ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/06/1989

התעללות בקשישים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 47

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ד' י"ח בסיון התשמ"ט - 21 ביוני 1989, בשעה 9.00
נכחו
חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

צ' ביטון

ר' כהן

ע' פרץ

י' צבן

מוזמנים; ב' חבוט - ראש האגף למחלות ממושכות וזיקנה, משרד הבריאות

ש' פרידמן - מנהל השירות לזקן, משרד העבודה והרווחה

י' ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

ש' זילברשטיין - מזכ"ל איגוד עובדים סוציאליים, ההסתדרות

ח' דסקל - המועצה הלאומית למען הזקן

א' זינגר - מנהל המועצה לצמצום העבריינות ליד משרד המשטרה

נ' שפירא - המועצה לצמצום עבריינות, המשטרה

צי גבעולי - מנהל השירות לייעוץ לקשיש, המוסד לביטוח לאומי

חי להמן - מרכז גריאטרי נתניה, משרד הבריאות

חי הרשקוביץ - עובדת סוציאלית, האגף לגריאטריה, משרד הבריאות
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
התעללות בקשישים



התעללות בקשישים

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. הנושא

שעל סדר יומנו הוא התעללות בקשישים.

לפני שנפתח בדיון בנושא שעל סדר יומנו אני רוצה לומר לחברי הוועדה שהבוקר

קראתי בעיתון של-10 מפעלים בוטלו היתרי העבודה בשבת ונבדקים מחדש בל ההיתרים.

אני רוצה לשלוח בשם הוועדה מבתב לסגן שר העבודה והרווחה, בנושא זה. אינני

מבינה מה הם סדרי הקדימויות במשרד. בנושאי האבטלה והתעסוקה אנחנו לא שומעים משם

דבר. כל מה שיש לסגן השר לעסוק בו זה נושא השבת. אני חושבת שזו פשוט שערוריה

ציבורית. קולו של סגן השר לא נשמע בשום נושא אחר. שום דבר מטעם המשרד לא נעשה

לא בנושא התעסוקה ולא בנושא האבטלה. הם דואגים רק שלא יעבדו בשבת. אני רוצה

לפנות אליו כדי שהוא יתן הסברים מה הם סדרי העדיפויות שלו בימים אלה כשהאבטלה

בארץ משתוללת.
ר' כהן
אולי כדאי שהעתק המכתב יישלח להתאחדות התעשיינים כדי שנקבל מהם פרטים על

הענין.

היו"ר א' נמיר;

בהחלט. נפנה לנשיא התאחדות התעשיינים בענין זה.

ולנושא שעל סדר-היום. ב-4 באפריל השנה קיימנו דיון בנושא זה. מאז המצב לא

נראה יותר טוב. אתמול או שלשום נרצחה ערירית בת 91, חנה וקסלר, בביתה בבאר-שבע.

ההתנכלויות על קשישים מתגברות.

בסיכומה של הישיבה הקודמת ביקשתי מישראל ערד שירכז צוות שיביא לנו הצעות

אופרטיביות, מה ניתן לעשות כדי להגן על הקשישים.

נשמע את מה שיש לישראל ערד לומר לנו. אחר כך נשמע את אפרים זינגר שעומד

בראש המועצה לצמצום העבריינות.

י' ערד;

בדיון הקודם הודגש במיוחד נושא הביפרים כאמצעי מיגון. התברר לנו שיש בעיות

שונות בענין זה. חלק מהמערכות, כשהן פועלות, הן כמעט לא נותנות מענה בין השאר

מפני שמספר הקריאות של הזקן הוא קריאה וחצי לשנה. אין גורמים ציבוריים שמתחזקים

את המערכות ואין נתון שיטתי שקובע סדרי עדיפויות למי צריך להגיע קודם. אין שום

מוסד שיש לו תקציב לנושא הזה והיום לא ברור איר אפשר להשיג תקציב שיטתי לנושא

הזה.

ר' כהן;

בתקציב האחרון לא נכלל סעיף לענין הזה אבל חבר-הכנסת צבן ואנכי נכנסנו

לזה והאוצר החליט להקציב סכום של 2 מיליון שקל מתוך סכום של 5 מיליון שנקבעו

לנושא המיגון, אבל זה לא קיים.

י' ערד;

אינני יודע.
י' צבן
אני מציע שלא נערבב את זה, כי אחרת זה מה שיהיה, זה ולא יותר. אולי טוב

שבינתיים זה איננו.

היו"ר א' נמיר;

למה זה טוב?

יי צבו;

כי זה עלול לבוא במקום תקציבים רגילים.

י' ערד;

להמשיך בדרך של הקצבת כסף כאן או שם - איו לזה ערך.

חייבת לחיות תשתית מירע גם לגבי עלויות וגם לגבי מורלים שאפשר להפעיל בשטח.

בלי זה התוצאות של מה שהיה ער חיום היו אפס. לצורך זה הוקם צוות בראשות "אשל" -

אגורה לביטוח לקשישים - בהשתתפות המוסר לביטוח לאומי, משרר העבורה והרווחה,

משרר הבריאות ו"יד שרה". זו ועדת היגוי במימון של המוסר לביטוח לאומי ו"אשל".

הוטל עליהם להכיו סקר על האפשרויות התקציביות והתשתית ולבחוו מורלים שיש בארץ,

כרי להציע הצעות מעשיות שאפשר לכחוו אותו בצורה שיטתית. הסקר יהיה מוכו בראשית

חורש יולי. יש רו"ח ביניים ובחודש יולי יוגש הסקר. כאמור, מרובר על בריקת האמצעים

הטכניים, עלויות, עריפויות וכוי. בכלל, הסקר מתייחס גם להיבט התפעולי, הארגוני והתקציבי.

אחת הבעיות ביחס לביפרים היא עלות המתקו שאליו מתחברים. לכל שכונות היוקרה

יש חברות שמירה. על-ירי תוספת לא גרולה ושיטה נכונה של התארגנות אזורית אפשר להגיע

לניצול יותר גרול בלי השקעה בסיסית. וכמובו שצריך לקבוע עריפויות. יש כאו בעיה

של מורעות ולא של כסף. בו יכול לתת לאביו מתנה כזו ועור כמה שקלים לחורש כרי שהאב

יהי קשור ומחובר.

מרברים על אלימות נגר הקשיש. אני חושב שזו לא הבעיה המרכזית של הקשיש.

סטאטיסטית, מבחינה יחסית האלימות נגר הקשיש לא גבוהה. מי שפוגע בקשיש מכה את כולנו.

הקשיש נתוו במצוקה רפואית ויש מקרים שהקשיש איננו יכול ללחוץ על הכפתור כרי שיבואו

לעזרתו. אני חושב שכל תכנית קהילתית חייבת להביא בחשבוו את המתנרבים כגורם חשוב.

ברור שחשוב מאר למנוע מצבי סיכון וכמובו שצריך להיות פתרוו מיירי למצבי סיכוו.

כפי שאמרתי, בחורש הבא תגובש סיררת המלצות. הכוונה היא לפרסם תרריך שיופץ

ביו כל הגורמים הקיהלתיים, הוא יצביע על ררכי פעולה ועל האפשרויות השונות. כבר

התקיימה פגישה, בחולוו, של אנשי "אשל" והביטוח הלאומי עם כל הגורמים הציבוריים.

אנחנו מרברים על איתור באמצעות הנתונים של הביטוח הלאומי, המתנרבים, ביטוח סיעור,

וכוי. השירות לייעוץ לקשיש לקח על עצמו לעשות סקר על הבוררים הזקוקים לסיעור. הכוונה

היא לברוק את הכלים שיש במקום, למפות את הצרכים ולהציע מערכת כוללת שתגיע באופו

קבוע לזקו בביתו. למה הכוונה? נניח שלזקו יש טלפוו בביתו - יש 40 אלף זקנים שאיו

להם טלפון - ונניח שקובעים שהזקן מטלפן כל בוקר למוקר. לא תמיר הוא זוכר זאת. צריכה

להיות מערכת שתטלפן אליו.

מרברים על מורלים נסיוניים בחולון, טבעון ואשרור.

עי פרץ;

למה דווקה במקומות האלה?



י' ערד;

לפי האפשרויות שיש בשטח. בטבעון יש אחוז גבוה של קשישים. בחולון יש שכונות

חזקות ויש בה הרבה שכונות חלשות. מאשדוד מדווח על יותר אלימות.

אני רוצה להזכיר שתי מועצות שיש להן קשר לנושא הנדון - המועצה הציבורית למען

הזקן בראשותה של הגברת שמיר, שעשתה רבות בקשר לטלפונים, והמועצה הציבורית למניעת

עבריינות, בראשותו של השר חיים בר-לב. יש ועדה בראשותו של מר רייף, יושב-ראש הגימלאים,

שהכינה המלצות. ביוזמתה של הגברת שמיר היתה פגישה עם המועצה שבראשה עומד השר בר-לב

והוחלט על שיתוף פעולה. המועצה הציבורית למען הזקן, על דעת המועצה שליד משרד המשטרה,

החליטה לממן איש מקצועי במשרה מלאה שירכז את כל הפעולה בשים לב לבדיקות שנעשו. אני

חושב שזה נותן תקוה לשיתוף פעולה.

המוסד לביטוח לאומי. יהיה חלק אורגני בכל התהליך, ככל שהחוק מתיר לנו.

אני מבקש לומר שבשוליים עלה נושא לא פחות חשוב, שלא נדון. - בעיית האלימות

בתוך המשפחה. צבי גבעולי הגיש הצעה לשני פרוייקטים בנושא זה, בטבריה ובנתניה.

אנחנו רוצים לאתר את האנשים ולתת מערכת טיפולית של יועצים. אם נראה שאפשר להגיע

לתוצעות יפות - זה יהיה חלק של עבודת המוסד. אנחנו רוצים לאתר בקהילה את הבעיות

של אלימות במשפחה.

לסיכום, אני חושב שנוצרה תשתית למשהו. עם זאת, אי-אפשר להמציא קבלות מהר.

אני חושב ומאמין שוועדת העבודה והרווחה יכולה להיות גורם מדרבן בנושא הזה. הוועדה

הזאת יכולה לדרוש לקבל דו"ח תקופתי, אחת לשלושה חודשים, בכתב או בעל-פה, כדי שהנושא

לא יורד מסדר-היום וכדי לתרגם את הדברים למעשים. נדמה לי שהתעוררות יכולה להביא

לפתרון.
היו"ר אי נמיר
אנחנו לא התכנסנו לדון בנושא הזה מאז חודש אפריל מפני שחיכינו לסיום העבודה

של הצוות.
יי ערד
היו כמה צוותים.
היו"ר אי נמיר
אתה נתבקשת לרכז את זה.
צי גבעולי
למעשה אין מערכת שמטפלת בנושא זה בצורה רצינית. כל המטרה שלנו היא לאתר את

המקרים, לזהות אותם ולהפעיל מערכת של התערבות טיפולית בנושא. הכוונה שלנו היא

להתחיל בפעולה בטבריה ובנתניה, כי שם יש תשתית טובה. אנחנו מקווים שעם איתור

הקשישים שהם קרבנות להתעלללות פיסית, פסיכולוגית, שהם מוזנחים ושהם נפגעים

גם מבחינה כספית - נוכל לטפל בהם.

נתחיל בפרוייקט בתום הקיץ?
היו"ר אי נמיר
מדוע בתום הקיץ?
צי גבעולי
כי המתנדבים יוצאים בקיץ לחופשה.



צ' גבעולי;

אני השתתפתי בכמה צוותים אבל במסגרת השירות שאני עומד בראשו, הייעוץ לקשיש,

התייחסנו בעיקר לבעיית האלימות בתוך המשפחה.

ר' כהן;

האם אתם מנסים לאתר בתחום האלימות הפנים משפחתית או גם מי שעלולים להיות

קורבו לאלימות מחוץ למשפחה? זאת אומרת גם אלימות פנים משפחתית וגם אלימות סביבתית.

צ' גבעולי;

כן.

חי דסקל;

אפרים זינגר ואני נשב היום ונחליט מי ירכז את העניו ויתחיל לפעול בשטח.

בדיון שחיה במועצה הציבורית למען הזקן הוחלט להתייחס לנושא האלימות בקשר

רחבה ביותר, זאת אומרת גם במסגרת תכניות חינוך בבית-הספר. אנחנו חושבים שאם

תהיה תכנית מהסוג הזה ישתנה יחסם של הילדים אל הזקנים.

אני מקווה שתוך 3 חודשים נוכל לחזור לכאן ולומר איר מאמצים את מסקנות

הוועדה שהיתה ליד המועצה לצמצום העבריינות, שישבה חצי שנה. אנחנו נשב ונחשוב

על הוצאה לפועל.

אי זינגר;

המועצה שלנו היא חדשה יחסית. המועצה הציבורית לצמצום העבריינות פועלת זה

חצי שנח.

צוות בראשותו של אליהו רייף פועל זה חצי שנה ובימים אלה הוא מסיים את

עבודתו. בעוד שבועיים תתכנס הנהלת המועצה לקבלת המימצאים.

בארץ חיים כ-420 אלף אזרחים מעל גיל 65, זאת אומרת כ-11% מכלל האוכלוסיה.

הרוב המכריע של האנשים האלה חיים בערים, שם אחוזי הפשיעה גבוהים. הקשישים חיים

בדרך כלל במרכזי הערים או בשכונות של המעמד הנמוך, שהאוכלוסיה הצעירה עוזבת אותן

או עזבה אותן והצעירים שעדייו נמצאים שם מעורבים בעבריינות. על ריכוזי המגורים

של הקשישים נדע יותר פרטים תוך מספר שבועות. מכינים עבורנו מיפוי באמצעות שיטות

חדשות, ואזכיר את השיטה של אבי דגני.

ר' כהן;

למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על מיפוי?

אי זינגר;

הקשישים חיים במקומות מסויימים. אנחנו רוצים לדעת היכו.

צי ביטוו;

יש ריכוזי קשישים?

אי זינגר;

יש שכונות שבהו מתגוררים בעיקר קשישים. המיפוי אמור לאתר מקומות שבהם

גרים זקנים מעל גיל 65, כדי לדעת איפה למקד את הטיפול.



כפי שאמרתי, אנחנו נעזרים בשיטות חדשות, ואני מקווה שתוך מספר שבועות

יהיו בידנו נתונים.
היו"ר א' נמיר
היתה כאן ניצב משנה חנה קוצר והיא סקרה את המצב. אנחנו רוצים לדעת

מה הן הפעולות שהמועצה רואה אותן כחשובות לעשייה.

ר' כהן;

מי מתקצב את המועצה הזאת?

אי זינגר;

נכון לעכשיו - משרד המשטרה וגופים נוספים החברים במועצה, על בסיס לא קבוע.

ברשותכם, עוד כמה הערות. סטאטיסטית נראה שהקשישים אינם נפגעים, פרופורציונלית,

יותר מקבוצות אחרות. זאת אומרת, אין זו תופעה שקשישים מותקפים יותר מאחרים.

אלא שהטראומה שעובר הקשיש חריפה יותר. הפחד להיות קרבן לתקיפה משפיע על הקשיש,

אם כי סטאסיסטית הוא לא נתון לפגיעה יותר מאחרים.

הצוות של נעמי שפירא איבחן את התופעה הזאת. יש כאן מעגל קסמים וההמלצות שלנו

מיועדות לפצח את המעגל הזה.

היו"ר א' נמיר;

היום אנחנו רוצים לשמוע הצעות איך להתמודד. אני מבקשת שתתרכז בסיכומים

שהגעתם אליהם. מה ההצעות.

אי זינגר;
ההצעות בקווים כלליים
מיגון. נמליץ לבחון את האפשרות לחייב חברות משכנות

ציבוריות - עמידר ועמיגור - שיתקינו על חשבונם אמצעי מיגון בסיסיים, נוסף לכל

אמצעי המיגון שדובר עליהם. ואשר לטיפול המשטרתי באוכלוסיית הזקנים. נמליץ לבצע

הכשרה מיוחדת בנושא של טיפול בקשישים שהותקפו ונפלו קרבן, למשל בדרכי החקירה

של קשישים. כמו שיש חוקרי נוער שהוכשרו לתפקידם זה אותו דבר צריך לחול לגבי

הקשישים. וענישה וחקיקה. נמליץ בפני מערכת המשפט למצות את העונשים המקסימליים

הקיימים בחוק. אנחנו חוזרים וממליצים על הצעה שכבר הועלתה, לשנות את החוק כדי

שאל חטיפת ארנקים ושרשראות אפשר יהיה להתייחס כאל שוד אלים במקום כאל עבירת רכוש.

עוד אנחנו מצלעים לקבוע בחוק שעובדי ציבור יהיו חייבים לדווח על מקרי התעמרות

בקשישים.

והמלצה נוספת שאנחנו שוקלים; מינוי נציב קבילות לקשישים, שיפעל מטעם מוסדות

הרווחה והמשפט.

לדעתנו צריך לפעול גם לחינוך הזקנים לפעילות חברתית למען הזקן, כדוגמת

נוער לנוער.

ברור שצריכה להיות גם הסברה. אנחנו מדברים על הכנת ערכות מלרע לקשישים וכן

ערכות מידע לציבור על הקשישים. אנחנו סבורים שכלי התקשורת כולם, הממלכתיים ואחרלם,

חייבים לשבץ נתונים על התופעה. כן צריו לעשות למען שיפור תדמיתו של הקשיש בעיני

החברה ובעיני עצמו.



תדמית הקשיש בעיני החברה היא של אדם חלש יותר, ומי שהוא חלש יותר הוא

בבחינת פירצה הקוראת לגנב.

לפני שלושה שבועות או חודש היתה בשידור בלבוטק בטלוויזיה בתבה על הקשישים,

שלדעתנו היא פועלת כבומרנג. כתבות מהסוג הזה יוצרות לדעתנו שני דברים: הן מציגות

את הקשיש כטרף קל, ואת זה מחפשים עבריינים, והן יוצרות פחד בקרב קשישים.

המטרה שלנו היא לא להפוך את ביתו של הקשיש לכלא שמור אלא להגיע לכך שהקשיש

יוכל לתפעל בצורה רגילה בקהילה.

בי חבוט;

הבעיה לא נוגעת ישירות למשרד הבריאות אלא רק בעקיפין, כי משרד הבריאות מטפל

בתוצאות התקיפה, אם היא גורמת נזקים גופניים לקשיש. נוסף לכך יש גם בעיה מנטלית.

כל תקיפה על הזקן עלולה להפוך אותו לדמנטי, הוא נעשה סיעודי שזקוק למישהו שיטפל

בו.

אנחנו לא יודעים מה גודל הבעיה. אין שום סקר. אנחנו לא חושבים שכל דבר

מדווח. טוב היה אם יהיה סקר ארצי, בדיקה יסודית כדי לראות מה קורה.

משרד הבריאות הקים שתי ועדות - ועדה על-יד המנכ"ל וועדה בין-משרדית.
היו"ר א' נמיר
למה במשרד הבריאות לא יכולה להיות ועדה אחת?
ב' חבוט
אני מדבר על מחקר כדי להגיע לתכלית. לדוגמה, זקן שלא שומע ואיננו יכול

להשיג מכשיר שמיעה - הפגיעה הזאת בו לא פחותה מאלימות. הוא יכול להיות דמנטי,

אבל המימסד לא דואג למכשירי שמיעה אלא זה עניו של המשפחה.

משרד הבריאות שותף מלא ב"אשל". זו שותפות בין הממשלה והג'וינט. אנחנו משלמים

את האשפוז. יש ארגון גג שקובע מדיניות בקשר לפיתוח.

אנחנו ממליצים על אמצעי מיגון טובים אבל אנחנו לא יכולים לקנות אותם, כי

אין לזה תקציב. מישהו צריך לדאוג לאספקת המיגון הזה לקשישים שאין להם. התקציב

הזה יכול לבוא מהביטוח הלאומי או ממשרד העבודה והרווחה, על-ידי חקיקה. אנחנו עושים

בדיקה מקצועית כדי לדעת מהו החומד הטוב והיעיל.

גם במחלקות בכתי-החולים יש אמצעי קריאה, אבל הזקנים לא מגיעים אליהם. צריך

למצוא את הדברים היעילים, הזולים והטובים ביותר שהזקן יכול להגיע אליהם.

טוב אם יהיה חוק שיחייב את כל הגורמים לדווח על פגיעה שבאה על הזקן כתוצאה

ממעשה אלימות נגדו.
ר' כהן
למה צריך להיות חוק? לא יכולה להיות הנחיה של משרד הבריאות לבתי-החולים?
בי חבוט
יש הנחיות שלנו. יש הנחיות לחדר מיון, שאם יש חשד של אלימות - יש חובת דיווח.

אני רוצה לחזק את זה. ההנחיות שלנו לא מחייבות עובדת סוציאלית ברחוב או אחות במרפאה.
ש' זילברשטיין
אינני חושבת שהתעללות בקשישים זה כמו התעללות בילדים. צריך להפריד ביו

הדברים. הקשישים הם מבוגרים וכך צריך להתייחם אליהם.

יש ריבוי של גורמים שעוסקים בקשישים. כל אחד אומר שיש לעשות אבל איש

לא אומר מי יעשה. החשש שלנו הוא שהכל יתגלגל למחלקות לשירותים סוציאליים.

איו שום גורם משותף שדואג. אם מחליטים למשל שאמצעי מיגון זה בסדר עדיפות

גבוהה - צריך להחליט מי יעשה את זה. צריך להיות גורם משותף שיהיה אחראי ולא

שכל אחד מביא תקציבון אבל אין גורם אחר שאומר, נעשה מבצע חר-שנתי.

הסברה לקשישים - גם לזה אין גורם משותף. יש הרבה מאד גורמים. אנחנו מוצפים

בגורמים, אבל אין גורם אחד.

הקשישים צריכים לדעת כללי התנהגות. הקשישים מסתתרים בבתיהם.

אנחנו מציעים שוועדת העבודה והרווחה תמנה אחד מחבריה לנושא הזה. אם זה

כל כך חשוב - צריך למנות אדם שיהיה אחראי להפעלת כל הגורמים.
היו"ר א' נמיר
אנחנו לא גוף מבצע.
ש' זילברשטיין
צריו להיות גורם ציבורי וארגוני. יש הרבה מועצות אבל אין מועצה כללית

שמשתפת את כל הגורמים. החשש שלנו הוא שמרוב גופים כל העבודה נופלת על המחלקות

לשירותים חברתיים ובסופו של רבר לא יהיה דבר.

אני חושבת שצריכה להיות שיטת התערבות.

בוועדת החוקה, חוק ומשפט מתקיים דיון בהחמרת עונשים בגלל התעללות בילדים.

כפי שאמרתי, צריכה להיות הפררה בין ילרים לקשישים. אין ספק שצריך להחמיר בעונש

על מי שלא מרווחים.
ש' פרידמן
אתמול היה אצלי מנהל בית אבות "אשל" בבאר-שבע והעלה כמה בעיות: אחת מהן -

תגבור בשמירה. הוא אמר לי, אנחנו נמצאים בשיכון ד' צפון, על-יד פארק גדול.

שלשום בערב חדרו לבנין 3 נרקומנים והם כפו ככוח על אחות שהיתה בשמירת לילה,

שתיתן להם מזרקים. עד שהגיעה המשטרה הם נעלמו. וזה קורה בבית אבות שמור.

לדעתי, בעיית האלימות נגד זקנים זו בעיה. של כל אזרח. אנחנו צריכים להפעיל

את המערכת הקהילתית.

כמוכם, גם אני שבע מוועדות, מועצות וסקרים. אנחנו ממליצים לקבוע עריפויות:

אדם בודד בסיכון בריאותי גבוה - הוא יקבל ביפר. אל נחשוב שאפשר לספק ביפר לכל

זקן. ובעיה חריפה יותר היא לא הביפר אלא מערכת הגיבוי, מי נותן תשובה לקריאה.

ואסור לזלזל בבעיה של זקנים הרוצים לדבר ולשוחח. כמו שיש ער"ן לצעירים -

זה שירות שצריך להיות לזקנים.



אני חושב שבנושא הזה צריו לפעול לא דרך המערכת הרגילה אלא דרך מערכות

שיתנו תשובות אחרות. .
ר' כהן
לפי פרטים שאני מקבל וסיפורים שאני שומע, מה שקורה זה זוועה. זקנים מהמעמד

הבינוני והנמוך במרינת ישראל היים בפהר, בבהלה ובאימה. הם קורבנות. לא יעזור

לאיש אם ננסה לשנות את התרמית. תפסיקו עם זה. אני יורע שהיה רעיון לתת לזקנים

קורס בקרטה. אבל אנהנו צריכים לזכור ולדעת שזקנים הם זקנים. צריך להשלים עם זה.

תפסיקו עם קשקושים. אנחנו מדברים על הקשישים משום שהם זקנים והם קורבנות נוחים.

אנחנו מדברים על קשישים מפני שהם קורבנות קלים בתוך המשפחה ומחוץ למשפחה.

גברתי היושבת-ראש, נמאס לי, אני מקיא מהמצב שכל אחד, על פי מפתח חברתי או .

מפלגתי מקים לעצמו מועצה בשביל לטפל בבעיה חברתית איומה זו. די. צריך שבענין

הזה תהיה כתובת אחת, מקסימום שתיים, ושאנחנו בכנסת נדע שאל מול שתי כתובות אלה

מרוכזים הדברים. אני מדבר על כתובת אחת או שתיים שירכזו את כל עבודת משרדי הממשלה

ביחס לתחום הזה. אני הולך לאיבוד. אני לא יודע מה עושה מועצה זו ומה עושה מועצה

אחרת. אני לא יודע מי כפוף למי.אני לא קשיש ואינני מביו, וכמובו שאינני יודע מה

מה מביו הקשיש בסבך הזה, מה מביו הבו שלו ומהי הכתובת. אני עומד מול רשומוו. מוכרחים

לעשות את העניו הזה ברור. אנחנו מדברים על שלטוו. צריך להיות ברור מהי הכתובת.

של השלטוו. מישהו צריך לומר מי מרכז. עד עכשיו הכל נשאר בגדר של סקרים, דיבורים,

בבלדים, דיבורים, קשקושים. אם היו לוקחים את כל התקציבים של כל המועצות, של הסוכר

ושל התה ומשתמשים בהם לקניית ביפרים - היו מונעים אלימות. איו לי טענה אישית כלפי

איש מהיושבים כאו. לכולם יש כוונות טובות אבל עד עכשיו כל העניו בוקה ומבולקה

ולא יותר.

לצערי, הסיבה לאלימות נגד קשישים היא מפני שהנורמות של החברה שלנו, המבנה

והתשתית של החברה נותנים לגיטימציה להתעלל, להרוג ולשדוד, וכשאנחנו שומעים הצעה

שחבר כנסת יכנס לעניו, זה מראה שאיו לממשלה הצעה למצוקה הזאת, כי איו ממשלה.

אנחנו מוכרחים להכיר בעובדה שבחברה הזאת יש אלימות. צריך שתהיה הצעה רצינית

איר מתכוונים לפעול בצורה מאסיבית. כל מה שיש עד עכשיו נראה ירחמיאלי. האלימות

הקיימת תהיה נגד כל קבוצה חלשה. מבחינה זו הקשישים לא מופלים לא לטובה ולא לרעה.

לצערי, לא קיבלנו שום תכנית הסברה. כל מה ששמענו לא נראה לי רציני.

בעולם העבריינות יש כללים מסויימים. מי שאונס ילדים ונכנס לכלא - הוא משמש

קורבו של הפושעים הגדולים ביותר. זה עולם המוסר של בתי-הסוהר. אנחנו לא הצלחנו

ליצור תודעה שהמתעלל בקשיש יבוא על עונשו. איו לנו תודעה לעניו הזה.

לא שמענו כאו על תכנית מיגוו רצינית. רבותי, המיגוו זה דבר חשוב. לעתים

קרובות מיגון טוב מונע מעשי אלימות, דלת פלדה היא גורם מונע, טלפוו, ביפר, זמזם,

צלצולים מבהילים - כל אלה יכולים למנוע. צריך לפעול בלי בושה. לזקנים איו הרבה זמן.

צריך להתחיל בתכנית מעשית עם תקציבים מעשיים.

אני מודה שאני רואה את העניו הזה ביאוש מסויים. יש לי רושם שהולכים מסביב.

סקרים זה אמנם דבר חשוב, אבל יש לי הרושם שהולכים רק מסביב לזה. מה שאתם עושים

בחולוו ובטבעוו צריך להיות בכל הארץ. האיתור צריך להיות בכל הארץ כדי שתהיה

כתובת. אני סבור שריבוי המועצות והסקרים בא מפני שממשלת ישראל אטומה לעניו הזה.

היא לא רוצה להקצות לזה לא כסף ולא כוח אדם ומאחר שאיו כסף ואיו כוח אדם מזמינים

קשקושים בהנחה שהעם מטומטם והוא יקנה הכל ובינתיים הקשישים ימשיכו לההרג ולהרצח.
יי צבו
בראשית דברי, אחרי ששמענו על כל כך הרבה מועצות וסקרים אני חושב שצריך

להקים מועצה ציבורית לצמצום המועצות ואולי צריך לעשות סקר על שימוש בסקרים.



לא שאני חושב שכל המועצות מיותרות אלא אני חושב שאם רוצים להרחיב פעולה

על-ידי מועצה, זה מבורך אם זה לא בא במקום עשייה ממשית. הנושא הזה לא חדש,

הוא עלה כמה וכמה פעמים. חלק מהאנשים הזדקנו איתנו. חלק מהם הם חדשים. הם באים

מתור רצון טוב אבל הם צריכים להביו שההיסטוריה לא מתחילה אתם. חלק מהדברים

של חברי הכנסת נאמרים לא מתוך אי אמון בארם זה או אחר אלא מפני שהמערכת לא

התחילה לתת תשובות לעניו הזה.
יש פתגם אידישאי האומר
עד שתבוא הנחמה - תצא הנשמה. וכאו תצא הנשמה לא

במובו מטפורי אלא במובו אמיתי.

לפני מספר שבועות טיפלתי במישהו שיהיה בבית אבות. כשבאו לבשר לו את הבשורה

ר.וא נמצא מת.

כולנו כלואים בנושא האלימות - אם נצעק כדי לעורר את דעת הקהל, אנחנו

מגבירים את החרדה בקשישים. אם לא נצעק - איו תודעה. יש פה סתירה ואיו דרר

אחרת אלא לפתור את הבעיה. אוי לך מיוצרך ואוי לך מיצרר. לא צריר לשמוע ביטול

בדברים שנאמרים על-ידי חברי הכנסת. אנחנו חרדים שיהיה עוד סקר ועוד סבב. יש

דברים שטעונים בדיקה ויש דברים שמוסכמים על כל הגורמים המטפלים. מדוע לא תהיה

תכנית ביניים לדברים האקוטיים ביותר? הצלחתי להוציא מהאוצר התחייבות כתובה

טהאוצר יתו 2 מיליוו שי'ח לפרוייקט רב-שנתי, בשיתוף גורמים אחרים. האוצר מוכו

לתת כספים אבל הוא רוצה שתהיה תכנית.

צריר לדעת מה היקף הבעיה. נתחיל במעגלים פנימיים. נגיד מה המעגל האקוטי

ביותר, שלב אי, ואחר-כר יבואו השלבים הבאים.

בחודש אפריל קיימנו דיון. ציפיתי שהיום נקבל תכנית של שלב אי לדברים

הבוערים יותר ונכיו תכנית לשלב ב'. זו צריכה להיות הדרישה. אנחנו מוכרחים

לתת פתרונות לבעיות האקוטיות ביותר המוסכמות על הגורמים השונים.

בשעתו הייתי בוועדה של פרס יושב-ראש הכנסת. את אחד הפרסים קיבל קשיש

מחולוו שארגן את הדוורים של חולוו למבצע התנדבות - דוורים היו מבקרים קשישים

גלמודים בביתם. אני מספר זאת כי אני חושב שהוועדה היתה צריכה לקבל נייר שמתאר

את כל דרכי הארגון שאתם תטפלו בהם. התפקיד שלנו לעזור לכם בהכוונת הדברים ובגיוס

הכלים.

אני חושב שצריך לתת דגש גם לגבי היישובים הקטנים והיישובים הערבים.

ירושלים, אני חושב שהיא הסובלת בארץ מבחינת ההתנדבות.

היו"ר א' נמיר;

התחילה בזה הגברת מנדלוף.

יי צבן;

בכנסת הראשונה שהייתי חבר בה, בשנת 1981, עסקתי בנושא של חימום לקשישים

בחורף. אני זוכר את הבעיות. אחד ההישגים היה אז שהיישובים הערבים והדדוזים

הוכנסו לקריטריונים. חובה שזה יהיה כר גם בנושא הקשישים.

אינני רואה מערכת שתדלג על העובדים הסוציאליים.

ר' כהן;

להיפר.



י' צבן;

אנחנו שומעים שם זעקות, וזה יגבר על רקע האבטלה. הצרות גרולות. נצטרך

לתת גב לעוברים.

ע' פרץ;

אם חברה והצעירים שבתוכה אינם יורעים לשמור ולהגן על הקשישים - הם אינם

ראויים להיקרא חברה.

חבר-הכנסת צבן מדבר במיוחד על הערים הקטנות. אני רוצה לומר שרווקה קהילות

קטנות יכולות להשתתף בנושא הזה טוב יותר מאשר קהילות גדולות. אני חושב שעל-ידי

השקעות קטנות אפשר למצוא ולקבל שיתוף פעולה רווקה בקהילות הקטנות, שם בולם מבירים

את בולם. שם איש לא יעז להתעלל בקשיש, אם כי פה ושם יש גם חריגים. מנסיוני במקום

מגורי אני יורע שלפני כל ערב חג ירענו בריוק היכו אוכל כל קשיש בערב החג. אם כו,

כראי שנרע שיש קטע לא קטו שמכוסה היטב.

אני חושב ומציע שלכל עובר סוציאלי יהיה רף מידע כשי שיירע במי הוא יבול

להסתייע.

רוב הקשישים שהם אוכלוסיית היער הם לא עם עורף כלכלי חזק. רוב הקשישים

מתגוררים בשיכונים ציבוריים. אני חושב שאנחנו יכולים להיעזר על-ירי חברות הבנייה

הציבוריות, אנחנו יכולים לזכות לשיתוף פעולה מצידם, במה שנוגע לאמצעי מיגוו. אנחנו

יכולים לזמו את נציגי חברות הבנייה הציבוריות - עמיגור ואחרות - ואיו לי ספק שאחרי

פגישה בוועדה הענין ייצא לפועל.

אנחנו עומרים בפני תקופה חרשה ומרברים הרבה בנושא איר ובאיזה תוכו למלא את

שעות הפנאי של כל אזרח במרינה. אנחנו עומרים לפני תקופה של טלוויזיה בכבלים. ראוי

שניקח את חוק הטלוויזיה בכבלים ונכניס לתוכו סעיף ברבר התחברות למיגוו והתראה.

חברות שונות יכנסו להשקעות גרולות מאר בתשתית, למה לא נחייב אותם בהתקנת עור כבל

למוקר שייקבע לקבלת קריאות?

היו"ר אי נמיר;

בראשית הישיבה, כששמעתי את רבריו של ישראל ערר, הייתי מעוררת. אחרי ששמעתי

את נציגי כל הגורמים האחרים הבנתי שאנחנו חוזרים למקום שבו התחלנו. כל יום יש

עור וערה. יש לנו רשויות, זו כנראה מכה יהודית.

אני רגישה לחומר הסברה - חוברות ועלונים - שמוצא עליו כל כר הרבה כסף. אני לא

נגר חומר הסברה, אבל שזה יהיה צנוע, ביחור כשאיו פרוטה לתת לקשישים. ובהקשר לזה

אני רוצה להזכיר את הביתנים של משרר העבורה והרווחה. אני אומרת את הרבר הזה

אחרי שביקרתי בבנייני האומה. אני יושבת בבית הזה 15 שנים ואני רואה איר משררי

הממשלה מתפקרים. על עניו בזה יש למשרר כסף. כל מחלקה צריכה שיהיה לה ביתו, ואת סגו

השר מעניין בעיקר איר לסגור מפעלים בשבת.

את ארוו רגני אני מכירה מהימים שהייתי יושבת-ראש וערת החינור והתרבות. הוא עשה

סקר על חינור בשכונת התקוה. זה עלה 2 מיליוו לירות. זה היה הון. איש לא פתח את

הסקר הזה. זו היתה שערוריה. אני מכירה את הסיפורים של הסקרים. אני יורעת מה זה סקר.

סקרים, זה אולי רבר חשוב אבל תפסיקו לבזבז על זה כספים. מה שקורה כאו זה שפיכת

כספים. זה מיליונים. במיליונים האלה אפשר לעשות משהו למעו הקשישים.

נקעה נפשנו מכל הסקרים ומכל החוברות והריווחים המצביעים על כר שמספר הקשישים

המקבלים טיפול הולר וקטן. אני ביאוש מוחלט מההתמוררות של הממשלה בנושא הקשישים. מה

שאנחנו עושים כאן זה לא תפקירנו. אנחנו לא רשות מבצעת אבל אם מה שאנחנו עושים יכול

לקרם את הרברים - נמשיר לעשות.



אני מקבלת את הצעתו של חבר-הכנסת פרץ המתייחסת לטלוויזיה בכבלים.

אני מציעה שנקבל חלק מהצעתה של שרה זילברשטיין ונמנה צוות - חברי הכנסת

פרץ וביטון - שיבוא בדברים עם כל הגורמים - קבלנים בנושא של טלוויזיה בכבלים,

מועצות, המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה והרווחה - כדי להגיע למשהו עוד לפני

הפגרה. ביקשתי גם ממזכירת הוועדה שבמרכז המידע ירכזו עבורנו את כל המסקנות שהיו

במשך השנים בנושא חקשישים.

מחברי הצוות אני מבקשת שיכינו עבורנו הצעות אופרטיביות צנועות עם מדד

עדיפויות, שאפשר יהיה ליישמן. תציעו הצעות מעשיות שאפשר יהיח ללחוץ לביצוען.

עוד לפני הפגרה אני מבקשת שתביאו לפנינו את הצעותיכם, תוך החודשיים הקרובים.

אם תצטרכו סיוע מהוועדה - תקבלו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.50.

קוד המקור של הנתונים