ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/06/1989

תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעבד בעבודה מועדפת) (תיקון מסי 1), התשמ"ט-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 37

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. גי בסיון התשמ"ט (6 ביוני 1989). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

ע' פרץ

מוזמנים; בי בדרשי - משרד הבטחון

אי רוזובסקי - יועץ משפטי של שירות התעסוקה

ד' צרפתי - שירות התעסוקה

בי שוורץ - שירות התעסוקה

א' וייל - משרד האוצר

שי שדיאור - המוסד לביטוח לאומי

שי קפיטקובסקי - המוסד לביטוח לאומי

י' נחמן - האגף לבטחון סוציאלי בהסתדרות

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר
קצרנית
צ'. ספרן

סדר היום; תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעבד בעבודה מועדפת)(תיקון מס' 1),

התשמ"ט-1989.
היו"ר א' נמיר
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעבד בעבודה מועדפת)

(תיקון מסי 1). התשמ"ט-1989
ש' שדיאור
חוק הביטוח הלאומי קובע שיש שתי אוכלוסיות שמקבלות את המענק שאנחנו דנים בו

היום. אוכלוסיה אחת - חיילים משוחררים, שיש להם עבודה מתאימה, שיש להם מקצוע.

המושג "עבודה מתאימה" מוגדר בחוק הביטוח הלאומי והוא אחד התנאים להגדרה של מובטל.

. זאת אומרת, מובטל שלא נמצאה לו עבודה מתאימה יהיה זכאי לקבל את דמי האבטלה. מכאן

שחייל משוחרר שיש לו מקצוע ולא ניתנה לו עבודה מתאימה זכאי לקבל את דמי האבטלה.

עם זאת מצאו לנכון - על מנת לדרבן חיילים ללכת למקצוע שהוא לא המקצוע שלהם - לתת

את המענק גם לחיילים מהסוג הזה.

בשלב מסויים הגיעו למסקנה שיש לתת את המענק גם לחיילים שלמעשה לא היו זכאים

לדמי אבטלה. זאת אומרת, חייל שיצא מהצבא ואין לו שום מקצוע ולמעשה כשהוא השתחרר

מהצבא לא היה זכאי לדמי אבטלה. סברו שעל מנת לתמרץ אותו בכל זאת לצאת לעבודה מסוג

מסויים, יש מקום לתת לו את המענק אפילו שלא היה לו מקצוע ואפילו שלא היה זכאי

לדמי אבטלה מלכתחילה. זה היה למעשה התיקון של סעיף 6א לתקנות העיקריות.

התקנות שאנחנו מביאים היום באות להרחיב עוד את האוכלוסיה של החיילים, אותה

אוכלוסיה של חיילים שאין להם מקצוע ולא נמצאה להם עבודה מתאימה, וקבענו שיש

עבודות שנראה אותן מספיק חשובות כדי לתמרץ אותן. . בפעם הקודמת, בסעיף 6א, האוצר

התנגד לסוג מסויים של עבודות, עבודות מקצועיות בתעשיה, והיה מוכן שעבודות לא

מקצועיות בתעשיה, עבודות שאינן דורשות הכשרה מקצועית בתעשיה, יתומרצו בכסף. אנחנו

סבורים היום שגם חייל שיוצא מצה"ל והוא כרסם, חרט או מסגר, או בעל מקצוע אחר

ויוצא לעבודה מסוג זה בתעשיה - אנחנו צריכים לתמרץ אותו בגלל מצב התעסוקה היום

ובכל זאת לתת לו מענק על מנת שיילך לתעשיה ככרסם או חרט. אנחנו ללא רואים שום

הגיון בזה, שאם הוא היה הולך לעבודה בלתי מקצועית הוא היה מקבל את התמריץ, לעומת

זה בתעשיה עצמה - אנחנו לא חורגים ממסגרת זאת - אם הוא עובד בעבודה המקצועית שלו,

שיש יותר סיכוי שהוא ישאר בה גם אחר כך, הוא לא יתומרץ, וזה התיקון בתקנות האלה.

סעיף זה בתקנות אומר, שחוץ מהרשימה של המקצועות שהיתה קיימת עד עכשיו, אנחנו

מרחיבים גם לגבי חיילים שיש להם מקצוע בתעשיה. כלומר, גם אלה שהשתחררו והם בעלי

מקצוע יהיו זכאים למענק.

התיקון השני הוא הארכת התוקף של התקנות הקודמות בשנתיים נוספות, כיוון ששנה

זה זמן קצר. לאור האינתיפאדה ומצב התעסוקה היום ולאור נתונים שאסביר אחר כך אנחנו

רואים שיש הצלחה למאמץ הזה, הוא בעל משמעות. חל גידול משמעותי מאד במספר מקבלי

המענק מהתקנות הראשונות לתיקון שנעשה בהן, וגם היום אנחנו רואים שזה מתפתח בקצב.

הדבר השני החשוב הוא, שעובדים אלה נשארים בתעשיה, הם לא עוזבים אותה. מסיבה זו

אנחנו מבקשים להאריך את התקנות לשנתיים נוספות.
היו"ר א' נמיר
יש לכם נתונים שמוכיחים את ההנחה הזאת?
שי שדיאור
חילקנו שאלונים לקבוצה הראשונה שקיבלה מענק לפי התקנות המתוקנות. מדובר

במידגם מאד קטן - כ-100 שאלונים, שלא כולם נענו - וממנו עולה שאלה שלא פוטרו

מהתעשיה נשארו. מתוך 100 שאלונים קיבלנו 50 תשובות, ומתוכן עולה ש-34 שלא פוטרו

נשארו לעבוד באותו מקום לאחר שקיבלו את המענק. השאר, מתוך ה-50 שהשיבו על



השאלונים, לא נשארו לעבוד משום שפוטרו. זה לא שהם עזבו או לא רצו להמשיך לעבוד,

הם פשוט פוטרו.

בחומר שלפניכם יש דיווח כולל על הנתונים לגבי מענק למובטלים שעבדו בעבודה

מועדפת, שמתייחס לתקופה שמדצמבר 1988 עד מארס 1989 .

היו"ר אי נמיר;

האם הדו"ח הזה מתייחס רק להיילים?

שי שדיאור

מדובר רק על חיילים משוהררים.
אקרא את הדו"ח
"ב-1 ביוני 1988 נכנס לתוקף התיקון לתקנות בעניו מענק למובטל

שעבד בעבודה מועדפת (הוספת תקנה 6א)" - שכאמור הרחיבה את האוכלוסיה של המקבלים גם

לאלה שלא היה להם מקצוע - "חיל את הוראות סעיףם 127 ט"ז1 לחוק ותקנותיו גם על

חיילים משוחררים שעבדו ב'יעבודה מתאימה", שהוגדרה בתקנה 6א כ"עבודה מועדפת". ההל

ב-1 בדצמבר 1988 - דהיינו עם תום ששה חודשים מיום כניסתו של התיקון לתוקף - החלו

להתקבל בסניפי המוסד תביעות מחיילים משוחררים שעבדו ב"עבודה מתאימה".

"להלן מספר נתונים לגבי התביעות למענק שהוגשו ב-4 החודשים הראשונים להפעלת

התיקון הנ"ל - מ-1 בדצמבר 1988 עד 31 במארס 1989: 1. סך כל התביעות שהוגשו:

כ-720, דהיינו כ-180 תביעות לחודש, לעומת 10-8 תביעות לחודש לפני התיקון הנ"ל.

2.ך מתוך סך כל התביעות שהוגשו אושרו 600 ונדחו 120. 3 .מתוך התביעות שאושרו 30

תביעות היו של עובדים בעבודה לא מתאימה ו-570 תביעות של עובדים בעבודה מתאימה. 4.

מתוך התביעות של עובדים בעבודה מתאימה שאושרו היו: 70 תביעות של עובדי בנין ; 100

תביעות של עובדי חקלאות ובתי אריזה; 400 תביעות של עובדים בלתי מקצועיים בתעשיה.

סך הכל 570 עובדים".

חל גידול עצום בהגשת התביעות, ופירושו של דבר שאנשים הלכו לעבוד.

היו"ר אי נמיר;

אם מספר התביעות גדל למה זה אומר שיותר אנשים הלכו לעבוד?

שי שדיאור;

התקנה הזאת הוספה למי שלמעשה לא היה זכאי לדמי אבטלה. אנחנו לא יודעים מה קרה

עם אלה שלא ביקשו ולא קיבלו, אבל אנחנו יודעים שאלה יכלו גם לא ללכת לעבוד,

ובעקבות המענק הם כן ניגשו לתעשיה וקיבלו את המענק.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כלומר, על ידי עצם הגשת הבקשה הם הביעו נכונות ללכת לעבודה בתנאי שיתנו להם

את המענק.

שי שדיאור;

הם הלכו לעבודה על מנת לקבל את המענק.

לפי הנתונים מדובר על 400 תביעות של עובדים בלתי מקצועיים בתעשיה. ברור לנו

שאם ירהיבו, כמו שאנחנו מבקשים, לעובדים מקצועיים בתעשיה - זה הנתון שיחול בו

הגידול הרב. אנחנו רואים שבתעשיה יש דרישה, בתעשיה יש עבודה ולתעשיה גם הולכים,

קל והומר כשמדובר בבעלי מקצוע בתעשיה.
היו"ר א' נמיר
כל המספר הזה הוא רק בעקבות המענק?
ש' שדיאור
נכון.
היו"ר א' נמיר
מה גודל המענק?

שי שדיאור;

2,037 שקל, נכון להיום, למי שעבד ששה חודשים בתעשיה.
היו"ר א' נמיר
כשאת מדברת על תעשיה את כוללת בזה גם את הבנין והחקלאות?

שי שדיאור;

לא.
היו"ר א' נמיר
מה המענק לאלה שהולכים לחקלאות?

שי שדיאור;

הסכום הוא אותו סכום.
היו"ר א' נמיר
מתוך הנתונים עולה שאושרו 600 תביעות, אבל מתוכן 30 היו של עובדים בעבודה לא

מתאימה. כלומר, מה שאישרתם נטו למענק הוא 570 תביעות. באיזה תקופה זה קרה?

שי שדיאור;

בתקופת שלושה חודשים מדצמבר 1988 עד סוף מארס 1989-
היו"ר א' נמיר
מתוך 720 התביעות שהוגשו אושרו 600 ונדחו 120. למה נדחו 120?

שי שדיאור;

מסיבות שונות.
ב' בדרשי
אני זוכר תביעה אחת שלא אושרה; מילוי שקיות מצרכים ב"משביר המרכזי". תשובת

הביטוח הלאומי היתה שעבודה זו לא נחשבת עבודה בתעשיה.
היו"ר א' נמיר
כלומר, הדחיה לא היתה בגלל כישוריהם של העובדים , אלא בגלל סוגי העבודה

שהוצעו.
ש' שדיאור
אמת.
ב' בדרשי
היו מקרים של פקידות במפעל תעשייתי, שגם בהם לא מדובר בעבודה בתעשיה ממש.
היו"ר א' נמיר
מתוך 600 התביעות שאושרו 30 תביעות היו של עובדים בעבודה לא מתאימה. מה זה

כאן עבודה לא מתאימה? הבנתי שבמספר של 120 תביעות שנדחו דובר על עבודה לא מתאימה.

שי שדיאור;

מדובר בשתי הגדרות שונות. לגבי 120 התביעות שנדחו - מדובר עניינית בסוג עבודה

שאינו עבודה מועדפת. זאת אומרת, עבודה שלא נכנסה בתוך רשימת העבודות שבתוספת.

כאשר מדובר על עבודה לא מתאימה לגבי 30 התביעות, מדובר ב"עבודה לא מתאימה" כהגדרת

החוק. כלומר, זה לא שמדובר בעבודה לא מתאימה מבחינה ענינית להגדרות שבתוספת אלא

בכך שלעובד עצמו היו כישורים ועל אף זאת הלך לעבודה שאינה מתאימה.
מ' בוטון
וקיבל מענק. זה מה שחשוב.
היו"ר א' נמיר
אינני מבינה מה פירוש ההגדרה "עבודה לא מתאימה" לגבי אותם 30 תביעות.

שי שדיאור;

החוק מתייחס לשתי אוכלוסיות של חיילים. אוכלוסיה אחת - חיילים שהיתה להם

הכשרה מקצועית, כשהשתחררו מהצבא היה להם מקצוע ולכן הם היו יכולים לבקש משירות

התעסוקה שיתן להם עבודה במקצוע שלהם. אם לא מוצאים להם עבודה מתאימה במקצוע

שלהם, הם יכולים לקבל דמי אבטלה. אותם 30 היו מוכנים ללכת לעבודה שאינה במקצוע

שלהם ועל כך הם קיבלו מענק. זאת האוכלוסיה הראשונה, כמו אותם 10-8 הראשונים שהיו

לפני שתיקנו את תקנה 6א. כל השאר, 570, הם כאלה שהשתחררו מהצבא ולא היה להם

מקצוע.
היו"ר א' נמיר
כלומר, ה-120 נדחו, ה-30 אושרו, אבל הם הלכו לעבודה בלתי מתאימה וקיבלו את

המענק.
שי קפיטקובסקי
אותם 30 היו מקבלים דמי אבטלה גם בלי התיקון הזה.
היו"ר א' נמיר
כמה מאלה שקיבלו מענק המשיכו לעבוד גם איורי ששה חודשים? אינני רואה פה נתון

שמתייחס לכך.

שי שדיאור;

אני מבחינה בין הדו"ח הזה, שהוא דו"ח של נתונים ראשוניים לגבי מספר התביעות

שהוגשו, לבין מחקר אחר שנעשה, שנתוניו עוד לא משוקללים, כי עוד לא קיבלנו את כל

התשובות. המחקר נעשה על ידי משלוח שאלונים ל-100 ייחלים משוחררים, שקיבלו את

המענק. מתוך 100 השאלונים ששלחנו קיבלנו בחזרה רק 50 תשובות, שמתוכן 16 אמרו שלא

נשארו בעבודה כי פוטרו. 34 השיבו שהמשיכו בעבודה, לאחר שקיבלו את המענק, והמשיכו

באותו מפעל.

אני רוצה לציין עוד נתון, שהוא לא נכון לגבי כולם: חל גידול בשכר של העובדים

האלה בצורה משמעותית מהיום שהם נכנסו עד היום שהם השיבו לנו את התשובה. זה לא

נתון מוחלט, כי אין לי עוד את כל המספרים וזה לא משוקלל, אבל היו כאלה שהשכר שלהם

קפץ.
מ' בוטון
שכר המינימום עלה.

שי שדיאור;

היה רושם שהיתה גם התקדמות, לא רק ששכר המינימום עלה.
היו"ר א' נמיר
מה היה גובה המענק שהם קיבלו? . .
ש' קפיטקובסקי
הסכום היה 1.943 שקל ואחר כך גדל ל-2,037 שקלים.
היו"ר א' נמיר
הסכום של 2,037 שקל - מאיזה חודש?
ש' קפיטקובסקי
מפברואר 1989.
היו"ר א' נמיר
אם אותם חיילים משוחררים היו מקבלים דמי אבטלה, מה היה גובה דמי האבטלה שלהם?
ב' בדרשי
כפול.

שי שדיאור;

אבל הם מקבלים גם שכר וגם מענק.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
השכר הוא לא מהביטוח הלאומי, הוא מהמעסיק.
ש' שדיאור
אבל לא כולם היו מקבלים דמי אבטלה, כי מי שאין לו מקצוע והוא מסרב ללכת

לעבודה לא מקבל דמי אבטלה. אתם רואים שמתוך כל המספר ל-30 הגיעו דמי אבטלה, ל-570

לא היו מגיעים דמי אבטלה.
היו"ר א' נמיר
כשמחלקים את הסכום של 2,037 שקל לששה חודשים התוצאה היא כ-340 שקל לחודש. אם

אנחנו מוסיפים לסכום הזה את שכר המינימום - 855 שקל לחודש, יוצא שהם מקבלים 1.195

שקל. סכום זה הוא יותר ממה שהיו רובם מקבלים לו היו הולכים לשוק החופשי.

שי שדיאור;

או לא היו מקבלים הבטחת הכנסה.
היו"ר א' נמיר
אני מדברת על כאלה שהיו מקבלים דמי אבטלה.
מ' בוטון
אם היו מקבלים דמי אבטלה, היו מקבלים מכסימום 684 שקל, שהם 684 משכר

המינימום.

שי שדיאור;

אתם יוצאים מהנחה מוטעית, כי 570 בכלל לא היו מקבלים דמי אבטלה, אלא מכסימום

- הבטחת הכנסה.

סעיף 5 בדו"ח נותן לנו מושג על ההתפלגות, לפי הסניפים, של חיילים משוחררים.

זה לא מדוייק, כי אין לנו פיזור של סניפים בכל מקום, אבל פחות או יותר זה נותן

לנו תמונה כלשהי.

ההתפלגות, לפי סעיף 5. של אותם 570 מהסעיף הקודם; "מעל 50 תביעות, בארבעת

החודשים הנ"ל - לסניפי עפולה, נתניה, רחובות, באר-שבע וירושלים. לסניף ירושלים

הוגש המספר הרב ביותר של תביעות - 75- 52 עד 50 תביעות לסניף הרצליה, אשקלון,

כפר-סבא, רמת-גן, קרית-גת, טבריה, פתח-תקוה, קריות, ראשון לציון; לשאר הסניפים

הוגשו פחות מ-25 תביעות ב-4 החודשים האמורים". למעשה מדובר בכל הארץ - גם צפון,

גם מרכז וגם דרום.
היו"ר א' נמיר
איפה, צפונה מעפולה, יש עוד סניפים של הביטוח הלאומי?

שי שדיאור;

בנצרת.
היו"ר א' נמיר
לאיפה עוד?
ש' שדיאור
יש לנו גם בטבריה. פה יש לנו נתון על טבריה, אין לנו נתון על נצרת.
היו"ר א נמיר
מדוע לא?
ש' שדיאור
כנראה שלא הגישו שם תביעות.
היו"ר א' נמיר
אולי הם לא ידעו?

שי שדיאור;

בסוף החומר שמסרתי לכם יש איגרת לחייל המשוחרר, שנמסרת לחיילים משוחררים.

אנחנו עושים פעולה של פירסום, כך שאינני חושבת שלא ידעו. אולי בחודש הראשון זה

היה נכון, אבל היום כל אחד מודע לזה, גם שירות התעסוקה, גם החיילים.
היו"ר א' נמיר
בנצרת הערבית אני מבינה שלא הוגשו תביעות כי אין שם משרתים בצה"ל, אבל בנצרת

העלית ובטבריה?

שי שדיאור;

או שאין שם תעשיה, או שלא היו חיילים משוחררים שהלכו לתעשיה.
היו"ר א' נמיר
בנצרת עלית אין תעשיה?

שי שדיאור;

אני לא יודעת. אלה הנתונים שיש לנו.
היו"ר א' נמיר
איזה סניפים יש בנגב מלבד באר-שבע?

שי שדיאור;

רק בבאר-שבע. יש סניף בקרית-גת, אבל היא כבר צפונית יותר.
מ' בוטון
יש סניף באילת.
ש' שדיאור
מהנתונים בסעיף 5 אנחנו רואים שיש פריסה בכל הארץ. בכל מקום שיש חייל משוחרר

הוא ימצא לעצמו מקום תעשיה ויקבל את המענק. כלומר, המענק הזה מדרבן בכל מקום, אי

אפשר להגיד שזה ניתן דווקה לתל-אביבים או לחיפאים. כתוב שבאזור ירושלים יש מספר

גדול יותר, אבל זה לא משמעותי. יש פריסה בכל מקום, ואם רוצים לדרבן חיילים, זה

יכול לדרבן בכל מקום בארץ.
ע' פרץ
מה היתה ההערכה המוקדמת שלכם על מספר התביעות?

שי שדיאור;

למעשה לא היתה הערכה מסיבה פשוטה: זו אוכלוסיה שאין לה מקצוע וגם אין לנו

את המספרים של אלה שמשתחררים מצה"ל. אין ספק שההצלחה היא מעל ומעבר, והמדובר רק

על ארבעה חודשים ראשונים של הפעלה.

בסעיף 6 לדו"ח כתוב: "דו"ח מזה מבוסס על נתונים שהצטברו בענף ועל דו"ח חלקי

לחודשים דצמבר, ינואר בלבד. הנתונים הם אינדיקטיביים בלבד וייתכן כי מספר התביעות

היה גדול בכ-% 10 מהמספרים שנקבעו".

בסעיף 7 כתוב: "בחודשים האחרונים גדלה מאד המודעות של החיילים המשוחררים ושל

עובדי לשכות התעסוקה לענין המענק ומספר התביעות גדל. אנו מעריכים שמספר התביעות

המוגשות עתה הוא כ-200 לחודש ואף יותר".
שי ארבלי-אלמוזלינו
מה אתם מציעים?
שי שדיאור
אנחנו מציעים להרחיב את האוכלוסיה שהיתה עד היום. בחומר שחילקנו לכם, בתקנות

הקיימות, מופיעה תוספת בה יש רשימה של עבודות מועדפות. היום בתקנות, בתעשיה כתוב

"עבודה בלתי מקצועית". כשאנחנו מתקנים את התקנות אנחנו מתכוונים לכל התעשיה. גם

אנשים שיעבדו במסגרות, בריתוך, בכל המקצועות שהיו המקצועות הצבאיים שלהם, יהיו

זכאים למענק. זו ההרחבה של התקנות ואנחנו חושבים שהיא מוצדקת.

נוסף לכך אנחנו מאריכים את תוקף כל התקנות, גם הישנות, של כל המקצועות שהיו

מאושרים קודם, בשנתיים.
ב' בדרשי
קצת הסטוריה: את החוק הראשון שבא לעודד חיילים, שהיו זכאים לדמי אבטלה, לצאת

לעבודה יזם חבר-הכנסת פרח. הכוונה היתה לעודד חיילים משוחררים בעלי מקצוע

שהולכים לעבודות בלתי מקצועיות מחוסר עבודה, או שמרחיקים לנסוע למקום העבודה מעבר

ל-40 קילומטרים ואז הגיעה להם מחצית דמי האבטלה שהיו זכאים להם לולא היו עובדים

התברר שיש רק % 15 אנשי מקצוע בתוך צה"ל והיתר הם בלתי מקצועיים - נתון שלא היה

ידוע גם לאנשים שהיו צריכים ליישם את החוק - ומעטים מאד קיבלו את המענק. אבל היה
לחוק יתרון אחד
בין המקצועות המועדפים היו כל מקצועות המלונאות, שכיום לא נכללים

ברשימת המקצועות.
היו"ר א' נמיר
למה?
ב' בדרשי
כך החליט המחוקק. המלונאות לא נכללת בעבודה מועדפת לחיילים. כתוב רק: תעשיה,

חקלאות ובנין.
היו"ר א' נמיר
איפה כתוב?
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בתיקון שהביאו.
ש' קפיטקובסקי
בתקנה 6א לא מופיעה מלונאות, אבל בתקנות המקוריות היא מופיעה.
היו"ר א' נמיר
בתקנות המקוריות מופיעה התעשיה כשהיא מחולקת לעבודות מתכת, הלבשה ועבודות

בלתי מקצועיות; אחר כך יש בנין; אחר כך יש בתי מלון - מלצרות, טבחות, חדרנות

ועבודה בלתי מקצועית; לאחר מכן - אתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה. בתקנות החדשות

נאמר בסעיף 1: "בתקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת, בתקנה 6א

סיפא במקום "ובבתי אריזה כאמור בסעיפים ב' ו-ד' בתוספת וכן עבודה בלתי מקצועית

במפעלי תעשיהיי יבוא ייבבתי אריזה ובמפעלי תעשיה כאמור בסעיפים א' ב' ו-ד' בתוספת".

אם כן, איפה בתי המלון? האם יש כאן טעות בהדפסה?
ש' קפיטקובסקי
זו לא טעות, ההערה היא נכונה. הענין הוא בכך שצריך להסתכל בתקנה 6א המקורית,

שהוסיפה את העבודה המועדפת שהיא עבודה מתאימה. שם היתה רשימה ונאמר בה כך: "עבודה

מועדפת לענין תקנה זו" - כלומר, לענין התקנה שעניינה מתן מענק למי שהולך לעבודה

שהיא עבודה מתאימה בשבילו - "עבודה בבנין ובאתרי גידולים חקלאיים ובבתי אריזה,

כאמור בסעיפים ב' ו-ד בתוספת וכן עבודה בלתי מקצועית במפעלי תעשיה". מלכתחילה,

כפי שאתם רואים, לא מופיעה מלונאות. אנחנו מציעים עכשיו להרחיב את ענין התעשיה,

אבל לא הצענו להרחיב ולהכניס את המלונאות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מלונאות זו גם כן תעשיה.
ש' קפיטקובסקי
אבל מלונאות מופיעה בנפרד.
היו"ר א' נמיר
אני מבינה שבתקנות הקודמות כתוב "בתי מלון".
ש' שדיאור
בתקנות הראשונות. אחרי זה היה התיקון של תקנה 6א שאמר: אנחנו חושבים שלענין

חייל שלא היה מקבל את דמי האבטלה יש עבודות שהן יותר מועדפות. זאת אומרת, נקבעה

רשימה שהיא יותר מצומצמת מהרשימה הרחבה, שלה, אנחנו חושבים, יש עדיפות יותר

גבוהה. היתה ברשימה היותר מצומצמת נכללו בנין, גידולים חקלאיים ובתי אריזה

ועבודה בלתי מקצועית. אנחנו רוצים להרחיב עכשיו את הרשימה הזאת גם על עבודה .

מקצועית בתעשיה. כלומר, אנחנו לא יכולים להרחיב לכל התוספת של התקנות הראשונות,

אבל לפחות לכלול את העבודה המקצועית בתעשיה, שזה העיקר. אנחנו טוענים שזאת

אוכלוסיית החיילים שלמעשה תלך בעקבות התמריץ ואת זה אנחנו מרחיבים. היתה עוד

קבוצה של עבודות מועדפות שהיה להן דגש יותר גדול לגבי האוכלוסיה הזאת ואנחנו

מרחיבים את הרשימה היותר מצומצמת לרשימה יותר רחבה, אבל היא לא מגיעה לכלל כל

התוספת של התקנות מראשונות.
מ' בוטון
יש כאן שתי אוכלוסיות של חיילים. אוכלוסיה אחת - חיילים שיש להם מקצוע. זכותם

היתה לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה בגלל זה שלא מצאו להם עבודה. במקום שיישבו בבית
ויקבלו דמי אבטלה אמרו להם
אם תלכו לאחד המקצועות שכלולים ברשימה הארוכה תקבלו

גם מענק. ברשימה הארוכה הזאת, שכוללת גם בתי מלון, לא נוגעים, אבל היא חלה,

כאמור, רק לגבי חיילים שיש להם מקצוע. לפני כשנה, ביזמת הממשלה, הוכנס תיקון

נוסף, כדי לעודד חיילים ללכת לעבודות בתעשיה גם אם ממילא הם חייבים ללכת לכל

עבודה ואם הם היו יושבים בבית לא היו מקבלים דמי אבטלה. אמרו להם: אם תלכו

לעבודה בתעשיה או בבנין גם כן תקבלו את המענק.
היו"ר א' נמיר
מה הם מקבלים כשהם הולכים לבתי המלון?
מ' בוטון
הם לא מקבלים מענק, הם מקבלים רק את המשכורת שנותנים בתי המלון. בתעשיה,

בבנין, בחקלאות הם יקבלו גם מענק.

הרשימה הכללית נשארת לגבי חיילים שיש להם מקצוע. הרשימה המצומצמת, שלא כוללת

בתי מלון, היא לגבי חיילים שאין להם מקצוע.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ב-1988 הביאו תיקון לתקנה 6- על כך מלינים אנשי משרד הבטחון - שם הוסיפו גם

את העבודות הבלתי מקצועיות וכתבו "וכן עבודה בלתי מקצועית במפעלי תעשיה". לא כתבו

"בתי מלון". עכשיו, כשבאים לעשות את התיקון הנוסף הולכים עוד פעם על בתי אריזה

ומפעלי תעשיה ולא מכניסים את בתי המלון. צריך לתקן את תקנה 6א כדי לכלול בה את

בתי המלון ולהוסיף גם את התיקון של היום.
היו"ר א' נמיר
אני עדיין לא בטוחה, אני רוצה ללמוד את הנושא.

אני רוצה לדעת: מאיזו קרן משלמים את הכסף הזה?
ש' קפיטקובסקי
מדמי ביטוח אבטלה, מאותם כספים ששמשלמים את דמי האבטלה.
היו"ר א' נמיר
יש לזה קשר לקרן האבטלה?
ש' קפיטקובסקי
שום קשר.
ב' בדרשי
ביחידה אנחנו רואים בברכה את המענק הזה, כי הוא בא להשלים את השכר הנמוך

ההתחלתי בכל הענפים האלה. זו מעין התחלה מועדפת, טובה יותר, כשאחרי ששה חודשים

החייל המשוחרר מוכיח את עצמו ואז המשכורת עולה בלאו הכי. היחידה ממליצה לאשר את

התקנות האלה כדי לא לעכב שליחת חיילים משוחררים בעלי מקצוע לתעשיה, אבל אם אפשר,

אנחנו מבקשים לכלול את המלונאות, לחבר את שני החוקים יחד ולפשט את הבעיה.
היו"ר א' נמיר
כמה הלכו לעבוד במלונאות?

שי שדיאור;

בין המספרים זה המספר הנמוך ביותר.
ב' בדרשי
הכנסת המלונאות לרשימה תעודד חיילים משוחררים להשתלב בתעשיית המלונאות.

שי שדיאור;

אנחנו רואים שהמספרים הגדולים הם בתעשיה ובבנין, ובמלונאות המספר שולי.
היו"ר א' נמיר
מה אומר האוצר על ההצעה להוסיף את בתי המלון?
א' וייל
אני חושב שכדאי לאשר את הרשימה המוצעת. אני לא יכול לתת תשובה לשינויים ברגע

זה. אנחנו מוכנים לשבת עם המוסד לביטוח לאומי ולשקול שינויים בהתאם להצעות שהוצעו

כאן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני חושבת שההעדפה למלונאות לא צריכה להיות פחותה מאשר לתעשיה. אנחנו יודעים

מה הרכב כוח האדם בענף המלונאות. אם יהיו חיילים שירצו ללכת למלונאות צריך לתת

להם את המענק הזה, שמעודד כניסה לענף שהוא ענף המכניס למדינת ישראל למעלה ממליארד

וחצי דולר, וזו תעשיה לכל דבר כמו כל תעשיה אחרת. ההבחנה בין התעשיה לבין

המלונאות אין לה מקום.

הנימוקים של האוצר, כך שמעתי, הם שחביטוח הלאומי הגיש כך את הרשימה והם לא

דנו על הנושא של המלונאות. אני בעד הכללת המלונאות, בהתאם לעמדת משרד הבטחון

בנושא הזה. אנחנו רוצים שהבנים והבנות שלנו ייכנסו לענף הזה. אם לאיש האוצר אין



תשובה היום אני מציעה לדחות את האישור לשבוע הבא עד שתהיה התשובה ונאשר את הכל

יחד, ולא לאשר היום ורק עוד שנה להזור לענף המלונאות. אנחנו יודעים מה זה לשקול -

זה אומר שבעוד שנה יביאו לנו את התקנה. אם התקנה לא תהיה מונחת בפנינו לא נוכל

לאשר שום דבר.
ב' בדרשי
הכנסת המלונאות תגדיל את מעגל הבנות המועסקות, כי יתר המקצועות הם גבריים

לגמרי.

היו"ר אי נמיר;

אני יודעת שהבעיה של האוצר זה המימון - היום האוצר מממן למעלה ממחצית המוסד

לביטוח לאומי - ולי יש מקור מימון אחר, שזו מצווה לקחת משם: קרן האבטלה, שאני

שומעת שלמעלה מ-6 מליון שקל בקרן הזאת לא נוצלו כלל השנה.

אי וייל;

זה אותו מקור כספי.
היו"ר א' נמיר
שאלתי קודם מאיין הכסף, שאלתי אם זה מקרן האבטלה ואמרתם לי; לא.

אי וייל;

לענף אבטלה מפרישים גם המעסיק וגם העובד. מהתקבולים האלה, על פי החוק, 5%

הולכים לקרן למניעת אבטלה, כאשר יש אפשרות לשנות את ה-%5 ל-% 10 בהסכמה מיוחדת.
היו"ר א' נמיר
איזו הסכמה מיוחדת? זה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. לכן אני שואלת,

ואני מודיעה לך שהשנה אני אציע לא לאשר הכפלה, כי אני יודעת מה עושה משרד העבודה

בכספים האלה.

אי וייל;

מה שאני רוצה להגיד הוא, שלמעשה זו אווזה עוגה, אלא פורסים נתח וקוראים לו

'יהקרן למניעת אבטלה". זה לא משנה מאיזה נתח של העוגה זה בא, זו אותה עוגה.
ש' קפיטקובסקי
אני הבנתי טוב מאד את שאלתה של היושבת-ראש, היא מדייקת בשאלה הזאת לגמרי. היא

מתכוונת לא לדמי האבטלה שמשלמים בכללותם אלא לקרן למניעת אבטלה. זו קרן שאנחנו

מעבירים למשרד העבודה % 5. יאחר כך מגדילים כל פעם ל-% 10 בוועדה הזאת. את הכספים

האלה מנצלים למטרות שלא לי ולא עכשיו המקום להגיד אותן. את זה הוועדה תבדוק.
היו"ר א' נמיר
לחלקן אין כלל קשר לסיוע למובטלים.
ש' קפיטקובסקי
כל היתר שאנחנו משלמים דמי אבטלה זה מכספי הביטוח הלאומי, כפי שהוא

משלם קיצבאות וגימלאות. מזה משלמים גם את המענק.
היו"ר א' נמיר
אם במקום לממן סעיף בתקציב משרד העבודה, שאין לו שום קשר לנושא האבטלה

והתעסוקה, נאמר שלא נאשר את זה למטרה ההיא, אלא הכספים יילכו לנושא המלונאות, זה

יהיה חייב ללכת לנושא של המלונאות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
הקרן למניעת אבטלה - 5% ו-% 10, הכל באישור ועדת העבודה והרווחה. הוועדה

סוברנית וזו זכותה לדרוש דיווח, כל שלושה חודשים, כל חצי שנה, למה מוצא הכסף של

הקרן המיוחדת הזאת. אני רוצה לדעת: הכסף לחיילים המשוחררים הולך מהקרן למניעת

אבטלה?
ש' קפיטקובסקי
לא.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
צריך להבחין בין קרן לדמי אבטלה לבין קרן למניעת אבטלה. הכסף לחיילים

המשוחררים בא מהענף של ביטוח אבטלה.
ש' קפיטקובסקי
בהחלט.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
לכן אני מתפלאה על הוויכוח שצריך להיות עם האוצר בענין זה. במקום שישלמו את

דמי האבטלה, באים ומוסיפים את המענק הזה, שבסופו של דבר הוא יותר זול, יוצר את

מוטיבציה, אנשים נכנסים לעבודה ונשארים בעבודה רובם ככולם. צריך להסיר החמרות

שקיימות, ואני גם הייתי מאריכה את התקופה מעבר לששה חודשים.

שי שדיאור;

הארכת התקופה זו החמרה, כי זה אומר שהחייל יצטרך לעבוד יותר זמן בשביל לקבל

את הכסף.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא. אני מדברת על הארכת התקופה עם מענק יותר גדול.

אני לא יודעת מה כל כך צריך פה לשקול ולחשוב. ענף המלונאות לא פחות חשוב

מתעשיה וצריך לכלול אותו בקטיגוריה הזאת.
ש' קפיטקובסקי
דבר ראשון: מכיוון שבחוק, כפי שנתקבל בכנסת אחרי דיון בוועדה זו, נאמר במפורש

שהתקנות לענין מי שעובד בעבודה שהיא עבודה מתאימה בשבילו יותקנו בהסכמתו של שר

האוצר, באנו בדברים עם שר האוצר וזה מה שהוסכם בשעתו ומצא את הביטוי בתקנה 6א.



שנית: שיעור המענק נקבע בחוק עצמו תוך והתבססות על מכסימום דמי אבטלה שיכול

חייל משוחרר לקבל, שזה 138 ימים. חייל משוחרר שלא הולך לעבוד כיוון שלא הוצעה לו

עבודה מתאימה ומקבל דמי אבטלה יכול לקבל דמי אבטלה עבור 138 ימים. . לקח המחוקק

אותם 138 ימים ועל בסיס דמי אבטלה המכסימליים האלה בנה את המענק ואמר: למרות שאתה

עובד תקבל את המענק הזה. כך שהוא מקבל אפילו יותר ממה שהיה מקבל בדמי אבטלה, כי

אם היה מקבל דמי אבטלה היה מקבל לא יותר מ-% 80 משכר המינימום, וזה עידוד נוסף.
היו"ר א' נמיר
לנציג משרד הבטחון: כשמשרד הבטחון רוצה לשנות משהו, להרחיב משהו, היה נהוג

שהכתובת שלו היא יושב-ראש הוועדה בכנסת. אינני חייבת לשמוע היום, במהלך הדיון,

שאתם רוצים להרחיב את הרשימה. כך לא עושים. דבר כזה היה צריך לברר קודם עם משרד

האוצר, עם הביטוח הלאומי, ולא דרך אגב לומר זאת.

אני לא מוכנה עכשיו להעלות את נושא המלונאות גם אם אני צריכה לדחות את הכל,

וצר לי שאני צריכה לדחות את הכל. עד שלא אלמד את הנושא, לא אדע על מה מדובר, אני

אוטומטית לא אאשר. ברגע שהתקנות טעונות אישור הוועדה יש ליושב-ראש מה להגיד

בנושא הזה והוא לא ילמד על כך במהלך ישיבה.

אני רוצה לשאול את האוצר: בגלל הנושא הכבד של הבנין - אני מדברת על המקומות

שיש בהם ביקוש גדול לידיים עובדות - האם יש מקום לשקול להעלות את המענק לאותם

חיילים משוחררים שהולכים לעבודת הבנין? בשבילנו זה דבר בעל חשיבות אדירה. היום יש

מאבק גדול כדי להביא עובדים מחוץ-לארץ, ונעשה כל מה שנוכל כדי למנוע את זה. האם

אתם מוכנים לשקול את ההצעה? לא מדובר במספרים גדולים.

את הביטוח הלאומי אני רוצה לשאול: מתוך הקבוצה שנשארה בעבודה כמה נשארו

בבנין?
שי שדיאור
אנסה להשיג את הנתון הזה, אבל אני לא בטוחה שזה יהיה אפשרי.
אי וייל
לענין הגדלת המענק בעבודה בבנין: שאלת השאלות אם זה יעיל.
היו"ר א' נמיר
אתה רואה שמתן המענק יחד עם שכר המינימום נותן משמעותית יותר מדמי האבטלה

שהחיילים המשוחררים היו מקבלים או משכר המינימום שהיו מקבלים. זו הסיבה שחלק

גדול מהעובדים האלה נשארו בעבודה.
אי וייל
היום המצב הוא שאם הם יוצאים לעבוד ומקבלים את המענק הם מקבלים בערך פי שניים

ממה שהיו מקבלים בדמי אבטלה, ופי שניים זה הרבה. השאלה אם נעלה את המענק לפי

שלושה או פי ארבעה זה מה שימשוך עובדים.
היו"ר א' נמיר
לא אמרתי פי שלוש או פי ארבעה.
אי וייל
השאלה היא מה היעילות.
מ' בוטון
אי אפשר בכלל לעשות זאת, כי זה דורש שינוי החוק, ואי אפשר לשנות חוק בתקנות.
היו"ר א' נמיר
אם כן, איזה תמריץ אפשר לתת כדי שאלה שהולכים לבניו יקבלו יותר?
מ' בוטון
בשלב הזה מדובר בתיקון החוק.
היו"ר א' נמיר
אני רוצה להציע שהיום נאשר את מה שביקשתם מאתנו לאשר, ובענין המלונאות נקבע

פגישה יחד עם נציגי משרד הבטחון, יחד עם נציגי המוסד לביטוח לאומי והאוצר, נכין

את הישיבה הבאה ונביא הצעה מפורטת. בעקרון אני בעד הכללת המלונאות, אבל צריך

להכין את זה כדי לדעת איך אנחנו נכנסים לתוך הנושא. אם ההצעה הזאת מקובלת עליכם

אעמיד את התקנות להצבעה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
עלי זה לא מקובל.
היו"ר א' נמיר
אם כך, התקנות לא יאושרו היום.

תודה רבה לכם. אודיע לכם מתי תהיה ישיבה אחרת בנושא.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.15)

קוד המקור של הנתונים