ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/04/1989

אבטלה ודמי אבטלה - הצעת חברי הכנסת: יהודה פרח ומנחם פרוש; תכנית חרום לבלימת האבטלה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס. 27 מישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת

מיום ד' ז' בניסן תשמ"ט - 12.4.1989, בשעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; יו"ר אורה נמיר

ש. ארבלי אלמוזלינו

ר. כהן . .

ע. פרץ

י. שפרינצק

י). הולפרט

מוזמנים; מ.. זאב פלדמן - סגן שר העבודה! והרווחה

. י. בליזובסקי - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

ח. זיידמן . - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה .

מ. ציפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ד. מנע - מנכ"ל שרות התעסוקה

י. קנדל - משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

א. מראני - סגן הממונה על התקציבים באוצר

צ. דורי - סמנכ"לית למימון, משרד התעשיה והמסחר

ג. חביליו - מנהלת המחלקה לפרוייקטים תעסוקתיים,

שרות התעסוקה

ד.צרפתי - מנהל המחלקה למחקר, שירות התעסוקה

א. עטיה - יועץ השר לפיתוח תעשיה ביהודה, שומרון ועזה,

משרד התעשיה והמסחר

א. שני - יועץ פוליטי של השר, משרד התעשיה והמסחר

ע. תמיר - נציגת ההסתדרות

י. ארד - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

ש. בריצמן - היועץ המשפטי למוסד לביטוח לאומי

ח. ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין

עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

י. גרשפלד - מנכ"ל "בלארט", התאחדות התעשיינים

י. בר אורן - משרד העבודה והרווחה
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום; 1. תכנית חרום לבלימת האבטלה (הצעת ח"כ ש. ארבלי-אלמוזלינו)

2. אבטלה ודמי אבטלה (הצעת ח"כים י. פרח, מ. פרוש)



היו"ר א. נמיר; אני מתכוונת לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו

שתי הצעות לסדר היום. האחת של חברת הכנסת

שושנה ארבלי-אלמוזלינו, על הנושא של, תכנית חרום לבלימת האבטלה, והשניה -

אבטלה ודמי אבטלה - הצעת חברי הכנסת: יהודה פרח ומנחם פרוש.

בהתאם לנוהל שלנו, המציעים מגישים את עיקרי ההצעה, אני אבקש את חברת

הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו להציג את עיקרי הצעתה. בבקשה.

ש. ארבלי-אלמוזלינו! את הנושא העליתי ב-25 בינואר 89'. אנחנו

עכשיו באפריל, יש להניח שכל אותם הנתונים

שנתתי על מימדי האבטלה במשק בדצמבר, עכשיו בוודאי השתנו. אנחנו כבר

באפריל, והמגמה של האבטלה נמצאת בעליה, לצערי הרב. ושקט

ושלווה במשק. אין הפגנות, אין מי שירים זעקה, אין מי שיתריע. מספר הבלתי

מועסקים עוד מעט יתקרב ל-120 אלף, ואלה שמקבלים דמי אבטלה מתקרבים ל-60

אלף. אני לא מדייקת בנתונים. יש ביטוח אבטלה, תודה לאל, טוב שיש חוק

כזה מביא לשקט. בתוך מקבלי דמי האבטלה נמצאים אקדמאים. אני יכולה לתת

לכם נתונים. למעלה משמונת אלפים מקבלים דמי אבטלה בחיפה, זה כולל אלף

וחמש מאות אקדמאים - חיפה רבתי כמובן. זה 20% ממקבלי דמי האבטלה בארץ.

אני חושבת שהנתונים האלה והמצב הזה חייבים להזיק למישהו. מצב המשק חייב

להטריד את מנוחתו. כל הזמן אנחנו מדברים על הצמיחה. הצמיחה תביא את

הגאולה.

אנחנו לא רואים צמיחה בשלב זה. אולי נשמע מהתאחדות התעשיינים. אולי הם

יודעים יותר מאיתנו. אולי נוכל לשמוע מהם על ראשית תהליך של צמיחה שיכול

להביא גאולה למשק ולירידת מספר הבלתי מועסקים ומספר המובטלים. אנחנו רק

שומעים על מספר המפעלים הנסגרים, על מספר הנפלטים ממקומות העבודה, ואלה

מקומות עבודה מסודרים ומבוססים, ולא רק מקומות עבודה בלתי מאורגנים

וקטנים. גם מקומות עבודה מתוחכמים, אשר עד שיוצרים מקום עבודה כזה, זה לא

כל כך הולך בנקל, אבל בנקל יש פיטורי עובדים, ובנקל מפעלים כאלה נסגרים,

כאשר בהקמתם הושקעו הרבה מאד כספים. אני חושבת שעל ידי המצב הזה, מי

שיוצא הנפגע העיקרי זה התעשיה, ומספר העובדים בתעשיה נמצא בירידה.

אמרנו שהגענו כבר לעידן שהתעשיה הולכת ותופסת את המקום העיקרי במשק,

ובמיוחד התעשיה שמיועדת ליצוא. ובמקום הגדלת מספר המועסקים והעברה

מהשרותים לייצור - זו הסיסמה - הסיסמה נשארת על הנייר, ואין מאחוריה

למעשה שום כיסוי. אין מוטיבציה לעובדים בשרותים לעבור לתעשיה, והתעשיה -

קשה היה לה בשנים האחרונות להתמודד עם המשברים הקשים שפקדו אותה.

וזאת כתוצאה משער המטבע, כתוצאה מהריבית הגבוהה וכתוצאה מהאינפלציה

שהייתה קיימת ואשר באמת פגעה בתעשיה, בענפי התעשיה באופן הקשה ביותר.

דיברתי על התעשיה הפרטית, ואנחנו מתבשרים על הודעות של פיטורים נוספים גם

בכור. אני לא יודעת לאן אנחנו מגיעים עדיין, לא הגענו עוד לסוף הדרך

מבחינת פיטורי עובדים בכור. כל יום יש הודעות חדשות.

אני לא שומעת דאגה. לא של סגן שר העבודה והרווחה. לא של הממשלה. לא מעלים

את הנושאים האלה לדיון בממשלה - שתהייה חייבת להתייחס, לתת את דעתה. יש

קרן ביטוח אבטלה. מה היינו לולא היתה קרן ביטוח אבטלה? המצב היה הרבה

יותר חמור מאשר בשנות השישים, שאנחנו זוכרים אותן, כאשר לא היה לנו חוק.

ואנחנו זוכרים את ההפגנות של "לחם עבודה". אם יש קרן ביטוח אבטלה, זה

צריך להביא שקט ושלווה וחוסר דאגה ושאננות לגורלו של המשק ולפיתוחו?

השאלה היא גם, מה קורה לכל אלה שמפטרים אותם? כל אלה המפוטרים - רבותי מה



קורה איתם? ביניהם יש אנשי מקצוע מעולים, ביניהם על רמה אקדמית, ביניהם

מוהות שבורחים לחו"ל, ואנחנו מפסידים אותם. למדינת ישראל עלה הרבה מאוד

כסף להכשיר אותם. וכל אלה נוסעים. נוסעים לחפש את פרנסתם ואת גורלם ואת

עתידם בשדות זרים. למה כל זה צריך להיותי עכשיו אנחנו מדברים על קליטת

עליה ואנחנו צריכים להתכונן לקליטתם של עולים מברית המועצות. מצב התעסוקה

כאן מרתיע עולים חדשים מלעלות לארץ. נשאלת השאלה מה התוכניות רבותי

לתעסוקה? אני אומרת לכם, אני כבר הרבה שנים בכנסת, ידענו מצבים שונים,

אני לא ידעתי מצב של שאננות כזו, של שלווה כזו, של אלה המופקדים על הנושא

הזה של התעסוקה. ואלה המופקדים על הנושא הזה של מניעת אבטלה, ויצירת

מקורות תעסוקה. אזלת יד כזו, אני עוד לא הייתי עדה לה.

אני לא רוצה להאריך יותר בדיבורים. היה. כאן סגן שר העבודה והרווחה בוועדת

העבודה, והוא הניח בפנינו נתונים... ונשאלת השאלה על כל הפעולות האלה, גם

הוא לא היה איש בשורה באותה הישיבה שהוא השתתף לפני כמה חודשים. הוא אמר

דבר אחד; האבטלה תהייה בעליה. אנחנו לא צופים ירידה באבטלה בכלל. ואנחנו

רואים שזה התאמת, מה שאתה אמרת אז, האבטלה במגמה של עליה, עד היכן אנחנו

נגיע? אנחנו נגיע ל-10% אבטלה כמו שזה היה באנגליה? איפה אנחנו עומדים?

מה התוכניות, מה ההצעות? אין לי מושג.

היו"ר א. נמיר; תודה לחברת הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו.

אנחנו נשמע קודם את סגן השר ולאחריו את מנכ"ל

שרות התעסוקה.
מ. פלדמן
. הנושא רציני. רציני מאוד והדיון צריך להיות

בוודאי רציני ואחראי מאוד. לכן, כדי שנפתח את

הדיון, או נמשיך אותו, באווירה טובה, אני רוצה בכל זאת, מילת סיכום אחת

קטנה, קצת לשמח את הלב. בפעם הקודמת שאירחתם אותי כאן, פתחתי דברי על

ההתייחסות שאני מתייחס לערך "עבודה" ולטיפול בבעיות עבודה, וציטטתי. מדברי

הרמב"ם, להדגיש את החשיבות שאנחנו מייחסים לנושא של מציאת מקומות עבודה

ומניעת אבטלה.

קיבלתי הרושם שמאוד שמחו, במיוחד יושבת הראש נהנתה מהציטוט של הרמב"ם.

הייתי כאמור, לפני כמה שבועות בארה"ב, גם בוושינגטון. במסגרת פגישותי שם

נפגשתי גם עם שר הבינוי והשיכון האמריקאי החדש, שנקרא שם: Secretary of

.Housing and Urban Development הוא הראה לי. את. נאום טקס ההשבעה שלו. שר

חדש, ותראו משהו מעניין מאוד. בנאום שלו, בטקס ההשבעה שלו, הוא ציטט את

אותו רמב"ם בדיוק, שאני ציטטתי כאן בוועדה. הוא סיפר לי שהיתה לו בעייה

אחת. את הציטוט הוא עשה בדיוק, אבל היה לו קשה עם השם - לבטא אותו.

עכשיו רבותי לעניין. ללא ספק, ח"כ ארבלי-אלמוזלינו, המצב חמור. אבטלה

חמורה. הגענו ל-80% אבטלה. אולי כבר עברנו את זה, ולא נראה בטווח הקצר של

חודשים מספר, שיהיה איזשהו שינוי משמעותי לטובה. כי גם התכנית הכלכלית

תצליח, כפי שאנו מקווים, ותהייה צמיחה, ראשית הצמיחה תהייה בוודאי בעיקרה

באמצעות העלאת פריון העבודה. לא, דווקא ע"י יצירת מקומות עבודה נוספים

משמעותיים במשק. וזהו המצב. בוודאי הפתרון העיקרי לבעיית האבטלה הוא

יצירת מקומות עבודה. וזה לא שייך למשרדנו. זה נושא באחריות הממשלה כולה,

בפרט המשרדים שהם מיועדים לזרז, לעזור להכין, ליצור מפעלים חדשים ומקומות

עבודה חדשים.

זה נושא שכולל את כל ענפי המשק, וכל המרכיבים אשר צריכים להביא לידי
צמיחה. זה מקיף משרדים
אוצר, מסחר ותעשיה, ופיתוח ותשתית. כל המשרדים

הכלכליים. גם אם התוכנית של הממשלה היא אחראית וזהירה ומוצלחת ביותר, בכל



זאת צריך פסק זמן כדי שהתוכנית תוכל להיעשות ולעבור את השלבים ההתחלתיים,

עד שנגיע לתקופה המיוחלת, אשר בה, יווצרו באופן משמעותי מקומות עבודה

חדשים. יש לי הכבוד לומר, שלקראת סוף השנה נתקרב לשלב הזה.

ובכן, מה שנותר לנו במסגרת משרד העבודה והרווחה הוא להבטיח מספר דברים:

א. את מקומות העבודה שישנם במשק, ליעל ולזרז את איתורם, לזרז את תהליך

התיווך כדי שהיישום והאיוש של המקומות הנמצאים המזדמנים יהיו מקסימליים

ובזמן מינימלי. ב. בוודאי צריכים להתייחס גם למובטלים למיניהם, ולחשוב

במסגרת האפשרויות הקיימות, כיצד לטפל בהם ולעזור להם.

ישנם באופן עקרוני שלושה מוקדי בעייה: א. הבעייה האקוטית - הידועה, מוקדי

אבטלה במספר עיירות פיתוח, בעיקר בנגב, גם בגליל. ב. הבעייה של המבוגרים

המפוטרים. נושא מיוחד. ג. הצעירים, יוצאי צבא שמשתחררים, שצריכים להכנס

לשוק העבודה והם צריכים לקבל בוודאי תשומת לב מיוחדת. יש גם היבט רביעי,

שאל לנו להתעלם ממנו. אם וכאשר התוכנית של הממשלה תצליח, ולקראת סוף השנה

ובשנה הבאה אכן יווצרו מקומות עבודה רבים, בינתיים אנחנו נכין את כוח

העבודה שיהייה דרוש אז, ובמקצועות שיהייה ניתן לשער מראש שהם יהיו

דרושים. צריך להכשיר את כוח האדם שיוכל לאייש את המקומות האלה.

(הערות ביניים)

יש היערכות במשרד לפי המומחים שלנו, הם מאוד מאוד ערים, ובוחנים לפי

הערכות מומחים כמובן, מה הענפים, ומה המקצועות שיהיו להם דרישות לקראת

סוף השנה, שנה הבאה, כדי שנכוון את ההכשרה המקצועית לכיוונים האלה.

בנוגע לעיירות פיתוח, שם ישנם מוקדי אבטלה. לשם כך יושב כאן יורם

בליזובסקי יו"ר ועדת המנכ"לים, שיטפל בנושא במיוחד, וידווח על מה שנעשה

ועל הביקורים שכבר נעשו בשלושת המקומות בנגב, ומה שמתכננים לעשות ומה

שעשויים עכשיו לבצע בעתיד הקרוב, כדי להקל על הבעיה. אבל, אף על פי כן,

אנחנו חייבים להיות ערים לחשש שבכל זאת, במוקדי האבטלה, יהיה מספר ניכר

של מובטלים אשר הם מיצו את כל אורך ביטוח האבטלה שלהם. לכן אנחנו חייבים

להיערך גם כיצד בכל זאת למצוא הדרך לעזור, להאריך את תקופת ביטוח האבטלה,

למקומות ספיציפיים, אקוטיים, ששם אין פתרון אחר. לא יכול להיות שתשארנה

משפחות שלמות, חס וחלילה, ללא כלום.

בנוגע למבוגרים, למפוטרים מבוגרים. חייבים לבדוק את האפשרות ליצור גשר

בין אבטחת ההכנסה - בין ביטוח אבטלה, לבין הקצבאות למיניהן, הפנסיה

המוקדמת. למצוא איזשהו גשר כדי שהם לא יישארו ללא כלום.

לגבי הצעירים, שנכנסים לשוק העבודה, משוחררי צה"ל. המדיניות שלנו הוא

להפנות אותם להכשרה מקצועית. בדגש על הקניית הכשרה בסיסית, כדי שעם תוספת

הכשרה מינימלית יהיו מוכנים ומוכשרים לכל מקצוע שיזדמן להם בבוא העת.

מובן, שאם יש מצב של כ-60,000 דורשי עבודה בחודש, וכ-20,000 הזמנות

עבודה, את עשרים האלף האלו לתת לפי מידת עדיפות מסויימת. וכן ברור

שעדיפות ראשונה צריכה להנתן לראשי משפחה שהם מפרנסים יחידים.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
מה הקשר ל-60,000 דורשי העבודה?

(הערות ביניים)

מ. פלדמן! דורשי עבודה, עובדים המחפשים עבודה.



ש. אבלי-אלמוזלינו; יש בלתי מועסקים 120,000.

מ. פלדמן! אני מתייחס לכ-60,000 דורשי עבודה אשר רשומים

בשרות התעסוקה. למעשה, אנחנו הרכבנו את עיקרי

המדיניות שלנו בנושא הזה, 13 עיקרים.
היור" א. נמיר
האם אפשר לצלם את זה ולחלק לחברי הוועדה?
מ. פלדמן
, בהחלט, בהחלט. באופן כללי, ארגוני, לסיכום אני
רוצה לומר שני דברים
האחד - לגבי ח"כ

ארבלי-אלומוזלינו, לא היתה התרשלות מצד משרדנו, לא היו תרדמה ושאננות. לא

היה שבוע וכמעט לא היה יום בו לא זרזנו, לא דחפנו שייעשה מה שניתן

להיעשות, י מה שצריך להיעשות. וכדי להבטיח מקסימום תיאום בין הזרועות של

המשרד, הקמנו מטה אבטלה, בתוך מוסדנו, ובו נציגים של שרות התעסוקה כמובן,

הכשרה מקצועית, ביטוח לאומי, ואגף התכנון כוח אדם ברשות מנכ"ל המשרד. כדי

לתאם וכדי לזרז ולהבטיח שייעשה המקסימום והמחדלים יהיו או 0 או קרוב ל-0.
היו"ר א. נמיר
תודה. קיבלתי ברגע זה הודעה מהיו"ר להפסיק את

הישיבה. ביקשתי את שמואל יעקובסון, ואני לא

אפסיק את הישיבה. אני מציעה את הסדר הזה: מה שחשוב לנו מאוד לשמוע זה

דיווח קצר, ודוד מנע - אתה יודע למסור בתמציתיות. נשמע דיווח של שרות

התעסוקה על הנתונים, את מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר שעומד בראש וועדת

המנכ"לים בנושא התעסוקה, וההסתדרות. אני אבקש מכולם - טלגרפית. לאחר מכן,

חברי הועדה, ואני אנסה גם למנכ"ל הביטוח הלאומי ולתעשיינים לתת את רשות

הדיבור.
ר. כהו
אני יכול להציע הצעה? מאחר שזמננו ממילא קצר.

אני מסכים עם סגן שר העבודה והרווחה. הם לא

יוצרים את האבטלה. הם גם לא יכולים להתמודד אתה. הם מקבלים תופעה נתונה.

אני מציע לעזוב את הנתונים. ניגש למר בליזובסקי שייצג את עמדת הממשלה. את

הנתונים כולם יודעים.
מ. פלדמו
יש לי תחושה שאנו יושבים כאן על סיכות,

רוצים להכנס למליאה, והדיון לא יהיה ממצה.

אורך זמן דרוש לזה, ואני מציע להקדיש לדיון הזה זמן אפילו באמצע הפגרה.
היו"ר א. נמיר
אדוני, שלא תתדאג, יהיו לנו עוד הרבה

דיונים. זה יהיה אחד הדיונים שלא יירד מסדר

יומנו. בבקשה. דוד מנע ואחריו מנכ"ל משרד התעשיה.
ד. מנע
אני רוצה לומר מספר דברים מבחינתנו. הנתונים

כולם כמובן ידועים וברורים. בחודש מרץ 89'

נרשמו 70,000 דורשי עבודה בלשכות התעסוקה, ונרשמו בסך הכל 20,000 הזמנות

לעובדים, כלומר, 50,000 דורשי עבודה - אין להם תעסוקה. מה שאמרה ח"כ

ארבלי-אלומזלינו, לגבי חיפה למשל. יש אבטלה בחיפה. ישנם 8,000 דורשי

עבודה שנרשמו בלשכת התעסוקה בחיפה במרץ 89', ונרשמו 1,000 הזמנות בלבד.

כלומר, אנחנו כשרות התעסוקה, כמשרד העבודה והרווחה, נעשה את כל המאמצים



לאייש את כל 1,000 המשרות האלה ונעשה עוד יריד תעסוקה בחיפה, ונעשה עוד

סדנאות ונגייס עוד כמה הזמנות, יהיו מחפשי עבודה שלא תהייה לחם תעסוקה,

כי אין. לא הקימו מפעלים בחיפה בשנים האחרונות, ולא הקימו שום מקומות

מיוחדים. אנחנו כשרות תעסוקה אחראים על ההזמנות שמגיעות אלינו, על הפער

הזה אחראית הממשלה כולה. בתהליך של צמיחה עליה להקים מפעלים חדשים,

להרחיב מפעלים קיימים. לא משרד העבודה, לא שרות התעסוקה. אנחנו חייבים

לתת את השרות הטוב על מנת שאותן הזמנות המגיעות ללשכה. יאויישו בכוח אדם.

אלה הנתונים.

באזור הנגב 6,500 דורשי עבודה בחודש מרץ 89/ 2,800 הזמנות לעובדים. חלק

מההזמנות עונתיות. יחד עם זאת, יש הזמנות שלא סופקו. לא היו עובדים. חלק

מהן עבר לערביי יש'יע. הזמנות לעובדים - 20,000, הזמנות שלא סופקו 3,400,

הועברו לביצוע לערביי יש'יע 1,600. כלומר, היו כ-2,000 הזמנות לעובדים שלא

אויישו עדיין. זה כל מיני עבודות מקצועיות, עבודות שרותים שאפילו ערביי

יש"ע לא רוצים לעבוד אותן. בכל אופן הפער הזה הוא פער גדול, שאנחנו

כולנו, כממשלה, צריכים לתת את הדין על זה. זה לגבי הנתונים.

אני חוזר שוב על אזור הנגב. 6,500 דורשי עבודה בנגב. הזמנות בנגב לעובדים

- 1,319. 7 דורשי עבודה למשרה מוצעת. הזמנות שלא סופקו כ-70. האינדיקציה

הזו מצביעה ברורות על כך שישנה תחרות על כל הזמנת עבודה של 7, 8 אנשים

במוקדי האבטלה. הנתונים האלה פורסמו ע"י משרד העבודה, על ידינו.

אנחנו כשרות התעסוקה יכולים להתמודד בנושא הזה של ההזמנות. אנחנו עשינו

ירידי תעסוקה, בשיתוף פעולה מבורך של ההסתדרות וגם של התאחדות התעשיינים.

הגיעו אלינו קרוב ל- 39,000 עובדים, ב-20 ירידים, כ-20% מאלה קיבלו

עבודה. קיבלו פתרון תעסוקתי. בין אם זו עבודה מיידית ובין אם הכשרה

מיקצועית, ובין אם זה איזשהו ייעוץ או הכוונה מיקצועית. כל הדברים האלה

הם בחזקת אספירין. משום שזו לא התמודדות מלאה עם הנושא של האבטלה.

מ-39,000 דורשי עבודה כ-6,000 קיבלו פתרון תעסוקתי. לכל האורך: פתרון

מיידי, הכשרה מקצועית, שלבי קליטה וכדומה. אנחנו מכינים סדנאות תעסוקה

בברכתו של סגן השר פלדמן. סדנאות תעסוקה למובטלים בלשכות.

אנשים מובטלים זה הלם. זה הלם במשפחה. מלמדים אותם איך לגשת למכרזים, איך

למלא קורות חיים, איך להגיע לראיון לעבודה חדשה. הדברים האלה חשובים גם

למובטלים. הדברים האלה לא יפתרו. אנחנו משתתפים בהסעות של מובטלים.

להערכתי תקציב ההסעות הוא בלתי מוגבל. להסעות למפעלים במוקדי אבטלה.

יש גם ההכשרות פנים-מפעליות והכשרות בתוך מפעלים במימון מפעלים הנתקלים

בקשיי נזילות באיזו שהיא צורה, דרך הקרן, או דרך דמי אבטלה. ואם יש

איזשהו מפעל שאנחנו החסרנו, עליזה תמיד טורחת להזכיר לנו שאנחנו צריכים

לטפל גם בו. אנחנו פעלנו רבות בנושא של מפעלים. עשינו עבודה יפה מאוד.

בסולתם, בפינציה ירוחם, ובהרבה מפעלים שילמנו דמי אבטלה בתוך כמה חודשים,

והשקענו בהכשרה מיקצועית, כדי שהמפעל לא יסגור את שעריו.

יש לנו גם תוכניות מסויימות לשנה הקרובה.

ר. כהו; זה מוגבל לחצי שנה? שר העבודה והרווחה לפני

שנה דיבר על האפשרות של הארכה כאשר העניין

מוצדק. השאלה היא, האם עברתם את החצי-שנה? עפ"י החוק.
ד. מנע
דיבר מר פלדמן על הנושא של הארכת דמי אבטלה.

יש תוכניות בנושא הזה. למשל בציקלון. ישנו

מפעל ציקלון בכרמיאל. יש שם אבטלה בכרמיאל. בכל אופן חסרים למשל מכונאי

מטוסים. חסרים 30 איש. לקחנו מובטלים מכרמיאל, שיבצנו אותם במפעל, הם



יוכשרו מיקצועית בנושא הזח ויקבלו דמי אבטלה כהכשרה מיקצועית. אנחנו

חייבים לחתמודד בנושא של אבטלה באמצעים בלתי שיגרתיים. הם מקבלים את דמי

האבטלה בתוך המפעל. במקום שכר. כ- 1000-2000, בכל הארץ - כ-1,000. יחד עם

זה, אני רוצה לשבח את העבודה של עובדי השירות. בחודש מרץ 88' נרשמו ברחבי

הארץ 39,000 דורשי עבודה, ובחודש מרץ 89' - אחרי שנה, יש כ-70,000. זו

עליה של כ-80% בדורשי העבודה שמגיעים ללשכות. הגיעו הזמנות בחודש מרץ

88' 18,000 הזמנות, ובחודש מרץ 89' - 19,000 הזמנות, ויש גם ירידה.

במצב ההזמנות לא חלה עליה דרסטית....

במשרד שלנו לא קיבלנו עובדים נוספים, לא עלינו בתנאים, לא בשעות נוספות,

לא בתנאי רכב, לא בשום דבר בשרות התעסוקה. וזה אף על פי שפעם, פקיד של

לשכת התעסוקה קבל 100 איש, במכסה של תקן של עובד, והיום כ-300. הוא אומר

את זה כנקודת ציון לשרות. הכוונה להספק. אני רוצה לציין שאנחנו נמצאים

היום בתהליך של מיחשוב. עדיין קטן מאוד. זעקנו, דברנו עם האוצר.

אני חושב שאם אנחנו רוצים לטפל כהלכה בנושא של האבטלה, אנחנו חייבים לקבל

סיוע מהאוצר, גם להכשרה מיקצועית, גם לשרות התעסוקה. מבחינה לוגיסטית,

להגדיל את הקורסים, לאפשר ליותר ויותר עובדים להכנס במסגרת האבטלה שלהם

לקורסים של הכשרה מקצועית. להכין את מסגרת הקורסים. אם ועדת העבודה

והרווחה תסייע לנו בנושא הזה, אנחנו נשמח. טיפול באבטלה הוא שיתוף פעולה

של כולם. של שרות התעסוקה במשרד העבודה והרווחה, של ההסתדרות הכללית, ושל

התאחדות התעשיינים. כולם יחד כגוף אחד - נוכל בהחלט להתמודד עם זה.
היו"ר א. נמיר
תודה. בבקשה יורם בליזובסקי, מנכ"ל משרד

התעשיה והמסחר, יוי'ר ועדת המנכ"לים.

י. בליזובסקי; רבותי חברי הכנסת, יש קשר ישיר בין המצב

הכלכלי במשק לבין מצב התעסוקה. במשק שנמצא

בנסיגה, יש פליטה של עובדים, יש גידול באבטלה. במשק שצומח, יש קליטה של

עובדים. הבעייה מצטמצמת. המשק הישראלי ב-1988 הוא לצערנו משק שנמצא

בנסיגה. אם בעולם המערבי, הדעה היא ש-1988 היתה תקופה של התרחבות, שלא

זכורה מאז ראשית שנות ה-70', הרי שבישראל התפוקה התעשייתית פחתה, הצטמקה

ב-3% .וודאי שיש קשרי גומלין בין המשק הישראל למשקים בעולם, כי זה משק

פתוח. הכלכלה שלנו היא כלכלה פתוחה. חובה עלינו לשאול מה קרהי איך זה

שהעולם התרחב, המשקים האחרים הגדילו את עצמם, והמשק הישראלי נמצא בנסיגה.

1988 היתה שנה שבה היתה שחיקה עצומה בריווחיות הייצוא. היות שכ-50%

מהתפוקה התעשייתית מיועדת לייצוא, ברגע שהיתה שחיקה עצומה בריווחיות

הייצוא, ברגע שמיולי 1985 ועד סוף 88' נשחק הדולר ב-35% ריאלית, לא פלא

שסה"כ הייצוא הישראלי ב-88' גדל רק ב-2.5% ריאלית, בעוד שבעשור האחרון

הוא גדל בממוצע של 8% ריאלית. התוצאה פשוטה. פחות תפוקה, פחות ייצוא,

פחות תעסוקה. ההשקעות במשק, בתעשייה, ירדו ריאלית ב-150/0. אם יש פחות

השקעות - פחות יש צורך בתוספת כוח אדם. נכון שחלק מהאבטלה היא אבטלה

. כתוצאה משינוי מיבני, מהתייעלות של התעשיה, וזה חיובי. כשאנו באים לדיון

על בעיות אבטלה ותעסוקה, אסור לנו לעצור תהליכי התייעלות. המשק הישראלי

לא יוכל להתחרות במשקים אחרים, אם הוא לא יהיה יעיל לפחות כמו המשקים

האחרים. אינני יודע, ואין לנו מדד - מה מתוספת המובטלים הם מובטלים

שנפלטו כתוצאה מתהליכי ייעול. אבל בפירוש אפשר לראות מפעלים, שפיטרו מאות

ואלפי עובדים, והתפוקה פר-עובד - גדלה. זה המדד הפשוט ביותר לראות
התייעלות ושיפור. אני אומר
חייבים לטפל בנושא האבטלה, אבל כשמדברים



- 7 -

באבטלה, לא נעצור הליכים שיש בהם כדי לשפר ולשנות את מבנה המשק בכיוון

הרצוי.

אני לא אכנס לפרטים כי היו"ר בקשה לקצר. אני אעבור ישר לוועדה.

כשהחלו להגיע נתונים המצביעים על החמרה במצב האבטלה, התקיים דיון בממשלה

והממשלה החליטה על הקמת ועדת מנכ"לים, עוד בממשלה הקודמת. הממשלה

הקודמת דנה בנושא והחליטה להקים ועדת מנכ"לים. דו"ח הוועדה הוגש לממשלה

ב-17 בינואר. זו כבר הממשלה החדשה. הוועדה שנתמנתה כללה את המומנה על

התקציבים, מר דוד מנע, מנכ"ל שרות התעסוקה, את מנכ"ל משרד האנרגיה

והתשתית, את מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון, ואת ד"ר יצחק קנדל שהיה אז

המנכ"ל בפועל של משרד העבודה והרווחה, ואני עמדתי בראש.

היו"ר א. נמיר; אני רוצה להבין משהו. הייתה ועדת מנכ"לים

קודמת למה שאתה כאן מציין. היא מתה מוות טבעי

כשאתה עמדת בראש. הייתה ועדת מנכ"לים, אני זוכרת כשהיה מר יהושע פורר,

והיא הייתה וועדה של כל המנ"כלים שנוגעים בדבר. מנכ"לים, מנכ"לים. הוקמה

וועדה נוספת, שעכשיו קראת את שמותיהם, בשלהי תקופת הממשלה הקודמת. מה

קורה בממשלה הזו? שוב הוקמה ועדה? או שאתם ממשיכים לפעול, אלה שהיו

אזי

י. בליזובסקי; ממשיכים לפעול. התחלפו חלק מהמנ"כלים. מכיוון

שחלק מהמנכ"לים התחלפו... אותו הרכב יושב.

במקום ד"ר קנדל - יושב מר חנוך זיידמן שהיום הוא מנכ"ל משרד העבודה

והרווחה, במקום מר משה גברת (ל) שהייה מנכ"ל משרד הכלכלה - יושב מחליפו

מר הרמלך. דוד מנע - נשאר, אני - נשארתי, ד"ר נתן ארד - נשאר.

לשאלתו של ח"כ רן כהן אני אענה, ואני אצרף גם את ההערה של עליזה.

הממשלה בהחלטתה מס' 1501 מישיבתה ביום א' י"א בכסליו, 20 בנובמבר 88',
החליטה
"א. להטיל על צוות מנהלים כלליים בראשותו של המנהל הכללי של משרד

התעשיה והמסחר ובהשתתפות המנהלים הכללים של משרדי העבודה הרווחה, הכלכלה

והתכנון, אנרגיה והתשתית, המנהל הכללי של שרות התעסוקה, הממונה על

התקציבים במשרד האוצר, להכין הצעות לתפעול בהחמרה במצב התעסוקה. הצוות

ייוועץ בנציגי התאחדות התעשיינים, בהסתדרות הכללית, ככל הנחוץ. דיוני

הצוות יכללו גם את ענף התיירות. המשך הדיון יימשך."

זה היה ב-20 בנובמבר 88'. הוועדה התכנסה. צירפנו כפי שאמרתי, את נציגי

ההסתדרות ואת נציגי התאחדות התעשיינים. הוועדה ישבה מספר ישיבות, הגישה

דו"ח ביניים, עוד לפני ינואר 89'. אז הוועדה הפנתה את תשומת לב הממשלה

שעד שלא יוחלט על צעדים מקרו-כלכליים, למעשה היכולת של הוועדה להשפיע היא

מאוד מצומצמת. ואכן, כשהגשנו כבר את דו"ח הוועדה, ב-17 בינואר 89', זה

היה לאחר שהממשלה החדשה כבר החליטה על מספר צעדים כלכליים. על שינוי פני

המשק, על מעבר ממשק שנמצא בנסיגה למשק שמתחיל תהליך צמיחה, למעשה קיבלנו

תשובה מסויימת, ואני אתייחס לזה. ואז למעשה, עיקר עבודת הוועדה והמלצות

הוועדה, התייחסו לרברים שהם לא במקרו אלא במיקרו. אני כאן רוצה להבהיר

בצורה חד-משמעית, כי נדמה לי שמשתמשים בוועדה יותר מדי כתשובה לבעיות

האבטלה. אין בעבודת הוועדה, בהמלצותיה כדי לפתור את בעיות האבטלה של

מדינת ישראל. הוועדה יכולה לתת פתרונות נקודתיים. היא יכולה לקחת ישוב

מסויים שבו שעור האבטלה גדל מעבר לממוצע הארצי, ולנסות לטפל בו. היא

יכולה וגם כן בערבון מוגבל, לקחת מפעל מסויים ולטפל בו. אין לנו הכלים

לטפל בבעייה הכלל משקית, או בבעיית האבטלה כפי שהיא מופיעה בנתונים

החמורים שהוצגו כאן. זו נקודת מוצא, אני חייב לתת את הקרדיט לחברי .



הוועדה, ששמם לא ייכנס לאיזה נסיון כושל, אנחנו עושים הרבה ותיכף אפרט.

אבל בגבולות מאוד מצומצמים ובכלים מאוד מוגבלים.

ר. כהו; רגע יורם, לא היתה לממשלה תוכנית כוללת לגבי.

בעיית האבטלה?
י. בליזובסקי
נאמר, להציע הצעות לממשלה.

ר. כהו; אס לא אז ברור לגמרי מה שהסברת לנו עכשיו,

חושב ביושר ומאוד בהגינות. יפה מאוד אמרת את

זה. אם כן - השאלה היא מה קרה עם הדו"ח, עם ההמלצות האלה? האם הממשלה דנה

בזה? מתי דנה בזה? מה החליטה? האם השרים שלכם - של המנכ"לים, דנו בזה? מה

קרה עם זהו
י. בליזובסקי
היה רצון רב בין חברי הוועדה להגיע לנוסח

מוסכם של המלצות שתוגשנה לממשלה, וברגע שזה

היה הקו, מובן שהיה צריך להתפשר. היו שרצו בהתחלה אמצעים דרסטיים יותר,

והיו כאלה שרצו פחות אמצעים. הוגש הדו"ח לממשלה, והוגש כדו"ח פה-אחד.

הממשלה דנה בדו"ח הזה ואימצה את הדו"ח כמקשה אחת. כלומר, היה דיון

בממשלה החדשה, והיא אישרה את הדו"ח כמקשה אחת. הממשלה הייתה עדיין

הקודמת (כשהוועדה מונתה) ואחרי הבחירות עם הקמת הממשלה החדשה, היא כבר

קבלה את הדו"ח. כפי שאמרתי, הממשלה החדשה דנה, והיא אמצה את הדו"ח. דו"ח

הוועדה עוסק למעשה בשישה תחומים, ואנסה ממש במהירות לעבור עליהם: תחום

אחד - שיפורים בתפקוד שוק העבודה ובהעברת מידע. למעשה מר דוד מנע כבר קצת

עסק בזה בדבריו. תחום שני - סיוע פיננסי למפעלים במצוקה זמנית, לשמירת

היקף התעסוקה. תחום שלישי - תמרוץ ישיר לעבודה, סגן השר עסק בזה. תחום

רביעי - שינוי בחקיקה הנוגעת לעבודה. תחום חמישי - הקדמת השקעות תשתית.

תחום שישי - הקמת ועדת מעקב. אני רוצה לעבור דבר דבר.

לגבי שיפורים בתפקוד שוק העבודה ובהעברת מידע, אני לא אחזור. אני אנסה

להתרכז יותר בתחום הפיננסי למפעלים במצוקה זמנית. הממשלה החליטה להעמיד

מסגרת תקציבית בסך של 36 מיליון ש"ח לצורך סיוע פיננסי למפעלים במצוקה.

נקבעו קריטריונים להפעלה. נקבעו קרטיריונים לסיוע פיננסי. והיום, לאחר

שעובדת ועדת משנה. מטעם ועדת המנכ"לים שמסיירת בשטח, היום היא מסיירת

במקום השישי, עם צביה דור, יו"ר הוועדה המסיירת. זו ועדה שבוחרת לה

כל פעם יישוב.... היו באופקים, היו בנתיבות, ירוחם, במגזר הדרוזי, והיום

- במגדל העמק. הם הלכו למקומות לפי שעור האבטלה. התחילו בישובים בהם

שיעור האבטלה הרבה יותר גבוה מהממוצע הארצי ב-9, 10, 11 אחוז. לא כיסו

עדיין. מסתבר, שכבר ראינו את זה אחרי הסיור השלישי, ולגבי המגזר הדרוזי

היתה הצלחה, שם נתנו פתרונות רבים מאוד בשטח. בכל אופן ברור לנו כבר

היום, שהקריטריונים שקבענו לנו, אינם נותנים תשובה לבעיות בשטח. אפשר
לטפל בבעיה נקודתית בשני אופנים
לבוא לקחת מפעל שאומר, אני נמצא במצוקה

פיננסית, אם לא תעזרו לי אני מפטר כך וכך עובדים. ע"י סיוע פיננסי אני

מונע את הפיטורים. זה כשלעצמו טוב, משום שאנחנו מונעים זריקה של עובדים

נוספים למעגל המובטלים. דרך אחרת אלטרנטיבית - לבוא לומר, יש מישהו

שמעסיק xעובדים. אבל אם ניתן סיוע נוסף, אפשר לקלוט עובדים נוספים.

ראינו בהתחלה, שאנחנו נותנים סיוע רק למצוקה פיננסית לכאלה שממש במצוקה,

ואנחנו לא נותנים לכאלה שיכולים לקלוט עובדים נוספים. מסתבר שמרבית

הבקשות שמגיעות הן דווקא לסיוע פוזיטיבי, אם אני יכול לקרוא לו כך, תנו



לי כך וכך הלוואה, אני אוסיף מחלקה, ארחיב את קו הייצור, אני יכול לקלוט

עוד כך וכך עובדים.

אנחנו קיימנו בשבוע שעבר ישיבה. יש חילוקי דעות בין חברי הוועדה. יש חלק

מחברי הוועדה שלא מוכנים לשנות את הקריטריונים. אני מוכרח לומר שההסתדרות

ומשרד התעשיה הולכים כאן יד-ביד. אנחנו רואים את הנושא ראש-בראש. לדעתי,

חייבים לשנות את הקריטריונים לכיוון של הרחבת הכלים, כי אחרת חבל.

היו"ר א. נמיר; מה זה אצלך הרחבת הכליל

י. בליזובסקי! בא היום מפעל ואומר: תתנו לי 150 אלף שקל

הלוואה, אני מבטיח לקלוט עוד עשרה עובדים. אני

אעצום עין אחת, לא אחתים אותו על החוזה, אתן לו את ההלוואה, יאפשר לו. גם

אם צודקת ח"כ ארבלי-אלמוזלינו - אולי אחרי שנה הוא יפטר את העובדים. אולי

הוא אומר לי 10 ויקח 7. אין לנו ברירה. רבותי, הבעיות בשטח הן כאלה

שאנחנו חייבים להתחיל לטפל בעובד, עובד. אנחנו יורדים לרמת המיקרו. לרמה

הנמוכה ביותר מבחינת גודל, לא מבחינת חשיבות. אנחנו רואים שזו הבעיה. אם

לוקחים עיירה שיש בה מאות עובדים, ואני מצליח על ידי כך להוסיף 100

עובדים למעגל הייצור, אני חושב שאנחנו רק צריכים להשתבח על כך ולקבל את

הסיוע.

זה חייב בשינוי הקריטריונים. כלומר, היום הקריטריונים הפיננסיים שיש לנו

אינם מספיקים. דבר שני - הריבית. רבותי, ריבית רצחנית. לתת היום למפעל

במצוקה הלוואות בשיעור ריבית של 7.50/0 צמוד, אז מה אנחנו עושים? אנחנו

שופכים שמן על מדורת המצוקה.

אז יש כבר נכונות היום באוצר לרדת ל-6.1%. עדיין זו לדעתי ריבית גבוהה

כשמדובר במצוקה.

היו"ר א. נמיר; כמה יש בפועלן נכונות יש באוצר, אבל כמה

משלמים התעשיינים לדוגמא היום, ריבית?

יותר מ-6.5%.

י. בליזובסקי; כן, אבל פה אם אנחנו רוצים לעסוק בנושא מצוקה,

אנחנו חייבים לתת כלים אקטיביים (?) (קריאות

ביניים - זו הנקודה שאני חושב שחייבים להוריד את הריבית). עכשיו, נקודה

שלישית - בתחום הזה, זו הבעיה של בטחונות. מפעל שנמצא במצוקה, לא יכול

להכנס לבנק לבקש אשראי. מי ידבר איתו? אם הוא אינו מסוגל לתת ביטחון, אני

יכול לתת לו את הכסף. הכסף עומד לרשותו. הוא מקבל את מאות אלפי השקלים.

אבל אנחנו לא נותנים בטחונות. ההלוואה מתבצעת באמצעות בנק מסחרי. אם הוא

לא מעמיד את הבטחון, את הבטוחה, הוא לא יכול לקבל. אז ההלוואה הופכת

להיות פיסת נייר. אלה שלושת הדברים שלדעתי חייבים לקבל היום. יש ביקורת

על הדרך הזו, אבל זו הדרך היחידה שאני רואה היום. אני מסכם; 1. להגיש

קריטריונים, 2. להוריד ריבית, 3. לאפשר לתת במקרים שנשתכנע ולא בכולם,

לאפשר לתת ערבויות. זה בתחום הפיננסי.

בתחום התימרוץ הישיר לעבודה, שני משפטים. זו דרך שצריכה להשתלב בתוכנית

הבראה. כלומר, אם יש מפעל המגיש תוכנית הבראה, וחלק מהסיוע שלו זה תמריץ

ישיר בעבודה, אנחנו נשב, ואני מציע שאנשי משרד העבודה ושרות התעסוקה,

הם יפרטו.

לגבי שינויים בחקיקה, גברתי יו"ר, שר האוצר הוריד את זה מיד מסדר היום.

למרות שהיו כאן המלצות....



היור א. נמיר; אתה מתכוון לשכר המינימום?

י. בליזובסקי; כן. למרות שהוועדה בחרה את העברית שלא מבינים

מה שהיא התכוונה. כל כך השתדלו בעברית,

במילים - לשחק, שבסוף לא הבנו מה שרצינו בעצמנו. אבל שר האוצר הוריד את

זה, ולמעשה, להחלטת הממשלה, הנושא הזה בכלל לא נכנס.

נושא חשוב זה נושא הקדמת ההשקעות בתשתית. שוב פעם, משקים שנמצאים

במצוקה, בנסיגה ורוצים לעבור לשלב הצמיחה, משקיעים הרבה מאוד בתשתית. חלק

גם בתעסוקה, וחלק גם בהבטחת המשק, להכין את המשק לקראת הצמיחה. אנחנו

יודעים בדיוק מה המצוקה התקציבית, הנקודה כולה, זו וועדת המעקב. וועדת

המעקב נותנת תשובה לכך.

למרות שבדו"ח של הוועדה קבענו דרך עבודה שונה מוועדת פורר, ווועדת

בליזובסקי - שאחי'כ החלפתי, כי היא באמת היונה ועדת שטח. לא היו שום

תקציבים. הפעם לפחות לוועדה יש כסף. לוועדת פורר לא היו תקציבים, אבל היא

פעלה בצורה של הליכה המנכל"ים מתכנסים, אבל הצוות שהזכרתי קודם,

הצוות ברשותה של צביה דורי, שהיא סמנכ"לית עם אמון במשרדנו, מחקה במידה

רבה, חיקוי פוזיטיבי, את עבודת ועדת פורר, אבל הפעם יש לה הכסף. צריכים

לתקן את הקריטריונים, אבל לפחות מבחינה זו יש שיפור.
היו"ר א. נמיר
עכשיו לסדר. תראו. אני רוצה שלושה אנשים, כל

אחד לא יותר מחמש דקות, אין לנו ברירה כי אחרת

יבואו הסדרנים של הכנסת לסגור את הישיבה, כי רשומים הרבה חברי ועדה.

עליזה - את הראשונה, אני מאוד מבקשה חמש דקות, אחריה נציג התעשיינים,

ואחרון המנכ"ל ואח"כ חברי הוועדה.

ע. תמיר; אם אני מתבקשת בקצרה, בקצרה רבה, אני מוכרחה

לומר את המשפט הפותח שההסתדרות מאוד מאוד

מודאגת מהתהליך שהחל לפני למעלה משנה, ולא רואים עדיין שום סימנים, שום

אינדיקציות שהתהליך הזה משנה כיוון. ההפך הוא הנכון. אם בחודש פברואר

קיבלו 41,500 מובטלים ביטוח אבטלה 6 ימים +, והנתונים כפי ששמענו עם

ה-112 אלף דורשים, ומחפשים - 70 אלף, ועשרים אלף הצעות עבודה, הנתונים

האלה הם קשים ביותר, ויש מי שזוכר גם את מיתון 65' ואז הנתונים היו

מבחינה יחסית טובים יותר מהנתונים היום. אבל, באמת, אמות הסיפים זעו

במדינת ישראל אז, ואני בהחלט חושבת שמה ששמענו בפתיחה של ח"כ

ארבלי-אלמוזלינו, זה בדיוק מה שהיום מאוד מוזר, שכל המערכות כאילו,

יכולות לחיות עם זה. אנחנו בשטח מקבלים תגובות קשות מאוד, כלפי כל הממסד.

נכון, אולי מה שהיום ישנו ולא היה קיים אז ב-65' זה ביטוח אבטלה. ביטוח

אבטלה, נותן פסק זמן למובטלים - הם מחוברים עדיין לחמצן, הם

יכולים לסייע לעצמם. אנחנו בוודאי לא נדבר על זה. אני שומעת הרי את

ההצעות לתקן ולהקשיח ולשנות בסעיפי ביטוח האבטלה. לא פה - לא עכשיו הזמן.

הבעיות בוודאי ללא כל ספק צויינו כאן, ואנחנו מכירים אותן. הן בתחום

המקרו ובתחום המיקרו, ואני חושבת שבכל נושא, חשוב שוועדות הכנסת, אם זה

וועדת העבודה ואם זה וועדת הכלכלה, .יתנו את דעתן על הבעיות. ציין יו"ר

וועדת המנכ"לים באופן מאוד סכימתי-כללי את הבעיות, אבל אי-אפשר להסתפק

בזה. מוכרחים לרדת לנושאים המהותיים. יש מבנה תעסוקתי, יש היום טכנולוגיה

שמחליפה בטווח המיידי ידיים עובדות, ואי אפשר אחרת. לא נכנסו לתוך העומק.

אבל, בו זמנית, כאשר ארנונה על תעשיה גבוהת כל כך, אומרים לי מעסיקים-

איך אנחנו יכולים לא לפטר עובדים, אם רק ארנונה למפעל אחד, משלמים מליון



דולר בשנה? במצב היום, של שער הדולר, ושל השוק, ושל הריווחיות, צריך

להרויח מליון דולר, זה היום לא קל. ועם זה צריך לשלם רק ארנונה, בלי כל

שרותים. כמובן שהקל ביותר זה שוב להתייעל. המילה התייעלות היום היא הרי

מילת הקסם וזה בדיוק אומר - פיטורים. זה בדיוק אומר פיטורים נוטפים.

שמענו את גובה הריבית, שזו ממש ציניות לדבר על סיוע. יש ויכוח בין

ההסתדרות לבין ועדת המנכי'לים אם יש שם 36 מיליון ש"ח או 200 מיליון, לפי

ההסכם של קיסר פרס. אבל היום זה בכלל לא רלוונטי. מפני שבינתיים, אפילו

אגורה אחת לא הוצאה. בבדיקות של חמשת הישובים האלה, ואני השתתפתי בשניים

מהם, על-מנת באמת להתרשם מהעבודה של ועדת המשנה, אף אחד לא רצה לקבל

בתנאים האלה את הסיוע. כי זה סיוע שגם בתנאים רגילים אסור שיחייה קיים.

שמענו בוועדת המנכ"לים האחרונה של דוד בועז, אשר על התקציבים, שאמר, הוא

לא ידע בכלל שזו הריבית ואלו הם התנאים של משרד המסחר והתעשיה - קרן

מצוקה. ז"א, אתה לפעמים לא מבין. לא מבין מה קורה. במצב כזה, אנחנו ראינו

מה עשו שני מנהיגים שמרנים מובהקים שאינני מזדהה אתם - בעולם. ריגן

ות'אצר. איך הם במצוקה של אבטלה של 10 ו-11% הורידו בשנתיים את האבטלה

לרמה של 7 ו-6%. על ידי תמרוץ. על ידי ירידת הבירוקרטיה. על ידי הקמת

יזמות, ועידוד יזמות קטנה. מקומות עבודה. ואצלנו, כל הזמן הבירוקרטיה -

ידה כבדה יותר. הנושאים כל כך קשים שהיום, עם כל הירידים, יש ביקורת,

ואנחנו מבקרים האחד את השני, וכל הכלים העומדים לרשות המערכות, אלה כלים

מוגבלים. מישהו אמר בצדק, אלה הם אספירינים. אבל ברמה של

ההתמודדות עם הבעיה מספר אי היום במדינת ישראל ובחברה הישראלית, אני

חושבת שאם אנחנו לא נמצא דרך לתת פתרון ולא רק ל.(?). צמיחה, צמיחה וכל

הזמן צניחה. זאת עובדה. מדברים כל הזמן על צמיחה והעובדות מדברות על

צניחה. אנחנו רק מאחלים לשר האוצר שתוכנית האוצר תתממש. בינתיים, אנחנו

נאבקים על מנת להכריח את כל המערכות לעשות יותר. אנחנו מאוד מודאגים

ואנחנו חושבים שיחד עם הכנסת ווועדותיה, אולי נצליח לזעזע את המערכת

הציבורית במדינת ישראל, להיות יותר מודאגת ממה שקורה.

היו"ר א. נמיר; תודה לעליזה תמיר. מר גרשפלד, אבל שוב אני

מתנצלת - מאוד בקיצור. מהתאחדות התעשיינים.

י. גרשפלד; יו"ר, חברי. הכנסת. אנחנו הגשנו לכם נייר די

מפורט ולכן אני אתן רק מספר הדגשות על מה

שנאמר שם. אולי אוסיף מספר מילים. אין ספק שהמדיניות הכלכלית של השנים

האחרונות פגעה קשה בכושר התחרות של התעשיה הישראלית. התעשיה הישראלית

נפגעה גם מבית וגם מחוץ. וכתוצאה מהתהליכים האלה, חל גידול באבטלה של

עובדי התעשיה. סה"כ המועסקים הישראלים בשנת 88' קטן ב-7,000 איש, כאשר

בחקלאות מספר המועסקים קטן ב-5,000. ירידה זו התרחשה בתקופה שבה גדל היקף

המועסקים במשק בכ-50,000 איש שנקלטו בשרותים, במסחר. הנתונים של הרבעון

הראשון של 89' אף הם אינם מעודדים רבותי. התחדש גידול בשיעור האבטלה לאחר

שירד ב-1988. השפל בהשקעות נמשך. הייצור התעשייתי עדיין נמצא בשפל ונמצא

ברמה כנראה, של שנת 87'. קיים עדיין צפי . לירידה במכירות התעשיה לשוק

המקומי. נראה כי מגמת הירידה במספר המועסקים תמשך בחודשים הקרובים,

לצערנו.

בין הפתרונות שהגשנו, חקיקת חוק שיעדיף רכישת תוצרת הארץ רבותי, בגופים

ציבוריים, אנחנו בוועדה של משרד העבודה וההסתדרות, הגענו להחלטה משותפת,

שאנחנו נבקש ממפעלים שפונים אלינו, לאשר לנו איזה מתנות הם קנו לחג. זה

אחד הנושאים. הביאו במליונים מחו"ל - מתנות לחגים. וזה במוצרים שמייצרים



אותם בארץ. מחירי הקרקעות בארץ, באזורי פיתוח א ו-ב, הם נוראיים. הם

מחסלים כל יוזמה. הבירוקרטיה שיזם צריך לעבור, כשהוא רוצה להקים מפעל,

אפשר לכתוב על כך ספרים. אני יכול לומר ששר הפנים, לאחרונה, כנראה התחשב

במצב, והוא עומד להורות לרשויות המקומיות להנמיך או להפחית את המיסים.

גבירתי, אני מבין שהזמן הוא קצר....אני מבין שאתם תקראו את החומר שהגשנו,

ולכן, לא אגזול יותר מזמנכם.

היו"ר א. נמיר; מר ציפורי, אחרון אחריו ח"כ פרוש.

מ. פרוש! יש פרסום של 9,400 צעירים אשר התחילו לקבל דמי

אבטלה, מבלי שאפילו פנו ללשכת התעסוקה. זה

הדבר החמור ביותר בכל המצב הזה. אני לא רוצה כאן לבוא ולהגיד שיכבידו על

הפרוצדורה, כדי לקבל, אם יש לקבל. אבל זה דבר חמור ביותר. במהירות רצחנית

מפעלים נהרסים. בעל מפעל של 4 מיליון דולר, אשר היה צריך לגייס חצי

מיליון דולר כדי לעשות שיפוצים ושיפורים, עשינו חשבון שבגלל הריבית הזו,

תוך 4-5 שנים הוא מפסיד את כל המפעל שלו. אני מכיר יהודי מחוי'ל שהשפעתי

עליו, שהשקיע כאן כמה מיליונים רציניים, והקים מפעל. הריבית הורסת

את המשק. אני רוצה להגיד.... שצריך לרדת לשורשי הבעיה, תיקונים מידיים

מלבד התיקונים היסודיים השורשיים, כדי לתקן בכלל משהו.

היו"ר א. נמיר; תודה רבה לח"כ פרוש. מנכ"ל הביטוח הלאומי,

אחריו ח"כ רן כהן.

מ. ציפורי! תודה. גבירתי היו"ר, חברי הוועדה והאורחים, א.

האינפורמציה שלך לא מדוייקת. אף אדם לא מקבל

אפילו אגורה בלי אישור משירות התעסוקה. גם את זה אנו בודקים, אם האישור

הוא נכון או פיקציה.. אדוני, אנחנו קוראים שנינו בעיתונים הרבה דברים. אני

רוצה מנקודת ראות של הביטוח הלאומי לציין כמה נקודות, שחשוב לציין.

דמי אבטלה אינם תחליף לתקציבי הממשלה, ואת זה צריך לזכור. זה כספי

המבוטחים שיש לשמור אותם לייעודם. מפני שאחרת, נדון ממה נשלם דמי אבטלה,

ונרוץ אל האוצר, ונקבל מה שאנחנו מקבלים תמיד. קרן האבטלה - אני רוצה

לדווח, בטווח הנראה לעין, יציבה וחזקה כדי להתמודד עם הנושא. פירושו -

אנחנו לא עלולים להגיע למשבר שפתאום הביטוח הלאומי יגיד שלא יכול לתת

תשובה לצרה הגדולה הזו שבארץ. הביטוח הלאומי ערוך ומוכן לממן פרוייקטים

של הכשרה פנים-מפעלית. אך לא ייתן יד לפיקציה המממנת את שכר העובדים. כמו

שעשו בנושא של הפחתת עלות העבודה. ואת זה אנחנו בודקים, ומעת לעת נעשים
תרגילים, יש כמה נושאים שנקראים
הכשרה פנים-מפעלית שאנחנו מערערים על
זה, ועדיין לא משלמים. למשל
פיניציה. גם חלק מהתעשיינים מקבלים הרגשה

שזו דרך לקבל ..... 160 עובדים יודעים, חלקם הגדול יודע, שאין להם הכשרה,

והם מקבלים כספים, ואנחנו בודקים את הנושא.

עוד נושא של אינפורמציה.- יש הקרן למניעת אבטלה - שזה אחוז מסויים. א. היא

לא מנוצלת עד תומה, אדע זאת כשתגמר שנת התקציב - מצב הכספים. ב. אני רוצה

להגיד, שאנחנו בקרן הזו לא שותפים בכלל. אנחנו משלמים. אנחנו לא יודעים

למה היא מנוצלת, ואיך היא מנוצלת. את זה אני אומר מבחינת התמונה של

הביטוח הלאומי. כעת ברשותך, ממש טלגרמה. גם בהכשרה פנים-מפעלית, לא ידוע

לי באילו מקומות היום אנחנו מממנים, באיזה כמויות. אני יודע שיש מספר

מאוד מצומצם, הוא בקושי יגיע ל-100-200 כשיש מימון של הביטוח הלאומי.

בקושי.



היו"ר א. נמיר; אין לנו כלים לבדוק מה עושים עם הכסף.

מ. ציפורי; אני סיכמתי עם סגן שר העבודה והרווחה שאיש

שלנו יצטרף לקרן, ונדע מה קורה. בדיוק כמו

שאנחנו נממן מכספי הציבור, לא בוועדה של יורם אנחנו נמצאים, ולא בוועדה

השניה. אלינו באים בסיכומו של עניין. אומרים יש סיכום לשלם, להשתתף וכך

הלאה. האמת היא שיש לנו צוות מקצועי שיכול לתרום לנושא. אני אולי אצטרף

לכמה דברים שאומרים. ז"א כך; ראשית הצמיחה - אין ספק שהיא קשורה בהעלמות

המימון וכובד המיסוי. כעת אני רוצה להצטרף אל יורם ולומר; הגדלת הפיריון

- בהכרח תגדיל את האבטלה. לכן, אם עוסקים בשלושת הנושאים שהם הבסיס

לצמיחה, מבלי שבמקביל נוקטים צעדים ליצירת מקומות עבודה, יש לנו כאן

מרשם בדוק עם כמה אלמנטים, שהמצב לא יוטב, וצריך לקחת זאת בחשבון ולהערך

להתמודד. בסה"כ המעגלים שבהם אנו עוסקים בנושא הם לא המעגלים שיכולים לתת

פתרונות, אלא להקים קול זעקה. והפתרונות חייבים להמצא במקום אחר.

היו"ר א. נמיר; . ח"כ רן כהן, אחריו ח"כ עמיר פרץ.
ר. כהו
גבירתי היו"ר, אני חושב שגלוי לעין כולם פה,

שבעצם אין כאן כתובת לתשובה לבעיית האבטלה.

אנחנו כולנו בוכים על הכתפים האחד של השני. ניילל ונרטיב את החולצות

ונבכה... ואין בעצם גואל. משום שבצדק, משרד העבודה והרווחה, הביטוח

הלאומי, שרות התעסוקה - אינם הכתובת למניעת האבטלה. הם מטפלים באבטלה

שכבר ישנה. יורם בליזובסקי בתפקידו כמנכ"ל משרד התעשיה ויו"ר הוועדה הציג

כאן תמונה ביושר ובהגינות, שבעצם אין בה תשובה ממשלתית לעניין. להסתדרות,

יש תפקיד גם-כן של בוכה - יחד אתנו. לא של גורם, בעצם בפועל - הם מפטרים.

התעשיינים לא באו כאן באיזו שהיא הצעה שהם מתכוונים לתת איזשהו חלק שלהם

בעניין של התגברות על האבטלה. שלושת הסעיפים הראשונים של התביעות שלהם הם

בכלל הטבות למעסיקים. תאמין לי אדוני. אני קראתי את זה לפני שאתה קראת את

זה. אז אני מבקש בשקט. התעשיינים לא באים ואומרים; זה חלקנו בהתגברות על
האבטלה, אלא אתם באים ואומרים
אלה תביעותינו כדי שאנחנו נרצה להתגבר על

האבטלה. אני יודע בדיוק. אני מכיר את העברית הזו. גם ההסתדרות אמרה פה

אותו הדבר. היא רוצה נקיון כפיים. הם בסדר גמור. להם אין בעייה. להם אין

חלק באבטלה וגם אין להם חלק בהתגברות עליה. בקיצור, גבירתי היו"ר, אין פה

אף גורם שבעצם אומר; אני אחראי על העניין הזה. כולם מנתחים את האבטלה.

כמה איפיונים לאבטלה. כמה מספרים לאבטלה. כמה נתונים לאבטלה. כמה תאוריות

על האבטלה. די! נמאס כבר מהעניין הזה. עם האבטלה צריך להתמודד על ידי כך

שיהיו מקומות תעסוקה ופחות אבטלה. זאת התשובה היחידה שיש לעניין. אין פה

מי שיענה על העניין. אני רוצה להגיד יותר מזה. כל מה שנעשה בעניין הזה

זה הכל קומפולז'ים והטעיות. אני מעריך שסידרו את יורם. סלח לי יורם שאני

מדבר כך. כאשר קבעו את הנורמות האלה לגבי סיוע למפעלים, מי שקבע את

הנורמות האלו, לא התכוון לתת סיוע למפעלים. משום שמפעל לא יכול היום,

בשום פנים ואופן, לקבל הלוואות בתנאים האלה. אז איך הוא יגדיל מקומות

תעסוקה? איך הוא ימנע פיטורים? הוא לא ימנע. אז אמרו; אנחנו מאמצים את

הדו"ח של הוועדה. הממשלה החליטה מאוד יפה. מאוד נחמד. והיא מצאה את עצמה

ממש נהדרת. היא אימצה את הדו"ח של הוועדה. אבל בפועל ממש היא חנקה אותו.

ישנו הדבר השני שזה בכלל כספי עובדים. זה לא כספי ממשלה. זה עניין של

הקרן למניעת אבטלה ולהגברת הייעול. אז הקרן הזו - עמד לרשותה השנה תקציב

מלכתחילה של 6.6 מיליון. בפועל הגבייה הייתה 7.3 מיליון. בפועל ממש היה



רק 5.2 מיליון והעברות למיטב ידיעתי, עד סוף מרס, הן בכלל רק 2.8 מיליון.

קרי, רק פחות מ-40% נוצלו עד סוף מרס. יש עוד ויכוח אס יעברו הלאה, לא

יעברו הלאה. אני קיבלתי נתונים.

היו"ר א. נמיר; לא. לקרן למניעת אבטלה לא ניתן חמש דקות. זה

יבוא הנה לדיון. מכירים את סיפור הקרן למניעת

אבטלה.

ר. כהו; לקרן למניעת אבטלה למעלה משני מיליון שקל. ואת

הכסף שהיה ברשותה - לא ניצלה. על זה אין

וויכוח. גם אתה מודה שלא הוצאו יותר מ-5.2 מיליון. כאשר הגבייה היתה 7.3

מיליון. ואגב, זה לא הכסף הגדול. זה רק הכסף של העובדים, שנלקח מהעובדים

כדי להתגבר על האבטלה. אני רוצה להגיד לכם דבר מאוד פשוט. אם היו משקיעים

בעניין הזה 500 שקל לחודש למובטל, בכל צורה שהיא, לסיוע בתקופה הראשונה

של ההכשרה הפנים-מפעלית, לדרבון מפעלים, לאיזו שהיא דרך, עפ"י חשבוני היו

מקבלים תעסוקה מהעניין הזה - 8,000 מובטלים. תעשה חשבון: 2 מיליון, תחלק

ב-500 שקל, לחצי שנה, ותגיע לחשבון, מה אתה מעקם את העיניים ישראל? תעשה

את החשבון.

אני לא בריב עם אף אחד. אני בטוח שבר-אורן (?) רוצה שלא תהייה אבטלה

וישראל, וכל אחד רוצה. אז מה זה מעניין שכולם רוצים? השאלה היא האם יש

אבטלה או אין אבטלה? ויש אבטלה. זה הדבר החשוב. ואני רוצה לומר לכם

שלעניות דעתי זאת שערוריה. זאת אחיזת עיניים ציבורית גרנדיוזית. אני רוצה

לומר דבר שלישי ולסיים בזאת. אין תוכנית ממשלה להתגבר על האבטלה. ושלא '

יספרו לנו סיפורים, ולא ישקרו, ולא יאחזו עיניים. אילו הייתה תוכנית -

היה אפשר להחליט מה קורה עם הריבית, ומה הם התקציבים המיועדים להשקעות,

ומה הן ההקלות, כדי ללכת ולבנות מפעלים, ומהן ההקלות במיסוי לשם השקעות

חדשות או הרחבת ישנות. כל זה איננו. רבותי, זה הכל קומופלאז'. לא קיים

דבר כזה. אין תוכנית של הממשלה.. מהעובדה שאין תוכנית להתגבר על האבטלה,

הממשלה רוצה אבטלה. (קריאות) - סיבות נהדרות לאבטלה. אתה יודע כמה סיבות

יש שתהייה אבטלה? כשיש אבטלה אדוני, אז העובדים יכולים להסתפק בשכר מאוד

נמוך, אפשר ללחוץ על עובדים לעבוד בכל מיני תנאים שאינם תנאים. על ידי כך

שיש לך רזרבה של מובטלים, אתה לא חייב לספק תנאים סוציאליים. אתה לא חייב

לקיים כל מיני דברים. לא אני הימצאתי את זה.

גבירתי, אני רוצה לומר בכל הרצינות. זה לא לשום משחק. לעניות דעתי כעניין

הזה ישנה אחריות מיוחדת במינה לראש הממשלה ולממלא מקומו. הממשלה כולה '

אחראית. במקום שבו כל הממשלה אחראית - ראש הממשלה הוא ראשון לאחריות.

אי-אפשר בלי שר האוצר. בהקשר זה, זה ראש הממשלה. ראש ממשלה פורמלית, הוא

גם שר העבודה והרווחה, שבוודאי בכובע הזה היה צריך ללוות אותנו. אני מניח

שראש הממשלה לא יכול לעשות מאומה בעניין הזה ללא שר האוצר. ובצדק. לכן,

אני מציע, לפנות אל הממשלה בסיכומה של הישיבה, היום. ולהגיד שמאחר שאנחנו

לא מוצאים היום תשובה ממשלתית להתמודדות עם האבטלה, אנחנו פונים אל ראש

הממשלה ואל ממלא מקומו ושר האוצר, לבוא אלינו לאחר הפגרה, ניתן להם הזמן,

עם התוכנית של הממשלה להתמודדות עם האבטלה. לעניות דעתי, אם לא נזמן אותם

לכאן, גם אנחנו - ועדת העבודה והרווחה, בסיכומו של דבר, נצא מועלים

בתפקידנו. מה אנחנו עשינו? גם אנחנו דחינו.

היו"ר א. נמיר; תודה. ח"כ אמיר פרץ ואחריו - ח"כ הלפרט.



ע. פרץ; חברי שעוסקים בנושא יום יום, חברי הוועדה,

אני מוכרח לומר שיותר מכל ההצגה של תוכנית כזו

ואחרת של נציגי המשרדים השונים, שרות התעסוקה, הביטוח הלאומי, אני מתייחס

אל מה שאמרה ח"כ ארבלי-אלמוזלינו, בתחילת דבריה, שאנחנו מדברים פה על עם

שלם שמשרדי הממשלה העוסקים בנושא האבטלה הצליחו להרוס לו את כל נורמות

ההתייחסות, על הרגישות של אוכלוסייה שלמה - למה שמתרחש. זאת אוכלוסייה

גדולה, שהולכת ומתמוטטת. כל חיי הבטתי לתקופת "לחם עבודה" כתקופה שרצינו

לשכוח אותה. כתקופה שראינו שיצרה שתי מדינות; ארץ ישראל אחת, וארץ ישראל

שניה. אני רק רוצה לומר, שכשאני מביט על תהליכים של דמוקרטיה ומאבקים,

אני מלא הערכה וגאווה לאותם אזרחים פשוטים, שלא היתה להם מודעות, וידעו

לקום ולזעוק ולהעמיד את כל מדינת ישראל על רגליה ולאלץ אותה. לבוא

ולהתמודד. היום אתה רואה, שאנחנו מאבדים צעד אחר צעד, אוכלוסיות שלמות,

ולא פוסחים על אף אוכלוסייה. מהנושא של טיפול במקומות תעסוקה פשוטים

ביותר, ועד לטיפול בשכבה גדולה של אקדמאים, מהנדסים, וציבור גדול שמדינת

ישראל עמלה רבות כדי להביאו לרמה המקצועית בה הוא נמצא. קודם כל איבדנו

את ההתייחסות לעבודה במדינת ישראל.. אנחנו יוצרים כל כך הרבה גורמים

שבמידה מסויימת יצרו פה שיטות של סמי ארגעה - האחד על השני. זה כבר לא

אקמול, אני כבר לא יודע איך לכנות את זה. אני גם בוועדה לטיפול בסמים,

המצב ממש מפחיד. מצב אבטלה כל כך חמור, אבל מעולם לא היה שקט כזה.

מאיפה השקט הזה? אולי מישהו יסביר מה קורה? הרי היו ימים שסגרנו ישובים

שלמים, שסגרנו אזורים שלמים. מה קורה פה? דבר נוסף אני רוצה לומר. מעבר

לעניין של השקט. פעם ידענו שכשמדברים על אבטלה, מדברים על איזורים

מסויימים. בעייה של מרחק וקשיים בטיפול ביצירת מקומות תעסוקה. היום אני

לא יודע מה לומר.. אני רואה בערי הפיתוח את התשובה הראשונה והחשובה ביותר

להתמודדות של הציונות של שנות האלפיים, ואיני יודע מה לומר. איני יודע

אם להרגיש נוח שגם חיפה וגם ת"א וכל מקום אחר בארץ נכנסו לרמת מצוקה,

שערי הפיתוח - כבר אין להן יתרון. אפילו של זעקה. איני יודע כבר מה

לחשוב. זו נחמת רבים או נחמת טיפשים? באמת איני יודע כיצד להגדיר את הדבר

שיוצר שקט מלאכותי, מסוכן לכולנו. לכן, הייתי פונה למנכ"ל משרד המסחר

והתעשיה, ? שאני מוכרח לציין שבכל הזדמנות שהייתה לי, במפגשים איתו, בשמי

ובשם חברי, הטיפול היה ענייני. הטיפול בכל תחום, בכל נושא, ניסה למצוא

איפה אפשר ללכת לקראת. בשום פנים ואופן לא להתפש לקריטריונים בלבד. אני.

מוכרח לומר זאת על כל השותפים האחרים. מוכרח לומר זאת גם לדוד מנע,

לחברים האחרים - אין לי מילים לתאר את הדרך שבה אתם מנסים להתמודד באותה

מסגרת קשיחה, שאתם יודעים שאין לה שום סיכוי, שאליה הכניסו אתכם, ואני

בטוח שבטיפול האישי שאתם נותנים, אתם בהחלט פותרים בעיות, שאם הייתם

נתפשים באמת להנחיות המדוייקות שנתנו לכם, גם הן לא היו נפתרות.

אני מוכרח לומר מילה גם על ההסתדרות.

אני דווקא מאשים את ההסתדרות הכללית בזה שהיא נסחפה בתהליך של שותף לשיטה

של העובדים. במקום להגיד אנחנו במשחק הזה לא נוטלים חלק, אנחנו מעירים את

כל המשק, והמאבק של כל העובדים שעובדים, ההסתדרות הלכה והקימה קרן תנופה

לצמיחה, שעובדת הרבה יותר טוב והרבה יותר נוח מוועדת המנכ"לים. בריבית

הרבה יותר נמוכה - ונותנת. ההסתדרות - כששרות התעסוקה אינו מצליח למצוא

את התשלום המיידי למפוטרים נותנת את חמש מאות השקלים לחודש בתקופה של

מאבקים, עד שהעסק נכנס לטיפול של שרות התעסוקה. לכאורה, אלה הן פעולות

מבורכות. אלה הן פעולות שהן באמת אינן מתפקידה המיידי והראשון של

ההסתדרות. אבל אני אומר, עוד שיתוף פעולה במערכת הכוללת, שכולם מחפשים בה



פתרונות כיצד להעלים, כיצד לטשטש את העובדות. אני אומר לך אדוני, מנכי'ל

משרד המסחר והתעשיה, אני מעריך את העובדה שאתה מציג את הדברים בצורה

מכובדת וחיובית ועם הרבה מאוד תחושה של אופטימיות. גם אתה, גם מנכ"ל שרות

התעסוקה וגם נציגי ההסתדרות, הייתם צריכים להתפטר מחר בבוקר מוועדה כזו
שמשתשמשים בה רק כדי להגיד
"יש לנו ועדה". הם לא מצליחים להוציא כסף,

לא מצליחים לממש את הכוונות שבעצם הקמתה של הוועדה. לצערי הרב, הוועדה

הזו במידה מסויימת היא אולי הגורם. שמביא לכך שלא מטפלים טיפול אמיתי,

חד, ברור ומיידי בכל בעיית האבטלה. .

היו"ר א. נמיר; תודה. ח"כ הלפרט, אחריו - ח"כ שפירנצק.

י. הלפרט; אחת הסכנות המידיות של אבטלה, זו ירידה מאונס.

איו ספק שאבטלה היא הגורם המיידי שצעירים,

ומבוגרים יירדו מהארץ. מה שמדאיג אותי במיוחד הוא העליה התלולה שיש

באבטלה, משנת 88' לשנת 89' - כמעט 100%. מ-39,000 מובטלים ל-69,000. צדק

סגן שר העבודה והרווחה, שאמר שהוא לא הכתובת בנושא האבטלה. הוא יכול

להיות מתווך, או לעסוק בכיבוי שריפות. אין הוא יכול לפתור את הבעיות. מה

שדרוש כאן זה טיפול שורש. לפתור את הבעייה בצורה יסודית. חידוש הצמיחה

ופיתוח מפעלים חדשים והרחבת מפעלים. למשוך לכאן גורמים מחו"ל שישקיעו

במפעלים.

אי-אפשר להתעלם מכך שיש קושי בממשלה לתמרן בין אינפלציה ואבטלה. אמר כאן

מר בליזובסקי, שבזמן האחרון ישנה נסיגה בתפוקה התעשייתית, בגלל השחיקה

העצומה בריווחיות היצוא, בגלל השחיקה בשער הדולר שהגיעה ל-35%. יש לממשלה

שתי אלטרנטיבות. כל אחת יכולה לבצע שינוי שער, פיחות היכול לפתור בעיות

של תעשיה, להגדיל את הריווחיות של התעשיינים. אבל מצד שני - הדבר עלול

לגרום לאינפלציה, להחזיר אותנו לסחרור איפנלציוני, כמו שהיה לפני 4-5

שנים. זה דבר לא פחות מסוכן מאשר האבטלה. ישנה גם אלטרנטיבה שלישית.

הורדת מס הכנסה. בתחום זה, אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד ממדינות אחרות

בעולם. ארה"ב התגברה ב-1928 על המשבר הכלכלי הגדול, ע"י הורדה דרסטית

במיסוי. ואם כיום מקובל בעולם שרמת המיסוי נעה בין 40%- 35%, ואצלנו מס

ההכנסה מגיע ל-48 ו- 500/0, אנחנו לא . נוכל בצורה כזו בשום פנים ואופן

למשוך תעשיינים שיבואו וישקיעו במדינת ישראל. אין ספק בזה. אם אנחנו

רוצים - אנחנו חייבים להשתלב בשוק האירופאי. לא נוכל להשתלב ברמת מיסוי

של 480/0. אותו תורם שיוכל לתרום למדינת ישראל מיליון דולר, כשמבקשים ממנו

שישקיע מיליון דולר במדינת ישראל, עושה קודם כל השוואה. מה מיליון הדולר

האלו יכולים לתת לי אם אשקיע אותם בארה"ב או באירופה? ואם כאן במדינת

ישראל הוא לא יוכל להרוויח פחות או יותר, מה שיוכל להרוויח אם ישקיע את

הכסף הזה באירופה - הוא לא ישקיע כאן, במדינת ישראל. רק הורדת המיסוי.
לכן אני רוצה להציע
אחת הדרכים להתגבר על בעיית האבטלה היא הורדת המט

לרמה המקובלת במדינות אירופה, ע"י כך אנחנו נוכל למשוך אותם תעשיינים,

נוכל לחדש את הצמיחה.
היו"ר א. נמיר
תודה. ח"כ שפרינצק בבקשה.
י. שפרינצק
אני התפלאתי מאוד שבין הצעדים שהממשלה מתכננונ

לטיפול באבטלה, לא שמעתי מילה. אחת על כוונה

לצמצם את העסקת העובדים מיש"ע בתחומי הקן הירוק. אני מודע לכך שהחלטה כזו

אינה יכולה להיעשות בבת-אחת. מוכרחה להיות הדרגתית, והיא דורשת היערכות



של המשק, ואני מדגיש, גם מדיניות שכר חדשה. ולכן היא דורשת גם שיתוף של

כמה גורמים ממשלתיים, וגם גורמים ציבוריים, ובראש ובראשונה - ההסתדרות.

אני מקווה שהסיבה לכך היא לא שהממשלה חושבת שהמצב הקיים הוא מצב נורמלי,

רצוי. אני מקווה שהממשלה איננה שותפה לאמונה העממית שאתם שומעים לעיתים

קרובות ברחוב, שאין מה לעשות. יהודים אינם מוכנים לעשות עבודות פשוטות -

עבודת כפיים. השאלה שלי הייתה מכוונת בעיקר לסגן השר, והוא כבר איננו פה.

עכשיו אני רוצה לשאול שאלה קצת פחות חשובה. מדוע מפעלים המקבלים סיוע

בצורת הלוואה, נדרשים לשלם ריבית כל כך גבוהה ולדעתי הריבית הסבירה

במקרה זה, לא צריכה היתה לעבור 4%. האם זה מפני שאין ערבות מספיקה שהכסף

יוחזר?
היו"ר א. נמיר
זה לא משרד התעשיה והמסחר. הוא אינו קובע את

הריבית.

ע. תמיר; רק להגיב לדברים .שנאמרו במשפט אחד - שאני

שכחתי בדברי, להתייחסות ח"כ כהן וח"כ עמיר

בעניין ההסתדרות. יכול להיות שאנחנו. מקבלים על עצמנו אחריות שצריכה

להינתן, להיעשות ע"י הגורמים הממלכתיים. הדוגמא היא קרן מניעת אבטלה.

אמנם קרן קטנה מאוד, אבל מאוד מאפיינת. אנחנו הוצאנו בשנים 88-89 מיליון

שקל למובטלים בשלב הראשון, כל ההיערכות של ביטוח אבטלה, עם שרות התעסוקה,

עם בעיות ניתוק יחסי עובד-מעביד, הם לעיתים שלושה חודשים, ובמשך שלושה

חודשים, אין מי שישפה את המובטלים במענק או בשכר כלשהו. לפי ההצעה של רן

כהן, אנחנו משלמים. הגשנו את ההצעה בעקבות שיחתי עם סגן השר - הרב פלדמן,

והוכחנו לאילו מפעלים, באיזה משברים, וקיבלתי תשובה: זה לא מענייננו.

ז"א, ההסתדרות מוציאה הון עתק, שלא לדבר על קרן צמיחה של שנים-עשר

מיליון, לא לדבר על ייעוץ משפטי שעולה לנו הון עתק, ובסופו של דבר -

אנחנו מואשמים, ובאופן הגיוני, כאילו בזה אנחנו מרדימים את מצוקתם של

המובטלים. אנחנו עושים הכל כדי לצמצם את מצוקתם עד כמה שאפשר, כיוון שכל

הבעיות הפוליטיות הן בדרגה שניה. בראש ובראשונה אנחנו רוצים להבטיח

שלמובטל יהיה ממה לחיות - לחם, רק לחם, וזה אנחנו נותנים לו.
היו"ר א. נמיר
תראו רבותי. אני מתנצלת בפני כל אלה שלא הגיעה
לידם רשות הדיבור. אני רוצה לומר כמה דברים
א. לגבי הקרן למניעת אבטלה. אני חושבת שמגיע כבר המועד שהעניין חייב

להיות מובא לוועדת העבודה והרווחה לאישור, כי אי אפשר להעלות מחמישה

לעשרה אחוז בלי אישור שלנו. אנחנו הפעם נקדים. אני מבקשת ממזכירת הוועדה

כבר להניח זאת על סדר יומה של הוועדה לתחילת המושב הבא. יש לנו בעיה -

לרדת לפרטי ההוצאות של קרן מניעת אבטלה. אין לנו כלים כחברי כנסת לעשות

זאת. אני לא שקטה עם מה שעושה הקרן בכספיה. לא במדיניות ולא במה שנעשה.

זה דבר אחד. יכול להיות שאנחנו צריכים להתנות את הגדלת האישור בשינוי

הדרך, המדיניות של עבודת הקרן. אך לא נוכל לעשות זאת בלי שיהייה לנו

החומר. אני יושבת כאן כבר שנה חמישית, ואני מרגישה שאנחנו כוועדת עבודה

ורווחה בנושא הזה, של תעסוקה ואבטלה, מדשדשים בביצה ממארת. מה שקורה

לצעירים בארץ הזאת - אין להם עתיד. שקט יש רק מסיבה אחת - ח"כ עמיר פרץ.

המדינה הזאת ותושביה מיואשים, לא מאמינים יותר לממשלה ולמשרדים, שכל

הימים מבטיחים, ואין תוצאות בשטח. אי אפשר ללכת לטלויזיה ולשמוע את מה

שמבטיחים בטלויזיה. עוד לפני הדיון הזה, ח"כ רן כהן, חשבתי שאנחנו

נתחיל את הדיון בהשתתפותו של שר האוצר. זו הייתה הכוונה שלי לישיבה של



היום. פנינו אליו. הוא לא יכול חיה להגיע היום. אני יודעת שלשר האוצר יש

הרבה מאוד תוכניות בנושא הצמיחה. לדעתי צריך להמליץ על שיטת פנחס ספיר

ז"ל, בלי כל הכלכלנים המומחים. אס לא תהייה עבודה לא יהיה עתיד למדינת

ישראל. מה יש כאן לדבר? המפתח לעניין שלנו הוא שר האוצר. אני יודעת ששר
העבודה זה ראש הממשלה.
אתה רוצח שאומר ,לך מה אני חושבת? לא אגיד. לא

בפורום הזה. הישיבה הבאה שלנו, תהייה עם; שר האוצר שלנו - לנושא הזה. אין

שום כתובת אחרת היום שיכולה להוציא אותנו: מהביצה הנוראה הזאת. אני אפנה

שוב, אני עשיתי זאת מספר פעמים, גם לניסים, בנושא הריבית. אני לא מבינה

עד היום, איך שר אוצר לא יכול להטיל את כל כובד משקלו כדי להוריד את

הריבית? אתה אולי לא יודע, אבל גם הבנקים קיבלו תוספות שכר מאוד

משמעותיות. כל הסיפור של 3% - זה כדי להפחיד אותנו בנושא של שכר מינימום.

ולכן, אלה הם שני הדברים. אנחנו נזמן את שר האוצר לישיבה הבאה, והוא יהיה

היחידי מלבד חברי הכנסת, שידווח לנו על מה שהוא מתכוון לעשות כשר אוצר.

נזמין את אותם המוזמנים. הנושא השני - זו תהייה פנייה נוספת שלי, בשם

הוועדה כמובן, בנושא של הורדת הריבית. לי אין צל של ספק שהריבית הורסת את

כל התעשיה במדינת ישראל. אלה הם שני הדברים.

ר. כהן; אני אשאר בדעת מיעוט. אני מבקש שני דברים.

הוועדה לא יכולה לפגוש את פניהם היפות של ראש

הממשלה, ממלא מקומו וכל; השרים הנחמדים. זה בכלל לא מעניין. אנחנו צריכים

לעבוד על תוכנית. יבוא ראש הממשלה. יבוא שר האוצר, יגיד לנו את הדברים

הנפלאים ביותר בעולם -אנחנו צריכים לתבוע מהממשלה תוכנית. בין הדרג

המחוקק והמבקר שהוא הכנסת, לבין הדרג המבצע שהוא ממשלה, יש תפקיד לכנסת.

התפקיד של הכנסת הוא לתבוע מהממשלה את תוכניתה להתמודדות עם כל דבר שהוא

צרת העם הזה. ואם לא נקבל תוכנית - גם זה יהיה משמעותי. נקבל תוכנית -

יהיה לנו על מה לדון. הדבר השני: אני בכל זאת מבקש, שנזמין את שר האוצר,

ואני מצטרף לדעתך. אני מציע שנזמין את ראש הממשלה. לדעתי, האבטלה זו המכה

החברתית אולי הקשה ביותר. אולי - כי אחרת זה הסמים. אני מדבר עכשיו על

המכה החברתית-משקית, בלי ספק הנוראה ביותר. אני מציע להזמין אותו. לא

ירצה לבוא - גם זה יהייה משמעותי. כן ירצה לבוא - נתכבד בבואו ונראה מה

יחסו לאבטלה. אני מוכן להשאר בדעת מיעוט.

היו"ר א. נמיר; ח"כ רן כהן, הכוונה שלי איננה להזמין את שר

האוצר לשתות קפה עם חברי הוועדה. הכוונה היא

להזמין את שר האוצר כדי שיפרוש את התוכנית שלו לנושא הזה בפני הוועדה.

אנחנו מזמינים אותו כדי להביא בפנינו את התוכנית שלו. נשמע את שר האוצר.

אני לא דוחה את הבקשה שלך.

ר. כהן! השאלה היא אם בהזמנה את אומרת זאת. ביקשתי שזה

יהיה בסיכום.

היו"ר א. נמיר; בבקשה רבותי. בואו לא נתווכח על מילה שהיא

חסרת כל ערך. שר האוצר לפי דברי יוזמן כדי

למסור לוועדה את התוכנית שלו לנושא של הצמיחה ומניעת האבטלה. זו כל

הכוונה. באשר לראש הממשלה, אחרי שנשמע את שר האוצר, נחליט,

תודה רבה וחג שמח לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים