ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/03/1989

מצבן של הפנימיות בארץ - הצעות לסדר היום של חברי-הכנסת נ' ארד, א' מזרחי. ד' צוקר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 16

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, וי באדר בי התשמ"ט (13 במרץ 1989). שעה 00;11

נכחו

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

נ י ארד

ש' ארבלי-אלמוזלי נו

צי ביטון

אי בן-מנחם

שי הלפרט

י' שפרי נצק

מוזמנים; חבר-הכנסת ד' צוקר

י' קנדל - מנכ"ל בפועל, משרד העבודה והרווחה

ע' ברכה - מנהל האגף לשירותי רווחה, משרד העבודה

והרווחה

אי לנגרמן - חבר הוועדה בנושא הפנימיות

די דניאל - יו"ר הוועד הארצי של מוסדות חינוך

פנימייתי ים

י י שני - חבר הוועד הארצי של מוסדות חינוך

פנימייתי ים

י י אוז'לבו - חבר הוועד הארצי של מוסדות חינוך

פנימייתיים

י י קדמן - המועצה הלאומית לשלום הילד

שי זילברשטיין - י ו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

ני נידם - איגוד העובדים הסוציאליים

עי כץ - עובדת סוציאלית

מזכירת הוועדה; א י אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; מצבן של הפנימיות בארץ - הצעות לסדר-היום של

חברי הכנסת ני ארד, אי מזרחי, די צוקר



מצבן של הפנימיות בארץ - הצעות לסדר היום של

חברי-הכנסת נ' ארד, א' מזרחי. ד' צוקר

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

הנושא שעל סדר יומנו הוא מצבן של הפנימיות בארץ, הצעות לסדר-היום של חברי

הכנסת ארד, מזרחי וצוקר.

בהתאם לנוהג שלנו, נשמע את המציעים. חברת-הכנסת ארד.
נ י ארד
הנושא העומד על סדר היום - מצבן של הפנימיות בישראל - איננו חדש על סדר יומה

של ועדת העבודה והרווחה.,

אני מחזיקה בידי מסקנות של ועדת העבודה והרווחה משנת 1988 ואני יכולה לקבוע

שהמצב בשטח מוכיח שהן לא יושמו. חלק גדול מינקודות התורפה שדנה עליהן הוועדה

בראשותו של מר לנגרמן, ראינו אותן לפני זמן רב.

לצערי הרב, בתקציב המדינה לשנה זו, במקום שמדובר בו על סדרי עדיפויות של

משרד העבודה

והרווחה, מדובר על כך שאחד מהיעדים של המשרד זה להשתדל לצמצם את מספר הילדים

שבפנימיות ולמצוא להם סידור במסגרת של משפחות אומנה או בקהילה.

אין ספק שאיש לא מפקפק בכך שאם אפשר למצוא לילד סלדור בקהילה מוטב שיהיה

בקהילה. מצד שני יש יש ילדים שצריכים להיות בפנימיות והמדינה באמצעות רשויות

שיפוט מפנה ילדים לפנימיות. יש פנימיות שהן בחסות של משרד העבודה והרווחה ויש

פנימיות שהן בבעלויות אחרות.

המצב עכשיו הוא כזה שלמעשה על דעת הכל ברור לגמרי שחוק הפיקוח על מעונות לא

מבוצע בסידרה שלמה של נושאים, גם בהיבטים טיפוליים-חינוכיים וגם בהיבטים של אחזקת

מינימום טיפולי וחינוכי. כולנו, כחברי הכנסת, עדים למצוקה המיידית שהיתה רק לפני

זמן קצר. למרות שדובר על העלאת תעריפים והיה מסמך רשמי שדובר בו על מקדמה של

מיליון ש"ח משום שיש כוונה להעלות את התעריפים. היתה כוונה לקזז את הסכום הזה.

הפנימיות לא יכולות להחזיק מעמד.

פניתי אל היועץ המשפטי לממשלה, מר רזריש. אני חושבת שאנחנו צריכים לתבוע בדיקה

משפטית. המדינה עוברת על החוק. המדינה קבעה בהוק סטנדרד מינימלי. החוק לא

מבוצע. יש בעיה של כוח אדם שאיננו מתאים. יש בעיה של כוח אדם שצריך לקבל הכשרה

נוספת. המדינה שחוקקה את חוק הפיקוח על המעונות חייבת לפקח, כי הילדים המגיעים

לפנימיות, זו ההזדמנות האחרונה שלהם.

המצב כרגע הוא שאם לא יכירו בכל התעריף של אחזקת הילדים בפנימיות, אם לא

יוסיפו תקציבים לאותם תנאי מינימום הנדרשים על פי החוק, אם לא יקיימו לא רק את

המלצות הוועדה האחרונה שהיונה אלא גם המלצות שלנו מ-1988, יכול להיות שפנימיות

תיסגרנה.

התחושה שלי היא שיש אדישות וציניות בקרב הציבור. הנושא יכול להיות בכותרות

יום או יומיים, אחרי שמתגלה מעשה אלימות בילדים, אחרי שקורות טרגדיות בקהילה, ואז

שואלים למה לא פעלו בזמן להוציא את הילד מהבית.

אני רוצה לברך גם את אנשי המקצוע, גם את העובדים הסוציאליים וגם את המופקדים

על נושא הפנימיות, שנקטו צעדים והתריעו. גם אנחנו צריכים להיות להם לפה. לא ייתכן

שהתקציב בנושא הפנימיות יהיה חסר.
הדיון חייב להתחלק לשני חלקים
מה עושים בשלב המיידי ואחר כך לדון לעומק

בהיבטים השונים של הנושאים - בדו"ח האחרון של הוועדה בראשותו של דייר

לבדוק באופן יסודי את הנושא הטיפולי-חינוכי, נראה מה קורה לילדים החריגים ועד כמח

חם מקבלים את הטיפול שהם צריכים לקבל.

אנחנו צריכים להציל את עצם קיומן של הפנימיות. אני חוששת שפנימיות ייסגרו.

היו בארץ גופים שראו חובה לקיים מערכות של פנימיות לילדים ולנוער. הם עשו עבודה

יוצאת מן הכלל. היום אנחנו עומדים בפני הסכנה שהפנימיות י יסגרו.

אני חוזרת ואומרת שאנחנו צריכים לפעול ביתר תוקף כי שהמסקנות שהיו בדו"חות

שהוגשו, ואזכיר גם את דו"ח רוזנפלד, לא יושמו.

ד' צוקר;

אנחנו בכנסת במצב אידיאלי. זו הפעם הראשונה שיש דו"ח מקיף, מלא. אין בעיה של

נתונים. אנחנו יודעים מה המציאות. אנחנו יודעים איך נראים הדברים. אנחנו יודעים

על מה לזעוק, על מה לנסות לשמור. אנחנו יכולים לראות את הדו"ח כאילו זה תכנית של

הכנסת - כיצד לפקח על משרד העבודה והרווחה, כיצד ליישם את הדו"ח.

אני חושב שלטווח הקצר הבעיה היא הפיקוח ובאיזו מידה אפשר ליישם את הסטנדרטים.

אני מציע לוועדה לחזור ולבדוק אחת לכמה חודשים, כשיגרה, איך המשרד פועל ביחס

לדו"ח ועדת לנגרמן.

היו"ר א' נמיר;

אני חושבת שמצבנו הרבה יותר קשה מאשר היה אי-פעם.

גם לדיון הזה לא הופיע נציג האוצר. אתמול הם הודיעו שאין להם את מי לשלוח

לישיבה זו. אני אומרת את הדברים האלה כדי לחזק מה שאמרתי באחת הישיבות שלנו ואז

אחד מחברי הכנסת העיר לי שאני מגזימה. אחר כך היתה סולחה אלא שהסיפור חוזר על

עצמו.

אני חושבת שיש לנו בעיקר בעיה אחת ששמח כסף. ואני רואה איך האוצר מתנהג.

במסגרת הניצול של כלי התקשורת על-ידי ההורים שמעתי אתמול בצהרים כתבה על

הנעשה בפנימיות. ילדים עושים צרכיהם במיטה מפני שבחושך, בגשם ובקור הם אינם

יכולים לצאת מהבנין אל השירותים שבחוץ. אבל אינני רואה שמשהו קורה אצל מישהו מאלה

שהענין שייך לו.

אני ביקרתי בכמה פנימיות. אזכיר את פרדס חנה ו"אהבה" בקריית ביאליק. אלה לא

הפנימיות הגרועות ביותר. אבל מה שראיתי לפני שנה-שנה וחצי היה די קשה לראות אותו.

במוסד אהבה ראיתי שהתנאים לילדים קשים.

שמענו הכרזות שונות. אני זוכרת שהמנכ"ל הקודם אמר שהנושא מספר אחד הוא

הדילול, כי אין מספיק פנימיות. השאלה מה אנחנו עושים היום קודם כל כדי להציל את

הקיים.

לישיבתנו זו לא הזמנו את אנשי עליית הנוער, אבל מה שקורה שם לא יכול להיות

מחוץ למסגרת. עליית הנוער זה הגוף מספר אחד השולח ילדים לפנימיות.

אנחנו רוצים לסייע ולעזור ומשרד העבודה והרווחה צריך להיות חוד החנית במאבק.



צ' ביטון;

האם נמצא כאן נציג של הסוכנות?

היו"ר אי נמיר;

לא. נזמין אותו לישיבתנו הבאה. אני הייתי מזמינה את גזבר הסוכנות, את מאיר

שיטרית שהתבטא בלשון חריפה נגד הקיצוץ.

די צוקר;

יש בעיה קשה גם בפנימיות ההרדיות. אם מזמינים בעלים צריך להזמין גם בעלי

פנימיות חרדיות.

הי ו"ר אי נמיר;

אל נסיט את הענין לשולחן הפוליטי. אני הושבת שהבעיה של הפנימיות הלא-הרדיות

מתחילה להיות לא פחות חמורה מהבעיה של הפנימיות החרדיות.

די צוקר;

ההערה שלי לא היינה פוליטית.

היו"ר אי נמיר;

נזמין את מי שצריך.

נשמע עכשיו את דבריו של דייר לנגרמן.

א' לנגרמן;

אני מבקש להודות לכם על האפשרות שניתנה לי להופיע לפניכם היום. הזמנתם אותי

לפני למעלה משנה כאשר התחלתם לדון בענין, כששר העבודה והרווחה מינה את הוועדה

שבראשה עמדתי.

אני זוכר את השאלות הרבות ואת אי-הבחירות הרבה שהייתה קיימת בנושא, המצב הזה

נמשך גם אחר כך. בראשית עבודתה של הוועדה לא היו נתונים ואם היו נתונים הם לא

תאמו לא ביחס לפנימיות ולא ביחס למצב הרישוי. לא היה ניתוח כלכלי על אחזקת ילד

בפנימיה.

היום הדברים האלה מונחים לפניכם. אני מניח שקיבלתם את הדו"ח. אם לא קיבלתם

אותו - נפעל שתקבלו אותו. משום כך לא אחזור על מה שכתוב בדו"ח.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות, ובזה אסתפק. אשמה לענות אחר-כך על שאלות.

קצת נתונים. הוועדה עסקה בקבוצה אחת בלבד - ילדים בגילאי 14-0, ולא במפגרים

ולא במי שמוגדרים בחוק כעבריינים אלא בילדים שנשלחו לפנימיות מסיבות חברתיות

התנהגותיות וכיוצא בזה. הקבוצה הזאת מונה, לפי נתונים שקיבלנו, כ-8,500 ילדים

בגילאי 14-0. 4,500-4,000 מהילדים נמצאים בפנימיות של ילדים, דהיינו פנימיות

לגילאי 14-0, ועוד כ-4,000 מתבגרים נמצאים בחטיבות ביניים של פנימיות על יסודיות,

זאת אומרת פנימיות לגילאי 18-12.

את עיקר תשומת הלב נתנו לקבוצה הקריטית, ל-4,500 הילדים שנמצאים בפנימיות

ילדים, כי הבעיה שלהם היא הקשה ביותר.



קבוצת ילדים זו, לפי החלוקה של משרד העבודה והרווהה, מתהלקת לשלוש תת קבוצות:

1) ילדים רגילים; 2} ילדים של חינוך מיוחד; 3) ילדים חריגים.

היו"ר אי נמיר;

הכל בקרב 4,500 הילדים?

אי לנגרמן;

נכון. כל ה-4,500 הם חריגים. האבחנה היא במידת החריגות שלהם.

מה ההבדל בין רגיל ומיוחד? - שבמקומות שהוגדרו כמיוחד, ההוראה בבית-הספר היא

סטנדרטים של חינוך מיוחד. גם התעריפים הם פועל יוצא של ההשתייכויות האלה.

היו"ר א' נמיר;

4,500 הם רק בפנימיות של משרד העבודה והרווחה.

אי לנגרמן;

אין פנימיות של משרד העבודה והרו ויוה. הילדים נמצאים בפנימיות של שתי בעלויות

עיקריות. אזכיר את הפנימיות הציבוריות של נעמ"ת וויצייו. יש ארגון, בני ברית

בירושלים, שמחזיק פנימיה אחת בארץ. ויש כמובן עמותות שהתארגנו לצרכי הקמה או

אחזקה של פנימיה.

יש ילדים הנמצאים בפנימיות פרטיות. ויש ילדים הנמצאים בפנימיה שהיא ספק פרטית

ספק ציבורית.

מבחינת הגב הכספי - יש מוסדות פרטיים שאין מי שיעזור להם אם כי יש מעורבות

ציבורית.

היו"ר אי נמיר;

באיזה קטיגוריה נמצאות הפנימיות החרדיות?

אי לנגרמן;

ציבורית.

צ' ביטון;

ומה עם הילדים בקיבוצים?

אי לנגרמן;

לא כללנו אותם.

חוק הפיקוח על המעונות, בתקנות שלו לגבי כוח אדם, קובע את הדיפרנציאציה

של ההתיירוסות בין הקבוצות השונות. כמובן שיש שוני בכוח אדם בין זה המטפל

בילדים חריגים לבין זה המטפל בילדים רגילים. לכן יש הבדלים גדולים מאד בעלויות של

אחזקת הילדים בפנימיות השונות.

לאחר שלמדנו קצת את הדברים הגענו למסקנה שצריך להוסיף קטיגוריה רביעית, משום

שמצבם של הילדים המופנים לפנימיות נעשה קשה יותר. אנחנו מציעים להוסיף מוסדות

טיפוליים. התעריף במוסד כזה צריך להיות יותר גבוה כדי שאפשר יהיה להחזיק בו כוח

אדם מקצועי ברמה יותר גבוהה.



ד' צוקר;

האם אתה יכול לומר לנו משהו לגבי ילדים בגילאי 6-0?

אי לנגרמן;

לא הייתי רוצה לייחד את הדברים לגבי ילדים אלה. לעיתים מצבם של הילדים האלה

טוב יותר משום שיש יחס טוב יותר לתינוקות. הבעיות לגבי ילדים מעל גיל שש הן

רציניות.

הי ו"ר אי נמיר;

הלוקה בין ציבוריים לפרטיים?

אי לנגרמן;

אני לא זוכר.
היו"ר אי נמיר
איפה יש יותר?
א י לנגרמן
בציבורי ים יש הרבה יותר.

הערה אחרת מתייחסת למספר הפנימיות ולמצב החוקי שלהם, זאת אומרת הרישוי של

הפנימיות.

בראשית שנת 1988, כשהוועדה התחילה בעבודתה - אני מדבר רק על אותם 4,500

בגילאי 14-0 שנמצאים בפנימיות של ילדים - היו 239 פנימיות. בהתחלת השנה רק ל-30

מהן היה רשיון. כל שאר הפנימיות היו ללא רשיון תקף. זה היה המצב בראשית השנה.

נכון שלחלק גדול של הפנימיות היה מה שקרוי בלשון המשרד "סמל מעון" אבל לא היה להן

רשיון בר תוקף.

במשך השנה נעשתה פעולה גדולה - מונח לפני דו"ח מעקב מחודש נובמבר האחרון.

במשך השנה קיבלו רשיון 115 פנימיות נוספות ועוד 43 פנימיות נמצאות בתהליכים

מתקדמים לקבלת רשיון. במלים אהרות, פעולה שיכולה היותה להיעשות בתאריך קודם נעשתה

רק השנה. על-ידי פעולה מאומצת ניתן היה להגיע לכך שהפנימיות יפעלו ברשיון.

נשארה קבוצה שעדיין פועלת ללא רשיון, זו קבוצה של פנימיות שנתמכות או נמצאות

בטיפולו של משרד הדתות ולא בטיפול של משרד העבודה והרווחה. זו קבוצה של 24

פנימיות. אני יודע שמתנהל משא-ומתן בין משרד העבודה והרווחה לבין משרד הדתות,

אבל נכון לשבוע שעבר הן עדיין פועלות ללא רשיון. לפי חוק הפיקוח על המעונות

הפנימיות צריכות שיהיה להן רשיון.

עד כאן לגבי הנתונים.

אנחנו התחבטנו בשאלה בסיסית - האם אנחנו רוצים להקדיש את עיקר תשומת הלב למה

שרצוי שיהיה בפנימיות ב-1988, או שאנחנו רוצים ליישר את הקו, זאת אומרת להביא

למצב שבו חוק הפיקוח על המעונות והתקנות שלו - שחלק מהן פורסמו לפני 10 שנים וחלק

לפני כן - אכן יוגשמו. מכיוון שרצינו להיות מעשיים אמרנו, שבשלב זה נסתפק ברמה זו

שיש ונשאף לכך שחוק הפיקוח, כפי שהמחוקקים קבעו אותו, אמנם ייושם. הצבנו לנגד

עינינו מטרה - להפוך את הדו"ח הזה לדו"ח מעשי כדי שאנשי ציבור, אנשי הוועדה וכן

אחרים יוכלו לטפל בו ולהילחם על השמתו יישום ההמלצות שלו בלי שיגידו שהנאמר

בדו"ח זה הוא חלום באספמיה שלא ניתן להשמה.



אין לי ספק, וזה צויין בהמלצות, שהיום, בשנת 1989 יש כמה נושאים שחייבים

בדיקה נוספת. אין ספק שהסטנדרטים שנקבעו ב-1988 אינם מתאימים להיום. חלדוגמה,

נושא ההימום. מצאנו שההוצאות להימום בחורף משולמות פר ראש במידה שווה ללא הבדל

בין הפנימיות השונות. לא צריך להיות חכם כדי להבין שבפנימיה לתינוקות צריך שיהיה

יותר חימום, פנימיה בהר צריך שיהיה בה יותר חימום מהחימום בפנימיה בשפלה. לא

יכולנו להיכנס לבדיקה מדוקדקת של הנושא. והוא הדין לגבי ביגוד ומזון. למרות שהיום

באים ומוכיחים שהמזון שהילדים מקבלים עונה על הנדרש על-ידי משרד הבריאות, אנחנו

חושבים שרמת התזונה של 1988 לא זהה לזו שהיתה לפני 20 שנה.

ולנושא של כוח אדם. ודאי שאילו היו קובעים היום סטנדרטים של כוח אדם, זה לא

היה כמו שנקבע לפני 20 שנה. במשך השנים נשתנה משחו והיום נדרשת יותר מקצועיות מן

המדריכים.

כפי שאמרתי, אחד הדברים שהכתיבו לנו את ההמלצות היה שלא יהיה מישהו שיקום

וינסה להתחמק מההמלצות שבדו"ח בטענה שהוא לא ניתן ליישום. אני מצהיר שכל פיסקה

בדו"ח ניתנת ליישום על-ידי רצון טוב ועל-ידי הבנת הענין.

אדגים את הדברים במשהו. הרבה פעמים דנים בכך שיש הרבה מסגרות או הרבה

ארגונים שיש ילדים בפנימיות שלהם - עליית הנוער, המפעל להכשרת ילדי ישראל, האגודה

לקידום החינוך, יד לאחים ומשרד העבודה והרווחה. לא פעם שאלו, האם לא צריך שתהיה

רשות אחת שתהיה אחראית? מנקודת מוצא פרגמטית שלנו זה חלום באספמיה. אנחנו ממליצים

ליצור שיתוף פעולה בלי לפגוע בנחלה של כל אחד, ליצור שיתוף פעולה בכמה נושאים

חיוניים. אחד מהם, שהוא חיוני לכל המסגרות זה המצב הפיסי של הפנימיות, דהיינו

שתהיה אפשרות לשפץ פנימיות שקיימות 30 שנה. אני זוכר את מוסד אהבה כפנינה של

הפנימיות. האנשים לא השתנו. הצרכים השתנו. הבניינים התיישנו. הוא הדין מוסד

טוקאייר.

והענין השני. בלי קושי אפשר ליצור מערכת של נתונים שתפרט את כל המערכות, זאת

אומרת שאחת לשנה יהיה פרסום שייאמר בו כמה ילדים נמצאים בפנימיות, באיזה פנימיות

ואיך הן פועלות. כל הפנימיות מקבלות כסף מגוף כלשהו, אם לא ממשרד העבודה והרווחה

אז הן מקבלות ממשרד הדתות. יש יידע וצריך לפעול שהוא יפורסם. אחת לשנה צריך

להוציא דו"ח על מצב הילדים בפנימיות.

ועוד הערה, הפנימיה היא אלטרנטיבה חינוכית. היא פתרון לילדים מסויימים. היא

איננה ברירה אחרונה. חלק מן המצב העגום שנוצר הוא בגלל תפיסה של אנשים לא

מקצועיים את הפנימיה כברירה אחרונה. אם זה המצב, אני שואל, למה להקציב להן כספים?

אני טוען שהפנימיה זה אלטרנטיבה, וכמו במקרים אחרים היא טובה מאד לזקוקים לכך.

לדעתנו, הילדים הנמצאים היום בפנימיות, ילדים בגילאי 0=-14, הם אלה שאכן זקוקים

לפנימיה.

יש פנימיות שאנחנו לא יודעים עליהן ולא מכירים אותן. אולי שם יש ילדים שלא

צריכים להיות בהן. הפנימיות שאנחנו מכירים, שם נמצאים ילדים שאין להם פתרון אחר.

מספר הילדים בפנימיות אצלנו אינו עולה על האחוז המקובל באירופה. הפנימיה היא

ברירה טובה וצריכה לתת לחניך את כל ההזדמנות.
ענין התעריפים
בהזדמנות זו אני רוצה לציין בצער שאחד מחברי הוועדה, נציג

האוצר, צריך היה להיות פעיל בנושא התעריפים אלא שאחרי שתיים-שלוש ישיבות לא הופיע

י ותר.

היו"ר א' נמיר;

מי זה היה?
אי לנגרמן
שמו מצויין בדו"ח, רונן גאון.

בענין התעריפים אנחנו מתייחסים לנושא אחד בלבד - כוח האדם; כי בו ראינו את

הדבר הקריטי ביותר. אנחנו מתייחסים לתעריף כפי שנקבע על-ידי ועדת לאור

הבינמשרדית וכפי שמשולם על-ידי משרד העבודה והרווחה, בהתאמה למה שצריך לעלות כוח

האדם כמתחייב על פי החוק. לדוגמה, אם החוק קובע שעל כל 15 ילדים צריך להיות תקן

מסויים - תרגמנו את כוח האדם הזה לכסף ומצד שני לקחנו את התשלום שהמשרד מעביר

לצורך זה ובדקנו מהי ההפרשיות. ההפרשיות היא הרבה מעבר למה שאנחנו חשבנו אפילו

בחלום.

היו"ר אי נמיר;

על כמה כסף מדובר?

א' לנגרמן;

בקבוצת החינוך הרגיל, התוספת הנדרשת היום היא בין 37% ל-43%. בקבוצת החינוך

המיוחד, התוספת נעה בין 51% ל-% 62; ובקבוצת החריגים היא נעה בין 68% ל-77%. במלים

אחרות, אם היה צריך לשלם 100 ש"ח עבור כוח האדם בקבוצת החריגים - התשלום היה כ-30

ש"ח בלבד.
היו"ר אי נמיר
על פי המסקנות בדו"ח שלך, עדכון כוח אדם כמתבקש זה ענין של כ-10 מיליון ש"ח,

ויש ענין של עוד מיליון-מיליון וחצי, שזה ענין של תבערה, כך אמרו לי, לפני הגשת

ההצעות לסדר-היום. אני רוצה לקבל הסבר בענין זה.
די דניאל
קבוצת המוזמנים שיושבת כאן מייצגת את המוסדות שמשתייכים לקטי גוריה של הילדים

הטיפוליים, שמחזיקה את הילדים הקשים והבעייתיים ביותר. בפנימיות האלה, 17

פנימיות, כ-1,500 חניכים. לפני שנה הפנימיות האלה קיבלו מקדמה.
היו"ר אי נמיר
אתה מדבר בשם הפנימיות שיש בהן 1,500 ילדים בגיל 14-0. זה שליש מהקבוצה הקשה.
די דניאל
זה השליש הקשה ביותר.

באפריל 1988 קיבלה הקבוצה של 17 הפנימיות האלה מקדמה בסכום של מיליון ש"ח, על

חשבון תיקון התעריפים. עברה שנה. הפנימיות מתחבטות בבעיות כספיות קשות. המקדמה

נאכלה והפנימיות נכנסו לגרעון של לפחות חודש אחזקה, זאת אומרת 1.5 עד 2 מיליון

ש"ח, וכאשר הקרקע בערה התחילו דיונים על החזר המקדמה ששולמה לנו.

היום אנחנו מבקשים לפתור את הבעיה המיידית ולתת לפנימיות, עד להתחלת יישום

המסקנות שאנחנו מכירים בהן, מקדמה.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה להבין. נתנו מקדמה וקיזזו אותה?



ד' דניאל;

עדיין לא קיזזו.

היו"ר אי נמיר;

אתם מבקשים שהמקדמה לא תקוזז.

די דניאל;

נכון.

חי ו "ר אי נמיר;

אתם רוצים עוד מקדמה בגובה הגרעון של חודש אהד. אני מבינה שמדובר על סכום של

כ-2.5 מיליון ש"ח, כדי להציל 1,500 ילדים. זה לא נוגע ל-3,000 הילדים האהרים.

די דניאל;

עברה שנה והדו"ח טרם יושם.

נ' ארד;

כל הזמן יש הרב של קיזוז הסכום של מיליון ש"ה.

היו"ר אי נמיר;

זה הסכום שביחס אליו מדברים על קיזוז ואילו אתם צריכים עוד מיליון וחצי ש"ח

לעזרה ראשונה.

צ י ביטון;

מהי העלות להודש?

ד' דניאל;

כ-1.5 - 2 מיליון ש"ח.

היו"ר אי נמיר;

הסכום של מיליון וחצי ש"ח, האם זה גרעון או זה מה שעולה אחזקה חודשית?

די דניאל;

זה רק גרעון.

צי ביטון;

ומהי העלות החודשית?

די דניאל;

כפי שאמרתי, 2-1.5 מיליון ש"ח.

אם מיישמים רק חלק של דו"ח ועדת לנגרמן, החלק שבו מדובר על העובדים

החינוכיים, אני חושב שנחטיא פעם שניה את המטרה.



בדו"ח ועדת לנגרמן מדובר על עדכון התקציב. זה לא מעודכן עד היום. מדובר בדו"ח

גם על הקמת קרן לשיפוץ הפנימיות. כדי לתחזק את המבנים של הפנימיות אנחנו נאלצים

היום לקחת כסף מהתקציב שניתן עבור המחנכים. זה מכרסם במעט שיש עבור המחנכים. אם

לא יהיה כסף, נאלץ לכרסם מהמחנכים עבור המבנים.

הי ו"ר אי נמיר;

זאת אומרת שאתם צריכים הרבה יותר מ-2.5 מיליון ש"ח.

די דניאל;

בסופו של דבר, כן.

הי ו "ר א' נמיר;

אנחנו מבקשים שלא יהיה קיזוז של המקדמה. נוסף לזה אתם צריכים מיליון וחצי

לכיסוי הגרעון, וזה ככיבוי שריפה.

כמה יעלה מה שנאמר בדו"ח ועדת לנגרמן ביחס לכוח אדם?

די דניאל;

אני לא יכול להגדיר את זה בכסף.

גם אם יישמו את הדו"ח בשלבים, זה מקובל עלינו. חשוב שזה יהיה לא רק בכוח אדם

אלא גם בדברים אחרים.

היו"ר אי נמיר;

זה יותר מ-10 מיליון? ואלה מחירים של לפני שנה?

אי לנגרמן;

כן.

ברשותכם, עוד הערה. נודע לי שנשלח אלי מברק ובו נאמר שהחודש שולמו רק 70%

מהדרוש להוצאות השוטפות.

הי ו "ר אי נמיר;

זאת אומרת שיש פחות לאוכל.

די דניאל;

החודש לא קיבלנו את כל התקציב שאנחנו צריכים לקבל אלא רק 70% מהתשלום הישן.

י י קנדל;

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים. המצב, נכון להיום, יותר גרוע ממה

שנאמר כאן עד לרגע זה.

אתחיל מהנקודה שהועלתה לפני דקות אחדות על-ידי דייר לנגרמן. הצלחתי לבצע תשלום

לכל הפנימיות - למפגרים, לזקנים, לילדים ולנוער - אבל רק בשיעור של 70% מדמי

האחזקה, מפני שהמשרד נקלע לקשיים תקציביים. יש תת תקצוב של האוצר. אני זקוק היום

באופן דחוף ל-10 מיליון ש"ח כדי לשלם את ה-30% הנותרים לפנימיות.



אני מבקש להבהיר. לא הצלחתי לשלם לפנימיות את % 100 התשלומים המקובלים. שילמתי

רק 70% מהסכום. השיעור הנותר של 30% הוא הוב לכל הפנימיות. לכיסוי ההוב הזה אני

זקוק ל-10 מיליון ש"ח, אחרת לא אוכל לשלם את ה-30% למרות שביום שישי הבטרותי שעד

15 בחודש אעביר את הסכום הזה. האוצר, למרות הבטחתו, לא העביר את הסכום. הבעיה של

פנימיות ילד ונוער הולכת ומחריפה. זאת אומרת שגם את כבשת הרש לא אוכל להעביר.

היו"ר אי נמיר;

למה האוצר לא יכול להעביר את הכסף? זה לא מתוקצב?

י י קנדל;

זה לא מתוקצב.

היו"ר אי נמיר;

שמענו מהשר קצב שלא היה שם קיצוץ.

י' קנדל;

לא היה קיצוץ אבל היה תת תקצוב. אין פרופורציה בין תוספת היוקר לבין המצב

הריאלי במשק.

דו"ח ועדת לנגרמן פורסם בחודש נובמבר 1988. בחודש דצמבר המשרד קיבל את

המסקנות. הוא הודיע שהמסקנות במלואן מקובלות עליו.

זה אחד הדו"חות היחידים שאנשים שכתבו אותו באים מהשדה. הם ידעו להציע פתרונות

שניתנים ליישום, זאת אומרת שלמעשה כל ההמלצות מקובלות על המשרד ואנחנו מאמינים

שניתן ליישם אותן במלואן. אולי יש חילוקי דעות על משך הזמן. בדו"ח מדובר על שלוש

שנים. אנחנו חושבים על ארבע-חמש שנים.

באן אני רוצה לומר שחלק מההמלצות בוצעו. הנושא של רישוי למעונות, הגברת

הפיקוח על המעונות, חלק מהכספים המעטים מכספי פיתוח שעמדו לרשות המשרד הופנו

למקומות הבעייתייהם לשיפוצים ופיתוח.

בכלל, כשאני מדבר על יישום אני רוצה להתייחס לשלושה מרכיבים; 1) התאמת כוח

אדם ותעריפים; 2) פיתוח כוח אדם וטכנולוגיות חדשות; 3) הקמת קרן פיתוח -

הפנימיות מפרישות לזה אחוז מדמי אחזקה והמדינה מקציבה מול זה, והכספים האלה

עומדים לרשות המעונות, לרשות הפנימיות ללא שום ריבית.

היו"ר אי נמיר;

יש דבר כזה?

י י קנדל;

בשעתו, כשהייתי מנהל האגף לטיפול במפגר חשבתי שהמצב של המעונות של המפגרים

הוא בכי רע. היום, כשקיבלתי אחריות כוללת על המשרד נוכחתי לדעת שמצב המעונות של

מפגרים יחסית הרבה יותר טוב ממצב המעונות של ילד ונוער.

אנחנו מנסים להגיע ליישום הדו"ח תוך שלוש שנים ויש לנו תכנית אופרטיבית

ליישומו.



נ' ארד;

עד אז לא תהיינה פנימיות.

י' קנדל;

ונניח אפילו שהיו כל המשאבים, אדם לא יכול לבלוע יותר מכמות מסויימת. יש

דברים שהיישום שלהם נמשך זמן.

כשהכנו את התקציב דרשנו מהאוצר סכום של 12-10 מיליון ש"ח לשנה הנוכחית, כדי

להתחיל ליישם את הדו"ח. אנחנו רוצים לעשות סריקה לגבי כל מעון ומעון וליישר את

הקו על פי חוק הפיקוח על המעונות, בהתאם להמלצות שבדו"ח ועדת לנגרמן. אם עובדים

על פי הדו"ח הזה ניתן, לדעתי, להגיע לתוצאות אופטימליות.

יצרנו קשר עם האוצר ובתקציב הכללי הצענו תוספת של 10 מיליון ש"ח כדי להתחיל

ביישום של הדו"ח. התשובה על הסף היתה שלילית. נאמר לנו, יש לכם תקציב כללי -

תשלחו חניכים הביתה, תשלחו אלף חניכים ומצבם של אלה שיישארו יהיה טוב יותר. וכאן

היינה גם סכנת הקיזוז.

עם כניסתו של הרב פלדמן לתפקיד של סגן שר העבודה והרווחה הוא יצר קשר עם סגן

האוצר, במישורים לא פורמליים, והודיע לו שהיום המשרד רואה ביישום דו"ח ועדת

לנגרמן דבר העומד במקום ראשון בסדרי העדיפויות של המשרד. כתוצאה מכך נוצר מעין

הסכם שאינני יודע מה תהיינה תוצאותיו, כי קשורים בזה גורמים נוספים כגון משרד

הפנים, שלא הצלחנו ליצור איתם הידברות למציאת הכסף.

היו"ר אי נמיר;

אתה מתכוון לעזבונות?

י י קנדל;

אעביר לך את הדברים. זה עדיין לא לפרוטוקול.

אני חשבתי שהיום נקבל משהו מהאוצר. זה לא כך. אנשי האוצר נעלמו. אין עם מי

לדבר. המתנתי באוצר ולכן אחרתי קצת לישיבה זו. אני מדבר על עזרה ראשונה בסכום של

10 מיליון ש"ח.

מתוך הנחה שההסדר הכולל לגבי מציאת הכסף שנחוץ השנה - 10 מיליון ש"ח -

יתקיים, קיימתי ביום שישי דיון במשרדי ומונה צוות פנימי של המשרד שמתפקידו ליצור

קשר עם כל פנימיה, ליישום הדו"ח.

היו"ר אי נמיר;

כאן יושבים נציגים של 17 פנימיות בלבד, אלה פנימיות לילדים במצוקה הקשה

ביותר. כשאתה אומר שהועברו רק 70% מהתקציב, זה רק לפנימיות האלה? איפה הענין של

עליית הנוער והקיצוץ? אומרים שעליית הנוער לא תתמוך יותר. אני רוצה שנקבל הסבר.

ש' הלפרט;

עליית הנוער מפחיתה 2,200 תלמידים.

י' קנדל;

כשאני מדבר על 70% זה לכל המיגזרים - זקנים, מפגרים וכו' - כולם קיבלו רק

70%. כדי לתת להם עוד 30% אני צריך 10 מיליון.



לא שילמתי למעונות היום של כל ארגוני הנשים - נעמת, ויצו, אמונה. גם לרשויות

המקומיות לא שילמתי ולזה אני זקוק לעוד 5 מיליון. זאת אומרת שכדי לכסות פחות או

יותר את הגרעון שלי עד הודש אפריל אני זקוק ל-15 מיליון ש"ח. הזעקה תתחיל כנראה

מחר.

צ' ביטון;

איך זה קשור לתקציב?

י י קנדל;

זה לא קשור.

ש' הלפרט;

האם הגרעון הוא רק מהשנה או שזה מועבר משנה לשנה?

י י קנדל;

בדרך כלל אין מעבירים משנה לשנה. זה גרעון מצטבר שמכסים אותו עד תום שנת

התקציב כדי להתחיל את השנה החדשה עם תקציב מאוזן פחות או יותר. עם זאת, אין מנוס

אלא להעביר גרעון ומנסים להעלים את הגרעון שהיה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
האם תת תקצוב היה מצדכם? הלא האוצר לא קיצץ.

י' קנדל;

יש התפתחויות שנוצרו תוך כדי שנת הכספים עצמה.

הי ו "ר א' נמיר;

כששר העבודה והרווחה הקודם אמר שלא היה קיצוץ, זה לא היה מדוייק. אם המזון

עולה יותר, אם הכביסה עולה יותר, אם החשמל עולה יותר ואם כל זה לא תוקצב - לא

מדוייק לומר שלא היה קיצוץ. במשרד העבודה והרווחה היתה התעלמות מזה שהמערכת עולה

יותר כסף משנה לשנה. יש הצטברויות וזה קורה כמה שנים.

י י קנדל;

זאת הנקודה.

היו"ר אי נמיר;

אם באותו תקציב צריך לקנות מזון - מקצצים במזון.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

נתנו התייקרויות. יש עדכון.

היו"ר אי נמיר;

זה לא היה ריאלי.



י' קנדל;

חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, העדכונים הם פורמליים ולא מעשיים. יש דברים

שמשתנים במרוצת השנה ואין להם כיסוי. זה גורר ונסחב.

הועלה כאן הנושא של הוק הפיקוה על המעונות. צר לי להצהיר שביודעין אנחנו

עוברים על החוק. ההלק הארי של המעונות לילד ונוער אינם עונים היום על הוק הפיקוח

- יש תקנים לא מקצועיים וכיוצא בזה. אם הרישוי היה מדקדק ונכנס לבדיקת הנושא

הספציפי, הקריטריונים היו הרבה יותר המורים.

ואשר למקדמה. ב-1 באפריל 1988 קיבלו המעונות, אותה קבוצת מעונות שאנחנו

מדברים עליהם, מקדמה בסכום של 1.2 מיליון ש"ח, מאהר שהמשרד הכיר במצוקה שלהם.

נ' ארד;

גם בענין התעריף.

י' קנדל;

ברגע שהיכרנו בדו"ח ועדת לנגרמן היכרנו בעובדה שהתעריף איננו ריאלי. באישור

האוצר ניתנה מקדמה. ברגע שהמשרד יוכל ליישם את דו"ח ועדת לנגרמן נקזז את המקדמה.

הי ו"ר אי נמיר;

לקהתם את המקדמה מהאוצר?

י' קנדל;

לא. באנו לאוצר ואמרנו שאנהנו מבקשים להקדים תשלום. הם אמרו, תדאגו לקיזוז עד

30 במרס. אנחנו שילמנו את המקדמה. הגיע הודש פברואר ואז באה מההשב הכללי דרישה

לקזז את המקדמה. היתה התערבות וניתנה לי אפשרות להעביר הריגה, זאת אומרת שבשנה

הבאה אני הייב לקזז את זה. מכל מקום, זה נתן אפשרות לנשום קצת. הכל תלוי עכשיו אם

נצליה לגייס את המשאבים שנהוצים - בין 10 ל-12 מיליון ש"ח שאנהנו זקוקים להם. אם

נצליה - נוכל לבצע לאלתר את דו"ח ועדת לנגרמן. אם לא נצליה לגייס את הכסף - אני

אציע לסגן השר לפנות לוועדה הזאת שתסייע, כי הבעיה היא בנפשנו.

היו"ר אי נמיר;

כשאתה מדבר על תשלום של 70% מתוך % 100, זה עדיין לא על פי העדכון של דו"ח

ועדת לנגרמן.

י' קנדל;

זה רהוק.

היו"ר אי נמיר;

אם לפני ביצוע המסקנות אתה צריך 12-10 מיליון, זאת אומרת שאנהנו לא נוגעים

ביישום.

י' קנדל;

בוודאי לא.



היו"ר אי נמיר;

כאן יש רק שליש מהמערכת. שני שלישים לא נמצאים פה. זאת אומרת שלגבי 30% מדובר

על 12-10 מיליון.

י' קנדל;

אני רוצה ליישם את דו"ח ועדת לנגרמן ואני מקווה שאז יימצא פתרון לשאלות

השונות, גם לשאלת המקדמה.

ע' כץ;

אני רוצה להדגיש את המלכוד שבו נתונים המוסדות הפרטיים. בשנה שעברה הוצאנו את

המינימום ובכל זאת הגענו למצב שבו אנחנו נתונים היום, לא לבלוע ולא להקיא. אנהנו

אומרים, אנהנו לא רוצים להיות פרטיים, למה שתהיה עלינו סטיגמה?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אנחנו עומדים לפני סוף שנת התקציב. יש פעולות שהיו מתוכננות ולא בוצעו. נשאר

כסף. לפעמים הכסף הזה הולך לאיבוד. אני שואלת את דייר קנדל, האם בדקתם את כל סעיפי

התקציב? אולי ניתן לעשות העברה מסעיף לסעיף ולמצוא למוסדות האלה סכום של 3

מיליון, בלי להביא בחשבון את יישום המלצות ועדת לנגרמן. אולי יש פעולות שלא

התחילו לבצע אותן ואולי אפשר להעביר כסף. בתקציב כל כך גדול של משרד העבודה

והרווחה אולי אפשר להעביר כסף מקורסים.

י' קנדל;

זה מזכיר לי בדיחה על הרשליה. באו גנבים. אשתו צועקת, והוא אומר; אולי הם

ימצאו בשבילי מה אפשר לגנוב כאן.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מדברת על משרד העבודה והרווחה בכלל ולא על משרד הרווחה בלבד.

י י קנדל;

עשינו סריקה ולא מצאנו דבר.

י י קדמן;

הבעיה שלפנינו יותר חמורה ממה שהוצג כאן. היושבים כאן מייצגים לא שליש ממספר

הילדים אלא רק % 10. יש הרבה ילדים שאינם נמצאים במוסדות, ילדים שלא אותרו.

המספרים של הילדים הרבה יותר גדולים. חלק מהזעקה לא קמה מפני שייפתרו" את הבעיות

בדרך פשוטה - סוגרים מוסדות והילדים נשלחים הביתה. נעמת סגרה מוסדות. יש החלטה

לסגור מוסדות ילדים של משען ולשלוח את הילדים הביתה. כפי שאמרתי, חלק מהבעיות לא

מגיעות הנה כי סוגרים מוסדות ושולחים ילדים הביתה. הבעיה יותר חמורה מכפי שהיא

נראית פה.

חלק מהמוסדות שבבעלות פרטית לא יכולים לפנות לגוף מממן והם צריכים להרוויח.

התוצאה ונהיה שהם לא ישלמו משכורת והעובדים ילכו הביתה. מדובר בפיקוח נפש.

שי זילברשטיין;

אנחנו, העובדים הסוציאליים מתריעים. 40 עובדים סוציאליים אמרו "אנחנו

מתפטרים".



היו"ר אי נמיר;

בכל הפנימיות?

שי זילברשטיין;

רק ב-17 שאנחנו מדברים עליהן.

מה שנעשה בארבע השנים האחרונות זה הפקרות. לא התריעו. סגרו פיות.

40 מהעובדים ילכו הביתה ואחריהם ילכו עוד.

הצענו למשרד העבודה והרווחה שהעובדים שלנו ילכו לפקח, בהתנדבות. ידנו נשארה

באוויר. אנחנו מוכנים לעסוק בהתנדבות בפיקוח על מוסדות. הפיקוח הציבורי הוא דבר

הכרחי. צריך להיות פיקוח שיטתי.
ע י ברכה
המימון הוא רק על המחצית. מדובר לא על 1,500 ילדים אלא על יותר. הפיקוח שלנו

צריך להיות על כל המוסדות. חובה עלינו לפקח על כל המוסדות.

היו"ר אי נמיר;

התמונה מאד ברורה. אני לא צריכה פירוש רש"י. אני יודעת שיש פחות אוכל לילדים.

כשאין - נותנים פחות ופחות טוב.

אני מבקשת מדייר קנדל, שתכין לנו אם אפשר עוד השבוע, נתונים על ההתפלגות של כל

ילדי הפנימיות. דייר לנגרמן התמקד על קבוצה של 4,500 ילדים מתוך קבוצות הילדים

שבפנימיות, והיום שמענו רק על מיגזר אחד המהווה שליש ממספר הילדים. אנחנו

מוכרחים לקיים עוד ישיבה, כדי לקבל תמונה על מה שקורה אצל האחרים.

אני מציעה שנקיים שתי ישיבות. הישיבה הבאה תהיה ביום שני הבא. נתחיל את

הישיבה מוקדם מהרגיל, כי ישיבת המליאה תתחיל בשעה עשר. לישיבתנו ביום שני נזמן את

הגופים שלא היו כאן היום. אני רוצה שאחר כך נזמין לכאן את סגן שר האוצר, עם אנשי

האוצר, כדי לדעת היכן אנחנו עומדים בנושא זה. לי יש רושם שהסכום של 12-10 מיליון

ש"ח לא מקיף את כל הבעיה. זה אולי אוויר לנשימה כדי לשמור על צלם אנוש ולא לזרוק

את הילדים הביתה. אי-אפשר להחזיק כך את הילדים. זו בושה וחרפה.

כפי שאמרתי, לישיבתנו ביום שני נזמין את כל יתר הגורמים שלא היו כאן היום

ושבוע אחר-כך נקיים ישיבה עם סגן שר האוצר ואנשי האוצר.

נ י ארד;

צריך להיות ברור שבמקדמה לא נוגעים.

י' קנדל;

זה ברור. כרגע זה לא מקוזז.

שי הלפרט;

אני רוצח להתייחס לבעיה הנוגעת ל-2,200 תלמידים של עליית הנוער.



היו"ר אי נמיר;

נזמין גם את גזבר הסוכנות.
שי הלפרט
בוועדת החינוך והתרבות קיימנו כמה ישיבות עם ראשי הסוכנות היהודית - מר דיניץ

וגזבר הסוכנות. קיימנו ישיבות כששהתכנס חבר הנאמנים.

נ י ארד;

לא שמעו לכם.

ש' הלפרט;

נכון, אבל היה מתוכנן קיצוץ הרבה יותר דרסטי. רק תודות למעורבות של הוועדה

וגורמים נוספים הקיצוץ הוא לגבי 2,200 תלמידים. היה מתוכנן קיצוץ הרבה יותר גדול.

היתה מגמה לחסל את עליית הנוער. במקום 19,000 תלמידים יש היום 14,500 ומהמספר הזה

רוצים לקצץ עוד 2,200 שהם ילדי מצוקה. חובה לתת את הדעת על כך. חובה לחשוב מה

יהיה עם התלמידים האלה. צריך לפנות לאוצר שיתקצב אותם, כי אחרת זה יעלה לאוצר

המדינה הרבה יותר כסף, אולי יצטרכו לבנות להם מוסדות סגורים או בתי סוהר. הזול

ביותר הוא שהאוצר יתקצב את 2,200 התלמידים האלה. הוועדה הזאת היא הכתובת היחידה

שיכולה לפעול בנושא זה. זה צריך להיות סעיף ראשון על סדר היום לפני שנצביע על

התקציב.

ע' כץ;

אני מייצגת 40 עובדים סוציאליים שהגישו התפטרות. אמרנו שאנחנו לא מסוגלים

לשאת באחריות הטיפולית לגבי הילדים שהוצאו מהבתים הקשים ביותר. אנחנו לא מסוגלים

לראות חוסר טיפול והשפלה של הילדים. הילדים האלה הם של משרד העבודה והרווחה ושל

ההורים שלהם.

אתמול היה בפרדס חנה כנס הירום של הורים לילדים שב-17 הפנימיות שאנחנו מדברים

עליהן. אני הושבת שלהורים האלה יש כוח. אחד מהם אמר, אנחנו אולי נחשבים חוליה

חלשה. נוכיח שאנחנו חזקים. נציגות ההורים היתה מאד רצינית ומכובדת, לא אלימה. יש

לנו פרטנרים שאיתם אפשר להצעיד את הדברים.

די דניאל;

אני מבקש להודיע שאם לא תהיה מקדמה נוספת, לא יהיה עם מה ליישם את מסקנות

ועדת לנגרמן.

היו "ר א' נמיר;

דייר קנדל אמר שבשלב זה לא יהיה קיזוז של המקדמה.

ד' דניאל;

אני מדבר על מקדמה נוספת.

היו"ר אי נמיר;

בחדר הזה לא מתרחשים דברים שמחים. היום זה אתם ומחרתיים - הנכים.



אם העניו שלפנינו לא יוסדר עם האוצר, מר קנדל יכול לעשות מאמצים ולהבטיח

הבטחות, זה כמו צ'ק ללא כיסוי. אין שום כיסוי להבטחה שלו. מוכרחים להגיע לסיכום

עם האוצר.

אני אומרת לעובדות הסוציאליות, אני לא בטוחה שעשיתם נכון שנטשתם את העבודה,

אם כי אני יכולה להבין אתכם. בראשית הישיבה ציטטתי מה אנחנו שומעים ברדיו - ילדים

שעושים צרכיהם לתוך שקיות פלסטיק. האם מישהו התעורר? האטימות בחברה היא נוראה.

הכי קל לנטוש וללכת. אפשר לומר שזה אקט כדי להביע מחאה אבל הסובלים היהידים הם

הילדים.

חשוב שההורים ייאבקו. אסור להרפות את ידיהם.

אני פונה אליכם ואומרת, הנטישה שלכם זה אקט חשוב אבל אל תעשו את האקט הזה

לדבר של קבע כי הילדים הם היחידים שישלמו את המחיר.

ביום שני נקיים ישיבה נוספת. נזמין את גזבר הסוכנות. הוא צריך לומר לאוצר שאם

האוצר לא לוקח על עצמו את הנושא הזה - הוא לוקח על עצמו את האחריות לסגירת

הפנימיות.

אני לא יודעת מה עוד אפשר לקצץ בפנימיות. כל הורה שמכבד את עצמו ויכול לתת

משהו לילדים שלו לא שולח אותם לפנימיה.

אני חוזרת ומבקשת, אל תתייאשו. הדבר הקל ביותר זה להתייאש. לקחתם על עצמכם

תפקיד. הלוואי שהיו עוד כמוכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.50

קוד המקור של הנתונים