הכנסת חשתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 19

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום חמישי, ט"ז באדר בי התשמ"ט (23 במרץ 1989). שעה 30;08

חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

ו

מוזמנים; פרופ' פ' ורדי - מנהל המחלקה למקצועות רפואיים,

משרד הבריאות

צ' לוין - יועץ משפטי במשרד הבריאות

אי אלוני - שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

אי אריאן - סגן בכיר לממונה על הכנסות המדינה,

משרד האוצר

עי אליצור - משרד המשפטים

היועץ המשפטי

לוועדה; מי בוטון

רכזת מידע; י' גידלי

רשמה; מי כהן

סדר-היום; הצעה לסדר;

תיקון הצווים בדבר אגרות רשיונות ותעודות היתר

של מקצועות רפואיים.



הצעה לסדר

היו"ר אי נמיר;

אני פותחת את ישיבת הוועדה.

אני מבקשת הצעה לסדר. שמענו וקראנו שעובדי המינהל והמשק במשרד הבריאות הכריזו

לפני שבועיים על סכסוך עבודה. המועד עומד להסתיים ביום ראשון. אם לא יינקטו

צעדים, עלולה לפרוץ שביתה. צריך לעשות משהו כדי למנוע זאת. אני מבקשת להזמין

לוועדה את נציגי האוצר ומשרד הבריאות כדי לשמוע מה עילת הסכסוך. אני יודעת שהעילה

לסכסוך היא העילה הישנה, התביעה להשוואת התנאים של עובדי המינהל והמשק של

בתי-החולים הממשלתיים לאלה של עובדי המינהל והמשק של בתי-החולים של קופת-חולים,

לפי המלצת ועדת פדה. הגיע הזמן לגמור את הענין הזה. זה גורם סבל לחולים. אי אפשר

למשוך אותם יתר על המידה. עכשיו דורשים מהם לעבוד משמרת שניה לקיצור התורים.

העובדים עומדים על כך שקודם כל יגמרו את ענין השוואת התנאים.

הענין הזה נמשך כבר שנה וחצי. אני מבקשת לזמן את הצדדים כדי לקבל דיווח.

נציגי העובדים ביקשו פגישה דחופה אתי. הם יהיו אצלי היום בשעה עשר. איורי

שאדבר אתם אשקול מה לעשות. אני שומעת דברים מרגיעים ממשרד הבריאות. אני חושבת

שמשרד הבריאות ושר הבריאות אחראים על נושא הבריאות במדינת ישראל. השר אומר שהכל

בסדר, אבל הם ביקשו פגישה דחופה. איורי שאשמע אותם, נתייעץ יחד מה לעשות בענין

הזה.

אני מבקשת שנשמע גם דיווח על ההסכם עם הרופאים.

תיקון הצווים בדבר אגרות רשיונות ותעודות היתר של מקצועות רפואיים

היו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו, תיקון הצווים בדבר אגרות רשיונות ותעודות

היתר של מקצועות רפואיים. נמצאים אתנו נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד

המשפטים. מר אריאן, בבקשה.

אי אריאן;

אני רוצה לומר שלפי החלטת ועדת השרים לעניני כלכלה מלפני הרבה שנים קיימת

ועדת אגרות בין-משרדית שאליה מוגשות כל הבקשות לשינויים באגרות. הבקשה הזאת לא

הוגשה. לא רק זאת, אלא גם השינוי המקורי לא הוגש. על כן אני מבקש שהוועדה תחזיר

את הבקשה למשרד הבריאות, ושהוא יפנה דרך ועדת האגרות הבין-משרדית, מה עוד שמדובר

פה על העלאה רטרואקטיבית.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו לא סניף של הממשלה. הכנסת היא מעל לממשלה. ברגע שאנחנו מקבלים מהממשלה

בקשה לאישור תקנות, לא מענין אותנו מה קורה ביניכם. הייתם צריכים להסדיר זאת

ביניכם לפני כן, לא פה. ואגב, לא מודיעים על כך כשהוועדה כבר מכונסת לדיון בנושא.

יכולת להודיע זאת קודם. כעת אינני יכולה לבטל את הישיבה.

בשלהי כהונתה של הכנסת הקודמת פנינו לוועדה זו, כמתחייב גון החוק, כדי

לקבל את אישורה והסכמתה לפרסם צווים בדבר אגרות רשיונות של בעלי מקצועות

רפואיים, וזאת לאחר שקיבלנו את הסכמת האוצר. זו היתה אחת ההסכמות המעטות

של האוצר, אולי היחידה, באותה תקופה של אילוצים ובלניות בין-משרדיות בנושא

הזה. האוצר הסכים שדמי הרשיונות שאנחנו גובים, שהתחלנו לגבותם ב-1 בינואר

למטרה מסויימת, לגורות שהם נקראים אהרות יועברו למשרד הבריאות לכיסוי

פרו י יקט מסו י ים.

גודובר בשינוי מאד רדיקלי במחלקה למקצועות רפואיים. מחלקה זו עסקה

בצורה ארכאית וידנית ברישומים של הרשיונות, ההיתרים והעדכונים. ולא פעם,

כאשר נשאלנו בוועדה זו ובוועדת החוקה, חוק ומשפט, על רשימות של רופאים

מומחים לצורך מתן עדויות וחוות דעת מקצועיות בפני בתי-המשפט, אמרנו שאנחנו

נמצאים במצב קשה מבחינת הרישום ומבחינת המידע, וקשה לנו למסור כמה רופאים

יש, כמה מומחים וכמה בעלי תואר מומחה. משרד הבריאות, למרות כל הקשיים שהיה

נתון בהם, החליט שהגיעה העת להסדיר את הנושא ולהכניס את כל הפרטים האלה

למחשב. הנהלת משרד הבריאות עשתה כל מאמץ בענין זה, ולצורך זה החליטו להבות

דמי טיפול מה~1 בינואר. זה ה יה עוד לפני שקיבלנו את הסכמת האוצר שלמרות

שזה ייקרא אהרות, הכסף יועבר לתקציב משרד הבריאות לצורך מימון הפרוייקט

הזה. אחר כך קיבלנו את הסכמת האוצר שנפרסם את זה בשם אהרות ושהכספים האלה

ייכנסו לתקציב משרד הבריאות לצורך כיסוי הפרוייקט הזה. ואכן הצווים האלה

פורסמו ו בקובץ התקנות. צו אחד להבי הרופאים פורסם בקובץ התקנות מס' 5128,

הצו להבי הרוקחים פורסם בקובץ התקנות מסי 5134, ואילו הצווים להבי אהרות.

פסיכולוהים ואהרות מיילדות ורופאי שיניים פורסמו בקובץ התקנות מסי 6138.

בכך ו-וסדרנו כחוק וכדין את הנושא של הביית התשלומים האלה.

פרופ' ורדי יוכל לספר לכם על ההתקדמות המרשימה והעבודה הרבה שנעשית

עכשיו. הנושא קיבל צורה אחרת להמרי, ואני מקווה שתוך פרק זמן מסויים נוכל

לספק לכנסת ולציבור מידע עדכני תוך לחיצה על כפתור על מספר הרופאים שישנם,

על החלוקה שלהם, כמה בעלי תואר יש לפי המקצועות, לפי הילים וכוי.

כאמור פרסמנו את הצווים לאחר שכבר התחלנו להבות את האהרות, התעוררה

שאלה משפטית להבי ההביה שנלנשתה. ולא מדובר כאן על הביה חדשה, אלא רק על

מתן תוקף להביה שכבר נעשתה הלכה. למעשה, והכספים כבר נכנסו למערכת למימון

הפרוייקט. כדי להסיר כל ספ?-, אנחנו מבקשים - וזה בהסכמת היועץ המשפטי

לממשלה - לקבוע שההביה שנעשתה החל מה-1 בינואר באותה מתכונת היא תקפה,

ולתת לזה תוקף רטרואקטיבי.

באותם הסכומים?

כן . זה לא יחייב שום פעולת הביה. אנחנו רק מבקשים לתת תוקף למה

ש נעשה.

למה שנעשה שלא כדין .



היו"ר א. נמיר;

פרופ' ורדי, בבקשה.

אני רק יכול לאשר את מה שכבר נאמר. בעצם עברנו ממצב שבו היו פיגורים

בלתי נסבלים ושירות הרוע מאד לציבור למצב כפי שהוא היום, שבמקרים שיגרתי ים

אפילו תוך יום-יומיים אנחנו מוציאים רשיון.

יש לנו בגנזך כ-70 אלף תיקים, וכפי שנאמר איננו יודעים כמה רופאים יש

במדינת ישראל, איננו יודעים מה גילם וכוי. אי אפשר בכלל לתכנן שירות

בריאות בלי לדעת את הדברים האלה. בעזרת המיחשוב אנחנו נדע לא רק את המספר

האבסולוטי של הרופאים, אלא גם את כל הנתונים הדמוגרפיים, נוכל לעשות

התפלגות ולדעת כמה מומחים יש בכל תחום, איפה הם נמצאים, מה גילם, איפה

למדו רפואה וכו'.זה יאפשר לא רק שירות יעיל אלא גם תכנון של שירותי

הבריאות.

הדבר הזה עלה, עם התוכנה, כרבע מיליון שקלים. מ-5 בספטמבר כל תיק חדש

נכנס למיחשוב, וכבר עשינו קלידה היסטורית של כ-20 אלף תיקים. התקווה היא

שתוך 6 עד 9 חודשים נגמור אתת הקלידה ההיסטורית, ואז נוכל תוך לחיצת כפתור

לקבל כל מידע שנחוץ, ולתת מידע למי שצריך.

תודה. מר אריאן, בבקשה.

א. אריאן;

לא אומר דבר על תוכן הדברים, כי לא מקובל שמשרדי ממשלה יתווכחו

ביניהם בוועדה של הכנסת. ההעלאה ההמקורית נעשתה לא באופן חוקי,

והרטרואקטיביות בוודאי שאינה מקובלת עלי.

אנחנו קיבלנו את הסכמת האוצר לכך.

ההעלאה המקורית היתה מעל ומעבר לעליית המדד, וזה לא היה מקובל על

משרד האוצר.

מה לבמדת משרד המשפטים?

עמדת היועץ המשפטי במקרה זה היא שאנחנו ממליצים לקבל את

הרטרואקטיביות, כמובן בכפוף לכך שהוועדה תאשר את זה.

הוא אמר שאם אנחנו נאשר, הוא יסכים. אבל זה לא חוקי.

אם כך הדיווח שלך, גב' אליצור, לא כל כך מדוייק.

למה? זה בדיוק מה שמסרתי למר בוטון בטלפון. הידיעות שלו הן ממני.

אנחנו צריכים לדאוג לכך שמשרד הבריאות לא יפסיד את הכסף, אבל יש כאן

משהו לא לגמרי חוקי, להבות כסף בלי אישור כל פי החיק.

בוודאי. עקרונית איננו עושים את זה רטרואקטיבית. במקרים בודדים שזה

נעשה פונים ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיאשר זאת. במקרה זה, אם לא יאשרו את

הרטרואקטיביות, ייווצר מצב שרופאים יפנו וידרשו את הכסף בחזרה.

הנושא הזה עבר הרבה מאד גלגולים, הרבה מאד דיונים, הם עם האוצר והם

עם משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. אני יכולה להעיד על הדיונים

המייגעים שהתנהלו בענין זה. המצב שהיה במשרד הבריאות בנושאים האלה היה

קטסטרופלי, ואי אפשר היה להמתין יותר. לא היה תקציב כדי למחשב את המערכת

הזאת, ולכן לא היתה אפשרות לתת רשיון למי שפונה תוך כמה ימים. אנשים היו

מחכים חודשים כדי לקבל אישור" ומדובר באנשים שיש להם כל התעודות. היו

פניות חוזרות ונשנות של אנשים לקבלת האישורים. המצב היה בלתי נסבל. למשרד

הבריאות לא היה שום מידע לנל בעלי המקצועות הרפואיים, על מספרם, מי נמצא

במערכת ומי כבר יצא ממנה. ואנחנו החלטנו שצריך למחשב את המערכת הזאת

ולעדכן את האינפורמציה.

כדי לעשות זאת היה צורך בתקציב. התקציב הזה לא היה בנמצא. בשעתו

ההענו להבנה עם משרד האוצר על הטלת תשלום מסויים. זו לא היתה אגרה. הם

קראו לזה אהרה, אבל למעשה אלה היו דמי רישום או דמי טיפול.

היו"ר א. נמיר;

זה נעשה למעשה כדי לממן את המיחשוב שהוכנס למשרד הבריאות?

בוודאי. זה לא הלך למטרות אחרות. זה הלך לאותה מחלקה שבראשה עומד

פרופ' ורדי, כדי שהיא תוכל לעבוד כפי שצריך. בלתי אפשרי היה לעבוד כמו

שלנבדו. החלטנו שצריך למחשב, לעדכן, למיין, לרשום את הכל. מאז קום המדינה

לא ידעו מי הרופאים שיצאו מהמערכת, לכמה רופאים כבר אין רשיון, לכמה

רופאים נפסל הרשיון בשל סיבה זו או אחרת וכו'. לא היתה בנושא הזה תמונה

ברורה, ואי אפשר היה להמשיך כך.

אנחנו הגענו להסכמה והבנה גנם משרד האוצר בענין זה, ואכן עשינו את

הדבר הזה מתוך הכרה שהכסף שייהבה ילך למטרה הזאת. ואני מתפלאה על דבריו של

מר אריאן. הכל נעשה באופן חוקי. אינני יודעת למה התעכב האישור. האישור היה

צריך להינתן כבר מזמן באופן רשמי, למרות שיש צווים שאני כבר חתמתי עליהם

עוד כשאני הייתי שרת הבריאות.



אני מציעה לאשר את הצווים, ולא להטיל עליו עכשיו להחזיר כסף שכבר הבה

כדי לממן את ההוצאות שהיו לוו.

האם זו היונה הביה חד-פעמים או שממשיכים להבות?

כל מי שפונה לקבל רשיון משלם את דמי הטיפול ואת דמי הרשיון שלו.

והכסף הזה יישאר במשרד הבריאות לצורך הטיפול בדברים האלה.

כלומר העלו את האגרה כדי לממן את המיחשוב, וזה איננו תשלום חד-פעמי,

זה יימשך.

זה תשלום שבשלב זה רופא מושלם פעם אחת בחייו.

אבל כל רופא שמתוסף למערכת מושלם את האהרה המוגדלת.

כן. זה כבר אושר.

גובה האהרה אושר על-ידי ועדת העבידה והרווחה. עכשיו מדובר על אישור

רטרואקטיבי.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לכך שאנחנו מכינים עכשיו הצעת

תיקון לחוק, ובה נציע לכנסתת רישוי תקופתי של רופאים, חידוש הרשיון אחת

לשנתיים, כדי שנוכל לעדכן את הפרטים.

למה תעשו זאת? אם בעבר נתתם רשיון לתמיד, מדוע עכשיו יצטרכו לחדש

אותו מדי שנתיים?

בלי עדכון תקופתי אין כל ערך למיחשוב. כך עושים כמעט בכל הארצות

המערביות המתוקנות. אין לזה ערך אם זה נעשה באופן חד-פעמי.

אני מבקש להעיר לבוד הערה. עלתה כאן שאלת הסכומים. אני רוצה להפנות את

תשומת לבכם למה שנעשה למשל לגבי עורכי הדין. יש שלוש דרגות של רישוי שנתי:

האחת היא 194 שקלים,. לעורך-דין מתחיל; השניה, אחרי פרק זמן מסויים, 344

שקלים; והדרגה השלישית של הרישוי השנתי, לעורך-דין בעל ותק יותר גדול, היא

603 שקלים. ולנו אומרים על סכום פעוט כזה שההעלאה היא מעבר לעליית המדד.

ו

אנחנו רצינו סכום יותר גדול, אבל התפשרנו על הסכום הזה.

אני מבקש להעמיד את הדיון בהקשר הנכון שהוועדה נדרשת לו היום. היועץ

המשפטי של משרד הבריאות כבר הסביר את ההיסטוריה של הנושא. אחזור על זה

בקצרה. משרד הבריאות קיבל החלטה להתחיל לגבות אגרות מוגדלות מבעלי מקצועות

רפואיים החל מ-1 בינואר 1988, הוא סבר שאלו לא אגרות, או שהוא לא זקוק

לאישור של ועדת העבודה והרווחה. אבל הוא גבה אגרות. על פי כל החוקים

שהובאו לפנינו, אי אפשר להגדיל את האגרות אלא באישור ויבדת העבודה והרווחה

של הכנסת. ואילו הגדלת האגרות האלו לא הובאה לאישור הוועדה.

בחודש יולי של השנה שעברה משרד הבריאות פנה לוועדה, הסביר שהוא כבר

גובה את האגרות האלה מינואר 1988, וביקש אישור להגדלת האגרות. הוועדה

העלתה את זה מיד על סדר היום ואישרה את האגרות, זה היה ב-26 ביולי 1988.

אבל היא אישרה אותן מאותו יום ואילך, היא לא אישרה אותן למפרע מה-1 בינואר

1988.

למה לא אישרנו את זה אז רטרואקטיבית?

משרד הבריאות הזכיר את זה, אבל לא עמד על זה כל כך. שנית, יש ענין

קונסטיטוציוני, שבדרך כלל לא מקובל שנושאים פיסקליים בחקיקה ראשית, על

אחת כמה וכמה בחקיקת משנה, חלים למפרע, אלא אם כן יש סיבות מאד מיוחדות

שבית-משפט מצדיק אותן, בדרך כלל בית-המשפט העליון, בשורה של פסקי דין

ובג"צים, החליט שאין מטילים אגרות, מיסוי ותשלומי חובה אחרים למפרע בחקיקת

משנה, כי אז קיימת אפשרות סבירה שהם ייפסלו.

לגבי הטענה שלמעשה זו אינה אגרה אלא תשלומים בעד שירות - לכך איננו

נדרשים, מפני שעל פי החוק אנחנו מוסמכים לאשר או לא לאשר רק תשלומי אגרה.

לכן אם זו לא היתה אגרה, זה לא היה צריך להיות מובא אלינו. מאחר שזאת כן

אגרה זה מובא אלינו. כך שמה שאנחנו נדרשים עכשיו זה למעשה לתת אישור

רטרואקטיבי לאגרה או לתשלום חובה שנגבה החל מה-1 בינואר 1988.

אני מפנה את תשומת לב הוועדה לכך שזה דבר לא מקובל, זה בדרך כלל נוגד

עקרונות חקיקתיים. ואני רוצה להוסיף שלפי מיטב זכרוני ו ידיעתי, מאז שאני

יועץ משפטי של ועדת העבודה והרווחה, אף פלנם אחת לא אישרנו תשלומי אגרה

רטרואקטיביים. וזאת בעצם הבעיה. הבעיה איננה הסכומים, למה הם משמשים, האם

הם סכומים גבוהים או לא, אלא השאלה היא אם ועדת העבודה והרווחה תאשר מס

רטרואקטיבית מה-1 בינואר 1988.



אני רוצה לומר עוד דבר. כפי שנמסר לי, משרד הבריאות החזיר את הכסף

למספר אנשים שפגו ואמרו שהמשרד גבה את התשלום שלא כחוק מה-1 בינואר. אינני

יודע לכמה אנשים, אבל הוא החזיר את האגרה שנגבתה שלא כדין. אם עכשיו נאשר

את זה רטרואטיבית מ-1 בינואר, יצטרכו לגבות את זה שוב מאותם אנשים

שהחזירו להם את הכסף. זה עלול להכניס בלבול במערכת.

לגבי העמדה של היועץ המשפטי - היה לי קשר גם עם הגב' אליצור והם עם

המשנה ליועץ ו-,משפטי לממשלה מר אליאסוף, ונמסר לי שבדרך כלל היועץ המשפטי

לממשלה לא מאשר למשרדי ממשלה, בגלל העקרון הזה של החוק, להתקין תקנות שיש

בהן הטלת מיסוי או אגרות למפרע. במקרה הנדון, היות שהכספים נגבו, אמר לי

מר אליאסוף שהוא קיבל החלטה שאם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תאשר את זה,

הם יאשרו את זה.

אבל מה הם ממליצים? מה עמדתם?

אני לא שמעתי מה ההמלצה שלהם אלינו. אין לנו מסמך שלהם.

כפי שאמרתי, אם הוועדה תאשר - אז זה כבר מאושר. אז כבר לא צריך את

האישור של היועץ המשפטי לממשלה. הרי היועץ המשפטי איננו יושב בערעור על

החלטת ועדת העבודה והרווחה. במקרה זה הגישה היתה לעשות זאת בצורה חיובית

כדי שמשרד הבריאות לא ייקלע למצב שהוא יצטרך להחזיר כספים. אבל האמת היא

שזה מאד יוצא דופן, ועקרונית לא מאשרים רטרואקטיבית, אם כי כבר היו לנו

בהיסטוריה כמה מקרים בודדים שהיועץ המשפטי כן אישר זאת.

למה מאז יולי לא דאגתם שזה יאושר? למה צריך היה לחכות כל כך הרבה

זמן? מר לוין, אתה היועץ המשפטי, אתה צריך להיות מאד רגיש לנושא.

בינתיים היו הבחירות, והשאלה של התוקף החוקי לא התעוררה מיד. אני הם

הייתי חולה ו נעדרת י זמן מה מהמשרד.

אתם גם לא לחצתם, מאז שהוועדה הזאת עובדת, שזה יעמוד על סדר היום. יש

בוודאי מישהו שעובד אתך והוא יכול היה לבקש זאת. אבל זה לא נעשה. אנחנו

חשבנו שהענין דחוף וצריך להעמיד אותו על סדר היום. מאז שהוועדה עובדת משרד

הבריאות אפילו לא ביקש שנזרז את ההליכים.

ברגע שחזרתי לעבודה התקשרתי וביקשתי להעלות את זה לדיון, ואז הוברר

לי שבאמת העמדתם את זה על סדר היום.



ש. ארבלי-אלימוזלינו;

נכון שבחקיק בכנסת נמנעים מהטלת מיסוי רטרואקפויבית. אבל במקרה זה

הכסף נגבה, אבל תחת שם אחר, דמי טיפול. זה לא היה צריך לבוא לוועדת העבודה

והרווחה של הכנסת. הנושא עלה בעקבות הוויכוח שהיה וההתנגדות שזה ייקרא דמי

טיפול או דמי רישום. האוצר עמד לבל כך שיקראו לזה אגרה. ברגע שזה נקרא

אגרה, זה צריך לבוא לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אני מסכימה עם

היושבת-ראש שזה היה צריך לבוא לפני כמה חודשים, אבל הכנסת היתה בפגרה, אחר

כך היו בחירות, ולכן הענין נדחה. נכון שהכנסת כבר עובדת כמה חודשים, אבל

זה לא היה משנה לגבי הרטרואקטיביות מה-1 בינואר 1988.

אני מבינה שאילו היועץ המשפטי לממשלה היה מתנגד לכך, הוא היה אומר

שהוא מתנגד בכל תוקף לאישור רטרואקטיבי. אבל הוא איננו אומר זאת. ובכן

ההסכמה שלו נתונה, היא הם נאמרה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות. יש לראות

באישור היום דבר מיוחד, אחרת משרד הבריאות יצטרך להחזיר לכל מי ששילם את

הכסף שגבה. אין לזה שום הצדקה, אין הם שום אפשרות לעשות זאת, כי מאין יקחו

את הכסף? הכסף הזה כבר הוצא למטרה מסויימת ולא ניתן להחזיר את הדברים

לאחור.

אני מבקשת שנאשר את תיקון הצווים, ולא נראה בדבר הזה תקדים. ומשרד

הבריאות צריך לעמוד יותר על משמר האינטרסים שלו.

ע. אליצור;

אני רוצה להזכיר שכשהוועדה החליטה על הגדלת האגרה היא לא החליטה על

תאריך כלשהו, ואז לפי החוק זה מקבל תוקף כאשר זה מתפרסם ברשומות. הם בעניך

הזה קרתה תקלה, וזה התפרסם רק בספטמבר ברשומות.

של מי היתה התקלה? מי אחראי לפרסום ברשומות?

משרד המשפטים.

היו"ר א. נמיר;

אני בהחלט חושבת, ואני אומרת זאת למשרד הבריאות, שהיה כאן יותר מאשר

רפיון מטלנמכם. וזה לא ייתכן. היוזמה להעלאת הנושא הזה על סדר היום היתה

שלנו, כי כל דבר שאנחנו חושבים שצריך לזרז את הטיפול בו, אנחנו מעלים אותו

מיד על סדר היום. לא היתה שום פניה ממשרד הבריאות לזרז את אישור הצווים

האלה. אתה היית חולה, מר לוין, אבל בוודאי יש מי שעובד אתך במשרד. הרי לא

מפסיקים לעבוד.

שנית, אני חושבת שבהחלט היתה כאן תקלה מצד משרד המשפטים לגבי הפרסום

ברשומות.

אילולא ידעתי את מצבו הכספי של משרד הבריאות, ואילולא ידעתי שאם

אנחנו ננהג כאן אמנם כפי שמתחייב מן החוק, בלי שייגרם נזק למשרד הבריאות,

לא הייתי מציעה לאשר את זה רטרואקטיבית. אבל אינני רוצה לפגוע במשרד

הבריאות. אני יודעת מה עוד מחכה לנו. לכן אני מביאה את זה לאישור, אבל עם

הערה למשרד הבריאות על דרך הטיפול בנושא הזה, ועם הערה למשרד המשפטים על

כך שזה לא פורסם ברשומות בזמן. זה לא יכול להיות כך. כאשר שרת הבריאות



פנתה אלי בכנסת הקודמת להעמיד את הנושא על סדר היום, עשיתי זאת מיד, כי

היה מדובר בכסף. בל אהורה שיכלה להתוסף לתקציב משרד הבריאות - נתנו לזה

יד.

ובכן אני מציעה, לא בשנותה רבה, לאשר את זה, כי זה באמת תקדים לא טוב.

הם אומר לי מר בוטון שאם מישהו יפנה לבג"ץ בענין הזה, הוא יזכה. ואני

אומרת שוב, גור לוין, עקרונית לא מקובלת עלי השיטה שאנחנו נאשר למשרדי

ממשלה אגרות והיטלים רטרואקטיבית. זה לא מינהל תקין.

אני מסכים, אבל זה מקרה חריג.

אני אוגורת תוך תוך הבעת הערה חריפה למשרד. ואני מבקשת שזה לא יקרה

יותר. ומשרד המשפטים צריך יותר לעמוד על המשמר.

עשינו פעולה בענין הזה.

אתם, אנשי משרד המשפטים, אחראים על זה.

הגב' אליצור היתה דווקא בין אלה שעזרו לזרז את ההליכים.

היו"ר א. נמיר;

אינני יודעת מי מטעם משרד המשפטים אחראי על כך.

אני רק רוצה לומר שמעתה ואילך המצב יהיה טוב.

אני רוצה לומר שמיום הגשת תקנות לאישור, עד לקבלת האישור של משרד

המשפטים ופרסומן ברשומות, עוברים חודשים. אם עכשיו יחול שיפור בנושא הזה,

אני מברך על כך.

נעבור עכשיו לאישור התקנות והצווים. אעמיד להצבעה כל אחד בנפרד. אני

מעמידה לו-.צבעה את תקנות הפסיכולוהים (אגרת רישום) (תיקון) (תיקון),

התשמ"ט-1989.

הצבעה

תקנות הפסיכולוהים (אהרת רישום) (תיקון) (תיקון), התשמי'ט-1989,

אושרו פה אחד.



היו"ר א. נמיר;

אני מעמידה להצבעה את צו הגוי ילידות (אמרות רשיון ותעודות היתר)

(תיקון) (תיקון), התשמ"ט-1989.

הצבע ה

צו המיילדות (אגרות רשיון ותעודות היתר) (תיקון) (תיקון),

התשמ"ט-1989, אושר פה אחד.

אני מעמידה להצבעה את צו רופאי השיניים (אגרת רשיון והיתר זמני)

(תיקון) (תיקון), התשמ"ט-1989.

ה צ ב עה

צו רופאי השיניים (אגרת רשיון והיתר זמני) (תיקון) (תיקון),

התשמ"ט 1989, אושר פה אחד.

אני מעמידה להצבעה את צו הרופאים (אהרת רשיון והיתר זמני) (תיקון)

(תיקון ) , התשמ"ט-1989.

הצבעה

צו הרופאים (אהרת רשיון והיתר זמני) (תיקון) (תיקון),

התשמ"ט- 1989, אושר פה אחד,

אני מעמידה להצבעה את צו הרוקחים (אהרת רשיון והיתר זמני) (תיקון)

(תיקון), התשמ"ט-1989.

ה צ ב לג ה

צו הרוקחים (אהרת רשיון והיתר זמני) (תיקון) (תיקון),

התשמ"ט-1989, אושר פה אחד.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסת י י מ ה בשעה 09.10.