ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/06/1989

צו הביטוח הלאומי (שינוי שיעור ההפרשה לחשבון הענקות מטעמי צדק) (להוראת שעה), התשמ"ט-1989; צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס) (תיקון), התשמ"ט-1989; תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) (תיקון), התשמ"ט-1989; תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (תיקון), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 38

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, ג' בסיון התשמ"ט (6 ביוני 1989). שעה 00;11
נכחו
חברי הוועדה: א' נמיר -היו"ר

נ' ארד

צי ביטון

י' שפרינצק

מוזמנים; ש' הולנדר - יועץ משפטי של נציבות שירות המדינה

א' וייל - משרד האוצר

ש' בריצמן - יועץ משפטי של המוסד לביטוח לאומי

ש' קפיטקובסקי - המוסד לביטוח לאומי

י' דיין - המוסד לביטוח לאומי

י' נחמן - האגף לבטחון סוציאלי בהסתדרות

יועץ משפטי לוועדה; מ' בוטון

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; צ' ספרן

סדר היום; 1. תקנות שירות המדינה (מי נוי ים)(חוזה מיוחד)(תיקון), התשמ"ט-1989.

2. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מהיה, עזרה בלימודים וסידורים לילד נכה)

(תיקון), התשמ"ט-1989.

3. צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)(תיקון), התשמ"ט-1989.

4. צו הביטוח הלאומי (שינוי שיעור ההפרשה לחשבון הענקות מטעמי צדק)

(הוראת שעה), התשמ"ט-1989.
היו"ר א' נמיר
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

1. תקנות שירות המדינה (מינויים)(חוזה מיוחד)

(תיקון), התשמ"ט-1989

ש' הולנדר;

על פי חוק שירות המדינה (מינויים) מוסמך שר האוצר, על פי המלצת ועדת השירות,

לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר העסקת עובדים

בחוזה מיוחד, לפי תנאים ובמקרים שפורטו באותן תקנות. בין הסוגים שמפורטים

בתקנות; אדם שאינו אזרח ישראל, אם נתמלאו לגביו הוראות החוק, כלומר, אדם שאיננו

אזרח ישראל אינו יכול לפי החוק לקבל כתב מינוי, להיות עובד קבוע, והוא מועסק

בחוזה מי וחד.

התקנות מפרטות גם את התקופות שבהן אפשר להעסיק עובדים בחוזים לפי הסוגים

השונים. לגבי אותו סוג של עובדים שאין להם אזרחות ישראלית קובעות התקנות שאפשר

להעסיק אדם שנתיים כל פעם, אך לא יותר מ-20 שנה בסך הכל.

בשירות המדינה יש כ-220 עובדים שמועסקים על פי התקנות האלה, וחלק די גדול

מתוכם הם עובדים שהיו בזמנו עובדים של השלטון הירדני לפני מלחמת ששת הימים,

שהתקבלו לשירות המדינה, ומסיבות מובנות אינם רוצים או אינם יכולים להיות אזרחים

ישראלים ולכן הם לא יכולים להיות מועסקים על פי כתב מינוי. מאחר והמדינה זקוקה

לעובדים האלה ואין כוונה לכפות עליהם קבלת אזרחות ישראלית, מבקשים להאריך את

תקופת הזמן שאפשר להעסיק אותם מ-20 שנה ל-25 שנה ולמלא את חובת ההתייעצות עם ועדת

העבודה והרווחה כנדרש בחוק.

היו"ר א' נמיר;

במכתב שהגשתם כתוב שמתוך 220 העובדים האלה 77 התחילו את עבודתם בשנים

1970-1967. ומדובר בעיקר בעובדי השלטון הירדני לשעבר. מה זה "בעיקר"? כמה מתוך

ה-220 הם עובדי השלטון הירדני לשעבר?

שי הולנדר;

אולי 100 בסך הכל, כי עובדי השלטון הירדני עברו בדרך כלל מיד אחרי מלחמת ששת

הימים.

בתוך 220 העובדים יש גם יהודים שהם, למשל, עולים מארצות מסויימות, שמסיבות

שונות אינם רוצים לקבל אזרחות ישראלית, או שעדיין לא קיבלו אזרחות ישראלית, כמו

עולים שהם עדיין באשרת תושב עראי וכדומה.

צ' ביטון;

מה עם יתר העובדים?

שי הולנדר;

לגבי ירנר העובדים אין בדרך כלל בעיה, כי אף אחד מהם לא נשאר תקופה כל כך

ארוכה בלי אזרחות ישראלית. הבעיה היא לגבי אותם עובדים שעברו מהשלטון הירדן, כי

הם לא רוצים לקבל וגם לא יקבלו בעתיד אזרחות ישראלית.



היו"ר א' נמיר;

מה ההתפלגות של העובדים האלה? מנין הם? האם כולם עובדים זרים?

שי הולנדר;

מדובר בעובדים שאין להם אזרחות ישראלית, אבל רובם יהודים, בדרך כלל עולים.
צ' ביטון
נדמה לי שזה מין דבר אפוף מסתורין ואתה לא אומר מה הסיפור של האנשים האלה.

אתה אומר באופן כללי שמדובר ב-220 עובדים, 77 התחילו את עבודתם ב-1967, ויש גם

יהודים, עולים חדשים. גם זה נשמע מוזר. איך זה יכול להיות שעולים חדשים נמצאים פה

ולא קיבלו אזרחות ישראלית, בו בזמן שיש אחרים מובטלים ויש אנשים שאין להם מקומות

עבודה? האם מדובר במין שירות בטחון?

שי הולנדר;

לא. לפי החוק אדם יכול להתקבל לשירות המדינה גם אם הוא לא אזרח ישראלי, אבל

הוא לא יכול לקבל כתב מינוי, הוא לא יכול להתקבל כעובד קבוע, אלא אם כן הוא אזרח

ישראלי. יש עולים חדשים שבתקופה הראשונה לשהותם בארץ הם עדיין במעמד של תושב

עראי - בדרך כלל שנתיים, שלוש שנים - מכל מיני סיבות.

צ' ביטון;

אבל אתה מדבר על אנשים שעובדים כבר עשרים שנה.

שי הולנדר;

לא. קודם כל אני אומר מה קובע החוק ומה אומרות התקנות.

עולה כזה, אם הוא מתקבל לשירות המדינה, עד שהוא לא מקבל אזרחות ישראלית הוא

יועסק בחוזה מיוחד לפי אותה תקנה. סוג אחר הוא אותם עובדים שהיו בשלטון הירדני

והם באופן עקרוני לא רוצים ולא יכולים לקבל אזרחות ישראלית וגם לא יקבלו אותה.

תקנות החוזים הן לא רק למקרה הזה. יש 19 סוגים של חוזים, ההל מעובדי לשכות שר

וכלה במקרים אחרים. התקנות קובעות לגבי כל סוג את התקופה המכסימלית.

היו"ר א' נמיר;

אני לא מבינה את הסיפור. אנחנו רגישים בוועדה הזאת לכל הענין של חוזים

מיוחדים ואנחנו רוצים לדעת; מי הם 220 העובדים האלה? אתה מדבר על עובדי חוץ ואני

מבינה שרובם לא יהודים.

שי הולנדר;

רובם יהודים.

היו"ר אי נמיר;

חלקם, אני מבינה, ערבים.



ש' הולנדר;
כדי שלא יהיו אי הבנות
לא מדובר פה בהוזה אישי במובן של תנאים חריגים או

משהו כזה. מדובר בעובד שמועסק לפי התנאים הרגילים, שהוא כעובד קבוע לכל דבר פרט
להבדל אהד
הוא מועסק בהוזה מיוחד, מפני שההוק לא מאפשר לתת לו כתב מינוי עד שלא

יקבל אזרהות ישראלית.

התקנה הזאת, כשהותקנה בזמנה, נועדה למטרה אהת: להקל על העליה. היו

עולים, בתקופות קודמות, בעיקר מארצות-הברית, שאיבדו את האזרהות האמריקאית שלהם

ברגע שקיבלו את האזרהות הישראלית. יש עולים אהרים מארצות מסויימות, שאם הם

מקבלים אזרהות ישראלית הם עלולים לאבד את הרכוש שהשאירו בארץ מוצאם. לכן התקינו

את התקנה הזאת, כשקבעו לה מיכסה מינימלית של עשרים שנה כדי שלא יהיה מצב שאדם

יעבוד לנצה בצורה כזאת.

כשפרצה מלהמת ששת הימים הצטרפו לאותה קהילה של עובדים מספר עובדים שבאו

כירושת השלטון הירדני, שלגביהם היה סיפור אהר: הם לא רצו לקבל אזרחות ישראלית

מטעמים פוליטיים שלהם. בעיקר לגביהם מתעוררת היום הבעיה, והם כבר עברו את עשרים

השנים. לגבי העובדים היהודים אין בעיה, הם לא מגיעים לעשרים שנה.
היו"ר אי נמיר
מה מספרם של העובדים שבאו כירושה מהשלטון הירדני?
שי הולנדר
מדובר ב-77 שהתקבלו בשנים 1970-1967. השאר הם יהודים, עולים למיניהם, שאין

להם אזרהות ישראלית עדיין, שהם בתחילת דרכם ולגביהם אין בעיה.
היו"ר א' נמיר
כל כמה זמן צריך לאשר את התקנות האלה?
שי הולנדר
אנהנו מבקשים הארכה מ-20 ל-25 שנה, כי 22 שנים כבר עברו מ-1967. כלומר, אנהנו

מבקשים להאריך לעוד שלוש שנים.
צ' ביטון
אם התקנה דיברה על 20 שנה וכבר עברו 22 שנה איך העסיקו את העובדים האלה? הם

היו מועסקים באופן בלתי הוקי?
שי הולנדר
הלק מהם פוטרו. היו כאלה שהועסקו בהוזים אהרים. מצאו כל מיני דרכים וזה באמת

מצב לא תקין.
היו"ר א' נמיר
אמנם על התקנות יש רק הובת התייעצות, אבל את הובת ההתייעצות לגבי הארכת

התקנות בשלוש שנים אני מעמידה להצבעה,



הצבעה

בעד אישור התקנות - 3

נגד - 1
הוחלט
לאשר את תקנות שירות המדינה (מינויים)(חוזה מיוחד)

(תיקון), התשמ"ט-1989

2. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים

לילד נכה)(תיקון), התשמ"ט-1989

היו"ר א' נמיר;

האם יש שיפורים בתקנות האלה?
שי בריצמן
בוודאי.
סעיף 1
הוועדה ביקשה שנתייחס לשתי תקנות. תקנה אחת מדברת על ילד נכה שיוצא

לחוץ-לארץ. אנחנו הבאנו פה תקנה מאד מאד מרחיבה והוועדה ביקשה שנסייג אותה.

להזכירכם, כיום ילד נכה שמקבל אצלנו גימלת ילד נכה זה ילד מגיל 3 עד 18 שנה. אם

הוא עוזב את הארץ מפסיקים לשלם לו את הקיצבה, והתקנה אומרת: "גימלאות לפי תקנות

אלה ישולמו כל עוד מתקיימים כל אלה: הילד הנכה נמצא בישראל".

הגיעו אלינו כמה וכמה פניות כשהילד צריך היה לצאת לריפוי, או כשהמשפרוה היתה

צריכה לצאת בשליחות ולא יכולנו לשלם את גימלת ילד נכה. בוורסיה הקודמת שאלה אותנו

היושבת-ראש אם אנחנו רוצים לשלם ליורדים, וזו היתה הערה במקומה, כי לא התכוונו

לכך. תיקנו את התקנה והיום יהיה כתוב בה כך: "על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)" -

שאומרת שילד שנמצא בחוץ-לארץ לא זכאי לקיצבה - "אם הילד הנכה יצא את ישראל ובתכוף

לפני יציאתו שולמה בעדו גימלה לפי תקנות אלה במשך חודשיים רצופים לפחות - יימשך

תשלום הגימלה לתקופה נוספת של 6 חודשים, מהחודש שבו יצא את ישראל. המוסד רשאי,

לפי שיקול דעתו, להאריך את התקופה האמורה עד 24 חודשים מהחודש שבו יצא הילד הנכה

את ישראל, באם מתקיים בילד הנכה אחד מאלה: (1) הוא יצא לחוץ-לארץ לצורך טיפול

רפואי; (2) הוא גר עם הורהו שעובד בחוץ-לארץ בשליחות מטעם מעבידו הישראלי".
היו"ר א' נמיר
המינוח של "מעביד ישראלי" הוא בעייתי. יש היום הרבה חברות שבמסווה של חברות

ישראליות שולחות עובדים לחוץ-לארץ, ולמעשה מדובר בכמעט ירידה או בפרוזדור לירידה.

השאלה איך מגבילים את זה, כי זה פתח להמון אנשים לקבל קיצבאות מהביטוח הלאומי.
צי ביטון
בכמה מדובר? האם יש לך נתונים?
שי בריצמן
לא, כי אנחנו פשוט לא משלמים.



אני רוצה להסב את תשומת לבכם לסעיף 32 של חוק הביטוח הלאומי, שיש לו כללים

ברורים באיזו מידה אנהנו רואים עובד כמי שנשלח מטעם מעביד ישראלי. אם אדם הולך

לחברת בת או חברה שהיא לא פרופר מעביד ישראלי, אנחנו לא נשלם. אותו סעיף 32 שממנו

שאבנו את הנוסח הזה של "מעביד ישראלי", אומר כך: "העובד בחוץ-לארץ מבוטח לפי פרק

זה אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל". למשל, עבודה בבנק

לאומי בשיקאגו לא תיחשב.
צ' ביטון
סולל-בונה?
שי בריצמן
זה לא נחשב. כל התביעות שהגישו לנו מחברות בת של סולל-בונה מאפריקה לא

שילמנו.

צי ביטון;

קודם לא שילמת, עכשיו כן תשלמו.
שי בריצמן
אם מדובר בחברת בת של בנק לאומי אני לא אשלם.

נ' ארד;

אני מבינה ששה חודשים התשלום הוא אוטומטי. אבל מהו שיקול הדעת?

שי בריצמן;

נניח שילד יצא לטיפול רפואי שהוא מסוג הטיפולים הרפואיים שניתנים בארץ. יש

אז שיקול לדעת למוסד להחליט אם הוא מאריך את התקופה האמורה או לא. המוסד יכול
להגיד
אם למשפחה יש אמצעים והיא רוצה לקבל טיפול מיוחד, שאיננו נמצא בארץ -

נשלם, אבל למה צריכים להמשיך ולשלם כשטיפול כזה קיים בארץ?
נ י ארד
כלומר, ששה חודשים אתם נותנים אוטומטית, היתר יהיו חריגים.
ש' בריצמן
כן, אנחנו נשקול כל מקרה לגופו.
נ י ארד
מה הקריטריונים שלפיהם תשקלו?
שי בריצמן
בדוגמה של טיפול רפואי נשקול אם אפשר לתת אותו בארץ או אי אפשר לתת אותו

בארץ. אם מדובר במקרה שההורה עובד בחוץ-לארץ בשליחות מטעם מעבידו הישראלי ומתברר

שיש שם דברים שאינם מדוייקים, נפסיק את התשלום.



נ' ארד;

ומה אם תקופת השליחות של ההורים כנציגי המדינה יותר ארוכה אתם מאריכים את

תקופת התשלום?

שי בריצמן;

לא.

שי בריצמן;

אני יודעת מה זה "שיקול דעת" בביטוה הלאומי וזה מה שמפחיד אותי. אם היינו

יודעים מהו שיקול הדעת מאחורי הקלעים היה לנו קל יותר להחליט. נניח שאדם נשלח על

ידי מוסד ישראלי בשירות מדינת ישראל לשלוש שנות שליחות - ישלמו חצי שנח ואחרי זה

העניו נשאר לשיקול דעת? מה שיקול הדעת הזה?

היו"ר א' נמיר;

עד היום לא שילמו בכלל.

שי בריצמן

בתקנה אנחנו כותבים שנאריך את התשלום עד 24 חודשים, כך שיש כבר גבול של 24

חודשים.
שאלה אחרת היא
אדם ששוהה בחוץ-לארץ או עובד שם ומשתכר שם ויש לו שם את כל

התנאים, באיזו מידה אנחנו צריכים להמשיך ולשלם את קיצבת הילד הנכה. כשהילד נמצא

בחוץ-לארץ אנחנו בדרך כלל לא יודעים מה קורה אתו, אנחנו לא יודעים. אם מצבו הוחמר

או הוטב. עשינו, אם כן, איזו פרסומפציה ואמרנו שיש להניח שתקופה כזו וכזו היא

עדיין במסגרת הגג שאנחנו רוצים להעניק. באופן רגיל, למי שנוסע לחוץ-לארץ אנחנו

משלמים קיצבה רק ששה חודשים לפי החוק. כאן נותנים 24 חודשים וזח חריג שבחריגים.

היו"ר א' נמיר;

ברגע שמדובר בשיקול דעת של הביטוח הלאומי אני יותר שקטה.

אני מעמידה להצבעה את סעיף 1.

הצבעה

בעד אישור הסעיף - 3

נגד - אין

נמנעים - 1

הוחלט; לאשר את סעיף 1

סעיף 2;

ש' בריצמן;

סעיף 2 מדבר על תיקון תקנה 11. להזכירכם, מדובר בסיטואציה שהיושבת-ראש ביקשה

שנבדוק מחדש וזה אותו מקרה שיש במשפיוה שני ילדים שהם נכים. המצב החוקי הקיים היה

כזה; אם יש שני ילדים נכים, אחד יכול לקבל גימלת ילד נכה, אחד יכול לקבל ניידות,



כלומר הלוואה עומדת פלוס קיצבה. אנחנו באים ומציעים, לפי מה שנתבקשנו, שאם יש שני

ילדים נכים צריך לתת למשפחה כזאת הטבה יותר גדולה. בדקנו את הענין עם משרד האוצר

והוא מסכים להצעה שאנהנו מגישים.
אנחנו מציעים
"ואולם אם להורה שני ילדים נכים, יכול שתינתן גימלה לפי תקנות

אלה גם בעד ילד נכה שמקבל הטבה לפי ההסכם, בהתאם להוראות אלה: (1) אם שני הילדים

מקבלים הטבות לפי ההסכם - תינתן גימלה בעד ילד נכה אחד בלבד; (2) אם ילד אחד מקבל

הטבה לפי ההסכם - תינתנה גימלאות בעד שני ילדים נכים".
כלומר, מה שאנחנו אומרים הוא
תנו למשפחה לבחור. אם המשפחה רוצה רכב יותר

גדול בשביל שני הילדים, יתנו לה רכב משותף לשני הילדים וגימלה אחת של ילד נכה. אם

המשפחה לא רוצה רכב גדול אלא מוכנה להסתפק ברכב יותר קטן, יתנו לה רכב יותר קטן,

וישלמו גימלאות ילד נכה עבור שני הילדים.
צי ביטון
גימלאות חלקיות?
שי בריצמן
לא, מלאות.
היו"ר א' נמיר
כלומר, יש כאן גמישות הרבה יותר גדולה בבחירה של המשפחה.
צ' ביטון
מה היה המצב עד עכשיו?
היו"ר א' נמיר
אפשר היה לקבל רכב גדול וגימלת ילד נכה עבור ילד אחד.
ש' בריצמן
התקנה מקנה מידה גדולה של חטבה.
היו"ר א' נמיר
מה שחשוב כאן מאד היא הגמישות.

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 2
ש' בריצמן
אם כך, אני מבין שכל התקנות אושרו.
מ' בוטון
בריצמן שואל כי לא אישרנו את התקנות בזמנו, חכינו עם האישור של כל התקנות

לשני הסעיפים הללו.
היו"ר אי נמיר
אני עכשיו קובעת, שאחרי שאישרנו את שתי התקנות הללו כל התקנות שעמדו אז

לאישור מאושרות.

שי בריצמן;

אני רוצה לדייק: למעט תקנה איות שלא הצבעת והורדנו אותה.

היו"ר אי נמיר;

כמובן, רק מה שאושר אז.

3. צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)(תיקון), התשמ"ט-1989

ש' בריצמן;

בהתאם לסעיף 179 להוק הביטוה הלאומי, מי שמפגר בתשלום דמי ביטוה לאהר מועד

התשלום - ומועד התשלום בהוק הביטוה הלאומי הוא ה-15 לחודש שלאחר החודש שבו משלמים

את השכר - מוטלת עליו סנקציה בשל הפיגורים שהוא מפגר. אם הוא צריך לשלם ב-15

לחודש והוא לא שילם, מוטל עליו קנס במשך השבועיים הראשונים עד ה-1 לחודש בשיעור

מסויים, ואחרי ה-1 לחודש של הפיגור מוטלת עליו הצמדה פלוס קנס בשיעור אחר.

באותו סעיף 179 כתוב; "השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי

לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים". זה נעשה בתקנות שאושרו בוועדת

העבודה והרווחה בשנת 1985. כדי שלא נבוא כל יום שני והמישי ונבקש לשנות בהתאם

לאינפלציה, בהתאם לשיעורי ריבית חריגה וכו', קבענו שם איזה שהוא מנגנון עדכון

אוטומטי, שבהתאם לכלליו אנחנו משנים את הקנס מדי פעם בפעם, לפי הצורך.

תקנה 2א מדברת על קנס שבועי. בתקנה 2א(ב) כתוב; "ובלבד שכתוצאה מהשינוי כאמור

לא יפחת שיעור הקנס השבועי מ-0.5% לכל שבוע או חלק ממנו". נאמר פה, שבכל חישוב

שנעשה בהתאם לנוסחה שישנה, אף פעם הקנס השבועי לא יירד מ-0.5% לכל שבוע. מאז 1985

נעשו איזה שהם שינויים - האינפלציה קטנה והריבית החריגה קטנה, לכן אנחנו באים

היום ומבקשים שבמקום 0.5% יהיה 0.2%. זאת אומרת, שלא נרד מ-0.2% של קנס שבועי.

בהתאם לתנודות של הריבית החריגה והאינפלציה נוכל להעלות, אבל לא נוכל לרדת מהאחוז

הזה.

י' שפרינצק;

אין פה הבחנה בין תשלום של מעסיק עבור העובד לבין תשלום של עצמאי.

שי בריצמן;

זה אותו הדבר.

הצבעה

הוחלט; לאשר את צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ"ט-1989



4. צו הביטוח הלאומי (שינוי שיעור ההפרשה לחשבון הענקות

מטעמי צדק)(להוראת שעה), התשמ"ט-1989
ש' בריצמן
יש לנו סעיף בחוק שמאפשר לנו, במקרים מסויימים שמנויים באותו סעיף, לשלם

גימלאות גם כשלאדם לא מגיע פרופר על פי החוק. נניח שאדם מפגר בתשלום דמי ביטוח

תקופה שעולה על 36 חודש. כשהוא לקבל אצלנו גימלאות, לפי החוק אנחנו לא צריכים

לשלם לו. אביא דוגמה שחוזרת אצלנו: נניח שיש עובד עצמאי שלא משלם דמי ביטוח והוא

נפטר. נשארת משפחה, ואם הוא היה חייב דמי ביטוח, למשפחה לא מגיעה קיצבת שאירים.

לפי התקנות שעשינו בעניו הזה, במקרים שהמשפחה היא במצב קשה אנחנו משלמים לה קיצבת
שאירים למרות הפיגור. דוגמה שניה
עובד עצמאי חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי. אם

הוא לא נרשם כעובד עצמאי וקורית לו תאונה בעבודה לפני שהוא נרשם, לא מגיעות לו

אצלנו גימלאות. אבל יש מקרים שנבצר מהעובד העצמאי להירשם: נניח שהוא לא יכול היה

להגיע, נניח שהיה חולה, ועוד מקרים שמהווים הצדקה לענין הזה. במקרים כאלה אפשר

לשלם לו הענקות מטעמי צדק. מקרים אחרים: כדי לקבל מענק לידה ומענק האישפוז

חייבת היולדת מאושפזת בבית חולים. יש מקרים שנשים לא מצליחות להגיע לבית חולים.

היה מקרה של סערה ושלג ואשה ממזרח ירושלים לא הצליחה להגיע לבית חולים. במקרים

כאלה אנחנו יכולים לשלם את ההענקות מטעמי צדק.

לפי חוק הביטוח הלאומי, כשמשלמים דמי ביטוח, משלמים לכל ענף וענף - אם זה

לפגיעה בעבודה, אם זה לאימהות וכו'. היות ודמי הביטוח ניתנים לכמה וכמה ענפים

באו ואמרו בחוק, שהענקות לפי סעיף זה ימומנו מחשבו ו נפרד, שיווצר על ידי הפרשה

שנתית של פרומיל מתקבולי המוסד. כלומר, לוקחים מכל תקבולי המוסד סכום מסויים,

שמים אותו בקרן, ומהקרו הזאת משלמים אותם תשלומים במקרה שיש הענקות מטעמי צדק.

אנחנו רוצים להפחית את חסכום חזה - אנחנו מפחיתים אותו כבר כמה וכמה שנים -

לתקופה ארוכה, כי בפעם הקודמת הוועדה ביקשה אותנו שלא נבוא כל שנה אלא נבוא פעם

אחת עם בקשה לאישור לתקופה יותר ארוכה. הרזרבות שיש בקרו הזאת מספיקות לשש שנים

וחבל לקחת כספים מקרנות אחרות ולהשקיע אותם בקרו שיש בה רזרבה כל כך גדולה. לכו

אנחנו מציעים להפחית את ההפרשה לעשירית פרומיל, שזה עדיין מספיק לשש או שבע שנים

ועדייו נותו כסף לקרו הזאת למספיק זמן. את הכספים שלא ניקח לקרו הזאת נשאיר

בענפים השונים.
צ' ביטון
הכספים לא מונחים בקופת האוצר?

ו
מ' בוטון
בכל מקרה זה מונח באוצר.
ש' בריצמן
לא חשוב איפה הכסף הזה מונח. כשאנחנו צריכים לשלם על פי החוק, האוצר חייב

להעביר לנו את הכסף לתשלומים של גימלאות, וזה מופיע בחוק התקציב ובכל מקום, כך

שמבחינה זו של תשלומי קיצבאות אני שקט.

i
מ' בוטון
הכסף למימון הקרן הזאת, כפי שאמר בריצמן, בא מכך שכל ענף בביטוח הלאומי מפריש

מעט והסכום מגיע לפרומיל. הם מבקשים שהסכום יירד לעשירית פרומיל, משום שיש עודף

בקרן הזאת, אבל זה לא גורע משום זכות שקבועה בתקנות האלה וזה לא מוסיף שום זכות,

זו פשוט העברה חשבונאית.

הצבעה

הוחלט; לאשר את צו הביטוח הלאומי (שינוי שיעור ההפרשה לחשבון הענקות

מטעמי צדק)(הוראת שעה), התשמ"ט-1989

היו"ר אי נמיר;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.45)

קוד המקור של הנתונים