ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/05/1989

אבטלה בקרב אקדמאים ערבים במדינת ישראל - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת עבד-אלוהב דראושה; סגירת הפנימיות הטיפוליות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

די י"ב באייר, התשמ"ט - 17 במאי 1989, בשעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

צי ביטון

עי דראושה

ר' כהן
מוזמנים
חבר-הכנסת מ' מיעארי

חבר-הכנסת חי פארס

ד"ר מי אל-חאג' - ראש המדור לאקדמאי הערבי, אוניברסיטת חיפה

דייר גי קנאזע - חבר במרכז היהודי הערבי, אוניברסיטת חיפה

ד"ר מי חביב-אללה- חבר בוועדת המעקב לחינוך ערבי, אוניברסיטת חיפה,

עי תמיר - יושבת-ראש מטה התעסוקה, ההסתדרות הכללית

עי חאידר - ממונה על החינוך הערבי, משרד החינוך והתרבות

גי עבס - יועץ לענייני מיעוטים ערבים, מעורר העבודה .והרווחה

ר' בר-יוסף - ממונה על הסבת אקדמאים, משרד העבודה והרווחה

יי ערד - סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

ר' ברקאי - מנהלת אגף גימלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי

די צרפתי - מנהל מחלקת המחקר, שירות התעסוקה

חי הר-מור - מנהלת המדור למידע וסטאטיסטיקה, המרכז

לתעסוקת אקדמאים, שירות התעסוקה
מזכירת הווערה
א' ארלר
קצרנית
' מי הלנברג
סדר-היום
סגירת הפנימיות הטיפוליות

אבטלה בקרב אקדמאים ערבים במדינת ישראל - הצעה

לסרר-היום של חבר-הכנסת עבר-אלוהב דראושה



סגירת הפנימיות הטיפוליות

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

לפני שאנחנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו אני חייבת למסור לחברי הוועדה

אינפורמציה שבעיני היא מאד מצערת.

בישיבתנו ביום שני השבוע, ביום פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, העליתי ביוזמתי

לדיון את הנושא של סגירת הפנימיות הטיפוליות. עשיתי זאת אחרי שביום שישי לפני

כן, בשובי ארצה, נדהמתי לקרוא בעיתונות ש-17 פנימיות טיפוליות נסגרו.

כזכור, ביום שני קיבלנו החלטה והיא הועברה טלפונית אל ראש הממשלה. אני יודעת שעוזריו

של ראש הממשלה נכנסו מיד לפעולה. אתמול בבוקר נודע לי ששום דבר לא קרה, לא נוהל

משא-ומתן עם מי שצריך לנהל משא-ומתן. הזמנתי את אוהד מראני ושני מנהלי פנימיות

ובסופו של דבר הגיעו גם שני עובדים של משרד העבודה והרווחה. קיימנו ישיבה ארוכה

שנמשכה עד פתיחת ישיבת המליאה. ניהלתי גם שיחה ארוכה, בטלפון, עם סגן השר.

הסיכום היה שהאוצר מסכים להעברת סכום של 5 מיליון ש"ח לפנימיות, זה מהווה

50% מהסכום שנדרש על-ידי משרד העבודה והרווחה. כזכור, דובר על גבייה של 20 מיליון

ש"ח. משרד העבודה והרווחה דרש מחצית הסכום, 10 מיליון, אלא שמשרד הפנים הסכים

לתת רק מחצית מהסכום הזה, 5 מיליון ש"ח.

אוהד מראני אישר לי בכתב שההחלטה היא על סכום של 5 מיליון ש"ח נטו. הסכום

הזה הוא מקדמה. האוצר מוכן להמשיך במשא-ומתן על הגדלת הסכום.

צ' ביטון;

בלי לנכות את הסכום של מיליון וחצי?

היו"ר א' נמיר;

מר סלבין, עוזרו של ראש הממשלה אמר לי שמחכים לשמעון פרס לניהול משא-ומתן.

הבטחתי לעזור כדי שהסכום של המיליון וחצי יימחק, כי אם הוא לא יימחק ישארו רק

3.5 מיליון מהסכום של 5 מיליון.

אני מבקשת להבהיר שמנהלי המוסדות שהיו כאן הם מנהלים של מוסדות פרטיים.

אמרתי שחייבים לבדוק את הספרים, כי המוסדות הפרטיים הם למטרות רווח. עוד

אמרתי שאם יתנו כסף רק לחלק מהמוסדות - האחרים יכריזו על שביתה. בכלל, כשמדברים

על מוסדות פרטיים אני בעד לבדוק את כל העסק. בסך הכל היתה הסכמה. הבעיה היתה

משרד העבודה והרווחה, הם דיברו על עקרונות של דו"ח ועדת לנגרמן. ביקשנו מאנשי

משרד העבודה והרווחה שיסכימו להצעת האוצר המהווה בסיס להחזרת הילדים למוסדות.

תשובת נציג משרד העבודה והרווחה היתה, אני מנסה לצטט, שמוטב שהילדים יהיו

מובטלים עוד שבת ובלבד שיאושרו העקרונות. הוא לא נענה לבקשתי להניח בינתיים

את העקרונות בצד.

אני מציעה שעוד היום, אחרי הישיבה, נשלח הודעה די חריפה של הוועדה אל סגן

שר העבודה והרווחה. לא יכול להיות דבר כזה.

ר' כהן;

נכון להבוקר, דיברתי עם מנכ"ל המשרד, בבית, אין פתרון. האינפורמציה שמסרה

יושבת-ראש הוועדה נכונה.



אני מציע להוסיף להצעת הסיכום של היושבת-ראש פיסקה שבה ייאמר שוועדת

העבודה והרווחה תאמץ כל הלק חיובי בדו"ח ועדת לנגרמן; שישאירו לנו את המאבק

על דו"ח ועדת לנגרמן.
היו"ר א' נמיר
הכוונה היא שיוחזרו מיד הילדים לפנימיות ושתתקבל הצעת האוצר.

ר' כהן;

אנחנו נעשה כל מאמץ, נעשה מאמץ אדיר לקבלת כל המרכיבים החיוביים של דו"ח

ועדת לנגרמן. אנחנו פונים אל המשרד לקבל את המוצע כהסדר ביניים ולהחזיר את הילדים

לפנימיות.
היו"ר א' נמיר
ברגע שהאוצר מסכים שהתשלום הזה יהיה כמקדמה, זה פתח להמשך של משא ומתן.
צי ביטון
אם אנחנו מדברים על חלק, על מרכיבים שבדו"ח, זה מגביל.

אותי מעניין ביותר שהילדים יחזרו לפנימיות.
היו"ר אי נמיר
אני אנסח הודעה לסגן שר העבודה והרווחה, הודעה חריפה.
ר' כהן
עם העתק לראש הממשלה, כי פורמלית הוא שר העבודה והרווחה.
היו"ר א' נמיר
כפי שאמרתי, אנשי הלשכה שלו נכנסו מיד לפעולה.

ביום רביעי בשבוע הבא נקיים ישיבה על הנושא הזה ועל דו"ח ועדת לנגרמן, כדי

שפעם ולתמיד נגמור את הנושא הזה.

אבטלה בקרב אקדמאים ערבים במדינת ישראל - הצעה לסדר-היום

של חבר-הכנסת עבד-אלוהב דראושה
היו"ר א' נמיר
אנחנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו - אבטלה בקרב האקדמאים הערבים במדינת

ישראל, הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת דראושה.

חבר-הכנסת דראושה, להצעתך.
ע' דראושה
אני מודה ליושבת-ראש הוועדה שזימנה את הוועדה שוב כדי לדון בנושא שהעליתי,

כי לישיבה הראשונה שזומנה לנושא זה לא הגיעו המוזמנים.



בעיית האבטלה בכלל בסקטור הערבי חמורה ביותר אבל אני מדבר על הבעיה

הספציפית של אבטלה בקרב האקדמאים הערבים, ולדעתי היא מהווה את המוקד העיקרי

והחשוב של בעיית התעסוקה. והאבטלה.

היום יש במדינה כ-10,000 בוגרי אוניברסיטה ערבים וכ-4,000 סטודנטים.

בכל שנה מצטרפים ל-10,000 הבוגרים עוד 1,000 בוגרים חדשים. 40%-42% מכלל

האקדמאים הערבים הם מובטלים. יש ביניהם שאינם עובדים בכלל ולזה אני קורא

אבטלה גלויה, ויש אקדמאים ערבים ההולכים לעבוד בעבודות של צווארון כחול,

ולזה אני קורא אבטלה סמויה, בעבודות בניו, תחנות דלק וכוי, עבודות שאינן

שייכות לתחום שאותו רכשו לעצמם בתחום הלימודים האקדמאים שלהם.

הבעיה הזאת של אבטלה בקדב האקדמאים הערבים הולכת ומחריפה וצדק מי שהגדיר

אותה כפצצת זמן, כי בני המשפחה של בוגר האוניברסיטה מצפים שעם סיום לימודיו

או יוכל לסייע למשפחה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, אלא שהמציאות היא

שעם סיום לימודיו הוא מצטרף למשפחתו ונאלץ לחיות על חשבון אביו שבקושי רב

מפרנס את משפחתו.

בהקשר לכו אני רוצה לומר שמעל ל-% 40 באוכלוסיה הערבית חיים מתחת לקו

העוני.

הבעיה שלפנינו היא רצינית ולצערי הרב יש אטימות כללית ביחס לנושא הזה

במוסדות ממשלתיים, ציבוריים, הסתדרותיים ופרטיים. בדרך-כלל כאשר דנים על

אזרחיה הערביים של מדינת ישראל הטיפול הוא שטחי ויש שימוש בנוסחאות מיושנות

ולצערי הרב יש אפילו הסתה שחלק מהשרים והציבור שותפים לה. בכלל, כנראה שלא

רוצים להבין מה הן הבעיות האמיתיות של הסקטור הערבי.

בעיית האבטלה בסקטור האקדמאי הערבי דורשת פתרון. הסתה והפרחת סיסמאות

לא יוסיפו דבר ולא יפתרו את הבעיה.

אמרתי שיש אקדמאים שעובדים אלא שהם אינם עובדים בתחום שאותו למדו.

כ40%-מהמורים הערבים הם אקדמאים. לא כולם רוצים בזה. הם פונים להוראה

מחוסר ברירה. הם פונים להוראה מפני שאינם משיגים עבודה בתחום שלהם. המצב הזה

מעלה אמנם את אחוז האקדמאים הערבים העוסקים בהוראה - כ 40%-מהמורים הערבים הם

אקדמאים - אבל מצד שני האנשים האלה עלולים להיות לא יעילים בעבודה הזאת, כי

רבים מהם, כפי שאמרתי, הגיעו להוראה מחוסר ברירה והם מצפים וממתינים להשתחרר

מההוראה.

יש בסקטור הערבי כ-120 רופאים ערבים מחוסרי עבודה בגלל חובת הבחינה

שנכפתה עליהם. הוועדה הזאת אמנם דנה בבעיה הזאת ואני מודה ליושבת-ראש על כן,

ואני יודע שיושבת-ראש הוועדה טיפלה בענין זה גם באופן אישי אבל הבעיה טרם

נפתרה. עם זאת, שמעתי שכנראה יש דרך לפתרון מסויים, כך אמרה לי היושבת-ראש.

בינתיים הרופאים מצטרפים למעגל המובטלים והוא הדין מהנדסים, הנדסאים ורואי-

חשבון שאינם מוצאים מקום לעבודת הסטז' שלהם, כי בדרך כלל המוסדות הממשלתיים -

מס הכנסה וביטוח לאומי - חסומים בפניהם.

אומרים שהכל פתוח בפני הכל, אבל בעצם הכל חסום בפני האקדמאי הערבי.

כשמעסיק פלטי מעוניין בקבלת עובד, טבעי שהוא מעדיף את העובד היהודי על פני

הערבי ואני אינני יכול לבוא אליו בטענות.. הטענה שלי מופנית אל המוסדות הציבוריים

והממשלתיים וההסתדרותיים. כפי שאמרתי, הכל חסום בפני האקדמאי הערבי והסיכויים

שלו לקבל משרה הם כמעט אפסיים. אני מוכרח לומר שההסתדרות נותנת דוגמה הכי רעה

בשטח הזה. היא כמעט לא קולטת אקדמאים ערבים. המצב הולך ומחמיר והמרכיב הפוליטי

הולד ותופס מקום יותר חשוב. ואם קולטים לעבודה פקיל ערבי, בדרן כלל זה פקיד

זוטר, לא אקדמאי, אחרי שהיתה התערבות לקלוט אותו.



אני מוכרח לומר שאפילו הפקיד הזוטר נזרק ממקום עבודתו כעבור זמן או מפני

שהוא לא הצליח להיקלט במקום העבודה או מפני שנתגלה שהוא לא הצביע למפלגה המתאימה,

אני חוזר ואומר, הבעיה הולכת ומחריפה. זו פצצת זמן. אם הממשלה והמוסדות

הציבוריים לא יטפלו במצב הזה זה יהיה מסוכן ואז יצטרכו לטפל בבעיה במושגים שלא

יפתרו אותה.

אני מציע שתהיה המלצה לשינוי של המדיניות הממשלתית ליצירת מקומות עבודה

ספציפיים במקומות הערביים. צריך לפעול למען תיעוש בכפר הערבי ופיתוח אזורי תעשיה.

צריו להכריז על היישובים הערביים אזורי פיתוח, לעודד יוזמות בקרב הסקטור הפרטי

וגם בקרב בעלי הון מחוץ-לארץ.

אני חושב שיש צורך להקציב תקנים לערבים גם במערכת החינוך וגם במוסדות אחרים.

אילו היו רוצים למלא את הצרכים בציבור הערבי, ניקח לדוגמה את הנושא של עובדים

סוציאליים, יש צורך להוסיף 564 תקנים של עובדים סוציאליים כדי להשוות את הדברים

עם מה שיש בסקטור היהודי. ואם מדברים על מורים - 4,700 מורים ערבים היו פותרים חלק

גדול של הבעיה.
דייר מ' אל-חאג'
בראשית דברי אני רוצה לברך על היוזמה של יושבת-ראש הוועדה שכינסה

את הוועדה לדיון בנושא שלפנינו ועל יוזמתו של חבר-הכנסת דראושה שהעלה את הנושא.

אנחנו דנים היום בנושא חשוב וכאוב. אני מקווה שהדיון היום לא יהיה עוד דיון

שבו שופכים את הלב ובסופו של דבר לא חל שום שינוי לטובה. בזמן האחרון אני מתחיל

להרגיש כמו מזוכיסט שחוזר על מה שמציק לו, חוזר על הדברים כתקליט בלי שהדברים

יזוזו ויחול בהם שינוי לטובה. אני מרגיש את התסכול, הכאבים והאכזבה בקרב האקדמאים

הערבים.

לאורו זמן יש התקדמות במספר האקדמאים הערבים. בשנת 1960 היה מספרם 350

והיום - 12,000. מספר הסטודנטים מגיע ל-4,000. 20% לומדים לתואר שני ושלישי.

גם אחוז הנשים הערביות בקרב האקדמאים הלך וגדל. 22% מהאקדמאים הערבים הן נשים

ו-34% מהסטודנטים הן נשים. מספר הנשים גדול יחסית באוניברסיטת חיפה, ובשנה

האחרונה הן היוו 40% ממספר הסטודנטים הערבים באוניברסיטה זו.

ר' כהן;

איר זה בהשוואה לציבור הכללי?

דייר מ' אל-חאג'

זה קצת פחות.

היו"ר אי נמיר;

אצלנו החלוקה היא חצי-חצי.

דייר מי אל-חאג';

מאז שנת 1982 הוכפל מספר האקדמאים הערבים. עד שנת 1982 היה מספרם של

האקדמאים הערבים 5,000 והיום הוא מגיע ל-12,000. זאת אומרת, משנת 1982, במשך

7 שנים גדל מספרם יותר מאשר הוא היה עד שנת 1982.



אבל מה מצפה לאקדמאים האלה? מצפה להם אבטלה ותסכול. יש בעיה של קליטת

אקדמאים ערבים, בעלי תואר שני ושלישי, במשרות בכירות. המצוקה הכלכלית פוגעת

כידוע קודם כל בשכבות החלשות, זאת אומרת באוכלוסיה הערבית, והאקדמאי הערבי
מופלה פעמיים
פעם בהיותו מהשכבה החלשה ופעם בגלל היותו ערבי.

במחקר שעשיתי לגבי בוגרי אוניברסיטת חיפה, לגבי אלה שסיימו את לימודיהם

ב-5 השנים האחרונות מצאתי ש-42% מכלל האקדמאים הערבים או מובטלים או מועסקים

בעבודות של הצווארון הכחול. זה מזכיר לי את הכותרת למאמר שהופיע בעיתון "הארץ" -

עשה לך תואר אקדמאי ולך להיות מלצר. זה המצב.

כל שנה יש 1,200 בוגרים אקדמאים ערבים ויש להם שתי תעודות - תעודת אקדמאי

ותעודת מובטל.

המצב הזה הוא פצצת זמן. לצעיר הערבי הרוצה להשתלב בחברה אין אלא ללכת להשכלה

אבל כל הדברים שנאמרים לגבי המשכיל הערבי אינם אלא מס שפתיים. שום דבר לא נעשה

ביחס אליהם.

כפי שאמרתי, אין אקדמאים ערבים בעמדות בכירות במשרדים הממשלתיים.

אני יכול לומר שיושבים כאן עכשיו 20% מהמרצים הערבים בארץ. מתוך 5,000

מרצים בארץ רק 10 הם ערבים. ומה שנוגע למשרד החינוך, גם שם המצב לא יותר טוב.

למרות שהתלמידים לערביים מהווים 20% מכלל התלמידים בארץ, רק 3% של העמדות הבכירות

במשרד החינוך נתונות בידי ערבים, והמצב במשרדים הממשלתיים האחרים לא יותר טוב.

המינויים הפוליטיים במשרדי הממשלה מחריפים עוד יותר את המצב.

אני מבקש להדגיש שאינני מדבר על יועצים. נמאס לנו, לסקטור הערבי, הנושא

והמינוי של יועצים. אני מדבר על אינטגרציה של אנשים מוכשרים שיטפלו לא רק

באוכלוסיה הערבית אלא גם באוכלוסיה היהודית. אחרי 41 שנים מגיע למשכיל הערבי

לטפל ולעבוד בקרב שתי האוכלוסיות. אם בן מהגר מסוריה יכול להיות נשיא ארגנטינה,

אני חושב שבמדינת ישראל יכול ערבי להיות פקיד בכיר במשרד ממשלתי.

מדובר פה לא רק על קידום מקצועי. מדובר פה על אליטה שהאוכלוסיה הערבית

מייחסת לה חשיבות רבה. למה אני מתכוון? מחצית ממספר ראשי המועצות החדשים הם

אקדמאים - אני מדבר על ישובים ערביים. זאת אומרת, היישוב הערבי מייחס חשיבות

לאקדמאי הערבי.

בשנת 1975 הוקמה במשרד ראש הממשלה ועדה כדי לחקור את נושא האבטלה בקרב

האקדמאים הערבים ושילוב המשכילים הערבים. זה נושא לא חדש. ההמלצות יכולות להיות

ישימות היום. מי שקורא את הדו"ח שהוגש יכול לחשוב שהדברים מתייחסים למצב הנוכחי

למרות ההחמרה שחלה במצב.

אולי נחוץ שיהיה לחץ ציבורי כדי ליישם את הדברים. אנחנו לא צריכים לא עוד

ועדה ולא דו"ח נוסף. במרכז היהודי ערבי, שיש בו מדור לאקדמאים ערבים, יש חוברת

ויש נתונים על האקדמאים הערבים.

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת שתעביר לנו את זה.

ד"ר מ' אל-חאג';

אשלח.

יש דרכים לפתרון הבעיה.



צויר לשלב את הכוחות בכל המוסדות. המצב חמור. צריו להחליט, או שמשלבים

את האקדמאים הערבים במוסדות הקיימים ואם לא -הדרך האחרונה היא שיהיו מוסדות

שלנו. אנחנו מחכים הרבה שנים. אנחנו רוצים להיקלט במוסדות הקיימים.

אנחנו מקיימים באוניברסיטת חיפה סדנה שבה אנחנו מנסים לפתור את הבעיות.

אני חושב שיש תקוה. אבל בינתיים אני יכול לספר לכם על בוגר בעל תואר שני, שסיים

את לימודיו בהצטיינות, המשמש כמלצר באוניברסיטה, הוא משרת את המרצים באוניברסיטה.

גם המרצים אינם מרגישים נוח במצב הזה. ועוד, מישהו מדבוריה, שגם הוא בעל תואר

שני, עובד כנהג משאית.

אני חוזר ואומר, איו די במס שפתיים. הבעיה היא לא רק של המיעוט אלא של

כלל החברה בישראל.

דייר ג' קנאזע;

המספרים שצויינו כאן וגם אנחנו מעידים שהחברה הערבית בארץ משקיעה הרבה

מאד ברכישת חינוך גבוה ובמקביל יש לה ציפיות מבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה,

אבל התוצאה היא תסכול.

המצב הקיים משפיע על מצבו האישי של הבוגר שמשקיע כסף ומאמץ כדי לקבל

תואר ואחרי שהוא מקבל את התואר איו הוא מגיע לכר שיוכל לתת את התפוקה הראויה.

המצב הזה משפיע על התחום הרחב יותר - המשפחה, החברה הכפר ואפילו המצב הלאומי

מושפע מהמצב הזה. כשיש תסכול, זה עלול לגרום לכך שאנשים יסיקו מסקנה שלא רוצים

בה, שדוחים אותה אבל יש סכנה שמישהו יגיע למסקנה שאיו ברירה.

אחת הסיבות לאבטלה בקרב האקדמאים הערבים היא העובדה שהסקטור היהודי חסום

בפנינו. לפני כמה חודשים הוזמנו לטלוויזיה ביחס לנושא הזה. היה איתנו בוגר

הטכניון, בהנדסת חשמל. היו בידיו 40 מכתבים, תשובות מחברות ישראליות שהם לא

יכולים לתת לו את המשרה שהם מציעים, כי היא מיועדת למי ששירת בצבא. הנושא

הזה של השירות הצבאי הוא נושא שהאקדמאים נתקלים בו. אני חוזר ומצייו שאותו

איש הביא 40 מכתבים, תשובות שליליות. אחרי נסיון כזה איו פלא שהאיש מתייאש

ומחליט ללכת ולעבוד כמורה ואז הוא מנתק מגע עם מה שלמד.

היו"ר אי נמיר;

התכנית הוקלטה?

דייר גי קנאזע;

היא הוקלטה אבל לא שודרה.

היו"ר אי נמיר;

מתי היא הוקלטה?

? דייר גי קנאזע;

לפני כ-6 חודשים.

היו"ר א' נמיר;

אבי רוצה לכתוב מכתב לטלוויזיה.



דייר ג' קנאזע;

אם האיש נאלץ לעבוד לא במה שהתמחה, הוא מתנתק מן המקצוע שלו ולא יכול

להיות מומחה במקצוע שלמד אותו.
מ' מיעארי
הוא נעשה מומחה לאבטלה.

דייר ג' קנאזע;

בסקטור הערבי איו פיתוח, ואם מתוך 5,100 מרצים יש בסן הכל רק 10 מרצים

ערבים, זה מצב עגום. כשמדובר על אנשים שעונים על הקריטריונים הנדרשים והם

נאלצים לחכות, מה יעשו בינתיים? איפה יעבדו?

אני חושב שצריך לעשות משהו ביחס למגבלה של השירות הצבאי. כאן אני יכול

לספר שערבי לא יכול היה להתקבל לעבודה במפעל לשוקולד בטענה שהמפעל הזה הוא

בטחוני, כי בזמן מלחמה נותנים שוקולד לחיילים ולכן אי-אפשר לקבל את העובד

הערבי.

ע' דראושה;

גם מפעל למקררים הוא מפעל בטחוני.
קריאה
גם לחברת העובדים יש מפעל לשוקולד.
דייר גי קנאזע
אני חושב שצריך ואפשר לעשות רבות ביחס למגבלה של השירות הצבאי כדי להקל

ולקלוט גם עובדים ערבים, כולל אקדמאים, בפרוייקטים שונים.

ותהום נוסף שיכול להקל - לקלוט מורים לערבית בבתי-ספר יהודיים בארץ.
היו"ר אי נמיר
אני הצעתי את זה כשהייתי בוועדת החינוך והתרבות.
עי דראושה
אפילו בכנסת אין עובד ערבי.
דייר ג' קנאזע
גם השר נבון דיבר על עידוד לימוד השפה הערבית בבתי-ספר יהודיים. אני

מקווה שהוועדה תביא בחשבון את הנקודה הזאת. על-ידי כך מטפלים גם באקדמאי

הערבי. זה נושא חשוב ממדרגה ראשונה. זה יכול ליצור יחסים תקינים ביו שתי

הקבוצות. צריך לעודד את זה.

וברור שצריך לדאוג לתיעוש ולפיתוח של הכפר הערבי.



אולי כדאי לחשוב על מטהו מקביל למה שמכונה שוויון בתוצאה, לפחות לתקופה

מוגבלת של שלוש-חמש שנים, כדי להביא לשילוב של העסקת אקדמאים ערבים במוסדות שונים

בארץ.

דייר מ' חביב-אללה;

גם אני מבקש לברך על היוזמה לקיום הדיון הזה.

אני מבקש להתרכז בבעיה של אקדמאים ובוגרים שפניהם מיועדות להוראה. יש

תלמידים שבסיום לימודיהם בבית-הספר התיכון פונים לאוניברסיטה ללמוד היסטוריה,

עברית וכוי בתקוה שהם יעבדו בבתי-ספר תיכוניים ערביים. אני מבקש לציין שיש

בחיפה מכללה להכשרת מורים ערביים, גם בבית ברל יש מכון להכשרת מורים ערביים,

במכללה בבאר-שבע יש שתי כיתות ובמכללת דוד ילין בירושלים יש כיתה אחת. יש

בוגרי אוניברסיטאות שפניהם מיועדות להוראה.

במכללות ובסמינרים למורים לומדים 12,000 תלמידים. כל שנה יש כ-4,000 בוגרים.

לפי אוכלוסיית הערבים בארץ, המהווים כ-20%, 800 מהבוגרים האלה צריכים להיות ערבים אבל

במציאות מספרם הוא בין 200 ל-250 וב-5-4 השנים האחרונות הם מתקשים למצוא עבודה

בגלל הקיצוצים במשרד החינוך והתרבות.

עי דראושה;

הם לומדים 4 שנים?

ד"ר מ' חביב-אללה;

כן.

יש מורים המחכים לכך שמורה תצא לחופשת לידה כדי שהם יוכלו למלא את מקומה

במשך 3 חודשים.

המצב הזה מדאיג מאד את אלה שפניהם להוראה ולחינוך, זה משפיע על הדימוי

העצמי שלהם, זה משפיע על התדמית שיש למקצוע ההוראה ועל המוטיבציה של האנשים

ללמד. הם נתונים במתח ויש להם רגשי ניכור. האנשים האלה באו למכללה ולסמינר

בציפיה ובתקוה שיקבלו עבודה בהוראה, הם באו ללמוד במטרה שיהיו מורים והם

יוצאים מאוכזבים.

דובר על סל של 40,000 שעות. הציבור הערבי, אם הוא מקבל משהו מהסל הזה, הוא

מקבל מעט מאד. אם אומרים שאוכלוסיית התלמידים שלנו בבתי-הספר היסודיים מהווה 20%

זאת אומרת שכ-8000, שעות צריכות להיות מוקצבות לבית-הספר הערבי וזה נותן כ-300

משרות.

דו"ח ועדת המנכ"לים מצביע על פער בין החינוך היהודי לבין החינוך הערבי ומדובר על השוואת התנאים

בשני הסקטורים. אם אמנם רוצים בזה, יש צורך בכ-4,700 מורים כדי להגיע להשוואת

התנאים בין בית-הספר היהודי לבית-הספר הערבי.

עי חאידר;

בוגרי אוניברסיטאות הנקלטים בעבודת הוראה בבתי ספר, תיאורטית זה דבר חיובי

המעלה את רמת החינוך בבתי-הספר אבל למעשה התוצאה היא שלילית. בוגר אוניברסיטה

שהולך להוראה מחוסר ברירה נעשה ממורמר ומתוסכל ויש לזה תוצאות שליליות. יותר מזה,

יש אנשים שאינם מתכוונים להיות מורים, הם לא למדו הוראה ואם הם נאלצים לעסוק

בהוראה הם מורים לא טובים, אין להם תועדת הוראה.



היוי"ר א' נמיר;

למה אינכם עושים שום דבר כדי להכשיר אותם? אתם יודעים שרוב האקדמאים

ילכו לחינוך, למה אתם לא מכשירים אותם? למה משרד החינוך לא יכול לתת להם הכשרה

כדי שיעבדו בהוראה? למה לא לקיים להם קורסים? למה איו יוזמה?
ע' חאידר
אנחנו פותחים ביישובים ערביים סניפים של האוניברסיטה הפתוחה.

אני חושב שאפשר לעשות לפתרון הבעיה על-ידי הגברת החינוך המקצועי בבית-

הספר התיכון.

רוב התלמידים,60%-70%, פונים למקצועות הריאליים.

ד"ר מ' אל-חאג';

אחרי שמנכ"ל משרד החינוך הכריז שיש מחסור של מורים למקצועות הריאליים

כתבתי גם לשר וגם לו שיש לנו עודף של אנשים בתחומים האלה וביקשתי שיעסיקו אותם.

עדיין לא קיבלתי תשובה.

מי חאידר;

פעם היה מחסור במורים ואילו היום, בגלל קיצוצים, יש רוויה במורים גם

בבתי-ספר יסודיים וגם בבתי-ספר על-יסודיים ובשעת הצורך אנחנו משתמשים ברזרבה

שיש.

דייר אי בליי;

בראשית דברי אני מוצא חובה לשבח את אוניברסיטת חיפה. היו לי כמה וכמה

שיחות עם דיקן הסטודנטים ואני מבין שיש פרוייקט כדי לבוא אל הסטודנטים. זו

תכנית שנדמה לי שהיא לא מספיקה ואנחנו טנסים לעזור. צריך שתהיה לענין הזה

חסות ברמה יותר מגבוהה משלנו. הייתי מרגיש יותר נוח אם בראשית חודש אפריל או

מאי היינו מקבלים תחזית על מה שצפוי ואז היה יותר קל לכוון את התכניות, כדי

למנוע עודר בתחומים מסויימים ומחסור בתחומים אחרים.

משרדנו מעוניין ומתחייב לסייע לסטודנטים שתוך כדי הלימודים שלהם יכשירו

את עצמם לעבוד בהוראה.

עי דראושה;

איזה סיוע?

ד"ר אי בליי;

אני מדבר על סיוע לתכנית כתכנית ועל סיוע לסטודנטים, במיוחד במלגות.

התרומה שלנו תהיה חלק ממה שצריך. צריך לחלק סיוע כזה בין המשרדים הנוגעים לענין.

זה יכול לקדם מיידית את הנושא. זה לא לטווח רחוק.

עי דראושה;

האם אתה מדבר על דברים מעשיים או שאתה מצהיר הצהרות על כוונות טובות?



דייר אי בליל;

התקציב הכולל שעמד לרשותנו בשנה שעברה היה 1.5 מיליון ש"ח. השנה התקציב

קוצץ אבל קיבלנו אישורו של סגן שר האוצר ל-2.5 מיליון ש"ה. זה טרם עבר בוועדת

הכספים. סכום של 30,000 ש"ה מיועד לבדואים, במסגרת של "הזדמנות שניה". אנהנו

מדברים על הכנה לבהינות בגרות. זה קשור עם אוניברסיטת בן-גוריון.

יש נושא שהצלהנו בו אלא שבשלב זה אינני יכול לדווה עליו לוועדה.

בפגישות שלנו עם משרד האוצר ביקשנו להגדיל את/התקנים לעובדים סוציאליים.

אני דיברתי על 11 תקנים אבל שום דבר לא אושר. כאן צריו להיות מאמץ משולב.

שוויון בתוצאה, כרעיון זה רעיון טוב אם נמקם אותו לתהום מסויים. מאמץ משותף

יכול לקדם את הנושא.
ע' תמיר
שמענו כאן נתונים. הם אינם מפתיעים, כי אנהנו עדים למצב האבטלה במשק. כידוע,

במצב של אבטלה המיעוט נפגע יותר, וזה לא רק ערבים אלא גם נשים, שבמצב של אבטלה

נפגעות יותר מגברים.

אבטלת אקדמאים, זו בעיה מאד כאובה. אני מודעת לכך שאבטלה בכלל, אבטלת אקדמאים

וביהוד אקדמאים ערבים זו בעיה קשה ביותר. עם זאת צריך לזכור שהבעיה הזאת היום

היא בעיה כללית. לפני כמה ימים טיפלתי בבעיה ספציפית מאד במוסד שמעסיק הרבה מאד

אקדמאים, ברפא"ל פוטרו 110 עובדי מחקר. אני השבתי שבמקרה כזה צריך להגיב כמו

שאיגוד מקצועי צריך להגיב. אמרו לי: תודה, אין צורן. רובנו יוצאים מן הארץ. זה

מזעזע. זו תגובה קשה מאד. האנשים האלה לא יצויינו בסטאטיסטיקה. הם לא יהיו כאן.

לא מזמן היתה כתבה על נושא הסיליקון ומהי התרומה של אקדמאים. אנחנו יודעים

כמה עולה למשק להכשיר אנשים לתואר ראשון, לתואר שני ולתואר שלישי. לצערנו, אנחנו

מייצאים הרבה מאד מהם, ואני מניחה שיש ביניהם גם יהודים וגם ערבים. רבים מהם אנחנו

מייצאים לארצות חוץ.
היו"ר א' נמיר
מה עושה ההסתדרות ביהס לנושא הערבי?
ע' תמיר
זו לא בעיה של ההסתדרות. זו בעיה של המדינה. כשיש במדינה חוק האומר שמי

שמתקבל לעבודה חייב לשרת בצה"ל - שום דבר לא יעזור.

בעיית התיעוש, זו בעיה חמורה מאד. בלי תיעוש הכפר הערבי והיישוב הערבי יהיה

קשה מאד, כי חלק מהתעסוקה הכללית והתעסוקה האקדמאית מתמקד בתחום התיעוש, אלא

שאין לזה תקציבים.
צי ביטון
אין לה מה לומר ולכן היא מדברת באופן כללי.
היו"ר א' נמיר
גדעון עבס, האם יש לר מה לומר לנו?



ג' עבס;

אני מצטרף לברכות על הדיון חזה, כי המצב היום קשה מאד.

הייתי שמח אם בישיבה הזאת היו משתתפים גם נציגי משרדים אחרים. לדבר על

פתרון בעיית האקדמאים הערבים בסכום של 30,000 ש"ח?

היו"ר א' נמיר;

נעזוב את המשרדים האחרים. מה עושה משרד העבודה והרווחה?
גי עבס
במסגרת שירות התעסוקה התקיימו במקומות שונים בארץ ירידי תעסוקה המיועדים

לאזרחים ללא הבדל דת, גזע, לאום ומין. לירידים האלה הגיע כל מי שרצה. לקראת קיום

הירידים היתה לזה פרסומת בכלי התקשורת ונוסף לזה נשלחו לאנשים גם מכתבים של שירות

התעסוקה. במספר מוקדים הושגו תוצאות די טובות לעומת מוקדים אחרים שהתוצאות בהם

היו פחות טובות, אלה מוקדים שהתקיימו באזורים מחוסרי תעשיה.

המשרד שלנו מטפל גם בנושא של הסבת אקדמאים. אנחנו מטפלים בכל מי שלא מצליח

להסתדר בעבודה ורוצה לשנות את מצבו.
עי דרואשה
מה עומד לרשות הענין הזה?

גי עבס;

יש קורסים להסבה. בדרך כלל אנחנו מקיימים את הקורס על פי דרישת השוק ולא על

פי רצונם של האנשים.

עי דרואשה;

יש לר נתונים?

היו"ר אי נמיר;

האם בקורסים האלה יש ערבים?

גי עבס;

אני מוכן לשלוח פרטים ביחס לשנה האחרונה - כמה הסבו מקצוע וכוי.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו מדברים רק על ערבים.

גי עבס;

נמצא כאן מנוול המחלקה העוסקת בתחום הזה. הוא יכול להוסיף פרטים.

היו"ר אי נמיר;

מוטב שלא נשמע אותו. אנחנו מדברים על ערבים. אני מבקשת שתספר לנו על ערבים.

את יועץ לענייני ערבים. תן לנו נתונים. ידעת למה אתה מוזמן לכאן.
ג' עבס
סיימתי.

היו"ר א' נמיל;

רוו בר-יוסף, האם יש לו נתונים על ערבים?

ר' בר-יוסף;

איו לנו אפשרות לתת נתונים על ערבים, כי המערכת לא מבחינה ביו יהודי לערבי.

היו"ר א' נמיר;

האם יש אפשרות לבדוק את זה?

ר' בר-יוסף;

לא. יש אפשרות לנחש לפי שמו של האיש ולפי כתובתו.

היו"ר א' נמיר;

לא ניכנ6 עכשיו לדיוו, כי חסרים כאן כמה אנשים.

לפני הפגרה העליתי במליאת הכנסת את הנושא של בריחת מוחות מהארץ. אני

מדברת עכשיו במיוחד על יהודים. בעולם המערבי ישראל עומדת אחרי אנגליה, במקום

השני, כשמדברים על בריחת מוחות.

בעיית הערבים הרבה יותר מורכבת והרבה יותר חמורה. תהיה הסבה מקצועית למון

שיהיה, ניקח לדוגמה מהשבים, איו שום סיכוי בעולם שאיזה שהוא מפעל במדינת ישראל

מפעל למחשבים, יקבל ערבי לעבודה. אם במפעל לשוקולד לא מקבלים בוודאי לא יקבלו

במפעל למחשבים.

האווירה האנטי ערבית בארץ היא כל כן קשה היום עד שהתמודדות עם בעיית

האקדמאים הערבים הרבה יותר קשה מאשר בעבר. ואני חוששת למח שיקרה בסופו של

דבר, שהערבים ילכו לאוניברסיטת ביר-זית, לזה אנחנו עלולים להוביל אותם במעשינו.

אני לא רוצה להיכנס לנושא הפוליטי אבל אני חייבת לומר שאני חושבת שאנחנו דוחפים

את ערביי ישראל בכלל להקצנה.

היום חסרים לי כאו שני אנשים - סגו שר האוצר ומנכ"ל משרד החינוך וחתרנות.

נזמו אותם לנושא הזה.

הנושא של הכשרת מורים מקרב האקדמאים הערבים זה שערוריה. אני מכירה את

הנושא הזה מ-11 שנותי בוועדת החינוך והתרבות. זה נעשה יותר גרוע.

ע' דראושה;

אני מציע שנזמיו גם את סגו שר העבודה והרווחה.

היו"ר א' נמיר;

אני לא רוצה להגיב על זה. אני יודעת שבביטוח הלאומי היה מנהל סניף ערני.

אני יודעת במי החליפו אותו, לא בערבי.

ע' דרואשה;

גם בלשכת שירות התעסוקה.

ו



קריאה;

יש מכרז.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו יורעים איר תופרים מכרז.

יש לי חלק גדול מאד במסירת נתונים למבקר המדינה הקודם על מינויים

פוליטיים במוסד לביטוח לאומי ובמשרד העבודה והרווחה. אולי צריר להרחיב

את האפשרות של שרים למנות מינויים פוליטיים אבל כל מה שהם יעשו מעבר לזה,

זו תהיה עבירה על החוק. אנחנו מוכרחים לעשות סוף לשערוריה הנוראה הזאת.

אי-אפשר שנהרוס את המדינה.

מהממונה על הסבת אקדמאים אני מבקשת תנסה להכין עבורנו נתונים ביחס

לאקדמאים ערבים. וגדעון עבס - תכין לנו נתונים על ההצעות, מה נעשה ומה

התכניות.

גם ממר, עליזה תמיר, אני מבקשת שנקבל נתונים שבוודאי תוכלי לקבלם

מהמחלקה הערבית ומבית ביל, ואולי גם ממועצות הפועלים.

אנחנו לא נרפה מהנושא הזה. הוא פוגע בנו. אם לא נלר לקראת האקדמאים

אני חוששת שיהיה במדינת ישראל משהו שאי אפשר יהיה לנו להתמודד איתו.

אני מודה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.55.

קוד המקור של הנתונים