האגף לאיגוד מקצועי וחבר הוועדה

המרכזת בהסתדרות

ה. אושרי - מנהל המהלקה לארגון והברות, הוועד הפועל

מ. הילב - מנהל המהלקה למשפט עבודה בהתאחדות התעשיינים

י. ברק - יועץ משפטי של משרד העבודה והרווהה

נ. אורי - ממונה ראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה והרווחה .

מ. היב

א. רוזובסקי - יועץ משפטי, שירות התעסוקה

ר. כהנא - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה

ח. ישראל - ראש מדור כוח אדם והדרכה בהתאחדות התעשיינים

י. פורמה - לשכת המסחר בת"א, התאחדות התעשיינים

י. רכלבסקי - סגן הממונה על השכר באוצר

ש. עירשי - משרד האוצר

י. לוי - משרד המשפטים

י . עירן - ההסתדרות
היועץ המשפטי
מ. בוטון
מזכירת הוועדה
א. אדלר
הקצרנית
ש. להוביצקי
סדר היום
הוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7).



חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7)
היו"ר א' נמיר
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו - המשך הדיון בחוק שירות התעסוקה

(תיקון מס' 7) . בישיבה הקודמת קבענו שנשמע היום את הארגון הארצי לשירותי כוח אדם.

נשמע את יושב-ראש הארגון, מר גדי הבר. בבקשה.

ג. הבר;

בוקר טוב לכולם. דבר ראשון אנחנו מקדמים בברכה את כל נושא הצעת החוק והנסיון

המשותף שלנו כארגון לעשות סדר ולהגן בצורה מסודרת על כל הפעילות של החברות

שעובדות בענף. אלה הם הצעדים הראשונים שהארגון שלנו נקט בהם.

אנחנו הקמנו את הארגון בשנת 1987 כדי להתחיל ולטפל בכל הנושא שנראה לנו כבר

אז, היינו העובדה שהתחילו להיכנס חברות לענף, והרגשנו שפה ושם היו מעידות. רצינו

לטפל במעידות האלה כדי להעלות את התדמית של הענף שלא היתה חיובית בעיקר באותה

תקופה.

הארגון הוקם והוא מאגד בתוכו שתי סקציות, שגם בהצעת החוק התייחסתם אליהן.

רצינו לתת כיוון לגבי שני דברים שהוזכרו בהצעת החוק: דבר אחד - שירותי כוח אדם

זמניים; דבר שני - שירותי כוח אדם קבוע.

כוח אדם זמני הוא מה שהוגדר בחוק כנושא של קבלני עבודה, כאשר ההגדרה אצלנו

היא במעט שונה, היינו שירותי כוה אדם זמניים. זאת משום שקבלני עבודה מוגדרים בדרך

כלל ככאלה שלוקחים עבודות בקבלנות ושירותי כוח אדם עובדים בצורה שונה. זו לא

עבודה שנלקחת מראש בקבלנות כמו שקבלן קובע 'אני לוקח עבודה בצורה כזאתי והוא עושה

כבר את התחשיבים שלו. שירותי כוח אדם בעצם העובדה שהם מטפלים בעבודה זמנית פירוש

הדבר שההזמנה היא לעבודות ספציפיות שהחברה צריכה למצוא אותם והעסקה על-ידי החברה.

ההבדל כאן הוא הבדל מהותי ולכן ההגדרה של הנושא "קבלני עבודה" היא לא בדיוק

מסתדרת בצורת העבודה.

שירותי כוח אדם קבוע - הכוונה היא להשמה לתפקידים. מדרך הטבע מדובר כאן

בתפקידים בכירים ברמת הנהלה ומעלה. נתקלנו, לצערנו, בכל המגעים שלנו עם הרשויות

בתדמית קצת לא הי ובית. זה נבע בחלקו מההסטוריה של הענף כשבשנה-שנתיים האחרונות

נכנסו לתחום הזה כמה וכמה חברות שמדרך הטבע כמו בכל נושא יש ביניהן אולי כמה

שרלטנים. דוגמא לכך ראינו לא מזמן בכלבוטק וכל מיני דברים שהם לא חיוביים. אבל

הנושא הזה הוא לא ייחודי לנושא כוח אדם אלא בכל ענף תמיד ישנם כאלה שהם לא בדיוק

עוסקים ביושר ובגלל זה כמובן אין לבוא ולהטיל דופי בענף.

כשהקמנו את הארגון בתחילת הפעולה רצינו לארגן כמה דברים. הבנו מה שנקרא תקנון

אתיקה של הארגון, שמצוי עמנו פה עותק שלו ונשמח לתיתו לכם. בתקנון הזה אנחנו

מנסים לקבוע קודם כל דרכי התנהגות ודרכי פעולה בין החברות לשירותי כוח אדם לבין

המעסיקים הפוטנציאליים שאתם אנחנו עובדים, וגם כאן יש הרבה דברים אתיים שיש לשים

עליהם את הדגש, והיחסים בין חברות כוח האדם לבין עצמן. כמובן יש פה נסיון להסדיר

גם את הנושא הכי חשוב והוא היחסים שבין כוח האדם לבין המועמדים שבאים להרשם

אצלנו.

התדמית שלנו בקרב התעשיה ובקרב הרשויות שבהן אנו נתקלים היא בסך טובה. בסך

הכל אנחנו נותנים שירות חיובית מאד לתעשיה ולפונים אלינו. מעצם העובדה שהחברות הן

חברות פרטיות אנחנו מחוייבים לתת שירות טוב לכל פונה. אם לא נותנים שירות טוב

לפונה הוא לא יבוא להבא. חשוב לי שכל אדם שמגיע אלי למשרד ואל אנשים אחרים במשרד

ייתקל בשירות טוב, כדי שיזכור זאת לטובה וגם להבא יבוא אלינו שוב.

באופן כללי בנושא ענף שירותי כוח האדם אפשר לראות מה קורה במדינות אחרות.

הגב' איליין לויט באה מארצות הברית. שם היא עסקה הרבה שנים בנושא. מכל מקום, נהוג

מאד היום במשק מודרני להשתמש בשירותי כוח אדם זמני מאחר וזה תורם ועוזר לתעשיה.



היום מדברים הרבה על תעשיה שתהיה תחרותית ותוכל להתחרות עם תעשיות אחרות בשווקי

יצוא וכל נושא שירותי כוח האדם מסייע מאד לתעשיה שדורשת לעתים כוח אדם לתקופות

קצרות. לדוגמא, כשיש פיקים של ייצוא מישהו צריך לסיים הזמנה לחו"ל, האניה יוצאת

בעוד שבוע והוא לא מספיק לסיים את העבודה, אזי כשמדובר בנושא כזה ובנושאים כאלה

שירותי כוח האדם מסוגלים מעצם ההתמחות שלהם בנושא לספק למי שדורש זאת שירות הרבה

יותר טוב.

ההתמחות שלנו היא בכוח אדם בלבד. בכל מפעל היה לאורך שנים מעין אגף כוח אדם

שהיה עוסק גם בגיוס עובדים בדרך כלל. ההתמחות של שירותי כוח אדם, מעצם העובדה

שהחברה עובדת עם הרבה מפעלים וגם מתמחה ספציפית בנושא, מועילה מאד. אתן דוגמא

פשוטה. אם מפעל מסויים עובד בנושא גיוס עובדים, אזי בדרכים הקונבנציונאליות שלו

הוא מצליח להשיג עובדים. מעצם העובדה שאנחנו עושים את אותו דבר לגבי כמות גדולה

של מפעלים ולאורך תקופה - הרי אנחנו מגיעים לרמה גבוהה של התמקצעות בתחום העובדים

שהם צריכים והדבר בא לביטוי בזמן תגובה ובאיכות האנשים הנדרשים.

דבר נוסף שהיום מדברים עליו הוא שבתחום החברות הממשלתיות ובתחום הנושא של

פרייבטיזציה - בסך הכל ענף שירותי כוח האדם מספק תעסוקה לאלפים רבים של משפחות

והוא לא עולה לתקציב המדינה כסף בגלל העובדה שמדובר בחברות פרטיות. כפי שאמרתי

הענף מספק תעסוקה להרבה משפחות, לא עולה כסף לתקציב המדינה ולכן אני חושב שזוהי

תופעה ציבורית שתורמת לעידוד הפעילות במשק והיא לא עולה כסף למדינה.

הגב' לויט איליין תתייחס למה שקורה במספר מדינות בעולם. אני יכול לתת דוגמא

לגבי כמה ארצות באירופה, כמו אנגליה, צרפת והולנד.

הי ו "ר א. נמיר;

חשוב לנו מאד לשמוע דברים בתחום הזה, גם לגבי צרפת וגם לגבי אנגליה.
ג. הבר
בכל ארץ יש כמובן את שיטת העבודה והניואנסים שלה אבל באופן עקרוני בכל ארצות

המערב האלה שהזכרתי הנושא של שירותי כוח אדם הוא נפוץ. זה בא מכוח העובדה שתעשיות

שצריכות להתחרות בשווקי ייצוא ובשווקים מקומיים צריכות גמישות מירבית בנושאים של

כוח אדם. כמובן שבארצות אלה הענין התחיל כמה שנים קודם לפני שהוא התחיל אצלנו.

הי ו "ר א. נמיר;

כמה שנים הארגון שלכם קיים?

ג. הבר;

הוא קיים משנת 1987.

היו"ר א. נמיר;

כמה מאוגדים בארגון הזה?

ג. הבר;

יש לנו כרגע סדר גודל של 20 חברות.
היו"ר א. נמיר
כלומר זהו ארגון חדש לגמרי שהוקם לאור צרכי המשק.
ג. הבר
כן. בסך הכל כל הענף התחיל לקום בתהילת שנות השמונים, אז החלו להופיע הניצנים

הראשונים ובאמצע שנות השמונים התהלנו כבר ל';שות סדר בנושא. הארגון הוקם, כמו

שאמרתי, כדי לעשות קצת סדר וכדי להכניס דרכי פעולה מסודרות בנושא של מועמדים.

תקנות האתיקה שלנו מנסות להקשות ולשים הסמים ברורים קודם כל לגבי פעולה של הברות,

כדי שלא יוכל לקום אדם ולהגיד 'אני הברת כוה אדם' ויתהיל לעבוד. זאת אולי הוא

יוכל לעשות אבל הוא כמובן לא יוכל להיות הבר בארגון. אנהנו מנסים להעביר גם את

המסר הזה למעסיקים פוטנציאליים כדי שהם יידעו שיש תועלת בקיום של ארגון שמטיל

הגבלות מסו י ימות.

הדברים מפורטים כמובן בנוסה התקנון שנפרט. אהד הדברים המאד השובים הוא הנושא

של איסור נטילת כסף ממועמד לעבודה. ראינו בכלבוטק לפני שבועיים את הסיפור העגום.

אהת התקנות ההמורות ביותר של הארגון שלנו היא איסור נטילת כסף ממועמד. בסך הכל

האדם בא להפש עבודה, הוא מקבל שירות מאתנו ואין כל סיבה שהוא ישלם כסף. אנהנו

פועלים בנושא זה בצורה הזקה. יש, לדוגמא, בעוד שבועיים תערוכת קריירה.

היו"ר א. נמיר;

אבל ממה תתקיימנה ההברות האלה לשירותי כוה אדם אם אדם לא ישלם להן כסף?

ג. הבר;

ההברות לשירותי כוה אדם מקבלות את כספן מהמפעל על-ידי כך שהן מגייסות לו

עובדים. !
היו"ר א. נמיר
באופן הד-פעמי?

ג. הבר;

באופן עקרוני, כשהעובד הוא עובד של הברת כוה האדם הוא מקבל את משכורתו ממנה

וכל יחסי העובד-מעביד מתקיימים בינו לבין החברה. הוא מקבל את משכורתו מההברה

הפרטית. כל הברה פרטית שמאוגדת בארגון והיא מעסיקה עובדים על בסיס קבוע היא משלמת

להם את שכרם.
היו"ר א. נמיר
כמה הברות יש אצלכם?

ג. הבר;

כיום יש לנו 20 הברות.

היו"ר א. נמיר;

20? אני שמעתי על 120.

ג. הבר;

בארגון? בארץ אין 120 הברות.
היו"ר א. נמיר
יש בארץ 200. זה כמו בסין, כשנצא מכאן עד שגומרים לספור יש עוד 100 מליון.

בגלל המציאות שקיימת שלדעת חלק היא טובה ולדעת חלק היא מסוכנת ורעה, כל יום

קמות חברות חדשות של שירותי כוח אדם. אני יודעת היום שמדברים על קרוב ל-200. אם

מדברים על קרוב ל-200, יש ודאי כאלה שעושות מאמצים אדירים שלא יידעו על קיומן.

אצלכם מאוגדות רק 20 חברות?
ג. הבר
אצלנו כיום מאוגדות 20 חברות.
היו"ר א. נמיר
כשהיה כאן מר גפן נדמה לי שהוא דיבר על 40 חברות. כשביקשתי להזמין לישיבה את

מר גפן אמרו לי ששם חל מהפך. כשביקשתי להזמין את מר גפן אמרו לי שהוא כבר לא

נמצא שם ונבחר מישהו אחר במקומו. לכן אני שואלת על מר גפן. כשמר גפן היה כאן הוא

דיבר על 40.
ג. הבר
בשנה שעברה היו לנו 40 חברים.
היו"ר א. נמיר
אם כך, איך זה שיש לכם עכשיו רק מחצית?

ג. הבר;

עברה שנה, היה איזה שהוא מהפך. מעבר לזה היו שינויים בחברות, חברים פרשו

וכרגע זה המצב.

א. פרץ;

מהו המספר הקטן של עובדים שיש לחברה אצלכם? מהו היקף החברה הקטנה ביותר שיש

אצלכם?
ג. הבר
ישנה האבחנה שהזכרתי בין כוח אדם זמני לבין כוח אדם קבוע.

א. פרץ;

האם אתה יכול להתייחס למחזור כספי?

היו"ר א. נמיר;

לא, דווקא אני מעוניינת לדעת כמה עובדים.
ג. הבר
אני יכול לתת הערכה. אני מניח שחברה קטנה מעסיקה בין 200-150 עובדים, בערך.
היו"ר א. נמיר
וכמה יש בהברות הגדולות?
ג. הבר
לגדולות יש סדר גודל של 800-700 עובדים בהברה.
היו"ר א. נמיר
כמה יש ב-ORS?

ג. הבר;

ב0RS-ההערכות שלנו הן שיש סדר גודל של 2,500 עובדים. מר גבי סבג מכפיל או

משלש את המספר הזה. להערכתנו יש 2,500 עובדים בכל ORS.

היו"ר א. נמיר;

ובמנפאואר?

ג. הבר;

במנפאור יש סדר גודל של 2,000-1,500.

א. נמיר;

זאת אומרת בארגון שלך מדובר ב-5,000 עובדים?

ג. הבר;

כן, משהו בסדר הגודל הזה, נכון להיום.

א. נמיר;

מה החברות משלמות לך?
ג. הבר
אנהנו מאוגדים באיגוד לשכות המסהר והברים שם. כל הפעילות מתבצעת דרך איגוד

לשכות המסהר. ההברות לא משלמות שום דבר לארגון שלנו אלא הן משלמות לאיגוד לשכות

המסהר מעצם היותן הברות שם. לארגון לא משלמים דבר.

אהד הדברים החשובים שישנם בתקנון, וכבר ציינתי אותו, הוא אי-לקיהת כסף

ממועמדים שבאים אלינו, לא עבור דמי רישום, לא עבור דמי פתיחת תיק ולא עבור שום

, דבר. המפעל משלם להברות עבור השירות שהוא מקבל.

בעוד שאנהנו מקפידים על הדבר הזה ודואגים לכך שלא רק הברים שלנו שהברים

בארגון לא יקהו כסף אלא אנהנו מנסים להפעיל השפעה גם על אהרים שהם לא יקהו כספים

כאלה. יש כרגע תערוכת תעסוקה שמתארגנת בהסות שר ההינוך והתרבות, מר נבון. התערוכה

נערכת בתל-אביב והיא קרויה "קריירה". כבוד השר אמור לפתוה את התערוכה.
היו"ר א. נמיר
זוהי תערוכה שלכם?



ג. הבר;

לא, זוהי תערוכה שארגנה איזושהי חברת כנסים. זוהי תערוכת תעסוקה, כמו יריד

תעסוקה. תשבנה שם חברות ותנסנה לעזור לעובדים. חברות אלה מתכוונות לגבות כסף

מהמועמדים שיבואו לחפש עבודה. אנחנו כארגון מעצם העובדה שאנחנו אוסרים דבר זה על

חברינו, ראשית המלצנו לחברינו לא להשתתף באותה תערוכה, ושנית פנינו גם למשרד

החינוך והתרבות לבקש שהם כמובן לא יתנו את חסותם לכזה אירוע או שהם. יבקשו

לחילופין שלא יקחו כסף ממועמדים לעבודה כי זה לא אתי.

היו"ר א. נמיר;

יש שירות תעסוקה של משרד העבודה ויש שירות תעסוקה של משרד החינוך.

ג. הבר;

בשנה הראשונה של הארגון הוא מנה כ-40 חברים וכרגע ירדנו טיפה במספר, תוך כדי

מגמת הצטרפות.
היו"ר א. נמיר
מה זה טיפה? ירדתם לחצי. אני רוצה באמת להבין למה ירדתם.
ג. הבר
כשבאים ומכניסים חברות לארגון מסודר ומטילים עליהן הגבלות ומגבלות - צריך

להיות להן ברור למה הן חברות בארגון, אחרת ישנם כל מיני חפרים'. נניח שישנה חברה

כזאת שנמצאת במקום מסויים והיא תפשה לה פרנסה מאיזשהו מפעל שלו היא מספקת כמה

וכמה עובדים. היא כבר יכולה לקרוא לעצמה חברת כוח אדם מבחינת ההגדרה. הרי היום כל

אחד יכול לקרוא לעצמו חברת כוח אדם. לחברה כזאת אין כל סיבה מדוע להכניס עצמה

למסגרת. אנחנו רוצים שהיא תהיה במסגרת כדי לשמור על דרכי פעולה תקינות והגונות.

לה אין שום אינטרס להיות במסגרת. אנחנו מנסים לחייב חברות כאלה להיכנס למסגרת.

כמובן שאנחנו לא יכולים לחייבן. זו אחת הסיבות מדוע אנחנו רוצים צורת פעולה

מסודרת. כמובן שהיום אין לחברה כזאת שום סיבה להיות בפנים. במספר הזה של 200

חברות, שהזכרת גברתי, יכולות להיות הרבה חברות כאלה שמעסיקות כ-10 עובדים, כשנכון

בהגדרה הן נקראות חברת כוח אדם, השאלה היא רק מאיזה סוג ומאיזו מידה. לחברה כזאת

אין כל סיבה היום להיות חברה בארגון.

אנחנו מנסים כן לקבל את כל החברות. ראשית, אנחנו רוצים להיות ארגון שמייצג

כמה שיותר חברים. שנית, אנחנו רוצים לשמור על הענף בצורה מסודרת, הגונה ואתית

ביחס לכולם. זה יהיה גם לתועלת הענף - שאני הושב שהוא ענף מאד השוב למשק - זה

. יהיה גם לתועלת החברות עצמן וזה יהיה גם לתועלת המפעלים שעובדים אתן והמועמדים

שבאים אלינו.

אם אסתכל מעט קדימה ואומר איך היינו רוצים לראות את העתיד, הרי אני הייתי

מצפה לראות ארגון שיש לו אולי מקבילים במשק לא בדיוק בנושא הזה, אבל ארגון שיהיה

מסוגל לשלוט ולהטיל את מרותו על חברים בנושא אתיקה, דרכי פעולה, עבודה ובסך הכל

בתחום ההתארגנות של כל החברות שעובדות בנושא הזה. תודה רבה.

א. לויט;

לפני עלותי ארצה הייתי בעסק הזה בארצות הברית כמעט 15 שנה. עליתי ארצה בשנת

1973 כשבזמן הזה החברות האלה בתחום הזה לא היו. התחלתי לעבוד בלשכת האקדמאים -

חוץ-לארץ. במסגרת העבודה שלי רציתי ללמוד קצת על ערי פיתוח ועברתי למעלות. היום

אני גרה במעלות. עבדתי במשך 13-12 שנה עם הסוכנות ביחד עם משרד העבודה בקשר לנושא

עליה וקליטה בגליל.



לפני כמה שנים החלטתי ללכת לכיוון הפרייבטיזיישן והתחלתי לעבוד באותו כיוון

בו עבדתי בחו"ל. זה היה הנושא שעסקתי בו ולכן המשכתי לעסוק בו. זה שלוש שנים יש

לי משרד בתפן, זהו המשרד הראשי ויש לי עכשיו עוד כמה סניפים. אני עדיין עובדת עם

הרבה עולים. אני לא עובדת בכיוון יותר רהב מהכיוון שבו עבדתי בסוכנות היהודית,

אלא רק באווירה אהרת.

לפני שנתיים פגשתי במישהו מסקוטלנד ואז עלה הרעיון להקים את הארגון הארצי

לשירותי כוה אדם. גם הוא וגם אנוכי היינו מאד פעילים בתהום הזה בארצות הברית.

בשנת 1960 היה בארצות-הברית כמעט אותו מצב שישנו עכשיו בארץ, מבהינת התעשיה וכו'.

אהר-כך גם הוקק הוק מתאים. עכשיו יש בארצות-הברית ארגון טוב, חזק שעובד טוב עם

לשכת התעסוקה של משרד העבודה שם. כמובן שלוקה זמן לבנות ארגון כזה. חשבנו בעצם

להקים את אותו מבנה של ארגון בארץ.

אכן הכנו את הקווים המנחים לתקנון של חברי הארגון הישראלי של שירותי כוח אדם.

פה הדברים כתובים באופן כללי ואם יש לכם רעינות נוספים - נשמע אותם, כי אנחנו

מחפשים את ה-INPUT.

הקמנו את הארגון לפני כשנתיים וחצי ואז היו בו יותר מ-50 אנשים ובאמת למדנו

הרבה. יש ויש. יש בעסק הזה אנשים שהם באמת טובים מאד וברמה טובה מאד כמו בכל

העולם. יש אנשים מקצועיים שאיכפת להם והם עובדים טובים. מאידך, יש הרבה אנשים

שראו שאפשר להרוויח כסף ולא ראו כמה כסף אפשר להפסיד מהענין ונכנסו אליו. יש הרבה

כאלה שפותחים עסק כזה ולאחר מכן סוגרים אותו. זה דבר שהוא כמובן לא טוב לנו ולא

טוב למדינה. זה ודאי יותר גרוע בשבילנו כי כל התדמית של המקצוע שלנו נפגעת. אם

חברות כוח האדם עובדות כפי שצריך זה רק טוב לכולם.

אני במשרדי עובדת עם עולים. עם עולים זה יותר קל והם מבינים יותר טוב איך

להיכנס אלינו במקום להיכנס לסתם עוד משרד, כי יש לנו שפה משותפת אתם והם מבינים

אותנו. לפעמים אני שולחת את האנשים למשרד העבודה כשאני רואה שאני לא יכולה לעזור.

למשרד העבודה בארצות הברית יש הרבה קורסים שהוא יכול להציע וזה דבר מצויין.

המגמה של משרד העבודה היא להכשיר אנשים בקורסים. אני חושבת שזה גם צריך להיות

הבסיס פה. אני דווקא חושבת שעכשיו כך זה עובד פה.

היו בזמנו 50 אנשים שייצגו חברות בארגון והמספר ירד ל-20 בגלל שאני הושבת שלא

בנינו את הבסיס טוב, כך אני חושבת. לא היה אז תקנון וכו'. אבל כמו שבונים את

המדינה כך במשך השנים הראשונות לומדים דברים, מתקנים ובונים. עכשיו יש לנו בסיס

טוב ואנשים עכשיו רוצים להיכנס אלינו. אבל עכשיו יש לנו קריטריונים יותר ברורים

וכל מי שרוצה להיות חבר בארגון צריך להיפגש עם הוועד.

היו"ר א. נמיר;

אני עוד לא מבינה מה אתם עושים. אני רוצה להבין מי הם האנשים שבאים אליכם, מה

אתם מציעים להם, באיזה תנאים הם עובדים וכו'. את אומרת שיש לך משרד בתפן. תארי

בפנינו מה עושה המשרד בתפן, מי בא, איזה סוג אוכלוסיה, מה סוג התיווך, ממה משרדך

מתקיים, מה הקשר שלכם עם המעסיקים, מה הן זכויות העובדים וכדומה. אלה הדברים

המעניינים אותנו.

א. לויט;

קראתי את הצעת החוק שהיונה לפני שנה. לדעתי - ואני לא עורכת-דין - אין מספיק

הבדל בין קבועים לזמני ים. אלה שני עסקים שונים לגמרי. אני, למשל, לא עובדת עם

זמניים בכלל. אני עובדת רק עם עובדים קבועים, כי זה היה העסק שלי בארצות-הברית

ואני מכירה את הנושא הזה יותר טוב. אני לא עובדת עם זמניים בכלל. דווקא התכנית

שלנו לעתיד היא לעשות שתי ועדות.

אם מדברים על התנאים של עובד וכדומה - זה לא קשור אלי בכלל כי איני עוסקת

בכך. לי יש משרד כוח אדם לקבועים בלבד. העובדים באים אלינו כמועמדים, אנחנו

עובדים עם מפעלים שמחפשים עובדים קבועים ומפנים אליהם את העובדים.
מ. בוטון
זאת אומרת הם לא עובדים שלכם.
א. לויט
הם לא עובדים שלי.
מ. בוטון
אם כך, אתם עוסקים בתיווך. מההתהלה אנהנו מדברים רק על חברות תיווך. אצלם יש

רק תיווך.

ג. הבר;

לא, אצלנו יש תעסוקה זמנית. אני, לדוגמא, עוסק רק בתעסוקה זמנית.

א. לויט;

מדובר בשני סוגים שונים. קראתי את החוק והוא לא כל-כך ברור בענין הזה.
היו"ר א. נמיר
החוק הוא לא רלוונטי עכשיו. החוק הוא בסיס אבל זה לא מוכרח להיות מה שייצא

מהוועדה.

א. לויט;

אנשים באים אלי ואני מפנה אותם לעבודה קבועה. כשהתחלתי לעבוד חשבתי לעבוד רק

עם אקדמאים בגלל שחשבתי -

א. פרץ;

אבל מסתבר שהם מספיק חכמים ללכת לחפש עבודה לבד.

א. לויט;

לא, זה לא נכון. יותר קל לי לדבר על האיזור שלי. סגרו את פרוייקט הלביא

ומפטרים הרבה אנשים מרפא"ל. אנשים עבדו שם 20 שנה ואני רוצה לומר לכם שהם לא

יודעים איך לחפש עבודה. אנשים כאלה לא יודעים איך למכור את עצמם בשוק, כי השוק

היום הוא לא כמו השוק שהיה לפני 20 שנה או אפילו כמו לפני 5 שנים. אנשים יכולים

להיות עם יתרונות ומעלות טובות מאד אבל בלי לדעת איך לדבר על עצמם. אנחנו יכולים

לקחת את אותו אדם שכמעט נשבר - ולצערי יותר מדי אנשים עוזבים את הארץ - ולעזור לו

להיכנס לשוק העבודה היום. השוק הוא לא קל. העובדים שלי יודעים באמת איך לדבר עם

האנשים כדי למכור אותם. יש חברות שיש להן גופי כוח אדם והם לא יודעים איך לקבל

עובדים. אני חושבת שלהיות היום בעסק הזה זה לא פחות ציונות מדברים אחרים.

הי ו"ר א. נמיר;

על כל הדברים שאת אומרת אנחנו מסכימים, על ציונות, על זה שצריך להישאר בארץ

וכו'. אבל אנחנו לא מבינים עוד איך זה עובד.
א. לויט
נניח שעובד בא אלינו, הוא ממלא את הטופס ומדבר עם היועצים שלנו. לא תמיד

אנחנו יכולים לעשות משהו, אבל אנחנו יכולים לתת לעובד כזה יועץ שיסביר לו מח

לעשות, איך לארגן את קורות חייו, איך למכור את עצמו. אנשים באים מחקיבוץ ומחפשים

עבודה. בא אדם כזה מקיבוץ ומחפש עבודה והוא בא עם שורטס', עם מכנסיים קצרים. אם

אותו בחור יילך כך למפעל אף אחד לא ידבר אתו.
היו"ר א. נמיר
מה איכפת לי איך הוא בא? לכל הדברים האלה שאת אומרת אנחנו מסכימים. אבל אנחנו

מאד מודאגים ממה שקורה לעובדים האלה, מה מצבם, מה מעמדם, מה זכויותיהם וכו י.

א. לויט;

אנחנו. מנסים למצוא להם עבודה במפעל והם עובדים במפעל. את כל התנאים המפעל בו

הם עובדים נותן להם.

ג. הבר;

באופן כללי העבודה מתבצעת כך; למפעלים יש הזמנות לתפקידים מסויימים. בדרך-כלל

הפונים אלינו הם מכל מגוון הקשת. זה מתחיל מעובדי ייצור, עובדים פשוטים ללא

מקצוע, דרך צווארון כחול מה שנקרא שאלה אנשים ממקצועות המתכת כמו מסגרים, רתכים,

חרטים וכדומה, כמובן מקצועות המשרד למיניהם ואקדמאים למקצועותיהם השונים עד

לתפקידים בכירים ביותר, כמו מנהלי מחלקות במפעלים וכדומה.

מבחינת הנוהל כאשר העובדים מגיעים אלינו כל אחד עובר ראיון מעמיק עם יועץ

שהוכשר לצורך הנושא הזה. בדרך כלל רמת כוח האדם שעובדת אצלנו כוללת אנשים או

מתחום הסוציולוגיה, או מתחום הפסיכולוגיה, שבקיאים בנושא של ראיונות ואיבחון של

המועמדים. אנחנו מפנים את העובד למפעל והוא מגיע למפעל. אם העובד מתקבל במפעל הוא

עובד במפעל. את המשכורת הוא מקבל מאתנו.
מ. ביטון
הגב' לויט דיברה על משרד שפועל כלשכת תיווך. אתה מדבר עכשיו על הסוג השני.

אנחנו רצינו הסברים לגבי התיווך.

ג. הבר;

תיווך משמעו שהאדם נשלח לעבוד במפעל. המפעל מקבל את העובד ואומר לו 'תעבוד

אצל י כמה נדס אלקטרוניקה'.
היו"ר א. נמיר
לכמה זמן?

ג. הבר;

הוא עובד על חוזה אישי.

א. לויט;

מאצלנו הוא מתקבל כעובד קבוע.
היו"ר א. נמיר
קבוע זה לא חוזה אישי. הוזה אישי רוצים הותמים להצי שנה, רוצים הותמים לשנה.

ג. הבר;

שלהנו אותו למפעל מסויים שיתקבל כעובד קבוע במפעל. המפעל מכניס אותו להסכם

העבודה שלו ומשלם לו את המשכורת כמו שנהוג.

הי ו "ר א. נמיר;

האם אנהנו מדברים על אותו מונה קבוע?
ג. הבר
קבוע פירוש הדבר שהתפקיד הוא קבוע.

היו"ר א. נמיר;

אפשר לפטר אותו?
ג. הבר
כמו שנהוג במפעל. אם זה מסוג המפעלים שעובד על בסיס של הוזה אישי - זה לפי

התנאים שלו.

הי ו "ר א. נמיר;

אם זה מפעל מאורגן הוא עובד על-פי כל הכללים?

ג. הבר;

כן, מהיום הראשון.

היו"ר א. נמיר;

מר ז'ילוני, מר אושרי, האם שמעתם על זה שמפעלים מאורגנים מקבלים עובדים דרך

מתווכים? מילא, אני יודעת שמ-ORS וממנפאואר לוקהים, אבל גם מההברות האלה לוקהים?

על הסוג הזה של העבודה שלכם לא ידעתי.

א. לויט;

זה לא נגד ההוק. אם החברה מחפשת מישהו היא מתקשרת ללשכת העבודה, אבל אם היא

לא מקבלת מישהו מהלשכה היא יכולה להתקשר אלינו.
היו"ר א. נמיר
אבל לפי החוק אסור תיווך עבודה. מר יצחק ברק, האם זהו תיווך עבודה?
י. ברק
זה תיווך עבודה. האם אתם מקבלים תשלום מהאיש שאתם שולהים אותו לעבודה?
א. לויט
לא, רק מהמפעל.
ג. הבר
הזכרתי שלא לוקחים כסף ממועמדים לעבודה.
היו"ר א. נמיר
אנהנר זוכרים את הדיון במהדורה של הכנסת הקודמת. אני הושבת שלאהר הליכתו של

מר גפן עושים או עשו כבר איזשהו בדק בית בצורת העבודה שלהם. יכול להיות שבעקבות

הדיון על ההוק הלו שינויים. על-פי ההוק שהיה מונה על שולהן הוועדה תיווך עבודת

הוא בניגוד להוק. אני מעריכה שלכן הל שם מהפך קודם בהנהגת הנושא ובקביעת

קריטריונים שונים לעומת מה שהיה קודם לכן. לא במקרה אני שואלת כל-כך הרבה שאלות

ומה שאומרים לנו עכשיו זה בניגוד מוחלט למה שהציג כאן מר גפן בכנסת הקודמת.
מ. בוטון
כתוב בהוק ש"לא ינהל ולא ... אדם לשכה פרטית אלא...".
היו"ר א. נמיר
זה בחוק החדש.
מ. בוטון
זה בחוק הקיים.

היו"ר א. נמיר;

אם כך, איך ORSעובד? איך ל ORS בניגוד לחוק היו שולחנות בלשכות התעסוקה?
י. ברק
אסביר. ראשית כל, לפי החוק הקיים מה שקיים היום הוא שתיווך עבודה אסור, בין

אם זה בתשלום ובין אם זה לא בתשלום. זה נקרא בהוק "לשכה פרטית". זה השם שהחוק

נותן לענין הזה. גם רשיון אי-אפשר לקבל.

אמנם ההוק אומר שאין לקיים לשכה פרטית אלא ברשיון משר העבודה והרו ויוה, אבל גם

רשיון לא ניתן ולא ייתן, כי החוק אומר שאסור לתת רשיון אלא ללשכה פרטית של ציבור.

כלומר לשכה שמתקיימת על-ידי גוף ציבורי, כמו הסתדרות הסטודנטים, ההסתדרות הכללית

התאהדות עולי בריטניה וכדומה, היא לשכה שיכולה לקבל רשיון. אבל גוף שעובד לצורך

עסקים אפילו לא יכול לקבל רשיון. אם הוא יבקש - הוא לא יקבל.

בהצעת ההוק שלנו הצענו לאפשר קיום תיווך עבודה ברשיון ובפיקוה מאד הדוק, אבל

תוך איסור מוהלט לקבלת תשלום מהעובדים. אני מניח שההכרות האלה ראו כבר צעד אהד

קדימה את הדברים והוציאו הנהיה לחבריהם לא לקהת תשלום מהעבודה. זאת בהנהה שזה

ישמש איזה קרדיט לענין הזה.

היו"ר א. נמיר;

תאמר לי איך עבדתם עם ?0RSאיך נתתם להם שולחנות בלשכות התעסוקה?
י. ברק
ORS עוסק באותו נושא של עבודה זמנית שכאן דובר עליה. הוא לא עוסק בתיווך.

היו"ר א. נמיר;

ORSמשלמת את השכר לעובדים.

ו

י. ברק;

אנחנו כל הזמן מבהירים שיש שני סוגים של עיסוק במקצוע הזה. גם הצעת ההוק

שלנו מבהירה זאת בצורה ברורה. ישנה השיטה של העבודה הזמנית ויש השיטה של התיווך.

אלה שני דברים נפרדים לגמרי וחייבים להבחין ביניהם. ORSאו מנפאואר עוסקים בעבודה

זמנית. כלומר צוות העובדים הם עובדי ORSוהוא שולח אותם לעבוד במקום אחר. ORS

משלם להם את השכר. אני רוצה להזכיר שאפילו ל-ORS יש הסכם קיבוצי עם מועצות פועלים

על תנאי העבודה של העובדים שלו. כלומר עד כדי כך ORSיצר לעצמו את התדמית של

מעסיק, לא של מתווך אלא של מעסיק. עובדה היא ש ORS-מתנהג כמעסיק לכל דבר ולא

כמתווך. אותו דבר אמור לגבי מנפאואר ואולי יש עוד הברות כאלה. לכן ORSקיבל את

העובדים דרך שירות התעסוקה כמו כל מעסיק. לכן היה לו שולחן בשירות התעסוקה כי הוא

היה מעסיק גדול שהעביר הרבה הזמנות עבודה לשירות התעסוקה ולכן שירות התעסוקה נתן

לו את השירות הזה.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
מהי האפלייה הזאת לטובה לגבי ?ORSכל מעסיק יכול לבוא ולשים שולחן בלשכת

התעסוקה.
היו"ר א. נמיר
אני חושבת שכך הגדילו את ORSונתנו לו לגיטימציה.
י. ברק
עד כמה שידוע לי ביטלו את ההסדר הזה.

הי ו "ר א. נמיר;

זה בגלל הפחד מהחוק.
י. צבן
האם יכול להיות שגם שירות התעסוקה מגייס לעצמו עובדים באמצעות ב?ORS-
י. ברק
רבותי, אני מציע לא להיתפש לזה. זוהי אפיזודה. זוהי אפיזודה טובה או לא טובה

שהיתה ואין שום בעיה לחסל אווזה. לא זאת הבעיה שעומדת בפנינו.

אנחנו לא נכנסים עכשיו לדיון על החוק. כל מה שאמרתי היה כדי להבהיר את הענין

של הארגון הארצי לשירותי כוה אדם.
ג. הבר
בנושא של כוח אדם זמני, כמו שהוסבר, העובדים מופנים למפעלים כאשר המשכורת

משולמת על-ידי החברה לשירותי כוח אדם. שאלת מה מקבלים. ציינתי קודם את סוגי

האוכלוסיות שבאים, החל מעובדים בלתי-מקצועי ים ועד לאקדמאים וכדומה. מבחינת



משכורות הם מקבלים את משכורתם מהחברה. לגבי תנאים סוציאליים - המינימום בתנאים

סוציאליים זה הקבוע בחוק ומעבר לזה. זה תמיד יותר מהמינימום הקבוע בחוק.

א. פרץ;

היו"ר א. נמיר;

רבותי, יש שתי תפישות עולם מאד שונות. היום יש כאן אנשים שמייצגים תפישת עולם

של שוק חפשי. הבעיה היא בעיה של שירות התעסוקה ומשרד העבודה ולא הם.

ג. הבר;

אני מחיפה, חיפה מוכת האבטלה כמו שנכתב בכל המקומות. כל אדם שמתחיל לעבוד

אצלנו אני גם צריך לשכנע אותו לעבוד אצלי מול הצעת עבודה אלטרנטיבית שקיימת לו,

והאמן לי שיש לו. אני מעוניין שהוא יעבוד אצלי כי אני מרוויח מזה. זה ברור. אני

נותן לו תנאים מעבר למה שהחוק מחייב אותי, ואני מדבר על תנאים סוציאליים, כי אני

רוצה שהוא יעבוד אצלי ואני חייב לעמוד בתחרות עם מקומות עבודה אלטרנטיבים שיש לו.

כבר הזכרתי שיש מקומות עבודה אלטרנטיביים כאלה למרות כל האבטלה והכל.

לכן תשובתי לשאלה מה העובדים מקבלים היא זו; הם מקבלים את כל התנאים

הסוציאליים, ואני מדבר על חופשה, מחלה, הבראה, קופת גמל, קרן השתלמות וכו'. הם

מקבלים את הכל. אמרתי שהמינימום זה החוק ובדרך כלל זה הרבה יותר. שוב, זה בגלל

הנושא של תחרות חפשית. אני רוצה שהוא יהיה עובד טוב, אני רוצה שהוא יהיה מרוצה,

כי אם הוא לא יהיה מרוצה הוא לא יישאר.

א. פרץ;

איך קורה שהמפעל, אותו מפעל, אם באמצעות שירות התעסוקה או באופן פרטי משלם X

ופתאום מגיעה חברת כוח האדם והוא משלם Xפלוס משהו? מה קרה? האם פתאום המדד שלו

לעובד השתנה? האם התמחיר שלו השתנה? האם אתה קוסם והוא לא? אני לא מבין, למה

כשאתה מציע אותו הוא יותר יקר וזה טוב לו, אבל כשמישהו אחר מציע אותו או שהוא

מציע את עצמו לבד הוא משיג פחות?

ג. הבר;

האם אתה מתכוון למחיר לעובד?

א. פרץ;

כן. אתה הרי מתאר תמונה שכשהעובד מגיע דרכך לא רק שהוא חלילה לא מקופח, אלא

להיפך אתה נותן לו יותר, התנאים הסוציאליים שלו הם יותר טובים ומצבו משתפר. למה

מפעל כלכלי מציע לך יותר מאשר לשירות התעסוקה או לעובד באופן פרטי?
ג. הבר
ברגע שמדובר בעבודה זמנית, כשיש פיקים, כשפתאום יש עבודה דחופה שצריך להוציא

- הוא צריך מיד אנשים כדי לפתור את הבעיה, אחרת הוא מאחר. לכן שווה לו לשלם קצת

יותר, שאם לא כן האניה תיסע וכו'. גם לעובד אתה צריך לתת קצת יותר משכורת כפיצוי

על הזמניות. הוא עובד זמני, הוא לא עובד תקופה ארוכה וגם הוא צריך לקבל יותר,

אחרת אין לו שום סיבה לעבוד שם. אני חייב למלא את הרצונות של העובד ואת הרצונות

של המפעל.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
מאיו הרווחים שלכם?
ג. הבר
אף חברה בארץ מהחברות הרציניות לא גובה כסף ממועמד עבור שום דבר, לא עבור r?r

שהאדם נכנס למשרד, לא עבור רישום, לא עבור תמונה, לא עבור מבחן גרפולוגי, לא עבור

מבחן פסיכומטרי ולא עבור כל דבר אחר. אסור בתכלית האיסור לגבות כסף ממועמד. בסך

הכל המועמד בא לחפש עבודה. המעביד משלם עבור דמי השירות.

א. לויט;

קיבלנו פניה מהארגון להיכנס לארגון הבינלאומי - - -

א. פרץ;

זה יעזור לכם בהבאת עובדים זרים.

היו"ר א. נמיר;

אתם מביאים עובדים זרים מחו"ל?

א. לויט;

אני מדברת על הארגון. לגבי עובדים זרים בחו"ל - אנחנו לא מביאים עובדים כאלה.

אני נגד זה. לדעתי ולדעת עוד כמה אנשים אין להתיר לבעלי חברות שמביאות עובדים

מחו"ל. להיכנס לארגון. אני עבדתי יותר מדי שנים עם עליה וקליטה ואני לא מוכנה

לעזור לאנשים לצאת מפה. לפעמים יש צורך, אבל זה לא ענין שלנו, זה גם לא ענין של

כוח אדם, זה יותר קרוב לקבלן, לקבלנות. אני חושבת שמרבית החברים בארגון שלנו הם

נגד הבאת עובדים זרים.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
האם אפשר לדעת כמה אנשים עובדים דרככם במשך השנה?

היו"ר א. נמיר;

הם כבר אמרו זאת בהתחלה. יש להם בערך היום כ-5,000 עובדים. הם נקראים הארגון

הארצי לשירותי כוח אדם. כשהם הופיעו בכנסת הקודמת הם דיברו על כך שהם מאגדים

בתוכם 40 חברות לשירותי כוח האדם. מאז חל שינוי בהרכב שלהם. היום הם דיברו על 20

חברות ועל שינויים שהם באמת עשו. יש בארגון מספר חברות קטנות שמעסיקות כל אחת

בין 150 ל-200 עובדים ויש להם מספר חברות גדולות שמעסיקות בין 700 ל-800 עובדים

בכל חברה. ביחד דרכם עוברים כ-5,000 עובדים. פירושו של דבר שזה הרבה יותר גם

מ-ORS. הם אומרים שב- ORSיש 2,500 עובדים. מר גבי סבג מדבר על הרבה יותר, על פי

שניים ופי שלושה. מנפאואר זה בסביבות 1,500 עובדים. היום לפחות קיבלנו איזה סדר

גודל שנדע פחות או יותר במה מדובר.

א. לויט;

בארצות הברית היו לי 45 סניפים בכמה מדינות.

מכל מקום עכשיו אנחנו עומדים לבנות את הארגון על הפרינציפ שקיים בארצות

הברית, כי אותו אנהנו מכירים יותר. אנחנו מדברים על תקנון שיהיה. עכשיו אנחנו

עושים סקר. אנחנו שולחים לכל אהד את הטופס. אפילו אם יש לנו רק 20 הברות אנחנו

מדברים בשם המקצוע ויש עוד אנשים שרוצים להתאגד. אנחנו עושים את הסקר כי אנחנו

בעצמנו לא יודעים בדיוק דברים. למשל למר גדי הבר יש היסטוריה מאד מעניינת. הוא



הקים את החברה בתוך האוניברסיטה. יש הרבה אנשים שלו שעובדים בהתנדבות בהרבה דברים

בתוך מוסדות. אנחנו עושים את הסקר גם כדי לדעת כמה עובדים יש לנו וכדומה. נוכל

לתת לכם את התוצאות של הסקר הזה.

אנחנו באמת מנסים לעבוד ביחד, לא במקום שירות התעסוקה אלא לעבוד ביחד. יש

מקומות שאנחנו עובדים עם שירות התעסוקה, אולי לא בצורה רשמית, אבל אנחנו עובדים

אתם. בכל זאת לאנשי שירות התעסוקה יש את אותה מטרה שלנו: הם רוצים שיותר אנשים

יעבדו. אני עובדת עם לשכת האקדמאים ועם עולים במרכזי קליטה. אנחנו עובדים ביחד עם

שירות התעסוקה. לעתים אני שולחת אליהם אנשים שצריכים קורסים. יש עולים שמגיעים

ארצה, יש חיילים משוחררים שמגיעים אחרי שירות למעלות ולערי פיתוח אחרים ונתקלים

בבעיות תעסוקה. אנחנו עובדים ביחד עם לשכת התעסוקה לא באופן רשמי אבל זה קיים.
היו"ר א. נמיר
האם אתם מצליחים לסדר אקדמאים בעבודה?
א. לויט
כן, בהחלט.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
מחי ההתפלגות של ה-5,000 עובדים? אני מדברת על התפלגות מבחינת מקצועות, רמה

וכו'.
ג. הבר
זה מתחלק כך: כ-30% - עובדים בלתי-מקצועיים, 40% עובדי צווארון כחול, והיתרה

שהיא בערך 30%-35% הם עובדים אקדמאים, כלומר מקצועות ברמה אקדמאית, אם זה הנדסה,-

כלכלנים וכו'.
י. צבן
איך אתם מכשירים עובדים בלתי-מקצועיים לקראת קבלה לעבודה מעבר לשירות

התעסוקה?
ג. הבר
עובדים מקצועיים מעצם טיבם לא צריכים יידע מקצועי. את היידע המקצועי הם

רוכשים תוך כדי עבודה.
י. צבן
מה היתרון שלכם בענין הזה על-פני שירות התעסוקה? אני מבין שכשאדם יש לו מקצוע

- אתם עוזרים לו איך למכור את המקצוע ולא לבוא בשוטרס'. אבל מלבד זה מה היתרון

שלכם?
ג. הבר
באופן כללי אמרתי בתחילת הישיבה שהעבודה שלנו היא מקצועית. ההתמקצעות שלנו

היא מעצם העובדה שאנחנו עובדים עם הרבה לקוחות ולומדים היטב את השוק. זה ביזנס

פרטי ואתה חייב להיות טוב, שאם לא כן - לא תהיה בשוק.
א. לויט
אם אנחנו מקבלים הזמנה מהמפעל ורואים את הצרכים. החוק הוא קצת מסובך עכשיו,

אבל אנחנו שלחנו אנשים למשרד העבודה והרווחה והם קיבלו ממנו את הפתק שמאפשר להם

להתחיל לעבוד.
י. פורמה
השתתפתי בכמה ישיבות של הוועדה בקדנציה הקודמת של הכנסת ומשום מה יש לי תחושה

שהמסר, לטוב או לרע, בקשר למה שעושות חברות כוח האדם לא עבר מספיק.
היו"ר א' נמיר
נכון, הוא לא היה ברור. אגיד לך את האמת, לי גם יש תחושה שלא כולם אומרים לנו

את כל האמת. אני לא אומרת זאת לגבי אנשים שיושבים דווקא עכשיו כאן.

י. פורמה;

אבל אני חושב שהדבר הוא יחסית די פשוט; מעסיק צריך עובד ואם הוא צריך עובד

לשבועיים, לשלושה חודשים או לפרק זמן ארוך יותר בגלל פרוייקט שנמשך יותר, הוא

פונה למר גדי הבר ואומר לו שמכיוון שיצאה אצלו פקידה לחופשת לידה הוא צריך מישהי

שתעבוד על מחשב, שתעבוד על מעבד תמלילים שנקרא "נועם" ותדע לנהל משרד, והתעריף

שלו לכך הוא כזה וכזה. זאת אומרת גדי הבר שהוא השולח והמעסיק של אורנה פקידה מקבל

את הכסף מאותו אדם אליו הוא שלח את חעובדת, מזה הוא חי ואחרי שלשח חודשים הגברת

חוזרת אל גדי הבר ואו שמוצאים לה עבודה אחרת או שלא מוצאים לה והמפעל שהעסיק אותה

מחזיר לעבודה את אותה עובדת שיצאה לחופשת לידה. זה העניו של העובדים הזמניים.

אתם מנסים להגדיר בחוק "קבלני עבודה" ובכך נראה לי שאתם קצת חוטאים לענין.

מדובר בעובדים זמניים שעובדים במקומות עבודה באמצעות חברות לשירות כוח אדם.
היו"ר א. נמיר
אבל הם דיברו גם על קבועים.
י.פורמה
כן, אבל אני אומר שזה סוג אחד. הסוג השני של הקבועים הוא שהעובדים הם לא

קבועים אצלם אלא שמיישמים עובד לעבודה קבועה במפעל מסויים ומהרגע שהוא התקבל

לעבודה באותו מפעל הוא לא עובד של הגב' לויט ולא מעבירים לה כל חודש איזשהו תגמול

אלא הוא עובד קבוע שלא אותו מפעל. במקרה הזה הגב' לויט משמשת צינור טוב יותר או

טוב פחות למפעל לצורך קבלת עובדים ולמיונם.

קריאה;

זה תיווך.
י. פורמה
זה תיווך אבל זה לא סתם תיווך. אני מצביע על הכיוון לפיו הענין עובד. מדובר

במיון של העובד.

היו"ר א. נמיר;

זה מפני ששירות התעסוקה לא נתן את השירותים. לכן החברות האלה צמחו.



י. פורמה;

הכיוון הוא לא כל-כך הכיוון של תיווך אלא יותר הכיוון של איבחון. רק לפני

שבוע ישבו אצלנו 3 הברות הדשות שרצו להצטרף לארגון. שתיים מההברות האלה הציגו את

הדברים כך שהן הקימו מכונים פסיכוטכניים לאיבחון העובדים והן מעסיקות אנשים

מקצועיים בתהום הזה. כך הברות אלה מנסות ליצור את ההתאמה הטובה ביותר בין דרישות

המעסיקים לבין כישורי העובד. זאת אומרת מה שאנהנו קוראים לו תיווך הוא למעשה המשך

הזרוע של מהלקת כוה אדם במפעל. לעתים גם יש מפעלים שאין להם מהלקת כוה אדם כי לא

כדאי להם להקים מהלקה כזאת. כאן בוודאי לא נוצרת שום בעיה של זכויות העובדים

שנפגעות כי מהרגע שהעובד נתקבל לעבודה באותו מפעל אזי הוא בעצם עובד המפעל בהתאם

לתנאים שיתר העובדים עובדים לפיהם. אם עובדים באותו מפעל לפי הוזים אישיים, גם

אותו עובד יעבוד לפי הוזה אישי. אם עובדים שם לפי הסכם קיבוצי יהולו על אותו עובד

כל התנאים של ההסכם הקיבוצי. לכן למרות שזהו כביכול תיווך עבודה הרי מהרגע שאותו

אדם יצא ממשרדה של הגב' לויט והגיע לאותו מפעל - נגמר הענין. כלומר אין בכלל בעיה

של זכויות עובדים במקרה הזה.

אולי במקרה של מר גדי הבר, כשמדובר בעבודה לאורך זמן, ייתכן שזכויות עובדים

נפגעות ואז אולי צריך לפצות אותם. אבל בוודאי בקטע הזה של חודשים או אפילו עז- שנה

אנהנו רואים את מצב האבטלה ונדמה לי שהברות מהסוג הזה מאפשרות להקטין את האבטלה

ההיכוכית וליצור משרות שלמות מרבעי או הלקי משרה שקיימים בשוק ושלא היו באים לידי

ביטוי לולא האפשרות הזאת לעבוד דרך הברה לכוח אדם זמני.

בנוסף לכך ישנה היום התופעה שאצלנו היא עדיין בחיתוליה אבל בעולם הרהב הואים

אווזה בפירוש והיא שעובדים לא מעוניינים לעבוד במקומות קבועים, אלא הם מעוניינים

לעבוד בעבודה זמנית. לפעמים הם מקבלים שם תמורה גבוהה יותר מאשר הם היו מקבלים

ישירות במפעל והם מעוניינים לעבור ממקום למקום,
היו"ר א. נמיר
ומה עם הזכויות שלהם?
י. פורמה
יש חברות לכוח אדם זמני שמבטיחות זכויות לפעמים יותר מאשר פירמות פרטיות שלא

מעוגנות בשום מקום.
היו"ר א. נמיר
פנסיה?

י. פורמה;

יש היום במשק ארגונים ומפעלים לא מעטים שאין להם פנסיה. הם לא חריגים בענין

הזה. פנסיה לא חלה על יותר ממחצית המשק היום.

היו"ר א. נמיר;

האם אתה בטוח בזה?
י. פורמה
בטוה במאה אחוז. אתן דוגמא שהיא אולי לא לטובתנו. איגוד לשכות המסחר מאגד

בתוכו הרבה פירמות.
היו"ר א. נמיר
כמה עובדים יש בפירמות האלה לפי הערכתך?

קריאה;

איגוד לשבות המסחר שייך ללשכת התיאום של הארגונים הכלליים והוא חתום על ההסכם

של פנסיה מקיפה ופנסיית יסוד.
י. פורמה
לא נכון. יכול להיות שמה שאני אומר יהיה בומרנג. הענין הזה שכאילו פנסיה חלה

על כל ענפי המשק איננו נכון.
היו"ר א. נמיר
נבדוק זאת.

י. פורמה;

לדעתי, ההתפתחות של הכלכלה וההתמקצעות בשנים שאנחנו נמצאים בהן לא יאפשרו

לפירמות לעבוד שלא בשיטה הזאת.

שירות התעסוקה הוא שירות מאד חשוב, אבל אני חושב שהוא צריך לפעול בשוק כגורם

תחרותי. היתרון הראשון שלהם הוא שהם פרושים בכל הארץ. היתרון השני שלהם הוא שהם

נותנים שירות ללא תשלום. אם הם יהיו מספיק יעילים והאינדיקציה ליעילות שלהם

תהיינה החברות שפועלות היום - אזי יכול להיות שמרבית חברות כוח האדם לא תהיינה

קיימות. אני חושב שדווקא עידוד חברות כאלה מעודד בעקיפין את שירות התעסוקה לפעול

טוב יותר, כי יתרונות יחסיים יש להם.
היו"ר א. נמיר
תודה רבה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת צבן.
י. צבן
זה שאפשר לתת לארגון שלכם ציון לשבח על כך שהוא שלח נציגים טובים לדיון זה

סיפור אחד, וההתייחסות לגופם של דברים היא סיפור שני.

ראשית כל, אני רוצה לשאול את נציגי ההסתדרות שאלה ואני מבין שתשובות נקבל

בישיבה הבאה. האם אותן מועצות פועלים שחתמו על הסכמים עם ORSוכדומה תובעות מ-ORS

גם להיות מקום עבודה מאורגן? האם זהו מקום עבודה כביכול לכל דבר?

אני מתאר לי שבוועד הפועל לא כל-כך שמחים על התופעות האלה. השאלה גם מה עושים

לבלי מתן.

שאלה שניה שאני רוצה לשאול היא לכאורה שאלה פורמלית. כאן יש לנו, לפי דעתי,

בעליל עבירה על החוק. אני לא יודע אם הביצוע של החוק הזה הוא הפיקוח על העבודה.

אני מבקש לדעת מה עושים במקרה הזה לא מפני שאני חושב שהטיפוול החוקי המשפטני הוא

שיפתור כאן את הבעיה. אבל לא יכול להיות שתהיה, מבחינת ההתייחסות למערכת החוק

בארץ, איזו איפה ואיפה. אני קורא הרבה פסקי דין שבהם שופטים מביעים את כל ההבנה

למצוקתו של העובד אבל אומרים 'החוק מונע מאתנו להיענות לך וכדומה', ופתאום יש

איזשהו תחום שבו הדברים נעשים בניגוד לחוק ואין פוצה פה ומצפצף. זה לא יכול

להיות.



יכול להיות שאילו היו כמה דרמות משפטיות אזי המערכת כולה היתה נזקקת יותר

לעשות סדר בדברים.

עכשיו אני רוצה לומר הערה עקרונית. ראשית, המודל של ארצות הברית שיכול להיות

טוב או לא טוב איננו מתאים למבנה של החברה הישראלית. פשוט צריך להבין את זה.

אנחנו לא בנויים לכך, לטוב ולרע. אי-אפשר להעתיק את המודלים האמריקנים של יחסי

עבודה לכאן. אם חייתם נותנים דוגמא מגרמניה, מהולנד או מצרפת - יש מה ללמוד, כי

מבחינת הסטרוקטורות של האיגודים המקצועיים וכדומה יש דמיון. אני גם לא רוצה

להעתיק את המודלים האמריקנים להברה הישראלית.

אני יכול להניח שגם אם יהיה שירות תעסוקה מצויין תהיינה 'נישות' מסויימות

שיהיה בהן מקום לאיזה שהם הסדרים אחרים. יכול להיות. אני לא רוצה לומר שכל הדברים

באופן מוחלט ובאופו אבסולוטי יכולים להסתדר. זו איננה, לצערי, הבעיה שעומדת

לפנינו. מה שעומד בפנינו הוא התפתחות של שירות תעסוקה פרטי חליפי. זו המציאות

שעומדת בפנינו. זאת הבעיה.

לכן צריך להזמין, לפי דעתי, את שר העבודה והרווחה ואת שר אוצר יחד. ממשלת

ישראל חייבת תשובה לשאלה אם היא רוצה שירות תעסוקה ראוי לשמו ואם כן איך עושים את

זה. אם לא - זה לא יעזור. אני אפילו אומר יותר מזה. במצב שיש שירות תעסוקה מנוון,

עם כל האנטיפטיה שיש לי לתופעה הזאת - ולא לאנשים שיושבים כאן - של התפתחות שירות

תעסוקה פרטי, יכול להיות שהם מקלים על מצוקת האבטלה של כמה אנשים, אז מה אני אלין

עליהם? אם יש שירות תעסוקה מנוון שלא מצליח לחבר את הקצוות - אזי יכול להיות

שדרכן של החברות האלה נפתרים דברים ואנשים במקום להתגלגל באפס מעשה מוצאים לעצמם

איזשהו פתרון.

לכן אני לא יכול, עם כל ההתנגדות שלי להתפתחות של שירות תעסוקה חליפי, להאבק

נגד התופעה הזאת בלי שאנחנו בונים את האלטרנטיבה בצורה ראוייה לשמה. התפקיד של

הוועדה הזאת, לפי דעתי, הוא לזעזע בענין הזה את אמות הסיפין וכל גורם ציבורי

שיכול לתת לנו ביד בענין הזה שייתן יד. אני חושב שההסתדרות צריכה להיות בענין הזה

הרבה יותר פעילה במאבק נגד ההתפתחות של התופעה הזאת. כך יכול להיות שיהיה באמת

לאותם דברים - כמו מחליפות לפקידות שיוצאות לחופשת לידה ל-3 חודשים וכדומה - משהו

מעין זה.

רבותי, כל הסיפור שאתם מציגים כאן קל מאד להשיל מעליו את התפאורה ואת הבגדים

היפים. ענין תיווך העבודה הוא ברור, אבל העובדים שאתם מקבלים כביכול כעובדים שלכם

הם לא עובדים שלכם כל הזמן ואותה פקידה לא תקבל מכם משכורת בין ביקוש אחד של מפעל

לביקוש שני של מפעל. הרי אם מפעל אחד ביקש עובדת לשלושה חודשים ויש פאוזה של חודש

וחצי עד שמפעל שני יבקש פקידה, אתם לא משלמים את החודש וחצי הזה. לכן היא לא

עובדת שלכם מן המנין. זה הכל פיקציה. הכל בנוי על פיקציה. זה תיווך עבודה נטו,

נטו, נטו, כל הסיפור הזה.

לכן יש כאן פגם. אתן דוגמא. מה הסכנה כשאתה דיברת על ענין הפנסיה? - ההובה

של הוועדה הזאת היא לעודד הסדרים שיש בהם בטחון סוציאלי. אני זוכר שהיה המעבר

מפנסית יסוד לפנסיה מקיפה. הלק מוועדי העובדים לא רצו לעבור לענין הזה. אמר לי

נציג ועד עובדים ב"מרכבים" דבר שלפני ששמעתי אותו לא האמנתי עליו. כך הוא אמר לי:

ארנה רוצה שיורידו מהמשכורת שלי היום יותר כסף כדי שאם חס וחלילה אהרג מחר בתאונת

עבודה אשתי תוכל לרקוד על הקבר שלי עם גבר זר בבגדים יותר יפים? מה אני צריך

לדאוג לעתיד וכדומה? רבותי, אנחנו לא יכולים לקבל את הנורמות האלה.

נכון, אפילו שיש עובדים שמעדיפים לעבוד חצי שנה כאן וחצי שנה שם, זה לא משקף.

את תרבות העבודה ותרבות התנאים הסוציאלים שאנחנו צריכים לטפח. אנחנו לא צריכים

לעודד את המגמות האלה.

מה אתה אומר לי בענין הזה של הזמניות? - אתה אומר לי שזה יותר נוח. נכון,

יכול להיות שאם הוא יחפש את העבודה באמצעות לשכות התעסוקה וישקיע בחיפוש עוד

שבועיים ועוד שלושה שבועות - לא דרכך הוא יתקבל כעובד זמני מן המנין במקום עבודה

על-פי הסכם עבודה קיבוצי ויהיה תהליך נורמלי. אתם במובן מסויים עוצרים את



הנורמליזציה של ההשתלבות של האנשים במערכי העבודה הקבועים שצריכים להבטיח גם

לאורך זמן את התעסוקה שלהם וגם להבטיח את הבטחון הסוציאלי. לכן כל התפאורות האלה

לא יועילו וכל הטפות המוסר לא יועילו אם לא יהיה שיפור בשירות התעסוקה וזה למעשה

הנושא שאנחנו מוכרחים להתלבש עליו בכל מקרה.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
ראשית, אני מצטערת על כך שלא הייתי בראשית הישיבה. הייתי בוועדת הכנסת. ככל

שאני שומעת יותר אני מתחזקת בעמדה שלי שנקטתי בה מההתחלה והיא שכל החברות האלה של

כוה האדם הן למעשה לשכות עבודה. חברות אלה סיגלו לעצמן צורה זו או אחרת של טיפול

בכוח אדם ואספקתו למקומות עבודה אחרים. הרי בסך הכל הם לא מפעילים בעצמם את

האנשים אלא הם שולחים אותם למקומות עבודה, פשוטו כמשמעו. אם אותו מעסיק שארנה

דיברת עליו מלשכות המסחר פונה אליהם, למה הוא לא פונה אל שירות התעסוקה? למה הוא

לא מוכן להוסיף עוד 10%, שהוא נותן לחברת כוח האדם עבור דמי העמלה והשירות שהן

נותנות לו, לעובדים? ואז אולי זה יכול להוות תמריץ עוד יותר גדול בכדי ללכת

למקום עבודה שייתן לעובד 10% יותר?

אני לא יכולה להבין מדוע צריך להזמין עובדים בלשכת עבודה אחרת ולא בלשכת

העבודה שפועלת על-פי חוק. שירות התעסוקה צריך גם לספק כוח עבודה זמני והוא לא

נוצר רק כדי לספק עבודה קבועה ועבודה זמנית צריך לספק מישהו אחר. מי אומר את זה?

אני עבדתי בשירות התעסוקה 7 שנים ואני יודע כמה אנחנו היינו מכתתים רגליים בגין

יום עבודה. האם לא סיפקנו עבודה ליום אחד וליומיים ולשלושה ימים וליותר? מה זאת

אומרת? - זה היה תפקידה של לשכת העבודה. אבל אז לא היו חברות של כוח אדם, לא היתה

ORSולא היו חברות אחרות שקמו והן מתחרות למעשה עם שירות התעסוקה. זהו שירות

תעסוקה מקביל לכל דבר. חברות אלה לא פועלות על-פי החוק אלא בניגוד לחוק.

אני בהחלט מחזקת את חדעח הזאת - וכבר ביטאתי אותה בישיבה הקודמת - שזוהי

שערוריה ששירות התעסוקה התדרדר למצב שהוא איננו מסוגל לתפקד, איננו מספק את כוח

האדם הדרוש לאלה הצריכים אותו ואיננו מסוגל גם לרכז את כל הדרישות של נותני

העבודה בכדי לספק את הדרישות של מחפשי העבודה. היום שירות התעסוקה נהפך לשירות של

פקידים שיושבים במשרד, לצערי הרב, ומחכים לטלפונים; והמעסיק לא מטלפן אליהם אלא

הוא מטלפן אל מישהו אחר ומבקש ממנו כוח אדם. אם שירות התעסוקה לא ייקח את עצמו

לידיים ולא יבנה את עצמו אחרת, בשיטת עבודה אחרת, בצורת עבודה אחרת, אזי הוא יילך

ויתדרדר עוד יותר. כך כמובן האלטרנטיבה תלך ותתרחב ותקומנה עוד חברות לכוח אדם.

אני לא יודעת מה אתם נותנים לאותו עובד שאתם שולוחים למקום עבודה. מה פירוש

תנאי עבודה יותר טובים? אתה אומר שאתם נותנים תנאי עבודה לפי החוק, אבל הסכם

עבודה קובע יותר מאשר החוק.

ג. הבר;

המינימום שקבוע בחוק אבל בפועל נותנים לו הרבה יותר כי זוהי עבודה בקבלנות.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה זה הרבה יותר? החוק קבע מינימום כאשר ההסכם הקיבוצי קובע יותר. אני לא

יודע אם אתה מגיע לתנאים שנקבעו בהסכם הקיבוצי. אם אתה נותן לפי החוק ואפילו

. מוסיף מעבר לזה - אינך מגיע לתנאים שקבועים בהסכם העבודה הקיבוצי. כך נוצרים שני
סוגי עובדים באותו מקום עבודה
עובד שנהנה מתנאי עבודה שנקבעו על-ידי ההסכם

הקיבוצי ועובד שאתה קובע לו את התנאים שהוא יקבל. כך הם הדברים, פשוטו כמשמעו.

ג. הבר;

אני לא קובע לו, אני אתו. אני לא יכול להכתיב לעובד. אף אחד לא מחייב את

העובד לעבודה.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
את תנאי העבודה מי קובע לו? על-פי איזה תנאי עבודה הוא הולך לעבוד?

ג. הבר;

כמו שהוא בא למפעל ומקיים משא ומתו על שכרו ואומרים לו 'אתה מקבל 'Xולא

מסכים לכך, כך גם אצלנו הוא יכול שלא להסכים לשכר שמוצע לו. אם אני מציע לו,

לדוגמא, 5,000 שקל, הוא לא מסכים לכך ולומר לי: אני עובד בשביל 5,500 שקל. זה

אותו דבר. הרי זו מדינה הופשית, אני לא יכול להגיד לו: אתה עכשיו בא לעבוד אצלי

ואתה לא יוצא מכאן אלא תעבוד רק בהברה שלו.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני לא אומרת שאתה מחייב אותו לעבוד אצלך, אבל ההסכם שאינה מגיע אלו אליו והוא

מסכים לעבוד על-פי התנאים שאתה מציע לו הוא כזה שמשמעו שאתם עושים הוזה ביניכם.
ג. הבר
נכון, אבל אם את אומרת שהסכם עבודה קיבוצי מציע לו יותר, אזי הוא יגיד לי:

אני לא עובד אצלך, אלך לעבוד שם, עם ההסכם הקיבוצי. לכן אני חייב להציע לו יותר

מההסכם הקיבוצי, כדי שהוא כן יסכים לעבוד אצלי. וזה מה שקורה.
ש. ארבלי אלמוזלינו
אני לא יודעת כמה עובדים יש שאתם משלמים להם יותר מאשר ההסכם הקיבוצי. אינני

יודעת מדוע אותו עובד שלך יקבל יותר מעובד אחר שעובד באותו מפעל והוא ותיק ממנו?

למה? זה בא לערער יותר ויותר את יחסי העבודה במקום ומעורר תסיסה במקום העבודה. כך

יבואו למעסיק וידרשו ממנו תוספות. למה שאחרים יסכימו לעבוד בתנאים פחות טובים

בשעה שארנה מציע תנאים טובים יותר?
ג. הבר
הסברתי בהתחלה. מדובר בעבודה זמנית, המפעל צריך לגמור את ההזמנה בדחיפות.

העובד מקבל פיצוי על הזמניות.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
למה הוא צריך לקבל פיצוי על הזמניות?
ג הבר
בגלל שהוא עובד עכשיו בעבודה זמנית ובעוד חודש הוא יצטרך לחפש עבודה אחרת.

לכן לחברו אין מה להלין עליו.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
הזמניות הזאת לא מבטיחה לעובד הזה הרבה דברים. פנסיה - אני כבר שומעת שכמעט

ואין להם.
ג. הבר
יש תכניות גמל בנקאיות, יש קרנות ביטוח מנהלים של חברות הביטוח והוא יכול

לבחור. אני מציע לו ביטוח מנהלים.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
אתה מבטח אותו? הפנסיה שלו היא אצלך?
ג. הבר
לא. ביטוח המנהלים הוא על שם העובד בחברת ביטוח X.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
גם את בעלי הצווארון הכחול אתה מבטח בביטוח מנהלים? משתלם לך?
ג. הבר
מה זה ביטוח מנהלים? - זו קרן פנסיה, האחוזים הם אותו דבר.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
גם לפועל הבלתי-מקצועי יש ביטוח מנהלים?
ג. הבר
תלוי בתקופת העבודה. אם הוא בא לחודש ויש לו קרן "תעוז" של בנק לאומי - אין

טעם לפתוח לו ביטוח מנהלים. מפקידים לו כסף בקרן תעוז שקיימת, הוא מאחד את

הקופות, זכויותיו נשמרות והכסף ממשיך לרוץ. העובדים מצויים בעולם שהם יודעים

בדיוק מה הם צריכים לקבל ואנחנו רוצים לתת להם. אני רוצה עובד מרוצה. עובד שירגיש

מקופח לא יעבוד כמו שצריך ולא עשינו שום דבר.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
אני מגיעה לאותה מסקנה שכבר הגעתי אליה. החברות האלה אינן פועלות על-פי חוק.

הן פועלות בניגוד לחוק ואנחנו צריכים לשמוע תשובח חד-משמעית משר העבודה או ממנהל

שירות התעסוקה אם הם מסוגלים לבנות את השירות האחרת כדי שהוא יוכל למלא את תפקידו

כפי שהחוק הטיל עליו, או לא. את זה אנחנו חייבים לדעת. אם הוא איננו מסוגל -

אנחנו חייבים לדעת מה הם הכלים הדרושים לו כדי שהוא יהיה מסוגל למלא את התפקיד

שהחוק הטיל עליו.

היו"ר א. נמיר;

התשובה של משרד העבודה זו הצעת החוק. הצעת החוק הזאת הוצעה על-ידי משרד

העבודה והרווחה. המשרד במקום להתמודד עם אכיפת החוק ובראש וראשונה לפני אכיפת

החוק עם שכלול ושיפור שירות התעסוקה הציע הצעת חוק שבצורה כזאת ובצורה אחרת נותנת

את הלגיטימציה בתנאים, תוך העמדת תנאים לחברות הפרטיות. אין בעיה, אפשר להזמין את

סגן שר העבודה והרווחה, אבל עצם הענין שהממשלה ביקשה את החלת חוק הרציפות על

הצעת החוק הזאת פירושה שהיא במגמה הזאת ממשיכה. היא הרימה ידיים, כך אני מבינה.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
אם כך, צריך לפרק את שירות התעסוקה.

היו"ר א. נמיר;

עכשיו אני מגיעה לשירות התעסוקה. קודם כל, חברת-הכנסת ארבלי, העובדה שמנכ"ל

שירות התעסוקה לא מוצא אפילו לנכון לבוא מצביעה על משהו. הרי זוהי הצעת חוק שתקבע

את גורלו של שירות התעסוקה. זו הצעת חוק שבאה לקבוע שהחלשים והמסכנים בשבילם יש

שירות התעסוקה. כל היתר - אלה החברות האחרות. הן במקרה צצות כפטריות? הן צצות

כתוצאה ממה שקורה בשירות התעסוקה. האם לא הייתי ב"פניציה"? - זהו מפעל של חברת



העובדים וראיתי שם עובדות שבאו מ .ORS-נדהמתי. את יודעת מה אמר לי המנהל? הוא
אמר לי כך
אני צריך עובדות זמניות כי יש לי הצעה גדולה מאד להוץ-לארץ, פניתי

לשירות התעסוקה, חיכיתי שבוע, כל יום צלצלתי, פעמיים ביום צלצלתי, חיכיתי שבועיים

ולא קיבלתי אף עובד אחד; פניתי ל ORS-ולמחרת היו לי כל העובדים. האם זה מפני

שהתאהבו ב-ORS או בחברות האלה?

כמה זמן יחגגו עם ירידי התעסוקה האלה, ריבונו של עולם? טסים, נוסעים לאילת

ושם ודאי לוקחים גם בתי מלון. כל הזמן יש ירידי תעסוקה.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
זה התחליף.
היו"ר א. נמיר
זה כל מה שעושה שירות התעסוקה. במקום לייעל זה מה שעושים. צר לי, יושב כאן רק

היועץ המשפטי. האם היועץ המשפטי של שירות התעסוקה קובע מה יעשה שירות התעסוקה? -

המנכ"ל לא מוצא לנכון אפילו לבוא לכאן.

יש מינוי סגן שביעי למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. בוועדה לביקורת המדינה אמר

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שהוא עכשיו עסוק -
ש. ארבלי-אלמוזלינו
- פקידים.

היו"ר א. נמיר;

האם אנחנו לא יודעים מה קורה בשירות התעסוקה? כששאלתי בשאילרנה שלי בכנסת; מה

אתה מתכוון לעשות לאור המימצאים של מבקרת המדינה על המינויים במוסד לביטוח לאומי,

הוא לא התבייש ואמר לי מעל במת הכנסת 'כלום'. זה המצב.

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת לגבי ארצות-הברית. אני לא אומרת שרק זאת היועץ

הסיבה, אבל בארצות-הברית מספר המאורגנים באיגודים המקצועיים יריד עד 50%.

חברת-הכנסת ארבלי ואנוכי לא ניתן יד לכך שבדרך עקיפה ירד מספר המאורגנים באיגודים

המקצועיים. בארצות-הברית המספר ירד בצורה מחרידה, לפי תפישת עולמי. היום האיגודים

המקצועיים זה 17% ואני עוד זוכרת ימים שהם היו יותר מאשר כפליים. לי אין ספק שגם

החברות האלה הן הסיבה לכך. אני לא אומרת שרק הן הסיבה לכך ואני אפילו לא אומרת

שהן הסיבה העיקרית לכך, אבל גם זה נתן מכת מוות לאיגודים המקצועיים.

כאן יושבים חברים שלא יתנו יד - גם אם יש חולשות באיגוד המקצועי, ויש -

לההוריד את מספר העובדים המאוגדים, וזאת לא כדי שלאיגוד המקצועי לא תהיה תעסוקה,

אלא בשבילי הדבר הכי מחריד ששמעתי היום, ואני מקווה שזה לא נכון, שרק 50%

מהעובדים הם בקרנות פנסיה. אנחנו אחר-כך רואים אותם כאן כשהם באים ואין להם ממה

לקנות לחם.
י. ברק
לגבי השאלה של היערכות שירות התעסוקה - אדאג לכך שיבוא מי שצריך ויציג את

הענין.
היו"ר א. נמיר
בסדר. בישיבה הבאה נשמע את נציגי ההסתדרות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40

קוד המקור של הנתונים