ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/06/1989

רופאים בבתי-חולים פריפריאליים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 51

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ד' כ"ה בסיון התשמ"ט - 28 ביוני 1989, בשעה 9:00

V
נכחו
חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

ש' הלפרט

יצחק לוי

ר' כהן

ע' פרץ

י' שפרינצק
מוזמנים
מי משיח - מ"מ מנכ"ל משרד הבריאות

ב' גורפינקל - יו"ר המועצה האזורית הגליל התחתון

דייר כנען - מנהל בית-החולים צפת

דייר פרבשטיין - מנהל בית-החולים פוריה

דייר שאשא - מנהל בית-החולים נהריה

אי שחף - עוזר בכיר לסמנכ"ל למינהל, משרד הבריאות

אי עמדדי - אחראי על התקנים, משרד הבריאות
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
רופאים בבתי-חולים פריפריאליים



רופאים בבתי-חולים פריפריאליים
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

אנחנו חוזרים לנושא שבקדנציה הקודמת היה אצלנו פעמיים ובקדנציה הזאת הוא

עולה היום על שולחן הוועדה בפעם הראשונה ואני רוצה לקוות שזו תהיה הפעם האחרונה.

הנושא שעל-סדר יומנו הוא רופאים בבתי-חולים פריפריאליים.

בני גורפינקל, אתה ביקשה לקיים את הדיון הזה. יש לי גם מכתב שלר על סיור

של ועדת ההתיישבות של קופת-חולים, של הוועד המפקח, ביישובי הבקעה. רצית לומר לנו

כמה מלים.
ב' גורפינקל
בוקר טוב. כפי שאמרה היושבת-ראש, הנושא הזה נדון בקדנציה הקודמת ואז נערכו

בו שני דיונים. אנחנו טענו שבתי-החולים הפריפריים לא זוכים לרופאים מאחר ששכרם

של הרופאים בפריפריה נמוך בהשוואה לשכרו של רופא במרכז הארץ המשתכר פי כמה ייתר,

ולכן אי-אפשר להפעיל את בתי-החולים כפי שחיינו רוצים ואי-אפשר לתת את השירותים

כפי שבית-חולים צריך לתת אותם.

לאחר הדיון התברר שיש למעלה מ-200 רופאים, לשם הדיוק 212 רופאים שמקבלים

דמי אבטלה ולא רוצים לבוא לפריפריה.

הטיעון שלנו היה שכדי להביא רופאים לפריפריה צריך לבנות מערכת תמריצים

שתמשוך רופאים לאזורים שרופאים לא באים אליהם. כפי שאמרתי, היו שני דיונים.

אנחנו היגשנו הצעה. מנכ"ל משרד הבריאות הגיש הצעה, אבל רק על-ידי הצעות אי-אפשר

להביא רופאים.

אני יודע אמנם שיש תזוזה מסויימת, שהאוצר הסכים לתת לרופאים מיליון וחצי ש"ח

ועוד 15 מיליון דולר, סכום שמותנה בשירות במקום במשך 5 שנים, אבל זה עדיין לא

מופעל והרופאים לא באים.

אני אומר שצריך לבנות מערכת תמריצים בדי שרופאים ירצו להגיע אלינו. יש

בארץ רופאים טובים אבל לאוכלוסיה שיושבת בפריפריה, בצפון הארץ, בדרומה ובערבה,

אין רופאים. בשכר המשולם איש לא מוכן לבוא לשם. אין תמריצים והרופאים אינם

באים. אני לא רוצה להעלות על דל שפתי מה שאמר לי מנהל מחלקה בצפון הארץ על

מה שמקבל מנהל מחלקה במרכז הארץ.

אני מבקש שתיבנה בשביל הרופאים מערבת תמריצים כזו שהם יוכלו להשתכר בכבוד,

שיהיה להם כדאי לבוא אלינו ושאנחנו נזכה לרופאים טובים.
ד"ר פרבשטיין
שלום. בוקר טוב. אני רוצה לחזק את דכריו של בני גורנפינקל. יש לנו בעיה

בקליטת רופאים בעלי איכות שהיינו רוצים לקלוט אותם. הרופאים טוענים בין היתר

שעבודה בבית-חולים פוריה, למשל, פירושה ירידה בשכרם בהשוואה לאפשרות ההשתכרות

שלהם במרכז הארץ. הם מוסיפים ואומרים שהדבר מתבטא גם בירידה בשכר הפנוי שלהם,

בגלל יוקר המחיה באזור. להתגורר בגליל זה יותר יקר מאשר בחיפה או בתל-אביב,

כשמדברים על אותם שירותים כלכליים וחברתיים שהרופאים רגילים להם.
היו"ר א' נמיר
איפה גרים הרופאים?
ד"ר פרבשטיין
ביישובים בסביבה.

מבחינת השוואת תנאים, הרופא בפריפריה מקופח גם מבחינת השכר וגם באפשרויות

המקצועיות שלו, למשל השתלמויות מקצועיות. בכלל, להתגורר בגליל הרבה יותר יקר,

בזמן ובכסף, בהשוואה למרכז הארץ.

כרי לעורר מעבר לגור בגליל יש צורר בתמריץ, נוסף להשוואת תנאים. התמרוץ

צריו להיות בצורת פתרונות לריור מתאים ובכראיות כלכלית שתאפשר לרופא לקבל אותם

שירותים, בעיקר תרבות וחינוך, שהוא נאלץ לוותר עליהם עם המעבר שהוא עושה.
היו"ר א' נמיר
רובר על תוספת כספית לכל רופא. בזמנו רובר על 810 ש"ח לחורש תוספת לכל

רופא. זו היתה הצעה של משרר הבריאות.
ד"ר פרבשטיין
אם זה סכום של 810 שקל שנכנס כמרכיב לשכר, זה יכול להיות תמריץ ראשוני.
היו"ר א' נמיר
810 שקל לחורש זה הרבה כסף. מנכ"ל משרר הבריאות אמר שזו הצעה שלהם. מנכ"ל

משרר הבריאות ריווח לי שהענין סגור, לכן הופתעתי שכל העניו התחיל מחדש.
ד"ר פרבשטיין
לרופאים במרכז הארץ יש תנאים נלווים כגון: שנת שבתון, מילגות והשתלמויות.
היו"ר א' נמיר
אם כשלב ראשון היינו מצליחים לבצע את התוספת של 810 שקל, זו יכולה היתה להיות

מהפכה.

ב' גורפינקל;

בקדנציה הקודמת אושר חוק אזורי פיתוח ועיירות פיתוח.
היו"ר א' נמיר
משה ניסים התנגד לחוק. היה לחץ גדול לבצע אותו אבל הוא לא מבוצע. חבר-הכנסת

דוד מגן היה הכוח המניע להעברת החוק. הוא העביר את החוק בניגוד לעמדת הממשלה.

מצד משרד האוצר לא היתה שום כוונה ליישם את החוק. בקדנציה הזאת, בגלל לחצים -

היתה התארגנות של ראשי ערי הפיתוח - שר האוצר היה מוכן ליישם את החוק. התנאי

היה שיתנו תמרצים רק אם תבוטל ההנחה במס הכנסה. ראשי ערי הפיתוח לא היו מוכנים

לוותר על ההנחה במס הבנסה. הוחלט להמשיך במתן ההקלות במס הכנסה ולא לבצע את מה

שקובע החוק.
ב' גורפינקל
חשבתי שעומדים להפעיל את החוק.
היו"ר א' נמיר
לא. ראשי ערי הפיתוח מעדיפים שיינתנו הנחות במס הכנסה על פני הטבות אחרות.

דייר כנען;

גברתי, אני רוצה להאמין שכשמדברים על פריפריה בהקשר הזה מתכוונים בראש

וראשונה לאותם מקומות שמדינת ישראל היתה רוצה לראות בהם שירותים - שירותי רווחה

וככלל זה בריאות - והתיישבות, למרות שהתנאים האובייקטיבים באותם אזורים קשים

ופועלים כנגד האינטרס הזה של המדינה. רק בהקשר זה אני יכול להבין את המושג פריפריה,

כי הסוציולוגים טוענים שפריפריה זה מקום שממנו יש נהירה של תושבים אל המרכז. לא

לזה אנחנו מתכוונים.

אם מדינת ישראל אכן רואה באזורים האלה אזורים מועדפים לשירותי רווחה

ולהתיישבות, כי אז צריך להתייחס גם לפן המקצועי-רפואי וגם לפן ההתיישבותי.

רופא רוצה לממש את היכולת המקצועית שלו ולהתפתח. רופה רוצה להאמין שמצבו

הכלכלי מחר יהיה טוב יותר מהיום, וכך הלאה. אלא שבאזורים שעליהם מדובר פה אין

להנחות האלה שום יסוד. רופא שיגיע אלינו יתקשה מאד למצות את היכולות שלו ולהרחיב

אותן, ואסור לנו להאכיל אותו בתקוה שהמחר יהיה טוב יותר מהיום ומחרתיים טוב יותר

ממחר.

ובהיבט ההתיישבותי, בצד הסוציואקונומי של הענין, בתנאים הפיסיים ובתעסוקה

עצמה, הענין קשה לא פחות. כשאנחנו ניגשים לענין, נדמה לי שצריך לראות קודם כל

את האינטרס הממלכתי והלאומי לקיים את שירותי הרווחח באזורים שבהם מדובר, לקיים

אותם ברמה, והרמה צריכה להיות הטובה ביותר שאפשר, כי לאוכלוסיה במקום אין אלטרנטיבה.

לאוכלוסיה שיש לה אלטרנטיכה אתה יכול להציע מגוון והאוכלוסיה תבחר; לעומת זה,

לאוכלוסיה שאין לה אלטרנטיבה והשירותים ניתנים לה על-ידי המדינה - היעדר אלטרנטיבה

מחייב את המדינה להציע לה שירותים ברמה הגבוהה ביותר. השירותים באזורים האלה,

בעיקר הרפואה, חייבים לתת תשובה בעיתות חירום ומכיוון שלמדינה אין אלטרנטיבה

בעיתות של חירום, השירותים חייבים להיות הטובים ביותר. על מנת להגיע לזה חייבים

לתת פתרון לפן המקצועי ולפן ההתיישבותי, על-ידי הנעה של כוחות מקצועיים מעולים

לאזרוים האלה. נדע לעשות את זה - עשינו את כל הפעולה.

דייר שאשא;

בוקר טוב. גברתי היושבת-ראש, רבותי. אני מברר על הדיון הזה.
היו"ר א' נמיר
כמה זמן אתה בנהריה?

דייר שאשא;

שנתיים. 25 שנה אני מתגורר בגליל.

במציאות המצב הרבה יותר קשה וחמור, והוא לא משתפר מיום ליום.

לא צריר להרחיב את הדיבור על מה שקורה להתיישבות היהודית ולהתיישבות היהודית

בגליל. מכיוון שאין חילוקי דעות ביחס לצורך למשוך לשם התיישבות ורופאים, אצביע

על שני דברים שלדעתי הם חשובים מאד, שני דברים שחייבים להתקיים כדי שרופאים יגיעו

לגליל; תמרוץ הפרט וחיזוק המוסדות.



אשר לתמרוץ הפרט. כשרופא מסיים בית-ספר לרפואה בארץ ומגיע אל הגליל, הוא

מוותר על חרבה פריבילגיות שהמרכז מציע לו, גם בלי שתהיה לו רפואה פרטית, עיסוקים

נוספים או הכנסה נוספת. ההיים למשפחה בנהריה, למשל, יקרים ב-30% יותר מאשר למשפחה

בתל-אביב, וזה בלי לרבר על הוצאה לחינוך, לתרבות ולדברים אחרים שתל-אביב מציעה

אותם; שירותים שנהריה, שעולה על צפת או פוריה, לא מציעה אותם.

כרי שרופא יגיא לפריפריה, הוא צריו שתהיינה לו פריבילגיות לפחות כמו שיש

במרכז, אם לא יותר מזה. התמרוץ צריך להיות לא רק בשכר. אני חושב שהתמרוץ צריך

להתבטא גם באיכות החיים - תנאי דיור, השתתפות בגני ילדים וכוי. לעמיתים שלנו

במרכז יש מגוון של אפשרויות קידום והשתלמויות בתוך האקדמיה. מעבר לצד המקצועי

מציעה האקדמיה פריבילגיות שוות כסף למשל, אחת לשש שנים שנת שבתון, קרן שממנה

יכול להשתמש איש האקדמיה, הוא יכול להשתתף בכנסים ולראות עולם. אצלנו זה מוגבל

מאד.

אני מציע לתת לרופאים בכירים הנמצאים אצלנו תנאים דומים לאלה שיש לאקדמאים,

גם אם אין להם מינוי אקדמאי. אני מדבר על תנאים דומים או קצת דומים לאלה הניתנים

לבעלי מינוי אקדמאי. לדוגמה, מי שעבר את הבחינות ומוכר כמומחה - לתת לו תנאים

דומים לאלה שיש למרצה. הוא הפך להיות מנהל מחלקה - יקבל תנאים דומים לאלה שיש

לפרופסור מלא - שבתון וקרן לקשרי חוץ.

חשוב מאד שלא ייווצר מצב שאנשים יגיעו אלינו כדי לעשות כסף ואחר-כך הם

חוזרים לתל-אביב.

אני רוצה להדגיש דבר שבעיני הוא חשוב. רק תגמול לפרט לא יהיה פתרון. אנשים

רואים את קידומם כקידום מקצועי והם מחפשים סיפוק מקצועי. היכולת שלנו לאפשר סיפוק

מקצועי איננה גדולה; לא רק שזה לא משתווה למה שיש במרכז אלא זה הרבה פחות. אם

אנחנו רוצים שאנשים יתמידו אצלנו ויראו את עצמם כחלק מהמקום- חשוב שלרופאים שלנו

יהיו תנאים לפחות כמו שיש במרכז ואפילו טובים מאלה שיש במרכז. לכן יש צורך

לחזק את המוסדות בצד המקצועי - ציוד, תקנים, יכולת פיתוח ומחקר. אם לא נעשה את

זה זאת אומרת שאנחנו נותנים כסף, יבואו אלינו לשנה, לשנתיים, האנשים יעשו כסף

ואחר-כך יברחו.

לכן חיזוק המוסדות זה נדבך שלא נופל מתמרוץ הפרט.
היו"ר א' נמיר
היה סיכום. פרופסור לס דיווח שיש הסכם עם האוצר. אני מתכוונת לנושא של

810 שקל. מה קרה עם זה? אני מבינה שההסכם לא מבוצע.
מ' משיח
בחודש אוגוסט הגיש משרד הבריאות הצעה נוספת לאוצר, אחרי הדיון שהיה

בוועדה. בהצעה היו סעיפים רבים. המסמך שנכתב בזמנו יחד ועל דעת המנהלים שחלק

מהם יושבים פה וחלק מהם עזבו, כלל את כל הנקודות שהועלו פה וגם יותר מזה - גם

פיצוי לפרט, לרבות תוספת אישית לשכר של הרופא. הנושא הגיע לאוצר. היתה כוונה

למצוא פתרון לענין של 810 שקל במסגרת אותו הסכם אומלל שלא יצא לפועל ולא ייצא

לפועל, אני מתכוון להסכם קיצור תורים שבימים האחרונים ירד מן הפרק, כי אי-אפשר

לעשות הסכם קיצור תורים רק עם הרופאים.
היו"ר אי נמיר
זה מהמם.
מ' משיח
נכון.
היו"ר א' נמיר
כששומעים את התשובות מאבדים כל תקוה, אם לא יוצאים מהדעת.

על הנושא של קיצור תורים אמרו שזו תהיה ישועה של המערכת.
מ' משיח
לצערי, זה לא מתבצע.

לנושא של תמריצים לרופאים בפריפריה, אני רוצה להדגיש שבהלק מהמקומות

הבעיה היא לא רק של רופאים אלא גם של עובדים מקצועיים אחרים. למעשה כמעט

שאיו ויכוח או חילוקי דעות בנושאים האלה ביו משרד הבריאות לרופאים. לעומת

זה יש ויכוח ביו משרד הבריאות לאוצר אם כי בחלק מהדברים יש הבנה ביו משרד

הבריאות לאוצר.

הבעיה היא להגדיר מהו בית-חולים פריפרי. אני רשמתי 11 בתי-חולים וביניהם

גם בית-חולים גדול, בבאר-שבע, בהסכם הוא נחשב בית-חולים פריפרי.
היו"ר א' נמיר
מה הוא שייך לעניו?
מי משיח
הוא נמצא בהסכם.

כדי לפתור את הבעיה של האוצר, שחושש לפירצה, שקל משרד הבריאות אולי לא

לדבר על בית-חולים פריפרי אלא על בית-חולים בקו העימות ולכו הוא מדבר על בתי-

חולים בצפוו.

משרד הבריאות הגיע למסקנה שהתמרוץ צריך להיות גם בתחום המקצועי אקדמי.

משרד הבריאות יחד עם כל הדיקנים של בתי-הספר לרפואה בישראל, חוץ מבית-הספר

בירושלים שלא הצטרף להסדר, הסכים לבחרו בעיו אוהדת כל בקשה שתגיע מאחד מבתי-

החולים האלה ביחס לבית-הספר הקרוב.

שני בתי-חולים שייכים לחיפה ואחד - לתל-אביב.
היו"ר א' נמיר
חיפה לא רצתה בשום אופו לקבל את צפת.
מי משיח
הם קיבלו את צפת. הם הסכימו לזה אחרי שמשרד הבריאות התחייב, בחוזה

חתום , לשלם את כל ההוצאה הקשורה בכל מינוי כזה, ללא כל ערעור. הכל זה כסף

של משרד הבריאות.

היו"ר אי נמיר.-

מה ההוצאה?
מי משירו
כל הוצאה הקשורה במינוי - קרו השתלמויות, נסיעה לחוץ-לארץ - כל הזכויות

שמוקנות לפרופסור, מרצה בכיר או מנהל מחלקה, זה יהיה על חשבון משרד הבריאות

שלא הגביל את מספר המינויים, הוא לוקה את זה על תקציבו ולכן לא צריך אישור

של האוצר. נחתם הסכם.

היו"ר אי נמיר;

איזה בתי-חולים נהנים מזה?
מ' משיח
בית-החולים הגדול ביותר הוא נהריה.
היו"ר אי נמיר
מה עם צפת?
מי משיח
מספר בקשות נמצאות בבדיקה.

בית-החולים פוריה עשוי להיות מסונף לתל-אביב.

כפי שאמרתי, התחייבנו למלא את כל ההוצאה הכספית, ואנחנו עומדים בזה.

ההסכם הסופי נחתם לפני כחודשיים. זה אמור להיות פתרון לעתיד. עד היום

לא היתה פריצת דרך כי לא היתה התחייבות של משרד הבריאות.

אני חושב שאפשר לראות בזה קידום של הענין המקצועי.
ר' כהן
מתי נחתם ההסכם?
מ' משיח
לפני כחודשיים, על-ידי פרופסור לס. הוא נחתם גם בשם כל הדיקנים. אחרון

המצטרפים היה בית-הספר בתל-אביב כלפי פוריה, חדרה וטירת הכרמל.

לבית-החולים צפת ניתן אישור לקיים קורס לעולים חדשים. אישור כזה ניתן

בעבר רק לבית-החולים סורוקה. המשמעות של האישור הזה היא גם ביחס לקליטת עליה

ויש בזה גם שיפור התדמית של צפת.

בחצי השנה האחרונה התקיימו דיונים בין משרד הבריאות לרופאים, רופאי המדינה

שעובדים בבתי-חולים ממשלתיים. נדונו אפשרויות לתגמל את רופאי המדינה בגלל פערים

שיש בינם לבין רופאי קופת-חולים, פרט להסכם קיצור תורים. הגענו להסכם שנוגע

לרופאים בפריפריה. מדובר על הקצאה של מיליון שקל לשנה רק לרופאים בבתי-החולים

האלה. החלוקה של הסכום תהיה על דעת החברים ולא באופן חד צדדי. לנו היתה נטיה

לשמור את הכסף בקרן, במשרד הבריאות. החברים אמרו שהם מעדיפים שהשליטה תהיה בידי

בתי-החולים. אנחנו מסכימים.
היו"ר א' נמיר
מיליון שקל, לכמה רופאים?
מי משיח
לא ברור.
היו"ר א' נמיר
אנחנו רוצים לדעת כמה כסף יקבל כל רופא.
מי משיח
לא ברור אם זה יהיה לכל רופא או רק לאלה שייצאו להשתלמות.

כנראה שיהיו בהסכם הזה 5 בתי-חולים, גם חדרה, ולא רק 3.

נושא אחר שהוא חלק מהמסמך של פרופסור לס מתייחס להצעה ברבר הלוואה

עומדת בסכום של 15 אלף דולר. בחודש אוגוסט 1988 נחתם הסכם בין משרד האוצר,

משרד הבריאות והסוכנות היהודית, על העמדת סכום שעדייו לא הגדירו אותו סופית,

לצורר העניו הזה. החתימה היתה בחודש אוגוסט אבל האשרור ניתן רק בחודש האחרון.

יש פרסום לכל הרופאים בישראל, יוצאי צבא, להגיש בקשות לקבלת הלוואה במסגרת

הסדר שייחתם עם כל אחד ושיחייב אותו לשרת בבית-החולים 5 שנים. איש עדיין לא

נרשם לזה.
היו"ר אי נמיר
מתי זה פורסם.
מי משיח
בשבועיים האחרונים. היה פרסום בעלון לחבר. היה שם פרסום תמציתי ורופאים

יוצאי צבא הוזמנו להירשם. מדובר על התחייבות של הרופא מצד אחד ועל כך שמשרד

הבריאות מאפשר לו לסיים את ההתמחות שלו גם אם המחלקה באותו בית-חולים לא מוכרת

המחלקה להתמחות. מרובר על סכום של 15 אלף דולר, שיהיה מענק אם הרופא ישאר במקום

5 שנים. גם זו התקדמות בנושא של תיגמול הרופאים בפריפריה.
היו"ר אי נמיר
זו הלוואה עומדת ומי שמקבל אותה יכול להשתמש בה למה שהוא רוצה.
מי משיח
כן. בתנאי שהוא יוצא צבא -זה כסף של הסוכנות -ובתנאי שהוא נשאר במקום 5

שנים לפחות.
ר' כהן
הכסף כולו מקורו בסוכנות?
מי משיח
הכסף הוא של הסוכנות והם ביקשו להכניס סעיף ביחס ליוצא צבא.
ר' כהן
בפריפריה יש גם רופאים ערבים.

קריאה;

60%.
מ' משיח
לא בקרב מנהלי מחלקות.
היו"ר א' נמיר
כמה ערבים יש בפוריה?
ד"ר פרבשטיין
30%. אם מביאים בחשבון גם את המתמחים, מספרם מגיע ללמעלה מ-50%.

דייר כנען;

בצפת זה אותו רבר.
ד"ר שאשא
בנהריה זה פחות; 22% -25%, אבל יש מחלקות מסויימות שהביקוש לעבוד בהן

הוא קטן ושם יש בעיקר ערבים. גם המתמחים שם הם בעיקר ערבים.

הבעיה היא איפה למד האיש ומה המטען המקצועי שלו.
מ' משיח
ביום שישי וביום שבת אפשר למצוא כמעט 100% של עובדים לא-יהודים - במינהל

ומשק ואחיות.
ר' כהן
האם מגיעים אליכם רופאים בוגרי צה"ל, כאלה שלמדו בבית-ספר בארץ?
קריאה
כשליש.
ר' כהן
האם מגיעים אליכם כאלה שלמדו בארץ, בוגרי הארץ ששרתו אחר-כך כרופאים בצה"ל?

דייר כנען;

אני חושש מאד שהתשובה לא תשקף את השאלה.

היו"ר אי נמיר;

בשנה האחרונה באו לצפת בוגרי בתי-ספר לרפואה בארץ? כמה?
ד"ר כנען
מ-13 רופאים קלטנו השנה 4 או 7 בוגרי הארץ. קלטנו 15 מתמחים.

מי שמסיים שנח ראשונה בבית-ספר לרפואת מסיים ומקבל תואר של רוקטור

לרפואה, במעט שאיו נשירה בדרך. הנשירה מתחילה אחר-כך וחיא מתייחסת לתחום

האיבותי בקריירה המקצועית. זה לא בר שבשנה הראשונה נפלטים בל הלא-טובים

ועד השנה השישית בולם עוברים סלקציה. ההתפלגות לפי היבולת מתחילה עם ראשית

הקריירה. ביו בוגרי הארץ יש באלה שבתי-חולים מרבזיים סרבו לקבל אותם והם הגיעו

אלינו. ההתפלגות של טוב ופחות טוב ועוד פחות טוב מתחילה בשלב הזה. על זה אנחנו

מתריעים. אני אומר שהבעיה שלנו היא רפואה איבותית.
היו"ר א' נמיר
מנין אתה באת לצפות?
דייר בנעו
מתל-השומר.
היו"ר א' נמיר
אתה חלוץ.
מ' משיח
משרד הבריאות היה ער לזה והוא הנהיג הגרלה לבוגרי בתי-הספר לרפואה בארץ,

ולפי זה חייבנו אנשים ללבת לפריפריה לזמו הסטז', מתוך מחשבה שאולי האיש ישאר

שם, וזה קרה. היו מקרים שאנשים הלבו בעל בורחם ובסופו של דבר שלחו מבתבי תודה.

חלק מהם נשארו במקום, ולא יבול להיות שבולם גרועים, ופה יושבים במה מהם שאינם

גרועים.

אנחנו ממשיבים בתהליך הזה של הגרלה.
ר' כהן
גם עבשיו מגרילים?
מ' משיח
בו. אני זביתי בגלל זה לתואר של עובר ישראל. ההצעה היתה של פרופסור גליק

מבאר-שבע. אחרי שפורסמה ההודעה שלנו בדברהלוואה בסבום של 15 אלף דולר קיבלתי

מבתב זועם מפרופסור גליק, למה לא הבנסנו את באר-שבע לעניו הזה, בי איו לו רופאים

לתורנויות.
ההצעות של פרופסור גליק הו
לחייב מראש בל מי שמתקבל לבית-ספר לרפואה בישראל

לחתום על התחייבות לשרת שנתיים בבית-חולים פריפרי, וזה בולל גם את באר-שבע.
היו"ר א' נמיר
אצלנו לא מתנדבים יותר לשום דבר.
מ' משיח
כל רופא שרוצה להתמחות דווקה במרכז במקצוע שנחשב למבוקש, יחוייב ללכת

קורם לשנתיים או לשלוש שנים לבית-חולים בפריפריה, מתור הנחה שאולי חלק מהרופאים

האלה ישארו שם.

אנחנו חושבים שההצעות השונות יכולות לגרום לשינוי מסויים. אנחנו לא יכולים

לחשוב שהכל יהיה בבת אחת וללא החלטות שיחייבו את הרופאים לשינוי בהתנהגות שלהם.

יש 200-100 רופאים מובטלים המקבלים דמי האבטלה ולא רוצים ללכת לבית-חולים פריפרי

שמוכן לתת לחם את מה שהם מבקשים.

אם נקבל את ההמלצות של פרופסור גליק ואם נצליח ליישם אותן, אני מקווה

שנצליח להתגבר על הבעיות.

כרגע איו בין האוצר לבין משרר הבריאות שום נושא שיכול להיטיב את התנאים של

הרופאים בפריפריה.
ר' כהן
אני מביו שעד כה יש תשובות שהן פיתויים לתגמל יותר ולרפד את הרופאים כדי

שהם יגיעו לפריפריה. גם אני חושב שאחת הבעיות העיקריות היום לגבי רופא במדינת

ישראל היא תיגמול מקצועי, רמה ותחושה שהוא עוסק ברמה הגבוהה ביותר מבחינתו. שאלתי

היא, האם לא היה כדאי לשקול - זה בשליטה של משרד הבריאות - להחליט באופן מודע

לחזק, על-ידי השקעה, מכוני מחקר ובדיקות, מכונים מיוחדים לפחות בבתי-החולים פוריח

וצפת, לחזק אותם ואז רופא שנוטה לעסוק במחלות פנימיות, למשל, יידע שבצפון הארץ

יש רמה מקצועית שמתמודדת עם "הדסה" ויש לו גם תיגמול מקצועי ואישי. נדמה לי שזה

שזה יכול, בלי טובות, להעמיד בשוויון ערך אמיתי שני בתי-חולים שאחד מהם נמצא במרחק.

אני רוצה לשאול עוד: האם באמת לא היה כדאי לתגמל ישירות לגבי נושאים של

מחקר, כלומר, שיש מלגות מחקר שניתנות רק בבתי-החולים האלה. רופא שרוצה לעשות

עבודת מחקר יהיו לו אמצעים ופנאי ואז בית החולים יידע שיש לו רופאים ברמה גבוהה

ובבית-החולים מתרחשת תופעה של העלאת הרמה.
היו"ר א' נמיר
אני מכינה שבית-החולים פוריה קשור עם תל-אביב.
ד"ר פרבשטיין
כרגע אין בפוריה אף בעל מינוי אקדמי. אולי לאחד יש סיכויים, מבחינת

הקריטריונים האקדמיים, לקבל מינוי.

לרופאים שלנו אין מרכז לעסוק בו באקרמיזציה. בתי-החולים שלנו נותנים

פתרונות קליניים לתושבים. מבחינת האפשרויות, לרופאים במסגרת שלנו אין אפשרות

לעסוק באקדמיזציה, אין להם מעבדות מחקר ותנאים למחקר ואין להם יכולת פיסית

לעסוק גם במחקר. נוצר מעגל כמו קרנות השתלמות ושנת שבתון, שאם לא נפרוץ אותו

הרופא מתרחק מאקדמיזציה.
היו"ר א' נמיר
כאשר אתם נתונים לחסות של בית-ספר לרפואה, הכוונה היתה שבמשך הזמן, לאט לאט,

החסכות הזאת תתרום לכם משהו משמעותי. השאלה אם זה מתחיל. חשוב שתהיה חסוד של

מוסד אקדמי. זו השאלה. בצפת דובר על מחלקה אחת לפחות. אולי כדאי ליצור איתם מגע.
מ' משיח
הדוגמה הזאת נמצאת בנהריה.
היו"ר א' נמיר
הטכניון סרב לתת חסות ולכן דיברנו על תל-אביב.

דייר שאשא;

מבחינה זו נהריה נמצאת צעד יותר קדימה. יש 5 מינויים, אחד מהם יצא לפנסיה.

יש לנו עכשיו 4 מחלקות שמקבלות סטודנטים - כירורגיה, ילדים, פנימית, נפרולוגיה.

הנושא הזה נעצר קצת בשנה האחרונה. הטכניות טוען שאין כסף. בשנה האחרונה לא היה

שום מינוי חדש למרות שהיגשנו 8 בקשות לגבי מי שלדעתנו עומדים בקריטריונים.

האקדמיזציה הביאה מנהלים חדשים ברמה שלא ידענו כמותה. נהריה עומדת במקום

הראשון בארץ בנושא של השתלות קרנית. זה לא היה קורה אם לא היינו יכולים לומר

לאותם אנשים שהם יקבלו גם אקדמיזציה וגם קידום מקצועי.
מ' משיח
נהריה עושה השתלות קרנית יותר מכל המחלקות האחרות בארץ.
ד"ר שאשא
מנהל המחלקה, דוקטור חורי ריחני, לא מקבל מינוי אקדמי. אותו דבר באורטופדיה.
ר' כהן
מה שאומר דוקטור משיח ביחס להשתלות קרנית, זאת אומרת שבנהריה עושים השתלות

גם לאנשים ממקומות אחרים בארץ.
דייר שאשא
שלחתי את החומר לדוקטור משיח.
היו"ר א' נמיר
עלינו על הענין האקדמי כאחד הדברים המשמעותיים ביותר, כי זה יהיה כוח

משיכה אדיר להעלאת הרמה.
ד"ר שאשא
בשנתיים האחרונות פרצנו בנושא המחקר, קיבלנו עזרה קטנה מהמשרד ועזרה

קטנה מכל מיני תורמים וזה נתן לנו אפשרות לבקש מילגות מחקר מהמדען הראשי ומחברות

תרופות. היום יש לנו 12 רופאים שעובדים על עבודות בסיסיות. אנשים נוסעים לחוץ-

לארץ לעשות מחקר. אם תהיה לנו מצויינות - יבואו אלינו.

אני רוצה להדגיש שאסור שיהיה מצב שבא איש, עושה התמחות, קיבל הלוואה

עומדת ותוספת, נמצא במקום 5 שנים ובתום 5 שנים הוא חוזר לתל-אביב. את זה צריך

למנוע בכל מחיר. יצירת מרכזי מצויינות תמנע את זה.
ד"ר כנען
המינויים האקדמיים שלנו בכי רע. השנה, לאור ההסכמים, הצלחנו לחדש מינוי אחד.

משרד הבריאות יצא מגדרו כדי להניע דיקנים לענין הזה. אנתנו נהנים מזה. הצלחנו

לשמר מינוי של 4 שנים גם לשנה זו, וזה המינוי היחיר שיש לנו - של מנהל המכון הקרדיולוגי.



הנושא של המינויים האקדמיים, בצורה שבה הוא מטפטף אלינו, אין בו שום

דבר יוחד מהזדמנות שווה לרופאים שלנו ולרופאים אחרים, איו בו העדפה. אומרים

לנו, אתם הייתם נחותים, היו מגבלות, נסיר את המגבלות. גם זה רק לכאורה. למה

זה רק לכאורה? הטכניון אומר, לא מספיק שאתה חכם גדול, גם לא מספיק שהישגיר

יוצאים מן הכלל, אתה צריו שתהיה סביבך ספירה אקדמית. ספירה אקדמית זה דבר

שבנוי מכמה אלמנטים - מעבדות, ספריה צוות עם תוארים אקדמיים.

כשאנחנו באים אליהם ואומרים; יש כסף. תשחררו את החבל, הם שואלים אותנו,

איפה המעבדה? איפה הספריה? ואיפה צוות החוקרים? ואנחנו רודפים במעגל סגור אחרי

הזנב, ועד היום לא פרצנו אותו אם כי משרד הבריאות יצא מגדרו. הייתי נוכח כשפרופסור

לס תקף בחריפות את הדיקן. האם אפשר לומר שהדברים נעו? זה לא הולך לקראת העדפה

ויצירת תנאים מועדפים. אולי זה הולך לקראת יצירת תנאים שווים.

אם נשכיל לפתח את השירותים לרמה כדי שאנשים שיהיו אצלנו לא יהיו נחותים

בהשוואה לאחרים, אם נדע לעבות את הקליניקות באגפי מחקר - פתרנו את הענין. בשביל

זה צריך את הדבר הנורא. והגס שנקרא כסף. אי-אפשר לברוח מהמלה הזאת.
ר' כהן
המקור היחיד לאפשרות הזאת הוא מקורות הממשלה?
דייר כנען
משרד הבריאות אישר אצלנו, למשל, מעמד של יועץ מדעי לבית-החולים, ועם

המינוי הזה התחלנו לזוז קדימה בקצב רצחני בנושא המחקרי. לא שאנחנו אטרקציה

אבל הדברים זזים. בלי משרד הבריאות לא היינו יכולים לעשות את זה. אבל הכספים

לא מוכרחים להיות ממשלתיים. מנקודת המוצא שלנו, אין לנו מה להציע.
היו"ר א' נמיר
מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס? לשאול?
ר' כהן
לדעתי, צריכה להיות החלטה מכוונת - וזה לא יכול להיות רק על-ידי משרד

הבריאות שלא יכול לשאת בזה בעצמו - לחזק מקצועית וכלכלית את בתי-ההולים הללו.

נדמה לי שאנחנו לא מבינים לגמרי מה קורה לנו בענין הזה. מנגנוני השחיקה בחברה

הישראלית קשים והם פועלים נגד. זאת אומרת, אין מצב סטאטי שהכל נשאר קפוא. יש שחיקה

ואנשים, ולא רק רופאים, עוזבים את הפריפריה ועוברים למרכז הארץ. אם לא תהיה

החלטה מאד מכוונת, החלטה שיש לה גיבוי כספי ומקצועי מהרמה העליונה ביותר - גם

מבחינת השלטון, גם הדיקנים לרפואה וגם מנהלי בתי-החולים המרכזיים, ואם לא יתנו

משהו - העניינים יזחלו ומצב הנחיתות יישמר. היום אין שוויון. זו עובדה.

אם אנחנו רוצים להגיע למצב שמדינת ישראל תהיה מעבר לגוש דן, מוכרחים

להביא למפגש של משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרדים אחרים הנוגעים בדבר, אולי

משרר החינוך אם יש לו נגיעת לבתי-הספר לרפואה, ולקבל החלטה מודעת שתוקפים

את הענין הזה, וזה העיתוי, ולדעתי הענין הכספי הוא לא העיקר כאן. מאחר שיש

תזוזה ויש הסכמים - עכשיו העיתוי לתקוף את הענין המקצועי. מכיוון שהענין נמצא

עכשיו בדיון, זה לא יתן שהוא יישחק. נבוא על סיפוקנו - הדבר יירדם. בצה"ל

למדתי את הנושא של ניצול ההצלחה. יש הצלחה - חייבים ללכת להצלחה יותר משמעותית,

וכך צריך לנהוג בתחום המקצועי.
יצחק לוי
אני מביו שמדובר על בתי-החולים הצפוניים, מחיפה צפונה. בתי-החולים האלה,

בצפת, נהריה, טבריה, הם קטנים. למה משרד הבריאות לא יראה אותם כיחידה אחת,

זאת אומרת מדוע לכל בית-חולים הסכם נפרד? אני לא מדבר על איחוד של בתי-חולים

אלא על איחוד הקידום של בתי-החולים במישורים האקדמיים כלומר, אם צריך ספריה,

מעבדה, התמחויות -יהיה אזור גאוגרפי מרוכז של צפת, טבריה, נהריה; לחשוב על

יחידה מרכזית שתאחד אמצעים כדי שההוצאה לא תהיה גדולה וכדי שזה יהיה לתועלת.

אולי צריו להכתיב מראש שמספר מחלקות בכל בית-חולים יגיעו לרמה אקדמית, זה

יוזיל את העניו וירכז את המאמץ.
מ' משיח
העניו של האיחוד, אנחנו הולכים על החבל הדק הזה. מצד אחד צריך להיות

יעילים בנושא איחוד ומצד שני צריך להיזהר לא לגרום לפגיעה בבתי-החולים. תושב

צפת, אם הוא לא מקבל את השירותים בצפת, הוא לא יכול להתנחם שבנהריה יש בית-

חולים טוב. זה חבל דק שאנחנו הולכים עליו. ובהקשר לזה אני רוצה לומר שאנחנו

מותקפים מדוע אנחנו מקימים מכוו איזוטופי גם בנהריה וגם בצפת. אם איש צפת

זקוק לבדיקה במכשיר שעולה מיליוו דולר, הוא רוצה את זה במקום.

היו"ר אי נמיר;

הביקורת היא על כך שזה עובד רק 4 שעות.
מ' משיח
כי זו הצריכה.

מינוי אקדמי, זו מלחמה אישית של כל רופא. ההסכם הגלובלי נעשה על-ידי

משרד הבריאות.

אני לא מכיר שום הסכם שאיו לו תקרה כספית. רק ההסכם הזה, שחותמים עליו

עם ות"ת, איו לו הגבלה כספית. אנחנו נכסה את כל ההוצאה ללא הגבלה. בשנה הקרובה,

אני מדבר על ההתחייבות ביחס לאקדמיזציה, צפוי שהחלק שלנו יהיה 400 אלף שקל.

האוצר לא שותף לזה. המקורות הכספיים אינם רק כספי ממשלה. יש מקור נוסף - משרד

המשפטים - כספים של האפוטרופוס.

בעשר השנים האחרונות הדגש היה על בתי-חולים פריפריים ובשנים האחרונות

הוא היה ביחוד על בתי-חולים בקו העימות. הם קיבלו סכומים ביחס הרבה יותר גדול.

צר לנו שבשנה האחרונה מייעדים את כל הסכום - 15 מיליון - לפרוייקטים לאומיים.

משרד הבריאות הגיש רק שני פרוייקטים לאומיים. היגשנו הצעה ביחס לנהריה - להחליף

את כל המבנים שבצריפים ולהעביר אותם לבנייה. זה 20 מיליוו דולר. אתמול היה דיון

ולצערי הבקשה לא נתקבלה.
היו"ר א' נמיר
למי היגשתם בקשה?
מ' משיח
לאפוטרופוס.
היו"ר א' נמיר
אושר לכם פרוייקט אחר?
מ' משיח
מכשור רפואי לבתי-חולים. הסכום עדיין לא נקבע. מתוך זה נקצה כספים

לפריפריה.

למשרד הבריאות יש קרן עצמאית ומשרד הבריאות מקצה לבתי-חולים פריפריים

כספים לעידוד המחקר, זה מיועד למכשור לצרכי מחקר ואנחנו מקווים ליצור תשתית

שבלעדיה אי-אפשר להביא רופאים שישארו במקום.
היו"ר א' נמיר
אני לא שותפה לתחושה של חבר-הכנסת רן כהן שאנחנו שומעים היום דברים יותר

טובים. מה שאנחנו שומעיט בנושא האקדמיזציה, זה לא חדש. זה מחזק את דעתנו שהעניו

של האקדמיזציה הוא נקודת המשיכה של בתי-החולים ואם זה לא יהיה - לא תהיה שם

רמה גבוהה.

אני מבקשת לקרוא דברים שפורסמו אחרי ישיבת הוועדה ב-21 במארס 1988. "ועדת

העבודה והרווחה שמעה היום מפי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור יורם לס, מסמר המלצות

שהמשרד גיבש למתן תמריצים לרופאים בבתי-חולים פריפריים. התמריצים כוללים בין

היתר הטבות שכר, הגדלת החזרי הוצאות לרכב, טלפון, השתתפות במעונות יום לילדים

וכו'. לרופאים שיבואו לבתי-חולים פריפריים בעתיד תינתן הלוואה עומדת בשיעור של

15 אלף דולר, בתנאי שישרתו בפריפריה לפחות 5 שנים. לדבריו - הכוונה היא למנכ"ל

משרד הבריאות דאז - משרד האוצר מסכים להצעה." התוספות האלה אמורות היו להסתכם

בסכום של 810 שקל לחודש לכל רופא. זה לא קיים.
מ' משיח
נכון.
היו"ר א' נמיר
מה שקיים זה הנושא של הלוואה עומדת בסכום של 15 אלף דולר, שזה פורסם

לפני שבועיים בבטאון לרופאים. נכון להיום עדיין אין תגובה להצעה זו. נשתדל

להיות אופטימים. להוציא עובדה זו ולהוציא את העובדה שהיה סיכום, לא היתה שום

אפשרות להגיע להסכם כולל עם המוסדות להשכלה גבוהה.

לישיבה האחרונה הזמנו את הדיקנים. הדיקן של חיפה לא בא. הוא הודיע שהוא

לא רוצה להגיע.

אם יש הסכם, אי-אפשר לומר שזה לא הישג. אבל הדברים היפים האלה אינם עונים

על הבעיות. מנהלי בתי-החולים אומרים ששום רופא חדש לא הגיע. שום דבר לא השתנה.

99% מהרופאים הערבים הם בוגרי בתי-ספר לרפואה במזרח אירופה ובאיטליה, שרמתם

ירודה ביותר.

אני רוצה לומר, כדי שיהיה שוויון צריך לתת לבתי-החולים האלה הרבה יותר

משווה. לעולם לא יהיה שוויון אם ניתן להם כמו במרכז הארץ. כשהייתי יושבת-ראש

ועדת החינוך והיה דיון על בוגרי בתי-הספר לרפואה, אמרתי שאני חושבת שצריך לחייב

את בוגרי בתי-הספר לרפואה בארץ לתת מספר שנות שירות באזורים שהמדינה תקבע. יש

לנו בעיה קשה. כל האוכלוסיה באזורים אלה מקבלת שירותים ברמה ב' וג'. שם יש

אבטלה. לשם לא מגיעות פעולות תרבות, וגם החינוך שם ברמה נמוכה. אם לא ניתן

תמריצים לתושבי הגליל והנגב כדי לחיות שם, איזו טיבה יש להם להישאר שם? האם

הם צריכים לקבל רפואה ברמה פחות טובה?

אם המשרד יהיה היום בעד חיוב - יהיו לזה שותפים רבים.



דוקטור משיח, אתה יודע שלא היה קל לחוקק את החוק בנושא חבחינות לרופאים

שלא למדו בארץ. אתח יודע מה היה בחדר הזה. היו עלינו לחצים ואנחנו לא נכנענו.

המדינה משקיעה סכומי עתק בכל תלמיד בבית-ספר לרפואה. אם איו התנדבות - אולי צריו

לנהוג כמו שנהגה גימנסיה הרצליה, לחייב תלמידים להתנדב. זה נשמע אבסורדי אבל

כנראה אין דרך אחרת. אני אתמוך בחיוב הבוגרים ואני בטוחה שלא אהיה יחידה.
ע' פרץ
המושג בוגרים נתפס באוכלוסיה שבפריפריה של אנשים שבאים לעשות את ההתנסות

הראשונה שלהם עלינו, ל האוכלוסיה שבפריפריה. אולי אפשר לבקש שרופא, אחרי שעבד

7 שנים, למשל, יחוייב להתנדב כי היום הבעיה היא שלא די שאתה גר רחוק ומקבל פחות

שירותים אתה גם מקבל את האנשים הצעירים שאיו להם נסיוו.
היו"ר א' נמיר
קשה לי להאמיו שיהיה כוח בעולם שיכול לחייב רופאים ללכת לאזורים רחוקים אלא

אם תהיינה להם תוספות משמעותיות בשכר, ואם הבוגרים לא יהיו חייבים - שום דבר לא

יהיה.
ר' כהן
בלי דרבוו מקצועי לא יהיה שום דבר.
היו"ר אי נמיר
פרופסור פריבס עשה דבר אדיר - פרוייקט בבאר-שבע. אני זוכרת שסטודנטים אמרו

לי, בשעה שאנחנו מתנדבים החברים שלנו שלומדים בבתי-הספר לרפואה בתל-אביב ובירושלים

מקדישים את השעות האלה לעיון בספריה, למחקר, הם מתקדמים מאיתנו. הפרוייקט התחיל

לרדת והיום הוא לא מה שהיה.

אם לא יהיה חיוב - אני לא רואה מאומה; וכל זה לא מגיע ל"תכלית". ועד שזה

לא יהיה - המצב ילך ויחמיר.

לא יעלה על הדעת שסיכום שהיה בשלבים מתקדמים של משא-ומתו לא יתממש. אם לא

יהיו לרופאים תמריצים - הם לא ילכו לבתי-החולים האלה, וזו אחריות של האוצר.

אולי במקום לקחת כסף לפרוייקטים צריך להשקיע בבני אדם. הגליל היום מופקר.

אני חושבת שלעבור מתל-השומר ולהיות מנהל בית-החולים בצפת זה מעשה חלוצי.

אנחנו נקבע ישיבה נוספת לעוד חודש. אנחנו מוכרחים לעמוד על המשמר. אתם

חייבים לבוא עם הצעה שתאמר, פרקטית, מה נותנים לרופאים. אם לא יהיו תמריצים -

המצב ילך ויתדרדר.
ר' כהן
בתוספת למה שאת מציעה, אולי אפשר להוציא מסקנות ביניים כדי שנקבל תשובה

ממשרד הבריאות ומהאוצר מה בכוונתם לעשות לגבי הנושא ארוך הטווח. אני רוצח שיהיה

להם פרק זמו להכיו מענה כדי שבעוד שלושה חודשים, זאת אומרת במושב הבא של הכנסת

נוכל לדעת מה קורה. אם אתה לא שם יד על הדופק - העניו נשכח.
היו"ר א' נמיר
מבחינה פרוצדורלית אנחנו לא יכולים להניח מסקנות ביניים, כי זה נושא יזום ולא

הצעה לסדר-היום.



הנושא עלה עקב פנייה של ראש המועצה האזורית הגליל התחתון ומנהלי בתי-

החולים.

דוקטור משיה, אני מבקשת שתביא סיכום לגבי בית-הספר בתל-אביב ובית-החולים

פוריה. שום דבר לא קרה לגבי צפת. אולי יש התקשרות פורמלית אבל למעשה איו שם

כלום. צפת זה בית-חולים נהדר, מקום יפה, יש שם תשתית טובה אבל לא נותנים לו

חיזוקים., וזה נמשך כך כמה שנים.
דייר כנען
אני הושב שכשאת אומרת ששום דבר לא נעשה, זה יחסית לטכניון, זה לא יחסית

למה שנעשה בשטח. פתחנו קורס.
היו"ר א' נמיר
אתה מדבר על עולים חדשים? בשבילם זה מס שפתיים.
דייר כנען
ונעשים עוד דברים.
היו"ר א' נמיר
אני מברכת על כל דבר חדש שנעשה בצפת. בשביל האוכלוסיה זה טיפה בים. אנחנו

חושבים שאת צפת חייבים לחזק מכל הבחינות, גם מבחינה בטחונית.
ש' הלפרט
אני מתנצל על כך שהגעתי באמצע הדיון. אני רואה, מנייר שמונח לפני, שב-21

במארס 1988 פרופסור לס הציע הצעות לגבי רופאים בבתי-חולים פריפריים. עכשיו

בא דוקטור משיח ואומר שבמשרד הבריאות אין דיונים על הטבות לרופאים.
היו"ר אי נמיר
על זה אנחנו מדברים.
ש' הלפרט
אם אכן זה המצב, מדוע הוועדה לא דנה על זה שנה שלמה? אם יש המלצות של

מנכ"ל משרד הבריאות ושום דבר לא התקדם במשך שנה, למה בא רק עכשיו דוקטור משיח

ואומר שאין דיונים על ההמלצות של המנכ"ל הקודם? אני רוצה להבין מה קורה.
היו"ר א' נמיר
לא היו שום מסקנות של הוועדה, כי זו לא הצעה לסדר-היום. הנושא לא עלה

לדיון חוזר מפני שפרופסור לס דיווח לי שהענין של 810 ש"ח מסודר. הכנסת היתה

בפגרה ואני הייתי בתחושה שהענין מסודר. בינתיים התחלפו מנכ"לים ועכשיו מסתבר

שהענין לא מסודר. מתי נודע לי שהענין לא מסודר? - כשבני גורפינקל, יושב-ראש

המועצה האזורית הגליל התחתון, טילפן לי ואמר ששום דבר בענין הרופאים לא מסודר.

לפני שבועיים-שלושה הזמנו את הגורמים אלא שהיה אז משבר חמור באור עקיבא ובסולתם

וזימנו ישיבה דחופה. היה לנו גם קושי לתאם מועד לישיבה הזאת, עד שהיתה הנחיה

של השר למנכ"ל שיבוא לישיבה. לכן אני לא רוצה להניח לזה הרבה זמן ואני מבקשת

שבעוד חודש נקבל דיווח.
ב' גולפינקל
הסיכום הזה מקובל עלי. איו לי ספק שאם יינתנו תמריצים הם צריכים לחול

גם על העובדים בבתי-החולים עכשיו, כי לא יעלה על הרעת שיתנו רק לאלה שיגיעו

בעתיר. אני חושב שמשרר הבריאות צריך להתחיל בעניו הזה ואם אכו המנכ"ל נתו את

הסכמתו ויש תקציב - צריך לתת תמריצים לעוברים שישנם.
היו"ר א' נמיר
אנחנו נחזור לכל הרברים.

תורה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.45.

קוד המקור של הנתונים