ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/01/1989

סקירת סגן שר העבודה והרווחה על משרדו; פיצויי התייקרות למקבלי קצבאות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'2

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ד בשבט התשמ"ט (30 בינואר 1989), שעה 00;11

נכחו;

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

; שי ארבלי-אלמו זלינו

צי ביטון

א' בן-מנחם

שי עמור

י' שפרינצק

עי פרץ

סגן שר העבודה והרווחה מ' ז' פלדמן

ו ; י' דוראל -מנהל המכון לפריון עבודה

י' קנדל - מ"מ מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

אי פיקל - לשכת שר העבודה והרווחה

לסעיף 2;

שי כהן - המוסד לביטוח לאומי

ר' רטוביץ - המוסד לביטוח לאומי

אי וייל - אגף התקציבים, משרד האוצר

יועץ משפטי לוועדה; מ' בוטון

רכזת מידע; י י גידלי

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) סקירת סגן שר העבודה והרווחה על משרדו

2) פיצויי התל יקרות למקבלי קצבאות

הביטוח הלאומי



סקירת סגן שר העבודה והרווחה על משרדו

היו"ר א' נמיר;

אדוני סגן השר, חברי הוועדה ואורחים נכבדים, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה

השניה של הוועדה. הישיבה הראשונה שלנו הוקדשה לבחירת היושב-ראש וניתנו בה גס

הסברים טכניים איך עבדה ועדת העבודה והרווחה בקדנציה הקודמת.

ן

בחלקה הראשון של ישיבתנו זו נשמע את סקירתו של סגן שר העבודה והרווחה על

משרדו ואחר-כך חברי הוועדה ישאלו שאלותיהם ויעירו את הערותיהם, יהיה עד שעה

12:30, שאז נעבור לקיים חובת התייעצות שנוגעת לפיצויי התייקרות למקבלי קצבאות

הביטוח הלאומי, כי אחרת הם לא יקבלו את התוספת המוצעת בסכום של 14 שקלים, לפי

החלטת הממשלה.

נוסף לחברי הוועדה ונציגי המשרד נמצא כאן משה בוטון, היועץ המשפטי של הוועדה,

שהוא יד ימין שלי ושל הוועדה. מזכירת הוועדה, אסתר אדלר, חולה ובמקומה נמצאת כאן

יהודית גידלי שמסייעת לנו בעבודת הוועדה.

לפי הדיווח של הכנסת אנחנו, אחרי ועדת הכספים, הוועדה העמוסה ביותר בכנסת.

אחרי ועדת הכספים אנחנו הוועדה שקיימה את המספר הרב ביותר של ישיבות ואל הוועדה

שלנו הועבר המספר הגדול ביותר של הצעות לסדר-היום.

אנחנו נקיים שלוש ישיבות בשבוע - ביום שני, ביום שלישי וביום רביעי. ישיבה

אחת בשבוע מיועדת לחקיקה. את המועדים לדיונים אתך, אדוני סגן השר, נקבע תוך

התייעצות אתך. אף פעם אנחנו לא מודיעים לאחראי על המשרד שעליו להתייצב לישיבה של

הוועדה ביום זה וזה ובשעה זו וזו. תמיד יש תאומים. אנחנו מבקשים לדעת מי מייצג

את המשרד בפני ועדת העבודה והרווחה. אני מקווה שתהיה לנו מערכת של יחסים

טובים וענייניים, כי זו השדולה לכל הנושאים החברתיים. יושבת כאן סגנית יושב-ראש

הכנסת, שהיתה שרת הבריאות, והיא יודעת כמה שעות ישבה הוועדה הזאת כדי לסייע

ולפתור בעיות שהתגלו במשברים שונים - אחיות, רופאים, עובדי מי נהל ומשק וכו'.

הוועדה הזאת עוסקת הרבה מאד בחקיקה. אנחנו עוסקים הרבה מאד גם בנושאים

שמועלים על-ידי חברי הוועדה. הנושא של ערי הפיתוח והתעסוקה לא יורד מסדר-היום

שלנו. אנחנו מטפלים גם בהצעות לסדר-היום המועברות אלינו מן המליאה. אנחנו

עוסקים כמעט בכל ענייני המוסד לביטוח לאומי. שום תקנה, אלא אם זה ענין של מיסוי,

שום החלטה ושום שינוי של חוק לא יכולים להיות ללא אישור הוועדה.

נוסף לכל אלה גם כל נושא הבריאות שייך לוועדת העבודה והרווחה.

אם כך, אצלנו נמצאים נושאי העבודה, הרווחה, הביטוח הלאומי והבריאות. זו ועדה

עמוסה מאד.

אני שייכת לאלה שחושבת שההחלטה שנתקבלה בעבר, למזג שתי ועדות שהיו פעילות -

ועדת העבודה והוועדה לשירותים ציבוריים - היתה שגויה. ההחלטה הזאת התקבלה כאשר

הוחלט להקים את הוועדה לעליה .ולקליטה. אז התחיל העומס הגדול.

אני רוצה לומר שבכנסת הקודמת אי-אפשר היה לדעת מי מחבריה שייך לאופוזיציה ומי

מהם שייך לקואליציה. כפי שאמרתי הרגשנו את עצמנו שדולה לעניינים חברתיים. אני

חוששת שהקדנציה הזאת תהיה מאד עמוסה. די אם נראה מה הן הגזירות הנגזרות כלפי

החלשים. לוועדה הזאת באות רק האוכלוסיות החלשות. האוכלוסיות החזקות הולכות לוועדת

הכספים. ן

אני חוזרת ואומרת מה שאמרתי בישיבה הקודמת, שאני עומדת לרשות הברי הוועדה בכל

נושא, בכל בקשה, בכל התייעצות.



י' שפרינצק;

אני נאלץ לחלק את זמני בין שלוש ועדות שבשתיים מהן אני יכול להיות רק חלק

מהזמן, האם יש לזה פתרון?

היו"ר א' נמיר;

שום פתרון. אנחנו מכירים את זה. גם אם מכניסים את זמני הישיבות למחשב כדי

למצוא לזה פתרון, יש חפיפה. מי שרוצה להתמסר לוועדת העבודה והרווחה צריך לדעת

שבשנתיים האחרונות קיימנו ארבע ישיבות בשבוע. זו ועדה עמוסה. כל חבר יצטרך להחליט

איך הוא ינהג. בוועדה שלנו רשומים עשרים חברים. ההשתתפות היום היא ברוב עם. תמיד

אנחנו נשארים - לפי נסיוני מהקדנציה הקודמת - עם קומץ קטן יותר של חברים

המשתתפים בקביעות בישיבות הוועדה.

ו

בבקשה, אדוני סגן שר העבודה והרווחה, הייתי מבקשת שתפרוש לפנינו, אם ניתן

במסגרת של חצי שעה, כדי שחברי הוועדה יוכלו לשאול שאלות ולהעיר הערות, את הבעיות

שאתם נתקלים בהן ואת התכניות של המשרד כדי לפתור אותן.

סגן שר ובעבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

בהמשך לדבריה של יושבת-ראש הוועדה אני רוצה לומר שלא רק הוועדה עמוסד בנושאים

שונים אלא גם המשרד מלא, גדוש ועמוס עם נושאים שונים ומגוונים.

כירוק שבירוק, כמי שהוצנח ונכנס לתפקיד הזה מעולם אחר לחלוטין שהיה בו, חשבתי
לעצמי
מה לי משרד העבודה? מה לי משרד הרווחה? אני מוכרח לה;ודות שאחרי זמן לא רב

התחלתי להרגיש קשר עם משרד הרווחה ולבי היה עם המשרד. כל האגפים, כל המחלקות, כל

היחידות במשרד הזה מטפלים בנושאים הקרובים ללבי, נושאים שבטיפול בהם אני רואה

שליחות קדושה ממדרגה עליונה ונשגבה - לעזור לזולת, לעזור לאיש במצוקה, לעזור

לחולים, לנדכאים, לסובלים ולמעונים, צעירים וקשישים, לנכים ומוכים - הנושאים האלה

הם דבר שלבי מזדהה איתם גם באמצע הלילה.

לעומת זאת, עבר יותר זמן כדי שאוכל לחוש ולהרגיש את ההזדהות עם משרד העבודה,

ומצאתי גם את זה, ולא בתחתית הסולם אלא דווקה בפסגת הסולם. הרמב"ם מדרג

שמונה דרגות של צדקה, חסד ומעשים טובים. כמעלה הגדולה שאין למעלה ממנה הוא מונה

את ממציא המלאכה לחברה. מי שממציא מלאכה לזולת כדי שי וכל להתפרנס, לדעת הרמב"ם זו

מעלה שאין למעלה ממנה בשגב ובמיוחדות - לדאוג לזולת ולהמציא לו מלאכה.

כשראיתי את הדברים האלה של הרמב"ם חשתי מיד הזדהות עם הנושאים הכבדים של

שירות התעסוקה, של פריון העבודה, של ההכשרה המקצועית וכמובן של הביטוח הלאומי,

אשר משתייך למעלה העליונה של מעשים טובים ושכל אדם המטפל בהם ומקדם אותם מזדהה

איתם בכל לבו ובכל נפשו.

שם המשרד שאני מטפל בו הוא משרד העבודה והרווחה. לעבודה כבר הגעתי. עבודה יש.

לרווחה עדיין לא הגעתי.
עבודה
כל יהודי צריך פרנסה. לכל אזרח 1מדינה - המדינה חייבת לדאוג שתהיה לו

פרנסה, באשר הוא אדם שנברא בצלם.
עי פרץ
גם מי שאיננו אזרח, אם הוא באחריותי, אני חייב לדאוג לו באשר הוא אדם.



סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

אני מסכים שצריך לדאוג לכל אדם שיהיה לו מה לאכול. חובת המדינה לדאוג בראש

וראשונה לאזרחיה. אחרי שאזרחיה מסודרים עם פרנסה, עבודה, תעסוקה, אז ניתן, בהחלט,

לעשות שגם אחרים יהנו. למה לא? אבל המחוייבות הראשונה היא לאזרחים.

נושא האבטלה מטריד ומדאיג אותנו מאד, ביהוד כשהאבטלה מלווה בתופעות לווי

שליליות מאד ומסוכנות מבחינה סוציאלית וחברתית. לפי ההערכה של מומחי המשרד,

האבטלה היא הגורם הישיר לסכנה להרס התא המשפחתי. לפי ההערכה של מומחי המשרד יש

אלפי משפחות שמופר בהן שלום הבית והן הולכות ונהרסות בגין האבטלה. האבטלה גורמת

לבעיות נפשיות, לדכאון, לבעיות הקשורות בחינוך הילדים, התייחסות של הורים לילדים

ושל הילדים להוריהם. האבטלה גורמת גם לתופעות שליליות בקרב הנוער ובוודאי צריך

לעשות כל מה שבידנו כדי לפתור את בעיית האבטלה, המהווה בעיה אקוטית חריפה, בעיה

ההולכת ומחריפה וגדלה מיום ליום.

בחוברת שהנחנו על שולחנם של חברי הוועדה יש נתונים מדאיגים על העליה באהוזי

האבטלה. אני מרשה לעצמי לומר שהנתונים ביחס לאבטלה עלולים להטעות ולא לתת תמונה

נכונה על חומרת הבעיה, כי הם מתייחסים לממוצע ארצי. יש מקומות שם הבעיה הרבה יותר

חריפה, הרבה יותר עמוקה ומשך הזמן שלה הרבה יותר ארוך. יש מוקדי אבטלה שם המצב

הרה-סכנות. יש ערי פיתוח שבהם אחוז האבטלה עולה בהרבה על 7%ד. יש מקומות שם האבטלה

היא למעלה מ-%10. יותר מזה, אם משך האבטלה בממוצע ארצי הוא שלושה חודשים, יש

מקומות שבהם משך האבטלה מגיע לשנה. לכן הבעיה במקומות אלה חמורה פי 5 או פי 6

מאשר במקומות אחרים בארץ.
צי ביטון
האם יש למשרד מדיניות לגבי אחוז מסויים של אבטלה, אחוז שמסביב לו אתם רוצים

להתמקד? השר קצב דיבר בזמנו על 7.5%, זה אחוז שהוא ראה בו משהו קבוע.

היו"ר אי נמיר;

עכשיו האבטלה היא /,'73.

סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

עכשיו האבטלה היא 7.5%. אסור שהאחוז הזה יחזיק מעמד. חובה לנהוג כאן בשיטת

בית שמאי - פוחת והולך. חייבים להפחית את שעור האבטלה.

התכנית הכלכלית; כאשר התכנית תצליח יש סיכוי, לפי הערכת מומחי המשרד, להקטין

את שיעור האבטלה בחצי אחוז או באחוז אחד לכל היותר, עד סוף השנה. הבעיה הזאת

חמורה ומתמשכת וחייבים לטפל בה.

שמעתי בתדהמה את דעת המומחים שגם אם התכנית הזאת תצליח, היא לא תפתור את כל

הבעיה ועדיין תהיה אבטלה של כ-7%. זה מחייב אותנו לחפש ולמצוא דרכים אחרות,

יסודיות, לטפל בה.

כמובן שהדבר הראשון שחייב להיעשות זה להאלות את פריון העבודה. פריון העבודה

אצלנו הוא פחות מ-50%, לדוגמה, משוויץ. הפער בינינו לבין ארצות מפותחות אחרות גדל

במשך 12 השנים האחרונות בשיעור של 40%. אנחנו נמצאים בתחתית הסולם - אני מדבר על

הארצות המפותחות - בנושא של פריון העבודה.

צי ביטון;

בשנתיים האחרונות הלה עליה בפריון העבודה.



היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת לא להפריע לסגן השר. תרשום בבקשה את הערותיך ואת שאלותיך. תקבל

רשות הדיבור אהרי שסגן השר יסיים את דבריו.

סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

זה נושא שאי-אפשר להתעלם ממנו. קיבלתי הצעות מסויימות שעדיין אינני רוצה

להביא אותן לשולחן הנכבד הזה.

אנהנו מכנסים פורום פנים-משרדי לדיון בנושא. נגבש הצעות ונביא אותן לפורומים

המתאימים, כדי לקדם את הנושא. לדעתי, אסור לנו להתעלם מן הנושא הזה. כפי שאמרתי,

אנהנו נמצאים בתהתית הסולם.
צי ביטון
הנתון שאתה מציין אותו איננו נכון.

סגן שר העבודה והרווהה מ"ז פלדמן;

הנושא הזה מחייב טיפול יסודי.

נושא אחר שמטריד את מנוחתי הוא תאונות עבודה. המספרים שקיבלתי בענין זה

ממומחי המשרד הדהימו אותי - ולא נותנים לי מנוח. אני בטוח שנקבל מהוועדה את כל

העזרה כדי למנוע תאונות עבודה. זה נושא שהיום אנחנו נמצאים בו בפסגת הסולם. יש

אצלנו תאונות עבודה פי 3 יותר מאשר בכל המדינות המערביות ופי 4 יותר מבכמה ארצות

אסיאתיות. מספר תאונות העבודה מגיע לכ-000, 60 בשנה. הן גורמות להור בהון המדינה

בסכום של 500 מיליון דולר, זאת אומרת בסכום של קרוב למיליארד ש"ח בשנה, וזה נוסף

לטרגדיות האנושיות הנגרמות כתוצאה מתאונות עבודה - למעלה מ-100 איש נהרגים כל שנה

וכמה אלפים נשארים נכים לצמיתות.

אנחנו מכנסים פורום פנימי כדי לדון בנושא זה.

בטווח הקצר יש צורך לייעל את עבודת לשכות העבודה.

היו"ר אי נמיר;

לשכות שירות התעסוקה.

סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

כן.

הורנו להקל על הפונים - הפחתת מספר הפעמים שהם צריכים לפנות ללשכות עד

למינימום, ונשים הרות - למה הן צריכות לפנות פעם בשבוע? מספיק פעם בחודש. גם אלה

שידוע שלא יקבלו עבודה מתאימה, למה שיבואו שלוש פעמים ושבוע ויגרמו לצפיפות? למה

לא נקטין את הצפיפות, נטפל בכל אדם באופן מיוחד כדי למנוע מצבי דכאון ותוצאות

לווי שליליות. את הפעולות האלה ביצענו מיד.

יש כמה פעולות כדי לזרז את התהליך של איסוף מידע, כוונתי למחשוב. יש התקדמות
בנושא הזה.
עד חודש אפריל השנה אנחנו מארגנים 14 ירידי תעסוקה. אנחנו בוחנים את מידת

ההצלחה של הירידים וכן ואריאציות ושינויים כדי לייעל ולשפר את התוצאות וההישגים.

אם הירידים יצדיקו את עצמם, בוודאי שבשנה הבאה נצטרך לתגבר אותם ולהרבות בהם.



הורנו לשירות התעסוקה להנהיג סולמי עדיפויות במתן עבודה - להעדיף בעלי

משפחות, כי ההזמנות פחותות מהביקוש. חיילים משוחררים, צעירים - לתת להם עדיפות

בהכשרה מקצועית.

בדיון שקיימנו במשרד הגענו למסקנה שאין כל ערובה שמי שמקבל עכשיו הכשרה

מקצועית אכן ימצא תעסוקה מתאימה בתחום שבו רכש את הכשרתו. לכן החלטנו על שינוי

כיוון במדיניות ההכשרה המקצועית לגבי הצעירים. אנהנו מדברים על הכשרת תשתית.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מה זה?
סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן
הכוונה היא להקנות יידע בדברים בסיסיים.

י' שפרינצק;

, מדובר על חיילים משוחררים.

סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

כן. הכוונה היא להקנות להם יידע כדי להביא אותם לכך שאחר-כך די יהיה במספר

ימים או שבועות כדי להכשיר כל אחד מהם למשהו ספציפי בתחום שבו הוא קיבל את

הכשרתו.

ואם מדברים על הכשרה מקצועית, אני רוצה לומר שמדובר בעוד כ-2000 מקומות

לקליטה בהכשרה מקצועית.

באמצעות תלונה שהגיעה אלינו מההסתדרות התברר שלפעמים עוברים חודשיים בין

הפסקת עבודתו של עובד עד שהוא מקבל את הפרוטה הראשונה מביטוח אבטלה, ולפעמים

לבני משפחתו אין לחם לאכול. הורנו לשנות את התהליך הזה. אנחנו מדברים על תשלום

מקדמות לאנשים כאלה.

צ' ביטון;

זה במקום לפשט את התהליכים.

סגן שר העבודה והרוווחה מ"ז פלדמן;

זה מפשט את התהליכים ומזרז. מה יהיה עד שנמצא דרך טובה יותר? לכן האנשים

.יקבלו מקדמה ואדם במצוקה לא יצטרך לחכות שבועות וחודשים ללא אפשרות להביא לחם לטף

ולבני משפחתו.

, הממשלה החליטה בישיבתה אתמול לאמץ את דו"ח המנכ"לים באשר למוקדי אבטלה. מדובר

על קרן כדי לעזור למפעלים במצוקה. הדגש יושם על מוקדי אבטלה. נעשה עכשיו יותר

בנושא של הכשרה בתוך המפעלים, כדי שמפעל במצוקה, במקום לפטר עובדים תהיה לו

אפשרות לפעול במסגרת של הסבה מקצועית.

יש גם החלטה להקדים עבודות תשתית במדינה. בישיבת הממשלה אתמול דרשנו לשים דגש

שעבודות אלה ייעשו כדי לפתור בעיות של מוקדי אבטלה. הבעיה האקוטית היא במגדל-העמק

ובדימונה. .



אני מוכרח לומר שבקרב המומחים של משרדנו יש חשש שאחרי כל אלה עדיין לא

תיפתרנה כל הבעיות במוקדמי אבטלה. לכן הוצע אתמול בממשלה שאם אחרי כל הצעדים האלה

עדיין ישארו כיסי אבטלה, לא תהיה דרך אחרת אלא לעשות עבודות יזומות כדי לפתור

לפחות לטווח קצר את הבעיות החריפות של כיסי אבטלה.

ברשות היושבת-ראש אעבור עכשיו לנושא של הביטוח הלאומי ואיחוד הגביה. הנושא

הזה גזל מאיתנו הרבה זמן מיז- עם כניסתנו למשרד. היו כמה מאבקים די קשים שהצלחנו

לסיים אותם. נשאר מאבק שהוא עדיין בעיצומו - איחוד הגביה.

בשבוע שעבר כינסנו את המועצה הציבורית שגם היא הביעה דעתה בבהירות, נגד

הגביה. איחוד הגביה זה צעד לחשש שיש - ביטול העצמאות של הביטוח הלאומי, עצמאות

שכולנו מעוניינים בה. הביטוח הלאומי זה ביטוח סוציאלי. זה מפעל חשוב ביותר. זה

הישג גדול ביותר של מדינתנו. אחר-כך היו לנו מגעים שקטים עם משרד האוצר. אני חש

שיש תזוזה אבל פורמלית הענין עדיין לא פתור.

אני חושב שוועדה זו חייבת. וזכאית להביע את דעתה בנושא הנכבד והחשוב הזה.

היו"ר א' נמיר;

תודה לסגן השר. על הנושא של הביטוח הלאומי נקיים ישיבה מיוחדת, כי זה נושא

. מאד משמעותי.

רשות הדיבור לחברי הוועדה.

עי פרץ;

אדוני סגן השר, בראשית דברי אני רוצת לאחל לך הצלחה בתפקיד. אני מקווה מאד

שהשילוב של דברי תורה עם מעשים יביא לנו תשובות אמיתיות לצרכים שבשטח.
שאלתי הראשונה לסגן השר
האם אדוני סגן השר לא תשקול לשחרר את משרדך מכל

האחריות של מה שנקרא משרד העבודה כדי שהוא ייקרא משרד הרווחה? כל הנושא של יצירת

מקומות תעסוקה איננו מופקד בידי משרד העבודה. למשרד העבודה אין חלק במעשה הזה.

לשכות התעסוקה קשורות לתשלום ביטוח אבטלה למובטלים והבטחת הכנסה. למשרדך, אדוני

סגן השר, אין שום השפעה על יצירת מקומות עבודה.

למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על עבודות יזומות? זה נושא רגיש מאד, שיש בו כמה

מכשלות. עבודות יזומות, זו הגדרה רחבה.

הייתי רוצה שתפרט בנושא של תשלום ביטוח אבטלה, מהי השיטה המוצעת?
א' בן-מנחם
גם אני מאחל לך, אדוני סגן; השר, שתצליח בתפקידך.-זו תהיה הצלחת כולנו.

אני רוצה לדעת מדוע המוסד לביטוח לאומי לא יפרסם נתונים לגבי שכונות העוני

במדינת ישראל. כשמדברים על תל-אביב, לדוגמה, ללא פירוט, מדברים על ממוצע ולא

יודעים מה קורה מבחינת האבטלה בנווה אליעזר. אני מבקש שהמוסד לביטוח לאומי יציין

בדו"ח שלו מאין באים האנשים העניים במדינת ישראל. אולי צריך להגדיר מהי שכונה.

סגן שר העבודה והרווחת מ"ז פלדמן;

האם עיינת בחומר שהוגש?



צי ביטון;

זה בלתי אפשרי, כי החומר חולק לנו עם פתיחת הישיבה.

סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

בחומר יש נתונים על כל האזורים בארץ.

היו"ר א' נמיר;

לא ניתנה לנו האפשרות לעיין בו.

אי בן-מנחם;

כשאני מדבר על שכונות מצוקה אינני מתכוון לאזור גאוגרפי של חיפה או תל-אביב.

אני טוען שרוב העניים במדינת ישראל חיים בשכונות מצוקה עירוניות. זה לא נבדק.

אני יכול לדבר על בנין שמתגוררות בו 150 משפחות. יש גיטאות על עמודים. אני מבקש

שהמוסד לביטוח לאומי יציין בדו"חות שלו מהיכן מגיעים האנשים.

סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

מה זה יתן לנו?

אי בן-מנחם;

אולי אז המוסד לביטוח לאומי ישקיע יותר באזורים האלה.

אני מציע שהוועדח תסייר בשכונות מצוקה. צריך לראות מה זח אנשים שיושבים על

ברזלים. הם לא מוגדרים בשום מקום. הם מובטלים של תל-אביב. האחוז הגבוה בא מאזורי

מצוקה. אי-אפשר לכלול אותם בממוצע.

סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן;

מח זה שייך לביטוח הלאומי?

היו"ר אי נמיר;

כל הדו"חות מסתפקים בסטאטיסטיקה. כשאתה מדבר על ממוצע, אתה לא ממקד את

הבעיות. אם נדע היכן ממוקדות הבעיות נלחץ שמירב ההשקעות יהיו שם.

אי בן-מנחם;

דו"ח חדש של המוסד לביטוח לאומי לא חופף את הדו"ח הקודם שלו, מפני שהדו"ח

הקודם נעשה לפי. קריטריונים מסויימים ולדו"ח שבא אחריו מצטרפים עוד קריטריונים. אם

מוסיפים משהו - צריך לציין את זה. אולי יש כוונות להסתיר דברים.

באירופה נושא הבטיחות בעבודה עומד מעל הכל. לא כן אצלנו. המפעל רואה את הנושא

הזה כהוצאה. צריך לאכוף את החוק בנושא הבטיחות.

פריון העבודה, אינני יודע איך מודדים את זה. יש עליה בפריון אלא שכל שנה או

שנתיים משנים את המדד ונראה כאילו אין פריון.

ואשר לקצבאות ילדים. הרבה מאד משפחות בינוניות עם שני ילדים ירדו מתחת לקו

העוני. משפחה עם שני ילדים מקבלת היום 55 שקלים ומשפחה עם 4 ילדים - 400 שקלים.

זה מכביד מאד על המשפחות הקטנות והבינוניות, הן נשחקות. צריך לתקן את העיוות הזה.

צריך להיות דרוג עם הגיון מסויים.



צ' ביטון;

אני רוצה לדעת אם למשרד יש מדיניות לגבי היקף האבטלה. השר הקודם אמר באופן

ברור שהוא רוצה להגיע לשעור של 7.5%. זו מדיניות של הממשלה. רק כשהאבטלה גדלה

ועברה את השיעור הזה הוא הקים ועדות והיו זעקות של הוועדה שלנו. כל זמן ששיעור

האבטלה לא עלה על 7.5% לא נעשה לשנות זאת. זה היה מצב שהשלטון אולי היה מעוניין

בו. האבטלה היא מכה של הממשלה. צריך לדעת עד כמה הממשלה רוצה להכות.

פריון העבודה זה אהד הדברים שאינני יודע איך אתם משחקים איתו. יש שנתון

סטאטיסטי של הממשלה שבו נאמר שהיתה עליה בפריון, עליה שעברה את העליה בשכר. לפי

איזה נתונים אתם עובדים? אם מדברים על מדינות באירופה צריך לקהת בהשבון גם השכר

המשולם שם. אי-אפשר להשתמש רק במרכיב אחד. האם שכר העבודה העלוב אצלנו הוא כמו

השכר המשולם באירופה?

יש אצלנו עובדים זרים ויש אצלנו שירותי תעסוקה פרטיים הקמים חדשות לבקרים.

עדיין לא הצלחנו לרדת לסוף הדברים, איך החברות האלה יכולות לעבוד בניגוד לחוק.

החוק במדינת ישראל מסמיך את שירות התעסוקה, אותו בלבד, להפנות אנשים למקומות

עבודה. לא ייתכן שכל הזמן יקום שירות חדש כמו או.אר.אס וכל זר ומצורע יגיד שאין

אבטלה. וכשיורדים לדברים האלה ולשירותים האלה מסתבר שהם משלמים שכר של עבדים.

בכלל, ירידי התעסוקה זה שוק של עבדים, זה דומה לאותם ערבים העומדים בעיר העתיקה

וקופצים על טנדר שעובר. ירידי התעסוקה זה שוק עבדים של יהודים.

אדוני הרב, סגן השר, אתה מדבר על הערכת מומחים במשרדך. אנחנו מכירים את

המומחים. אלה אותם מומחים שהציעו לשר הקודם. עכשיו הם מציעים לך. אולי כדאי

להחליף את המומחים או לשנות את המדיניות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני רוצה לברך את יושבת-ראש הוועדה. אני מצטערת שלא הייתי נוכחת בישיבה

הראשונה של הוועדה, שבה היתה הבחירה. אני יודעת מה השקיעה היושבת-ראש בקדנציה

הקודמת בתחום פעילותה של הוועדה ואני יודעת מה הקציר ומה הפירות שלה, ולכן אני

יכולה להעריך מה יכול לספוג החדר הזה. אני רוצה לאחל לך, גברתי היושבת-ראש, שיהיה

לך הרבה כוח כדי לנווט את עבודת הוועדה באחריות למען מיצוי הצדק החברתי, שאנחנו

רוצים שהוא גם ייראה וגם ייעשה.

אני רוצה לברך את סגן שר העבודה והרווחה לכניסתו לתפקיד שאיננו מהקלים, ביחוד

בתקופה הזאת. זה תפקיד קשה שצריך להתמודד איתו ביהוד בתקופה זו של תכנית כלכלית

חדשה-ישנה שמטילה גזירות קשות מאד על ציבור העובדים ויוצרת אבטלה על אף הדיבורים

על צמיחה במשק. אנחנו יודעים כמה זמן עובר עד שמוקם מפעל. בינתיים יש אבטלה

ופיטורים כל יום שני וחמישי. אני חוששת שהאבטלה תלך ותגדל. אני חושבת שמי שחושב

שהאבטלה תגדל איננו טועה. מה שאתה אמרת, אדוני סגן השר, מאמת את הדברים. אין לכם

תחושה שמימדי האבטלה יקטנו. אני מקווה שנושא האבטלה יעמוד על סדר היום שלנו.

שמעתי שאתמול החליטה הממשלה על הקצאת 60 מיליון.
סגן שר העבודה והרווחת מ"ז פלדמן
33 מיליון.

היו"ר א' נמיר;

בתקשורת דיברו על, 60 מיליון.



צ' ביטון;

מנין יבוא הסכום הזה? נצטרך לקבל אינפורמציה מפורטת ותכנית לגבי אמצעים

לבלימת האבטלה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מהי המדיניות הכללית של משרד העבודה בתחומים הרבים שהוא מופקד עליהם. מבנה

המפרנסים במשק מעוות. מה יעשה המשרד להבראת מבנה המפרנסים?

יש גידול בתפוקה. נושא התפוקה לא תלוי רק בעובד. הוא תלוי גם בדברים אחרים.

העובד עושה את שלו.

אנחנו צריכים לדעת מהי המדיניות של המשרד. האם הוא גיבש תכניות ומדיניות לגבי

כוח האדם שמתווסף למשק? לאן הוא מכוון? מי הוא? כמה מהכוח הזה עוזבים את הארץ

מפני שאין הם מוצאים תעסוקה? מה ההתפלגות של כיח אדם זה, שהמדינה השקיעה בו הון

עתק ורבים ממנו עוזבים את המדינה והולכים לרעות בשדות זרים.

ומהי המדיניות בתחום הרווחה? אנחנו עדים לנסיגה גדולה בתחום הזה, אני מתכוונת

למגמה של קצבאות סלקטיביות במקום קצבאות אוניברסאליות. אנחנו מחלקים את החברה

לחלק העני והמסכן שצריך לרחם עליו. יש תחושה שיש עניים ומסכנים, אנשים במצוקה

שצריך לתת להם. זי תיפעה שנמשכת מן הקדנציה הקודמת כשהיתה נטיה לתת קצבאית

סלקטיביות לנכים ילילדים.

אני מצטערת שבשנה שבה הלכי יגדלי מימדי האבטלה, משרד העבידה לא היה ער מספיק

וגם לא הזהיר מספיק ולא הביא למידעות של הציבור הרחב, של הכנסת, את דבר הסכנה

של הגדלת היקף האבטלה, עד שאנחני מוצאים את עצמנו באבטלה ששיעורה 7.6% ויש חשש

שבחידש ינואר השיעיר יגיע ל-8%.

צי ביטון;

אחוז האבטלה גבוה מ-7.6%.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ולענין הביטוח הלאומי. רבותי, הביטוח הלאומי איבד מזמן את העצמאות שלו,

למרות המאבק של הוועדה הזאת לשמור על עצמאותו של הביטיח הלאימי, שיהיה מכשיר

לביטוח סוציאלי ושידאג למשלמים. הביטוח הלאומי הפך להיות מכשיר בידי האוצר. אם

האוצר ריצה - נותן, לא רוצה - לא נותן. לצערי, לא ראיתי בנושא זה מלחמה עקשנית

מצד אלה שעמדו בראש משרד העבידה והרווחה.

יאיחיד הגביה, זה יגמור לחלוטין את הביטוח הלאומי. זה אסון מאלן כמיהי. אני

ריצה לקוות שהוועדה הזאת לא תיתן בשים פנים ואיפן שהגזירה הזאת תמימש. יש כאן

פגיעה קשה מאד במבוטחים ובזכויות שלהם. האם מס הכנסה ישמיר על זכויות המביטחים?

חייבת להיות התנגדית טוטאלית לאיחוד הגביה. יש לי הרגשה קשה לגבי התפקיד של

הביטיח הלאומי.

ילשירות התעסיקה. בניגוד לחוק שירות התעסוקה צצות וצומחות כפטריות לשכות

עבידה פרטיות. יש כ-100 לשכית עבידה פרטיות. מה היתה עמדת השר בניגע ללשכית

הפרטיות שגובות כסף מהבאים אליהן? הגענו לכך ששירית התעסיקה מספק עבודה פשוטה

והיתר פונים ללשכת הפרטיות. אני שואלת את סגן השר: האם בכוונתך להילחם בלשכות

העבידה הפרטיות כדי להחזיר לשירית התעסיקה את התפקיד העיקרי המיטל עליו, להפיך

איתי למכשיר ולכתובת לאספקת עבודה.

ואיפה ההיערכות של שירות התעסוקה בנושא האבטלה?



מוצע לשחרר את המובטלים מהצורך להירשם, איך זה יכול להיות? יש המנצלים את

החוק לרעה.

הנושאים הם קשים. נצטרך לדעת מהי המדינות של משרד העבודה בכל התחומים האלה.

נצטרך לדון על הדברים כדי שגם הוועדה תגבש עמדתה בכל התחומים.
א' בן-מנחם
מהנאמר בדו"ח הביטוח הלאומי מוכח שהביטוח הלאומי מפצה שכבות חלשות. מס ההכנסה

גובה מהם מס אבל הם חוזרים למעגל של השכבות החלשות.

היו"ר א' נמיר;

נפרשה כאן יריעה מאד גדולה. זה לא נושא שאפשר להשיב עליו בחמש דקות. על סדר

היום שלנו הצעות שקשורות בלשכות התעסוקה, אימוץ ילדים, בלימת האבטלה, אבטלה בקרב

אקדמאים ערבים וכו'.

חלק מחברי הוועדה הזאת מכירים את הבעיות. שום נושא לא חדש. חלק מהחברים

בוועדה באו מהשכונות ומאזורי הפיתוח. הם באו מהמקומות שם האנשים חשים את המצוקה

על גופם ועל בשרם. חברי הכנסת החדשים לא באו לקרוא את הפרוטוקולים של הישיבות

שהיו. הם נאבקים על הנושאים.

נושא הביטוח הלאומי חמור. עצמאות המוסד לביטוח לאומי נגמרה כשהוחלט על הנושא

של עלות העבודה.

שי כהן;

זה לא אבוד לגמרי.

היו"ר א' נמיר;

נתנו למעסיקים מתנה של 7.5%זה נעשה במסגרת של עסקה קואליציונית. יעשו את זה

גםד על דברים אחרים. ברגע שהאוצר מממן למעלה ממחצית מכספי הביטוח הלאומי - לביטוח

הלאומי אין שום אמירה.

אני מבקשת שנקיים בנושא זה דיון עם סגן השר ואז נרצה לקבל גם פרטים על

ההתפלגות.

כבר אמרתי בעבר שהיתה לי תחושה שלא מוסרים לוועדת העבודה והרווחה את כל

האינפורמציה. אנחנו, חברי הכנסת נמצאים במצב אומלל. אין לנו מקורות אינפורמציה,

ולכן אנחנו חיים או מהתקשורת או ממה שמביאים לנו משרדי הממשלה. שום משרד ממשלתי -

ולא משנה מי עומד בראשו - לא מתנדב להביא אינפורמציה בנוגע לדברים לא טובים

וקשים. לכן בקדנציה הקודמת לא ירדנו לסוף הענין בדו"חות של המוסד לביטוח לאומי.

אני מקווה שנפתח פרק חדש בנושא זה.

אין בבנין חזה עוד שדולה כל כך חזקה לנושא של עצמאות הביטוח הלאומי כמו ועדת

העבודה והרווחה. אדוני סגן השר, זו הוועדה חכמעט יחידה ואולי היחידה הנאבקת. אם

לא תמסרו לנו את כל האינפורמציה - לא נוכל לקיים מאבק. כאשר נקיים ישיבה עם מנכ"ל

המוסד לביטוח לאומי ואנשי מחקר במוסד, נרד לפרטי פרטים ולא נדבר על ממוצע.

בקדנציה הקודמת קיימנו כמה ישיבות על לשכות העבודה הפרטיות. הונחה הצעת חוק

שהיה בה מתן לגיטימציה מוחלטת לחלק מהלשכות הפרטיות. הענין מורכב מאד וחמור מאד.

למדנו שחלק ממועצות הפועלים נעזרות במשרדים האלה. לשכות התעסוקה הן לעניים.

המעסיקים וכל מי שחזק יותר - כף רגלם לא דורכת שם.



למובטלים העוברים הכשרה מקצועית קראנו בוועדה "מובטלים עם דיפלומה". הם הלכו

להכשרה מקצועית, לקורסים, הם קיבלו תעודה ונשארו מובטלים, נחזור לנושא הזה.

האוכלוסיה בערי הפיתוח מהווה % ,9המובטלים שם - 29%. המוקד הכי גדול שהיה

וישנו - מלבד אזור חיפה שהוא קשה - אלה ערי הפיתוח. לא נראה להם שום עתיד. הלק

גדול מהצעירים לא חוזרים לשם, כי אין להם לאן לחזור. גם זה נושא שיחזור לוועדה.

לא נרפה אלא אם מחליטים לסגור את ערי הפיתוח.

ש' עמיר;

ביהודה ושומרון האבטלה היא % 2.5ואף על פי כן רוב ההשקעות נעשות שם.
סגן שר העבודה והרווחה מ"ז פלדמן
האבטלה שם מועטה, כי התושבים באים לעבוד כאן. 110,000 באים לכאן לעבוד.

היו"ר א' נמיר;

מרבית המתגוררים ביהודה ושומרון לא עובדים שם אלא בגבולות הקו הירוק.

ש' עמור;

אם כך, לא צריך לבנות שם.

ו

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה להזכיר שכבר עברנו שני סיבובים של ועדות מנכיילים, אני שמחה שהממשלה

החליטה לתת אמצעים לוועדת המנכ"לים, כי ללא אמצעים הם לא יכולים לעשות דבר.

אני שואלת, אדוני סגן השר, מי יעמוד בראש ועדת המנכ"לים?

i

סגן שר העבודה והרווחת מ"ז פלדמן;

מנכייל משרד התעשיה והמסחר.

היו"ר אי נמיר;

אני מוכרחה לומר שזה איש שהענין כואב לו, איכפת לו, יש לו אוזן קשובה.

גם אם יש מידה מסויימת של אמת בדברים שאנחנו שומעים פה בנושא של פריון

העבודה, עייפתי לשמוע כל הזמן הכללות, ביחוד מצד התעשיינים, שכל העובדים לא

עובדים, שהם פרזיטים.

י' דוריאל;

זו לא התמונה. י

היו"ר א' נמיר;

נקיים דיון בנושא פריון העבודה, כי הנושא הזה מאד חשוב לנו.

ו



פיצויי התייקרות למקבלי קצבאות

היו"ר א' נמיר;

אנחנו עוברים עכשיו להתייעצות על ההצעה לפצות את האוכלוסיות החלשות.

שיכהן;

בראשית דברי אני רוצה לאחל לוועדה פריון עבודה. אם נקיש מהקדנציה הקודמת,

זה מובטח, בהנחה שהיושבת-ראש תישאר יושבת-ראש בוועדה הזאת.

אנחנו מקיימים התייעצות על מערך הקצבאות, על הפיצוי המיוחד שמשולם בחודש

ינואר לאוכלוסיות מסויימות בגין צמצום הסובסידיות, שעליו החליטה הממשלה ב-1

בינואר 1989, שכתוצאה ממנו היתה התייקרות של מוצרי היסוד. בעבר, כשהיה צמצום

בסובסידיות, בדרך כלל נהגנו לפצות את האוכלוסיות. הנושא הזה מובא להתייעצות.

מוצרי היסוד והתחבורה הציבורית התייקרו בשעורים שבין 8% ל-26% תלוי במוצר.

בדקנו, בתאום עם הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, מהי ההשפעה הישירה של ההתייקרויות

האלה על סל התצרוכת של העשירון התחתון. אני מדבר על בדיקה מדעית סטאטיסטית של

ההתייקריות בגל הראשון, התייקרויות ישירות. אין ספק שיש התייקרויות נוספות במשק,

שנוצרו כתוצאה מהחלטות הממשלה. היה פיחות שגרם להתייקרויות ויש טרמפיסטים שעולים

על גל של התייקרויות. אני מדבר על התייקרות ישירה מיידית בלבד של מוצרי היסוד

פלוס התחבורה הציבורית. ההשפעה הישירה על העשירון התחתון היתה 3%.

לכן הגענו להסכמה עם האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הביטוח הלאומי, לתת פיצוי

לאוכלוסיות החלשות - 260,000 משפחות, קשישים המקבלים קיצבת זיקנה ואלמנות המקבלות

השלמת הכנסה, ומקבלי קיצבת נכות. נוסף לאלה יש כ-123,000 משפחות עם 4 ילדים

ויותר, שגם להם ישולם פיצוי מיידי בשיעור של 3%
מה פירוש הדבר בכסף
יחיד שקיבל עד כה קיצבה בסכום של 472 ש"ח, קיצבתו תגדל

ב-14 ש"ח ותהיה 486 ש"ח. ההכנסה הכוללת של זוג קשישים תגדל ב-21 ש"ח, מ-707 ש"ח

ל-728 ש"ח.

אני חוזר ומדגיש שמדובר על פיצוי בגלל התייקרות ישירה בלבד.

המשמעות הכספית החודשית של הפיצוי הזה היא 5.7 מיליון ש"ח.
ש' עמור
ומה המשמעות של צמצום הסובסידיות? כמה נחסך כתוצאה מזה?

צ' ביטון;

כ-400 מיליון שקל.

שי כהן;

ההתייעצות עם הוועדה היא לגבי שמירת הרמה של קצבאות זיקנה ושאירים, על

פי החוק, הקצבאות שצמודות לשכר הממוצע שמחושב כל פעם שמשולמת תוספת יוקר במשק,

ובכל מקרה גם בחודש ינואר של יכל שנה אפילו לא משולמת תוספת יוקר.

כל קצבאות הביטוח הלאומי, למעט קצבאות ילדים, צמודות לשכר הממוצע. יש נוסחה

איך מחשבים את זה על פי החוק. כשבאים לחשב את השכר הממוצע בחודש ינואר, לצורך

חישוב הגמלאות, מתברר שהשכר הממוצע על פי החוק יורד מ-1,819 ש"ח ל-1,762 ש"ח. זה

השכר הממוצע לחודש ינואר. הסיבה לכך היא טכנית. הנוסחה קובעת שאתה לוקה את השכר

הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים, שהיו בידי הלשכה המרכזית



לסטאטיסטיקה. בחודשים קודמים השכר הממוצע למשרת שכיר, בגלל תשלומי הבראה וביגוד,

רזיה גבוה ולכן זה משפיע ישירות על השכר הממוצע בחודש אוקטובר ובהשוואה לזה השכר

הממוצע בחודש ינואר הוא נמוך, ולפיכך היינו צריכים להפחית את סכום הקיצבה.

אחרי משא-ומתן עם האוצר הוסכם שלא נפגע ברמת קצבאות זיקנה ושאירים, גם בהתחשב

עם העובדה שזה לא הזמן לכך ביחוד לא אחרי הקיצוץ בסובסידיות. אנחנו מציעים שרמת

הקצבאות ששולמו עד כה תישמר גם בחודש ינואר וההפרש ישולם על-ידי האוצר מכוח הסכם

לפי סעיף 200. זאת אומרת, אנחנו מבקשים לאשר לא להפחית את הקצבאות.

זה שלוש שנים שקיצבת ילד ראשון משולמת רק למשפחה שהכנסתו של ראש המשפחה אינה

עולה על 90% מהשכר הממוצע. מאחר שהשכר הממוצע ירד, גם סכום המודד הזה צריך לרדת.

אם לא נשמור על אותה רמה שהיתה, יהיה מצב שמשפחות שקיבלו בעקב קיצבת ילד ראשון לא

יקבלו אותה. ^

אנחנו מבקשים שלא להפחית את רמת המודד שהיה, כדי שמשפחות שקיבלו קיצבת ילד

ראשון לא ייפגעו.

היו"ר א' נמיר;

רבותי, אני רוצה ללמד את החברים החדשים. כשנפתהת הדלת ונכנס לכאן נציג האוצר,

אני יודעת שהוא חושש שוועדת העבודה והרווחה תקבע משהו שקשור בכסף. כשבאתי לוועדת

העבודה והרווחה, לפני ארבע שנים, למדתי למה קוראים "חובת התייעצות". אתה יכול

לייעץ. פעם התחשבו ; במה שיעצו. לאחר שבכנסת הקודמת הופעל מכבש כבד של האוצר לא

להתחשב - יכולנו לצעוק עד השמים. יכולנו למחות.

אם לא מקיימים חובת התייעצות - לא יכולים לבצע מה שמוצע. אם מקיימים חובת

התייעצות - אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים אבל האוצר לא מתחשב ולא נענה.

לכן, מה שהיה לרעת המבוטחים - את זה לא העלינו להתייעצות, ואני נקראתי לסדר. מה

שהיה לטובת המבוטחים - על זה היינו מקיימים התייעצות.

ביחס למה שעומד; לפנינו, אם נחליט נגד או נבקש לתקן - יש לזה ערך כמו

אינני-יודעת-למה. אם לא נקיים חובת התייעצות - המסכנים לא יקבלו את הפרוטות

המוצעות להם כפיצוי.

. אני רוצה לומר שבכל החקיקה הנוגעת לביטוח לאומי ולחקיקת עבודה, מחקנו את

הנוסח שבו מדובר על היוועצות ובמקומו נאמר "באישור ועדת העבודה והרווחה". זה נכון

לגבי החוק והתקנות. אבל כל עוד יש צורך בהיוועצות בנוגע לסעיף 200, כאן אין לנו

ברירה.

אנחנו נאשר בחריקת שיניים נוראה את מה שלפנינו, כי אחרת האנשים לא יקבלו את

הכסף.
ע' פרץ
שלא יקבלו.

ו י ?

ו

היו"ר א' נמיר;

אני מקווה שבשבוע הבא ניכנס לנושא הזה.

אני חוששת מאד שמא נפגע באנשים אם לא נקיים חובת התייעצות. מה שמוצע מחפיר -

על זה אין ויכוח.



א' בן-מנחם;

גברתי היושבת ראש, חבל שאנחנו יושבים על הענין הזה. לדעתי מדברים על נתונים

לא נכונים. זה רק 3%? זה לא נכון. אני מעדיף לא לאשר את מה שמוצע. שלא ישלמו

לאנשים 14 ש"ח. אולי זח יהיה לטובח, אם כי זח קשח. אולי צריך שחציבור יידע שעושים

קרקס מהשכבות החלשות.

ע' פרץ;

בלב כבד מאד אני מוכרח לומר שאם חפעם לא נביא לתחליך של שינוי בשיטת חפיצוי,

אנחנו עושים מעשח שמבחינח ציבורית אסור לנו לעשות אותו. יותר מזח, צריך לזכור

שהסובסידיות בוטלו. לא נשארו סובסידיות. אם יש סיכוי שנקיים דיון על חנושא חזה -

הוא קיים רק הפעם, כי לא יחיח עוד דיון על פיצוי בגלל חסובסידיות. הסובסידיות

בוטלו. כמעט לא נשאר מוצר שיש בו סובסידיה.

אולי אנחנו מקבלים חחלטח קשח. אולי אנחנו גורמים בכך לעימות. אבל לא יכול

להיות שמצד אחד יהיה חסכון של 400 מיליון ש"ח ומצד שני הפיצוי לשכבות החלשות

יסתכם ב-5.7 מיליון ש"ח.

היו"ר א' נמיר;

אני מציעח: על חנושא של השכר הממוצע במשק, שבגללו צריך להפחית את רמת הקצבאות

- על זח קיימנו חובת התייעצות.

מי בעד קיום חובת התייעצות בנושא של פיצוי בגין ביטול חסובסידיות, ואז משלמים

סכום עלוב לנזקקים? אני חוזרת ואומרת שאם אנחנו לא מקיימים חובת התייעצות - לא

משלמים את חסכום הזח לאנשים. אנחנו עושים זאת מתוך אמונה שנצליח לשכנע שסכום

הפיצוי צריך לחיות יותר גבוח. ;

בשבוע הבא נקיים ישיבה עם מנכ"ל חמוסד לביטוח לאומי, סגן שר העבודח וחרווחה,

ונציג האוצר. י

אני חוזרת ושואלת: מי בעד קיום חיבת ההתייעצות בנוגע לפיצוי בגין

ההתייקרויות.

הצבעה

בעד קיום חובת התייעצות על הפיצוי המוצע בגין החתייקרויות במשק - 1

נגד - 4

, ההצעה לקיים חובת התייעצות,על חפיצוי המוצע בגין ההתייקרויות במשק לא נתקבלה

היו"ר א' נמיר;

לפי החלטה של רוב גדול לא קיימנו חובת התייעצות. אנחנו דוחים את המשך

התיוועצות. אני קובעת את זח לסדר היום של השבוע חבא. יהיה אז מנכ"ל הביטוח

הלאומי. אני מבקשת להזמין גם את סגן שר העבודה והרווחה וגם מי שאחראי באוצר לנושא
זח, אולי לאוחד מראני
תודה רבה. הישיבה נעולח.

חישיבח ננעלה בשעח 13.00.

קוד המקור של הנתונים