(
פרוטוקול מסי 583
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ו' בתמוז התשנ"ב (7 ביולי 1992), שעה 10:00
נכחו
;
חברי הוועדה; ש"ז פלדמן -היו"ר
ח' קופמן - מ"מ היו"ר
מי איתן
י י הורביץ
אי ויינשטיין
אי נמיר
עי סולודר
ע' עלי
די תיכון
ממלאי"מקום; נ' ארד, י' גולדברג, ג' גל, י' מצא
מוזמנים; ז י בו ים - ראש עירי ית קרית-גת
ע' אלדר - ראש עיריית כרמיאל
דייר י' אדלר - מנכ"ל מד "א
ע' דן - חשב מד"א
ח' דגן - מד"א
א' בן-קסום - י ו"ר ועד חעובדים, מד"א
י י עסל - ועד חעובדים, מד"א
אי כחן - סמנכ"ל, משרד הבריאות
צי לוין - יועץ משפטי, משרד חבריאות
שי טלמון - משרד חאוצר
א' שוורצשטיין
- " "
א י אייגס
- " "
די צבו
- "
אי קורן
- "
אי סירקיס
- " "
אי דליצקי
- " "
י י אגמי
- " "
די בן-יהודה - השב משרד הבינוי והשיכון
חי פיאלקוב - משרד חבינוי והשיכון
ת' פנחסוביץ - משרד חמשפטים
ח' נאמן - חבורסה
ל' גצל - משרד התעשייה והמסחר
ר' עדרי - ראש המועצה המקומית אור-עקיבא
מזכיר הוועדה; אי קרשנר
יועץ משפטי; מי בוטון
יועצת כלכלית; ס' אלחנני
קצרנית; אי זכאי
סדר-היום; 1. תכנית ההבראה של מד"א
.
2.
תקציב המועצה להסדר ההימורים בספורט לספטמבר-דצמבר 1.992
3.
תקנון הבורסה - פרק החברות - סיכום ועדת המשנה לשוק ההון
.
4.
שינויים בתקציב לשנת 1992
.
5.
קביעת אזורים לענין התוספת לפי חוק לעידוד חשקעות הון (שטח
הפארק התעשייתי-עסקי באזור הזכיון של קרן קיסריה
).
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב רביעי
)



(
תכנית ההבראה של מגן דוד אדום

אני פותח את הישיבה. הסעיף הראשון: דיון חוזר בבקשת האוצר להעברה
תקציבית למגן דוד אדום בגין תכנית ההבראה. מאחר שבשבוע שעבר הבר הוועדה, סגן
השר עובדיה עלי ביקש לקיים דיון נרחב ומקיף על העקרונות של תכנית ההבראה
-
שחלק מהם גונב לאוזניו והם הדאיגו אותו - מן הראוי שנשמע את דבריו של חבר
-
הכנסת עלי. נמצאת כאן חברת-הכנסת אורה נמיר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה
של הכנסת שעסקה בנושא הזה בוועדה שלה וגם היא תשמיע את דבריה
.

אני מודה ליושב-ראש הוועדה שנענה לפנייתי שלא להצביע על הסוגיה הזאת
בישיבה הקודמת וזימן את הדיון היום
.
אני לא מכיר היטב את התכנית שהוצעה אבל על פניה יש כמה נקודות שאינן
מקובלות עלי
.
ראשית, מדובר על סגירה של 20 תחנות שברובן המכריע נמצאות באזורי פיתוח
ובאזורים מרוחקים וחסרונן יורגש בצורה חריפה. אם למשל סוגרים תחנה בערד זה לא
טוב ואיננו יכול לתת תשובה הולמת למי שיזדקק לשירות הזה. כל אחד מאתנו יודע מה
קורה כאשר סוגרים מוסד כזה בעיר פיתוח, זה יפגע בתדמית המקום, בפעילות ובתחושת
הבטחון של האזרחים בסביבה
.
שנית, העובדה שעומדים לצמצם 160 מישרות, שיכולות להתבטא בלמעלה מ-200
עובדים, איננה נראית לי. רוצים לפטר עובדים דווקא בישובים מוכי אבטלה. הדעת
איננה סובלת שבמוקדי אבטלה קשים אלה נצמצם בעובדים, נוסיף עוד מובטלים ובו
זמנית נעניק מענקי אבטלה על חשבון הקופה הציבורית. אינני מסכים לזה
.
הנקודה השלישית הועלתה על ידי בישיבה הקודמת - ועל פניה מצאה את פתרונה
-
ועניינה ההיערכות שלנו בשעת חירום. בעקבות סגירת התחנות היתה כוונה למכור 100
מתוך 300 אמבולנסים וחשבתי שזה עלול לפגוע בהיערכות שלנו לשעת חירום כי
האמבולנסים הם העזרה הראשונה בכל מקרה שקורה. אינני מדבר רק על שעת מלחמה, יש
אסונות טבע ואירועים שונים שיכולים להתרחש ומכירת 100 אמבולנסים יכולה להסב
נזק חמור להיערכות ולתפקוד שלנו בשעת חירום. בשיחה עם מנכ"ל מגן דוד אדום
הובהר לי שהם חוזרים בהם מכוונתם והאמבולנסים לא יימכרו אלא יאוהסנו ויש לבוא
בדברים כיצד יטופל בהם, איך הם יתוחזקו כדי שיהיו שמישים לעת הצורך
.
אם תהיה הצבעה על העברת הסכומים לרשות מגן דוד אדום - לא אתנגד ואתמוך
בשמהה בכל סיוע לארגון חשוב זה לצאת מהקשיים שלו, אבל אני מבקש לא לקשור זאת
עם תכנית ההבראה
.
נקודה חשובה נוספת בעיני היא ענין המתנדבים. בכל תחנה של מגן דוד אדום
יש עשרות מתנדבים שחלקם הגדול בני נוער. ההתנדבות הזאת היא ערך חינוכי חשוב
ותרומה לחברה ולסביבה. אחד מילדי הוא מתנדב ואני יודע מה זה עושה לו. אם
סוגרים תחנה כלשהי, לא תוכל להתבצע פעילות התנדבותית כלשהי
.

לא השתתפתי בישיבה הקודמת ואני מבקש לדעת מי חתום על ההסכם
?
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן
;
חתומים שר האוצר מודעי, שר הבריאות אולמרט ומר קסטל ממגן דוד אדום
.

האם מישהו חוזר בו מן ההסכם
?

עד כמה שידוע לי, נכון לעכשיו, הצדדים דבקים בהסכם והערעור בא מצד
הפרלמנט
.
בבקשה, חברת-הכנסת אורה נמיר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה
.
אי נמיר
;
אני רוצה להודות לכבוד הרב פלדמן. אדוני היושב-ראש, לאחר פגישה שלי עם
עובדי מגן דוד אדום לפני כמה שבועות פניתי אליך אישית וביקשתי ממך אז-לקיים
דיון. אני מודה לך על שנענית מייד וקיימת דיון ואני מתנצלת שלא יכולתי להשתתף
בו כי הייתי אז בבאר-שבע
.
מהיום הראשון שלי בוועדת העבודה והרווהה, לפני כשבע וחצי שנים, אני עוסקת
בנושא של מגן דוד אדום שהיה מיטה חולה. כאשר הוצע תיקון להוק מגן דוד אדום
,
שבא לתת סמכויות מרחיקות לכת לממשלה - קרי לשר הבריאות - שהתחיל בו השר יעקב
צור והמשיך השר אהוד אולמרט, בניגוד לדעת רוב חברי מפלגתי בוועדת העבודה
והרווחה הייתי בעד שינוי בחוק. הגעתי למסקנה שאם לא יהיה שינוי בהוק, אי-אפשר
יהיה לעשות סדר במדייא. החוק התקבל ב-2 בינואר 1991 אהרי מאבק ציבורי גדול כי
היתה התנגדות של הרבה הברי כנסת מכל הסיעות. יושב כאן חבר-הכנסת גולדברג, שהיה
מבין המתנגדים החריפים למתן סמכות כל כך חזקה לממשלה לנהל את ענייני מדייא
דבר שיביא לפגיעה במהות ההתנדבותית של מדייא. אהרי שהעברנו את החוק במליאה
,
החלטנו בוועדה לסייג אותו לתקופה קצרה ולא לקבוע אותו לעד. נתנו לשר הבריאות
שנה וחצי לעבור הליכים קשים וכואבים כדי לתקן את המצב במדייא מתוך הכרה שאם אכן
כך ייעשה נוכל להאריך אחר-כך את החוק, אולי אפילו בלא מגבלות של זמן
.
תוקפו של החוק פג ב-2 ביולי 1992 והיום כבר ה-7 ביולי 1992. צר לי לומר
-
אני אומרת זאת במלוא האחריות: להערכתי, שר הבריאות ושר האוצר לא עשו די כדי
להגיע להסכם בנושא של מדייא
.
היינו צריכים לאשר תקנון. הודעתי שעד שלא תהיה תכנית הבראה לא נאשר את
התקנון והביאו תכניות הבראה איומות. חוק יסוד: הכנסת קובע שבגלל הבחירות
ויציאת הכנסת, החוק תקף עוד שלושה חודשים ואין צורך באישור להארכת החוק
.

עד מתי
?

עד ה-22 בספטמבר 1992
.

שלושה חודשים מתחילת הכנסת
.
)



(
י' הורביץ
;
אם כך, מה בוער
?
אי נמיר
;
הבעיה היחידה היא המשכורת לעובדים
.
בישיבה האהרונה שהתקיימה בתקופת הפגרה בענין של מד"א - הפרוטוקול בידי
-
לא פסקתי להציק למשרד הבריאות, לשר הבריאות ולמשרד האוצר כדי שיגמרו את העני ן
של מד"א כי בכל הודש אין משכורת לעובדים, אך מאז התקבל החוק לא השתנה דבר
.
האם מוכרהים לסגור תחנות? אמרנו שנקיים דיון על כך. הערכנו שבמקום שיש
בית-חולים, התחנה תהיה בתוך בית-החולים ואז לא צריך תחנה של מד"א. אני מפרטת
ישובים בהם אין בתי-חולים ושם יהיו תחנות הזנקה: בדרום - ירוחם, אופקים
,
שדרות, ערד; בצפון - כרמיאל, מגדל העמק, מעלות
.

האם לדעתך התכנית החדשה להקמת תהנות הזנקה תפגע באיכות ובמהירות הטיפול
?

כן
.
נושא אחר הקשור בכך הוא נושא מרוחקי האישפוז. משרד הבריאות, מכספי משרד
הפנים ומשרד האוצר - הגיעו להסכם עם משרד הפנים אחרי מאבק של שנים - מממן
לישובים המרוחקים את האמבולנס לבית-החולים עבור זקנים, עולים, מובטלים, משתכרי
שכר מינימום, כי הם אינם יכולים לשלם. תשלום לאמבולנס מכרמיאל לבית-החולים
בנהריה מגיע ל-150-120 שקל. מאחר שאין כסף לשלם משכורות לעובדי מד"א, לקחו את
הכסף של מרוחקי האשפוז כדי לשלם לעובדים המסכנים שכר. כאשר אדם בכרמיאל, בערד
או בירוחם, צריך לנסוע לבית-חולים, זה עולה לו 160 שקל; אלה מקומות
שהאוכלוסיה בהם חיה מהבטחת הכנסה של 600 שקל בחודש
.
דובר על נקודת הזנקה טובה למקום הנמצא במרחק סביר מבית חולים - אפשר
להתווכח על המושג מרחק סביר - לצערנו יש במדינה שלנו הרבה פיגועים, טרור
ותאונות דרכים, ואם אין במקום תורנויות קבועות של רופא, אנחנו משחקים בחיי
אדם
.
אנחנו קולטים עלייה אדירה ובקרב העולים מברית-המועצות לש מספר גדול של
רופאים. אני מצטטת שיחה שלי עם ד"ר משיח ביום ראשון החולף: בודדים מבין
הרופאים העולים שעוברים את הבחינות ומקבלים רשיון השיגו עבודה. המדינה צריכה
לקחת בחשבון מה היא עושה כשהיא מפטרת למעלה מ-160 עובדים של מד"א כי היא סוגרת
אפשרויות בתוך הקהילה. קיימנו עשרות ישיבות בוועדת העבודה והרווחה לגבי
אופקים כי לא היתה שם תורנות לילה ואי-אפשר היה להשיג רופא שיהיה מוכן לעבוד
שם; היום אין במקום בעיה
.
היו בחירות ועד כמה שאני יודעת ביום שני הקרוב, בכל תנאי, עומדת להיות
מוצגת ממשלה חדשה. בעיסקת חבילה עם האוצר הם אומרים: אנחנו לא נעביר למד"א
אגורה אחת אם אין התחייבות מהצד השני לפטר 160 עובדים, לסגור 20 תהנות ולהפוך
עוד 12 תחנות לנקודות הזנקה. אנחנו לא צריכים לקבל את העיסקה הזאת עכשיו
,

העברת המשכורת לעובדים באופן מיידי
.
)



(
די תיכון
;
זה בלתי אפשרי
.
אי נמיר
;
ראיתי שבממשלה הזאת ובממשלות אחרות אין "בלתי אפשרי יי. גם המשכורות
ששולמו לעובדים עד עכשיו הן בלתי אפשריות
.
די תיכון
;
את מדברת בכנסת, הכנסת יכולה להמליץ ומשרד האוצר יכול לסרב, את צריכה
להיות ערה לכך
.
אי נמיר
;
אני ערה לכך. אני מכירה את אנשי האוצר, יש להם גם לב והם אינם עושים את
הדברים מתוך רוע-לב אלא מתוך מגבלות תקציביות. כמי שנתנה יד לחוקק את החוק
הזה ולהוציא את פרופי הראל מתפקידו - מי שהיה מידידיו הקרובים ביותר של בעלי
המנוח, דבר שקשה היה לי לעשות אותו אישית אבל עשיתי אותו - נתנו לשני המשרדים
הממשלתיים את כל הכלים להבריא את מדייא, וגם האוצר לא עשה דבר במשך שנה וחצי
,
עכשיו הם נזכרו להקים ועדת בדיקה
.
די תיכון
;
הוועדה יכולה להמליץ על העברת המשכורות ולדחות את היישום של התכנית
לפחות בשבוע ימים - השאלה היא אם הם ייאותו לכך
?
י י הורביץ
;
למה לשבוע, למה לא לשבועיים
?
די תיכון
;
יהיו שני שרים חדשים והם יחליטו
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
לפני שחברי הוועדה יביעו דעתם נשמע כמה אורחים שנפגעים מהתכנית. בבקשה
,
מר בוים, ראש עיריית קרית-גת
.
ז י בוים
;
עיקר הדברים נאמר. אני יכול לפרט יותר לגבי המשמעויות של סגירת תחנות או
הפיכת תחנות מדייא למוקדי הזנקה במקומות מסויימים
.
מדאיג שעומדים לסגור תחנות דווקא בפריפריות שממילא מרוחקות ומנותקות
מהמרכז. תחנת מדייא, או אמבולנס, הוא עוד דבר שמחזק את הקשר של הפריפריה עם
המרכז ואילו כאן עומדים לסגור תחנות. אינני מבין גדול בענייני בריאות, אך
סגירת תחנת והפיכתה למוקד הזנקה יביא לעומס על תחנות המיון בבתי-החולים. תחנה
לא נותנת רק אמבולנסים, יש בה רופאים שנותנים שירות רפואי, מקבלים שם עזרה
ראשונה ויש בכך כדי להוריד את העומס מחדרי המיון
.
1
)



(
הוזכר כאן ענין ההתנדבות. במקומותינו התחנה היא חלק מפעילות קהילתית
התנדבותית, דבר שאני שמח עליו. הפעילות הזאת משולבת גם במערכת החינוך
כשתלמידים נותנים שירות בבתי-הספר וכך התחנה קושרת הרבה נערות ונערים בפעילות
התנדבותית חשובה, יש לכך ערך חינוכי וקהילתי. אפשר לראות את הנוער של מד"א
בכל מיני אירועים של הקהילה, לא עלינו בהלוויות, אבל גם בשמחות ויש שם גאוות
יחידה. יש אצלנו שלושה רופאים שצמחו מתוך הפעילות הזאת כך שקשה למדוד את הערך
שלה במונחים כספיים. זה מרכיב מרכזי בחוסן של הקהילה ואם נסגור את התחנה
-
סגרנו גם את זה
.
הי ו"ר מ"ז פלדמן
;
בבקשה, מר עדי אלדר, ראש עיריית כרמיאל
.

אני רוצה לחדד את הבעיה. כרמיאל מונה היום 33,000 תושבים ועד סוף השנה
יהיו בה כ-40,000 תושבים. סביבנו אוכלוסיה של לפחות 50,000 תושבים, כלומר
,
תחנת מד"א בכרמיאל משרתת אוכלוסיה של כ-100,000 אזרחים במדינת ישראל ורוצים
להפוך אותה לתחנת הזנקה. בכרמיאל יש למעלה מ-4,000 קשישים הזקוקים לשירותי
מד"א בצורה רציפה. רופא צריך להחליט אם יש לאשפז בבית-החולים או לא, מי יתן
לכך מענה בשעות הלילה? כרמיאל מרוחקת מבית-החולים הקרוב ביותר חצי שעת נסיעה
והדבר הוא משמעותי
.
אני מעלה בעיה נוספת: השירות של נט"ן. אם תושב כרמיאל נזקק לניידת
נט"ן, זה עולה לו 400 שקל, כשלתושב נהריח זח עולה 100 שקל, כלומר תושב כרמיאל
-
כשהאוכלוסיה שלנו היא מוכת אבטלה ואוכלוסיית מצוקה - צריך לשלם מס גבוה
לבריאות כדי שיוכל להגיע לבית-החולים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
איך הגעת ל-400 שקל
?
אי נמיר
;
כך הם קבעו
.
ע' אלדר
;
יש אנשים שבוכים ומסרבים להשתמש בשירות נט"ן כאשר רופא מחליט שהם זקוקים
לבית-חולים כי מי שחי מהבטחת הכנסה איננו יכול לשלם סכום כזה
.
י י הורביץ
;
לכולם יש נאומים יפים וכולם צודקים אבל אני מציע הצעה למשרד האוצר; תנו
שבוע או שבועיים, בינתיים שלמו משכורת וועדת הכספים והשר החדשים יחליטו בנושא
כי לא נוכל לעשות הרבה, הרי אם האוצר יגיד; אנחנו לא משלמים - אז חבל על
הזמן
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אני מקבל את ההצעה שלך, חבר-הכנסת הורביץ, ואני חושב שכולנו מסכימים
.
)



(
י' גולדברג
;
אני רוצה להבהיר כאן לאנשי משרד הבריאות ומשרד האוצר שחולים נדרשו לשלם
750
שקל לפינוי לבית-ההולים הקרוב ולא הסכימו לפנות חולי לב אם לא ישלמו את
הסכום הזה
.
קריאה
;
לא נתנו לנו פרטים
.
י י גולדברג
;
היתה לכם חצי שנה לברר זאת, אבל אני מדבר על נחום ריש, תושב מטולה, שנדרש
לשלם 750 שקל לפינוי לבית-החולים הקרוב בצפת
.
אני מצטרף לדבריה של חברת-הכנסת נמיר שליוותה את הנושאים הללו בנאמנות
כדי לשפר, לייעל, להבריא ולהגיע לכך שהשירות יהיה יעיל וטוב גם במקומות
המרוחקים. הכוונה לא היתה להכניס ייעול בפריפריה ובצורה זאת למנוע שירות
במקומות המרוחקים. אם יבדקו את 18 התחנות שבגללן העלו והפילו את מד"א, נדמה
לי שבתקציב לפני שנה או שנתיים זה היה כ-1,800,000
.
אי נמיר
;
בתל-אביב יש שני בתי-חולים ולא סוגרים אף תחנה
.
י י גולדברג
;
בשירות פרטי, לא באמצעות מד"א, אפשר להגיע לבית-חולים בתל-אביב ב-20 שקל
,
לכן מי שעושה תחשיבים צריך לבדוק את הבעיה מכל צדדיה ולא לחשב אם יש רופא צבאי
או אמבולנס צבאי
.
אני מצטרף לחצעת הסיכום של חברי-הכנסת נמיר והורביץ לגבי שכר העובדים
.
נ י ארד
;
חברי ועדת הכספים וועדת העבודה והרווחה קיימו עשרות דיונים על מד"א
.
התנגדתי לחוק כי חששתי שזה יתגלגל ויגיע למה שהגיע היום. הייתי שמחה לו
התבדיתי אבל אנחנו רואים את התוצאות היום
.
בעבר עמדתי בראש ועדת משנה של ועדת הכספים שעסקה בנושא של מד"א. היה מצב
שבו המדינה ניסתה להעביר עיסקת חבילה שמחזיקה את העובדים או את ההנהלה בתור
בני-ערובה עם כל מיני תכניות הבראה. נאבקנו מדי חודש על תשלום המשכורת, שבסופו
של דבר שולמה
.
יש עכשיו ממשלה שגומרת את תפקידה ומדברת על התחייבות והעברות תקציביות עד
1995,
לכן יש לדון על מד"א. אני פונה אל האוצר; כבר היו דברים מעולם
כשהועברו כספים גם למד"א וגם משכורת לעובדים עד שדנו דיון נוסף בנקודות
מסויימות
.
איננו מסכימים לאשר את ההעברה הזאת בשום פנים ולוועדת הכספים יש סמכות
לתבוע מהאוצר שישלמו קודם כל את המשכורת לעובדים ולא יחזיקו אותם כבני ערובה
,
ידאגו שהתחנות תתחלנה לעבוד ואחרי בדיקה ידונו בנושא הזה. מדינת ישראל איננה
יכולה למחוק את מד"א וגם לא את הנושא של המתנדבים
.
ז
)



(
ע' סולודר
;
לא ידעתי ששירות נט"ן איננו נכלל בקרן מרוחקי אישפוז. עם בדיקת הנושא אני
מבקשת שייבדק גם הנושא הזה כי לא יעלה על הדעת שבזמן ההזדקקות לנט"ן יתחילו
להתחשבן
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
על סדר היום שלנו יש פנייה מהאוצר להעביר 80 מיליון שקל כדי למנוע
פיטורין ואבטלה בתעשייו הצבאית, פנייה שהיום נקיים בה דיון, ייתכן שזה מוצדק
ואולי נאשר זאת למרות שלא התחייבנו מראש. איך זה מתיישב ביחד: מצד אחד האוצר
רוצח למנוע פיטורין ואבטלה, ומצד אחר האוצר כופה להגדיל את האבטלה בפיטורין
מיידיים, לצמצם את השירותים ולהגדיל את הסיכון לחיי אדם
?
ש י טלמון
;
קודם נשאלתי שאלה פרוצדורלית ואילו אתה, אדוני היושב-ראש, שואל אותי שאלה
מהותית שאוכל לענות עליה במשפט אחד: גם אני אינני מבין גדול ברפואה. שר
הבריאות הקודם מינה ועדה בראשות פרופ' רווח, שחיה קצין רפואה ראשי בצבא ומנהל
בית-חחולים רמב"ם היום, בה השתתפו אנשי רפואה, לא אנשי משרד האוצר, והיא קבעה
את תכנית פריסת מד"א מנקודת ראותח. כך שאינני יכול לחגיד שסגירתה של תחנח
בכרמיאל או אי-סגירתח זה הפתרון הנכון
.

איזה הנחיות קיבלה הוועדה הזאת: האם לא לבצע קיצוצים כלל, או שחיוני
לבצע קיצוצים כדי לשפר את השירות של מד"א
?

הוועדה הזאת היתה אמורה להציע את הפריסה האופטימלית של מדייא בהתחשב
במגבלות תקציב. על בסיס התכנית הזאת לפי דוייח רווח, שדנה בה ועדה מקצועית
- - -

על-פי תקציב מקוצץ ביקשתם מהוועדה הזאת לקבוע את הפריסה האופטימלית של
מדייא
.

לא נקבע לוועדת רווח גובח חתקציב. במשא-ומתן בין הנהלת מדייא ומשרדי
האוצר והבריאות נקבע גובה התקציב והוא הסכום הנקוב בתכנית ההבראה הזאת, על-פי
חתימה של אנשי מדייא ושרי האוצר והבריאות. כלומר, היתה כאן החלטה מקצועית ולא
חחלטח של משרד חאוצר
.
תכנית חחבראה המונחת כרגע לפני ועדת הכספים גובשה על-ידי אנשי מקצוע
במשרדי הבריאות והאוצר והיא אמורה לתת תשובה לתפקוד של מדייא מ-1992 ואילך. ב
-
1991
העברנו סכום כלשהו על חשבון התכנית בלא ביצוע מרכיב כלשהו בתכנית כדי
שמדייא תוכל להמשיך להתקיים
.

איך יעלה על הדעת שיסגרו מקום כמי ערד, הנמצא כ-40 ק"מ מבית-החולים הקרוב
ביותר, ואילו בתל-אביב לא יגעו באף תחנה
?
)



(
שי טלמון
;
בשום תכנית הבראה אין הצעה לסגור לחלוטין תחנת מד"א. יש הצעה ש-20 תחנות
להפכו לנקודות הזנקה ו-12 תחנות יהפכו לבסיסי הזנקה. נחתמה תכנית הבראה על
-
ידי שני שרים ועל-מנת שניתן יהיה להפעיל אותה נדרש אישור ועדת הכספים גם לגבי
תוספת התקציב וגם לגבי ההרשאה להתחייב. כנציג משרד האוצר אינני יכול להחליט
דבר שונה מהחלטתם של שני שרים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
לפי ההתייחסות של חברי הכנסת, יש כאן דעה נחרצת וקונסנסוס של כל חברי
הוועדה שלא לחכות אפילו רגע אחד ולכן לא נקיים דיון. יש ממשלה חדשה בדרך עם
שינוי סדרי עדיפויות, יותר משאבים לנושאים חברתיים וכלכליים ולאבטלה. אולי
גם הנושא הזה ייכנס לשינוי סדר העדיפות החדש כדי למנוע את הפיטורין האלה, את
האבטלה ואת צמצום השירות לאזרח. תנו ציאנס לממשלה החדשה. עד אז תעבירו את
הכסף הנחוץ כדי לא לעכב את שכר העובדים. זו בקשתנו
.
סמנכ"ל משרד הבריאות, מר אילן כהן, מבקש לומר דבריו. בבקשה
.
א' כהן
;
בהמשך לדבריו של מר טלמון, יושבים כאן שני חברי ועדת רווח: דייר יעקב
אדלר, מנכייל מדייא, שהוא איש מקצוע בתחום הרפואה ובשעתו לא כיהן כמנכ"ל מדייא
,
ואני בתחום המינהל. כל אנשי המקצוע וכל הגורמים הנוגעים לפריסת מד"א הביעו
דעתם, בין אם בהופעה אישית ובין בכתב, על הנישא. ועדת רווח לא עסקה מעולם בצד
התקציבי של הארגון, היא התבקשה לקבוע את אופי הארגון מן הבחינה המקצועית על
כל היבטיו
.

היא דנה בדברים מבלי להתייחס לסדר גודלו של התקציב
?

יושבים כאן אנשים שדנו בענייני מדייא עוד לפניך והם אינם טפשים
.

בסעיף 9 של תכנית ההבראה החתומה כתוב שבמידה ויתגלו חילוקי דעות במהלך
ביצוע התכנית, או כל דבר אחר, קיים צוות בכיר הכולל את החשב הכללי, מנכייל משרד
הבריאות ונציג האוצר, שהם יכריעו בכל ענין שיתגלו בו חילוקי דעות. אני מציע
לאשר את הגיבוי הכספי לתכנית כעת, כדי שאפשר יהיה לתת את המשכורות ולהפעיל את
הארגון - אני מביא לידיעתכם שמחר צפויה שביתה כללית בארגון - ואת הסוגיה
השנויה במחלוקת לגבי התחנות, להשאיר לאותו הצוות הבכיר
.

למען הדיוק וההגינות, הוועדה לא נכנסת כעת לעומק התכנית. יש כאן
קונסנסוס של כל חברי הוועדה לא לסגור את הדברים עכשיו אלא להשאיר אותם פתוחים
,
לתת ציאנס לממשלה הבאה עם סדר העדיפויות החדש בנושאים החברתיים והכלכליים
ואולי חם ימצאו לנכון לשנות גם פה
.
>
)



(
הדרישה שלנו עכשיו מופנית למשרד האוצר: להעביר את הכסף הדרוש לתשלום שכר
העובדים, להכות עוד מספר שבועות ולתת ציאנס לממשלה החדשה, לוועדת הכספים הבאה
ולמערכת הבריאות ההדשה, שיגבשו את מדיניותן על-פי סדר העדיפויות וקווי היסוד
של הממשלה הבאה
,
בבקשה ד"ר אדלר, מנכ"ל מגן דוד אדום
.
ד"ר י' אדלר
;
אם לא יוזרמו בשעות הקרובות משכורות לארגון - הוא יעמוד. אני משאיר
לדמיונכם מה לקרה אם הארגון הזה לפסיק לפעול, לא יפנו נפגעלם והיללם קשלם
באמבולנסים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
בערך בעוד שעתיים נדון בפנייה של האוצר לגבי 80 מיליון שקל עליהם דיברתי
קודם. אנחנו מסכימים להעלות עכשיו לסדר-היום פנייה מתוקנת של האוצר - לש די
זמן כדי להכין פנייה חדשה - שתכלול את הסכום הדרוש לתשלום המשכורות ואני מבטיח
שעוד היום נעלה זאת לדיון ו נאשר זאת
.
גי גל
;
היות שברור כי הוועדה איננה עומדת לאשר את הבקשה הזאת, אני מצלע לאורחים
לא לנסות "לעבוד" על הוועדה ולשכנע אותה שההסכם הוא טוב, כל מרוח הדברלם מובן
שזה לא לאושר. תנצלו את הזמן כדל לדאוג שבחודש הקרוב תהלה משכורת. יי
י י הורביץ
;
אני מבהיר שההעליתי את הצעתי מבלי להתנגד להצעה שהועלתה לפנינו. הסכנה

יש שביתה, הוועדה החליטה מה שהחליטה, הממשלה החליטה מה שהחליטה
והיתה התנגדות. אני מציע שלא ניכנס לזה. אם מוסכם שדוחים את הענין, אני לא
רוצה שיגידו כי הוועדה בהרכב הזה הכשללה את ההצעה ובגלל זה לא משלמים
משכורת. לכולה להיות תסיסה. האוצר יכול להגיד: לא אישרתם ואלן כסף - אנל לא
רוצה לקבל זאת על עצמי; אם אתם כולכם מסכימים לזה פה אחד - מה טוב; אם לא
-
נאשר זאת
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
ההצעה המוסכמת עכשיו על כל חברי הוועדה ועל יושבת-ראש ועדת העבודה
והרווחה הלא שנפנה לאוצר בבקשה שיזין מיידית את הסכום הדרוש לארגון על-מנת לא
לעכב את המשכורות של העובדים ושימתין עוד מספר שבועות עם תכנית ההבראה כדל
לתת הזדמנות לממשלה החדשה לגבש את מדיניותה בנושא. אני מעמיד את ההצעה הזאת
להצבעה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
בעד - רוב
נגד - 1

חבר-הכנסת תיכון, אתה מתנגד
?
)



(
ד' תיכון
;
אני מתנגד ומציע שתפסיק עכשיו את וזדיון בנושא הזה ותבקש את סגן הממונה על
התקציבים של משרד האוצר שיביא תשובה ממשרדו. אל תמליץ דבר, אל תתבזה ואל תלחץ
מישהו לפינות, תן לכל צד לגבש עמדה מבלי להחליט החלטות. על התכנית הזאת חתמו
שני שרים ולכן פקיד האוצר טען כאן בצדק שהוא לא יכול להחליט בעצמו, הוא יכול
להעביר את רוח הדברים ואת האווירה כאן
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אני מקבל זאת. אנחנו מפסיקים כרגע את הדיון בנושא הזה ונותנים פסק-זמן
לנציגי האוצר. אני מקווה שהם יביאו תשובה חיובית עם פנייה מחודשת
.
תקציב המועצה להסדר ההימורים בספורט לספטמבר-דצמבר 1992
היו"ר חי קופמן
;
אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום
.
אי קרשנר
;
יש בקשה של המועצה להסדר ההימורים בספורט לאשר תקציב נוסף בגובה שליש של
התקציב השנתי, לחודשים ספטמבר-דצמבר 1992, בעקבות שינוי שנת התקציב שלהם
מאוגוסט עד ספטמבר לשנת תקציב מינואר עד דצמבר
.
די תיכון
;
לא ייתכן שמוסד כלשהו יפעל בכל פעם באמצעות אישורים רבע-שנתיים
.
אי קרשנר
;
היות ששינו את שנת התקציב, חסר להם תקציב לחודשים ספטמבר עד דצמבר והם
מבקשים תקציב בגובה שליש מהתקציב שאישרנו
.
די תיכון
;
לא ניכנס לזה, זו הפעם האחרונה שעושים זאת. אני מציע שנאשר זאת תוך כדי
מחאה נגד השיטה הזאת
.
היו"ר חי קופמן
;
אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
אושר תקציב נוסף לספטמבר-דצמבר 1992 למועצה להסדר ההימורים בספורט
1
)



(
תקנון הבורסה - פרק החברות - סיכום ועדת המשנה לשוק ההון

הסעיף הבא על סדר-היום: תקנון הבורסה - פרק החברות - סיכוים ועדת המשנה
לשוק ההון בראשות חבר-הכנסת דן תיכון. בבקשה, חבר-הכנסת תיכון
.

מרבית הדברים שהתבקשנו לאשר הופיעו בהנחיות של החקיקה, הנחיות שעברו מן
העולם ב-1 ביולי 1992, לכן היה צורך להעביר את ההנחיות אל תוך התקנון, והדבר
נעשה אתמול. הוכנסו כמה שינויים קלים העוסקים בעידכון סכומים ובזכאות להתקבל
כחבר בבורסה כשלא מדובר בבנקים אלא בברוקרים פרטיים
.
החידושים אינם מהפכניים, הם מזעריים, וצריך לאשר את סיכום ועדת המשנה
לגבי התקנון בגלל לוח הזמנים הלוחץ
.
גי גל
;
מי מציע את התקנון
?
די תיכון
;
הבורסה פנתה באמצעות האוצר. אני מסב תשומת לב חברי הוועדה לכמה תנאים
שהצבנו בפני האוצר, הבורסה, הרשות לניירות ערך ומשרד המשפטים. חשבנו שלאור מה
שקורה בבורסה צריך לדאוג לחקיקה בכמה תחומים: תחום שיסדיר את מעמדם של
היועצים, שאיננו מוסדר בחקיקה, וכל עוד השוק עולה כלפי מעלה אין בעיות, אבל אם
חלילה תתהפך המגמה, יתעוררו בעיות רבות; תחום החברות; כמו-כן לא הוסדרה
הפעילות של הנאמנות. קראנו לממשלה לאשר את שלושה החוקים הללו, שחלקם עבר
בקריאה ראשונה ב-1987, אך לא התקדמנו בנושא הזה. אמרתי למשרדי הממשלה כי אם
הם לא יקדמו את הנושאים הללו, לא יהיה מנוס מהגשת הצעת חוק פרטיות בנושא בתוך
חודש ימים
.

הכוונה היא לקחת את ההנחיות של הבורסה ולהפוך אותן לתקנון
?

בשי נוי ים קלים
.

נציגת הבורסה תפרט את החידושים שהוכנסו בתקנון. בבקשה, גבי יהודית נאמן
.

הכנסנו הגדרה מה הם עסקי ניירות-ערך שבהם עוסקים חברי בורסה, בעיקר חברי
בורסה שאינם בנקים. השוני העיקרי הוא שהוצאנו מתחום ההגדרה של עסקי ניירות
-
ערך את נושאי החתמות וניהול קרנות נאמנות, בגלל שאותם נושאים אמורים להיות
מוסדרים בחקיקה אחרת
.
t
)



(
עוד נושא שתוקן הוא שעד היום מינוי של מנוולים בכירים וחברי בורסה שאינם
בנקים, דהיינו, מנכ"ל, חברי דירקטוריון ומנהל מחלקת ניירות-ערך של בנק היה
טעון אישור של הבורסה, ואילו היום הם צריכים למסור הודעה מראש לבורסה על מינוי
כמנכ"ל של הברוקר, או כדירקטור בברוקר, או כמנהל מחלקת ניירות-ערך של בנק
כלשהו
.
היו"ר חי קופמן
;
אם לא יאשרו אותם - מה המשמעות של זכות ההודעה הזאת
?
חי נאמן
;
יש תנאי כשירות מסויימים והבורסה יכולה לבדוק אם למועמד למינוי יש ידע
בשוק ההון. אם רואים שרוצים למנות דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הזה, הבורסה
יכולה להגיד לאותו ברוקר לתקן את הטעון תיקון
.
הי וייר חי קופמן
;
הכוונה היא לאישור למרות שזה לא נכתב
?
גי גל
;
אם הבורסה איננה פוסלת - המנכייל הוא מנכייל
.
די תיכון; יי
זה מפשט את הענין
.
חי נאמן
;
הורחבו בתקנון הנושאים של העברות בעלות אצל חברי בורסה שאינם בנקים. חלק
מהתיקונים נובעים מזה שבשנים האחרונות חלק מחברי הבורסה שאינם בנקים נשלטים
על-ידי חברות ציבוריות. התקנון קבע היום שכל העברת בעלות או כל הקצאה של
מניות בחברות בורסה פרטיות טעונה אישור של דירקטוריון הבורסה. זה לא מעשי
בחברות ציבוריות כי ההתייחסות של התקנון היום לגביהן היא רק להעברת מניות על
-
ידי בעל ענין אם זו חברה רשומה, או העברת שליטה לפי הענין
.
חלדוש נוסף בתקנון הוא שנקבע כי כל חבר בורסה שאינו בנק חייב למנות ועדת
בקורת ומבקר פנימי, ודירקטור חיצוני חייב להיות מבקר בוועדת הבקורת
.
די תיכון
;
זה מתחייב מחוק החברות שאושר בכנסת לפני כמה חודשים
.
חי נאמן
;
סעיף חדש שהוכנס בתקנון הוא שדירקטוריון הבורסה רשאי, בנסיבות מיוחדות
,
לא לאשר בקשה לחברות גם אם נתמלאו כל התנאים שנקבעו בתקנון וזה ייעשה ברוב
מיוחד של % 75 מחברי הדירקטוריון. זה תואם הוראה דומה שנקבעה בפרק של ניירות
-
ערך למסחר
.
חוראה חדשה נוספת היא שחבר בורסה צריך לנהל את חשבון ניירות-הערך שלו
,
הנוסטרו שלו, אצלו בלבד והוא איננו יכול לנחל את הנוסטרו אצל חבר אחר
.
)



(
די תיכון
;
פירוש המלה "נוסטרו" הוא קניות ומכירות על חשבון הברוקר. עד כה, ברוקר
פרטי שקנה ומכר על השבונו - החשבון שלו נוהל בבנק הנאמן; היום אומרים לו:

אתה תנהל את ההשבון אצלך כדי שאם נרצה לבדוק נוכל לדעת מה קנית ומכרת על
חשבונך. במקרה של הסתבכות או השד, או דליפה של מידע יוכלו לבדוק את הענין
.
גי גל
;
יש כאן מי שמייצג את הברוקרים? האם זה נעשה על דעתם
?
די תיכון
;
התנאי הראשוני היה שזה ייעשה על דעתם
.
חי נאמן
;
נותרו מההנחיות סעיפים נוספים לגבי הפעילות של הבר בורסה באמצעות חברות
-
בנות והתחולה של כל כללי הבורסה גם על חברות-בנות, ומנהל עסקי ניירות-ערך
באמצעות חברות-בנות
.
יש פרק של כללי התנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם. רוב הנושאים הללו
היו מוסדרים גם קודם והועברו לתקנון
.
פרק שהיה חדש, יחסית, גם בהנחיות נוגע לפיקוח ולבקרה על קיום תקנון
הבורסה והנחיותיה בידי חברי הבורסה
.
הוספו מספר עילות המאפשרות לדירקטוריון של הבורסה להשעות חבר, לבטל חברות
של חבר ולאסור עליו סוג מסויים של עסקאות. הוסף סעיף הקובע שדירקטוריון הבורסה
רשאי, בהחלטה מיוחדת ברוב של % 75, לחייב חבר בורסה להשעות מנהל בכיר או עובד
שלו שמייצג את הבורסה, או מכהן בדירקטוריון הבורסה, אם יוגש נגדו כתב אישום
,
מלכהן באחד הפורומים האלה
.
היו"ר חי קופמן
;
אם יוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון
?
חי נאמן
;
אם חומרת כתב האישום מצדיקה זאת לדעת הדירקטוריון
.
אלה השינויים העיקריים שהוכנסו בתקנון
.
היו"ר חי קופמן
;
אני מעמיד להצבעה את המלצת ועדת המשנה לשוק ההון לגבי תקנון הבורסה
-
פרק החברות. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
ההמלצה אושרה
)



(
שינויים בתקציב לשנת 1992

אנחנו עוברים לסעיף הבא: שינויים בתקציב לשנת 1992. פנייה מסי 100 של
משרד האוצר להעברת 3 מיליון שקל למימון ביניים למס הכנסה מגביית ריבית של
עובדי המדינה בעבור הלוואות יהב
.
די תיכון
;
מזה שנה עובדי המדינה לא מקבלים יותר הלוואות מסובסדות ולכן אין הצדקה
להעברת פיצוי למס הכנסה, זו העברה מכיס לכיס ואסור לנו לאשר אותה
.
אי קרשנר
;
הם אינם משלמים מס על הריבית
.
די תיכון
;
יש כאן הטבה
.
אי קרשנר
;
עובדי המדינה משלמים % 14 ריבית
.
די תיכון
;
14%
זו כבר ריבית ריאלית
.
אי קרשנר
;
זה עדיין פחות מהריבית בשוק
.
ס' אלחנני
;
מי שמקבל הלוואה בריבית מתחת למדד צריך לשלם מס על ההטבה. כל עוד אדם
מקבל הלוואה מסובסדת ומשלם מס הכנסה על הטבה הגלומה בהפרשי הריבית - מצבו זהה
לאדם שלא לקח הלוואה; אבל אם המדינה נותנת הטבה רק לעובדים שלקחו הלוואות
-
היא מקפחת את העובדים שלא לקחו הלוואות. לא צריך לתת הלוואות בצורה לא
שיוויונית ואני מבקשת להעביר זאת לנוגעים בדבר
.
היו"ר חי קופמן
;
אם נתת הלוואה - למה אתה מסבסד את זה שביקש הלוואה ולמה אתה לא מסבסד את
זה שלא ביקש הלוואה. זו גם הערתה של מבקרת המדינה על הנושא של הלוואות
.
אי שוורצשטיין
;
זו שאלה עקרונית אם המדינה צריכה לתת הלוואות או לא, אבל לא על כך הדיון
.
ההסכם עם עובדי המדינה קובע שלפי החוק החדש, בתיקון שהתקבל, הפרש הריביות
בין הריבית שהעובד משלם על ההלוואה לבין המדד מחוייב במס כשהחיוב במס מגולם
.
הביטוי התקציבי כאן הוא הגילום של המס
.
)



(
ס' אלחנני
;
ההסכם עם עובדי המדינה לא מחייב את הגילום הזה, הפרשנות של ההסכם איננה
נכונה ואם יש חוק חדש צריך לחיות לפי החוק החדש, לא צריך לגלם
.
די תיכון
;
אני מבקש לדעת איך נעשה החישוב, איזה הלוואות נותנים היום ביהב. לדעתי
,
אין שום אלמנט של סיבסוד והחישוב שגוי
.

הריבית היא של % 8
.
די תיכון
;
עד לפני חצי שנה נתנו הלוואות ב-% 11
.
תי פנחטוביץ
;
הורידו אותה, מתקנים זאת
.
די תיכון
;
לא מתקנים, לא מורידים רטרואקטיבית
.

החישוב על הלוואות הוא בדיעבד
.
די תיכון
;
אם זה בדיעבד לא צריך לתת אגורה אחת כי היום הריבית היא נמוכה ואין אלמנט
של סיבסוד. אם היית אומר שמורידים את הריבית בהתאמה - הייתי מבין זאת; אבל
לא מורידים את הריבית בהתאמה
.

הריבית על הלוואות חדשות היום היא בערך % 8. החישוב נעשה על בסיס נתונים
שמועברים מבנק יהב על מלאי חהלוואות שניתנו, הפירוט המדוייק לא נמצא לפני
.
די תיכון
;
אני מציע שנדחה את הנושא לפעם הבאה, אינני רוצה שמבקרת המדינה תכתוב שמס
הכנסה הונה את האוצר, תבדקו זאת
.
היו"ר חי קופמן
;
אנחנו עוברים לפנייה מסי 106; הגדלת סעיפי בריאות ופיתוח ב-10 מיליון
שקל כנגד גידול בהכנסות עצמיות ביהודה ושומרון
.
)



(

רוב פעולות המינהל האזרחי ממומנות מהכנסות עצמיות. יש כאן גידול בהכנסות
ממסים של מכס, מס הכנסה ושירותי בריאות
.
די תיכון
;
אתה משקיע זאת בבריאות ובפיתוח ביהודה ושומרון. מה זה בריאות ומה זה
פיתוח
?
אי שוורצשטיין
;
הוצאות על בריאות ועל בינוי ולכל נושא יש תקציב פיתוח ותקציב רגיל
.
היוייר חי קופמן
;
אני מעמיד להצבעה את פנייה מסי 106. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
פנייה מס' 106 אושרה

אנחנו עוברים לפנייה מס' 107: פנייה זו נועדה להוסיף סך של 1.5 מיליון
שקל מהרזרבה הכללית למשרד החינוך והתרבות, וזאת על-מנת לתגבר את השתתפות המשרד
במכביה ה-14. אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
פנייה מסי 107 אושרה

אנחנו עוברים לפנייה מסי 108: פנייה זו נועדה להוסיף סך של 850 אלפי
שקלים מהרזרבה הכללית למשרד החינוך והתרבות, וזאת על-מנת להגדיל העידוד
לפעולות ספורטיביות של התאחדויות הספורט
.

זה מיועד לאולימפיאדה
.

אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
פנייה מס' 108 אושרה

אנחנו עוברים לפנייה מסי 109: פנייה זו נועדה להסדיר את השתתפות הרשויות
המקומיות בתקציב לאבטחת מקורות מים בגין שעת חירום בהיקף של 3.5 מיליון שקל
.
)



(
די תיכון
;
למה צריך לסבסד את הרשויות המקומיות כאשר הן מרוויחות הון עתק ממכירת
מים
?
אי שוורצשטיין
;
חברת מקורות מבצעת עבודות אבטחה במסגרת תקציב מל"ח של הרשויות בתחום
אבטחת מים, מיתקני מים וכו'. הרשויות לא מעבירות למקורות את הכסף שהן מקבלות
מתקציב האיזון כי הנושא הזה איננו נמצא אצלן בסדר עדיפות גבוה. אנחנו מפחיתים
מהמענק לרשויות כשהכסף הולך לתכנית של מל"ח ברשויות ומעבירים אותו ישירות
למקורות
.
היו"ר חי קופמן
;
אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
פנייה מס' 109 אושרה

אנחנו עוברים לפנייה מסי 110: מתבקשת בזאת העברת תקציב מהרזרבה הכללית
בסך של 114 מיליון ו-320 אלף שקל. התוספת מיועדת לתשלום מקדמות פיצויים בגין
אסון הטבע בחורף תשמ"ב
.
איך הגעתם לסכום כזה
?
די צבן
;
הסכום המוזכר כאן ישלים לרמה של 150 מיליון. הסכום שננקב כאן בא כתוצאה
מהערכות לא סופיות - הוא יכול להשתנות כלפי מעלה או כלפי מטה
.
די תיכון
;
מה זאת אומרת כלפי מטה
?
די צבן
;
כלומר, שלא כל התקציב ינוצל
.
הנזקים השנה הם רחבים וכמעט בכל ענפי החקלאות. יש הערכות של כמה מועצות
ייצור חקלאיות ושל משרד החקלאות ומאינפורמציה זו אנחנו ניזונים. כרגע סוכם על
תחילת תשלום בענפי הפרחים והמטעים, בעיקר בבננות, כאשר הפיצוי שניתן הוא בגין
שיקום המטעים. נושא נוסף שהוחלט לטפל בו הוא תשלום בענפי הלול, גם בפיטום וגם
בהטלה, בגין תמותת בעלי חיים. היו בעיות די קשות בהסכמה בין המשרדים בנוגע
למנגנוני הפיצוי ואנחנו מנסים להזיז את הדברים
.
היו"ר חי קופמן
;
אנחנו נמצאים כעת בחודש יולי וחנזקים היו בחורף. נניח שאותם ענפים רוצים
להשתקם לעונה הבאה, עד אשר תגמרו את הטיפול, הנזק יהיה הרבה יותר גדול
.
)



(
גי גל
;
זו שאלה נכונה אבל אני מציע שלא ניכנס לענין הזה. מס הכנסה בודק עכשיו
אם ההקלאי לא חייב לו, וגם זה לוקח חודשיים
.
די תיכון
;
אני מבקש שתבטיחו לנו שהכסף לא יעשה אפילו חנייה של שעה במועצות הייצור
אלא ישולם ישירות לחקלאים כי אני לא רוצה שמישהו ירוויח מן חצד
.

לשאלתו של היושב-ראש. פנינו לשר החקלאות ואמרנו שני ישר קו ונתחיל להזרים
את הכספים לדברים המוסכמים על כולנו כדי שפעולות השיקום תוכלנה להתבצע בזמן
והתוצר החקלאי לא יהיה בנסיגה, מה גם שאנשים צריכים להית מזה בשנה הבאה וזו
פרנסתם
.

גם האינדקס ייפגע
.

בוודאי. משרד החקלאות ניסה בתחילה לומר: או שתתנו הכל, או שלא נעשה
דבר; אני שמח שכתוצאה מהבנה שהושגה לגבי 25 מיליון שקל, מריצים תשלומים בכל
מקום שניתן, בעיקר בקטע של שיקום כדי שהנזק לא יגדל
.

הפער בין 25 מיליון שקל לבין 114 מיליון הוא עצום
.

אני מניח שקצב הזרמת הכספים יגבר בצורה משמעותית בתקופה הקרובה
.
במטעים, למשל, צפוי נזק לשנים הבאות, לדעתנו זה פחות אקוטי ומה שחשוב עכשיו
הוא לשקם את המטע מיידית כדי שיהיה ניתן לעשות אתו משהו ואכן הנושא הזה מתקדם
.
בתחילה משרד חחקלאות התנגד לכך אבל לבסוף גישתו השתנתה. בענף הפרחים הועברו
עד עכשיו 50% משווי הערכת הנזק, בענף העופות התשלום הוא כמעט מלא אבל יש בעיה
של המבנים שאני מקווה כי תבוא על פתרונה בימים הקרובים
.
אשר לבקשתו של חבר-הכנסת תיכון. אנחנו מעבירים את הכסף דרך מועצות
הייצור. על מועצות הייצור חל איסור להחזיק את הכסף ותוך
48
שעות הם חייבים
להעביר את הכסף ליעדו. מועצות הייצור משמשות צינור משני טעמים: א. לצורך
בקרה של היקף התפוקה השנתית של החקלאי ואם הוא זכאי לכך. ממועצת הפרחים למשל
אפשר לשאוב אינפורמציה על מגדלי הפרחים המאורגנים, אותו הדבר במועצת הפירות
.
ב. מעבירים מקדמות עם רמת סיכון מסויימת - דבר שהובא גם לידיעת הממשלה - אם
היה מתבצע תהליך של ירידה לפרטים כדי לקבוע בוודאות את זכאותו של החקלאי
,
הענין היה נמשך שנתיים. כך שמועצות הייצור משמשות מעין בטוחה
.

לא הי ו שמאים
?
)



(
ד' צבן
;
היו שמאים אבל יש קריטריונים
.
היו"ר חי קופמן
;
אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
די תיכון
;
אני מתנגד. בדו"ח מבקרת המדינה ייאמר אחר-כך שרק חלק מן הכספים הועבר
.
היו"ר חי קופמן
;
פנייס מסי 110 אושרה
.
עי סולודר
;
בהזדמנות זו אני מבקשת לדעת אם השליש השלישי של הפיצויים על קיצוץ
במיכסות המים כבר הועבר
.

למיטב ידיעתי כן, מזה חודשיים שאיננו מעכבים אותו. קרן נזקי הטבע עושה את
חשבון השמאות ואומרת; לפלוני מגיע סכום מסויים, והיא עושה ריכוז של כל אותם
אנשים ממועצה מסויימת, ואם לדוגמה הסכום הוא מיליון שקל, נותנים מיליון שקל
.
י י הורביץ
;
זה מגיע לכתובת של האגודה או לכתובת הפרטית של החקלאי
?
ד' צבן
;
לחקלאי עצמו
.
היו"ר חי קופמן
;
אנחנו עוברים לפנייה מסי 112: העברת חצי מיליארד שקל מהרזרבה לקליטת
עלייה לתקציב משרד הבינוי והשיכון לצורך מימוש התחייבות רכישה שנעשתה בשנים
קודמות
.
אי אי יגס
;
רוב הבנייה נעשתה בהתחייבות רכישה של המדינה לקבלנים. דירות שהקבלנים לא
הצליחו למכור אותן בגלל הפריסה שלהן או בגלל חוסר ביקוש מובאות למימוש
ההתחייבות והמדינה נאלצת לשלם זאת
.
גי גל
;
מה שיעור הרכישה עד עכשיו
?
)



(
חי פיאלקוב
;
13,500
יחידות דיור כבר מומשו
.
גי גל
;
מי מחזיק בזה
?
חי פיאלקוב
;
נכסי המדינה. רוב הדירות שמומשו יוצאות למכירה. יש נתח קטן שמיועד
לשכירות, בעיקר לעולי אתיופיה, אבל מרבית הדירות מיועדות למכירה על-ידי חברת
שיכון ופיתוח וחלק מן הדירות כבר נמכר. אנחנו מממשים את הדירות כבר בסיום
בנייתן כשאנחנו הופכים להיות הבעלים
.

שישה חודשים אחרי סיום הבנייה
?

זה היה בעבר. לפי החוזה עכשיו, בסיום השלד אנחנו מממשים בערך % 50 מערך
הדירה ומשלמים בהמשך בתשלומים חודשי ים, כך שרוב הדירות עדיין אינן גמורות
.
למיטב זכרוני נמכרו על-ידי חברת שיכון ופיתוח כ-3,000 דירות
.
גי גל
;
אני מבקש לדעת; 1. בכמה דירות מדובר? 2. איפה הדירות האלה נמצאות ואם יש
רשימה אני מבקש לקבל אותה. 3. במכירה שנעשתה עד עכשיו האם היה פער בין מה
שקנו מהקבלנים לבין מה שמכרו, ואם כן מה גודל הפער ומה היה ההפסד? אנחנו
מבקשים אינפורמציה מסודרת
.
עי סולודר
;
אני מבינה שאתם רוכשים, משלמים לקבלנים ואחרי כן אתם עצמכם מנסים למכור
את הדירות. איזה אחוז מהדירות הצלחתם למכור
?
אי אייגס
;
רכשנו מקבלנים 13,000 יחידות דיור ממימוש התחייבות רכישה. חוץ מזה יש לנו
עוד 20,000 יחידות דיור שניבנו ישירות על-ידי המדינה - מה שנקרא בנייה תקציבית
שחלקה נגמרה וחלקה עדיין בשלבי בנייה - וכל הדירות האלה, למעט דירות להשכרה
,
מועברות לשוק למכירה. הדירות שנמכרו עד היום הן בעיקר מבנייה תקציבית; רוב
הדירות ממימוש התחייבות רכישה לא נמכרו, מה שהקבלנים לא הצליחו למכור גם
המדינה לא הצליחה למכור בשלב זה
.
די תיכון
;
איזו עמלה משלם משרד השיכון לחברה לשיכון ופיתוח
?
די בן-יהודה
;
2.5%.
)



(

מדוע שלא תוציאו מכרז ותשווקו את הדירות הללו באמצעות מתווכים כשהתשלום
יותר קטן, יש להם פריסה יותר טובה והם יותר טובים
?
די בן-יהודה
;
בעבר היה לנו נסיון עם חברות שאיפשרנו להם למכור בעצמן דירות שהן בנו
,
אבל יש עדיין הרבה דירות שלא קיבלנו עליהן דיווח. אם מפזרים זאת בין הרבה
קבלנים, צריך לסגור את המעגל בצורה מסודרת על-מנת שנוכל לטפל בכל הברה והברה
.
די תיכון
;
אנחנו בעד הפרטה ואילו פה עושים את ההיפך
.
הי וייר הי קופמן
;
אתם גם תמכרו יותר מהר
.
די בן-יהודה
;
הנושא הזה נלמד אצלנו, יכול להיות שנעשה זאת
. ;
הי פיאלקוב
;
אני מתייחס לשאלתו של חבר-הכנסת גל לגבי פריסת דירות שהן בהתחייבות
רכישה. מדובר על כ-% 26 באזור הגליל; כ-% 48 באזור הנגב; % 15 במהוז ירושלים
כשזה מתרכז בעיקר בקרית-גת; % מ8 באזור חיפה; 1% באזור המרכז; ב-% 2 במגזר
הכפרי. בפועל כמעט ולא מימשנו יחידות דיור באזור ישייע
.

מה הפריסה של הדירות בבנייה התקציבית
?
חי פיאלקוב
;
הן בעיקר בנגב ובמגזר הכפרי
.

כמה נמכרו
?

3,000.

מה הפער בין מה שמשלמים לקבלנים לבין מה שגובים מן הקונים
?

זה שונה ממקום למקום ותלוי בביקוש ובהיצע
.
)



(
אי אייגס
!
לגבל התחייבות רכישה, מרבית הדירות מוצעות במחיר המימוש, המחיר ששילמנו
לקבלנים
.
גי גל
;
למה הקבלנים לא מוכרים את הדירות
?
אי אייגס
;
השיקולים להוצאתן של הדירות למכירה במחיר המימוש הם; באותם מקומות יש לנו
עוד דירות ועוד פוטנציאל למימוש ואם נתחרה באותם קבלנים, כל הדירות יגיעו
מייד למימוש. אנחנו מעדיפים להישאר באותה רמה ולא להתחרות בקבלנים בתנאים לא
הוגנים
.
היו"ר ח' קופמן
;
הבנקים יתמוטטו
.
עי סולודר
;
אנחנו עדים לתופעה שגמרו את הבנייה של הבניינים אבל לא נשאר כסף לתשתיות
של מדרכות, חשמל, ביוב ולכן אנשים לא נכנסים לדירות, באשדוד, בכרמיאל ובעוד
מקומות
. ;
אי אייגס
;
לא נכון שלא נשאר כסף. בתקציב משרד השיכון יש נתח של תקציב בלתי מנוצל
לעבודות פיתוח, זו לא בעיה של כסף אלא בעיה של קצב
.
הי וייר חי קופמן
;
שוחחתי עם ראש עיריית אשדוד שסיפר לי עד לאיזה אבסורד הגיע המצב; בגלל
שלא גמרו את התשתיות אנשים לא יכולים להיכנס לדירות שלהם והם צריכים לשלם שכר
דירה של 500 דולר
.
חי פיאלקוב
;
במהלך כמה חודשים היו חילוקי דעות עם האוצר בקשר לתקציב הפיתוח. הנושא
הוסדר ומאז משרד השיכון ייעד את כל התקציבים לסיום הפיתוח כדי לאפשר איכלוס
פרוייקטים. הפיתוח גוזל זמן רב, לפעמים מספר חודשים, באשדוד למשל דרשנו לעבוד
בשתי משמרות כדי לסגור את הפער
.
הי וייר חי קופמן
;
נסגר הפער באשדוד
?
חי פיאלקוב
;
אי-אפשר לדעת, עובדים על כך כדי לאפשר חיבור למים ולביוב ומספקים חשמל
בגנרטורים כדי לאפשר את האיכלוס
.
-t
)



(

אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
פנייה מסי 112 אושרה
היו"ר חי קופמן
;
אנחנו עוברים לפנייה מסי 113: שינוי זה נועד לתקציב את תשלומי המעיימ
בגין מכירת נכסי דיור ממשלתיים
.
הרי על מבנה משומש אין מע"מ
?

נכסי דיור ממשלתיים הם אותם נכסים שיושבים בהם משרדי הממשלה. מכל מיני
סיבות, אם נבנה מבנה חדש ואם עשו ריכוז של יחידות כדי להקטין את העלות, מתפנים
נכסים ועומדים למכירה. מהמכירה יש הכנסות לכן צריך לשלם מעיימ וצריך לתקצב את
המעיימ
.

על מבנים מיד שניה משלמים מעיימ? הממשלה בונה ומוכרת
?
הי וייר חי קופמן
;
ייתכן שלגבי נכסים ממשלתיים יש חוק אחר. אני מבקש לברר את הענין. על בית
מיד שניה אין מעיימ, ייתכן שעל נכסי ממשלה ועל משרדים מיד שניה יש מעיימ
.
אי אייגס
;
אני יודע שמשלמים על זה מעיימ אבל אני מוכן לבדוק זאת
.
הי וייר חי קופמן
;
אם מדובר על משרדים חדשים - זה מובן; אולי מדובר כאן על קומבינציה
כלשהי. פנייה מסי 113 לא אושרה
.
אנחנו עוברים לפנייה מס' 114: מועבר בזה סכום של 5 מיליון שקל מסעיף 18
רשויות מקומיות לתקציב משרד החקלאות לתקציב החטיבה להתיישבות. על מה מדובר
?
די צבן
;
בתקציב המדינה משוריין סכום של 28 מיליון שקל לתקציב החטיבה. בלילה בו
אושר התקציב החליט שר האוצר שזה יהיה בסעיף 18 רשויות מקומיות. כרגע מבקשים
להעביר זאת כשהגוף המבצע יהיה החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, גוף
המתוקצב מתקציב משרד החקלאות
.

זו החלוקה הרגילה של שליש ושני שליש
?
)



(
די

צבו
;
כן
.
היו"ר חי קופמן
;
פנייה מסי 114 אושרה
.
אנחנו עוברים לפנייה מסי 116: הפשרת רזרבה ייעודית למשרד המשפטים לשם
מימון דמי חבר בארגונים בינלאומיים בסך 150 אלפי שקל. הפנייה הזאת אושרה
.
אנחנו עוברים לפנייה מסי 118: מועבר בזאת סכום של 80 מיליון שקל מסעיף
48
רזרבה לקליטת עליה לסעיף 15 - בטחון רכישות בתע"ש
.

במסגרת אישור תקציב המדינה היתה התחייבות של ראש הממשלה שאם מספר העולים
בתחילת יולי יהיה נמוך ממספר קבוע כלשהו, במסגרת הדיונים על תקציב הבטחון
יועברו 124 מיליון שקל למשרד הבטחון. 80 מיליון שקל אלה הם החלק הראשון מתוך
הסכום הכולל המיועד לנושאים המפורטים כאן
.

אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה
פנייה מסי 118 אושרה

אנחנו עוברים לפנייה מסי 119: העברת 50 מיליון שקל מהרזרבה הכללית
והפשרת 14 מיליון ו-870,000 שקל מהרזרבה לאחזקת כבישים, לשם שיקום ושיפוץ
כבישים שניזוקו בגשמי חחורף האחרון
.

התוספת איננה פר כביש אלא פר פעולות ושיפוצים של מע"ץ לפי רמת הנזק, זאת
בנוסף לתקציב הרגיל של מע"ץ
.

פנייה מסי 119 אושרה
.
קביעת אזורים לענין התוספת לפי חוק לעידוד השקעות הון
(
שטח הפארק התעשייתי-עסקי באזור הזכיון של קרן קיסריה
)

אנחנו עוברים לסעיף חבא על סדר-היום: מתן מעמד של אזור פיתוח בי לפי חוק
עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 לשטח הפארק התעשייתי-עסקי באזור הזכיון של קרן
קיסריה. יציג את הנושא מר ליפא גצל ממשרד התעשייה והמסחר
.
)



(
לי גצל
;
בזמנו נתנו מעמד של אזור פיתוח בי לאור--עקיבא. על אף כמה הסתייגויות
,
הדבר הוכיח את עצמו ויש התפתחות בישוב
.
בישיבה של ועדת השרים לענייני כלכלה הוחלט לתת לאדמות הברון מעמד של אזור
פיתוה בי ולהחיל זאת גם על אדמות שהן במסגרת קרן קיסריה. מדובר על מקום
ייחודי בשטח של כ-3,000 דונם בו מתוכננת הקמת פארק תעשייתי. השטח נמצא בגבול
המזרחי של אור-עקיבא
.
ר' עדרי
;
זה נמצא על הכביש הישן חדרה-תל-אביב מזרחית לאקליפטוסים
.
היו"ר חי קופמן
;
האם השטח הזה נמצא בזכיון של הברון
?
ר' עדרי
;
כל האזור הזה, גם אור-עקיבא, הוא בזכיון של הברון לפי הסכם מיוחד עם
הממשלה
.
לי גצל
;
בזמנו הממשלה החליטה לתת מעמד של אזור פיתוח בי רק לתחום השיפוט
המוניציפלי של אור-עקיבא. נתנו לזה הארכת תוקף בחודש אפריל 1992 לתקופה של
עוד שנח. בראייה לאחור ראינו באור-עקיבא קידום פנומנלי של תעשיות. תעשייה אחת
העתיקה עצמה מטירת הכרמל ויש עוד תעשיות מכל מיני סוגים, תעשיות חדשות לגמרי
.
גם השטח הזה, אינוונטר קרקעות של 400 דונם שהוצאנו, הולך ומתמעט כתוצאה מעודף
ביקוש משום שיש משיכה למקום. הניצנים הראשונים הופיעו בדמות חברת "דקסול
"
בתחום ענף התרופות שהוקם בכניסה לאור-עקיבא מצד שמאל, באזור הקיים
.
מאחר שאדמות קרן קיסריח נפרצות קצת, תחמנו אותן בקואורדינטות על-מנת
למנוע חילוקי-דעות עם המועצה המקומית פרדס-חנה, המועצה המקומית בנימינה
ורשויות מקומיות אחרות שחלקותיהן גובלות בשטח
.
עי סולודר
;
אין לי ספק שיבואו למקום אטרקטיבי כמו אור-עקיבא ואני רוצה שהישוב הזה
יתפתח. אבל אנחנו נותנים מעמד כזה לאזור שנמצא במרכז הארץ, אזור שמבחינה
גיאוגרפית אין לו כל בעיה, ומרוקנים מתוכנם את אזורי הפיתוח הקיימים. מי ילך
מחר למעלה אפרים, או למטולה, או לבית-שאן? אף אחד לא ילך לערד, לירוחם או
לבאר-שבע. אם כך, מה עשינו? במקום הזה יש חוף בלתי רגיל שאפשר לעשות ממנו
מכרה זהב בתחום התיירות ועד היום לא ניצלו זאת. אזור התעשייה של חדרה נמצא
לידם ואפשר לעשות שם דברים
.
למרות הסימפטיה שלי לאור-עקיבא, איזו הצדקה יש לבקשה הזאת? אנחנו יוצרים
בצורה כזאת מצוקות במקומות מרוחקים ואני רוצה לשמוע על כך הסברים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
נשמע את ראש המועצה המקומית מר יעקב אדרי. בבקשה
.
)



(

הממשלה דנה בשאלה אם לתת לאור-עקיבא מעמד של אזור פיתוח בי, גם האוצר דן
בזה וגם ועדת הכספים. אני שמח שוועדת הכספים האריכה לנו את תוקפו של המעמד
הזה פעם אחר פעם ואפשר לראות כמה זה תרם לאור-עקיבא. בינתיים החריף נושא
האבטלה כי אור-עקיבא קלטה עלייה ללא תקדים, מעל 3,000 איש המהווים תוספת של
40%
במשך שנתיים. יש אצלנו בנייה מסיבית של למעלה מ-4,000 יחידות דיור והקצב
גובר
.
מתלווה לנושא הזה המשבר במפעלו של הרב אברהם שפירא, שבו עובדים כ-600-500
איש מאור-עקיבא, והיום זה סגור. אור-עקיבא צועדת במקום גבוה באבטלה כבר במשך
שנים לכן אני שמח שיש ביקוש ומקימים מפעלים
.
חברת-הכנסת סולודר, נכון שהישוב הזה נמצא במרכז הארץ, אבל אחת ולתמיד
צריך להעמיד אותו על הרגליים. אנחנו זקוקים למעמד של אזור פיתוח בי על-מנת
שיבואו אלינו מפעלים ואני מקווה שבעוד שנה לא אצטרך לשוב ולבקש מכם הארכה
.
י י גולדברג
;
אתה מבקש זאת עבור אור-עקיבא או עבור קרן קיסריה
?
ר' עדרי
;
זה הולך ביחד
.
לי גצל
;
בעקבות דבריה של חברת-הכנסת סולודר, אנחנו לא נותנים את המעמד הזה לתמיד
אלא תוחמים אותו בזמן, וכרגע אנחנו מבקשים זאת עד לאפריל 1993
.

תוקפו של החוק פג ב-דצמבר 1992 וצריכה לקום ממשלה חדשה
.

אינני קובע מדיניות, אני יודע שתוקף החוק פג בדצמבר 1992 אבל אני יוצא
מתוך הנחה שהוא יוארך. כרגע אנחנו מבקשים לתת את הסטטוס הזה לאדמות של קרן
קיסריה, מזרחית לאור-עקיבא הקיימת, ולתחום זאת במערכת קואורדינטות. לא מדובר
באזור פרדס-חנה, או בנימינה, אלא באזור מסויים מוגדר
.

חברת-הכנסת סולודר, היינו באור-עקיבא. למרות הקירבה של הישוב הזה למרכז
הארץ כבר במשך שנים רבות הוא אחד ממוקדי האבטלה הגדולים בארץ. אם איננו רוצים
להתעלם מהמצב ולהפריח סיסמאות אלא למצוא פתרונות, חייבים לטפל בכל מוקד אבטלה
באופן פרטני. לכן אין מנוס אלא לנקוט אמצעים אשר אולי יעזרו להרחיב את מקומות
התעסוקה. הבקשה היא לתקופת זמן מוגבלת ואנחנו חייבים לתת עידוד וציאנס למקום
הזה, כי הכרזה עליו כאזור פיתוח בי תמשוך לשם משקיעים להקים מפעלים וליצור
מקומות תעסוקה חדשים
.
)



(
ס' אלחנני
;
בכל השנים יש לאור-עקיבא העדפות לפי חוק עידוד השקעות הון. מר אדרי, מה
יצא מזה? אולי זה לא הכיוון ואתם צריכים טיפול אחר
.

עובדה היא שהקמנו מפעלים
.
חי קופמן
;
נציג משרד התעשייה והמסחר ציין שהוקמו שם מפעלים מוצלחים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אני מעמיד להצבעה את הפנייה למתן מעמד של אזור פיתוח בי לשטח הפארק
התעשייתי-עסקי באזור הזכיון של קרן קיסרה. מי בעד? מי נגד
?
הצבעה

אני נמנע כי התחרות עם אזורים בעייתים אחרים היא גדולה
.

הבקשה למתן מעמד של אזור פיתוח בי לקרן קיסריה אושרה
.
שינויים בתקציב לשנת 1992
אנחנו חוזרים לפנייה מסי 100 של משרד האוצר על העברת 3 מיליון שקל
מהרזרבה הכללית למימון ביניים למס הכנסה מגביית ריבית של עובדי המדינה בעבור
הלוואות יהב. הנושא לא הובהר כל צרכו ולאחר בירור הגיע לכאן מי שנוגע בדבר
שיסביר את הענין
.

חבר-הכנסת תיכון טען שהריבית שיהב גבה היתה די גבוהה בחצי השנה האחרונה
וכי אין בטחון שמחזירים לאנשים את ההפרשים, לכן אין מקום לסיבסוד
.

אנחנו יחד עם מס הכנסה, צוברים את יתרת ההלוואות לרכב ולדיור בלבד לחודש
נוכחי. על יתרת חחלוואות הזאת יש לנו את הריבית האפקטיבית השנתית של יהב
,
שמשתנה בהתאם למדיניות של יהב, וממנה גוזרים את הריבית האפקטיבית החודשית
.
מה שמעניין אותנו הוא ההפרש בין הריבית האפקטיבית החודשית לבין עליית המדד. אם
יש הפרש לטובת הריבית - יש כאן רווח הון ריאלי שזוכה ממנו עובד המדינה ולמעשה
אנחנו מטילים מס על אותו רווח הון ריאלי כשהמס הוא בשיעורים הנקובים. אני מדבר
על חישוב לתקופה שבין יולי 1990 ודצמבר 1991, אין כאן שום ספקולציה קדימה
.

באיזו ריבית הבנק מקבל את הכסף מהאוצר
?
)



(
אי דליצקי
;
עד חודש פברואר 1991 הריבית האפקטיבית השנתית היתה 14.7%
.
חי קופמן
;
זו הטענה, שהריבית לא היתה מסובסדת
.
אי דליצקי
;
רק עליית המדד באותה שנה היתה % 16
.
די תיכון
;
מאיפה לקחת את הריבית האפקטיבית
?
אי דליצקי
;
זו הריבית שבנק יהב מפרסם
.
די תיכון
;
בנק יהב לא מפרסם ריבית אפקטיבית. אתה יכול להגיד שפנית לבנק ישראל
וקיבלת את הריבית האפקטיבית, או להגיד שעשית ממוצע של שערי הריבית
.
ו
אי דליצקי
;
לא עשיתי זאת. אני מדבר על הריבית שבנק יהב גובה על ההלוואות
.
די תיכון
;
כמה גבה בנק יהב
?
אי דליצקי
;
מחודש פברואר 1990 עד חודש פברואר 1991 גבה הבנק % 14.7. אחר-כך זה ירד
ל-% 10.25 עד חודש דצמבר 1991
.
די תיכון
;
הוא נותן הלוואות לארבע או חמש שנים בריבית קבועה, אז איך הריבית יורדת
אצלו
?
אי דליצקי
;
בעקבות שינויים בריבית שמפרסם בנק ישראל גם בנק יהב משנה את הריבית שלו
.
די תיכון
;
רטרואקטיבית לגבי אלה שהוא נתן להם הלוואה
?
t
)



(
אי דליצקי
;
לא. מי שלקח הלוואה בחודש מאי 1991 קיבל את ההלוואה ברלבית יותר נמוכה
מזה שקיבל הלוואה בפברואר 1991
.
די תיכון
;
יוצא שאתה מעניש את אלה שלקחו הלוואה לפני שנה
.
אי דליצקי
;
הבנק לא מעניש, השתנתה הריבית במשק ובהתאם לכך משלמים אח; הריבית על
ההלוואות
.
די תיכון
;
אני לא מבין למה יש צורך בהתחשבנות הזאת ולמה מס הכנסה צריך את הכסף הזה
.
זו העברה מכיס לכיס. למה המדינה צריכה לשלם את זה? מי נתן למדינה סמכות לתת
הטבה כזאת? כל הגילומים האחרים בעקבות המלצות ועדת בן-שחר מעוגנים בחוק, אבל
הנושא הזה איננו בחוק
.
אי קרשנר
;
כאשר משלמים לעובד השתתפות ברכב זה איננו מעוגן בחוק, זה ניתן לפי הסכם
עבודה
.
ד' תיכון
;
למבקרת המדינה היתה בקורת קשה על העניין הזה
.
אי דליצקי
;
מבקרת המדינה מתחה בקורת על מפעלי כלכלה וזה לא אותו הדבר
.
די תיכון
;
זה אותו עקרון
.
ס' אלחנני
;
אתה נותן הטבה רק למי שלקח הלוואה, מי שלא לקח הלוואה לא נהנה מההטבה
,
ההטבה צריכה להיות שוויונית
.
די תיכון
;
אני מציע שנאשר זאת תוך הבעת תקווה שזו הפעם האחרונה שעושים זאת
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אנחנו מאשרים היום את הפנייה הזאת לגבי העבר, אבל תביאו אותה לדיון בכנסת
החדשה
.
)



(
אשר לנושא של מגן דוד אדום: מר שי טלמון אכן מסר את רוח הדברים בוועדה
לשר האוצר אבל עדיין לא קיבל ממנו תשובה. לכן אני מציע שנחכה עד אחרי הישיבה
ההגיגית שתתקיים מחר ואז נתכנס במסגרת רגילה של הוועדה כדי לדון ולהחליט
בנושא
.
הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45
)