ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/05/1989

הצעות לסדר: מצב התעסוקה באור עקיבא וביוקנעם, חבר-הכנסת רן כהן; הצעות לסדר: כוונה לשנות את התנאים לתשלום דמי אבטלה - חבר-הכנסת עמיר פרץ; הצעות לסדר: חוק שכר מינימום, חבר-הכנסת רן כהן; סגירת מפעל יפו-מור באשדוד

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 33

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ד באייר התשמ"ט (29 במאי 1989). שעה 00;11
נכחו
חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

צי ביטון

אי בן-מנחם

ר' כהן

ע' פרץ

י' צבן

מ' קליינר

י' שפרינצק

מוזמנים; י' בן-הרוש - מזכיר מועצת פועלי אשדוד

יצחק כחן - מזכיר האיגוד המקצועי, מועצת

פועלי אשדוד

שי עסילח - יו" ועד עובדי "יפו-מור"

נ' אורי - הממונה הראשי על יחסי עבודח,

משרד העבודה והרווחה

יוסי כחן - מנחל שרות התעסוקח לאזור הדרום

ב' שוורץ - מנחל המחלקה לשירותי מעסיקים,

שירות התעסוקה

י' ארן - מנחלת לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג
סדר-היום
הצעות לסדר -

כוונה לשנות את התנאים לתשלום דמי אבטלח - חה"כ עי פרץ

מצב התעסוקה באור עקיבא וביקנעם - חה"כ ר' כהן

חוק שכר מינימום - חה"כ ר' כהן

סגירת מפעל יפו-מור באשדוד



הצעות לסדר

1) כוונה לשנות את התנאים לתשלום דמי אבטלה - חבר-הכנסת עמיר פרץ

2) מצב התעסוקה באור עקיבא וביקנעם ) חבר-הכנסת רן כהן חוק שכר מינימום
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

הצעות לסדר לחבר-הכנסת עמיר פרץ ואחריו - לחבר-הכנסת רן כהן.
עי פרץ
גברתי היושבת-ראש, שמענו היום שבאוצר מתכוונים לשנות את הכללים הנהוגים

לתשלום דמי אבטלה.
היו"ר א' נמיר
כל הנושאים הקשורים לביטוח אבטלה עומדים על סדר יומה של הוועדה.
עי פרץ
כול ההצעות החדשות?
היו"ר אי נמיר
זה לא חדש.

מחר נקיים דיון בנושאים האלה. מדובר על חוק ובלעדנו אי-אפשר לשנות אותו.

התקנות מחייבות אישור של ועדת העבודה והרווחה. ביקשתי לפתוח מחדש את כל ההצעות,
ר' כהו
גברתי היושבת-ראש, הצעתי הצעה דחופה לסדר-היום בנושא שאני מדבר עליו.

אני מבקש שנקבל דיווח על האסוו התעסוקתי שמתרחש באור-עקיבא וביקנעם.
ודבר נוסף
למרות הדו"ח הרצחני בגנות מדיניות הריבית של בנק ישראל עומד

בנק ישראל לפרסם מחר דו"ח שבו הוא יטפל שוב בשכר המינימום. הוא בא להאשים את

שכר המינימום בכל תחלואי המשק.

אני מציע שניפגש עם היריב פנים אל פנים. נזמן את בנק ישראל בקשר לדו"ח,

הם יביאו רשימה של המפעלים שהתמוטטו בגלל שכר מינימום ואנחנו נביא מול זה

רשימה של מפעלים שהתמוטטו בגלל הריבית. נעשה ויכוח עם האנשים האלה.

וו

לא יכול להיות שעל גבו של חוק שכר מינימום יעשו עלינו אינתיפאדה נבזית

כזו. אנשים חיים בשכר רעב ואלה באים ונטפלים על מזי רעב.
היו"ר א' נמיר
ביקשתי מאסתר, מזכירת הוועדה, לתאם מועד עם יורם בליזובסקי. באותו יום

יהיה דיוו גם על אור-עקיבא וגם על יקנעם.



הבוקר ראיתי את ההודעה המתייחסת לבנק ישראל. פרסמתי אישית הודעה חריפה

נגד הנגיד. אני אשקול את ההצעה של חבר-הכנסת רן כהן.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני לא מציעה שהוועדה תקיים דיון. הם אינם יכולים לעשות שום דבר ללא שינוי

חוק ושינוי החלטות של הוועדה. כל אחד יכול לדבר.

היו"ר א' נמיר;

אתמול הייתי בבית ושמעתי וראיתי את השידורים. שמעתי את הכלכלנים. הם לא

אמרו דבר נגד שכר מינימום. גם גילרמו לא דיבר נגד החוק. כפי שאמרתי, אני אשקול

את ההצעה של חבר-הכנסת רן כהן.

אני עומדת בדברים עם שר האוצר שיופיע לפני הוועדה בנושא האבטלה. באותה

הזדמנות אפשר להעלות גם את הנושא הזה.

סגירת מפעל יפו-מור באשדוד

היו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים לנושא שעל סדר היום שלנו, סגירת מפעל יפו-מור באשדוד.

אתמול בבוקר אמר לי מזכיר מועצת פועלי אשדוד, בשיחה טלפונית בינינו, שאין

שום סיכום. המפעל מושבת והמצב חמור. הבוקר טלפן מזכיר ההסתדרות והודיע-לי שהושג

הסכם ולפיו חוזרים לעבודה לאלתר. הוא אמר לי שמזכיר מועצת הפועלים בדרכו לישיבת

הוועדה. שאלתי מה עם נציגי חברת העובדים, והוא אמר לי שהוא לא יודע מה קורה. כעבור

כחצי שעה קיבלתי טלפון מאחד מחברי הנהלת חברת העובדים והוא אמר לי שבזה הרגע הוא

דיבר עם הנהלת המפעל והם הודיעו לו חד-משמעית שאין שום הסכם, אין שום הסכם ולא

מעניין אותם שום דבר. אין להם שום כוונה לבוא לישיבה. טלפנתי אל מזכ"ל ההסתדרות

ודיווחתי לו. תגובתו היתה, ישבתי עם הנהלת כור ובשבילי היא מחייבת. טלפנתי לחבר הנהלת

כור כדי למסור לו את הדברים. לפני דקות אחדות טלפן בני גאון והודיע לי שהמנהלים

הודיעו על התפטרותם מהנהלת המפעל; הם רואים בוויכוח הזה ויכוח יוקרתי, ויכוח על עמדות

כוח בין מועצת הפועלים לבין הנהלת כור. הם היו אצלו. הוא הצליח לשכנע אותם והם חוזרים

בהם מהתפטרותם.

בני גאון, מנכ"ל כור, אומר שסיכום אצל מזכ"ל ההסתדרות אומר שתהיה ועדה שתבחן

מה קרה במפעל, מה הביא לפיצוץ וכיצד מחזירים את מערכת היחסים לתקנה. עור נאמר בסיכום

שחוזרים לעבודה לאלתר.

ר' כהן;

לא יעלה על הדעת שמעסיק כלשהי - ממשלתי, פרטי הסתדרותי - שיוזמן לבוא לישיבת

הוועדה כדי לדווח לה בבעיה קשה ירשה לעצמו הפקרות כזו ולא יבוא לישיבה. איר היינו

מגיבים אם שר לא היה בא או מנהל בנק לא היה בא?

אני חושב שבענין הזה צריכה לצאת מחאה חריפה לידיעת יושב-ראש הכנסת כדי שיפעל

בענין זה וכן למזכ"ל ההסתדרות. לא יכול להיות שנעבור לסדר היום ללא תגובה. זו שערוריה.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו קיימנו דיון על סגירת אשקלון ואשדוד בפני ערבים. אני חושבת שבנושא זה

צריכה להיות מדיניות של הממשלה. אסור להשאיר בענין זה את ההחלטה בידי כל ראש עיר.

בישיבה שהיתה לנו שמענו דעות שונות. מישהו הציע שיפוטרו פועלים ערבים ויהודים יבואו

במקומם. גם כשמדברים על מפעל של חברת העובדים אנחנו לא נרתע מלדון בענין.

נשמע ממזכיר מועצת פועלי אשדוד מה קרה.
י' בן-הרוש
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מודה על זימון הוועדה לדיון בנושא זה

ואני מודה לחברי הוועדה ולמוזמנים שנענו להזמנה ובאו לישיבה.

אני חייב להודות שאני נרגש ואינני יודע איר לבטא את המפנה שדיווח עליו

עכשיו. לפני יציאתי לירושלים קיבלתי הודעה ממזכ"ל ההסתדרות, ברוח הדברים

שמסרת, שהמפעל ייפתח לאלתר ושהמזכ"ל ימנה ועדה שתבדוק את יחסי העבודה במפעל. את

ההודעה הזאת קלבלתי אצל מפקד תחנת המשטרה באשדוד לפני בואי לכאן. אני המום

ויותר מהמום, כיצד יכול לקרות דבר כזה? יושבים ומסכמים, מזכ"ל ההסתדרות קובע

מה שקובע ומישהו בא ומבטל. אין לי ספק שזה נעשה על-ידי הוראה של מנכ"ל כור.

שמענו כאן שהוא מספר שהנהלת המפעל התפטרה אלא הוא שכנע את חבריה. כל התרגילים

האלה לא מקובלים עלי.

אני מבין עכשיו שהמפעל לא נפתח.
היו"ר א' נמיר
לנו חשוב לדעת על השתלשלות הדברים. מה קרה?

י' בן-הרוש;

בראשית דברי אני רוצה להבהיר שמה שפורסם ברדיו ביחס לתביעתי לפיטורי

עובדים ערבים, זה שקר וכזב. לא ביקשתי ולא אמרתי שצריר לפטר פועלים ערבים,

בשום מקום, בשום זמן ובשום תנאי.

במשך שבועיים-שלושה שבועות הפועלים מהשטחים לא באו לעבודה ונתקבלו לעבודה

פועלים יהודים. מלגזן מהשטחים התפטר חודש לפני העוצר.

צ' ביטון;

הוא הפסיק לבוא לעבודה?

י' בן-הרוש;

כן.

כשחברים שלו חזרו לעבודה הוא בא ואמר; עכשיו אני רוצה לעבוד. באה אז הנהלת

המפעל אל העובדים ואמרה להם; תפנו את המקומות, תשבו בפינה ותחכו עד שתהיה עבודה,

נעסיק את העובדים מהשטחים ואתם תחכו. אם אינכם רוצים - תלכו הביתה. באתי להנהלת

המפעל ואמרתי, מדובר בסבל, עוזר מחסנאי ומלגזן, תשאירו אותם בעבודה.

היו"ר א' נמיר;

דובר על שלושה?

י' בן-הרוש;

כן. כר הענין התחיל להתגלגל.

בחודש אוקטובר 1988 הגיש ועד העובדים להנהלת המפעל הצעה לחידוש הסכם

העבודה. ההנהלה לא התייחסה. הוא שלח תזכורת. ההנהלה לא התייחסה. עוד תזכורת -

ואז נאמר ליושב-ראש ועד העובדים; מבטלים את המינוי שלר כמנהל תפעול. היתה גם

תכנית הבראה שבה מדובר על פיטורי 20 עובדים קבועים שעבדו במפעל 25-10 שנה.



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כמה עובדים יש במפעל?

י' בן-הרוש;

170 פועלים יהודים ועוד 30 פועלים מהשטחים, זאת אומרת כ-200 איש.

כשההנהלה מפעילה סנקציות נגד יושב-דאש ועד העובדים ונגד עוד חבדי ועד בגלל

דרישה לחדש את הסכם העבודה, זה יוצר מתח.

בשנת 1982, כשהמפעל היה במצב קשה, לפני פשיטת רגל ועבדו בו 450 עובדים

קבועים חוץ מזמני ים, הסכמנו להפחית ממצבת העובדים הקבועים 250 עובדים. בשנת

1984, כשהיו צריכים לחדש את ההסכם, טענה הנהלת המפעל שהמצב קשה. הסכמנו אז

להקפיא את המצב. גם בשנת 1986 הסכמנו להקפיא את המצב פרט לשכר.

היו"ר א' נמיר;

זה מפעל מזון.

י' בן-הרוש;

כן.

בשנת 1986, כשצריך היה לחדש את הסכם העבודה שוב נשמעה הטענה שהמצב קשה

ואנחנו הסכמנו, כפי שאמרתי, להקפאה פרט לשכר.

ובשנת 1988, כשביקשנו לחדש את הסכם העבודה, הגענו למה שהגענו.

יש במפעל מנהל שיחסי העבודה שלו וההתייחסות האנושית שלו למועצת הפועלים

ולוועד העובדים היא גרועה ביותר.
היו"ר א' נמיר
כמה זמן הוא מנהל? הוא איש אשדוד?

יי בו-הרוש;

לא. הוא מאזור קראוו. שמו אברהם גילאור. אי אפשר לשבת ולדבר איתו בלי

שהוא יזרוק מפתחות על השולחן ובלי שיאשים, ואינני רוצה להשתמש בביטויים שהוא

משתמש בהם.

זה הבסיס שגרם לכך שהגענו למה שהגענו.

ר' כהו;

לא העובדים בחרו אותו כמנהל.

היו"ר אי נמיר;

נשמע עכשיו את דבריו של יושב-ראש וער העובדים.

כמה זמן את יושב-ראש הוועד? כמה זמן אתה במפעל?



ש' עסילה;

אני עובד במפעל משנת 1972. לאחר השירות הצבאי שלי חזרתי אליו. מאז שנת

1979 אני משמש יושב-ראש ועד העובדים.
ר' כהן
נבחרת על-ידי העובדים?

ש' עסילה;

אינני יכול להבין - אולי זה מחוסר נסיון ואולי מחוסר הבנה - איר יכולה

ההנהלה לא להופיע בפני הוועדה המכובדת הזאת.
אי בן-מנחם
זה עניו שלנו.

היו"ר א' נמיר;

תן-לא.

ש' עסילה;

לא רק שההנהלה מרשה לעצמה לא להופיע בפני הוועדה הזאת אלא היא מרשה לעצמה

גם לדחות ועדה שהוקמה על-ידי יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, חיים הברפלד. יושב-

ראש האגף לאיגוד מקצועי מינה ועדה בראשותה של עליזה תמיר, חברת הוועדה המרכזת,

אבל הנהלת המפעל לא מוכנה לשבת עם הוועדה הזאת.

ר' כהו;

זה פשוט נבלה, האם הם אבות המפעל הזה? זה מעשה נבלה וחוצפה. זה ביזוי

הכנסת. זה ביזוי האיגוד המקצועי. עד כמה אפשר לסבול?

היו"ר א' נמיר;

חבר-הכנסת רו כהו.

ר' כהו;

אני מתנצל.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת מיושב-ראש הוועד, תתייחס למה שקורה במפעל.

ש' עסילה;

במפעל יפו-מור עובדים 30 פועלים מהשטחים. אני רוצה לומר בצורה שאינה משתמעת

לשתי פנים, במלוא הכנות ואפילו תוך כדי שבועה שאנחנו חיים עם העובדים האלה כמו

בני משפחה. אנחנו יושבים ואוכלים איתם יחד. מעולם לא- היתה דרישה, לא מצד מועצת

הפועלים ולא מצד ועד העובדים, לפטר עובדים ערבים. אני מכחיש בכל תוקף את השמועות

הלא נכונות בעניו זה.



הנהלת המפעל היא זו שניסתה להטות את הכף ממאבק מקצועי לגיטימי לצד

הלאומני. לדעתי, היא צריכה לשלם את מלוא המחיר. היא גרמה ביזוי למדינת

ישראל על-ידי הצגת הנושא כפי שהיא הציגה אותו. הנהלת המפעל משתמשת, לצערי,

בעובדי השטחים ככלי לשבירת מאבק מקצועי. היא משתמשת בהם משום שהיא יכולה

לעשות בהם כאוות נפשה.

לא פעם פניתי אל הנהלת המפעל ביחס לבעיה של עובד מהשטחים. התגובה של

ההנהלה היתה, "אתה לא מייצג אותו".

צ' ביטון;

הם לא בוחרים ועד.

ש' עסילה;

נכון. אבל יש מערכת יחסים וכשאתה יושב עם אדם ואוכל איתו, אתה לא יכול

להתעלם ולא לעזור לו.

בהנהלה מנסים לשבור מאבקים של ועדי עובדים תוך כדי קליטת עובדים מהשטחים,

תור כדי תשלום שכר נמוך לעובדים ערבים, פחות ממה שמשלמים לעובדים היהודים.

אני יכול להצביע על מקדים שבהיותי מנהל תפעול במפעל ביקשתי לתקן את העיוותים

ולא נעניתי.

המקדה שקרה יכול היה לקרות גם כאשר הנהלת המפעל רוצה לנייד עובדים מתחנה

לתחנה.

ואשר להסכם - צריר לשבת עם נציגי העובדים. אי-אפשר לומר "אני פוסלת אתכם,

אתם לא צד בעניו". אמרתי גם לישראל קיסר, או שיש איגוד מקצועי שיכול להגן על זכויותיהם

של העובדים בארץ-ישראל או שנגיד, "לא צריך איגוד מקצועי".

בסיכום, אני דוחה מכל וכל את כל הטענות ביו שזה בכלי התקשורת ובין שזה

בהנהלה, שוועד העובדים או מועצת פועלי אשדוד דרשה לפטר עובדים ערבים. אני דוחה

את זה על הסף.

ביפו-מור יש כ-170 עובדים, חלקם עובדים משנת 1968. כ-70 עובדים מקבלים

שכר מינימום.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי למחות על כך שהנהלת המפעל ניצלה את

מה שמחייב אותה החוק לגבי עדכוו שכר מינימום בחודש אפריל ושלחה לעובדים מכתבים

שבהם היא שמחה להודיע להם שהיא נותנת להם תוספת שכר. אני מוחה על זה.

ר' כהן;

כרגע הודיעו בחדשות ברדיו שהמפעל ייפתח עוד היום, כתוצאה מהסכם עם ישראל

קיסר, אבל עדייו תלויה ועומדת תביעה של העובדים לפטר עובדים ערבים וההנהלה

מסרבת לעשות כאו.

י' בן-הרוש;

אני מודיע שהלילה ישבנו עד שעה אחת וחצי אחרי חצות, הנושא הזה לא הוזכר

במלה או בחצי מלה.



הנהלת המפעל היא חסרת אחריות. גם הנהלת כור חסרת אחריות לחלוטין, היא

מפיצה את זה בכוונה כדי לפוצץ כל נסיון לפתוח את המפעל. היא רוצה להחדיר מה

שהיה באליאנס. באשדוד לא יקום ולא יהיה מה שהיה באליאנס.

י' ביטון;

ספר את הסיפור לגבי שלושת העובדים.
ש' עסילה
לגבי שלושת העובדים הערבים, אני חוזר ומדגיש: איננו דורשים פיטורים של

עובדים ערבים ולא של יהודים. ביפו-מור לא יהיו פיטורי עובדים.

הנחלת המפעל מנסה להטות את הוויכוח ממאבק מקצועי למאבק לאומני. אנחנו פוסלים

את ההודעה שנמסרה. אין דרישה לפיטורי עובדים ערבים.
י' כהן
איר מטפלת חברת העובדים בחברי הוועד? בשנה האחרונה, נוסף לבעיות בנושא

האיגוד המקצועי טיפלתי גם בנושא של יושב-ראש הוועד שכמה פעמים, לצערי, הם

התנכלו לו בצורה אישית, פעם כשהוא קרא לאסיפת עובדים לא על דעתם. יושב-ראש

הוועד היה יועץ מקצועי בנושא הקירור בחטיבה. הוא מושעה מתפקידו עד היום בטענה

שעשה מעשה שלא ייעשה - השבית את המפעל. המעשה הזה של ההנהלה מראה שהם לא יודעים

להפריד בין עבודתו המקצועית לבין תפקידו כיושב-ראש ועד העובדים.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו רוצים לעסוק עכשיו בנושא. יש לר שולחן בהסתדרות. אנחנו לא באים במקום.

אנחנו עוסקים בנושא הזה משום שעלה הענין הערבי.

י' כהן;

חיינו רוצים שהנושא הערבי יירד מסדד-היום.
ר' כהן
הערבים חזרו לאשדוד?
יי כהן
בוודאי.

אין שום תכנית, לא היתה שום תכנית ולא היתה כוונה להעלות את הנושא הערבי,

אבל היה מי שרצה להטות את הכף.
היו"ר אי נמיר
נחמן אורי, אתה ממונה על יחסי העבודה, מה עמדת המשרד?

נ' אורי;

רק אתמול קיבלנו מבן-הרוש הודעה פורמלית על סכסוך עבודה.



מתוך מגעים לא-פורמליים ידענו שמדובר על מפעל של ההסתדרות. כל עוד לא

קיבלנו הודעה פורמלית לא הצענו שרותנו. עכשיו נקיים מגע ונטפל בעניו כמו

שאנחנו מטפלים בכל מפעל אחר.

כפי שאמרתי, את ההודעה הפורמלית קיבלנו רק אתמול.
היו"ר א' נמיר
אתה ממלא תפקיד ממשלתי, אם אתה קורא על סכסוך במפעל על רקע של העסקת

יהודים וערבים, האם זה לא מחייב התערבות? ואם לא שלכם - של מי?
נ' אורי
מבחינתנו, עובדים ערבים המועסקים במשך שנים במפעל, כל הזכויות מגיעות

גם להם.
היו"ר א' נמיר
אתם לא בודקים כל זמן שאתם לא מקבלים הודעה רשמית?
ני אורי
כשאנחנו מקבלים הודעה על סכסוך, אנחנו מתערבים.

במגעים לא פורמליים ניתן לי להביו שיש סכסוך ברמה המשפחתית של ההסתדרות.

לא רצינו להתערב. עכשיו, כשיש הודעה, נתערב.
היו"ר אי נמיר
יוסי כהו, אני מבקשת שתיתו תמונה על העובדים הערבים. כל זה התעורר אחרי סגירת

העיר.
י' כהן
המפעל הזה מעסיק למעלה מ-250 עובדים, אני מדבר גם על עובדים עונתיים וגם

על עובדים מהשטחים. הוא נסגר על-ידי ההנהלה.

שאלתי מדוע פרץ הסכסוך ונאמר לי שזה מפני שרצו לההליף עובדים ערבים

ביהודים.

המצב שנוצר כואב לי. בחופשת הקיץ עובדים במפעל 250 איש, כולל תלמידים

בחופשה.
היו"ר אי נמיר
תלמידים באים לעבודה עונתית. אם המפעל לא ייפתח, הם לא יעבדו.
יי שפרינצק
מתי הם מתחילים לעבוד?
יי כהו
בחופשת הקיץ. יש לי בקשות של 250 תלמידים.
היו"ר א' נמיר
1

בני שוורץ, מה יש לו להוסיף?

ב' שוורץ;

בביקורים שערכנו במפעל התברר שבמהלך השנים האחרונות נוצרו יחסים טובים

ביו העוברים. במסגרת הביקורים של ארגון העבורה הבין-לאומי, שבא לברוק איר

מועסקים עובדי השטחים, הם התפעלו מהיחסים הטובים.

היו"ר א' נמיר;

לא ברור לי העניו של שלושת הערבים. המלגזן עזב. כן חזר? לא חזר? השלושה

היו עילה לסכסוך. איפה עומד העניו עכשיו? מי חזר? מי לא חזר? מה דרשתם.

שי עסילה;

עובד מהשטחים - המלגזן - עזב את המפעל כחודש לפני העוצר.

במפעל יש בעיות בגלל הנושא של הסכמי עבודה ושכר. ברגע שוועד העובדים העלה

תביעות שכר, זימנה הנהלת המפעל את העובד שעזב את המפעל חודש לפני העוצר, שיגיע

לעבודה. היא לא תשלם לו כמו ליהודי. היא החזירה אותו כעובד חדש.

צ' ביטון;

קודם אמרת שהעובד הזר. עכשיו אתה אומר שהנהלת המפעל החזירה אותו.

היו"ר א' נמיר;

ברור שהאיש חזר לעבודה.

ש' עסילה;

כן.
היו"ר א' נמיר
אתם התנגדתם שיחזירו אותו לעבודה שהוא עבד בה.

ש' עסילה;

לא.

היו"ר א' נמיר;

מה קרה בתקופת העוצר?

ש' עסילה;

בתקופת העוצר נקלטו שלושה עובדים. ההנהלה לקחה עובד שעבד בתחנה אחת והזיזה

אותו לתחנה אחרת.

היו"ר א' נמיר;

הערבי עבד כמלגזן. הוא עבד תקופה מסויימת. הוא עזב. הוא חזר ורצה לחזור

לאותה עבודה שעשה אותה קודם. העבודה הזאת היתה תפוסה על-ידי מישהו אחר, ואתם

לא הסכמתם שהאיש הזה יפוטר.



ש' עסילה;

זה מדוייק.

היו"ר א' נמיר;

מה היה עם האחרים?

ש' עסילה;

דומה.

היו"ר א' נמיר;

כל הסכסוך הוא בגלל שלושה עובדים.

יי שפרינצק;

הכל בגלל העוצר?

ש' עסילה;

כן.

ר' כהן;

לפני שאגע במהות הסכסוך אני מבקש להעיר שתי הערות. אני הוזר ומגנה את הנהלת

המפעל ואת הנהלת כור מזון בכלל כל כך שהם לא באו לכאן, על העובדה שביזו את הכנסת,

ולעניות דעתי ביזו את המפעל. הם מתייחסים בבוז לעובדים.

היו"ר א' נמיר;

הם לא הודיעו שלא יבואו. הם פשוט לא באו.

ר' כהן;

י צריך לגנות אותם.

הידיעה שהם סרבו להופיע לפני ועדה הסתדרותית שמינה חיים הברפלד מחמירה את

העניו. אני דורש שזה יהיה בסיכום.

אני רוצה להביע הוקרה על ההודעה הברורה והחד-משמעית של הוועד - גם של י ושב-

ראש ועד העובדים וגם של מועצת הפועלים - שאין להם שום תביעה ושום דרישה להוציא

מהמפעל אף לא פועל אחד, ערבי או יהודי, לא אחד, לא שניים לא שלושה ולא שלושים.

ההודעה הזאת, ראוי שתהיה מונחת לפנינו גם בסיכום שלנו.

אני לא מאמין להנהלת המפעל המשלמת לעובדיה שכר מינימום.

שי עסילה;

אני מדבר על 70 עובדים, יהודים וערבים.

ר' כהן;

אם זה המצב, אני לא בטוח שהנהלת המפעל צדיקה. אני לא רוצה להגן עליהם.



אין לי שום סיבה שבעולם לא להאמין להכרזה ששמענו פה באופן ברור ביותר.

אולי יש לפנינו דוגמה קלאסית של מה עושה לנו הכיבוש והשלטון בשטחים והעבודה

הערבית שבאה בגלל הכיבוש.
י' שפרינצק
לכן צריו לפטר את העובדים הערבים. זה לא כיבוש.
ר' כהן
לכן אין לנו ברירה אלא לנסות לנטרל עד כמה שאפשר את השילוב של סכסוך

לאומי וסכסוך חברתי-מעמדי. עלול לקרות אסון עצום אם מישהו יעשה שימוש בענין

הזה.

העובדים באים ואומרים, אנחנו חיים איתם בשלום. אנחנו שומעים שפועלים ערבים

ויהודים מקבלים שכר מינימום וחיים עם זה בשלום. אנחנו שומעים שהעובדים לא

תובעים לפטר ערבי, ואם ההנהלה באה ובאמצעות הערבים היא רוצה לפלג, לפי הנסיון

שהיה באליאנס - אני יודע שההנהלה משתמשת באמצעים נבזים - אני לא מאמין להנהלה

הזאת, בעיקר כשהיא לא באה לכאן.

ובשביל לנקות את המצב אני מוכרח להגיד מלה אחת לנציגי העובדים: הרושם

מן התקשורת הוא שבעצם עומדת פה מחלוקת טרגית בין עובדים שרוצים להרחיק עובדים

ערבים על רקע לאומני לבין הנהלה צדיקה שרוצה שהעובדים הערבים ישארו במפעל.

אותו דבר היה גם במהדורת החדשות האחרונה. אנחנו נעזור לכם בענין הזה עד כמה

שאנחנו יכולים, ואנחנו יכולים, אלא שצריך שהענין הזה ינוקה עד שעה אחת בצהריים.

אין שום סיבה בעולם שבשעה אחת בצהריים הענין הזה לא יטפח על פני ההנהלה. צריך

לומר בתקשורת שלעובדים אין תביעה כזו, אין דרישה כזו, רוצים לעבוד ביחד ומי

שרוצה לסכסך זו ההנהלה, ואז נטפל בהנהלה.
עי פרץ
אני רוצה להצטרף לתחושה של חברי הוועדה ביחס להתנהגות של הנהלת המפעל.

אם כי אין דין שמחייב אותם לבוא, הנהלת יפו-מור היתה צריכה להופיע כאן כמתבקש

ולהציג את עמדתה.

המצב היום הוא שערבים הפכו להיות כלי שרת בידי גורמים כלכליים המשתמשים

בהם במניפולציה מכוערת מאד למאבק מקצועי.

אם כן, אנחנו נכנסים לענין כשהאווירה היא כזו ויש גורמים שמעוניינים

לשמור אותה כך.

בכל מפעל יש העברות פנים מפעליות. אני מניח שאם היו באים ומבהירים שרוצים

להביא מישהו במקום המלגזן שהיה במפעל, המצב היה שונה.

אני אומר לעובדים, אתם צריכים להגיד את העמדה שלכם בלי חשש שמא מישהו

פה או שם באשדוד יבקר אתם. אני מכיר את המצב העדין שבו אתם נמצאים. צריך

להיזהר. אנחנו מוכרחים לנטרל את הוויכוח על שלושת העובדים, ויכוח שדנים בו

בסלון של כל אחד באשדוד ואשר מעורר את הרגשות. אתם צריכים למצוא דרך שהמפעל

ייפתח ולבודד את הוויכוח המקצועי. צריך למקד את הוויכוח על שלושת העובדים כדי

שהעובדים יחזרו למעגל הייצור.

הייתי מציע שעד שיסתיים הוויכוח על שלושת העובדים , להביא בינתיים שלושה

אחרים.
היו"ר א' נמיר
לא זו העילה של הוויכוח. הפכו את הדברים. לכן ההצעה שלך לא תופסת.



ע' פרץ;

אם כך, אני חוזר בי.

אני סומך על יושב-ראש ועד העובדים ומזכיר מועצת הפועלים שימצאו דרך

לבודד את הדברים.

צ' ביטון;

אני לא אחסוך את שבט לשוני מהחלטתה של הנהלת המפעל לא לבוא לישיבת הוועדה

ולבוז לנו. אני חושב שאנחנו צריכים לגנות את זה בחריפות גם בהודעה של ועדת העבודה

והרווחה בסיכום הדיון בנושא הזה.

אין ספק שבנושא שלפנינו יש גם מאבק שהוא על בסיס לאומני, ויש כאן שיתוף פעולה

בין ההנהלה לבין העובדים, לצערי, שאמרו דברים ברורים. יהודה בן-הרוש ידוע בעמדותיו,

ועכשיו יש המשך של "עליהום" על האוכלוסיה הערבית. לדעתו, צריו לטאטא את אשדוד ואת

אשקלון. מנסים פה למרוח סיפור "אנחנו מגינים על הערבים" והראיה, "הם אוכלים איתנו

ארוחת בוקר", אבל לא מדברים על השכר שהם מקבלים.

לא יעזור כלום כל זמן שאין פתרון. כולנו חיים בסיר מתח מלא שנאה ואיבה.

לפחות נציג העובדים, אתה צריך היית להרגיע את הרוחות. ברגע שיש עובדים

ערבים שלא מיוצגים ואמרו לך שאין לך זכות לייצג אותם - איש הוועד צריך היה להבין

יותר את הענין ולא לשחק לידיים של ההנהלה, כשההנהלה משחקת משחק לאומני. כשיש מאבק

לאומני, כדאי שתחזרו בכם, כדי שהמפעל לא יושבת.

אי בן-מנחם;

המפעל נסגר על-ידי הוועד.

ש' עסילה;

לא. ההנהלה הודיעה על סגירת המפעל.

אי בן-מנחם; .

מה עם הסכם העבודה?

שי עסילה;

מאז 1984 הנהלת המפעל מסרבת לחרש אותו.

בסוף 1988 ביקשנו שוב לחדשו אבל הוא לא חודש.
אי בן-מנחם
לדעתי, התקשורת התמקדה על נושא לא נכון. הנושא הוא אחר. זה מזכיר לי

מאבקים של עובדים אחרים בארץ.

אני מציע שתהיו זהירים. יש מתח אדיר באשדוד. יש גופים ומפלגות קיקיוניות

וקיצוניות שגורמות לחימום האווירה. תהיו זהירים ואל תתנו שיגררו אתכם. תהיו זהירים

ותפרידו בין אינטרסים אישיים לבין האינטרסים הכלליים של העובדים.



כבשנו. איו לנו ברירה - צריך לתת להם פרנסה. יש בעיה עדינה לומר את

הדברים שחושבים ועם זה להרגיע את הרוחות.

י' צבן;

אני מתנצל שהייתי רק בחלק האחרון של הדיון. הייתי בישיבה של ועדת

החוץ והבטחון עם ראש הממשלה.

אני מצטרף לדברים שנאמרו על הנהלת המפעל, שלא שיגרה לכאו נציגים. אני

בטוח שיושבת-ראש הוועדה תעביר את המחאות הללו.

אני רוצה להציע שיחיה מכתב רשמי של יושבת-ראש הוועדה למזכ"ל ההסתדרות,

ולא רק כמחאה. אם נוותר ונסתפק במחאה, המכתב יתוייק, וזהו. מדובר על גוף ציבורי.

לא פעם דרשנו מגוף פרטי לבוא הנה ולומר את דברו.

אני רוצה להיאחז בדבריו של חבר-הכנסת בן-מנחם ולומר, שכאשר מצטלבים מתחים-

מעמדיים עם מתחים לאומניים - יש חומר נפץ אדיר שעלול להתפוצץ, וזה מה שקרה כאו.

יש כאו סכסוך מעמדי חריף ביותר וכאשר כל הארץ רותחת, וביחוד האזור הזה, כאשר

הוא רותח במתח לאומני - ההצטלבות הזאת מסוכנת.

זה לא מקרה ראשון של מתחים מהסוג הזה, והקריאה לחברים לנהוג באיפוק

ובזהירות היא נכונה וכמקומה.

שההנהלה נאלצה לקוות עובדים - זה אילוץ זמני, זה כמו יהודי שנאלץ לעזוב

בגלל מחלה, וכשהוא חוזר הוא תובע את מקומו, ובדיו. אם האיש עזב את העבודה

מרצונו - זה סיפור אחר, איו לו חזקה.

היו"ר א' נמיר;

עובד אחד עזב מרצונו חודש קודם, ושניים אחרים עזבו בגלל האוצר.

צ' ביטון;

והוא חזר למפעל אחרי שעזב?
י' צבן
יש הבדל ביו המקרים. אם האיש לא בא מרצונו אלא ההנהלה הביאה אותו,

קל וחומר שההנהלה רוצה להכעיס או שהיא רוצה כוח עבודה זול.

אנחנו לא יכולים לשיר שיר אחד על דברים שונים. זו הטרגדיה של מצב

העובדים מהשטחים. העובדים מהשטחים הם חיל-מילואים, זו צרה, וכל פעם שיחיה

משבר בתחום העבודה הם יהיו הבולם.

אני ליויתי זמו ארון סכסוך עבודה קשה מאד במפעל שעבדו בו פועלים יהודים

ופועלים ערבים, זה היה בפרשת "אתא". אני מוכרח לומר שבמשך החודשים שבהם היה

מאבק הצליחו גם הפועלים וגם ההנהלה למנוע מדנים ביו יהודים לערבים. אני מצטרף

לקריאה אליכם לעשות הכל כרי למנוע מדנים כאלה.
ש' עסילה
לפני כחודש החליטה ההנהלה לפטר 20 עובדים יהודים. איש מהפועלים הערבים

לא פוטר.



י' שפרינצק;

אני מבין שהוויכוח מתייחס בעיקר לגבי שלושה עובדים. מה לגבי 30 האחרים?

האם אחרי שהם חזרו לעבודה אחרי הסרת העוצר פוטרו היהודים שמילאו את מקומם, או

אולי לא מילאו את מקומם פועלים אחרים? אני מבין שביחס ל-30 הפועלים האלה איו

חילוקי דעות.

ההגינות האלמנטרית מחייבת שאם בוח עליוו מנע מפועלים לבוא לעבוד, שהם

יוחזרו לעבודה אחרי שיש להם אפשרות פיסית לחזור אליה.

עניו המלגזו נראה לי קצת מסתורי. אני רוצה להיות בטוח שהמלגזו, כשהפסיק

את עבודתו לא אמר שמסיבות משפחתיות הוא נאלץ להפסיק את עבודתו לחודש אחד

ואחרי שנתאפשר לו הוא חזר לעבודה. האם אתם יכולים לאשר שזה לא היה כר? יכול

להיות שיחסי עובד-מעסיק נסתיימו ברגע שהוא אמר שהוא מפסיק לעבוד, אולי הוא

קיבל פיצויים.

יש הבדל אם אדם שעבד במפעל הרבה שנים נאלץ מסיבות משפחתיות להפסיק את

עבודתו באופו זמני לביו מי שבחר לעבור למקום אחר ואז נפסקים בכלל יחסי עובד-מעסיק.
היו"ר א' נמיר
אני חייבת לומר שאנחנו לא יכולים לקבל החלטה אובייקטיבית, כי ההנהלה

לא נמצאת כאו. הם לא באו ולא הודיעו שלאו יבואו. לא במקרה הצעתי הצעת חוק

ביחס לזימוו של גורמים שונים לישיבות של הוועדות. היום איו חוק שמחייב אותם

לבוא לישיבות ויש מי שמנצל את זה ולא בא. איו לי ברירה אלא לכתוב מכתב מחאה

של הוועדה, עם העתק למנכ"ל כור.
י' צבן
האם זו תהיה רק מחאה או גם תביעה?

היו"ר אי נמיר;

מאחר שמזכ"ל ההסתדרות הוא חבר הכנסת, אני מניחה שהוא יתייחס לזה בכל

החומרה. לא ייתכן שאנשים שעומדים בראש מפעל ציבורי מרשים לעצמם לבזות את

הכנסת ולהתנהג אליה כן.

נ ועצתי רבות אם לקיים את הישיבה הזאת. אנחנו יודעים שזה במשפחת ההסתדרות.

לא נעשה איפה ואיפה. לא ייתכו שניתו עילה לניצול נושא לאומני כסיבה לסכסוך

עבודה כל כך חריף.

אנחנו נפרסם את הדברים שנמסרו על-ידי ועד העובדים, שהעילה לסכסוך אינם

העובדים הערבים. יש ויכוח שלמעשה הוא על תפקיד של עובד אחד. אנחנו לא ניתו

שיהפכו את ועד העובדים לגורם שעושה מאבק לאומני.

אני רוצה להבהיר שאנחנו לא איגוד מקצועי. זה לא שולחו של איגוד מקצועי

שצריך להחליט.

י' שפרינצק;

אני ביקשתי הבהרה.



היו"ר א' נמיר;

הבנתי מהחברים שיש הבדל בין הנושא ביחס לערבי שעזב חודש מקודם לביו

האחרים. אין שום נגיעה לענין של העובדים הערבים. לצערי, נדמה לי שלקחו

נושא לאומני, שלמעשה לא קיים, לנושא של הסכסוך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00.

קוד המקור של הנתונים