ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/06/1989

מצב התעסוקה ביוקנעם ובאור-עקיבא

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 39

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, ד' בסיון התשמ"ט (7 ביוני 1989). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

נ' ארד

אי בן-מנחם

א י גמליאל

מי גפני

ר' כהן

שי עמור

ע' פרץ

י י צבן

מוזמנים; סגן שר האוצר יי ביילין

ס' אלפסי - ראש מועצת יקנעם

י' אדרי - ראש מועצת אור-עקיבא

ר' טולדנו - מזכיר מועצת פועלי יקנעם

אי שושן - מזכיר מועצת פועלי אור-עקיבא

ח' ישראל - ראש מדור כוח אדם והדרכה,

התאחדות התעשיינים

יי סעדון - סגן יו"ר מטה התעסוקה, ההסתדרות

י י שושני - מנהל אזור חיפה, שירות התעסוקה

א' בכר - מנהל אזור חדרה, שירות התעסוקה

ד' צרפתי - מנהל מחלקרת המחקר, שירות התעסוקה

בי שוורץ - מנהל המחלקה לשירות מעסיקים,

שירות התעסוקה

גי חביליו - מנהלת המחלקה לפרוייקטים תעסוקתיים,

שירות התעסוקה

צי דורי - סמנכ"ל למימון, משרד התעשיה והמסחר

מי אביאור - מנהל חטיבת המתכות, משרד התעשיה והמסחר

ע' וול - משרד התעשיה והמסחר

י' שפיר - סגן מנהל להכשרה מקצועית,

משרד העבודה והרווחה

בי פפרמן - היחידה לתכנון כוח אדם, משרד העבודה והרווחה

ק' כליפה - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' הרמן - אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; מצב התעסוקה ביקנעם ובאור-עקיבא



מצב התעסוקה ביקנעם ובאור-עקיבא

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכברת לפתוח את הישיבה. זו פעט ראשונה בתולדות

הוועדה שאנחנו מחכים במעט חצי שעה למוזמנים המרבזיים שלנו.

הנושא שעל סדר יומנו הוא העמקת האבטלה באור-עקיבא וביקנעם. זו הצעה לטדר-

היום של חבר-הכנית רן כהן. לפני שהוא הגיש את הצעתו קבעתי ביוזמתי, אחרי שיחות

שהיו לי גם עם ראשי המועצות המקומיות וגם עם מזבירי מועצות הפועלים על המצב

החמור בתעסוקה, שנקיים דיון בנושא.

זכות הפתיחה לחבר-הבנסת רן כהן, בבקשה.

ר' כהן;

בוקר טוב. אני לא מתכוון לגזול זמן מהדיון עצמו. הנושא ידוע, הוא מוכר,

הוא קשה.

אני חושב שזה מחדל של הכנסת שעד היום לא קיימה דיון מקיף בנושא האבטלה

במשק. חברת-הכנסת נמיר פותחת היום את הדיון בנושא זה, אבל זה מאד מאוחר.

אני רוצה להתרכז בנושא של אור-עקיבא ויקנעם. שמחתי לשמוע שהעובדים

קיבלו את המשכורות.

קריאה;

לא קיבלו. היום הם אמורים לקבל.

ר' כהן;

לפי ידיעה בעיתון הם קיבלו. הם כך, שמחתי היתה מוקדמת.

היו"ר א' נמיר;

כמה זמן הם לא מקבלים שכר?

ר' כהן;

חודשיים מלאים. מהבחינה הזאת אור-עקיבא נמצאת במצב של קטסטרופה תעסוקתית,

שבה מונחים של אי-עבודה, של אבטלה הם בסדרי גודל שמעולם לא ידענו אותם במקום

אחד - 30% ומעלה מכוח העבודה המקומי.

לעניות דעתי, הוועדה חייבת להתמקד היום בשני דברים בהולים; האחד -שהאנשים

יקבלו שכר או תחליף. לא ייתכן שאנשים יגיעו עד רעב. אנשים שם הגיעו לרעב.

למערכת החקיקה הסוציאלית של מדינת ישראל אין פתרון לענין הזה. יש קרן שביתה -

הם לא מקבלים; יש דמי אבטלה - הם לא מקבלים.

היו"ר א' נמיר;

למה?

ר' כהן;

כי הם לא מובטלים.



קריאה;

הם יקבלו דמי אבטלה.

ר' כהן;

אנחנו מכירים את הבטחות. לפי ההבטהות שפירא משלם להם כל יום. עם הבטחות

לא הולכים למכולת. למכולת הולכים עם כסף. את זה צריך לפתור היום.

והדבר השני - צריו להגיע לכן שתהיה מעורבות מסיבית של הממשלה, של גורמי

הממשלה כדי להשיג הסדר עם הבנקים.

אלה שני דברים מהותיים מאד.

ולגבי יקנעם. סולתם זה צרה צרורה. אנחנו מטפלים בזה פה כבר כמה שנים.

לעניות דעתי, צריר להיות היום ברור, אם הם הולכים לתכנית הבראה נוספת, פעם שלישית,

צריו להיות ברור במה מדובר ואיר מצמצמים את הפיטורים למינימום, כי להוריד 400

מתור 800 עובדים זה גם כן על תקן של קטסטרופה.

אם איו הצדקה כלכלית ואם איו פתרוו כלכלי לתעסוקה של אנשים בסולתם, ברור

שסולתם לא יכול להחזיק את המגרש שעליו עבדו 2,000 עובדים. זה המגרש התעשייתי

היחידי שבאזור. אם כך, שסולתם תצטמצם וששירות התעסוקה ומשרד התעשיה והמסחר ייערכו

איר למנוע פיטורים ואיר להבטיח תעסוקה באופו יותר מלא.

אני סבור, גברתי היושבת-ראש, שהגיע הזמן שאנחנו נטפל באופו פרטני בכל אותם

מקומות, נקרא להם יישובים, שתלויים במקום עבודה אחד או בעיקר במקום עבודה אחד.

בעניו זה צריר לקבל תכנית מו הממשלה, וזה יכול להיות בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות,

עם ההסתררות. זו צרה חולה. אנחנו מוכרחים לצאת מהמצב הזה. יש משבר בענף - טרח,

שתי עיירות נפלו. אנחנו צריכים לצאת מזה. האפיוו הזה שבו בונים עיירה על יד מפעל

או בונים מפעל לעיירה - זו מחלה היסטורית של מדינת ישראל.

צריכה להיות תכנית שאיתה אפשר יהיה להגיע לכר שלא נצטרר לטפל במחלות זמניות

שהו מחלות קבועות.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת מיהודה שושני, מנהל שירות התעסוקה באזור חיפה, תו לנו נתונים

מה קורה באזור בכלל ומה קורה ביקנעם.

י' שושני;

כשצרפו את יקנעם לחיפה היתה מחשבה שחיפה תיתו ליקנעם מהרוויה שהיתה. לצערי

הרב, בשנים האחרונות גם חיפה מוכת אבטלה, וזו לשוו עדינה ביותר.

בחודש מאי נרשמו באזור חיפה קרוב ל-7,000 דורשי עבודה. קרוב ל-5,500 מהם

אינם עובדים 6 ימים ויותר. ביו אלה יש צעירים רבים, חיילים משוחררים ומפוטרים

מעל גיל 50 שאיו להם אפשרות לקבל עבודה. אפילו אם יוקמו מפעלים או יהיו הזמנות,

איו נכונות לקלוט אנשים מעל גיל 50.

הסניף האזורי משרת את המקצועיים והסניף של יקנעם משרת את הבלתי מקצועיים.

פרט לסולתם, אוסם וכמה מקומות עבודה קטנים, כמעט שאיו תעסוקה מקומית ביקנעם.



היו"ר א' נמיר;

יש לר מספרים?

י' שושני;

בחורש מאי נרשמו ביקנעם 174 רורשי עבורה, המהווים כ 7%-מכוח תעבורה ביקנעם -

אני מרבר על רשומים, אולי יש מחוסרי עבורה שאינם נרשמים - 138 מהם מובטלים. סך כל

ההזמנות שהיו באותו חורש - 30.

אני חושש מהמשבר בסולתם. אם, אולי אפשר יהיה למצוא פתרון לבעלי מקצוע בענף

המתכת - תהיה בעיה של שכר. השכר בסולתם גבוה מהשכר הממוצע. כל המפוטרים. הקורמים

בסולתם העריפו למצות את ששת החורשים לרמי אבטלה, כי גם אם נמצאו להם מקומות עבורה -

איש לא הלך לעבור כי גובה רמי האבטלה גבוה מהשכר שהוצע להם.

כפי שאמרתי, השכר בסולתם גבוה יותר מהשכר הממוצע. שכרם של העוברים למעלה

מ-2,000 ש"ח.

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה לברך את סימון אלפסי, ראש מועצת יקנעם. אני מאחלת שלא תהיינה לך

צרות בנושא התעסוקה.

ס' אלפסי;

אני מצטער על האיחור. זה חורשיים וחצי שאני ראש מועצה. אילו שבועיים קורם

הייתי יורע מה מצפה לי - לא הייתי רוצה בזה, הייתי בורח אחורה, לא הייתי בא לענין

הזה. חורשיים וחצי אני מנסה להסביר את הבעיה של יקנעם.

יש לנו עיירה יפה - בלי סמים, בלי נוער שוליים, בלי פריצות. יש לנו עיר נקיה

אבל חסרה בה תעסוקה ובסך-הכל יש לה סולתם.

בחורשיים האלה שבהם אני מקבל קהל, אני מזרעזע לשמוע על רברים שלא היו ביקנעם,

לראות מובטלים ולפגוש אשה שלה 3 ילרים, שאיננה עוברת. עם זאת, אנשים לא הולכים

ופורצים. את הכעס שלהם הם משאירים בפנים. בראש מועצה קשה,לי לראות אשה בוכה, שאין

לי פתרון עבורה.

יש לנו היום בעיה קשה ביותר, אבל אני לא חושב שיקנעם לא יכולה לצאת מזה.

הבעיה שלנו זה משררי הממשלה. כל 8 חברי הממשלה שקיבלו אזרחות כבור, כולם ריברו

על כר שיקנעם צריכה לקבל סיווג של אזור פיתוח א' אלא ששר האוצר עיכב את זה.

היום יש שר אוצר אחר ויש מנגינה אחרת.

היה אצלנו שר התעשיה והמסחר, הוא הבטיה לקחת 60 רונם ולהקים עליהם פארק

תעשיה. היה אפילו יזם - רזניק - וחשבנו שהפארק יוקם. חורש לפני הבחירות הוריעה

וערת הכספים שאושר כסף וצריך לעלות על השטח. אבל כשאני בא עכשיו למשרר התעשיה

והמסחר מספרים שאין כסף לפתח ואין פארק. איר אפשר לחיות עם זה? לאנשים בירושלים

לא איכפת מהאנשים בצפון. אפשר להעביר את יקנעם לתל-אביב ואז נגמור את הבעיה.

לא ייתכן שלאיש, בשום משרר לא יהיה איכפת.

בחורש האחרון התחלתי לטלפן. שום שר לא החזיר טלפון.

יקנעם תהיה יישוב מצוקה ואז ישקיעו כסף לגמילה מסמים. למה לעשות את זה?

היום הולכים לתת מכתבים לעוברי סולתם. אני מקווה שהיום שם יעבור בשלום.
היו"ר א' נמיר
לכמה עובדים עומדים לתת מכתבים?

ס' אלפסי;

לפי השמועות - ל-150-100 עובדים. מדבדים בסך-הכל על 400. בהנהלת כור

אומרים שיפוטרו 300.

מפעל שהעסיק כ-2,500 איש יעסיק 100איש. איר אפשר לחיות עם זה? האם אני

כראש מועצה יכול לתת תשובות לאנשים שעבדו שם במשך שנים, אנשים בגיל 50 שאיש

לא רוצה בהם עכשיו?

צויר להפסיק לדבר. צריך לתת תשובה.

אומרים לי, אתה הולך לוועדת העבודה והרווחה, זה עוד ועדה. אני רוצה תשובה.

אני לא יכול לראות את היישוב הזה מידרדר ויורד לטמיון. חבל עליו. יקנעם זה

לא באר-שבע ולא ירושלים, כאילו שאם יתנו ליקנעם סיווג של אזור פיתוח א' צריו

לתת את זה גם לבאר-שבע. צריך לפתור את הבעיות של יקנעם.
ר' כהן
בעיית הפיצויים נגמרה?
סי אלפסי
לא.

ויש לנו עוד בעיה. מכיוון שאין לנו סיווג של אזור פיתוח א/ אפילו בעלי

בתי המלאכה שבמקום מעדיפים להעביר את בתי המלאכה לאזורים אחרים. בכלל, סולתם

קבר את יקנעם וגם לבעלי המלאכה אין עבודה. העיירה נמצאת במצוקה נוראה. במשרד הפנים

אני לא מוצא תשובה לשום דבר. משרד הפנים שולח אותי לאוצר והאוצר שולח אותי

למשרד הפנים. אין לי כסף לשלם משכורת. השאירו לי גרעון של 2 מיליון דולר ואין

לי פתרון. חודשיים אני נתקל בבעיות לתשלום שכר.
ר' כהן
מפעל סולתם העסיק בעבר 2,500 איש. המפעל עומד על שטח שאני מכיר אותו.

היום יש בו כ-800 עובדים ורוצים לפטר כ-400. אין שום סיבה בעולם שמפעל שבעבר

העסיק כ-2,000 עובדים ישאר על אותו שטח. כשחלו במפעל צמצומים כל כך גדולים,

מדוע לא לדרוש צמצום השטח של סולתם ופינוי השטח עבור אחרים?
סי אלפסי
היינו אצל ישראל קיסר. דיברנו עם מנכ"ל כור. יש להם 350 דונם - דונם על

כל פועל. הם טוענים שלא יכולים להתמודד עם שעת נשק שהיא 50 דולר. אומרים שהשותף

הבכיר מתנגד.
קריאה
התורם.
ס' אלפסי
השטח הזה מהווה את עיקר שטחי התעשיה של יקנעם.



ר' כהן;

האם הקרקע שלהם? הפ קיבלו את הקרקע הזאת בחינם.

ר' טולדנו;

אני מגיע לוועדה ברגשות מעורבים. הפעם יש לי הרגשה קשה, כי ההנהלה של

סולתם הולכת להוציא מכתבים, חד-צדדית. היום יוצאו מכתבים ל-100 איש, ללא

הסכמה של מועצת הפועלים, זה יצית מדורה. לאנשים בסולתם אין מה להפסיד, דורשים

מהם לצאת בפיצויים בגובה מחצית ממה שנתנו לפני שנתיים.

אני לא דוגל בפיצויים. אנשים שלקחו את הפיצויים הגבוהים עוברים אצלי בשיירה

כל בוקר.

המפוטרים בסולתם עברו את כל ההכשרה הדרושה. הם יקבלו דמי אבטלה לא רק

במשך 6 חודשים אלא במשך שנה וחצי. אנשים למדו מקצועות דמיוניים והיום איו להם

עבודה.

ר' כהן;

זו תרפיה אבל הריפוי בעיסוק הזה הולך להיגמר.
ר' טולדנו
בעבר היו מחוסרי מקצוע. עכשיו אלה אנשים עם תעודות. הם נרשמים בחיפה. אנשים

שלגביהם נסתיימה התקופה לדמי אבטלה לא מתייצבים בלשכה. היום יש ביקנעם למעלה מ-12%

מובטלים. הרישומים של שירות התעסוקה מתייחסים למחוסרי מקצוע שרוצים דמי אבטלה.

המצב קשה מנשוא. גמרנו את האלתורים וההכשרות, ואם היום מדברים על עוד 150 איש -

אני מרים ידיים. שלוש קדנציות, זה מספיק.

לא מביו את האטימות של משרדי הממשלה. חוץ מיושבת-ראש הוועדה הזאת, חברת-

הכנסת אורה נמיר שהתעניינה במה שקורה, שום קורם אחר, גם לא המפלגה שלי ובראשה

ראש המפלגה שלי לא התעניין. אדישות כזו. כל שבוע צלצלנו למשרד הפנים ביחס למשכורת

של עובדי הרשות המקומית. המצב הולך מדחי לדחי. לשום משרד ממשלתי לא איכפת.

סביבנו יש עיירות קטנות המסווגות כאזור פיתוח א'. אני רוצה להיות כמוהם.

רבותי, אולי מהוועדה הזאת תוכל לצאת זעקה לכיוון משרדי הממשלה כדי שיראו

מה קורה בעיירה הזאת. האם אנחנו חוץ-לארץ? האם באמת לאיש לא איכפת מה קורה?

אנחנו עיירה חיובית ורוצים להישאר כך, אבל כנראה שלפני שאתה מציץ מהסורגים

לא איכפת לאיש.

אני יושב כאו וחושש שעכשיו מציתים צמיגים ביישוב.

היו"ר אי נמיר;

נעבור לאור-עקיבא. נציג שירות התעסוקה, אני מבקשת שתמסור נתונים.

א' בכר;

מצבנו הרבה יותר גרוע ממצבה של יקנעם. אנחנו נמצאים באזור מוכה אבטלה שיש

בו פיטורים רבים.



בשנה האחרונה פוטרו כ-1.700 איש מהישוב ומחוץ ליישוב. 4,078 איש רשומים באזור.

זה לא היה מעולם. המספר הגדול ביותר שהיה מוכר לנו היה 900, היום הגענו ל-078.,4

איש. מעולם לא היו באור-עקיבא 567 דורשי עבודה. מספר המובטלים הכולל הוא 229. את

העובדים במפעל של שפירא רשמנו רק מ-27 במאי.

על-ידי תשלום כסף לאנשים הופכים רבים מהם לסוחרים, וזו לא עבודה קונסטרוקטיבית.

יש אנשים שמבזבזים את הכסף ודורשים תמיכת סעד.

ע' פרץ;

אתה מתכוון לכספי פיצויים.
א' בכר
כן.

ואתמול קיבלתי מכה נוספת - 17 איש פוטרו ממפעל פולימרים של כור, מפעל שמייצר

מזרונים. אומרים שהם יקבלו הרבה כסף.

שפירא היה נוהג שלא כל העובדים יהיו תושבי המקום ורק מחצית מסר כל העובדים, כ-700

בסר הכל, רק מחצית מהמהספר הזה הם מאור-עקיבא. אבל כשבאה המכה הגדולה - 120 איש הם מאור-

עקיבא ואין מה לתת להם.

באזור יש 2,536 מובטלים 6 ימים ויותר. מספר ההזמנות - 644 בסר-הכל.

אצלנו באזור יש 222 פועלי בניו מיומנים - תפסנים, ברזלאים - בעלי מקצוע אבל

איו להם ביקוש, גם לא מחוץ לאזור, אבל מדברים על הבאת 2,000 פועלים.
ר' כהו
כמה סרבנים יש?
אי בכר
בכל האזור יש 62 סרבנים.
היו"ר אי נמיר
ראש מועצת אור-עקיבא, בבקשה.
י' אדרי
בוקר טוב. בראשית דברי אני דוצה להתנצל גם בשם מזכיר מועצת הפועלים. הבטחנו

לפועלים שאם לא תהיה להם משכורת, אנחנו לא נגיע לכאו. המשכורות נכנסו הבוקר. עד

אז לא יכולנו לצאת.

אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה שמצאה לנכון להעלות את הנושא לדיון בוועדה

ולחבר-הכנסת רו כהו שהעלה אותו במליאת הכנסת.

המצב הוא כזה, שכל מה שאומר לא יתו את התמונה האמיתית של המצוקה ביישוב. שליש

מהאנשים מובטלים. אור-עקיבא נמצאת במצב קשה מאד, בכי רע. צריר לפעול לפני שיהיה

שם אסוו חברתי. זו האמת הפשוטה. אמרתי את זה השבוע גם לראש הממשלה. אמרתי את זה

גם לשר הפנים, ואני אומר את זה גם לכם, גם לוועדה. המצב הנוכחי זה חבית חומר נפץ,

ואני חושש שנאבד את השליטה.



א' שישן;

מפעל הפולימרים לא ייסגר, הוא נמכר למאייר. פוטרו שם 15 איש ולא 17.

7 אנשים, לצערי, יכנסו למעגל המובטלים. היתר יוצאים לפנסיה מוקרמת.

אשר למפעל שטיחי כרמל. אתמול ראיתי את ההסכם עם הבנקים. ההסכם חתום. שפירא

צריו לחתום ביום ראשון. אתמול הוא התקשר איתי. נשב איתו כרי לסיים את הבעיות.

הכסף שהוכנס היום זה משכורת חורש אפריל.

שפירא רוצה להעמיר את המפעלים על הרגליים, אחרת עור בחורש אוקטובר הוא צריך

היה להכריז על פשיטת רגל, כי לא היתה כמעט תפוקה. אם כי המשכורות של העוברים

נתאחרו - הם שולמו.

אני שייר למאמינים שהוא רוצה להחזיר את המפעלים למעגל הייצור עם פחות

עוברים, לא 850 אלא פחות.

אני לא רואה בשורות לאור-עקיבא בתקופה של שנה-שנתיים. להיפך, גם בסביבה

איו מקום. אולי תצא תקוה מחברת החשמל, אם עניו תחנת הכוח ייצא לפועל. אולי זה

יקל אבל בשנתיים הקרובות אני רואה חימום חריף.

יש אנשים שאיימו בהתאברות יחר עם ילרים שלהם. אנשים בכו ואיימו שישרפו את

עצמם ואת ילריהם. היו אצלי 3 משפחות עם ילריהם ועם פח נפט.

מצב המרצפיה בשרות-ים שפיר. הוא עומר על הרגליים. כל המפוטרים הם מאור-עקיבא.

מלון רן-קיסריה, אני צופה שהוא עלול להיסגר. התפוסה שם לא מגיעה אפילו ל-30%.

הוא לא מכסה את המשכורות.
היו"ר א' נמיר
כמה עוברים שם?

א' שושן;

150.

היו"ר א' נמיר;

כולם מאור-עקיבא.

יש שם בעיה של מיעוטים ישראלים.
י' אררי
זה יוצר בעיות קשות לאור-עקיבא.

היו"ר א' נמיר;

עמוס וול, כמשרר התעשיה והמסחר, יש לכם הצעות לתכנון?

ע' וול;

יש וערה לפתרון בעיות במוקרי אבטלה. הווערה הזאת הקימה וערת משנה. ביקרנו

בעיירות שונות ובשבוע הבא אנחנו נוסעים ליקנעם.

אנחנו מגיעים למקום ומבקשים ממועצת הפועלים ומהמועצה המקומית שיציגו את

המפעלים והבעיות שלהם. אנחנו מראיינים במקום את אנשי המפעלים ומנסים, בשיתוף

פעולה עם משרר העבורה והרווחה, לתת פתרון לבעיות.



משרד העבודה והדווהה תורם את הנושא של הכשרה פנים-מפעלית.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו רוצים לדעת לגבי שני היישובים שמדובר עליהם כאן, יקנעם ואור-

עקיבא, מה קורה שם? אתם תבקרו ביקנעם, מה עם אור-עקיבא?
ע' וול
נהיה שם תוך שבועיים-שלושה.

ר' כהן;

למה הביקור שלכם ביקנעם יתקיים רק בשבוע הבא?

עי וול;

אישרנו הלוואות בסכום של 5 מיליון שקל למפעלים שונים.

היו"ר אי נמיר;

בכל הארץ.

עי פרץ;

אבל מומשו רק כ-850-800 אלף שקל בגלל התנאים והנושא של ערבויות.

עי וול;

בנושא הערבויות יש בעיה, ויש מפעלים שלא יכולים לממש הלוואות. ההלוואות

הן ב-6% צמוד למדד. אנחנו מנסים להפחית את זה אבל אנחנו לא הפרטנרים היחידים

לעניו.

ר' כהו;

אני חוזר ושואל, מדוע הביקור שלכם ביקנעם יהיה רק בשבוע הבא. הלא היישובים

זועקים. אתם הגוף המבצע.

עי וול;

פעם בשבוע אנחנו מבקרים במפעל. היו בעיות בירוחם, בנתיבות, באופקים

היו"ר אי נמיר;

לא במקרה הזמנתי את סגו שר האוצר, כי לפי מה שיחליט האוצר אולי יהיה

למשרד התעשיה והמסחר.

אני מבקשת מסגו השר, יוסי בייליו, תמסור לנו מה קורה ומה ניתו לעשות.

סגו שר האוצר יי בייליו;

אני רוצה להתייחס לשאלה ברמה של המאקרו, כי אנחנו מטפלים בשאלה הזאת

מההיבט הכולל שלה, ויש מקומות שבהם הבעיות קשות מאד.



כשראינו את ההיקף הססטיסטי של מקבלי דמי אבטלה הלכנו לפעולות שחלק מהן בוצע

וחלק מהן נמצא בתהליך אינטנסיבי של טיפולים.

גם במרכז הארץ יש בעיה של אבטלה, וזה אחד הדברים שהלכנו אליהם.

אני רוצה לציין גם את הנושא של פחת מואץ, שבסופו של דבר יבול לתת גם מקומות

עבודה, וגם את הנושא של עידוד הקמת קרנות.

נושא שאנחנו בוחנים אותו באופו רציני הוא ביטול מס מעסיקים. בתקופה של אבטלה

מס מעסיקים הוא מס בעייתי, אם כי הסכום שהוא מכניס למדינה לא מבוטל.
ר' כהן
כשביטלו מס מעסיקים זה לא הוסיף מקום עבודה, אלא העשירים נסעו לחוץ-לארץ.
היו"ר א' נמיר
הפחתת עלות העבודה ב 7.5%-עלתה לקופת המדינה בתקציב של השנה שחלפה מיליארד

וחצי שקל. כדאי שהאוצר יחשוב אם לא היה רצוי להשקיע את הכסף הזה במפעלי תעשיה.
סגן שר האוצר י' ביילין
לגבי המקומות הספציפיים, יש נטיה לבקש מעמד של אזור פיתוח כזה או אחר. ביקנעם

הדבר הזה בולט בגלל רמת ישי. יש שם עיוות שנוצר בזמנו. השאלה אם העיוות ייפתר

על-ידי כך שיקנעם תקבל סיווג של אזור פיתוח א'. אני תולה יותר תקוות בוועדה שמטפלת

במוקדי אבטלה, על-ידי זה שהיא תשנה את הקריטריונים.

התקבלה החלטה להקים צוות שיעסוק בשינוי הקריטריונים. בעקבות ביקורים של

הוועדה נוכחנו שיש בעיה של קריטריונים - באיזה מפעלים מטפלים, התנאים שלפיהם

המפעלים מקבלים הלוואות, גובה הריבית וערבויות.

מכאן אני הולך לישיבה של הוועדה, בראשותי. קיימנו ישיבה אחת. אני מקווה שהיום

נגיע לתוצאות.

נדמה לי ששינוי בקריטריונים יכול לאפשר - זו דעתי הפרטית - גם למפעלים שלא

במצוקה להרחיב את פעולתם. יש מפעלים שהם לא במצוקה, אשר מבקשים סיוע כדי להגדיל

את מספר המועסקים בהם אבל בקריטריונים הנוכחיים זה בלתי אפשרי, כי המפעלים לא

במצוקה. אלה מפעלים שמעוניינים למנוע אבטלה ולהוסיף עובדים, וכדאי להשקיע בהם.

כפי שאמרתי, הטיפול צריך להיות ברמת המאקרו.

עדייו לא התקבלה החלטה על ביטול מס מעסיקים, אבל זה מס הנוגע להעסקת אנשים

נוספים.

ברמת המיקרו, אני לא רואה תחליף לוועדה הזאת.
ש' עמור
אני מתפלא על היושבת-ראש, חברת-הכנסת אורה נמיר, שלא התייאשה.

בסר הכל בכל ערי הפיתוח יש הידרדרות נוראה.

מגדל העמק נמצאת במקום מספר 4 של האבטלה בארץ, אבל אנחנו לא הולכים להפגין.



נושא ערי הפיתוח חוצה את כל המפלגות. כשאנחנו נפגשים, סימון מיקנעם ואני

ממגדל העמק, אנחנו בוכים אחד על הכתף של חברו.

הממשלה על כל שריה אטומה לנושא הזה.

אני רוצה לנגוע בשלוש-ארבע נקודות, בנוכחותו של סגן השר, יוסי בייליו.

למשקיעים במרכז הארץ ניתן מענק של 10%. זה גובל בשערוריה. אם למשקיעים

במרכז הארץ אתה נותן היום 10% - לא מגיעים בכלל משקיעים לערי פיתוח. אין השקעות

בערי הפיתוח. אם אתה נותן למרכז הארץ, תיתן עוד ליישובי הפיתוח כדי לשמור על

פער בין מרכז הארץ לפריפריה.

עובדה היא שהשכר במרכז הארץ, ברוב ענפי המשק, גבוה פי 2 בממוצע מהשכר בעיר

פיתוח, וזה כאשר הוצאות המחיה בעיר פיתוח גבוהות מאלה שבמרכז הארץ.

80 משפחות עולים מארגנטינה נקלטו במגדל העמק, חלק מהם עוזבים את מגדל העמק

בגלל השכר.

סגן השר צודק, הסיווגי - בזה לא תהיה ישועה. צריך לעשות בזה סדר אחת ולתמיד.

לממשלה הזאת איך שום מדיניות לגבי סדרי עדיפויות להשקעות. הצעתי שתהיה תכנית

חומש לערי הפיתוח, כדי לעשות משהו.

התבשרנו שלכור יש קצת רווח, כך אמרו בכלי התקשורת. במקום לפטר עובדים בסולתם,

אולי היא יכולה לקלוט חלק מהעובדים האלה ותאדגו הסעות. וכנ"ל לגבי אור-עקיבא,

שאיננה רחוקה מתל-אביב. אולי כדאי שהממשלה תיתן בינתיים, בחירום, סכום רציני להסעות

עובדים למרכז הארץ, לפני שאנשים ירעבו ללחם.

עי פרץ;

כתושב עיר פיתוח אני חושב שצריך להפריד בין החלוקה הגיאוגרפית לבין שיטת

הסיווג ואזורי מצוקה. כשעיר נקלעת למצב קשה צריך להכריז עליה כעיר במצוקה ולטפל

בה בצורה של מפעל מול הזמנה ויזם מול תכנית מיידית, ושתהיה ועדה לפתרון בעיות.

כיום יש מצבים אבסורדים של מאבקים בתוך החברה שבמצוקה. זו מלחמה של עניים - מי

משאיר לעצמו את הפרוטה, ויש נחמת עניים שמי שהוא בפחות מצוקה מתנחם בכף שיש מי

שהוא ביותר מצוקה.

לא יכול להיות שיקנעם מסווגת כאזור פיתוח בי ורמת ישי - כאזור פיתוח אי פלוס.
קריאה
ואור-עקיבא לא זה ולא זה.

עי פרץ;

אני לא חושב שיש בכוחו של האוצר לפתור בעיה מורכבת שיש בה מאבקים פוליטיים.

יש אזור מצוקה - צריך לטפל בו. לצערי, מפנים את כל החיצים לאוצר. אני לא חושב

שאפשר לפטור את משרד התעשיה והמסחר. האבטלה זה תוצאה של שנים, והשנים האחרונות

היו שנים של פוליטיזציה במשרד התעשיה והמסחר. את כל התוצאות צריך לספוג האוצר?

עם זאת, הקשיחות של האוצר בפתרון בעיות היא בלתי נסבלת. לא יכול להיות שהקרן

לפתרון בעיות יותר יקרה מאשר בנק. היא לוקחת ריבית של 6% והבנקים נותנים הלוואה

ב-5.5%. הממשלה רוצה להרוויח ממפעלים במצוקה.



מפעל במצוקה, איך הוא יכול להשיג ערבויות? איו שום סיכוי שהוא יקבל ערבויות.

המדינה צריכה להבין שהיא חייבת לקחת סיכון. הזעקה היא כל כך גדולה, שחייבים לקחת

סיכון.

אני חושב שצריך לתת סמכויות לוועדת המנכ"לים, שהפכה להיות בדיחה. זו חכרת

מטיילים. לא יכול להיות שכל ראש מועצה יכין לעצמו דו"חות, יערוך ארוחת צמריים

מפוארת, חברי הוועדה יקבלו דגלים ומדליות, ילכו למקומם ולא יחזרו ליישוב.

ראשי הערים הם נחמדים, מנומסים, מתייחסים בכבוד לממשלה ולמי שמייצג אותה.

צריך להעריך אותם על כנך שהם מחשיבים את הממשלה, אבל אני אומר לכם, אל תקבלו אותם

יותר. שיישבו בירושלים ויביאו לכם פתרון. אתה חושב שהם צריכים לראות את המפעל?

הם באים כדי למשוך זמן, ואתם ברוב תמימותכם משתפים פעולה עם חוסר פתרון.

אני מציע לטפל מיידית בקרן למצוקה. אני יודע, אדוני סגן השר, שיהיה לך מאבק

קשה עם משרד התעשיה והמסחר. אתה חייב למצוא פתרון לנושא הערבויות. מתוקצבים בקרן

36 מיליון שקל אבל רק 800 אלף שקל מומשו על-ידי מפעל בירוחם, שבמקרה נכנס אליו

שותף שיכול להמציא ערבויות.

אדוני סגן השר, אי-אפשר לדבר כל הזמן, במיוחד כשמדברים על מפעלים בערי

הפיתוח, על כך שאלה צריכים להיות מפעלים מתוחכמים. זה פתרון לשנים. במרבז הארץ

יש הרבה יזמים קטנים שמתמוטטים. אם הממשלה תקבל החלטה, כפי שדרשנו לפני 6 חודשים,

שהזמנות שיוצאות דרך הממשלה יינתנו בעדיפות של 15% לאזורי מצוקה - יש מפעלים רבים

שתוך חודש יעברו. אפשר להעביר מפעל מול הזמנה וליצור מקומות עבודה.

פעם אמרו שהמדינה היא בין חדרה לגדרה. אם המצב הנוכחי יימשך, אם הגענו

למשבר כל כך קשה באור-עקיבא, אני חושש שהמדינה היא תל-אביב.
י' צבן
צריך לראות את החומרה המיוחדת בדיון הזה שלנו בכך שיש כאן הצלבה של בעיות

מקומיות עם מיתון בכל הארץ. יש בעולם מחקרים על המחיר, לא רק האנושי והחברתי

אלא המחיר הכלכלי של אבטלה. מסתבר שהעלות, ישירה ועקיפה, היא אדירה., אני רוצה להזהיר

את עצמנו, כאשר אבטלה מרוכזת במקום אחד. בניתוח של מה שקרה עם קבוצת הכדורגל של

ליברפול מצאו שהסיבות לכך היו מה שקרה לחברה בליברפול על רקע אבטלה של 30%. יש

כאן אחריות כבדה ונוראה על הממשלה, ואני אומר את זה בכל הרצינות.

אם לא יהיה מרד בקואליציה הגדולה הזאת, מרד גדול - לא יזוז שום דבר.

הממשלה נבחרה על-ידי הכנסת, והיא עומדת כל יום למבחן. חברת-הכנסת נמיר עם

חברי כנסת אחרים נלחמה בנושא של עלות העבודה. בסופו של דבר היה חוק. יש דברים

שלגביהם חברים בקואליציה מוכרחים לומר, עד כאן.

אם אני לוקח את הנושא של עלות העבודה והרפורמה במס, מה שקיבלו המעסיקים

בשלוש השנים האחרונות, זה בוכטה של מיליארדים. איפה זה? אמרו שזה יעזור להשקעות.

איפה זה? יש דבר שלא מתפענח.

בשעתו ירוחם משל רצה ליזום מחקר. הוא לא הצליח להגיע להסכם עם התעשיינים.

השכר בישראל דפוק. למה על רקע של שכר כל כך דפוק זה המצב בתעשיה? עלות

העבודה בארץ נמוכה. היו אגדות, ובא גבאי עם המחקר שלהם. מוכרחים להגיע לחקר

האמת בענין הזה.

יש מקומות שצריך לעודד אותם. אין ברירה. אומר סגן השר, היתה תכנית להרחבה

במשך שנתיים. מנחל המפעל מבקש עוד שנה. נניח שזה נקי, אבל לפעמים יש לי הרגשה שזה

ניצול ציני של מצוקה.
סגן שר האוצר י' ביילין
יש סיכון כזה, איר אתה מונע את זה?

י' צנן;

צריך להיות שינוי רציני במדיניות, אם כי זה לא מבטיח. כדי לפתור את

הבעיה של סולתם מוכרחים ללכת גם במיקרו וגם במאקרו.

אם לא תחליטו, ביודעין, ללכת לתקציב גרעוני השנה כדי להשקיע - לא

תפתרו את הבעיות, ספיר עבד עם תקציבים גרעוניים. הוא ואשכול לא נבהלו מתיאוריות

ובנו את הארץ.

לגבי שאלת הערבויות. לאחר ארבע שנים בוועדת הכספים אני אומר, זה לא

פשוט. היו לנו מקרים שאחר-כך אנהנו התפוצצנו. ראינו איר אנשים לקחו כספים

וברחו איתם ולא פתרו את הבעיות של המפעלים.

מתור מחשבה גם על כספי המדינה וגם על גורל הפועלים אני לחמתי שהתנאי

לקבלת סיוע יהיה שתהיה תכנית הבראה, בנייר, תכנית מאושרת על-ידי מומחים.

יש מקרים שיכול להיות שצריך להיות שינוי בבעלות, שיתוף גורמים ציבוריים

מקומיים, שיתוף העובדים. אני מתבייש שהארץ שלנו, שהיתה מובילה בתחום של

שיתוף עובדים, אנחנו מהמפגרים בעולם, לעומת ארצות-הברית הקפיטליסטית.

ובנושא של הכשרה מקצועית, אם נמשיר בריפוי בעיסוק נשחית עוד מערכת.

לממשל צריר להיות אומץ לקחת את הדוגמה השוודית בנושא זה, שם ההכשרה המקצועית

זה מכשיר אדיר להתמודדות עם האבטלה. אסור להחליף את התג של טקסטילאי מובטל

בתג של אלקטרונאי מובטל.

אומרים שעובד בסולתם יכול לקבל 1,700 ש"ח דמי אבטלה. מציעים לו עבודה

בשכר של 1,200 ש"ח. הוא לא ילך לעבוד. כל השנים הוא שילם למקרה הצורר. האם

חשבתם על קומבינציה של דמי אבטלה ושכר?
נ' ארד
מדברים אצלנו על מאקרו. לתושבי יקנעם ואור-עקיבא זה לא מאקרו. מה שקורה

להם יום יום זה מיקרו.

אנחנו שבויים בדברים מן העבר ואנחנו לא מפסיקים להיות שבויים להם. יש

סיווג של אזורי פיתוח. אתמול כמעט הגענו להחלטה בענין יקנעם. אישרו את הסיווג

שהיה עד כה. השאלה היא לא רק הסיווג אלא אם באמצעות זה אפשר להשיג מקומות

עבודה.

אני סבורה שהיום לא יכול להיות שנמשיר עוד בענין הזה. אנחנו צריכים

ללכת בשיטה של מצב חירום - מקומות שצריר לטפל בהם נקודתית. היום החוק לא

מבחין ויצא שאלה שלא הוסיפו אפילו עובד אחד נעשו יותר עשירים.

צריר לדבר על מקום מצוקה, אם יש שם מפעלים שעם עידוד הם יוכלו לפתוח

עוד מקומות עבודה. אל נלר אוטומטית. אם האוצר מוכן לתת לכל אחד, זאת אומרת

שיש לו כסף. מוכרחים לחזור לשיטה שאומרת, אתה רוצה לתת עידוד - צריר לדעת

למי אתה רוצה לתת עידוד. שר האוצר אומר שהוא יודע על מפעלים ומשקיעים שאם

יתנו להם עידוד יהיו מקומות עבודה. למה נלר לדבר כללי? למה לא יבדקו כל מקום,

נקודתית, אחד לאחד.



אני מצטרפת לכל ההצעות של חבר-הכנסת פרץ. ראשי ערי הפיתוח, שמכירים את

העניו, הם יכולים לתת פתרון. אבל הו וערות האלה, עם כל הכבור, זה עלה תאנה,

תהיה עור ועדה ועוד תת-ועדה.

אנחנו צריכים לברר על כר שבאוצר יש מחשבה בכיוון מסויים ואנחנו יכולים

להגיד שבמקום הכללה נדבר על מפעל מול משקיע. חוקים כלליים - זה לא ילר.

ולגבי יקנעם ואור-עקיבא, להם צריר לתת תשובה קונקרטית, תשובה קונקרטית

לכר לכל מקום. אותם לא מעניין המאקרו.
ר' כהן
בעקבות הדיון הזה אני יותר עצוב משהייתי כשנכנסתי אליו. כנראה שמקומות כמו

אור-עקיבא ויקנעם, ער שלא יהיו בהם התאברויות והתקפי לב כמו שהיו ב"אתא", איש

לא יתעורר ואני חושש שגם כשיהיו מקרים כאלה איש לא יתעורר.

הממשלה הקציבה מה שהקציבה בקרן. אנחנו יודעים מה קרה בקרן. ההבטחות של שמעון

פרס ל-2 מיליון - אנחנו יודעים מה יצא מזה, שום דבר, זה אפס מנופח. יש רק

אבטלה.

אנשים לא רציונלים יושבים בממשלה. הם לא קוראים עיתונים? מנין הטלוויזיה

מציגה את התמונות?

כשוועדת המנכ"לים הולכת לבקר רק פעם בשבוע, סימן שמי שמנהל את הענין אלה

אנשים שבעים ששום דבר לא מזיז להם.

הוועדה, הכנסת והעיתונים דנו בענין אבל האנשים שבידיהם הכסף - בידיהם

המדיניות.

צריר להסיר את המסכה של הדבר המכוער של סיווג ערי הפיתוח, שנעשה היום לפי

תנאים פוליטיים. הגיע הזמן להוריד את הדבר המכוער הזה. יש ערי פיתוח שמצבן נהדר,

שיש להן סיווג של אזור פיתוח אי ויש מקומות שלא מקבלים סיווג מתאים, כי השר

מהמפלגה הנכונה לא נמצא במקום. הנושא הזה, זה ענין שלנו.

אדוני, סגן שר האוצר, אני לא יודע איר לפנות, להתחנן, לבכות; המדינה הזאת

פשוט ריפרה במיליאררים אנשים עשירים, בתקוה שיהיו מקומות אבודה. אבל יש יותר

מובטלים, מ-60 אלף ל-100 אלף ויותר.

צריכה להיות מדיניות מכוונת להשקעות, אין ברירה. היו כמה מנוולים שגנבו

כסף וברחו, למה זה מפריע ללכת לחברות ממשלתיות וציבוריות? גם הם יברחו ויערקו

עם הכסף? צריר לתת הקצבה מכוונת כדי שבמקומות מוכי אבטלה יקומו מפעלים לתעסוקה.

אני קיבלתי נתון מההסתדרות, שיש 113 מפעלים שהביעו בקשות שהם מוכנים להגריל

את התעסוקה בהם בתוספת השקעה קטנה. מדוע לא יבדקו איזה מהם נמצאים במקומות מוכי

אבטלה? אומרים שאיש לא ריבר עם מישהו מ-113 המפעלים האלה. אולי זה לא 113 אלא

36, אבל זה שווה בדיקה ועשייה, אולי.
מ' גפני
אני מקבל באופן עקרוני מה שאומרים בנושא של ערי הפיתוח אבל הבעיה היא שרק

מדברים.

אני סבור שבכל נושא צריר ללכת במתינות, חוץ מבנושא של ערי הפיתוח. כאן צריך

להיות מאבק רציני.



אולי המדינה לא מבינה שיש בעיות. קודש כל יש אפליה ביו ערי הפיתוח ואם

זה לא ישונה - לא יהיה דבר, אז נסגור את ערי הפיתוה.

מאבקן רציני - להשבית את היישובים ולהגיד לממשלה, או שאתם רוצים אותנו או

שתסגרו אותנו.

אי-אפשר לטפל במאקרו ולא לטפל במיקרו. חייבים לטפל ביישובים באופן יסודי

ומיידי. הפורום של ערי הפיתוה צריך להשבית אותן. אם לא רוצים אותן - נגמר הסיפור.
היו"ר א' נמיר
אני חשבתי שוועדת העבודה והרווחה לא תצטרך לארח באופן קבוע כל שבוע עיר פיתוח

במפולת ולעסוק בדברים שהם לא מתפקידה של הכנסת. אבל גם אם תצטרכו לבוא לכאן עשר

פעמים, אם זו תהיה הדרך היחידה כדי להזיז משהו - נעשה את זה.

ביום חמישי האחרון היינו בסיור באשדוד ובאשקלון. אני נשארתי באשקלון ויצאתי

לשירות התעסוקה. ראיתי עשרות צעירים שיצאו משם. לאיש מהם לא ניתנה תעסוקה. אם

לא יטפלו במיקרו - יסגרו את ערי הפיתוח.

היתה שיטת ספיר, ממקום למקום. אם לא מקימים מפעל - אין שום סיכוי למקום.

לפני שנה היו בערי הפיתוח שליש מכלל המובטלים בארץ כאשר רק 9% מהתושבים

גרים שם. אחוז הצעירים המובטלים מחריד, וחלקם יורדים מהארץ. מי שאין לו נשמה

לענין, הוא לא יפתור את מה שקורה שם.

ישבנו ודנו אין ספור פעמים על מפעל סולתם. את סולתם חייבים לסגור. גם את

סיפור המלאי ראינו ובדקנו. המלאים האלה לא שווים דבר. אם לא יבנו מפעלים חדשים,

בכוח, בלי מאקרו אלא במיקרו, ביקנעם - יכולים לסגור אותה.

אנשי שירות התעסוקה מסכנים. הם יושבים ורושמים. כמה קורסים ארגנו ביקנעם,

ולא רק ביקנעם? עכשיו יש מובטלים עם דיפלומה, ואין עבורם שום פתרון.

אם יהיה ליקנעם סיווג של אזור פיתוח א/ זה לא יציל אותה. אבל יש תחושה

קשה כשמעבר לכביש מקבלים ולהם לא נותנים. הם פחותים מרמת ישי?

לגבי אור-עקיבא, אני קצת יותר אופטימית, במה שנוגע לטווח יותר ארוך, אבל צריך

להיערך כבר היום. אני מדברת על תחנת הכוח, שם צריך למצוא פתרון לאלפי פועלים

מחיפה. צריך להיות תכנון וטיפול במיקרו, לא במאקרו לגבי מה שיקרה באור-עקיבא,

ואני לא מדברת על המפעל של שפירא שמשלם שכר מינימום, 855 ש"ח. זה לא פתרון

לצעירים.

שלושה מחברי הוועדה שכאן היינו בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת, אני

אומרת, המדינה לא יכולה להתקיים אם היא יכולה להביט בעיניהם של מובטלים. בזמנו

של עדי אמוראי היתה ועדת מנכ"לים. היום יש ועדה של פקידים. עם כל הרצון שלהם, האם

הם יכולים להזיז משהו? חבל לעשות את העוול הזה לפקידים.

י' אדרי;

אנחנו לא יכולים לא לקבל אותם.

היו"ר אי נמיר;

לא אמרתי שלא תקבלו אותם.



אני מבקשת, בשם ועדת העבורה והרווחה שאתה, אדוני סגן השר, תזמן אצלך

בלשכה בדחיפות הכי גדולת, פעם את נציגי אור-עקיבא ופעם את נציגי יוקנעם, עם

מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר. אם לא יפשטו הליכים - לא יוציאו כלום.

אני אעמוד אתר בקשר. מוכרחים למצוא תשובות מקומיות למפעלים האלה. אם

אתם תתנו 10% לכל הארץ, אנחנו חברי ועדת העבודה והרווחה נעשה שביתה אצלכם

בלשכה. זה דבר שלא נשמע כדוגמתו. בשביל מה צריך - ואני מדברת כאיש תל-אביב -

ללכת לגור בעיר פיתוח אם אתה נותן לתל-אביב, למגדל העמק, לשדרות, לאופקים,

לאור-עקיבא וליקנעם אותו דבר?

כמי שניהלה מאבק בנושא עלות העבודה אני יכולה לומר שהוציאו את זה בכוח

מוועדת העבודה והרווחה, כי ידעו שלעולם לא נסכים. 1.6 מיליארד ש"ח מחזיר האוצר

למוסד לביטוח לאומי, הוא משפה את הביטוח הלאומי על כך ששחררו את המעסיקים בשיעור

של 7.5%.
י' צבן
זה שיפוי בלתי שפוי.
היו"ר אי נמיר
סגן השר, יש לך הרבה רצון טוב ורגישות לנושא. נעמוד בקשר. אני רוצה שתוך

10 ימים נוכל לרעת במה ניתן ללכת לקראת שני היישובים האלה ואז נצטרך לדון עם

כל יישוב להוד.

אנחנו חוזרים למה שעשינו בכנסת הקודמת כל שבוע, גם אותך, סגן השר, נאלץ

להטריח. בלי השותפות שלך ובלי השותפות של מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר לא יקרה

דבר, רק ידברו. אנחנו נעמוד בקשר איתך וניפגש כאן.
סגן שר האוצר י' ביילין
הבעיה הספציפית היא טיפול במקום ספציפי. יש לי בעיה קשה אם אתחיל לטפל במקומות

ספציפיים. התפקיד שלי לעשות מה שאני עושה עכשיו, ואני אומר לכם שנשנה את הקריטריונים.

יש ועדה שמטפלת בזה. אני יכול להיות רפרנט שלה.

אם מקומות ספציפיים יתחילו לבוא אלי - אני אסתם.
קריאה
אחרת לא יהיה פתרון.
סגן שר האוצר יי ביילין
אני לא הכתובת לזה.
יי צבו
היו שרים שטיפלו בזה.
היו"ר אי נמיר
לא במקרה הזכרתי את שיטת ספיר. ספיר הגיע למסקנה שאם הוא לא יטפל אישית -

לא יהיה דבד.
ר' כהן
אם מחייט לא מגיע לכל פלוגה - אין פתרון.
יי צבן
אם אתה לא תגיע - שר אחר יגיע ויפתור.

ע' פרץ;

מקום אבטלה הופר להיות מוקר.
היו"ר א' נמיר
רבותי, תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.

קוד המקור של הנתונים