ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/05/1989

סגירת אשדוד ואשקלון בפני פועלים ערבים מעזה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 30

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני,י"ז באייר התשמ"ט (22 במאי 1989). שעה 00;11

נכחו
חברי הוועדה
אי נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

נ' ארד

צי ביטון

אי בן-מנחם

אי גמליאל

ר' כהן

שי עמיר

י י פרח

ע' פרץ

י י צבן

י' שפרינצק
מוזמנים
חח"כ אי דיין - ראש עיריית אשקלון

צ' צילקר - ראש עיריית אשדוד

די מנע - מנכ"ל שירות חתעסוקה

אי עוזר - מזכיר מועצת פועלי אשקלון

. י' בן-הרוש - מזכיר מועצת פועלי אשדוד

חי אלון - יו"ר ועדת העבודה של הקבלנים,

התאחדות התעשיינים

חי ישראל - התאחדות התעשי ינים

י י גבאי - מנהל כוח אדם בעיריית אשדוד

שי דהן - מזכיר הסתדרות פועלי הבנין,

הוועד הפועל, ההסתדרות

יי סעדו ן - סגן י ו"ר מטה התעסוקה, ההסתדרות

נצ"מ טי גולן - מפקד מרחב לכיש, המשטרה

סנ"צ י' בן-דרור - ראש מדור סיור במשטרה, המטה הארצי

י י כהן - מנהל אזור הדרום, שירות התעסוקה

ר' גייר - ראש אגף לשלטון מקומי, משרד הפנים

י' שפיצר - מנהל המחלקה לעובדים לתקנים

ולתנאי שירות, משרד הפנים

גי אביקסיס - מנהל המחלקה לטיפוח, משרד

החינוך והתרבות

אי רוזובסקי - יועץ משפטי, שירות התעסוקה

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר
קצרנית
א' אדלר

סדר-היום; סגירת אשדוד ואשקלון בפני פועלים ערבים מעזה



סגירת אשדוד ואשקלון בפני פועלים ערבים מעזה

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אני רוצה

להכריז על הישיבה ישיבה פתוחה.

לפני שנעבור לנושא העומד על סדר-יומנו אני רוצה להביע בשם הוועדה תנחומים

למשפחת אבי סספורטס וגם לעיר אשדוד.

הנושא שמצאתי לנכון להעלותו בדחיפות על סדר-יומנו הוא: סגירת אשדוד ואשקלון

בפני פועלים ערבים מעזה.

אני מודעת לכך שהפעילות בנושא הזה היא לא רק על פי ההגיון אלא מעורבים כאן

הרבה מאד רגשות. אני בהחלט יכולה להבין שהרצחו של אבי סספורטס מעורר רגשות רבים

ובמקרה כזה אי-אפשר לבקש שיפעל ההגיון. אבל בין כך לבין סגירת שתי ערים בפני

עובדים ערבים, ומסתבר שזו מחלה מתפשטת, על כך אי-אפשר לעבור לסדר-היום. לכן מצאתי

לנכון שקודם כל נשמע מה קרה באותן ערים.

הראשון יהיה ראש עיריית אשקלון, חבר-הכנסת אלי דיין.

אי דיין;

גברתי היושבת-ראש, חברי הוועדה, אנחנו שמחים שיושבת-ראש הוועדה, חברת-הכנסת

אורה נמיר, זימנה את הדיון הזה כי לדעתנו הממשלה מבולבלת ואין לה מדיניות בנושא

זה. שר אחד מציע לסגור את הרצועה לשלושה חודשים, כעונש, ושר אחר מציע לעשות

ביקורת בגבולות ולא מטפלים במדיניות ברורה. לדעתי, צריכה להיות כאן מדיניות של

הממשלה שקובעת כיצד אנחנו, ראשי הערים צריכים לנהוג ולא שכל אחד ינהג כרצונו ולא

שהרחוב יכתיב כיצד לנהוג, כי הרחוב עלול להכתיב הרבה דברים עד שלא יהיה ממשל

בישראל.

אנחנו עומדים בפני תופעה קשה. כשיש עוצר הערבים אינם באים לעבודה. וכשאין

עוצר הם לא באים בגלל הפחד שלהם. הם חוששים שמא יקרה להם משהו אם יגיעו לעבודה.

הייתי מוסיף ואומר שיש אפילו רמזים מצד גורמים שונים, שלא כדאי להם להגיע. אנחנו

מתחילים לשמוע הצעות על סגירת אזורים שבתוך הקו הירוק. דיברתי עם כמה ערבים שאני

מכיר אותם ושאלתי מדוע אינם באים לעבודה כשאין עוצר. הם התלוננו על ההצעות ששמעו

בדבר סגירת אזורים בפניהם. זה יוצר אוירה קשה עד שהם חוששים לבטחו נם ואינם יודעים

מה עלול לקרות להם אם יגיעו למקום זה או אחר.

אנחנו נמצאים אחרי הרצחו של אבי סספורטס ואחרי העלמו של אילן סעדון, שמאות

מתנדבים מחפשים אותו. המתח הולך וגובר. האווירה היא קשה ואולי יש יסוד לחשש ולפחד

של פועלי השטחים שאי-אפשר לשמור על כולם במשך 24 שעות ביממה בכל השטחים שבהם

הם נמצאים.

אני טוען שאנחנו צריכים להחליט האם אנחנו יכולים להפסיק מיד את כל עבודרנם של

ערבים מהשטחים? אם כן, הממשלה צריכה לקבוע מדיניות ולומר מה הם האמצעים שבהם צריך

לנקוט כדי למנוע התמוטטות של שירותים חיוניים, למשל תברואה. עבודות התברואה

באשקלון משותקות לחלוטין. אם בימים הראשונים ניכרת התנדבות לביצוע עבודות נקיון

הרי אחרי שחולפים יומיים שלושה - זה נפסק. המצב שנוצר עלול לגרום למחלות ויש כבר

תופעה של הופעת חולדות. זה חמור. עבודת הבנין הופסקה לחלוטין, עם כל המשמעויות

הכרוכות בכך, גם אלה הקשורות בזוגות צעירים ובאחרים הממתינים לדיור. ובמפעלים

שבהם יש פועלים רבים מהשטחים - מזון וטקסטיל - הייצור שלהם נפגע קשות.



אנחנו בדעה שצריך לגבש מדיניות שתצמצם את התלות בפועלים מהשטחים, על-ידי

הפיכת העבודות האלה לאטרקטיביות יותר, על-ידי הכנסת ציוד מודרני למפעלים, לעבודות

התברואה ולתחומים אחרים וכן למצוא דרכים כיצד להעלות את השכר כדי שהדברים יוכלו

להשתנות.

אי-אפשר להתחמק מדיון רציני בנושא הזה כשהאבטלה הולכת וגוברת, ובאזור שלנו

היא מגיעה ל-12%-13%, וצעירים וצעירות אפילו אינם באים להירשם בלשכת שירות

התעסוקה כי הם יודעים שאין להם בשביל מה לבוא לשירות התעסוקה. במצב הזה יש הגירה

שלילית של צעירים וצעירות מהעיר, הם עוזבים את העיר אחרי סיום לימודיהם. הגענו

לכך שאפילו הורסים דירות. מאות דירות נהרסו כי אין אוכלוסיה שתתגורר בהן, וכל זה

בכלל חוסר תעסוקה.

אנחנו מצפים מהממשלה ומהכנסת שיאמרו לנו מה המדיניות הברורה כדי שגם אנחנו

וגם הפועלים נדע איפה אנחנו עומדים ו נתנהג בהתאם.

צי צילקר;

גברתי היושבת ראש, מכובדי, בראשית דברי אני מבקש להדגיש שמשנת 1987 עד היום

לא היתה תקרית בין יהודים, ואני מתכוון לישראלים בכלל וגם לבדואים מרהט, לבין

ערבים מהשטחים. לא היתה החלטה ולא היתה כוונה ואין ביצוע שלפיו לא נותנים לעובד

מהשטחים להיכנס לאשדוד.

הדיונים שלנו וההחלטות שהתקבלו התמקדו סביב הנושא של הקטנת התלות שלנו בתחום

עבודות הגינון והנקיון. הפסקנו את העבודה של עובדי השטחים בעיריית אשדוד בגלל

חוסר הוודאות במה שנוגע לבואם לעבודה; הם אינם באים לעבודה או בגלל החלטות שלהם

או בגלל החלטות של צה"ל, ובעבודות גינון ותברואה אי-אפשר לסמוך על עובדים שאינם

באים לעבודה.

ובבנין, אם מפסיקים את העבודה נגרם נזק עצום. וגם בתעשיה העובדת שלוש משמרות

אי-אפשר לסמוך על עובדים שהם יבואו או לא יבואו.

אם כן, הדיונים שלנו התמקדו סביב הנקודות - א) להגדיל את הכמות ואת איכות

המיכון שברשותנו ב) לפתור את בעיית האבטלה באשדוד.

בחודש מרס קיבלו באשדוד 808 איש דמי אבטלה.

היו"ר אי נמיר;

איזה אחוז זה?

צי צילקר;

7%-8%.

די מנע;

צ' צילקר;

הכוונה שלנו היא לקלוט בעבודה עובדים יהודים, כולל נשים. אני מבקש לציין

שלעבודות גינון הופנו גם נשים ו-8 מהן הביעו רצון לעבוד בגינון. אנחנו עוסקים

הרבה מאד בהסברה ואחר-כך, אכיפת החוק בצורה מסיבית ביותר וללא רחמנות. אני חושב

שהדברים האלה פלוס התייעלות יביאו לשינוי.



עבדו אצלנו כ-60 איש מהרצועה, באמצעות קבלו שהביא אותם למקום - 20 בעבודות

גינון ו-40 בעבודות נקיון ותברואה. בימים הארורונים עשינו נסיון להחזיר 20

מהעובדים, נוצר קשר עם הקבלן, הוא אמר או.קיי, אבל אין תגובה מהצד השני.

יש לנו רצון להקטין את התלות בעובדי השטחים. אנהנו רוצים לפתור את בעיית

האבטלה אצלנו ולקלוט עובדים ישראלים במערכת.

אני מוכרח לומר שהיום העיר נקיה יותר מאשר אי פעם. מערכת החינוך התגייסה

לנקיון העיר. 130-70 צעירים מנקים את העיר יום יום. כך יהיה לפי התכנית עד 20

ביוני. אנחנו מקווים שעד אז נרכוש ציוד מתאים, נקלוט יהודים ואולי נחזיר שחלק

מעובדי הרצועה, 20 במקום 60.
רן כהן
האם יש לכם פועלים ערבים ישראלים?
צי צילקר
יש בדואים מרהט.
רן כהן
אין התנגשויות איתם?

צ' צילקר;

לא.

ביום ראשון 7 בחודש, נעדרו הפועלים, בגלל חג באותו יום. אחרי הצהריים נמסרה

בישיבת העיריה הודעה על מציאת גופתו של אבי סספורטס זכרונו לברכה ובלילה היו מספר

מוקדים של הפגנות. הצעירים עברו ממרכז למרכז וההפגנה התרכזה במרכז העיר. עמדתי

בקשר עם משטרת ישראל וניסיתי להרגיע את הרוחות. ההצלחה היתה מועטה ביותר. בסופו

של דבר נאלצה המשטרה להשתמש בגז מדמיע כדי לפזר את ההפגנה. הייתי אומר שנוכח המתח

ששרר בעיר התבקשה הפגנת כוח לצינון הרוחות.

בעצה אחת עם מנהל מחלקת התברואה ובעצה אחת עם המשטרה הסברנו לפועלי הנקיון

שלא כדאי שיבואו לעבודה ואת המעטים שבאו לעבודה ביום שני, יום הלוויתו של אבי

סספרוטס, החלטנו להחזיר לרצועה.

ביום שלישי, 9 במאי, יום הזיכרון לחללי צה"ל, לא הופיעו הפועלים. היינה פנייה

לבתי-הספר המקיפים להתנדב לנקיון לקראת יום העצמאות. 150 התנדבו. אנחנו משלמים

להם כמו שמשלמים לבני נוער. הכסף יופנה לבתי-הספר.

ביום רביעי, יום העצמאות, ניקו את העיר ואת מוקדי אירועי יום העצמאות, 15

עובדים יהודים, לרבות מנהלי עבודה, וכן 20 תלמידים שעבדו משעה שש בבוקר.

ביום חמישי, 11 במאי, החלה הפעלה מסודרת של תלמידי בתי-הספר המקיפים, בהיקף

של 130-70 תלמידים ליום. הקבלן שהעסיק את פועלי הרצועה התקשר כדי לבדוק אם אפשר

לשלוח פועלים. התשובה היתה חיובית אך בגלל העוצר וימי השביתה לא הגיעו הפועלים לא

באותו יום ולא בימים שלאחר מכן.

כידוע, יום השוק באשדוד הוא יום חמישי ובאותו יום מגיעים לאשדוד אנשים

מהשטחים. מכיוון שחששנו לשלומם ביקשנו מהם שלא יגיעו. כל שלושה חודשים אנחנו

מחדשים את הרשיונות שלהם. ביקשנו שבמשך 6 שבועות - מהצית התקופה הדרושה לחידוש

הרשיון - לא יבואו לאשדוד.



החל מיום חמישי 18 בחודש מופעלת, בתאום עם מנהלי בתי הספר, תכנית עד לסוף שנת

הלימודים. התכנית כוללת עבודות נקיון בשטחי בית-הספר והרחובות המקיפים אותם וכן

עבודות בכל חלקי העיר.

א' בן-מנחם;

אחרי שעות הלימודים?

צי צילקר;

חלק מזה בשעות הלימודים, משעה שמונה בבוקר. זה נעשה על דעת מערכת הפיקוח.

אנהנו חושבים שחינוך לנקיון זה חלק מתכנית הלימודים, והמבין יבין. אנחנו נמצאים

במצוקה. פועלים אינם מגיעים לעבודה. עיר צריכה להיות נקיה. זה ערך. זה חינוך.

אנהנו חושבים שצריך לחנך את הנוער שיחיה בעיר נקיה. להחזיק מטאטא זה לא דבר שרק

ערבי מהשטחים או בדואי מרהט צריך לעשות אותו.

התכנית שלנו היא לרכוש מכונה לנקיון. אם נרכוש מכונה גדולה נוכל לצמצם את

מספר התקנים מ-60 ל-45. בכלל, אם במקום 60 פועלים מהשטחים יהיו 58 פועלים מהשטחים

ו-2 פועלים יהודים, אולי תצמח מזה תועלת לעם ישראל. אנחנו מדברים גם על אכיפת

החוק ועל גיוס תלמידים לעבודות בקיץ.

פרטים נוספים תוכלו למצוא בנייר שאני מעביר לוועדה.

אני חוזר ומדגיש שאשדוד לא החליטה, בשום מסגרת, לסגור שטחים בפני מישהו

מישראל או בפני מישהו מחוץ לקו הירוק. אני מקווה שנוכל להרגיע את הרוחות ואחר-כך

נוכל לההזיר חלק של עובדי השטהים. אני רואה בזה החלטה חשובה לכל הצדדים. אין

מניעה להעסיק אותם לאחר שתהיה רגיעה.

פניתי לשר הפנים ואל דב תבורי, שהוא עדיין יושב-ראש מרכז השלטון המקומי,

וביקשתי לכנס את ראשי הרשויות המקומיות. אני מקווה ששר הפנים יכנס את ראשי

הרשויות. הבוקר שמענו שלתל-אביב לא הגיעו עובדים, וכשלעיר כה גדולה לא מגיעים

עובדים, אנחנו רואים את זה בכל פינה.

אי עוזר;

גברתי היושבת-ראש, מכובדי, גם לי לא ידוע על סגירת אשקלון בפני ערביי השטחים.

לצערי הרב, יש קשר הדוק בין מצב התעסוקה למצב הבטחוני. יש מרירות מצטברת

העלולה להתפוצץ. באשקלון זה הרבה יותר חריף מאשר באשדוד.

בקדנציה הקודמת דנה הוועדה הזאת שלוש פעמים בסגירת מפעלים לא קטנים באשקלון.

מצב התעסוקה הולך ומחריף. מתחילת השנה עד היום מספר דורשי העבודה נע בין 1,400

ל-1,600, וזה יותר מ-12% מכלל המועסקים באשקלון. אני חושש שהמספר הזה יגדל תוך

חודש כי אנחנו עומדים בסיום עבודות הקטיף והאריזה המספקות תעסוקה מסיבית בעונת

החורף. הנפלטים מעבודות אלה יצטרפו או לדורשי העבודה או למובטלים.

תמיד היינה לנו נחמה פורתא בתיירות קיץ. השנה, בתקופת החגים זה התחיל יפה אלא

שאחר כך דולה ירידה תלולה גם בהזמנות לבתי מלון ונופש באשקלון.

עם סיום שנת הלימודים יצטרפו לשוק העבודה מאות אנשים בגילאי 18-17, שעדיין

אינם מתגייסים לצבא.

אני רוצה שחברי הוועדה יידעו שמצבם הכלכלי של המפעלים, למרות שלא נסגרו, קשה

מאד. אנחנו מטפלים בבלימה. אי הגעתם של ערביי השטחים לעבודה מוסיף למצבם הקשה של

המפעלים. אם חלילה וחס יתגלה שגורלו של אילן סעדון כגורלו של אבי סספורטס ז"ל,

תפרוץ המרירות המצטברת ואינני יודע מה עלול לקרות.



לדעתי צריכה להיות רביזיה בנוגע לתשלום דמי אבטלה. אולי צריך ליושוב על מענק

למי שהולך לעבודה מועדפת בתעשיה ובעיקר בבנין.

י' בן-הרוש;

הפסקת עבודתם של הפועלים מהשטחים היתה מחוייבת המציאות, כי אם היה אהרת אינני

יודע כיצד היה מסתיים יום ההלוויה, יום לפני ההלוויה או יום אהרי ההלוויה.

התסיסה עדיין קיימת מתהת לפני השטה. התסיסה הזאת, לצערי, מתהילה להיות מופנית

גם כלפי העובדים הבדואים שמגיעים מרהט.

אני מצטרף לדבריו של עמיתי אריה עוזר ביחס לדמי אבטלה. הרבתה של הממשלה

והובתה של ההסתדרות לדון בזה באופן דהוף ביותר.

אני הושב שאין שום מניעה שבהורים צעירים משוהררי צה"ל ואפילו צעירים היוצאים

לפנסיה מוקדמת יעשו הסבה מקצועית וילכו לעבוד בבנין, בתעשיה ובקטיף בתנאי שלא

ישתכרו שכר נמוך, כי יש מקומות עבודה שבהם השכר המשולם נמוך מזה שההליטה עליו

הכנסת. לפנסיה מוקדמת.
רן כהן
יש מקומות עבודה שאתה יודע שמשלמים שם פהות משכר מינימום?

י י בן-הרוש;

יש.

יו כהן;

אני מבקש שתיתן לי רשימה של המפעלים האלה. זה בניגוד להוק. חשבתי שתפקידה של

ההסתדרות לדאוג לענין הזה. אנחנו ועדה מחוקקת. אם אומרים לנו שיש העוברים על

החוק, לא יכול להיות שנהיה שלווים ושקטים.

י י בן-הרוש;

אינני מדבר על המפעלים המאורגנים שיש בהם ועדים ויחסי עבודה מתוקנים. אני

מדבר על עובדי נקיון, על דברים שאינם מוסדרים. אם הדברים מגיעים אלינו, אנחנו לא

צמחונים.

אני סבור שצריך לחעלות את השכר ולעודד את אלה שילכו לעבודות מסויימות ואם

צריך לשלם להם מענק, זה יהיה שווה את המחיר.

די מנע;

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפי הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית

לסטאטיסטיקה יש בארץ כ-100,000 עובדים מיש"ע; ל-40% מהם, זאת אומרת ל-40,000 מהם

יש רשיון ול-60% מהם אין רשיון. יותר מ-50% מפועלי השטחים מועסקים בענף הבנין.

י' צבן;

מה בסיס הנתונים האלה?

די מנע;

אלה אומדנים של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה.



באמצעות מדור התשלומים בשירות התעסוקה, נכון למארס 1989 מועסקים כ-40,000

איש מיש"ע. באזור אשקלון עובדים כ-3,200 איש. בכל אזור הדרום מועסקים 9,100.

בתל-אביב עובדים 9,400 איש מהשטחים. אם כן, בסך הכל עובדים באזור הדרום ותל-אביב,

ברשיון, 18,500 איש מיש"ע.

לעומת זאת, מספר דורשי העבודה בדרום 4,229 ומספר המובטלים המקבלים דמי אבטלה

2,585. מספר ההזמנות לעובדים 1,001. כלומר, יש 4 דורשי עבודה על מקום עבודה אחד.

זה גבוה מהממוצע הארי.

הי ו"ר אי נמיר;

היתה תקופה שאזור הצפון היה האזור הקשה ביותר.

די מנע;

זה עדיין לא מגיע למצב בדרום, בירוחם או בדימונה למשל.

אם כן, מספר דורשי העבודה בדרום לכל מקום עבודה פנוי הוא 4.

למרות זאת יש באזור הזה כ-300 זרים המועסקים בעבודות שישראלים לא רוצים לעבוד

בהם. אציין את מפעל פולגת ואת מפעל ארגמן המעסיקים באשפרה פועלים מפורטוגל. ויש

250-200 איש העובדים ללא רשיון.

בימים האחרונים, אחרי ההסגר שכתוצאה ממנו אנשים לא יכולים להגיע לעבודה,

הקמנו באשדוד מוקד הזמנות למעסיקים. נרשמו כ-750 הזמנות לעובדים. כ-300 איש הופנו

לעבודה.

היו"ר אי נמיר;

300 יהודים.

ד' מנע;

כן.

בין ה-300 שהופנו לעבודה יש 20 נשים שהופנו לעיריית אשדוד במקום ערבים.

עם זאת אני רוצה לציין שכ-80% מערביי יש"ע מתייצבים כיום לעבודה בארץ.

ש' דהן;

מה שקרה באשדוד ובאשקלון מחייב להדליק אצלנו נורה אדומה ואנחנו חייבים להפיק

לקחים. לא פעם התרענו מפני סכנות בגלל העסקתם של עובדים מהשטחים. לא פעם אמרנו

שאנחנו מוכנים לחיות שותפים לאכיפת החוק אם נקבל כלים לכך. לצערי, המציאות טפחה

על פנינו.

אני מתנגד להבאת פועלים מחוץ-לארץ. זה לא פתרון. כל עוד אנחנו מחזיקים בשטחים

ואין פתרון מדיני אני בעד העסקת פועלים מיהודה, שומרון ועזה, לטווח הקצר.העסקתם

של הפועלים האלה צריכה להיות תחת ביקורת ומי שעובר על החוק ייענש קשות.

ולגבי הטווח הארוך, לא צריך להתבסס על זרים או על עובדים מהשטחים אלא צריך

להחליט על מדיניות שהסתדרות עובדי הבנין ממליצה עליה - לההזיר ישראלים לענף הבנין

ולתת פריבילגיות לחיילים משוחררים. הענף עומד בפני התמוטטות. אינני מסכים שישראל

תיבנה על-ידי פועלים זרים או על-ידי פועלים מהשטחים.



אנחנו מבקשים שוועדת העבודה והרווחה תפרוש חזותה על התכנית של משרד הבינוי

והשיכון, כי אם לא נפעל היום ניפגע ואם אמנם תגיע עליה מה יבנה עבורה?

רן כהן;

מאז האינתיפאדה, האם יש הצטרפות של פועלים יהודים לענף הבנין?

שי דהן;

מעט מאד.

ח' אלון;

ענף הבנייה נמצא בשפל עוד לפני האינתיפאדה. היום הוא במצוקה. אם המצב הזה

י ימשך, נגיע לשיתוף.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון סבור שלא קורה דבר בענף, אין מצוקה ואין בעיות.

להתמוטטותם של קבלנים מהמצב שנוצר יש השלכות על גורמים אחרים הקשורים בענף

הזה. אם תתקבל חלילה החלטה להשבית עבודה באתרי העבודה זה יגרום להעמקת חוסר

העבודה. העבודה באתר לא יכולה להיות רק עם צוות מסויים. כשעובדי השטחים אינם באים

לעבודה אין אפשרות לעבוד כי סוג אחד של עבודה תלוי וקשור בסוג ארור.

היו"ר אי נמיר;

כמה מעובדי הבנין הם מהשטחים?

חי אלון;

יש כ-30,000-40,000 עובדי בנין מהשטחים. הם מהווים קרוב ל-50% מעובדי הבנין.

רק 10,000 מהם רשומים בשירות התעסוקה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

בענף הבנין יש 100,000 עובדים?

חי אלו ן;

כ-100,000.

היו"ר אי נמיר;

50,000-40,000 מהם באים מהשטחים, והם מהווים 50% ממספר העובדים בבנין.

צ' ביטון;

האחרים הם ערבים מישראל.

חי אלון;

הנזק הכספי בענף הבנין במחצית שנת 1988, כתוצאה מהאינתיפאדה, כ-70 מיליון

ש"ח. היקף העבודה בענף הבנין הוא 300 מיליון ש"ח בחודש.

כל עבודות הריצוף ועבודה שחורה גם בעבר כמעט לא נעשו על-ידי יהודים. ולכן

הדיבורים על גיוס יהודים לעבודה לא נראה כפתרון גם לא לטווח הקצר.



בעבר היו הרבה יותר רשיונות ללינה מאלה שיש היום, וזה משפיע.

י' צבן;

מה עשיתם נגד העסקת פועלים לא רשומים?

חי אלון;

אנחנו בעד כניסה של עובדי השטחים, ברשיון, עד שיהיה פתרון אחר. אנחנו מציעים

שהרשיונות יינתנו רק לקבלנים רשומים. אם עובד לא יוכיח שהוא עובד כל הימים, לא

יינתן לו רשיון עבודה. לדעתנו חייבים לתת אישורים בעיקר לעבודות בנין ולתעשיה.

אנחנו מציעים שההסעה של העובדים ממיקום ארז תהיה על-ידי ישראלים. זה יאפשר לעשות

ביקורת ויבטיח שהעובדים אמנם יגיעו לעבודה. אנחנו מדברים גם על עובדים מהצפון,

ששירות התעסוקה היה מוכן לסבסד אותם אלא שזה לא יצא לפועל.

אנחנו מבקשים שתהיה הכרזה על מצב חירום, זה יאפשר לשחרר את הקבלנים מאותיות

שלהם בחוזים ביחס למועדי הביצוע.

הבאת פועלים זרים, לצערנו היום זה הכרחי. אם יחיו 2,000 עובדים, זה ישפיע

לטובה. קיבלנו אישור לגבי 500 שמהם באו 300.

אנחנו מציעים שדמי האבטלה יוספו לשכרו של העובד בתנאי שהעובדים יתחייבו לשלם

את השכר המוגדל הזה גם אחרי תום תקופת תשלום דמי האבטלה, זאת אומרת גם איורי

6 חודשים, אם חעובד יתחייב להישאר במקום העבודה.

ביריד התעסוקה שהשתתפנו בו נרשמו 300-200 עובדים. רובם המכריע לא רצה לעבוד

בענף הבנייה.

תיעוש ענף הבנייה - צריך להקצות לזה הרבה משאבים.

היו"ר אי נמיר;

נשמע עכשיו את אנשי המשטרה. המשטרה היא המופקדת על בטחון הפנים במדינת ישראל.

מלבד האינפורמציה שנשמע חשוב לנו לדעת אם למשטרה ישראל יש מדיניות בנושא זה או

שכל ראש עיר או מפקד במקום יכול להכריז על מדיניות כרצונו.

נצ"מ טי גולן;

למשטרה אין שום עמדה לגבי כניסת ערבים לאשדוד או לאשקלון. כל עוד אין איסור

חוקי וכל עוד מישחו מוסמך לא אסר את הכניסה אין לנו שום כוונה לבצע פעולה כלשהי

למניעת כניסת ערבים. יותר מזה, אנחנו נערך ונשתדל לעשות הכל כדי שתהיה תנועה

לאורך הצירים כדי שרכבים וערבים לא ייפגעו.

יש לנו עכשיו קושי רב לעשות את העבודה הזאת, כי המתיחות באזור אשקלון ואשדוד

רבה ביותר. יש קושי רב להשתלט על כל זורקי אבנים לאורך הציר. נזרקים אבנים,

נפגעים אנשים, נפגעות מכוניות והוצתו מכוניות גם באשדוד וגם באשקלון. המתח רב.

האנשים שנפגעו קיבלו טיפול בבית-חולים ושוחררו.

כמפקד מרחב אני יכול לומר שהמדיניות שיורדת אלינו מן המטה מתבצעת בדרך כלל

בשטח. עם זאת, במצבים מסויימים יש למפקד סמכות לסגור לפרק זמן מסויים כניסה לעיר.

אנחנו נערכים שמא תימצא גופתו של החייל הנעדר. אנחנו יודעים שיהיה מצב קשה

ויכול להיות שכדי למנוע עימות נצטרך למנוע כניסת ערבים לעיר.



רן כהן;

האם יש מידע כלשהו על אילן סעדון?

נצ"מ טי גולן;

באופן כללי אנחנו די אופטימים.

סנ"צ י' בן-דרור;

אין לי מה להוסיף על דבריו של נציב משנה גולן.

היו "ר א' נמיר;

נשמע עכשיו את חברי הוועדה.

ע' פרץ;

אני רוצה לברך את יושבת-ראש הוועדה על כך שהוועדה שלה היא אולי הגוף הראשון

שמקיים דיון על נקודה רגישה מאד. מי שמחליט להעמיד נושא כזה על סדר היום שלו יודע

שרב הסיכוי שמישהו יגרור אותו לוויכוח בלתי עניניי.

כמו חברים אחרים גם אני שולח את השתתפותנו בצערה של משפחת סספורטס. אני מקווה

שהמרצחים ייתפסו וייענשו. אני מקווה שנשמע בשורות טובות מהחיפושים אחרי אילן

סעדון.

אני רוצה לומר שצה"ל ומשטרת ישראל נמצאים במלכוד בכל השאלות ובעיקר באלה

הקשורות לנושא הלאומי, הכלכלי והחברתי.

אשר יגורנו בא. אני סבור שמדיניות של חוסר ראייה לטווח ארוך, של התנהגות של

בת יענה במשך עשרות שנים הביאו למצב שהיום חלשים במדינת ישראל מתעמתים עם חלשים

מהשטחים. במצב הקשה שנוצר הפלחים מוצאים את עצמם מול קבוצה חלשה במדינת ישראל -

מובטלים, קבוצות שאין להם פתרון ביישובים, הנתונים להסתה, אלה מוצאים את עצמם

בעימות יומיומי שאנחנו לא שולטים בו.

מצער שיש הצהרות שונות של אנשי ציבור. כששר אומר, למשל, שצריך להעביר ערבים

מהצפון למרכז הארץ, כל אחד מפרש את הדברים.

לדעתי, צריך היה לדחות במספר ימים את ההחלטה על החזרת הפועלים הערבים לעזה.

ההחלטה שהתקבלה מיד אחרי האירועים באשדוד ובעזה התפרשה לא נכוו, היא התפרשה

ככניעה. יכול להיות שמערכת הבטחון קבעה את התנהגותה על פי התרחשויות שאיבדנו

עליהן את השליטה.

כולנו הפכנו להיות שותפים למערכת של ניצול ואחר-כך אנחנו מדברים כיפי נפש.

גם העיריות מנצלות. אני אומר לעיריות, תשלמו שכר הוגן - תמצאו יהודים. בכל

המפעלים משלמים שכר של 600 ש"ח לחודש. בשכר כזה הם לא יכולים לקבל פועלים יהודים.

אני חושב שהוועדה צריכה לצאת בקריאה ולדרוש מממשלת ישראל להכין תכנית עבודה

שלוקחת בחשבון גם תיעוש מתוחכם, לטובת המובטלים במדינת ישראל. היא צריכה להכין

תכנית כדי לא להיות תלויה בשטחים. היא צריכה להכין תכנית לפתרון בעיות התעסוקה

כדי שלא נהיה במצב שפועל יוצא נגד פועל. הממשלה צריכה להתכונן להינתקות מהשטחים.

הוועדה צריכה להתייחס להחלטה של שופט שהפריד בין זורקי אבנים.



רן כהן;

גברתי היושבת-ראש, חברות וחברים, אין לנו ברירה אלא להדגיש בדיון הזה את

הטרגדיה הנוראה שקרתה למשפחת סספורטס ואת הכובד הנורא בהיעלמו של אילן סעדון,

שהלוואי שיימצא הי ושלם. שגם ראשי ערים, גם המשטרה וגם מועצות פועלים צריכים

להתמודד עם כובד הנושא הזה.

לפני שאגש להצעות לפתרון אני מבקש שנרשום לפנינו שני דברים. האחד - שהחזון של

שלמות הארץ וקיפוח תושבים הוא חזון תעתועים שהביא אותנו למצב שבו אנחנו נתונים

היום, שאין בו לא בטחון, לא שלווה ולא שלום. במצב הזה אלה שני עמים שממררים את

החיים אחד לשני .

והדבר השני - חברה שיש בה אפליה חברתית ומצוקה חברתית היא הגורמת למופלים

ולאנשים שבמצוקה להתפרץ בזעם על כל מה שעומד בדרכם והזעם הראשון הוא על הצד

הלאומי.

אני הייתי בירושלים כששמעתי על מציאת גופתו של אבי סספורטס. אני מודה שדמי

רתח. אני יכול להבין מה קורה לאנשים באשדוד. עם זאת אני אומר, ללא המצוקה החברתית

הקיימת התגובות היו יותר נשלטות. כלומר, ללא לאומנות מצד אחד וללא מצוקה חברתית

מצד שני הענין היה יותר נשלט. אם מדינת ישראל רוצה להיות יותר שפויה, היא חייבת

לפתור את הענין הלאומי, ואם היא רוצה להיות יותר טובה, היא חייבת לפתור את הבעיות

הגורמות למצוקה החברתית.

אני פונה אל ראשי הערים ואומר, הלוואי שלא נדע עוד צער. אתם מוכרחים למצוא

דרך להביא לידי ביטוי תרבותי את הכאב והזעם האמיתיים שיש אצל כל האנשים כי אחרת

הביטוי יתפרץ גם לרחובות באבנים, בפגיעות וברציחות ולא יהיה לזה מוצא. אני מבין

שמוכרחים לפרוק את הזעם והכאב, כי האנשים זועמים בצדק, אבל מוכרחים למצוא לכך דרך

תרבותית ולא ללכת בדרך פרוגרמיסטית.

לא יכול להיות שבמציאות הקיימת הממשלה תהיה אדישה לענין. על אחת כמה וכמה לא

יכול להיות ששרים לוקחים חלק בליבוי יצרים, כי זה ליבוי יצרים הדדי. לצערי, אין

שום דבר שיש בו מגמה קונסטרוקטיבית להרגעה.

עוד אני רוצה לומר, שהקבלנים ישכחו מהענין של עובדים זרים. תתחילו לשכוח

מעבודה זולה של ערבים מהשטחים. בסוף עוד יתברר שבגללכם יחזיקו בשטחים ומישהו ישלם

בשביל זה בדמו. אם צריך שיותר אנשים יעבדו בבנין - תשלמו כמו שצריך לשלם ותשכללו

את שיטות העבודה ותעשו. הבנייה אצלנו נמשכת זמן רב מאד כי יש עבודה זולה ולא

איכפת לכם שהפועלים באים מהשטחים ומישהו מחזיק בשטחים. זו שערוריה. זה הורס

נורמות מוסריות וכלכליות במדינה. זה לא יכול להתקבל על הדעת.

דמי אבטלה, זה לא מתנה. זה לא יוסד. זה לא תקציב המדינה. אנחנו מדברים על

אנשים שביטחו את עצמם. אם ממשלת ישראל לא אחראית והיא זורקת אותם - הם זכאים לקבל

את הכסף שלהם בחזרה.

י' פרח;

גם בחור שלא עבד במדינת ישראל?
רן כהן
איש לא עושה טובות לעובדים במדינת ישראל. דמי אבטלה משלמים רק במשך 6 חודשים.

לפי מחקר של אוניברסיטת תל-אביב יש צעירים המסיימים את שירותם הצבאי, הם

זכאים והם אינם לוקחים.



אתם רוצים שאנשים ילכו לעבוד מפני חרפת רעב. לא תקבלו את זה. אתם רוצים

שאנשים ילכו לעבוד - תנו להם שכר של כבוד, כדי שמפני הכבוד ולמענו הם ילכו לעבוד.

יכולות להיות קומבינציות טובות אבל לא נוותר על תשלום דמי אבטלה. לא נסכים שתהיה

חרפת רעב. אם נבטל הישג סוציאלי - תהיה עוד היסטריה לאומנית. אם יהיו יותר רעבים

- אתם תראו איזה מעשים יהיו. כבר הגענו לכך שיש קיצונים הרואים בשמיר בוגד.

אי בן-מנחם;

הרצחו של אבי סספורטס והיעלמו של אילן סעדון, אלה מעשים מצערים וכואבים. עם

זאת אני מוכרח לומר שאנחנו עושים שגיאה כשאנחנו פועלים כמו שאש"ף רוצה שנפעל -

אש"ף ניסה למנוע מעובדים שיגיעו לעבודה בישראל.

אני טוען שאם ידענו להילחם ולכבוש שטחים, כמדינה נאורה עלינו לדעת גם לדאוג

לפרנסתם של אותם תושבים. לא נוכל מצד אחד לכבוש שטחים ומצד שני להכניס את התושבים

לגיטאות ולנהוג. כלפיהם כאילו הם לא קיימים. עלול להיות מצב שבסופו של דבר הם

יקבלו כסף מאש"ף והמצב ילך ויחמיר.

אני מקווה שנוכל להתקדם, נוכל לפתור את הבעיה ונגיע לשלום המיוחל כדי לפתור

בעיות תעסוקה בתוך המדינה. אני רוצה לציין שאחוז המובטלים בדרום הוא מהגבוהים

בארץ.

אתמול שמעתי מהתעשיינים שהרבה מאד חוקי עבודה מפריעים להם והם מבקשים

שאנחנו, ועדת הכספים, נשתדל לבטל חלק מהם.

קריאה;

לתקן.

אי בן-מנחם;

כן, לתקן. מדברים על חוק שכר מינימום ועל חוקים אחרים.

אני אומר שצריך להגיע למצב שבו המובטלים באשדוד יחזרו לעבודה ויקבלו שכר שבו

יוכלו לגמור את החודש.

ואשר לעבודות הנקיון על-ידי תלמידים. האם התלמידים מנקים על-חשבון שעות

הלימודים? כולנו יודעים שיש קיצוצים והתלמידים הם הנפגעים העיקריים, ובעיקר

התלמידים באזורים החלשים. אני בעד שיחנכו את כל התושבים ולא רק את התלמידים. המצב

היום הוא שרבים, כמעט חטיבה לא מגוייסת לצה"ל בגלל רמת השכלה, ואלה באים בעיקר

משכבות חלשות. אני חושש שבעוד עשר שנים נביא לא רק פועלים אלא גם חיילים, כי בגלל

רמת ההשכלה לא יהיו מי שישרתו. אולי הסידור הזה מוצא חן בעיני התלמידים, בהתחלה

זה מוצא חן בעיניהם אבל אחרי זמן מה זה יישבר להם. צריך למצוא לזה פתרון. אם

עבודות הנקיון נעשות על-ידי תלמידים, זה צריך להיות מחוץ לשעות הלימודים כדי לא

להגדיל את הפערים.

ענף הבנין במדינת ישראל הוא מן המפגרים בעולים. לפעמים גומרים בניית בנין תוך

4 שנים ולפעמים תוך 14 שנים. צריך לעשות לזה קץ. לא ראיתי אף קבלן גדול או תעשיין

גדול שגר בדרום תל-אביב או נוסע במכונית מודל 1982. אין שום הכרח שתרוויחו 80%.

תלמדו מן האמריקאים. נחזיר את העובדים לעבודה. אני מדבר על עובדים ולא על מי

שנחשבים לכושים ומשתכרים 10 שקלים ליום ונועלים עליהם את הדלתות מבחוץ. אסור לנו

להיות דרום אפריקה. אנחנו מדינה נאורה.

אני מקווה שמדינת ישראל לא תצא בקריאה לסגור את הקו בפני המיעוטים. במקום

שמישהו יהיה עובד של אש"ף, מוטב שהוא יהיה עובד של מדינת ישראל.



שי עמור;

שמחתי לשמוע את הדברים שאמר ראש עיריית אשדוד. אני חושב שיש אתגר חשוב לנוער

לנקות את חעיר. יש לזה יתרון.

אני חולק על מי שאומר שסגירת חעיר בפני חערבים זח היגררות אחרי חרחוב. הייתי

אומר שאני מעדיף שתהיה כניעה כזו לרחוב על פני שפיכות דמים, שלדעתי עלולה היתה

להיות. יש רגעים קשים וסוערים שגם המשטרה וגם הצבא אינם יכולים להשתלט. אני סבור

שראשי העיר לא נכנעו לרחוב אלא גילו מנהיגות במצב נתון.

לדעתי, צריכה להיות גישה סלקטיבית כלפי הערבים. הם צריכים לעבוד, אבל ערבים

המסוכנים למדינת ישראל - אסור לתת להם להיכנס לשטחי מדינת ישראל. אני חושב שהם

מהווים פצצת זמן ונכון למנוע מהם עבודה.

החיילים שלנו משרתים שלוש שנים בצה"ל. צריכה להיות תכנית להכשיר אותם כדי שעם

שחרורם יתחילו לעבוד, ולא הייתי נותן דמי אבטלה בכל מקרה. צריך להפסיק את הסלקציה

בנושא של קבלת עבודה או סרוב לקבל עבודה. אני חושב שאדם עד גיל 30, לפחות עד גיל

30 צריך וחייב לקבל כל עבודה ששירות התעסוקה מציע, גם אם זו עבודה בלתי מקצועית,

כי אחרת אנחנו מחנכים לפרזיטיות. צריך לתקן את המצב שנוצר.

אני מציע שיהיה איסור על הבאת עובדים זרים, כי הבאת עובדים זרים זו פשיטת רגל

מוחלטת של הציונות.

י י פרח;

אני חושב שישראל חייבת תודה והוקרה לאותם ערבים שבאים לעבוד בארץ, שמוכנים

למלא מקומם של שאננים ועצלים שאינם רואים נכוחה את המצב. אני מדבר על ערבים

נקיים וטהורים, אותם ערבים שבאים לארץ הזאת ובונים בה וידיהם נקיות והם אינם

באים לכאן כדי לעשות טירור. לערבים האלה מגיעים כל הכבוד וההוקרה, ביחוד על רקע

הכשלון של מדינת ישראל במדיניות העבודה במדינת הזאת. מדינת ישראל נכשלה. גם

הליכוד וגם הממשלה המשותפת לא ראו נכוחה את הבעיה. הם עוורים בנושא הזה.

רן כהן;

לא הממשלה נכשלה אלא המדינה.

י' פרח;

נכון. הממשלה אשמה בכך שזה פרצופה של מדינת ישראל, פרצוף שנחשף עכשיו בצורה

מאד בוטלת והוכיח בעליל מה מצבה של מדינת ישראל מבחינת התשתית שלה בנוגע לכוח

אדם מיומן שהכשירה. הסגר חשף את מצבה החמור של המדינה. מה עוד צריך לקרות כדי

להראות שאנחנו במצב של פשיטת רגל ואלמלא הערבים מי יודע לאן היינו מגיעים. ערך

העבודה פשט רגל.

אינני מתנגד לדמי אבטלה. זה מוכרח להיות לאנשים שעבדו במשך שנים ותפסיקו את

עבודתם. לאנשים האלה מגיע שיימצא להם מקום עבודה מתאים. שונה המצב כשמדברים על

צעירים. אני מרשה לעצמי להזכיר שבתקופת כהונתה של הכנסת ה-10 הצעת חוק שלי זכתה

לתמיכה כללית למרות שהיו ויכוחים. כולם תפסו נכוחח שאנחנו מוכרחים לקיים חוק

וחחוק שלי בא ועזר לכך.

היו"ר אי נמיר;

בישיבתנו ביום שלישי בשבוע הבא נקיים דיון מחודש בכל שלושת החוקים

העומדים על סדר יומה של הוועדה בנושא האבטלה. לכן אל ניכנס לזה עכשיו.

האבטלה



י י פרח;

אני דיברתי על צעירים עד גיל 28, שילכו לעבוד בעבודות מועדפות ויקבלו תשלום

מוגדל. החוק אושר. צריך ליישם אותו.

על הממשלה להכין תכנית-אב לפתרון בעיית התעסוקה במדינת ישראל ולגבי מדיניות

השכר כדי שצעירים, יהודים וערבים, יוכלו לעבוד. אני חוזר ואומר שאין למנוע עבודתם

של ערבים נקיי כפיים. הגישה צריכה להיות סלקטיבית - מי שידיו נקיות, שיבוא לעבוד.

אני מציע שיהיו קורסי הכנה אינטנסיביים כדי שאנשים יוכלו להיכנס למערכות

העבודה.

י' צבן;

אני מצטרף לדברי הכאב על הרצחו של אבי סספורטס זכרונו לברכה ולתקוה להצלתו של

אילן סעדון.

אינני רוצה שנטמון את ראשינו בחול. אנחנו עלולים לעמוד בפני תופעות חוזרות

מהסוג הזה, ואולי גרועות יותר, כל עוד המערבולת הזאת נמשכת.

אנחנו נמצאים היום במשבר שלא היה כמותו מאז מלחמת ששת הימים, של החמרה

והידרדרות, ואינני רוצה להעלות דוגמאות מתגובות של זעם ואובדן עשתונות, פאניקה

והיסטריה שיכולים לבוא מציבורים שונים. כשמנהיגים מאבדים עשתונות, מה כי נלין על

אזרחים?

אני לא מקנא בראשי הערים. הם בצבת על רקע של מדיניות מבולבלת, כפי שאמר.

חבר-הכנסת דיין.

רקע הדיון שלנו הוא של מצב בטחוני נתון. אנחנו לא יודעים מה המדיניות של

גורמי הבטחון בשלב זה.

מדברים על הינתקות שהמשמעות שלה היא שיבואו לעבוד בישראל לא 100,000 עובדים,

כפי שהיה בתקופת השיא, ולא 60,000-50,000 עובדים כפי שזה היום, אלא 20,000, ואני

שואל, מה המשמעות בשטח? כמה דינמית זה מוסיף לחבית חומר הנפץ בעזה, רמאללה וכו'.

אנחנו במצב שכולו סתירות ומתחים. אנחנו יכולים לטפל רק בשולי הבעיות. כל עוד

לא יהיה פתרון מדיני - אין לנו פתרונות. אנחנו יכולים רק להקהות קצת עוקצים. אתה

שוכב על צד אחד - כואב לך פרונקול של צד אחר. אנחנו מלינים על יחסי עבודה, זה

מהשמיים? זה צירוף של מצב אובייקטיבי שבו זומן לנו כוח עבודה זול פלוס קריצה

לרווח קל.

אני זוכר ימים שתפסן סוג אי היה בין מקבלי השכר מהגבוהים במדינה. על איזה

סדרי גודל מדברים היום? כל הסיפור ברור.

אני בא עכשיו מיפאן, מהונג-קונג, תוך שנתיים בונים שם בנין של 50 קומות

ובית-מלון של 50 קומות, שאפשר להפעילו תוך שנתיים, לפי התאריך שנקבע לפתיחת

המלון. המדינה היחידה במערב שבה זמן הבנייה של דירה ממוצעת לא רק שלא התקצר אלא

הוכפל - מ-13 חודשים ל-24 חודשים - זו מדינת ישראל, כי אנחנו בפיגור טכנולוגי.

מה נטיף לחיילים המשוחררים? וכל זה על רקע התקוה והציפיה שיבואו לכאן עולים

מברית-המועצות ומארגנטינה. הציונית היא בפלונטר נורא, זה חזון ושברו.

ניקח לדוגמה ארץ שהמודל הכלכלי-חברתי שלה הכי קרוב ללבי - שוודיה. שם נותנים

דמי אבטלה רק למי שהולך להכשרה מקצועית, אבל בסוף הפרוזדור של ההכשרה המקצועית יש

עבודה. זה לא פיקציה, זה לא כך שבמקום להיות עובד טקסטיל מובטל האיש יהיה

אלקטרו נאי מובטל.



אני מציע שנדחה על הסף את כל הפתרונות הגורפים הקיצוניים להינתקות. אנחנו

צריכים להתרכז בכמה דברים קונקרטיים ולדעת את הגבולות של הדברים שאנחנו יכולים

לטפל בהם, אחרת כולנו עומדים בפני שוקת שבורה.

נ י ארד;

אני תומכת בדבריו של חבר-הכנסת יאיר צבן. אם לא יהיה פתרון - אנחנו נחיה במצב

של חירום.

כשקורה אסון, אז כולנו יחד. כולנו היינו שותפים לכאב של משפחת סספורטס ורבים

מתגייסים לחיפושים אחרי אילן סעדון. אנחנו עם רגשני מאד. עם זאת יש הבדל בין המצב

היום לבין מה שהיה בעבר. בעבר, לאומנים שניסו להסית ולהתסיס במקרה של אסון הם לא

קיבלו לגיטימציה ואילו היום מתחיל להיווצר מצב שנותנים לגיטימציה ברורה להתנפל

ולנקוט בפעולות אלימות כלפי ערבים וזה יכול להיות כלפי ערבי מעזה, מיהודה

ומשומרון או כלפי בדואי מרהט. המעשה האומלל, לדעתי, על הסגר והחזרת הפועלים לעזה,

בהם נקיי כפים שעובדים במדינת ישראל הרבה שנים, זה הוסיף לגיטימציה ונשמעו קולות

קריאה של "עליהום".

כוועדת העבודה והרווחה אנחנו צריכים להזהיר מפני התופעה שנותנים לגיטימציה

לאלימות. אנחנו מגנים את האלימות בכלל ואת האלימות נגד ערבי באשר הוא ערבי.

אני שמחה על ההודעה של ראש עיריית אשדוד שלא התקבלה שום הרולטה לסגור את העיר

בפני ערבים.

הוועדה צריכה לתבוע לדעת מהי המדיניות של הממשלה. אנחנו צריכים לדרוש שיבהירו

לנו מה המדיניות. ואם יש החלטה לסגור - שיודיעו לנו. אולי זו הזדמנות של הוועדה

לתבוע שיעשו סדר בנושא הרשיונות.

נדמה לי שאולי יש מי שמעוניין שיכנסו ארצה אנשים בלי רשיון, כי זה זול מאד,

לא צריך לשלם כראוי ולא צריך לתת תנאים סוציאליים. עוצמים את העיניים.

אני מעריכה שלממשלת ישראל נוח הבלבול שיש. הקורבן הם הרשויות המקומיות ובני

נוער. אני מברכת על מבצעים עם תלמידים, ויכול להיות שלא מהיום אתה רוצה שילדים

שלנו לא יראו בעבודת נקיון והחזקת מטאטא דבר שיש מה להתבייש בו. אבל אני לא

יודעת איך מסבירים את זה בבית-הספר ואינני יודעת אם במצב שנוצר אנחנו לא נותנים

לילדים דלק למעשים שמחר אי-אפשר לעצור אותם.

צ' ביטון;

מתוך הדברים ששמענו משתמע באופן ברור לגמרי, מוחלט לגמרי, על-ידי כל הדוברים

ולאורך כל הדיון, שאין שום מדיניות ממשלתית ברורה ולכן כולם מבולבלים ומנסים

למצוא פתרונות של עזרה ראשונה.

הציבור הישראלי רואה עכשיו פגיעה ברורה, יום ויום, בערביי השטחים הכבושים,

הוא רואה יום יום פעולות של דיכוי ואלימות בשטחים הכבושים. אין שום סיבה שהמעשים

האלה לא יגיעו גם לתחומי מדינת ישראל ולא יתפתחו גם שם דברים מהסוג שכבר ראינו

באשדוד ובאשקלון ובכבישים מרכזיים במדינת ישראל. אני מקווה שמשטרת ישראל לא נתנה

לגיטימציה לפעולות של אשדוד. מפתיע אותי שמשטרת ישראל כולה לא מצליחה להשתלט על

קטע כביש שיש בו אבנים.

הייתי רוצה שראשי הרשויות המקומיות ומזכירי מועצות הפועלים יתגייסו נגד

המעשים האלה שקורים במדינת ישראל.



המצב רווי מתח ואין ספק שכל אמירין של איש ציבור תורמת למתח. כשאני מדבר על

אמירה של אישי ציבור, אני מתכוון לראש הממשלה שאמר ששום ערבי לא צריך לצאת שלם

אם יש פגיעת כזו או אחרת. כל מי ששומע את הדברים האלה יכול להסביר אותם ולפרש

אותם כרצונו. ושר הבטחון דיבר על שבירת ידיים ורגליים ואפילו נתן הוראות. במצב

הזה איו ספק שהאזרה לוקח את החוק לידיו.

אין ספק שהפתרון הוא פתרון מדיני. במדינה הזאת חיים שני עמים. יש יד מושטת של

העם הערבי הפלשתינאי, יש לו הנהגה וצריך לשבת איתה ליד השולחן כדי למצוא פתרון

מדיני.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אני משתתפת בצערה של משפחת סספורטס שאיבדה את בנה היקר, שהוא יקר לכולנו.

התנהגותה של המשפחה למופת על אף כל מה שעברה ומה שקרה לה. אין זה המקרה הראשון.

כבר היו מקרי חטיפה של חיילים. כולנו מתפללים שאילן סעדון יימצא ויחזור אלינו חי.

בעבר הצליחו להרגיע את הרוחות ואת הזעם שפרץ אחרי אסון, ואני נותנת את הדוגמה

של עפולה. כל המנהיגים במקום ומחוצה לו עשו הכל כדי להרגיע את הרוחות ושלא ייעשה

לינץ' בחפים מפשע. זו המדיניות שהיתה קיימת עד היום והיא צריכה להיות בעתיד.

אסור לקחת את החוק לידיים, למרות כל הכאב והרגש. אבל לא תמיד ניתן לשלוט על

היצרים של בני אדם. ראינו אתמול מה עשתה אבן למשפחת גל, שנסעה בכביש מעלה

אדומים, וראינו איך נרצחו בתחנת אוטובוס שני אנשים ונפצעו עוד שלושה. המעשים האלה

נעשו תכופים והם לא נדירים. אני לא מצדיקה את התגובות אחרי מעשים כאלה אבל אני

יכולה להבין את הזעם שפורץ. צריך לעשות הכל כדי להרגיע את הרוחות, למצוא את

הפושעים ולהביא אותם על עונשם. צריך לתת למשטרה את כוח העבודה הדרוש לה כדי

שתמלא את תפקידה, תתמודד, תשליט סדר ותגן על החפים מפשע.

מדינת ישראל חייבת לדאוג לתעסוקה של תושבי השטחים שבשליטרנה, כדי שהם יוכלו

להתקיים. לצערי הרב, לא פותחה תעסוקה בשטחים האלה אלא הלכו בדרך שהיא אולי קלה

יותר, שהפועלים מהשטחים יעבדו בישראל. במצב הזה נוצרה תלות של המשק הישראלי,

בעיקר בענף הבניין, בעובדי השטחים. אנחנו זוכרים שהיו ימים שבהם נאסר על הערבים,

על פי הודעות שונות, לצאת לעבוד בישראל ולא היתה לנו דרך אחרת אלא לחפש אחרים

במקומם. גם בתקופת חגים, כשהם לא באים לעבודה, מפעלים משותקים. במצב הזה איך אפשר

לדבר על הי נתקות?

יש אצלנו ויכוח בין יונים לניצים, בין המערך לליכוד, יש ניואנסים שונים.

אנחנו מבלבלים את העם ואת הציבור. אחרי שהכנסת החליטה בשבוע שעבר על קבלת תכניתה

של הממשלה פתאום מדברים על הינתקות ועל כך שהפועלים לא צריכים לבוא לכאן. אני לא

מקבלת את זה. גם אם יהיה הסדר מדיני, גם אם יהיה שלום העובדים האלה יבואו

לכאן.

יש הצעות שאינן יכולות להיות פתרון אלא הן עלולות ללבות יצרים וליצור מבוכה

גם בשטחים וגם בישראל, וזה מיותר. ככל שנדבר פחות ונצהיר פחות כך יהיה טוב יותר.

שמענו אתמול דברי הסבר של אלוף פיקוד הדרום על מה שהיה. בהזדמנות זו אני

מברכת אותו על האחריות שגילה. מה שנעשה לא היה כניעה לרחוב. אי-אפשר לומר שצה"ל

נכנע לרחוב. כפי שאמרתי, אתמול שמענו מה היו השיקולים לעשות מה שנעשה.

אני בעד שעובדי השטחים ימשיכו לעבוד בישראל. עם זאת, אלה שהואשמו בעבירות

בטחוניות או בעבירות פליליות - אסור לתת להם פרס שהם יבואו לעבוד בישראל.

הדלת צריכה להיות פתוחה ואסור שיהיה ניצול מחפיר של עובדי השטחים - לא מגורים

ראויים ולא שכר הוגן. על-ידי שיפור תנאי העבודה, השכר ושיטות העבודה יבואו לעבוד

גם ישראלים, יהודים וערבים. צריכים להיות תנאים שווים.



אומרים שיש ניצול לרעה של ביטוח אבטלה. נכון, יש ניצול. יש אנשים שעובדים

ובאים להירשם במובטלים, יש להם הכנסה ויש להם גם דמי אבטלה. כדי למנוע את המצב

הזה חייב שירות התעסוקה להקפיד על שמירת החוק.80%-90% מהרשומים בלשכות של שירות

התעסוקה אינם בעלי מקצוע והם צריכים לעבוד בכל עבודה אלא ששירות התעסוקה לא מקפיד

על כך ויוצא שאנשים נהנים משני העולמות.

אנחנו חייבים להפריד ולהבדיל בדיון בין העסקתם של עובדי השטחים בישראל לבין

מה שקרה באשדוד בעקבות זעם שפרץ אחרי אסון שקרה.

היו"ר א' נמיר;

כשזימנתי את הישיבה הזאת ידעתי שאנחנו עולים על אחד הדברים הקשים במדינת

ישראל. איש לא יכול להפריד בין הנושא המדיני לבין הנושא הזה. זה לא הולך.

ברור לי כבר זמן רב - אני אומרת זאת לקבלנים - שהנושא המדיני ופתרונו לא יהיה

מנותק משיקולים של עבודה זולה בחלק גדול של המשק, לא רק קבלנים, אם אתם חושבים

שבמקום סוג אחד של עבודה זולה נתיר להביא סוג אחר של עבודה זולה, מחוץ-לארץ, אתם

חיים באשליה אדירה. אני רוצה להודיע שגם אם יהיה צורך לחוקק חוקים מיוחדים בענין

זה, כולנו נתאחד ולא נתיר להביא פועלים זרים. לא זה הפתרון. הוועדה הזאת כבר עסקה

בנושא של עובדים זרים. נלך לחקיקה ולא נתיר את חדבר הזה. זה לא פתרון.

כפי שכבר אמרתי במהלך הדיון, ביום שלישי הבא נקיים דיון בענין האבטלה. אנחנו

נדון על שלושת החוקים שמונחים על והשולחן, חוקים שסרבנו לדון בהם בכנסת הקודמת.

שלממשלה אין מדיניות - זו צרה צרורה. אין להעלות על הדעת שכל ראש עיר יכריז

על מדיניות של עצמו, אפילו השיקולים שלו יהיו הטובים ביותר. זו איוריות שאסור

להטיל אותה על ראש רשות. אם כל אחד יעשה כאשר יעלה על דעתו - זו התחלה של אנרכיה.

בשם הוועדה אני אפנה אל ראש הממשלה כדי שנדע חד משמעית מה ממשלת ישראל חושבת

בענין זה, אם היא חושבת להשאיר את המצב כמו שהוא או שתהיה מדיניות. נפנה גם לשר

המשטרה שממונה על בטחון הפנים. אני רוצה לדעת מה ההנחיות שניתנו בשם הממשלה כדי

לבצע מדיניות, אם יש מדיניות.

לא נעסוק עכשיו בהיבט החינוכי של העסקת תלמידים. אני לא רואה במוצא הזה פתרון

לטווח ארוך. זה שנים אנחנו מתריעים על כך שהופכים את העבודה, ביחוד עבודה פיסית,

לחרפה ובושה ולא היה נסיון רציני להתמודד עם זה. זה מורכב מהרבה דברים.

ההתמקדות שלנו תהיה בעיקר בנושא של מדיניות הממשלה. לא נרפה מזה. כפי שאמרתי,

לא יכול להיות שכל ראש עיר יקבע מדיניות לעצמו.

אני מציעה שנקבע תאריך כדי שהוועדה תבקר במקום. לא נוכל להיות באותו יום גם

באשקלון וגם באשדוד ונצטרך להכריע באיזו משתי הערים נבקר.

אני מודה לכל המוזמנים ולחברי הכנסת. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.20.

קוד המקור של הנתונים