ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/02/1989

הבאת פועלים זרים לארץ שלא כחוק - או. אר. אס

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, חי באדר אי התשמ"ט (13 בפברואר 1989). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

נ' ארד

צי ביטון

מי גפני

יאיר לוי

ע' פרץ

י' צבן

מ' קליינר

י' שפרינצק

מוזמנים; די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

ג' סבג - מנכ"ל או.אר.אס

ד' סבג - נציג או.אר.אס

אי סדובניק - סמנכ"ל שירות התעסוקה

די שלוש - מ"מ יועץ משפטי, שירות התעסוקה

מי אילת - מ"מ הממונה על מתן היתרי עבודה לזרים,

שירות התעסוקה

בי שוורץ - מנהל המחלקה לשירותי מעסיקים, שרות התעסוקה

י י טוב - ממונה על אשרות, משרד הפנים

י' בן-דרור - ראש מדור סיור, המשטרה

אי גורני - עוזר ראש מודיעין, המשטרה

עי רוזן - משרד המשפטים

גי בן-ישראל - יו"ר אגף ארגון ומועצות פועלים, ההסתדרות

י' סעדון - מרכז מטה התעסוקה, ההסתדרות

ח' ישראל - ראש מדור כח אדם והדרכה, התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; הבאת פועלים זרים לארץ שלא כחוק - או.אר.אס



הבאת פועלים זרים לארץ שלא כחוק - או.אר.אס

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה שאני אתחיל בישיבות בזמן, ויהיו כמה חברים שיהיה.

אני לא אנעל ישיבה.

הנושא שעל סדר יומנו - הבאת פועלים זרים לארץ שלא כחוב -או.אר.אס.

בכנסת הקודמת עסקנו הרבה מאד בנושא של העסקת עובדים לא דרך שירות התעסוקה אלא

על-ידי חברות פרטיות, כך קראנו לזה.

אני העליתי את הנושא הזה לראשונה בהתחלת הכנסת ה-11 כשהוברר לי שמקבלים

למקומות העבודה אנשים לא דרך שירות התעסוקה. זה היה אז באשדוד.

בכנסת הקודמת הגישה הממשלה הצעת חוק בנושא של החברות הפרטיות והשירותים

הקבלני ים הפרטיים. זו הצעת חוק מאד בעייתית. אנחנו קיימנו הרבה דיונים, ובשלב

מסויים הפסקתי את הדיונים בהצעת החוק הזאת שיש עליה מחלוקת קשה מאר בין ההסתדרות

לבין הממשלה. אני מודה שגם עלי היא לא היתה מקובלת.

בנושא של הקבלנים הפרטיים אני רואה סכנה גדולה מאד לשירות התעסוקה וסכנה

גדולה מאד לאיגוד המקצועי.

עם זאת אני מודה שיש מציאות שאי-אפשר להתעלם ממנה, ואני לא חושבת שלמישהו

יהיה כוח או שלמישהו יש היום כוח לסגור את המשרדים הפרטיים. אני אהיה האחרונה

שאציע לחוקק חוקים שאין כוח שיכול לאכוף אותם.

קיימתי התייעצות ואני שמחה להביא לידיעת חברי הוועדה שפרופסור רות בן-ישראל

הסכימה להיות יועצת לוועדה, יועצת בנושא של חקיקת עבודה. היא עושה זאת בהתנדבות.

בפגישת עבודה החלטנו לזרז חקיקתם של שני חוקים - תיקון לחוק שירות התעסוקה וחוק

חוזי עבודה.

אין לי ספק שאנחנו נכניס שינויים מרחיקי לכת בהצעת הממשלה, וזה דבר מאד

לגיטימי. הכנסת סוברנית באופן מוחלט לשנות, לשפר ולהוסיף לכל הצעת חוק.

אני אומרת זאת משום שהגעתי למסקנה, שחלק מהחברות הפרטיות - אין שום אפשרות

לסגור אותן, לחסל אותן. ואני יודעת גם מה קורה בעולם הרחב. עם זאת, אנחנו מוכרחים

למצוא דרך להגן על האיגוד המקצועי, כי יש סכנה גדולה שבגלל החברות הפרטיות הוא לא

יהיה או שהוא ייחלש. וזה נכון גם לגבי שירות התעסוקה.

אין זה סוד שבשנים האחרונות הפך שירות התעסוקה לנותן שירותים לאנשים חסרי

מקצוע או חסרי השכלה. כל מי שיש לו השכלה, כל מי שהוא בעל מקצוע הלך לשתי החברות

הגדולות - או.אר.אס ומנפאאור.

י' שפרינצק;

מה הסיבה לכך?

היו"ר אי נמיר;

השירות שם יותר יעיל ויותר מהיר. התשובה ניתנת מהיום למחר.

כפי שאמרתי, במצב שנוצר אני רואה דבר מאד חמור.



באחת הישיבות שהיו לנו הביא לנו מר סבג חוזים בין מועצות פועלים לבין

או.אר.אס. הדברים נעשים על חשבון זכויותיהם של העובדים. זה נעשה לשם רווה.

אני זוכרת שכאשר העליתי, לפני ארבע שנים, את ענין אשדוד, הבאתי לפני הוועדה

חוזה שלפיו נתקבלו עובדים לא דרך שירות התעסוקה, והוטלו עליהם מגבלות שונות למשל,

אסור היה להם להתארגן. אני מייצגת תפיסת עולם כזו שבשום תנאי אינני יכולה לקבל

מגבלה כזאת.

ודבר לא פחות חמור זה ענין העובדים הזרים. אני מתנגדת חריפה להבאת עובדים

זרים ארצה, מה גם שיש אצלנו מצב קשה מאד של אבטלה.

הרבה מאד מעסיקים בארץ רוצים עובדים זרים. לא במקרה יש דרישה כל כך גדולה

להבאת עובדים זרים, ביהוד לתעשיה. אומרים שהעובדים האלה יותר טובים. אני רוצה

שיהיה ברור וידוע שעל העובדים האלה מוטלות מגבלות. אסורה עליהם ההתארגנות. אני

יודעת שבחלק גדול מהמפעלים העובדים האלה עובדים 12, 13, 14 ואולי אפילו יותר שעות

מזה, ביום. איש לא מגן על התנאים הסוציאליים שלהם. אפילו אם העובד הזה מקבל אותו

שכר שמקבל עובד ישראלי ליום עבודה, הרי עצם העובדה שהעובד הזר עובד שעות רבות

יותר מזה של העובד הישראלי, לפעמים כפול שעות, ולחלק גדול מהעובדים האלה אין

תנאים סוציאליים, זאת אומרת שהעובד הזר עולה מחצית המחיר שעולה עובד ישראלי. לכן

הבעיה מאד קשה, גם חברתית וגם מוסרית.

בעיתון ידיעות אחרונות התפרסמה ידיעה שחברת או.אר.אס הביאה לא כחוק עובדים

מהונגריה, במסווה של מתנדבים יהודים, כך טוען מקור בשירות התעסוקה. משרד הפנים

טוען, לפי אותה ידיעה שהתפרסמה בעיתון, שהעובדים נכנסו כתיירים ולא נאלצו להירשם

כעולים חדשים.

מצאתי לנכון להעמיד את הנושא הזה בדחיפות על סדר יומה של הוועדה.

אבקש ממנכ"ל שירות התעסוקה שימסור לנו מה ידוע לו בנושא זה.

די מנע;

אני רוצה להתיירוס לדברים מנקודת ראות שלנו. לא אתייחס ספציפית לחברה זו או

אחרת. אתייחס לדברים באופן כללי.

להערכתנו, עובדים בארץ ללא רשיון כ-10,000 איש, וברשיון - 4,000, חלקם בשטח

הסיעודי.

אני שותף מלא לעמדתה של יושבת-ראש הוועדה בנושא זה - גם להתנגדות להעסקת

עובדים זרים וגם ביחס לנושא של הקבלנים. אני חושב שהדברים האלה פוגעים בשירות

התעסוקה, ואני מקווה שהם ישונו. אני אישית מתכוון לטפל בנושא של עבודה בלתי

מאורגנת, כולל הנושא של עובדים זרים.

שירות התעסוקה לא אחראי לנושא של עובדים זרים ללא רשיון. שירות התעסוקה ממליץ

על מתן היתרים לעובדים זרים. לרשיון עבודה אחראי משרד הפנים, על פי המלצתנו. משרד

הפנים ומשטרת ישראל הם שצריכים לטפל בנושא של עובדים זרים ללא רשיון.

לפני שלושה חודשים יזמנו מבצע - בשיתוף פעולה מצד משטרת ישראל - למציאת

עובדים זרים ללא רשיון, לאתר אותם ואפילו לגרש אותם מן הארץ, למען יראו וייראו.

זה עשה את שלו. אחרי אותו מבצע הגיעו אלינו פניות של מפעלים פרטיים ושל אנשים

הזקוקים לסיעוד שביקשו להלבין עובדת מציאותו של עובד זר שהם מעסיקים.

אנחנו נמשיך במבצע דומה במועד שאנחנו שומרים לעצמנו. נעשה מבצע משולב בכל

הארץ.



שירות התעסוקה הוא ממלכתי. אנחנו פרוסים לאורכה של כל הארץ. השירות שלנו ניתן

חינם, בניגוד לחברות הפרטיות שגובות כספים מהמעסיק. מהעובד אסור לגבות כסף. לפני

שבוע קראנו שחברה שגבתה כסף מעובד הואשמה והוטל עליה עונש - מאסר וקנס. רוב

החברות אינן גובות כספים מהעובד.

צי ביטון;

מאיפה החברות האלה שואבות את כוחן המשפטי?

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת שנאפשר לדוד מנע לסיים את דבריו.

די מנע;

יש מפעלים שמעדיפים להעסיק עובדים שאינם קבועים. התעשיה האור ירית, למשל,

שפיטרה עובדים אחרי ביטול פרוייקט מטוס הלביא, מבקשת היום להעסיק עובדים דרך חברת

כוח אדם כדי שלא ייווצרו יחסי עובד-מעביד.

צי ביטון;

לפי איזה חוק עובדת חברה פרטית? לפי איזה חוק היא יכולה לספק עובדים?

די מנע;

על פי חוק שירות התעסוקה, כל מעסיק חייב לפנות לשירות התעסוקה כדי לקבל

עובדים. אם הוא לא קיבל עובדים באמצעות שירות התעסוקה, אז הוא יכול להשיג עובדים

ישירות.

כשנכנסתי לתפקידי בשירות התעסוקה ראיתי שבית-המשפט דן כעבור 4- 5 שנים בתביעות

המוגשות לו בגלל העסקת עובדים שלא כדין. זה לא אפקטיבי. ביקשתי שמי שעובר עבירה

ופועל בניגוד לחוק שירות התעסוקה מקבל קנס בסכום של 500 ש"ח על כל עובד שהוא

מעסיק. זה מופעל החל מ-1 בינואר השנה.

יש חברות שמצאו פטנט נגד זה - הן מתחייבות בפני המפעלים לשלם את הקנסות

שיוטלו עליהם.

מי קליינר;

זה מוכר כהפסד לצרכי תשלום מס הכנסה?
די מנע
אנחנו רואים בחומרה רבה העסקת עובדים זרים בלי רשיון.

יש לנו מספר קריטריונים שעל פיהם אנחנו מאשרים העסקת עובדים זרים; הם בעלי

מקצוע מובהקים; המעסיק שמבקש להעסיק זרים הוכיח שהוא עשה נסיין והתאמץ למצוא

עובדים ישראלים ומכיוון שלא הצליח הוא פונה לעובדים זרים להעסקם במשך תקופה קצרה

- חצי שנה ולפעמים שנה. במקביל להעסקת העובדים הזרים הוא צריך להכשיר ישראלים.

על פי הקריטריונים האלה אנחנו מתירים העסקת זרים.

עשינו מבצע בקרב חברות לשיווק פרי הדר. מצאנו שם קוטפות מפולין, שהגיעו ארצה

באשרת תייר. השכר של קוטפת הוא 200 דולר לחודש. השכר הזה גבוה פי 10 מזה המקובל

בפולין. אם נמשיך בדרך זו נשבור את המשק ונסגור אותו, ולא רק בקטיף.



ע' פרץ;

200 דולר כולל הכל?

די מנע;

כן.

גם באשקלון מצאנו 8 שעבדו בקטיף, מתוך קבוצה של 45.

גברתי היושבת-ראש, אנהנו עדים לכך שמתחילים להגיע עובדים מרומניה, מפולין,

מיוגוסלביה, מצ'ילה, מתורכיה, מפורטוגל, כנהו נגריה ועוד. אנהנו מתריעים, מדברים

ועושים מבצעים לאכיפת ההוק, וגם מצליהים, מצליחים אמנם מעט אבל מצליחים.

אשר ליהודים. יהודי שמגיע לארץ כתייר ומבקש לעבוד בארץ - נותנים לו רשיון

עבודה בתקוה שהוא ישאר בארץ כעולה חדש.

שירות התעסוקה, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, עורך בימים אלה מבצע להבאיש

של 500 צעירים יהודים מצרפת, לעבודות קטיף, בהתנדבות, כדי למנוע הבאת עובדים

זרים.

כפי שאמרתי, כשיהודי מגיש בקשה לרשיון עבודה, זה מאושר אוטומטית.

אני מציע שהנושא הקשור ליהודים הבאים ארצה יישאר בידי הסוכנות היהודית, ומה

שקשור לרשיונות עבודה - שזה יהיה בתיאום בין שירות התעסוקה לסוכנות היהודית. אם

מתוך 100 יהודים המגיעים ארצה באשרת תייר ישארו 10 - אני בעד. אולי זו תהיה העליה

של שנות ה-90, סגנון חדש של עליה.

החברות הפרטיות לכוח אדם צמחו כפטריות לאחר הגשם משום ששירות התעסוקה היה

חלש. היינו נותני שירות לחלשים. אני עושה הכל כדי להחזיר אנשים לשירות התעסוקה.

אני עושה כדי לסייע לציבור שבא אלינו. אנחנו ממרושבים את השירות. אם נהיה טובים -

יחזרו אלינו גם דורשי עבודה וגם מעסיקים. אם לא נהיה טובים - הם ילכו לחברות

פרטיות. לדעתי, יש לנו עדיפות על פני חברות פרטיות. אנחנו שירות ממלכתי המספק את

שירותיו חינם. אנחנו פרוסים לאורך כל הארץ. החברות הפרטיות אינן פותחות לשכה בכל

מקום.

צי ביטון;

יש חברות שממוקמות בתוך שירות התעסוקה, כך שמענו. האם זה מותר לפי החוק?

די מנע;

כשחברה מעסיקה עובדים לא דרך שירות התעסוקה - זו עבירה כל החוק. לכן יזמו כל

הגורמים את תיקון מסי 7 הנותן לגיטימציה לחברות פרטיות לכוח אדם. כל אחד יכול

לפתוח משרד כזה, ואמנם כל יום נפתח משרד כזה. אין קריטריונים לפתיחה.

ג' סבג;

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, או.אר.אס קיימת זה 9 שנים. היא מעסיקה

בארץ כ-10,000 עובדים יהודים ועוד כ-700 זרים. מספרם של הזרים ירד מ-1,200 בחודש

דצמבר לכ-700 היום. בכלל, צריך לציין שמספרם של העובדים הזרים בארץ נמצא במגמה של

ירידה, בגלל האבטלה. בעיית העובדים הזרים תלך ותקטן, להערכתי.

אינני מוכן לשים את ידי על נתונים שנזרקים לחלל, למשל 10,000 עובדים בלתי

חוקיים. איש איננו יודע לאתר את הזרים. אין רישום ואין ספירה.



הצעתי שיעשו אצלנו מה שעשו בארצות-הברית ובאוסטרליה - הנינה לעובדים הזרים,

ואחר-כך ייעשה רישום.

כשמדובר על עובדים זרים, ברוב המקרים אלה עוזרות בית או עובדים זולים

שמועסקים על-ידי ראיסים והאפרים. כדי לתפוס אותם צריך להכריז על הנינה כללית,

לרשום אותם ואחר-כך להשליט סדר. אני מוכרח לומר שבין העובדים הבלתי חוקיים,

שמספרם מוערך, כפי שאמר מנכייל שירות התעסוקה, ב-10,000, יש 000 ,3 איש שעובדים

בקיבוצים ובמושבים, כמתנדבים או בשיטות אחרות. גם המושבים וגם הקיבוצים נגועים

במחלה הזאת. בדרך כלל מדובר על מתנדבים שאינם יהודים. רוב הערבה מלאה זרים. כל

הרצליה מלאה זרות.

חברת או.אר.אס עוסקת בישראלים. יש לנו הסכם עם שירות התעסוקה. זה 9 שנים

אנחנו מוכרים כמעסיק הוקי. אנהנו גם הברת שמירה, חברה למתכות וקונסטרוקציות.

אנחנו עושים את השמירה בתעשיה האווירית. אנחנו מפעילים את "תגל". ההסכם שלי הוא

עם מר חקלאי ועם מר מנע. יש לי זיקה לשירות התעסוקה. כשאני צריך עובד אני

פונה לשירות התעסוקה, ואם אין לה - אני מספק שירות לשירות התעסוקה.

בחודש ינואר קלטה או.אר.אס כ-1,000 ישראלים מעכו, נצרת ואשקלון, 140 מהם

ב"יובל גד" ו-200 ב"תגל".

לישראלים יש בעיה. לא כולם רוצים לעבוד. פתחתי את מפעל תגל שפשט רגל. פניתי

לשירות התעסוקה שהפנה אלי 40 איש. רק 2 מהם הסכימו לעבוד. הצעתי לעובדים שכר של

1,200 ש"ח פלוס תנאים סוציאליים, לפי הסכם קיבוצי של כור. רק 2 נשארו. 38 מהאנשים

שהופנו אלי הציגו לפני את התלוש של דמי אבטלה שלהם - 1,700-1,600 ש"ח לחודש. הם

היו עובדים של כור ושם קיבלו שכר של כ-3,000 ש"ח ובאופן יחסי לזה הם מקבלים דמי

אבטלה במשך 6 חודשים.

ע' פרץ;

6 חודשים נגמרים.

ג' סבג;

אני אומר, אנא תחוקקו חוק שלגבי אנשים עד גיל 35 יינתנו דמי האבטלה למעסיק

ולא למועסק. תעודדו את התעשיה לקלוט בעיירות הפיתוח. בני עיירות הפיתוח צודקים,

בניהם של חוטבי עצים של אתמול אינם מוכנים להיות חוטבי עצים של מחר. הם לא רוצים

לעבוד במפעלי טקסטיל ומזון. הם למדו טכנולוגיה. הם רוצים לעבוד במפעל סאייטקס.

חובה ליצור מקומות עבודה מתאימים לבני עיירות הפיתוח. במשך 10 השנים האחרונות

המדינה לא השכילה לבנות תעשיה מתוחכמת באזורי הפיתוה מוכי האבטלה, וזו בעיה שלנו.

היו"ר אי נמיר;

שלבני עיירות הפיתוה יש בעיה אמיתית, זו עובדה.

גי סבג;

יש היום אבטלה של בני עיירות הפיתוח ויש האבטלה של בני הדור השני של תושבי

הרצליה, אלה שאינם מוכנים לעבוד עבודה כחולה.

אנחנו פרוסים ב"15 סניפים בארץ, מנצרת עד דימונה. יש לנו סניפים גם באשקלון

וגם באשדוד. הצלחנו לחתום הסכמים קיבוציים עם 7 מפעלים. יש לנו תכנית פנסיה. לשכת

המס גובה מס עבור כל המועסקים שלנו. כל עובדי או.אר.אס משלמים מס אחיד. הם קבועים

באו.אר.אס אם כי הם מועסקים כזמניים אצל המעסיק. אלה שעסקו בפרוייקט מטוס הלביא

עברו למפעל אחר. הם לא הבעירו צמיגים. אנחנו מטפלים בניידות במשק.



אני מקווה שבעזרת שירות התעסוקה נוכל להמשיך להעסיק עובדים. יש לשכות שמשתפות

פעולה ונותנות לי את העובדים הדרושים ויש לשכות שאינן רוצות לתת עובדים לעבודות

שמירה בטענה שיש להם הוראות אחרות.

אני ממשיך להעסיק. אני פועל כחוק עם שירות התעסוקה. אם שירות התעסוקה לא משתף

פעולה - אני אמשיך להעסיק עובדים כמו שאני עושה זה 9 שנים.

גם אני מעדיף ישראלים ולא זרים. אנחנו לא מעסיקים בקטיף.

אני מכה על חטא שהבאתי 30 יהודים ויהודיות - 9 בנות ו-21 בנים מהונגריה.
היו"ר א' נמיר
תסביר איך זה היה.

גי סבג;

דרך תנובה אקספורט נודע לי שיש בעיות בקטיף. פניתי לדוד מנע. ישבתי איתו ועם

היועץ המשפטי שלו, מר רוזובסקי, לארוחת בוקר. אמרתי לו, הפרדסנים לוחצים להביא

עובדים. נשאלתי מצרפת, על-ידי מחלקת העליה של צרפת, אם אני מעוניין בעובדים

יהודים. מכתב דומה קיבלתי מארגנטינה. שאלתי את דוד מנע, אם אני אביא עובדים

יהודים, האם זה יהיה בסדר? הוא אמר לי: אינני יכול למנוע הבאתם של עובדים יהודים.

שלחתי רבנית מבני-ברק שרית שמה. הדוד שלה שוחט ראשי של בודפשט. הבטחתי שלא יהיה

מישהו שהוא חצי יהודית. אמרתי לה שהקבוצה הראשונה תהיה בבחינת נסיון. זה יעלה

כ-20 אלף דולר. שלחתי גם את מר הירש, יוצא הונגריה. הם יצאו לשם ושלחו לי רשימה

של 30 איש. חזרתי לדוד מנע והוא אמר לי, בסדר. כעבור שעתיים היה מהפך במשרד

ואמרו שהם לא מאשרים. טענו נגדי שאני מביא גויים שמתחזים ליהודים. טענו נגדי שאני

עושה את זה מטעמים מסחריים. החזרתי את השליח שלי מהונגריה ואז התחיל מסע טלפונים

כל ערב מהונגריה לביתי. יצא לי שם של בלופר.

אחרי שבועיים אמרתי שאני מוכן להסתכן ושהיהודים יבואו. הם באו כתיירים. אמרתי

להם שאם הם רוצים לעבוד הם צריכים לפנות לשירות התעסוקה או שיהיה להם סטאטוס אחר.

הם פנו למשרד הפנים וקיבלו חותמת א/1. 9 מהם נמצאים בקיבוצים, 10 עובדים במשחטה

בבני-ברק והיתר מחכים לאישור א/1.

יש היום 300-200 יהודים שמחכים בבודפשט. 500 מוכנים לבוא מארגנטינה.
היו"ר אי נמיר
מר טוב, הממונה על אשרות במשרד הפנים, בכנסת הקודמת העברת לנו מכתב ביחס

לזרים הנמצאים כאן. אני זוכרת שאז דובר על מספר של למעלה מ-10,000.
י י טוב
קיבלתי מכתב ביחס לקטיף. כמשמדובר על מתנדבים, יש צורך באישור מיוחד. לא

מקובל שמודיעים על בואם של אנשים ללא תיאום. יש מקרים שמציעים לתיירים אשרת תייר

מסוג א/1.
היו"ר אי נמיר
מה זה?



י' טוב;

כשהממשלה נוכחה לדעת שאין עליה היא מצאה פטנט, אמרו שיהודים יקבלו רשיון

ישיבה ארעית, ל-3 שנים. בתקופה הזאת היהודי יקבל כל הזכויות שיש לעולה הדש, ללא

חובות, זאת אומרת הוא לא יהיה חייב בשירות בצה"ל. הוא לא אזרח. זה יהיה הסטאטוס

שלו במשך 3 שנים. אחרי התקופה הזאת יש בקשות להארכה.

קורה שכתוצאה מההסדר הזה אנשים יוצאים מפסידים. יהודי שיש לו אשרה מסוג א/1,

היושב כאן שלוש שנים, חוזר לחו"ל ואחר-כך מבקש לחזור ארצה כעולה, אומרים לו: היית

בארץ 3 שנים. בתקופה הזאת היו לך זכויות. התקופה עברה - הזכויות בטלות. האנשים

מרגישים מרומים. ביקשנו מהגורמים בחוץ-לארץ לא להציע לאנשים לקבל אשרה מסוג א/1.

ההונגרים יעזבו את הארץ אחרי תום התקופה שניתנה להם.

מ' קליינר;

אם ההונגרים יהיו עולים, יש להם בעיה אמיתית.

י י טוב;

אני תמיד מייעץ שגורמים לא מוסמכים לא יציעו לאיש לקבל אשרה מסוג א/1.

הי ו "ר אי נמיר;

מאחר שהענין הזה חשוב ומורכב כדאי שאתה, חבר-הכנסת קליינר, תיזום דיון בנושא

הזה.

י י טוב;

אנחנו מנסים להתמודד עם הבעיה של העובדים הזרים והעבודה הבלתי מאורגנת. יש

לנו קשיים.

נתקלנו במקרים שסוכני תיירות מביאים ארצה קבוצות מאורגנות, אלא שאחרי כמה

ימים האנשים שבאו עם הקבוצה בורחים ממנה ונעלמים.

מ"ר גפני;

מה זאת אומרת "בורחים"? לא מוצאים אותם?

י י טוב;

לא. הם מתפזרים ועובדים במקומות שונים.

אנשים באים לנציגויות ומראים כסף, אלא שהכסף הזה עובר מאדם אחד לאדם אחר,

וכשם מגיעים למעבר הגבול או לשדה התעופה מתברר שאין להם כסף.

כל מספר שיצויין בירק לזרים העובדים שלא כחוק איננו נכון. אין פירוט. לדעתנו

אין 10,000 אנשים כאלה.

לפני כשבועיים קיימנו דיון בנושא זה של העסקת זרים, כי ראינו שיש גידול במספר

הזרים העובדים בשירותים ובסיעוד. לא פעם מביאים פיליפינית כאילו היא עובדת סיעוד

אבל למעשה היא עוזרת בית. התחלנו להחמיר. אנחנו לא מאשרים המלצות של שירות

התעסוקה להביא פיליפינית לתקופה של 4-3 חודשים. הרופא של שירות התעסוקה מקבל את

העמדה שלנו.



התחלנו גם לבדוק מה האמצעים של המעסיק, אם יש לו אמצעים להעסקת פיליפינית.

פיליפינית עולה 500-400 דולר, הודית - 100 דולר, ויש עובדות זולות יותר. יש

עובדות העולות 50 דולר. התחלנו להקפיד לגבי הזכויות.

יש עובדים זרים - מפורטוגל, צ'ילה, ברזיל - שיש להם הכרה מעמדית, הם דורשים

זכויות ועובדים 8 שעות ביום. לא פעם אנחנו מקבלים תלונות מצד נציגויות זרות על

העסקה שלא כדין. לעומת זאת יש עובדים שאינם עומדים על זכויותיהם.

אין כניסה של מתנדבים ללא הסדר מראש איתנו. עשינו הסדר עם הקיבוצים ועם תנועת

המושבים.

היו"ר אי נמיר;

בשביל מה תנועת המושבים צריכה מתנדבים?

י י טוב;

תנועת המושבים ממליצה להביא מתנדבים.

רוב האנשים שבאים היום לקיבוצים הם לא מתנדבים אלא עובגים. יש לנו הסדר. כל

היתר עבודה ניתן לתקופה מוגבלת של עד 9 חודשים. הוא ניתן על פי המלצה ולאחר

בדיקה.

התקנו תקנה שלפיה מי שמעסיק ללא היתר חייב לשאת בהוצאות.

היו"ר אי נמיר;

זה כבר אושר?

צ' ביטון;

הכוונה היא לכרטיס חזור?

י' טוב;

מדובר לא רק על כרטיס. הוא חייב לשאת בכל ההוצאות.

אנחנו מנסים לפשט את דרך ההוצאה לפועל. עד היום המעסיקים שלמו.

בישיבה שהיתה כאן לפני כשנה וחצי הבאתי הצעה שבגללה הותקפתי קשות. ביקשתי

שיתוף פעולה של מועצות הפועלים, שצריכים להיות רגישים לנושא זה. אינני יודע מדוע

מועצת פועלים שנתקלת בעובדים שעובדים ללא רשיון לא מגישה תלונה על כך. עד היום לא

קיבלתי תגובה על ההצעה שלי. אני חוזר ואומר שרצוי שיהיה שיתוף פעולה עם מועצות

הפועלים וועדי העובדים. בישיבה שהשתתף בה מר הברפלד קיבלתי ממנו תשובה קשה ובוטה.

חזרתי ואמרתי שאנחנו מחכים לשיתוף פעולה. עד היום לא קיבלנו תשובה. אנחנו מחכים

לה.

אי גורני;

לנו איכפת שאנשים הנמצאים בארץ יהיו כאן כחוק ויועסקו כחוק. שנים רבות אנחנו

פועלים בשיתוף פעולה עם משרד הפנים ועם שירות התעסוקה. יש לנו שיתוף פעולה עם

הגורמים באיתורם וגירושם של הזרים השוהים בארץ שלא כחוק. חלקם של האנשים מאותרים

במסגרת הפעולות השיגרתיות, כשהם נתפסים בגלל עבירה על חוק זה או אחר, בדרך כלל

עבירות תעבורה, כשהם חוצים כביש שלא במעבר ובודקים את המסמכים שלהם. נוסף לזה יש

מבצעים משותפים לנו ולשירות התעסוקה, לצד העבודה השוטפת, וכשאנחנו מאתרים עובדים

אנחנו פועלים לגירושם על-חשבון המעסיקים.



זו מלאכה לא קלה, כי קשה להבחין בין מי שמגיע ארצה בונה-פידה כתייר לבין מי

שמנסה לעבוד שלא כחוק, ולפעמים נוצרים חיכוכים עם גורמים זרים.

אנחנו עושים כדי למנוע כניסתם של עובדים זרים ארצה. עסקנו בפעילות הזאת,

אנחנו עוסקים בה ונמשיך לעסוק בה.

היו"ר אי נמיר;

ממי אתם מקבלים הודעה?

אי גורני;

משירות התעסוקה או ממשרד הפנים.

השנה גרשנו, גירושים משטרתיים ביוזמה שלנו, כ-150 איש. אין לי נתונים על

גירושים שלא יזומים על ידנו.

גי בן-ישראל;

הבעית של העובדים הזרים, נוסף לבעיה של פועלי השטחים מהווה מכה שהתפתחה בשנים

האחרונות והיא מחריפה והולכת, תוך עקיפת חוקי המדינה. זה אחד המחדלים הרציניים של

אכיפת החוק.

יש בארץ כמה אלפי עובדים לא חוקיים ועד כה לא נעשתה שום פעולה רצינית כדי

לעצור את התהליך הזה. לאחרונה יש אפילו תחכום בתופעה הזאת - אלמנט של ציונות.

מביאים יהודים מהונגריה. בריש גלי נעשים דברים מתוחכמים כאילו מדינת ישראל היא לא

מדינת חוק. זה לא יאומן. כל מנגון האכיפה אינו ערוך כהלכה כדי לתפקד כראוי. גם

כשמוגשת תלונה - עד שהיא מטופלת זה לא עונה על הבעיה.

בנושא הזה יש לנו עמדה ברורה ונחרצת. אנחנו נגד הבאת עובדים זרים. אנחנו

חושבים שזו תופעה סרטנית, ביהוד עכשיו כשיש עליה באבטלה.

אני אחראי בוועדה המרכזת למועצות הפועלים. עד עכשיו לא היתה אלי, כיושב-ראש

אגף ארגון ומועצות הפועלים, פנייה בנושא זה מצד רשות ממלכתית. אילו היתה פנייה -

אני מוכן לשיתוף פעולה.

אם יש צורך - למה לא תיקבע עם המשטרה כתובת לענין זה?

הי ו "ר א' נמיר;

אני רוצח לרענן את הזכרון ביחס לדיונים שהיו לנו בקדנציה הקודמת. או.אר.אס

הביאה לפנינו תצלום של חוזים עם 3 מועצות פועלים. יש הסכמים. היום דיבר מר סבג על

הסכמים עם 7 מועצות פועלים.

ג' סבג;

זה בנוגע לעובדים ישראלים.

היו"ר אי נמיר;

מר טוב דיבר על פנייה שהיתה אל ההסתדרות בנוגע לעובדים זרים.

ג' בן-ישראל;

אנחנו מוכנים לכל שיתוף פעולה, כי המטרה חשובה.



אני חושב שצורת הטיפול, גם בשירות התעסוקה וגם במשטרה, צריכה להשתנות. צריכה

להיות כתובת, אולי בשירות התעסוקה, עם קשר ישיר למשטרה.

פניתי לכל השרים האחראים בעניו - לשר המשטרה, לשר הפנים, לשר העבודה והרווחה.

לא קיבלתי תשובה.

אני מצפה מהוועדה שתקבל היום החלטה אופרטיבית ברורה - תביעה לאכיפת החוק

וכתובת במשטרה ובשירות התעסוקה. אנחנו נשמח לשתף פעולה, אם יהיו כלים מיוחדים כדי

לנסות לעבור את הנגע הזה.

חי ישראל;

אנחנו מעדיפים לקלוט עובדים ישראלים על פני עובדים זרים. כשיש בעיה, אנחנו

פועלים במסגרת החוק ועל פי הקריטריונים ששירות התעסוקה קובע בתאום איתנו.

באמעצות שירות התעסוקה, חוזרים שלנו ובאמצעות כנסים אנחנו מנחים את המעסיקים שכל

מפעל שיימצא מעסיק עובד שלא כחוק, ייענש. אנחנו פועלים במסגרת החוק.
צ' ביטון
אתם לא נוקטים סנקציות.
חי ישראל
אנחנו מפרסמים הנחיות וחוזרים ומדגישים מהו החוק, ואנחנו ממליצים למעסיקים לפעול

לפי זה.

ע' פרץ;

אם עד כה הסתובבתי בלב כבד ועצוב על מצבו של הפועל בישראל הרי הדיון הזה מדכא

אותי לגמרי. לא מצאנו את הדרך החוקית למנוע תופעות קשות במדינת ישראל.

הטענה המרכזית שלי בענין זה היא כלפי שירות התעסוקה. אני חושב ששירות התעסוקה

צריך לבדוק בראש וראשונה למה הוא הפך להיות גורם דוחה ובלתי מזמין. אנשים זוכרים

את שירות התעסוקה כאופציה אחרונה כדי לשמור על כבודם ומעמדם כבני אדם. צריך

לבדוק מדוע כל אדם שנפגש עם שירות התעסוקה חוזר משם מושפל ובוחר לו כל אופציה

אחרת. המצב הזה יצר חלל שבעקבותיו קמו חברות כח אדם.

חשוב לעשות כל מאמץ לצמצם מספרן של חברות כח אדם. ככל שיקטן מספרן, אני חושב שזה

יותר בריא. אם יש חלל, חברות כח אדם מנסות לתת לזה פתרון.

כל מי שמנסה להשתמש בתושבי ערי הפיתוח כנימוק להסבר מדוע יש כשלון כזה או אחר

במערכת - אני מציע לו לרדת מזה. לא נכון שבערי הפיתוח לא מוכנים לעבוד בעבודה

שהיא עבודה של בגדים כחולים ממש. כל המפעלים שנסגרים לאחרונה - טקסטיל ומזון - שם

יש עבודה עברית שראויה לשבח. אם אומרים שפועלים לא מוכנים לעבוד - זה לא נכון.

נכון שמועצות הפועלים צריכות להיות אינטרסנטיות מאד לצמצם תופעות מהסוג

שאנחנו מדברים עליהן. הן צריכות להעביר מידע גם למשטרה וגם למשרד הפנים שמטפל

בזה. אבל מי שמופקד על הענין הזה מבחינת החוק הוא שירות התעסוקה, שבידו יש כלים

לבוא לכל מקום עבודה ולתבוע העסקת אנשים כחוק.

אני מציע שמועצות הפועלים ישתפו פעולה עם שירות התעסוקה ושתהיה ביניהם הסכמה

להעביר את המידע למשרד הפנים ולמשטרה.

קשה לי להתייחס לענין השנוי במחלוקת - היהודים שהגיעו מהונגריה.



אם מי שיש לו אשרה מסוג א/1 עלול להיפגע, אפשר להסביר לו שבעתיד הוא עלול

להפסיד זכויות. אני מציע שהאיש יהתום שהוא יודע מה פירוש הדבר לטווח ארוך ורק

אהר-כך הוא יקבל חותמת. כל עוד החוק לא שונה, צריך להסביר לאנשים שהם עלולים

להיפגע.

הדברים ששמענו כאן על תשלומים לעובדים 200-100 דולר - גורמים להתקוממות, ואיו

צורך לומר שזה בושה וחרפה.

אני יוצא מהדיון בתחושת של כמעט חוסר אונים מול מערכות מנצלות הנותנות

לגיטימציה למעבידים במדינת ישראל להוריד את רמת השכר.

אני לא חושב שקנס של 500 ש"ח למעסיק שנתפש בהעסקת עובדים זרים זה קנס מספיק.

זה יותר זול מאשר לשלם כראוי.

הדברים שנחשפו לפנינו חם חמורים ודורשים מאיתנו לתת את הדעת עליהם.

כפי שאמרתי, אני יוצא מהדיון הזה בלב כבד מאד. אני חושב שיחד עם שירות

התעסוקה צריך לחשוב מח עושים.

כשנבחרתי להיות ראש מועצה, הפעולה הראשונה שעשיתי היה שינוי המקום של לשכת

הרווחח, שהיתה בכוכים, כדי שזה יהיה מקום מזמין. אני יודע מה המצב של שירות

התעסוקה מבחינה זו. צריך לתת את הדעת לנקודה הזאת.

צ' ביטון;

גברתי היושבת-ראש, חברים נכבדים, הייתי מעדיף שהכותרת של הדיון תחיה לא רק על

עובדים זרים אלא גם על החברות ושירותי התעסוקה בכלל, כדי לדון על הנושא במכלול

הרחב כדי למנוע התחמקות מן החוק.

גברתי היושבת-ראש, בדברי הפתיחח שלך אמרת שאין כח שישנה את חמצב. אני חולק על

דבריך אלח. אני מאמין שאפשר לשנות את המצב, וזו הסיבה לכינוס כל הגורמים כאן.

צריך למצוא פתרון.

מפעם לפעם אנחנו נתקלים בעובדח חדשה. אתמול יתפרסם בעיתון שמתחילים לחתום

חוזים אישיים עם עובדים, בשכר שהוא מתחת לשכר מינימום - 500 ש"ח לחודש. זו אמנם

ידיעה שהופיעה בעתונים, אבל לפעמים יש לידיעות כאלה ידים ורגלים. צריך לבדוק את

זה. אולי צריך ששירות התעסוקה יבדוק אם יש עבירה על החוק.

יש לי מלים קשות לומר למר סבג. אני מעדיף לא לומר אותן. אני מעדיף שחברי ועדת

העבודה והרווחח יתייחסו לדברים שלו. אם איזה, מר סבג, מעדיף שדמי אבטלה ילכו

למעסיקים - חברי הוועדה, בוודאי רובם, אנחנו נעשה הכל כדי שזה לא יקרה. החקיקה

הזאת לא באה כדי שהכסף ישולם למעסיק ולא לעובד.

נציג ההסתדרות אומר שלסתדרות יש עמדה נחרצת נגד חבאת עובדים זרים. למרות זאת,

אנחנו יודעים שבחברת העובדים יש עובדים זרים. השאלה היא האם ההסתדרות בדקה לעומק

את הדברים כדי לתת תשובה כוללת למה שקורה. כנציגי עובדים, כדאי שתקחו את הדברים

לתשומת לב.
מ"ר גפני
גברתי היושבת-ראש, חברים נכבדים. יש במדינת ישראל שתי בעיות קשות - בעיית

האבטלה ובעיית ערי הפיתוח. שתי הבעיות האלה קשורות אחת בשניח. לצערי הרב, מנצלים

את הבעיות האלה ועושים פעולות שבסופו של דבר פוגעות בערי הפיתוח ובפתרון בעיית

האבטלה.



אני לא רוצה להאשים איש אלא את עצמנו.

עצם העובדה שהולכת ומתרהפת התופעה של שירותי כה אדם, והיא מקבלת תאוצה, זה

מעיד בראש וראשונה על הוסר היכולת של השירותים - שירות התעסוקה ומפעלים שיקלטו

עובדים במקום שצריך, אם יכולה להיווצר תופעה כזו, זה תוצאה של חוסר יכולת להתמודד

עם הבעיה, וזה עצמו מעיד על כך שמדינת ישראל לא יכולה לחתמודד עם הבעיות של אבטלה

וערי הפיתוח.

נכון אמר חבר-הכנסת פרץ, שמי שמגיע בסופו של דבר לשירות התעסוקה, הוא מי

שאיבד את יכולת הבושה. כי מי שמתבייש לא הולך לשירות התעסוקה. שם מדכא. לעומת

זאת, כשהולכים לשירותי כוה אדם, שם מקבלים פרוספקט יפה. לכו מעדיפים ללכת לשירותי

כוח אדם.

מדינת ישראל לא הצליחה ליצור מפעלי תעשיה. זה גורם להליכה לשירותי כה אדם,

כדי לקבל את שירותיהם. אבל חברות לשירותי כח אדם לא מהוות פתרון לעני ן. אתם,

החברות, מהווים סמן אדום לבעיה שאנחנו לא מתמודדים איתה או לא יכולים להתמודד

איתה. זו עובדה.

למרות הכל, לדעתי - אני רוצה לחלוק על דבריו של חבר-הכנסת עמיר פרץ - אסור

לנו לצאת מפה חסרי אונים.

שירותי כה אדם יתרחבו אם נהיה הלשים יותר.

חובה עלינו לתת את הדעת על כך שכל הנושא הזה של עובדים זרים שמביאים למדינת

ישראל, בסדר גודל של 14,000-10,00, נעשה כשמימדי האבטלה בערי הפיתוה מגיעים

לכ-15%. ואני לא מדבר על כך שאנחנו מקבלים סטיגמה של מעסיקי עבדים. מצד אחד יש

אצלנו מכת אבטלה ומצד שני מביאים פועלים זרים. על זה חייבים לקיים דיונים רציניים

כדי לנסות לפתור את הבעיה.

י' צבן;

אני מצטער שההשתפות שלי בישיבה מקוטעת, בגלל השתתפותי בוועדות אהרות.

אני רוצה לומר, גברתי היושבת-ראש, שוועדת העבודה והרווחה מילאה בקדנציה

הקודמת תפקיד לא מבוטל ביוזמות חקיקה בעניינים חברתיים, וכנראה שהמלאכה לא תמה.

אני חושב שאם לא ננסה יוזמות חקיקה כדי לתרום תרומה כאן ועכשיו, כדי להציב כמה

סכרים - לא נוכל להתמודד עם התופעה ולא יהיה פתרון כולל.

זה קשור במעגל של שלוש תופעות - קבלת שירות; חוזים אישיים; לשכות עבודה

פרטיות. כל הקומפלקס הזה נזון אחד מהשני והם מאיימים על מעמדו של העובד במדינה.

אני מצטרף לדבריהם של חברי-הכנסת עמיר פרץ, גפני וביטון בנושא שירות התעסוקה.

אני מציע, גברתי היושבת-ראש, שוועדת העבודה והרווחה תיזום פנייה למבקרת

המדינה להכין דו"ח מיוחד על שירות התעסוקה. הנושא רציני. זה נוגע לגורלם של הרבה

אנשים. מוכרה לחול מפנה בנושא של שירות התעסוקה. אם לא יהול מפנה - אנהנו מטפסים

על קירות חלקים. ההחמרה בעונשים בלבד, זה לא פתרון. מוכרחים ליצור אלטרנטיבה.

המסקנה צריכה להיות שיפור תנאי העבודה של העובדים בשירות התעסוקה. אנחנו

צריכים גב של גורם ממלכתי-אובייקטיבי-רציני - של מבקרת המדינה, שתבדוק ותכין דו"ח

על כל המערכת.

ראיתי את המסמך שהונח על השולחן. בעיני זה פיקציה לומר שאו.אר.אס זה לא מתווך

אלא מעסיק, ואני לא נכנס לשאלה המשפטית. או.אר.אס זה לשכת תיווך תעסוקתית וכאן

הסכנה הגדולה שאנהנו רוצים למנוע אותה.



אני רוצה לומר משהו גם לגבי הממשלה והחלק שלה בהתפתחות התופעות כאלה. כאשר

עושים פולחן מקיצוצים תקציביים כשלעצמם ולא ניגשים לדברים באופן ענייני, התוצאות

הן שנוצרות פיקציות, זאת אומרת משרד מסויים מוריד מכח האדם אבל העבודה ממשיכה

להיעשות על-ידי מסירתה לקבלנים, וכאן הממשלה יוצרת את הלאקונות והמלכודות שאנחנו

עדים להן, והפיקציה הזאת היא פגיעה במעמדו של העובד וחיזוק מעמדו של הקבלן

במערכת, וידועה פרשת מע"צ.

המאבק של ההסתדרות בנושאים האלה הוא לא נחרץ, והתוצאות מתמשכות. הבאה של

עובדים זרים, בחישוב כלכלי-חברתי זה משמש לחץ על השכר של העובדים. חלק של המקרים

אם אומרים שעובדים ישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודה זו או זו, בין השאר זה

מפני שתנאי העבודה גרועים והשכר עלוב. על-ידי זה שאתה מביא עובדים בשכר נמוך אתה

מקבע את רמת השכר. אנחנו צריכים לראות את זה בשלילה.

ובתחום הענישה. צריך לחשוב במושגים על ענישה שהמעסיק לא יחשוב על עבירה על

החוק ותשלום שכר של 100 דולר לחודש.

היו"ר אי נמיר;

רבותי, ב-5 במארס 1986, לפני כמעט שלוש שנים העליתי את הנושא במליאת הכנסת,

כהצעה לסדר היום. זה היה בדיוני הוועדה זמן ממושך מאד. הנחנו מסקנות על שולחן

הכנסת, וכרגיל הן נגנזו. עברתי על המסקנות. הן מאד יפות ומאד הגיוניות. שום דבר

לא נעשה.

י' צבן;

השר התייחס אליהן?

היו"ר אי נמיר;

כן

ייתכן שהצעת החוק לתיקון חוק שירות התעסוקה באה בעקבות ההמלצות וביחוד בעקבות

הצעת חוק פרטית שלי. בכלל, כשיש הצעת חוק פרטית, אם הממשלה חושבת שזח צודק, היא

חושבת על הגשת חוק שלה.

אני חושבת שהצעת החוק שיש בענין זה לא טובה, אבל לוועדה אין שום קושי לשנות

חוק מהקצה אל הקצה. על החוק הזה הוחל חוק הרציפות.

כפי שאמרתי בראשית הישיבה, פרופסור רות בן-ישראל הסכימה להיות גם בקדנציה זו

יועצת לחקיקה עבודה של ועדת העבודה והרווחה. ישבתי איתה ביום שישי בבוקר. החוק

הזה הוא בסדר עדיפות ראשון אצלנו.

גם אני, כמו חבר-הכנסת צבן, חושבת שיש דברים שאם לא תהיה עליהם תשובה ברקיקה

- חבל על הזמן.

אני יזמתי את הדיון בנושא זה משום שאני לא מרימה ידים ולא נכנעת גם כשאני

יודעת איך הטחנות טוחנות, ולפעמים הן לא טוחנות. ענין הפועלים הזרים אוכל כל חלקה

טובה, כשהשיקול הוא רק שיקול של מה יותר זול מבחינת עלות העבודה. זה העקרון של

הענין. המגמה לבנות משק על עבודה זולה הולך ומתחזק. זה חלק מהמגמה של חוק שכר

מינימום, כי יש האומרים שאי אפשר להחזיק תעשיה בעלות עבודה כל כך גבוהה.

גם אם נפנה למשרד הפנים ולמשטרה, כשמדובר על מימדים כל כך גדולים - אנחנו

משלים את עצמנו. אם אין חוק שאוסר, האם הם יכולים לעקור את הדברים מן השורש? לא

יכולים.



אין לי טענות למשטרה. אנחנו לא יכולים להעמיד שוטר על כל אזרח.

אני רוצה לומר לסבג, בכל הידידות ובכל הכנות, אני לא אתן יד לטיפוח הנושא של

עבודה זולה ובלתי מאורגנת. יש לי ויכוח עם האיגודים המקצועיים. צריך לשנות הרבה

דברים. אני לא מוכן שתנאי לעבודה יהיה עבודה לא מאורגנת. אני יודעת שאתם הולכים

להסכמים עם מועצות פועלים, וזה כאן לב שלי.

ג י בן-ישראל;

אנחנו הולכים להפסיק את זה.

הי ו "ר אי נמיר;

אין ספק, אני אומרת את זה לדוד מנע, שאם לא יחול שינוי מהותי ומשמעותי בשירות

התעסוקה, לא יעזור דבר. התדמית שיש לשירות התעסוקה היא נוראה. היעילות של השירות

מאד גרועה, אם כי לא בכל המקומות, בחלק מהם.

ישב כאן מזכיר מועצת פועלי אשדוד. אני זוכרת שהוא אמר; יש לי עובדים צעירים,

מיומנים וברמה גבוהה. אני פונה לשירות התעסוקה - שום דבר לא מסתדר. וכשפונים

לאו.אר.אס, תוך 48 יש עבודה.

בערי הפיתוח לא התפתחה תעשיה יותר מתקדמת. חלק מבני ערי הפיתוח לא חוזרים

אליהם, כי שם העתיד שלהם זה שוב טקסטיל ומזון.

הנושא הזה יהיה בין הראשונים שיעמוד על סדר היום של הוועדה. אני חושבת שהטוב

ביותר יהיה שנשתמש ברציפות של החוק הקיים, שאנחנו יכולים לשנות אותו, כי החוק כמו

שהוא מחליש את שירות התעסוקה ואת האיגוד המקצועי .

אני מקבלת את הצעתו של חבר-הכנסת צבן. הגיע הזמן לפנות למבקרת המדינה בבקשה -

אני מתרשמת שגם גם נחושה, גם אמיצה ועושה את הדברים מהר - לבדוק את כל הנושא של

שירות התעסוקה. נבקש שזה ייעשה בדחיפות. לפני שאנחנו עוסקים בחקיקה חדשה חשוב

שנדע מה הן נקודות התורפה.

לשירות התעסוקה אין הרבה כתובות כמו הוועדה הזאת, שרוצה בחידוש התעסוקה. מה

שקורה עם החברות הקטנות - החברות הגדולות זה בחסד - מה שרואים שם מבחינת ניצול

העובדים וכח אדם, זה דבר נורא. למעשה אנחנו חוזרים למה שהיה לפני הקמת שירות

התעסוקה.

לא במקרה הקימו את שירות התעסוקה. אם לא נשמור על שירות התעסוקה, אם לא נחזק

אותו - מוטב שיפרקו אותו.

ג' בן-ישראל;

עד שתהיה חקיקה אולי כדאי שתהיה כתובת ספציפית.

היו"ר א' נמיר;

המשטרה היא הכתובת, אבל בלי שהחוק קובע דברים ברורים היא לא יכולה לעשות דבר.

אתה רואה באיזה איצטלות מביאים עובדים זרים.

אני מבקשת מדוד מנע, ברגע ששירות התעסוקה יודע על העסקת עובדים זרים, שהוא

יפנה לרשויות שצריכות לפעול בענין זה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים