ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/06/1992

אישורים לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה; הודעה בדבר יישובי ספר הכרזה על היאחזויות והתנחלויות חקלאיות; צו מס מעסיקים (שינוי שיעור המס); קביעת אזורים לעניין התוספת לפי חוק לעידוד השקעות הון; קרן הבטיחות למלחמה בתאונות דרכים; שינויים בתקציב לשנת 1992; שינויים בתקציב לשנת 1992 (המשך); תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו ודרכי הגשתו) (תיקון), התשנ"ב-1992; תקנות מס הכנסה ותיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת) (תיקון מס' 3) (תיקון)

פרוטוקול

 
(
נכחו; וזברי הוועדה
;
מ"ז פלדמן - היו"ר
צי ביטון
ש' הלפרט
סי טריף
עי סולודר
עי עלי
ת' קופמן
ג' שפט
די תיכון
מ"מ
יי גולדברג
גי גל
מוזמנים
יי גבאי - הממונה על הכנסות המדינה
די מילגרום - סגן הממונה על התקציבים
לי גצל - משרד התעשיה והמסתר
הי ישראל - התאהדות התעשיינים
ני לב-ציון, אי צחור - מגזר ההתנדבות והמלכ"רים
י' קסר - התקיים
בי לוי, ע. שנלר - קרן הבטיחות למלחמה בתאונות דרכים
שי מעוז, די כהן, ת' כץ, עי לוי, יי אבן
,
יי דוד, די שטאוב, יי קורמן, יי אגמי, טי דולן
,
מי כהנא, אי פלברג - משרד האוצר
מזכיר הוועדה; אי קרשנר
.
מ"מ היועץ המשפטי; מי בוטון
יועצת כלכלית; סי אלתנני
קיצרנית; ת' שפנייר
סדר היום; 1) שינויים בתקציב לשנת 1992
.
2)
צו מס מעסיקים (שיעור שינוי המס
).
3)
תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת
)
(
תיקון מסי 3) תיקון
)
4)
הודעה בדבר ישובי ספר, אכרזה על האתזויות והתנחלויות חקלאיות
.
5)
אישורים לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
.
6)
קביעת אזורים לעניין התוספת לפי חוק לעידוד השקעות הון
.
7)
תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור
,
צורת עריכתו ודרכי הגשתו) (תיקון
)
8)
קרן הבטיחות למלחמה בתאונות דרכים
.
9)
צו לעידוד התסכון; אמיסיה של לאומי חברה למימון בע"מ
) (
פרוטוקול מסי 582
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי. כ"ט סיוו התשנ"ב (30 ביוני 1992), שעה 10:00
) (
נוסת לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב רביעי
)



(
שינויים בתקציב לשנת 1992
היו"ר מ"ז פלדמן
אני פותח את היטיבה ומקדם בברכה את כל הנוכחים
.
הפנייה הראשונה היא לגבי ביטול מס מעסיקים. מכיוון
שאי אפשר לדון בביטול מס זה אם אין כיסוי תקציבי לכך, קודם צריך לדון בפנייה
מסי 9991 שבאה להפחית סכום של 230 מליון ש"ח מסעיף תקציב 30 של משרד הקליטה
.
שי מעוז; זו העברה תקציבית רגילה
.
סי אלחנני
אם יש הפהתה בתקציב משרד הקליטה, אז לפי דעתי
צריו להוריד את זה מהתקציב הכללי, כי ה-230 מליון
שייה הללו לא עוברים לרזרבה. צריך להפהית אותם מהסכום הכולל של התקציב, אהרת זו
לא הפהתה אלא סתם דיבורים
.
היו"ר מ"ז פלדמו; האם זה לא הולך קודם כל לרזרבה כללית, ומשם לכיסוי
הביטול של מס מעסיקים
?
סי אלהנני; זה יכול ללכת לרזרבה הכללית, אבל זה צריך להופיע
כהפחתה מסך-כל התקציב, מה-107 מיליארד ש"ח. אם לא
רושמים את זה בצורה מסודרת, זה לא יהיה מסודר. עד כמה שאני זוכרת לא היה לזה
תקדים, לכן יש כאן בעיה איך מפרסמים את זה
.
היו"ר מייז פלדמן; אני מבין שחסרה כאן הערה שעל-ידי כך קטן הסכום
הגלובלי של התקציב הכולל ב-230 מליון ש"ח
.
גי גל; האם ה-230 מליון ש"ח זה מה שצריכים לכיסוי ביטול
מס מעסיקים, או שזה מה שלא יוציאו לקליטה ישירה
?
יי גבאי; זו הנהלת השבונות דו-צדדית. ה-230 מליון הוא ההפסד
הקופתי שייווצר עד 31 בדצמבר כתוצאה מביטול מס
מעסיקים מה-1 במאי על פירמות עסקיות. סכום זה בדיוק קוזז מהצד האחר, מתקציב
הקליטה
.
גי גל; השאלה כמה ייחסך לפי הערכתכם או כמה לא יוציאו
בתקציב הקליטה בשנת 92
?
יי גבאי; זה אני לא יכול לומר כרגע
.
היו"ר מ"ז פלדמו; מכיוון שיש פער כל-כך גדול בין התקציב שהכינו
לקליטת העולים, לצערי, ובין מספר העולים בפועל
,
סביר להניח שנוצרה שם עוד רזרבה
.
יי גבאי; השאלה יוחר מורכבת, כי ברור שהקטנת העלייה גם
הביאה לשינוי באינדיקטורים, ולכן הקטנת הכנסות
בסעיפים אחרים. כלומר, יש הקטנת הוצאות והקטנת הכנסות. אין לי סמכות לתת תמונה
כוללת כרגע
.
היו"ר מייז פלדמן; מכיוון שאין שום התנגדות, אנחנו מאשרים את פנייה
9991.
די תיכון; ביטול מס מעסיקים מוגבל בזמן או שזה לצמיתות
?
יי גבאי; לצמיתות
.
)



(
צו מס מעסיקים (שינוי שיעור המס
)
היו"ר מ"ז פידמן; יש כאן פנייה ממשרד האוצר. הנדון
צו מס מעסיקים
(
שינוי שיעור המס). מר הבאי, בבקשה
.
י' גבאי
כיום, לפני הפנייה שלנו אליכם, קיים מס מעסיקים
בשיעור של 3% על הסקטור העסקי בתהום השירותים, 0%
על תעשיה, חקלאות, בנייה ותיירות ו-4% על מלכ"רים. הבקשה של משרד האוצר היא
להוריד את שיעור המס מ-3% ל%-0 על הסקטור העסקי בשירותים לצמיתות, הבקשה איננה
מתייתסת לשינוי שיעור במלכ"ריס; כלומר, בשלב זה מלכ"רים ימשיכו לשלם עד 31
דצמבר שיעור של 4%. מודגש פה שההפעלה היא מ-1.5.92 כאשר לגבי ההודשיים שהמס
כבר שולם, הרי הוא יקוזז מהניכויים העתידיים של מס הכנסה או במקרה שאין קיזוז
יינתן ההזר
.
היו"ר מ"ז פלדמן; מה הסיבה להורדה הזאת
?
יי גבאי; הממשלה התליטה שיש להקדים את ההורדה של מס
המעסיקים על הסקטור העסקי בשירותים כדי לעודד
תעסוקה. ברור שיש מיתאם מסוים בין עלויות עבודה לבין תעסוקה, ולכן הורדת
עלויות העבודה היא חיונית כעת. במס מעסיקים הסיבה חריפה יותר
-
היו"ר מ"ז פלדמו; האם יש מתקר שמראה כמה זה ישפיע על הגדלת התעסוקה
?
יי גבאי; לדעתי אי אפשר להעריך את זה. יש בדיקה של בנק
ישראל מתהילת שנות ה-80, אך אני לא הושב שמישהו
יכול לתת הערכה כמותית. מה שכן - מס מעסיקים הוא כמובן מס בלתי סביר, משום
שהוא מוטל על עבודה בתקופה של אבטלה ומכיוון שהוא מפלה בין ענפים
.
היו"ר מ"ז ; לפני שנה ותצי הופיעו כאן בוועדה סגן שר החוץ
האמריקאי בנושא כלכלה, מר מקורניק, וצוותו. הם
לתצו שנגמיש את מדיניות העבודה ושננקוט בצעדים אשר יביאו להוזלת עלויות
העבודה, ועל-ידי כך נמשוך הנה השקעות ומספר מקומות העבודה יגדל. אני מבין
שמכלול הצעדים שהוצעו על-ידם יכולים להשפיע באופן משמעותי על שיפור המצב; אך
אם איננו לוקחים את ההבילה השלמה אלא מוציאים ממנה "ביס" אהד - ביטול מס
מעסיקים - השאלה עד כמה זה אפקטיבי ועד כמה זה מצדיק הקטנת הכנסות בשנה קריטית
זו, שיש לנו גרעון כל-כך גדול בתקציב? האם גם אתרי הבהירות, כאשר אנהנו
מתייתסים לזה אך ורק מבהינה מקצועית עניינית גרידא, ללא שום היבטי לוואי, יש
תועלת בצעד הזה
?
יי גבאי; קודם כל, הגדלת התעסוקה השנה היתה גבוהה יהסית
אפילו לתתזית - מעל 100 אלף - שהיא פי 2.5 מהמקובל
בעשור האהרון. הסיבות לכך נובעות, בין השאר, מהקטנת עלויות העבודה בכל מיני
טכניקות וירידת שכר ריאלי שגם כן מהווה תמריץ להגדלת תעסוקה. לכן אני הושב
שהצעדים האלה אפקטיביים. אני מעריך שיכולתנו לבצע את הצעד הזה נובעת מהעובדה
הברורה שגודל הגרעון התקציבי השנה יהיה נמוך מן ההזוי במקור
.
די תיכון; לכמה הוא יגיע
?
יי גבאי; אני לא יכול לתת נתון
.
די תיכוו; כמה הוא להצי השנה הראשונה של השנה
?
יי גבאי; אני לא יכול לומר, תבקשו את הנתונים מהממונה על
התקציבים. אני יודע שהגרעון פהת יהסית לתהזית
.
די תיכון; אי אפשר לבוא ללא נתונים בסיסיים. אולי זה לא
נכון? אתה מסתמך על הקטנת הגרעון - תציגו לנו את
הגרעון. הרי גובה הגרעון וצורת מימונו זו הבעיה הקרדינלית בתקציב מדינת ישראל
.
אתה אומר שהגרעון קטן, בכמה? אני רוצה נתונים
.
)



(
יי גבאי; ברור שרמת הגרעון עד היום נמוכה באופן מובהק
מהצפוי. אם אתם רוצים נתונים, תזמינו את הממונה על
התקציבים
.
די תיכון
זה אתד הנושאים החשובים והגדולים, היו סביבו
הילוקי דעות והעניין נדחה. עם כל הכבוד, צריכה
היתה כל צמרת האוצר לבוא לדיון בנושא הזה, כולל שר האוצר
.
י' גבאי
אני לא חושב שה-230 מליון ש"ח הללו, שיש להם מקור
מימון מוגדר, הם בהכרה בסיס לדיון הכללי. אתה יכול
לבקש את הדיון הזה בנפרד
.
די תיכוו; אתה יודע שבניתם תקציב על 5.6% גרעון, תראה לנו מה
קורה עם זה, הרי זה הדבר ההשוב ביותר לעתיד
התקציב! האם יש גרעון או אין גרעון
?
יי גבאי; האינדיקציות מראות על הקטנת רמת הגרעון, אינדיקציה
כמותית יכול לתת הממונה על התקציבים, זו סמכותו
ולא סמכותי
.
שי מעוז; הצי שנת התקציב נגמרת היום, ועוד מעט יהיה סיכום
שלה. אתה יכול להזמין את הממונה על התקציבים שיאמר
לך
.
די תיכון; ומה אם יתברר שאין גרעון? מה תעשו עם כל העודפים
שיהיו? תפעילו את סעיף 3? סמדר אלהנני, זו ועדת
כספים. כאן נוגעים בנושא העיקרי של תקציב המדינה, גורעים ונותנים; כל אהד בעד
לתת, ואנהנו רוצים לראות איך זה משפיע על התקציב
.
סי אלחכני; כל הודש אני מוציאה תסקיר, ואתם לא מתייהסים אליו
.
כל הזמן אני מבקשת שיהיה דיווה לוועדה, לפי הוק
.
צי ביטול; מה כל-כך בוער שאנהנו, הברי-כנסת יוצאים, נטפל
בעניינים של מס מעסיקים
?
יי גבאי; זה בוער, משום שביטול המם צריך לחול מה-1 למאי
,
ובנושא הזה יש קונצנזוס של כל הגורמים. הציבור
קיבל הודעה ממשלתית שיבוטל מס המעסיקים
.
די תיכוו; למה למלכייר לא מורידים את מס המעסיקים? למה לעורכי
דין כן ולמלכ"רים לא? הרי מלכייר נותן את הכסף שלו
לפעולות ציבוריות. אם אתה מקטין להם את ההכנסות על-ידי המס הזה, אז יש להם
פחות. מה יוצא מזה
?
יי גבאי; הממשלה רואה בעידוד התעסוקה בסקטור העסקי יעד
מועדף כבר בתוך תהליך השנה. לעומת זאת, עידוד
התעסוקה במלכ"רים נקבע כמשני בשלב זה והוא ייבדק במסגרת דיוני התקציב לקראת 93
שיהיו בעוד חודש. החלטת הממשלה קבעה שהתיקון בתוך השנה ייעשה רק לגבי הסקטור
העסקי ולא נקדים צעד לגבי מלכ"רים
.
אי צחור; חהייכ תיכון ביטא בשורה אחת את מה שברצוני לפרט
יותר. בפטור ממס מעסיקים לא מדובר בכלל בסקטור
יצרני, אלא אך ורק בנושא שירותים, כי התעשיה, הבנייה, החקלאות והתיירות כבר
ממילא פטורים מהמס. כלומר, מי שייהנה מהפטור הם נותני שירותים בלבד, ואולי גם
אני בתוכם באופן אישי כעורך-דין, אבל אין לכן שום הצדקה. כשאנהנו עושים השוואה
מינימלית בין נותני השירותים לבין מיגזר ההתנדבות והמלכיירים, אנו מוצאים
שנעשית פה אפליה מוזרה מאוד, דבר שיגרום למעבר עובדים מסקטור המלכיירים לסקטור
השירותים. השאלה אם חשבתם על זה; על פניו זה לא שיקול שעומד בקנה מידה סביר
.
מוסדות הציבור במדינה הם בתי-החולים, אוניברסיטאות וכיוצא באלה - מוסדות לא
)



(
פחות חשובים מכמה נותני שירותים. לדעתי שההגיון מהייב לבצע את אותה העברה
כספית עודם כל למיגזר המלכ"רים ורק לאחר מכן לנותכי השירותים. אני מבקש, אם
אפשר, להחזיר את ההצעה הזאת לשיקול נוסף ולא להשאיר את כל "המיגזר השלישי
"
מופלה בצורה כל-כך בוטה. אנחנו יודעים שבמשרד האוצר התנגדו באופן מוחלט לפטור
לנותני שירותים, וזה נכפה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. במאמר מוסגר, אנהנו
עמדנו לפנות לבג"צ בנושא הזה ועיכבנו זאת דווקא בגלל הדיון היום. אני מבקש
שהוועדה תשקול גם שיקולי בג"צ של אפליה לרעה של המיגזר שלנו
.
סי אלתנני! מס המעסיקים הוא מס עקום, ולא משנה על מי הוא
מוטל. כולם מסכימים על כך, גם מר יורם גבאי
;
הילוקי הדעות הם רק על הבעיה הכספית. אני בדקתי מה היה פה ביולי 91, כשהפחיתו
את המס על המיגזר העסקי בתחום השירותים מ-4% ל-3%.אז עלתה אותה הטענה, ואנחנו
אמרנו שאפשר לבטל את מס המעסיקים למלכ"רים, לכל אלה שנהנים מהקופה הציבורית
,
אבל זה דו-צידי - נבטל להם גם את ההשתתפות בתקציב. גביש אמר: אני לא יכול לקצץ
בתקציביהם, אבל אם אבטל להם את המס, זו בעצם תוספת תקציבית ואת זה אני לא יכול
לתת. לדעתי צריך להתחיל לנקוט עכשיו בכללים חדשים - לפחות תקבלו החלטה מחייבת
לגבי תחילת שנת הכספים, שכל גוף שיקבל פטור מהמס ויש השתתפות של הממשלה
בתקציבו, צריך לבטל אותה באותו שיעור של ביטול המס. זה קיים לגבי גופים רבים
במדינה, וזה עקום כל-כך
!
גי גל: הגופים האלה הם לא מלכ"רים
?
סי אלחנני
חלקם מלכ"רים וחלקם שייכים לסקטור הציבורי. למשל
עיריות, רשויות מקומיות, הסוכנות. אנחנו עושים פה
מערכות כפולות ומשוגעות - מצד אחד הם משלמים מס ומצד שני הם מקבלים אותו חזרה
מהמדינה, כי הממשלה משתתפת בתקציביהם בצורה ניכרת
.
י' גבאי
זה לא פשוט כל-כך. יש רשויות שיש להם עודף תקציבי
.
סי אלחנני
אני יודעת. אני מציגה בפניכם בעיה לא פשוטה, שאז
הציג אותה מר גביש. הוא אמר
אני לא יכול לתת פטור
לכל הגופים האלה, כי זו תוספת תקציבית בשבילם. במקום שאין השתתפות ממשלה בשום
צורה, צריך לבטל מיד את מס המעסיקים, אבל לגבי מוסדות שיש השתתפות תקציבית
,
צריו לדון בהם לקראת שנת התקציב הבאה שעומדת בפתח. צריך להתחיל לעשות סדר, הרי
כולנו לא בעד המס הזה
.
אי צחור
אני מבקש לשרש את הטעות שחושבים שלמלכ"רים קיים
איזשהו פטור. חשוב להדגיש - בנושא מעיימ אין להם
שום פטור ואין להם קיזוז תשומות. גובה הפטור ממס הכנסה הוא בעצם למראית עין
,
כי הרי אין להם הכנסה חייבת במס וממילא אינם צריכים לשלם מס הכנסה. אני רוצה
שתדעו - אין שום הטבה למלכיירים לעומת הסקטור העסקי, ובוודאי שצריכים קודם כל
לבטל את מס המעסיקים אצל המלכיירים ורק אחר כך לגופים שנותנים שירותים
.
שי מעוז
כאשר בתי האבות הם מלכ"רים, הם לא נותנים לסקטור
העסקי להיכנס לנושא של בתי אבות ואז להרבה זקנים
אין פתרון. לכן, אנחנו מעוניינים לפתח את הסקטור העסקי. זה נושא מאוד מסובך
שמחייב דיון רחב של הוועדה ואי-אפשר לדון בזה עכשיו
.
יי גבאי
במסגרת מיגבלת תקציב בתוך שנת הכספים, ראתה הממשלה
-
ולדעתנו בצדק - אפשרות בהירה להבחין בין, סקטור
השירותים לסקטור המלכ"רים. מבחינה עקרונית, מינהל הכנסות המדינה, ואני חושב
שגם משרד האוצר, לא רואה שום הבחנה בין שירותים עסקיים לבין תעשיה, תיירות
,
יצוא וכוי; זה נראה לנו אחיד בגישה הכלכלית. לעומת זאת, במסגרת מיגבלת תקציב
בתקופה נתונה, הרי המגמה של העדפת הסקטור העסקי על שירותים כמו רשויות
מקומיות, הסוכנות או מלכיירים אחרים היא בהחלט לגיטימית אפילו מבחינה כלכלית
,
כמו שההבחנה בין שירותים עסקיים לבין תעשיה וייצור איננה לגיטימית, להערכתי
.
היעד שלנו הוא לבטל את מס המעסיקים לחלוטין, אבל ודאי שלא באמצע השנה. האם זה
יהיה בשנה הבאה? זה בוודאי יידון במסגרת דיוני התקציב שיהיו בתודש הבא
,

וזכותכם לנסות ללחוץ בכיוון הזה
.
)



(
ג' גל: למה אתם התנגדתם לביטול מס המעסיקים
?
י' גבאי
גם מטרד האוצר וגם מינהל הכנסות המדינה תמכו
בביטול, עובדה שזה כתוב בתחזית ההכנסות ל-94-93
.
הקושי של שר האוצר היה, שוויתור על הכנסות כלשהן בתוך תהליך השנה יש בו
בעייתיות גדולה מבחינת "המוסר התקציבי". ואכן, כאשר ביטלנו היטל נסיעות, קבענו
שזה יחול מה-1.1.93. אך ברגע שנקבע או נכפה או נמצא מימון מוגדר בתקופה הזאת
,
הרי שהשינוי הזה נעשה באמצע השנה. בדרך כלל אנחנו מתנגדים על הסף לשינויי
מיסים בתוך השנה משום שיש מסגרת תקציבית ונקבעה מערכת העדפות ערב תחילת השנה
ולכן צריך לגמור השנה. עם זאת, קיבלנו שפה היה עיוות נורא
.
היו"ר מ"ז פלדמן; כמה יעלה לבטל את המעסיקים גם למלכ"רים
?
יי גבאי
מדובר על כ-450 מיליון שקל ברוטו. ההגדרה נטו היא
מורכבת מאוד משום שהיא פונקציה של היכולת לקזז את
הורדת המס מהעברות תקציביות, שבהרבה מקרים לא קיימת בכלל, כמו רשויות מקומיות
שהן באיזון או בעודף, הסוכנות, אוניברסיטאות, קופות תולים וכוי. אני מעריך
שבסופו של דבר הנטו הוא כ-50% מהברוטו והוא נע בין 250 ל-300 מליון ש"ח
.
כלומר, יש פה הפסד די גדול, ואנתנו לא מסוגלים לעשות זאת בתוך תהליך השנה
.
שוב, אני לא מתחייב שום דבר לגבי ה-1 בינואר הבא. לגבי הסקטור העסקי כמובן שזה
יהיה אפס, לגבי מלכ"רים זה פתוח לדיון תקציבי
.
היו"ר מ"ז פלדמו
ובכן, עכשיו נצביע בעד הבקשה שלכם. אך הייתי מבקש
שאתם תנסו בכל זאת לבדוק - אולי כשם שנותר בתקציב
הקליטה סכום כדי להוריד את מס המעסיקים למיגזר העסקי, שמא נשאר גם כדי להוריד
את המס למיגזר המלכ"רים. אנחנו נמליץ על כך בפני שר האוצר החדש
.
מי בעד אישור הצו? כולם. אין נגד. ובכן, הצו אושר
.
שינויים בתקציב לשנת 1992 (המשך
)
היו"ר מ"ז פלדמו
לפנינו פנייה מסי 35 - תוספת 27 תקנים למשרד
הבריאות בגין הסכמי תקינת הרופאים לשנת 92. אושר
.
פנייה מסי 65 - שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות
.
ג' שפט
אני מציע לאשר את כל השינויים הפנימיים
.
היו"ר מ"ז פלדמו
פנייה מסי 65 אושרה. פנייה מסי 92 - שינויים
פנימיים בתקציב משרד העבודה והרוותה. אושר. פנייה
מסי 93 - מימוש התחייבויות רכישה מפרוגרמת משרד הבינוי והשיכון לשנת 1992
למימון פרוגרמת הבנייה ב-1990 וב-1991. אושר. פנייה מסי 95 - שינויים פנימיים
בתקציב משרד החינוך. אושר. פנייה מסי 96 - שינויים פנימיים בתקציב משרד
התיירות. אושר. פנייה מסי 98 - תיקצוב 106 מליון ש"ה לוועדת העזבונות. אושר
.
סי אלחנני
יש לי הערה. כתוב פה בדברי ההסבר "גידול בהוצאה
מותנית בהכנסה ... על-מנת להגביל את הקצאות הוועדה
למשרדי הממשלה". אני מניחה שזו טעות דפוס וצריך לכתוב "להגדיל
".
היו"ר מ"ז פלדמו
זה צריך להיות "להגדיליי. פנייה מסי 99 - העברת 7
מליון ש"ח למשרד החינוך
.
סי אלחנני
כתוב פה שהתמיכות למוסדות מדע גדלים ב-8 מליון ש"ח
ואיננו יודעיס מה עושים עם זה
.
)



(
ד' מילגרום
כרגע אי; בידי את הפירוט המלא, אבל אפשר להוציא את
הפירוט של זה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
נאמר לנו שבתוך זה מוקצים 1,300,000 ל"יד ושם" וזה
תשוב לנו מאוד, הקדשנו לזה זמן ומאמץ
.
סי אלתנני
אז למה "יד ושם" זה במסגרת מוסדות מדע
?
די מילגרום
יכול להיות שזה לא המקום המתאים. אני מציע שתאשרו
זאת ואני אבדוק למה זה נכלל במסגרת מוסדות מדע
.
אי קרשנר; יצחק ראה את הפירוט
.
היו"ר מ"ז פלדמו! ובכן, פנייה 99 אושרה
.
אי קרשנר; עכשיו יש כאן ארבע פניות של המינהל האזרחי - מס
'
101, 102, 103, 104 -
שינויים פנימיים למימון
התחייבויות
.
היו"ר מ"ז פלדמו; כל הפניות הללו מאושרות. כעת נעבור לפנייה מסי 97
-
השתתפות הממשלה בתוכנית ההבראה של מגן דוד אדום
.
אני שמת שלאתר הדיונים שלנו בוועדה אכן זז משהו
.
עי סולודר; אני מבקשת הסברים על תוכנית ההבראה. אני מבינה
שחלק מהתוכנית היא סגירת תתנות פריפריאליות. האם
אפשר לשמוע היכן סוגרים, ומהו התתליף
?
די כהו
א) ביים ראשון נתתם הסכם בין הממשלה, משרדי האוצר
והבריאות ומגן דוד אדום. תכליתה של הפנייה הזאת
לתקצב - ראשית כל הרשאה להתחייב בהיקף של כ-33 מליון שקל על-מנת שההסכם ייכנס
לתוקף. ההסכם מותנה בהרשאה להתחייב. דבר שני, תיקצוב 18.1 מליון ש"ת, שזאת
תמיכת הממשלה במד"א בשנת 1992, כאשר 9.4 מליון שייח מועברים מהרזרבה הכללית
ו-8.6 מליון ש"ת מועברים ממקורות משרד הבריאות כתוצאה משינוי בסדרי העדיפות של
המשרד
.
ב) כמה מילים על הצעדים שמד"א מתחייב לבצע. אני תושב שאם הוועדה רוצה
פירוט מקצועי, יש להזמין את מנכ"ל מד"א או את אנשי מד"א, כי מדובר פה ברפואת
חירום וזה עניין מקצועי. באופן סכמטי, במסגרת תוכנית ההבראה סוכם ש-20 תתנות
יעברו להיות מוקדי הזנקה, 12 תחנות יעברו להיות בסיסי הזנקה ויתר התתנות
יישארו במתכונת הרגילה. ההבדל המהותי לעומת המצב הקיים הוא בנושא התקשורת
.
כיום בכל תחנה יש מוקד תקשורת שמאייש 24 שעות אנשים שקולטים הודעות ומעבירים
אותן לאמבולנסים שצריכים לצאת לנקודת האירוע. במסגרת תוכנית ההבראה יש מעבר
לשיטת תקשורת מתקדמת שמאפשרת קליטת ההודעה כבר באמבולנס, בלי שהיא מועברת דרך
התחנה
.
עי סולודר
כלומר, ללא איוש של התתנה
.
די כהו
ללא איוש של התתנה באנשי תקשורת, אך נמשיך לאייש
את התחנות בנהגים וצוות האמבולנס, אנשים של הפרא
-
רפואה וכוי. קליטת ההודעה בתתנה והעברתה לאמבולנם היא למעשה דרך די
פרימיטיבית. כעת הידיעה תעבור ישירות מהמחוז אל האמבולנס. בעקבות המעבר לשיטת
תקשורת זו, יש גם צמצום מסוים במטה של כ-160 עובדים. באופן סכמטי אלו הצעדים
שמגן דוד אדום התחייב לבצע
.
עי סולודר
א) האם זה הוסכם על כולם? ב) האם אפשר לקבל את
הרשימה של המוקדים שי יסגרו
?
ד' כהן
ראשית, זה הוסכם על כולם, ההסכם הזה חתום וצויין
בו שהוא ייכנס לתוקף לאחר תיקצוב ההרשאה להתתייב
.
מצד אחד חתומים על זה מנכ"ל מד"א ויו"ר מד"א ומצד שני
- - -
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן
בעניין הזה, מר דורון כהן, יש לי בקשה. צילצל אלי
אתמול מנכ"ל מד"א, דייר אדלר, וביקש שאחרי האישור
כאן כעביר אליהם מיידית את הסכום, כדי לא לשבש את תפעול מגן דוד אדום
.
די כהו; אתייחס עכשיו לשתי השאלות של חה"כ סולודר. ההסכם
מדבר על כך שהוא ייכנס לתוקף כפוף לשני תנאים
א) ת יקצוב ההרשאה להתחייב שלשם כך הוגשה הבקשה שלפניכם. ב) מספר יפויי-כוח
ונספחים, שביניהם גם הנספח שעליו את מדברת ולכן אני לא יכול כרגע לתת את רשימת
המוקדים שי יסגרו. זו החלטה של מד"א, כפוף להחלטות מקצועיות שלהם, היכן הם
מעדיפים שיהיו מוקדי תקשורת והיכן לא
.
עי עלי; אני מבקש לדעת האם חלק מהתנאים להבראת מד"א זה
סגירת מוקדים או סניפים בערי ובאזורי פיתוח. באלו
ישובים מדובר ומה לוח הזמנים
?
די כהו
אחזור על דבר שכבר ציינתי. תוכנית ההבראה מדברת על
הסבת 20 תחנות למוקדי הזנקה והסבת 12 תחנות לבסיסי
הזנקה. עיקר ההבדל הוא במעבר לשיטת תקשורת מרכזית וביטול הצורך בהחזקת מוקד
תקטורת בכל תחנה. לכן אם השאלה היא האם ביישוב שהיה עד עכשיו אמבולנס ימשיך
להיות אמבולנס והאם ביישוב שהיה עד עכשיו חובש צמוד לאמבולנס ימשיך להיות חובש
-
התשובה היא כן. אם השאלה היא האם מוקד תקשורת מסוי ים ייסגר - אכן תהיה סגירה
של מוקדי תקשורת. היכן תהיה סגירה? זו החלטת של מד"א, וכחלק מההסכם הם צריכים
להגיש לנו רשימה של המוקדים שייסגרו, על-פי שיקולים מקצועיים שלהם. אין כרגע
החלטה, ודאי לא שלנו, היכן תהיה סגירה
.
עי עלי
כמה עובדים זה יחסוך
?
די כהן
160 עובדים
.
עי סולודר
אדוני היו"ר, אני אהיה כמובן בעד, כי לדעתי צריך
לעשות הכל על-מנת להפעיל את המוסד הזה כמו שצריך
ולתת לו אפשרות סוף כל סוף לצאת לדרך. אני מבינה מדברי דורון כהן שמבחינה
מסויימת עוברים לשיטות יותר מודרניות שנהוגות בעולם ושזה לא יהיה על חשבון
יכולת ההזנקה של ישובים מרוחקים. כפי שאמרתי אני אצביע בעד, אבל בכל זאת
,
מכיוון שהיו פה הרבה ויכוחים בנושא הזה והיות ויש לנו עוד ישיבה בשבוע הבא
-
אני מאוד מבקשת שתימסר כאן רשימה מפורטת של המוקדים שעומדים להיסגר, כדי שתהיה
לנו אפשרות להגיד משהו בעניין או לפחות לשמוע, מפני שזה עניין יותר מדי רציני
.
היו"ר מ"ז פלדמן
הייתי רוצה להוסיף כאן הערה. אנחנו לא דנים עכשיו
על תוכנית ההבראה, היא לא זקוקה לאישור שלנו. מה
שצריך את האישור שלנו זו ההעברה התקציבית, שאם מד"א לא תקבל אותה זה ישבש את
כל התפעול והשירות. כפי שציינתי, אתמול קיבלתי טלפון ממנכ"ל מד"א, ד"ר אדלר
,
והוא התחנן שלא רק שנאשר את ההעברה הזאת אלא שנבקש מנציג האוצר שיזרים אותה
באופן מיידי ושלא יהיה פסק זמן שיילך לאיבוד בין האישור להעברת המשאבים לחשבון
מד"א
.
עי עלי
אני לא נכנס כרגע לשאלה אם יש הסכם או אין הסכם
.
אם יש הסכם, זה עוד יותר גרוע. אני מתנגד לו, אני
נגד לאשר היום למד"א את ההרשאה הזאת כפוף לתנאים שמדברים עליהם. אני חושב שכאן
יש שאלות קשות מאוד של פיקוח נפש, לא נותנים מספיק את הדעת לנושאים של שעת
חירום. לפי מיטב ידיעתי - ואני מבקש מנציג האוצר לתקן אותי אם אני טועה
-
מדובר כאן גם על הוצאת אמבולנסים משימוש
.
די כהל
אני מתקן. אין מרכיב כזה. אנסה שוב להדגיש את
הנקודה הזאת - כל הקיצוצים בתוכנית ההבראה
מתייחסים רק למוקדי תקשורת, עוברים לשיטת תקשורת מרכזית. בכל ישוב שיש בו
אמבולנס, יישאר אמבולנס עם חובש
.
)



(
טי טלי
אני מציע לך לבדוק את זה שנית, מפני שאלי, כיו"ר
ועדת מל"ח עליונה, הגיע מסמך שלפיו יש בעיה של
הוצאת אמבולנסים משימוש. יכול להיות שלא מדובר באותם מוקדי תקשורת אלא במקומות
אתרים. לפגיעה במצבת האמבולנסים תהיה משמעות חמורה מאוד בשעת הירום, כי אז יש
בהם צורך דווקא באותם אזורים מרותקים. אם מחר העורף ייפגע, תם והלילה, תהיה
למד"א משמעות תשובה בייחוד בשלבים הראשונה של הגשת העזרה הראשונה עד שכל
הכותות מתארגנים. לצמצום כוח האדם גם כן יש משמעות דווקא באזורים המרותקים
הללו. נקודה שנייה, האם זה הגיוני בתקופה הזאת .להוסיף עוד 160 מובטלים שיקבלו
מענקי אבטלה? ואתם מתכוננים לעשות זאת דווקא באזורים שהם מוכי אבטלה! אני תושב
שהתוכנית איננה טובה, אני מתנגד לה בכל תוקף, ואם אתה מתכוון להביא אותה
להצבעה, אדוני היו"ר, אני מבקש התייעצות סיעתית
.
די כהו
אני רוצה להתייתס לנושא האמבולנסים - בהתתלה באמת
היתה כוונה לצמצם את מספר האמבולנסים, אך בעקבות
פניות של ועדת מליית, הנושא הזה נבדק והושמט והוא לא כלול בהסכם
.
היו"ר מ"ז פלדמן
תה"כ עלי, התשובה הזאת מניתה את דעתך
?
טי עלי; רק עכשיו אני שומע את זה, משום שלא קיבלתי שום
תשובה לפנייתי. אבל זה לא פתרון לנושא המובטלים
בערי ואזורי פיתות
.
היוייר מ"ז פלדמן
בשביל זה אנתנו צריכים להגדיל את התשתיות, כדי לתת
תעסוקה בערי פיתוח, אבל השירותים צריכים להיות
-
טי טלי
דבר אתד צריך להיות ברור - שאנתנו לא מאשרים את
ההסכם ותוכנית ההבראה. אין לי התנגדות להעביר כסף
למד"א, אבל אינני רוצה שבאותה הזדמנות הגיגית תיגרם אבטלה. ומתי ועדת הכנסת
יכולה לשים את תותמה או לגרום שתוכנית לא טובה לא תתבצע? כשהיא לא מעבירה
כספים. סגירת המוקדים איננה באה בהשבון ואני מתנגד לכך בכל תוקף. אם זאת
המגמה, אני מבקש התייעצות סיעתית
.
די מילגרום
נושא מדייא עמד על הפרק זמן רב, ובכל הדיונים
שהתקיימו - גם בוועדה הזאת וגם בוועדת העבודה
והרווחה במקביל - נאמר לנו על-ידי הכנסת שהממשלה תסייע למדייא בכפוף להתייעלות
הארגון. נערכו במד"א שתי בדיקות על-ידי צוותי מומתים, ושניהם אישרו שיש מקום
להתייעלות
.
היו"ר מ"ז פלדמן
מה היתה עמדתו של משרד הבריאות
?
די מילגרום
משרד הבריאות קיבל את המלצות הוועדות המקצועיות
,
שבראש אחת מהן עמד פרופ' רווח, מנהל בית-החולים
רמביים ומומחה - אולי מספר אהד בארץ - לרפואת חירום והוא אשר המליץ על כך שלא
תהיה פגיעה ברמת שירותי החירום אלא שינוי ארגוני
.
טי טלי
הוא גס מומתה לתעסוקה ואבטלה
?
די מילגרום
בתקציב המדינה אנחנו לא מתוייבים לתקצב גופים כל
זמן שהם לא פועלים ביעילות, ואי אפשר לתייב אותנו
לקלוט עוד אלפי עובדים לגופים על-מנת לפתור את בעיית האבטלה. זה פתרון למראית
עין, ולטוות הארוך זה יגרום נזק הגדול לאין ערוך מהתועלת. תשוב לי לומר שאיננו
מטשטשים את העובדה שמדובר בתוכנית הבראה, היא מוסכמת על מד"א, על משרד הבריאות
ועל כל הגורמים המקצועיים שעסקו בכך, ואנתנו מבקשים כאן אישור תקציבי, בד בבד
עם כך שאנתנו מגלים לכנסת את הכוונה שהעברת הכספים תהיה מותנית בביצוע תוכנית
ההבראה. זו תוכנית כוללת, ואנתנו מבהירים זאת בצורה גלויה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
חה"כ עלי, אתה עומד על קיום התייעצות סיעתית
?
יעי עלי
בוודאי. אני רוצה לבדוק באלו ישובים עומדים לסגור
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן; אבל צריך לקחת בחשבון שעיכוב האישור ישבש את כל
תיפקוד מד"א
.
ע' עלי
אדוני היו"ר, לא פותרים דבר רע בדבר יותר גרוע
.
היוייר מ"ז פלדמן
אמכם יש לך זכות לבקש חתייעצות סיעתית, אבל תעשה
זאת במהירות, בשעה, כי אין לנו עוד ישיבה השבוע
.
עי עלי
אי-אפשר לעשות את זה תוך שעה. צריך לכנס את הסיעה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אני חושב שלא צריכים לעכב את ההעברה, כיוון שהנהלת
מד"א ביקשה שנעביר את הכסף מיד
.
עי עלי; אני מבין שהנהלת מד"א מבקשת, אבל באותה הזדמנות
היא מפטרת 160 עובדים. אני מבקש דיון על כך, זה
נושא רציני. זו פגיעה בעובדים
.
היו"ר מ"ז פלדמו
הדיון כבר היה וכל הגופים שדנו בנושא - כולל ועדות
הכנסת - הגיעו למסקנה שאין מנוס וחייבים להבריא את
הארגון הזה. אי אפשר שכל שני וחמישי יהיר שביתות ושיבושים בגוף שעוסק בפיקוח
נפש
.
עי טלי; האם זה הגיוני לבצע את ההבראה דווקא על חשבון
ירוחם ונצרת עילית? בשום אופן לא! אני מתנגד לכך
.
ד' כהו; אדוני היוייר, אני רק מבקש שאם יתקיים דיון נוסף
,
תזמינו את אנשי משרד הבריאות כי זה נושא מקצועי
,
מעבר לכסף
.
טי סולודר; צריך להזמין גם את אנשי מגן דוד אדום
.
היו"ר מ"ז פלדמו; חהייכ עלי, היות והתוכנית מוסכמת על כל הגורמים
,
אני מבקש שתסתפק בשעת אתת של תתייעצות סיעתית
.
עי עלי; אני מתנגד בכל תוקף לסגירת מוקדים בערי פיתוח
.
טי סולודר; הם לא סוגרים. הם מדברים על תוכנית אחרת, שמשאירים
את המוקדים, רק לא מאיישים אותם באנשי קשר. יש גם
הרבה מתנדבים שיכולים להפעיל את העניין הזה. אין ברירה, צריך להתייעל ולהבריא
את מדייא. היו כבר ועדות על ועדות בעניין הזה. אנחנו התנגדנו ללקיחת אמבולנסים
ולסגירת המוקדים, ועכשיו התעדכנו שהאמבולנסים יישארו ושלא סוגרים את המוקדים
אלא משנים את התיפעול שלהם
.
טי טלי; זה משחק מילים - הם מפטרים עובדים וסוגרים תחנות
.
טי סולודר; מי אמר שהתתנות שבהן יפטרו תן דווקא בערי פיתוח
?
עי עלי
מדובר על 14 תחנות, וכולן בערי פיתוח. לדעתי יש
כאן פגיעה בשלושה אלמנטים; א) סגירת תחנות בערי
הפיתוח. ב) הוספת 160 מובטלים, דווקא היום, בערי פיתוח. ג) בשעת חירום חעובדים
האלת יתסרו. מכל הנימוקים הללו אני חושב שזה יהיה מישגת אם נאשר את העברת
הכספים, היות והיא מותנית בפירוש בתוכנית ההבראה
.
היוייר מייז פלדמו; היות וחהייכ עלי עומד על דבריו, ביום שלישי הבא
תהיה ישיבה מיוחדת בנושא מגן דוד אדום. נקיים דיון
מקיף על תוכנית ההבראה, ובמסגרת זאת נאשר את ההעברה
.
)



(
ע' סולודר; אם כך, היות ונושא מד"א כדון בהרחבה בוועדת העבודה
והרווהה, אני מאוד מבקשת להזמין לפחות את יו"ר של
הוועדה
.
עי עלי; אני מבקש להזמין גם את ועדי העובדים של מד"א
,
נציגי 160 העובדים הנפגעים
.
היו"ר מ"ז פלדמו; ובכן, ביום שלישי הבא יתקיים דיון בנושא
.
תקנות מס הכנסה ותיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת) (תיקון מס' 3) (תיקון
)
היו"ר מ"ז פלדמו; אנחנו עוברים לנושא הבא. תקנות מס הכנסה (תיאומים
בשל אינפלציה) (שיעורי פחת) (תיקון מסי 3) (תיקון
)
התשנ"ב-1992. גבי טלי דולן, בבקשה
.
טי דולו; תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), שהן תקנות
מ-1986, קבעו לציוד המשמש בבתי-מלון פחת בשיעור
10%
ולציוד בבעלותה של הברה תעשייתית המשמש במפעל תעשייתי פחת בשיעור 10% אם
זה במשמרת אחת, 15% אם הציוד משמש בשתי משמרות ו-20% אס הציוד משמש בשלוש
משמרות. אלו היו שיעורי הפחת בשנת המס 1986, כאשר התקנות האלה הותקנו. בתיקון
מסי 3 הוחלט להעלות את שיעורי הפחת ונקבע פחת של 20% לציוד בבתי מלון, ובשיעור
20%, 30%
ו-40% במפעל תעשייתי בהתאם למספר המשמרות. תחולתו של תיקון מסי 3
היתה עד ה-31.12.91. אבל בשנת המס 1991 ועד היום, ה-30.6.92, ניתן היה לקבל
פחת בשיעור 100% בגין הציוד הזה, לפי התיקון שהעניק פחת מואץ בשיעור 100%
לציוד המשמש בבתי מלון או במפעל תעשייתי. תוקפו של התיקון הזה תם היום, ואנחנו
מבקשים להאריך את תחולתו של תיקון מסי 3, או בעצם להחזיר את המצב שהיה קיים
לפני שנקבע התיקון המעניק פחת בשיעור 100% ושעד תום שנת המס 93 ימשיכו לחול
שיעורי המס שהיו קיימים לפני תיקון זה
.
היו"ר מ"ז פלדמו; למה לא להאריך את תוקפן של התקנות שהעניקו פחת
בשיעור 100%
?
טי דולו; אם אדוני זוכר, התקנות האלה כבר קוצרו. הן היו
בהתחלה עד 31.12.92, והוהלט שאנחנו לא יכולים
לעמוד בזה והן קוצרו בחצי שנה. דרך אגב, גם איגוד התעשיינים לא מבקש להאריך את
התקנות המקנות פחת שבשיעור 100%,הם רק מבקשים להחזיר את המצב שהיה קיים ערב
התקנת התיקון
.
חי קופמן; אילו לא היית מתערבת ולא היית מבקשת את הבקשה הזו
,
מה היה קורה
?
טי דולל; היינו חוזרים למצב שלפני 89 - כלומר פחת של 7.5%
בבתי מלון, ובמפעל תעשייתי 10% במשמרת אחת, 15%
בשתי משמרות ו-20% בשלוש משמרות. כלומר, אין המשכיות לתיקון שלפני האתרון
(
תיקון מסי 3). ב-31.12.91 לא ביקשנו את ההארכה, כי גם איגוד התעשיה לא ביקש
מכיוון שלכולם היה את הפחת בשיעור 100%, היום פג תוקפן של תקנות הפחת המואץ
,
ולכן באנו לוועדה
.
חי ישראל; בהתחלה היה מדובר שתקנות הפחת המואץ בשיעור 100%
יהיו עד סוף 92, ואנחנו היינו בעד המשך הארכתן, אך
ועדת הכספים החליטה לקצץ את התקופה הזו וקיבלה החלטה שתוקפן של תקנות הפחח
המואץ יפוג ב-30.6.92. המצב העובדתי הוא, שאם הוועדה לא מאשרת היום את התקנות
י כפי שהביא אגף מס הכנסה, אנחנו לא חוזרים למצב שהיה ערב הפחת המואץ אלא הוזרים
)



(
למצב הרבה יותר גרוע ולשיעורי פחת הרבה יותר נמוכים. לכן אנחנו פונים ומבקשים
להאריך את תחולתו של תיקון 3. לא שאנחנו לא רוצים פחת מואץ לדעתנו התנאים
נמשק הם כאלה שיש צורך להאריך את הפחת המואץ אן לפחות לתת פחת בשיעור של 50%
.
אנחנו פנינו לשר האוצר, וביקשנו לתת לאלה שהתחילו ברכישת ציוד פחת של 100%
ולאחרים 50%, אך עמדתנו לא נתקבלה. יהד עם זאת, יש פה מצב שאם זה לא מאושר
,
מצבנו מורע בהשוואה למצב שהיה ערב הפחת המואץ, ובנסיבות האלה אנחנו ממליצים
לאשר את התקנות כפי שמשרד האוצר הגיש
.
גי גל; אני הייתי בין אלה שלא היינו בטוחים לפני שנה וחצי
שהפחת המואץ אכן עשוי להשיג את מטרתו והתקוממת י
נגד האפליה בין המיגזרים השונים. הספק היה משום שמפעל חדש איננו זקוק לפחת
מואץ כי בשנים הראשונות עוד אין לו הכנסות; מדובר בעיקר במפעלים קיימים ואז יש
חשש, בין השאר, שכתוצאה מהפחת המואץ תהיה ההלפה של כוח אדם בציוד, וכך זה לא
משיג את המטרה. אני לא חושב שיש היום מקום לדבר על הארכת הפחת המואץ ההל ממהר
,
אבל בהחלט יש מקום לקבל את הבקשה ולהחזיר את המצב שהיה ערב ביטול הפחת המואץ
ולא להזור לתנאים שהיו 4-3 שנים קודם
.
הי קופמן; היום יש דיאגרמה, נדמה לי בעתון הארץ, שלפיה
התפוקה התעשייתית עולה בצורה בלתי רגילה בחודשים
האחרונים, 2.5% כל הודש. יכול להיות שגם הפחת המואץ תרם לכך; בעצם זה נתן
למפעלים תזרים מזומנים חיובי, כי זה לא שינה הרבה במס. אני רוצה לשאול שאלה
שלא ברורה לי עד היום, מכיוון שמשנים את שיעור הפחת באמצע שנת המס - אם בעל
מפעל רכש ציוד בחודש מאי, האם מחשבים לו על כל שנת המס פחת מואץ של 100% או
שאומרים שחלק זה כך והלק זה כך. איך זה מסתדר
?
טי דולן; אם הוא התחיל במאי, הוא עדיין יהיה זכאי לפחת
מואץ, כי התקנות מדברות על פחת בשיעור 100% לציוד
שהשימוש בו החל בתקופה הקובעת שמסתיימת היום. זאת אומרת, אם היום אתה רוכש
ציוד, אתה עדיין יכול לקבל פחת מואץ, אם מחר אתה רוכש ציוד - בתקווה שהתקנות
יאושרו, יהיה לך פחת של 20%
.
ח' קופמן
בעיקרון, אני בעד יציבות. יציבות אומרת שהנוהל
שהיה מקובל עד הפהת המואץ היה אותו תיקון מסי 3
.
לא יעלה על הדעת, ולדעתי אף אחד לא השב על האפשרות, שחוזרים חזרה לפהת של
7.5%.
היו"ר מ"ז פלדמן;. ובכן, אני רואה שאושר תיקון מסי 3, ועכשיו הוזרים
למצב שהיה ערב תקנות הפהת המואץ של 100%
.
הודעה בדבר ישובי ספר
אכרזה על האחזויות והתנחלויות חקלאיות
היו"ר מ"ז פלדמן; אנו עוברים לנושא הבא; הודעה ישובי ספר, אכרזה על
האחזויות והתנחלויות חקלאיות. מר שטאוב, בבקשה
.
די שטאוב; על-פי הרק מס רכוש והתקנות שהותקנו על פיהם, מי
שהוכרז כיישוב ספר זכאי לנזק עקיף בנוסף לנזק
מלחמה לו זכאים כל היישובים בארץ. בכדי שיישוב ייקרא ישוב ספר, שר האוצר קובע
זאת בתקנות באישור ועדת הכספים. רשימת ישובים כזו נקבעה לאחרונה בערך בשנת
81-80,
מאז לא עידכנו את הרשימה ולכן לפני כשנה הוקמה ועדת משנה של ועדת
הכספים בראשותה של ההייכ עדנה סולודר. בוועדה הזו השתתפו כל הגורמיס הנוגעים
בדבר - נציגי משרד הבטהון, נציגי הצבא, נציגי הסוכנות היהודית, משמר הגבול
,
משטרת ישראל, המטה הארצי של המשטרה. במשך שנה שלמה דנו בנושא, בכדי לקבוע מחדש
)



(
מיהם היישובים שייחשבו ביישובי ספר לאור המצב שהתהווה. נקבעו שני קריטריונים
עיקריים
1) ישובים שהוכרו על-ידי צה"ל כיישובים בעלי סיכון בטחוני; 2) ישובים
שסמוכים לקו הירוק ושבסמוך להם יש ישובים עם אוכלוסיה עויינת, ממנה הם סובלים
כמעט באופן קבוע ויש להם נזקים עקיפים. שני הקריטריונים האלה היו הבסיס שעל
-
פיו נקבעה רשימת ישובי הספר. התוצאה הסופית היתה שהוספנו לרשימה כ-60 ישובים
,
הורדנו ממנה כ-19 ישובים. יש פה רשימה אלו ישובים ירדו, וחה"כ סולודר תסביר את
המניעים. בסך-הכל נקבע שהיום שר האוצר מציע להכריז מחדש על 226 ישובים כישובי
ספר
.
י' קורמן
בעבר היו ברשימה 163 ישובים
.
די שטאוב
כיישובים שזכאים לנזק עקיף נקבעו בתקנות גם ישובים
בשטחים שהם התנחלויות והאחזויות חקלאיות. כלומר
,
כל ישוב שנמצא באזור זה והוכרז כהתנחלות או האחזות ושר האוצר קבע אותו בתקנות
באישור ועדת הכספים, דינו לצורך פיצויים על נזק עקיף כיישוב ספר
.
חי קופמן; זה כולל גס ערים כמו אריאל ומעלה אדומים
?
די שטאוב; לא, רק ישובים כפריים
.
כר

נקבע בתקנות, כי גם
בתחום הקו הירוק ערים אינן מוכרזות כיישובי ספר
,
פרט לשתיים-שלוש ערים - נהריה, קרית שמונה ושלומי. אני חייב לציין שברמת הגולן
היישובים הוכרזו בזמנו כהתנחלויות והאתזויות, אבל לאחר סיפוח רמת הגולן כחלק
ממדינת ישראל היינו צריכים לבטל זאת כי האחזויות מוכרות רק ביישובים שאינם
נחשבים בשטח המדינה, ולהעביר את ישובי הגולן למעמד של ישובי ספר. אנחנו מבקשים
לאשר אח הרשימה הזו, שלדעתנו מתאימה למצב הקיים, גם בהחחשב באינתיפאדה. אגב
,
הרשימה המוצעת על-ידי שר האוצר היא על דעת כל הגורמים, ללא יוצא מהכלל
.
עי סולודר; אני רוצה להוסיף שוועדת המשנה שנקבעה על-ידי ועדת
הכספים לא נבחרה לצורך הרשימה הזאת, אלא כדי לעסוק
בכל הנושא של נזקי פחייע. למשל, עסקנו הרבה מאוד באפשרות כימות של איזשהו פיצוי
ליישובי קו הלבנון, בהם הולכות לאיבוד מאות שעות עבודה. אחד הנושאים המרכזיים
שנתקלנו בהם, שעקב האינתיפאדה קבוצה גדולה של ישובים שסובלים מנזק ישיר ונזק
עקיף - בעיקר כל ישובי התפר - למעשה מפוצים על נזק ישיר בלבד, כאשר לגבי כל
הישובים שמעבר לקו הירוק וישובי עימות אין שאלה והם מפוצים באופן אוטומטי בנזק
ישיר ובנזק עקיף. הבעיה היא לגבי ישובים שהיו בעבר ישובי גבול - ישובי הקו
הירוק בעיקר - ושבשנים האתרונות הפכו ליישובים שכל הזמן יש בהם אירועים; למשל
,
הקו של אייל, ניר אליהו, מגן שאול, ניצני עוז, אזור לכיש וכן הלאה. הם לא
מפוצים בגין נזק עקיף ולפעמים הם עומדים מול בעיות מאוד קשות. לגבי רשימת
הישובים ישב צוות מקצועי של כל הזרועות שעוסקים בנושא; הם ישבו בלעדנו - ללא
פוליטיקאים - במשך כחצי שנה. בצוות הזה השחתף גם מרכז ועדת הבטחון של המרכז
החקלאי, כי בדרך-כלל מדובר ביישובים חקלאיים. הם הוציאו ישובים מהרשימה ואנחנו
תמכנו בזה. לדוגמא, הוציאו את חקוק, מחניים, גינוסר שעוד היו ברשימה, ופה אחד
קיבלנו שלגבי היישובים האלה זה כבר לא רלוונטי כיוון שהם לא עומדים יום-יום
מול אוכלום יה עויינת. לכן זאת הרשימה שהורכבה בחלקה מרשימות קודמות ובחלקה
הוצאו ישובים ונכנסו ישובים
.
חי קופמו; אפשר לראות את הרשימה
?
עי סולודר
כן. מאחר וקבע את זה צוות מקצועי מאוד משולב אנחנו
קיבלנו את מה שהם קבעו, כי חשבנו שצריך להכניס סדר
בעניין הזה. אנחנו רק בדקנו אם לא נשמט משהו שכן עומד בקריטריונים, כי אנחנו
יודעים שאם משהו הושמט מאוד קשה להכניס אוחו אחר-כך. ואכן, כאשר איחדו את כל
הרשימות לרשימה אחת, נשמטו ממנה שני שמות ויש כאן תיקון בחתימתו של מר קורמן
-
רמות ברמת הגולן וגשר, ומי שמערער על כך שגשר הוא ישוב ספר, שיבוא לראות. כמו
כן יש 4 תיקונים של שמות - הכל כתוב בפנייה. אני מאוד ממליצה לאשר את זה, כי
באמת לא עסקנו בזה פוליטית אלא עניינית גרידא, לפי קריטריונים
.
)



(
י' גולדברג; לגבי ועדת המשנה של ועדת הכספים, אנחנו לא עסקנו
בנושא הזה, אני רואה את הרשימה לראשונה
.
ע' סולודר; לא היית בישיבה הזאת
.
י' גולדברג
לא עסקנו בנושא הזה בכלל ואני רואה לראשונה את
הרשימה הזאת, ואם התנהל איזשהו דיון, ציפיתי לפהות
שאקבל איזושהי רשימה. אף פעם לא קיבלתי הומר ולא ידיעה שמתקיימת ישיבה. אנהנו
ישבנו בוועדת המשנה על נושא אהד מרכזי, וזה עניין שעד היום לא מצא את פתרונו
,
על הנזקים בקו העימות מרגע שצה"ל מכריז על מצב בטהוני ומפסיק את העבודה
ביישובים - האם תשלום הנזק הוא רק כאשר השבתת העבודה היא לפהות 48 שעות, 24
שעות, 12 שעות או 6 שעות. אני טענתי - וטוען גם היום - שצריך לשלם את הנזק
מהרגע שצה"ל מפסיק את היישובים כתוצאה ממצב בטהוני, כי זה מצטבר. בדרך כלל אם
נכנסת הוליית מהבלים, לוקה 8 שעות עד שמהסלים את המהבלים ומשביתים את היישובים
להצי יום או יום, אז הלן יום עבודה. ואם מדובר על פעילות מהסוג הזה במשך שנה
שלמה זה מצטבר להפסד של ימי עבודה רבים. ב-89, למשל, היו כ-160 יום של אירועים
כאלה ביישובים מסויימים, ולא יתכן שהצי שנה ישוב לא יעבוד ואף אהד לא יפצה על
כך. זה מצב אבסורדי, שלצערי עד היום לא מצא את פתרונו
.
בזמנו הצעתי למר שטאוב ללכת על איזושהי קונספציה ושנעשה אפילו ניסוי על
-
מנת להסדיר את הנושא, אך לצערי עד היום הדבר לא מוסדר. אני לא רואה את השלום
קרב ליישובי הצפון, לדאבוני, הבעיות האלה בעינן וצריך להימצא פתרון. לא יתכן
שמהרגע שצה"ל מודיע על מצב בטחוני ומפסיק את העבודה - לא מרשה לחקלאים לצאת
לשדות ולא מרשה לעובדים לעבוד - לא ישולם על זה אלא רק לאהר 48 שעות. מאהר
ולרוב כל האירועים האלה מתרחשים ומסתיימים תוך 12 שעות, היה מקום להחליט
שישלמו את הנזק מהרגע שהצבא מכריז ועוצר את התנועה
.
לגבי רשימת היישובים, אני כבר רוצה להעלות ישוב אחד שאינני רואה אותו
ברשימה והוא יישוב קו עימות - ריהניה. ישובי קו עימות הם ישובים שנמצאים בקשת
הארטילרית או שנפגעו בפועל, לא יעלה על הדעת שישוב כמו ריחניה לא יהיה ברשימה
,
ואני מבקש להוסיף אותו. מאחר ואני לא ישבתי על השמות, אני מבקש שאם ריהניה
נשכה מהרשימה שתכניסו אותו, כי הוא נמצא בתוך קווי העימות. הוא צמוד לעלמה
-
עלמה מופיעה ברשימה וריהניה לא
.
היו"ר מ"ז פלדמ
האם יש הסבר לכך
?
יי גולדברג; לא, הוא בוודאי נשכה, ואני עומד על כך שייכנס
לרשימה. בריהניה היה פיגוע בתוך היישוב, וזה השוני
הבטחוני בין ישובי קו עימות שהיים בתוך הטריטוריה ולא היתה להם איזושהי בעיה
לבין ישובים שנפגעו בגופם, ולכן ריחניה שונה. אני לא עברתי על הרשימה, אבל אני
רוצה שיהיה ברור - אני מצטרף לרשימה בתנאי שכלולים בה כל היישובים של יהודה
שומרון וחבל עזה, כל היישובים של הבקעה והערבה
-
עי סולודר
אמרתי שהיישובים מעבר לקו הירוק כלולים אוטומטית
.
יי גולדברג; אני אומר לפרוטוקול "כל אותם היישובים", בשביל שלא
יווצר מצב שלאחר מכן יפנה אלי אחד מהיישובים ויאמר
לי; 'אני לא ברשימה'. באופן עקרוני אני בהחלט מכבד את המערכות שבדקו את
העניין, וכפי שחה"כ סולודר אמרה פה, לא יעלה על הדעת שחקוק יהיה ישוב ספר בו
בזמן שישוב שנמצא על קו הגבול לא יימצא באותן הרשימות. אגב, בין השאר ראיתי
ברשימה את אלומות. האם לאלומות יש שטחים למטה, לאורך הירדן
?
עי סולודר; כן
.
יי גולדברג; אם יש להם שטחים למטה, יש מקום להכליל אותם
ברשימה. במידה ולא, דינם כדין נוה עובד והיישובים
האחרים שנמצאים באותה שורה. אני אמרתי את הדברים האלה גם לפרוטוקול וגם לאנשים
שיושבים כאן ומלווים את הנושאים האלה במשך שנים רבות, ואני עומד על כך שריחניה
גם כך תימצא ברשימה, כי היא ישוב קו עימות
.
)



(
ס' טריף; אדוני היו"ר, עם כל הכבוד שאני רוכש לוועדה
המקצועית שבדקה את העניין, לא עולה על דעתי - כמו
שאמר חברי חה"כ גולדברג - שריחניה תישכח. אני הייתי בקו הזה כמה שנים טובות
,
זה ישוב צ'רקטי שסבל מפעילות תבלה והוא גם עומד בקו הארטילרי ולכן הוא צריך
להיות בפנים. אני מבקש עוד הבהרה להבי הרשימה הקיימת - האם כשכתוב "פקיעין
"
מתכוונים לפקיעין החדשה או פקיעין הישנה, הדרוזית? כי השטתים של פקיעין החדשה
והישנה הם אהד ליד השני. כדאי להבהיר את העניין, כי גם פה לא יעלה על הדעת שכל
ועדה מקצועית שלא תהיה תקבע שהשטחים של פקיעין החדשה, שהם דרומית לפקיעין
,
יהיו כלולים ופקיעין הישנה לא תהיה כלולה
.
עי סולודר
אני קיבלתי את זה כפקיעין, לא ידעתי שיש פקיעין
חדשה וישנה
.
סי טריף; הייתי רוצה ששני הפקיעין יהיו ברשימה
.
ח' קופמן
מקובלת עלי העבודה שנעשתה, אני חושב שזה תשוב
מאוד, בעיקר לאחר שקמו כל-כך הרבה ישובים מ-1961
.
זה לא רק עניין של יותר ליברליות, אלא נוספה כמות עצומה של מצפים ויישובים
.
עי סולודר
השינויים התבקשו בעיקר בגלל האינתיפאדה
.
חי קופמן
אבל בלי כל קשר לאינתיפאדה, משהו קרה במפה של ארץ
-
ישראל. הנקודה שקצת לא נראית, היא שאין ליישובים
שהוצאו מהרשימה זכות עירעור. פתאום קמים בבוקר, קוראים שנכנסו לרשימה 60
ישובים, יצאו ממנה 19, ואפילו לא יודעים איזה, זה כתוב במסמכים הפנימיים. אמנם
לא ראיתי ברשימות משהו חריג,, ואני בהחלט מכבד את הוועדה המקצועית והדקדקנות
שלה, אבל אני חושב שכאשר צה"ל לוקח מיישובים זכויות שהיו להם, צריכים לתת
ליישובים זכות עירעור למשך חודשיים-שלושה
.
עי סולודר; אני רוצה לענות להערות של חה"כ גולדברג, ואני
מציעה שנשמע אחר-כך הסבר מהמקצוענים. נכון שלא
נחנו תשובה לבעיה האמיתית והקשה שחה"כ גולדברג העלה. דנו הרבה מאוד על העניין
הזה והוצעו כמה רעיונות - אחד מהם שנכמת את הפסד שעות העבודה כימי מילואים
ואפילו נשנה את זה בחקיקה. אנחנו לא חספקנו לעשות את זה כי העניין הוא די
מורכב. יחד עם זה, כפי שמר שטאוב אמר לנו באחת הישיבות בעבר, נהגו לתת
ליישובים האלה הקלות שבמידה מסויימת היו מפצות. בטיפול של הוועדה שלנו בדרך
-
כלל הצלחנו והאוצר קיבל את עמדתנו - מס הכנסה הסכים לשחרר ממס הוצאות עודפות
את ג'יפי הבטתון שעובדים הרבה מאוד בקווים האלה, מדובר ב- 220 ג'יפי בטחון וזה
כמה מליונים טובים, כי הכירו בזה שאלו ג'יפים שמשמשים אך ורק לפעולות בטחון
.
זו גם הקלה למיגזר הזה. לכן, יכול-להיות שחה"כ גולדברג לא היה בישיבה שהחלטנו
להטיל על צוות לבדוק את העניין הזה, כי נתקלנו שוב ושוב בעיות של היישובים שיש
להם כל הזמן נזקים, והנזק העקיף הוא לפעמים הרבה יותר קשה מכל מיני בחינות
מהנזק הישיר
.
חי קופמן
הפטור ממס לג'יפ עוזר לרכוש המשותף, אבל לא פותר
את בעיית הנזק האישי
.
עי סולודר; אבל זו הקלה כללית. אין לי ספק שהבעיה שחה"כ
גולדברג מעלה היא בעיה. השתדלנו לפתור אותה אך לא
הצלחנו, ואני מקווה שבכנסת הבאה יהיה לזה המשך
.
חי קופמן; אגב, יש לי הצעת תיקון. אני מציע שבמקום 48 או 24
שעות, יוחלט שאם סך-כל השעות בחודש עברו מינימום
מסויים, הנזק ישולם. לא הייתי הולך על כל 4-3 שעות
.
עי סולודר; אני מציע שנשמע הסבר מקצועי לגבי הרשימה, כי
ההחלטה אלו ישובים יהיו בפנים ואלו בחוץ נעשתה על
-
ידי צוות מאוד מקצועי - ולא פוליטי. אינני יודעת אם צריך לתת זכות ערעור, כי
'
כאשר הכניסו את היישובים לרשימה, הישובים לא ידעו זאת וחלקם אפילו לא יודע מה
)



(
זכותם, ואני מקווה שלא יגיע הרגע שהם יזדקקו לזה; אבל היו באמת כמה ישובים
ברשימה שזה היה אנכרוניזם. אחד הצידוקים לבך שהעניין הזה התקבל פה אהד, הוא
שנתנו קריטריונים ברורים. זה לא אומר שלא יכול לקרות משהו באחד היישובים שאינם
ברשימה, אבל אם אתה מכניס לפי קריטריונים אז יש לכך איזושהי סבירות. מדובר
ביישובים הקלאיים וביישובים שהם על הקו הירוק, קו התפר, שבאופן בולט מאוד
עומדים מול אוכלוסיה עויינת. לגבי מה שמעבר לקו הירוק, שם רק הוספנו: כל ישוב
חקלאי שמעבר לקו הירוק - אם זה התנחלות או ישוב - מקבל נזק ישיר ונזק עקיף
באופן אוטומטי, מקדמת דנא, מרגע היווסדו. שם בוודאי לא גרענו
.
די שטאוב; קודם כל ברצוני לענות להה"כ גולדברג, שעורר את
שאלת ה-48 שעות או 24 שעות של נזק שלא מוכר. זה
שייר

לצד המהותי של אופן תשלום הפיצויים. כרגע לא באנו בעניין הזה, וזה
לגיטימי שהנושא יידון בפני עצמו, אך היום הבאנו את היישובים שאנחנו רוצים
ראשית כל שיוכרזו כיישובי ספר. הבעיה שחה"כ גולדברג כל הזמן מעורר היא בעיה
בפני עצמה, אבל מהותית, מבחינת תשלום הפיצוי ולא לעצם ההכרזה על היישוב כיישוב
ספר. דבר שני, מאז קיום החוק, משנת 61 שהבעיה של ישובי ספר קיימת, אנחנו תמיד
הסתמכנו על חוות דעת של הגורמים המקצועיים - הצבא, המשטרה, משרד הבטחון, ועל
-
פיהם המלצנו בפני שר האוצר שיכריז על היישובים האלה. זה לא אומר שנשיב ריקם
מישהו שיבקש לדון ברשימה של ישוב-שניים-שלושה. אנחנו מוכנים לקבל את השמות של
היישובים, להתייעץ עם הגורמים המקצועיים, להביא חוות-דעת של שר האוצר ולהביא
את זה לדיון. איננו פוסלים אפשרות לאשר ישובים גם אחרי אישור הרשימה
.
חי קופמן; אתה תסכים אתי שיש הבדל גדול אם האדם או המוסד או
הכפר היה פטור עד היום, ופתאום ללא הודעה מוקדמת
אומרים לו
יממחר בבוקר אתה לא בתוך הרשימה
'.
די שטאוב
אתה מדבר על המחיקות. אני מדבר כרגע על התוספות
.
ח' קופמן
לגבי התוספות, ברור שאם מישהו מעלה מחר נקודה
חדשה, הוא יכול לבוא ולבקש להיות ברשימה
.
די שטאוב
אני רוצה לומר שגם לגבי היישובים שאנחנו מוחקים
אותם, וכולם הסכימו שאין מקום להשאיר אותם - לא
תהיה שום בעיה, אם ישוב מסויים יקום ויגיד יאני רואה את עצמי מקופח ואני מבקש
שזה יובא לדיון' ידונו בזה ויחליטו אם להחזיר אותו או לא
.
גי גל: מה הפרוצדורה של הכנסת ישוב לרשימה
?
עי סולודר
אין שום פרוצדורה. אנחנו מתייעצים עם הגורמים
המקצועיים ומביאים לאישור ועדת הכספים
.
(
היו"ר מ"ז פלדמן יוצא, ממלא את מקומו - חה"כ י' גולדברג
)
טי סולודר
מר קורמן, תקריא את הרשימה של היישובים שהוצאו
,
שהחברים יראו שזה בסדר
.
יי 7זורמו
19 הישובים שנמחקו - איילת השחר, אליפלט, בירנית
,
גינוסר, חולתה, חקוק, עין זיתים, עמיהוד, אלמגור
,
נחלי שלמה, יסוד המעלה, כפר הנשיא, מבקיעים, מחניים, משמר הירדן, נחל צופר
,
שדה אליעזר, צאלים וגבולות. אלו ישובים שמעולם לא תבעו ולא להם נזקים, הם
רחוקים מהגבול
.
היוייר יי גולדברג
לגבי יסוד המעלה הדבר לא נכון, השטחים של יסוד
המעלה הם מעל לשטחים של גונן
.
יי קורמן
לא מדובר על השטחים, מדובר על המשבצת הקבועה של
היישוב
.
)



(
היו"ר ' גולדברג; אם כך, אלומות, ששאלתי עליה קודם, היא בדיוק באותה
משבצת-. אם אלומות זה ישוב ספר, אז יסוד המעלה זה
ישוב ספר סופר
.
י קורמן
אני רוצה להבהיר - אנתנו עבדנו כצוות על-פי
קריטריונים מאוד-מאוד קשוהים. אהד מהם היה הסיווג
הצבאי. כלומר, נכון שיש היום ישובים שהם בקו העימות, אבל אינם מסווגים על-ידי
צה"ל ככאלה, כי הם לא ישובי הגמ"ר. היות וצה"ל הוא זה שהחליט על ישובי ההגמ"ר
,
הקריטריון לישוב ספר הוא ישוב הגמ"ר. אם רוצים להכניס לרשימה ישוב שאיננו ישוב
הגמ"ר, צריך להכניס אותו לישובי הגמ"ר ואז הוא ייכנס גם לרשימה, או להחליט
שהקריטריון הזה לא תופס. לפי אותו קריטריון בחרנו גם את היוצאים - צה"ל מגדיר
את אלומות כיישוב קו עימות בגלל טווחי הארטילריה ולא מגדיר את יסוד המעלה
כיישוב עימות. היות והקריטריון של הוועדה עמד על-פי הגדרות צה"ל, ישוב אי נכנס
לרשימה וישוב בי לא. זוהי הבהרה לשאלותיכם לגבי מי בפנים ומי לא
.
היו"ר יי גולדברג; אפשר לראות את המפה הצה"לית
?
יי קורמן
כן. אין שום בעיה
.
ח' קופמן; מר שטאוב, אתה יודע איפה נמצאת אלומות
?
די שטאוב
לא בדיוק
,
חי קופמן
כדאי שתדע - ליד פוריה, למעלה. איך אפשר להסביר
שיסוד המעלה שעשויה חס וחלילה להיפגע מהלבנונים
אינה ברשימה
?
עי סולודר; אבל גם חולתה הוצאה מהרשימה, והיא יותר למעלה
.
היו"ר יי גולדברג; אני רוצה להתייחס לכמה דברים. דבר ראשון, לגבי
היישוב ריחניה - הוא נחשב ליישוב הגמ"רי, יש לו
תאורה בטחונית, הוא ישוב קו עימות והוא כלול בכל הקריטריונים. לא במקרה העליתי
את ריחניה ותמוה בעיני שהוא לא ברשימה
.
סי טריף; לא קיבלתי תשובה לגבי פקיעין
.
היו"ר יי גולדברג
עוד רגע. ראיתי את רשימת המחיקות. תבינו, באיזשהו
מקום צריך לעבור קו, אם לא יעבור קו הרי כולם יהיו
בפנים, ולפעמים בין הקו לבין ישוב שבא אחריו המרחקים הם לא גדולים
.
סי אלחנני
אין מפה של ישובי קו העימות
?
היו"ר יי גולדברג; אולי אפשר להביא את המפה של ההנחות במס? זה יעזור
לנו
.
עי סולודר; אני מציע שלא נהיה כולנו גנרלים, אחרי שישב על זה
צוות מקצועי
.
חי קופמן
אני לא מתפעל יותר מדי מהגנרלים שלנו. ראינו אותם
במלחמת המפרץ
.
היו"ר יי גולדברג; בכל זאת, אני מציע להכניס את ריחניה, כי לפי כל
אמות המידה שאני מכיר - ואני מכיר את אמות המידה
-
הישוב הזה נכלל בהן. העליתי רק את ריחניה ולא ישובים אחרים, כי פשוט לא ישבתי
על הרשימות עצמן ולא בדקתי לגופו של עניין. אני מכיר את הרגישות של הבעיות
האלה, והנושא חייב להיות ברור מאוד. אני ארצה לשמוע
א) את ההתייחסות לגבי
ריחניה. אם התשובה היא שאין אפשרות להכניס את ריחניה לתוך האישור הזה וכל
הרשימות יצטרכו לחזור, אני לא אסכים שיישוב קו עימות אחד ייפגע בשינוי של
)



(
רשימות, כי לדברים האלה יש משמעויות מעבר לישוב אחד שכן נמצא ברשימה או ישוב
שני שלא נמצא. אם הרשימה הזאת היתה נמסרת לפני כן והיו יכולים לבדוק אותה
ולעקוב אתריה, היינו יכולים לערער
.
די שטאוב
רבותי, אין לי שום דבר נגד ריחניה ויתכן מאוד שאתה
צודק שצריכים להכנים אותה, אבל כאשר במשך תצי שנה
אנשי מקצוע מכל הזימים ומכל הגורמים ישבו ודנו בנושא, אז אנחנו לא יכולים תוך
רגע אחד להחליט שריחניה כן או ריחניה לא. אני יכול דק להתחייב בשם משרד האוצר
לגבי ריחניה - ואולי יתעוררו עוד כמה שמות - שאנחנו נדון בזה, נתייעץ עם
הגורמים המקצועיים, ונביא את העניין להחלטת ועדת הכספים. אבל זה איננו סותר את
מה שאנחנו מציעים, כי אלה הם דברים שאושרו על-ידי בעלי מקצוע
.
ס' טריף; עם כל הכבוד לוועדות המקצועיות שאנחנו מכירים
אותן, לא יעלה על הדעת שיבואו לדיון בעניין רגיש
כל-כך כשיישוב צירקסי שיושב בקו העימות לא ייכלל כאן. אני גם לא מבין למה
עדיין אינני מקבל תשובה לגבי פקיעין. אני דוחה על הסף אפשרות שעכשיו כן נחליט
לגבי אלו, ולגבי היתר ייעשה דיון. אני יודע מתי ייעשה הדיון הבא. לכן צריך
להחליט על כל העניין
.
די שטאוב
אני תושב שאמרתי זאת בצורה ברורה - אין לנו שום
התנגדות לדון גם פקיעין וגם ריחניה ואולי בעוד כמה
ישובים נוספים כשיתעורר העניין
--
סי טריף; על-פי חוק, פקיעין נמצאת ברשימה
.
די שטאוב
אין כל בעיה. כל ישוב - גם לולא הייתם מעוררים
עכשיו שאלות של ריחניה ופקיעין - אם יבוא מישהו
מאחד היישובים או אחד מחברי-הכנסת ויציעו לדון בזה, אנחנו בהחלט מוכנים בכל
כובד הראש לבדוק את הבעיה ולהביא את דעתנו ודעתו של שר האוצר. אבל זה לא יכול
להיות כבן ערובה, שלא נאשר את אלה שכולם מסכימים שצריכים להיות בפנים
.
עי סולודר: אני רוצה להציע משהו: א) אני מקווה שגם חה"כ טריף
לא חושד שיש כאן איפה ואיפה, ישב על זה צוות
מקצועי. יכול להיות שנשמט משהו, זה קורה, והיות ופה זה לא חוק אין בעיה
להוסיף. למשל, אני רוצה להזכיר לכם שכאשר הרכבנו את הרשימה של הפטור ממס הכנסה
עין-תמר נשמטה למרות שהיא דבוקה לנאות הכיכר, ואנחנו לא יכולים להכניס אותה
חזרה כי שם מדובר בחקיקה. פה בדקנו את הרשימות, הס נעשו על-פי קריטריונים
,
אינני יכולה להגיד לך לגבי פקיעין, אם הכוונה לפקיעין החדשה או פקיעין הישנה
,
בדרך כלל התקנות האלה הם רק ליישובים חקלאיים
.
סי טריף
אני יודע שנהריה ומעלות הם לא ישובים חקלאיים
.
ח' קופמן
מר שטאוב אמר קודם שיש שלוש ערים שהן כן ברשימה
.
סי טריף
אני רואה שהקריטריונים מאוד גמישים לצורך העניין
.
עי סולודר
חה"כ טריף, הקריטריונים הם לא גמישים. נאמר שיש
שלוש ערים שכלולות ברשימה, ונאמר שייבדק כל מקרה
.
אני מבקשת לאשר את הרשימה, היות וישנם ישובים שכבר חודשים יש להם נזקים, בעיקר
בקו של המשולש; מי שהציץ ברשימה של היישובים שהציעו, בוודאי לא יחשוד בשני
אנשי תקיים שהם עשו איפה ואיפה, כי מרבית היישובים שהוציאו הם ישובים של התקיים
.
אמר כאן מר שטאוב, שהיות וכל הרשימה מוסכמת, ונשאר לברר למה ריחניה לא מוכנסת
ועל מי חלה ההגדרה של פקיעין - שנאשר אותה. אני מציעה להשאיר את פקיעין כפי
שזה כתוב
.
)



(
ט' טריף; מסכים
.
ע' סולודר
אז נשאר העניין של ריחניה. אני מבקשת מהיושב-ראש
שכאשר היום את הרשימה הזאת; בשבוע הבא יש לנו
ישיבה - אז תוך שבוע תגמרו את עניין ריהניה ותביאו אותו אלינו. הבל שנעכב את
כל הרשימה, כי ישנם ישובים שבאמת מתגלגלים הודשים וכל העניין היה למעשה גמור
כבר עם תום מושב הכנסת, וזה נסהב ונסהב. תבל לדהות את זה עוד
.
הי קופמן
כל הוועדה תמליץ להוסיף את ריהניה
.
די תיכוו; מה התפקיד של ועדת הכספים? היא לא חותמת גומי. היא
דנה בעניין, ואם היא מוצא על פניו שעניין ריהניה
לא נכלל, היא יכולה פשוט לצרף את זה. אתה נגד ריחניה, מר שטאוב
?
די שטאוב
אני לא נגד, אבל שר האוצר צריך לקבוע. זו סמכותו
של שר האוצר
.
די תיכוו; ריחניה עומדת בקריטריונים
?
יי קסר; צריך לבדוק
.
די תיכוו; הה"כ גולדברג, אתה יו"ר ישובי העימות. הישוב
ריחניה עומד בכללים
?
היו"ר יי גולדברג; כן
.
די תיכוו
אז צריך לכלול אותו. כוועדת הכספים מותר לנו לתקן
,
הובה עלינו לתקן, אנהנו לא יכולים לפרסם ההלטה
שמחר ישאלו אותנו מדוע ריחניה לא ברשימה. לכן אני מציעה לאשר את הרשימה עם
ריחנית
.
די שטאוב; בלי אישור של שר האוצר זה לא הוקי
.
חי קופמן; אני מציע שנאשר את הרשימה כולל ריהניה, כפוף
לאישור שר האוצר על ריחניה
.
גי גל; לא כפוף אלא מותנה באישור שר האוצר
.
קריאה: ואם הוא לא יאשר
?
ח' קופמו; הוא יאשר
.
היו"ר יי גולדברג; אני מבין שההצעה הזו מוסכמת על כולם
.
די שטאוב; אנהנו מוכנים בכל מקרה לבדוק את העניין ולהביא
חוות דעת תוך שבוע
.
היו"ר יי גולדברג; ועדת הכספים מאשרת את הרשימה בתוספת ריהניה, מותנה
גם באישור שר האוצר
.
סי טריף; אני מבקש לרשום בפרוטוקול שפקיעין תישאר כפי שהיא
רשומה ברשימה
.
היו"ר יי גולדברג; אין צורך. היא רשומה. ובכן, אישרנו את רשימת ישובי
הספר. כמו כן אושרה האכרזה על האחזויות והתנחלויות
חקלאיות
.
מר שטאוב, אני מצפה שלגבי התקנות שהתחלנו בהם, בנושא של הזמן שעבורו
משולם נזק כאשר צה"ל מכריז על מצב בטחוני, יגיעו לקיצור ל-8 שעות
.
)



(
אישורים לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
היו"ר י' גולדברג
יש כאן שלוש בקשות של שר האוצר לאשר עמותות לפי
סעיף 46 לפקודת נוס הכנסה - ידידי מכון ואן ליר
,
ירושלים; עמותת אלרתמה - להסברה, מניעה וטיפול במכורי סמים ו~ד.ר. עזרה
לסופרים עבריים. מאושר
.
קביעת אזורים לעניין התוספת לפי חוק לעידוד השקעות הון
עכשיו יש בקשה של האוצר בעניין מתן מעמד של אזור פיתוח. מר גצל, בבקשה
.
לי גצל; ישנה בקשה של שר האוצר ושר התעשיה לקבוע את תחום
אזור באר-שבע, כלומר הפריפריה, כאזור פיתוח אי
.
אנחנו תחמנו את זה בגבולות של קו אורך וקו רוחב, וזה מצויין במפה שמצורפת
לתקנה. חיות והעיר באר-שבע קיבלה מעמד של אזור פיתוח אי לפרק זמן קצוב, אנחנו
מבקשים לתת לכל התחום הזה מעמד אזור פיתוח אי לזמן לא מוגבל, אלא אם תחליטו
אחרת
.
היו"ר יי גולדברג; כלומר, רמת חובב תהיה אזור פיתוח אי
.
לי גצל; לא, רמת חובב היא כבר מחוץ לקו. כלומר, הקו מתחיל
במערב מרמת חובב והולך מזרחה
.
חי קופמן; אתה רוצה לומר שיהיה מצב אבסורדי, שבאר-שבע תהיה
אזור פיתוח אי וכל מה שדרומה ממנה לא יהיה אזור
פיתוח אי
?
די תיכון
אדוני היו"ר, אני נגד. אין שערוריה יותר גדולה ממה
שעושים שני השרים הללו. אנחנו נתנו את המעמד הזה
לבאר-שבע, ורק לבאר-שבע, לפנים משורת הדין. חשבנו שישנה בעיית תעסוקה קשה
ביותר בעיר, ולכן טוב עשתה הוועדה שאישרה כהוראת שעה מעמד של אזור פיתוח אי
לבאר-שבע. אבל החוצפה של אנשים מעומר עוברת כל גבול. עומר זה סביון של הדרום
.
מי שנותן הקלות של אזור פיתוח אי לאזור תעשיה שמוקם בעומר, כי באר-שבע לא
מוצאת חן בעיניו משיקולים כאלה או אחרים, עושה טעות חמורה ביותר. אם הוועדה
תאשר לעומר אזור פיתוח אי, אנחנו לא נוכל להסתכל יותר לאיש בעיניים, כי אנחנו
עושים צחוק מכל העסק והעניין הזה קובר את כל המפה. לכן צריך לומר לאנשים הללו
לא, גם במקום ששני השרים, משיקולים שונים, לא יכלו לומר לא. אם סטף ורטהיימר
רוצה לקבל הטבות של אזור פיתוח אי, יואיל בטובו ללכת לבאר-שבע או לערד או
לדימונה או לירוחם או למצפה רמון. כושר התחרות של עומר עולה פי כמר, וכמה על
כושר התחרות של כל עיר אחרת שנמצאת דרומית לראשון לציון. לכן אני קורא לכם
,
רבותי חברי הוועדה, שלא לאשר את העניין הזה, גם משום שהעניין לא צודק ובשל
הכניעה ללחצים שנעשו כלפי אותם השרים. צריך לומר לעומר לא באל"ף רבתי
.
חי קופמן
אני לא הייתי רוצה לחלוק על חה"כ תיכון, אבל פה
אני קצת מתפלא. מבחינת תעסוקה, אפילו כאשר דיברנו
על חוק האבטלה וכל מה שקשור בזה, בשבילי אין שום הבדל אם המפעל מוקם בבאר-שבע
או בעומר. אגב, אני לא בקיא בכל הנושא של סטף ורטהיימר, אני שומע זאת פעם
ראשונה. אני לא רואה שום הבדל בין המקרה שלפנינו לבין אנשי פתח תקווה שעובדים
בתעשיה האווירית וחוצים את סביון בדרך לשם או בחזרה. אני מדבר על אזור תעסוקה
שלא נמדד בשני קילומטר בתוך העיר. ההיפך, שאלתי למה זה נעצר באיזשהו מקום, כי
מה רע אם מישהו רוצה להקים פרוייקט יותר דרומה. עקרונית, אני לא רואה שום הבדל
מבחינח הפתרון התעסוקתי לאנשי באר-שבע אם מקום התעסוקה הוא במכתשים, ברמת

חובב, במיתר או ליד עומר
.
)



(
די תיכוו; אם כך, צריך לתת לכל מדינת ישראל אזור פיתות אי
,
כי אני לא רואה הבדל אם המפעל יקום בתל-אביב או
בראשון
-
חי קופמן; פה מדובר על פתרון בעיית התעסוקה של באר-שבע
.
די תיכון
זה גם עניין של מעמד העיר. העיר הזאת עבדה וקיבלה
אזור פיתות אי לעצמה לפנים משורת הדין. לא לחינם
הוצאנו את באר-שבע בשעתו מן הסיווג של אזור פיתות אי; תשבנו שהעיר הגיעה
לבגרות ולכן אין מעמדה שווה למעמד של ערד, דימונה, ירוהם, אופקים ונתיבות
.
אתר-כך באו ואמרו לנו - בבאר-שבע ישנה בעיה תעסוקתית קשה ביותר, אז רצינו
לעזור לעיר ונתנו לה מעמד-על לתקופה מאוד-מאוד מוגבלת. מה אנתנו אומרים עכשיו
?
שה"פלבאים" יגורו בבאר-שבע וההכנסות ילכו למועצה מקומית עומר. אני יודע שיותר
נעים להיות בעומר מאשר בבאר-שבע, עומר היא סביון. לכן אני אומר, מי שיורד לנגב
ורוצה לקבל הטבות של אזור פיתוח אי לפנים משורת הדין, יואיל בטובו להסתדר
בתוככי באר-שבע; יש שם אזורי תעשיה שלמים שמצפים ליזמים. כל אחד רוצה לעשות לו
את הסידור שלו, רוצה לתפוס לו את העיר שלו, מחר הוא יבקש שנוציא את אזור
התעשיה של עומר מעומר בשל בעיה כזו או אחרת. עם כל הכבוד לאיש, והוא יזם
מעולה, יואיל בטובו ללכת על-פי המפה שנקבעה ולא נשנה בשל כך את מפת העדיפויות
,
כי ברגע שנותנים לסביון לא נוכל יותר לעמוד כנגד איש
.
חי כץ: רמת חובב וגם באר-שבע הן אזור פיתוח אי וכאן נעשה
איזשהו ייחוד של השטח. יש כאן יזם שרוצה לרדת
ולפתח דברים בדרום, כפי שהוא עושה בהצלחה רבה בצפון, בכספו הפרטי. אני תושב
שבנגב חסרים יזמים כאלה ושמצב התעסוקה הוא בעייתי מאוד. כולנו מכיריס את
הנתונים ואת היקפי הבנייה, ולדעתי בנגב צריכים שישה פארקים תעשייתיים ויש מקום
לעוד. כפי שסטף ורטהיימר הציג את הדברים, הוא לא יגיע לבאר-שבע ולא למקומות
אחרים
.
קריאות
למה לא
?
חי כץ: הוא טוען שעיר גדולה פשוט תחנוק אותו מבחינת
הארנונה
.
די תיכוו
אז אתה מצדיק את מה שאני אומר
.
עי סולודר
אני אצביע בעד הבקשה, כי אני מברכת כל יזם שהולך
לנגב, ומבתינה זאת בעיני באר-שבע ועומר הן אותו
האזור, אני רואה את עומר כפרבר של באר-שבע. אנשים מבאר-שבע יוכלו לעבוד בעומר
ולהיפך, כי באזור הזה יש אוכלוסיה גדולה. המיקום של המפעלים לא חייב להיות
בתוך באר-שבע, בסך-הכל אנחנו מדברים על רצף שמתחיל מדרום לרמת חובב, והאזור
הזה לא משופע ביזמים שרוצים לבוא אליו. אני מוכנה במקרה הזה לתת הקלות ליזם
שהוכיח את עצמו - ואנחנו לא מדברים על מישהו שלא הוכיח את עצמו - מי שמכיר את
המפעלים של סטף בתפן, יודע שאנחנו צריכים להתברך בעובדה שאזור הגליל הפך לאזור
מייצר ומייצא ושהאנשים שם עובדים בתעשיות מתוחכמות. אני מוכנה לתת הטבות לאדם
כזה, שמשקיע מכספו; נכון שכל אחד משקיע מכספו אבל לא ראינו כל-כך הרבה תעשיות
שהן סיפור הצלחה
.
לגבי לא משנה אם המפעלים יהיו בתוך באר-שבע, הרי כולנו אומרים שצריך
להוציא את אזורי התעשיה מהעיר - לשם כך הקימו את רמת חובב, כדי שלא תהיה בעיר
תעשיה מזהמת. אמנם התעשיה של סטף ורטהיימר היא תעשיה מסוג אחר, אך דווקא פה
פתאום נגיד שזה מוכרח להיות בתוך העיר? מדוע? אני חושבת שהתעשיה שלו היא בעלת
אופי מיוחד, והעניין של הארנונה, בעיקר בשנים הראשונות, הוא נכון. אני מאלה
שמוכנה בהרבה מקרים לומר שהארנונה תלך לשיפור של המקום ולפיתוח התעשיה
.
לסיכום, אני תומכת בכל דבר שיכול לתרום לתוספת תעשיה מתוחכמת, שבכל 5 שנים
מכפילה את הייצור שלה. אני אצביע בעד בשתי ידיים
.
)



(
ג' גל: ממעקב אחרי סטף ורטהיימר והשגעונות המיוחדים שלו
,
אם לא יאשרו לו בעומר חוא לא יילך לבאר-שבע. מן
האספקט התעסוקתי, בעיני עומר ובאר-שבע הן אותו הדבר. יש בעיה עם ארנונה, אבל
לדעתי זה לא עומד כרגע על סדר היום, ואני מציע לאשר את הבקשה
.
היו"ר י' גולדברג: מי בעד? 3. מי נגד? 1. הבקשה אושרה
.
לי גצל
רק רגע, אתם רוצים לקבוע את זה לזמן קצוב? כי
לבאר-שבע הקצבנו 4 שנים
.
היוייר יי גולדברג; אני נגד להעניק מעמד של אזור פיתוח אי לבאר-שבע
,
לעומר ולאזור הזה, כי זה פוגע ממילא באזורים
הרחוקים יותר. אבל
-
די תיכוו; אני מבקש להדגיש שאני הצבעתי נגד
.
היוייר יי גולדברג; אם זה חל על האזור של באר-שבע - אני מכיר את סטף
,
אני חושב שאם חוא רוצה לרדת להקים שם מפעל, הוא לא
יקים אם לא יאפשרו לו את התנאים שלו
.
די תיכוו; אם הוא היה אומר לך את זה בתל-אביב, גם הייתי נותן
לו אזור פיתוח אי
?
היוייר יי גולדברג; לא
!
עי סולודר; היה כבר סיפור בירושלים
.
די תיכוו; אני משתומם על החלטת הוועדה, אני מבקש רביזיה
לשבוע הבא, עדיין אפשר. אני רוצה לבדוק את העניין
.
יש מה שנקרא "עיר שזקוקה לסיועיי ויש שכונה שלא זקוקה לסיוע. כל שכונה תקים
אזור תעשיה - יפה מאוד
!
עי סולודר; אני מתייחסת לבאר-שבע, הוסיפו בה 10,000 יחידות
דיור והרבה עולים. איפה כולם יעבדו
?
חי קופמן; למה לא קראתם לי להצבעה? אני חושב שסטף צריך
להתקרב לבאר-שבע, כי התדמית שלה היא כל-כך"דאון
".
היוייר יי גולדברג; זה יבוא שוב לדיון בשבוע הבא, תוכל להוריד את זה
.
תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור
.
צורת עריכתו ודרכי הגשתו) (תיקון). התשנ"ב-1992
היוייר יי גולדברג; אנחנו מאשרים את תקנות המועצה להסדר ההימורים
בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו
ודרכי הגשתו) (תיקון
).
(
היוייר מייז פלדמו חוזר
).
)



(
קרן הבטיחות למלחמה בתאונות דרכים
היו"ר מ"ז פלדמן; אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום - קר; בטיחות
.
מר ברוך לוי, בבקשה
.
בי לוי; אני אומר בקצרה מה זו קרן בטיחות ואחר-כך אציג את
הבעיה. זו קרן מיוחדת שאליה עוברים $5 מביטוח
החובה שכל נהג משלם על רכבו. זה חוק שיצא ב-75 והקרן הוקמה בשנת 80 בערך
.
מ-1980 עד 1987 הקרן היתה
3%
מעלות תעריף ביטוח החובה - נניח שנהג שילם 100
ש"ח עבור ביטוח רכבו, 3 ש"ח הועברו לקרן הבטיחות בדרכים. בשנת 1987, בגלל היקף
הפעילות שלנו, ביקשנו מהאוצר להגדיל את זה ל-6%, האוצר התנגד, הממונה על
הביטוח התנגד, אנחנו הופענו בפני ועדת הכספים ושיכנענו אותה; הוועדה הגדילה את
חלקה של הקרן ל-5%, וכך הפעילויות הורחבו. אני ביקשתי ממנהל הקרן וממנהל מינהל
הבטיחות לבוא לכאן, כדי שאם יהיה צורך להסביר
.
די תיכון; מה הבעיה
?
בי לוי; הבעיה שלפני כשנתיים הועלו דמי הביטוח ב-10%
והוחלט להעלות את הסכום המועבר לקרן ב-10% של 95%
מתעריף הביטוח
.
היו"ר מ"ז פלדמן; זאת אומרת שחלקה של קרן הבטיחות הוקפא
.
די תיכון; אם אני זוכר טוב, אנחנו אישרנו התייקרות רטרו
-
אקטיבית, ואז התעוררה הבעיה בגין הפסדי העבר
.
מי כהנא; אולי אני אגיד מה היה. לאחר כמה שנים שבהן עלו
התעריפים בעקבות גידול בתביעות, הוקמה ועדה
צינורית בראשות שופט בית המשפט העליון בנזון, בין היתר ביוזמת חהייכ תיכון
,
והוועדה אמרה לנוח; יעד שלא יהיו המלצות אל תבואו לכאן יותר להעלות תעריפים
'.
אנחנו העזנו פנינו ובכל זאת באנו ואמרנו; יאפשר לעצור הרבה דברים - עלויות
וכוי - אבל כספים שמגיעים לנפגעים אי אפשר לעצורי. הוועדה אישרה לנו תוספת
תעריף למטרה אחת ויחידה
-
די תיכוו; בגין הפסדי העבר
.
מי כהנא; אין סתירה בין מה שאתה אומר לבין מה שאני אומר
-
ההבדל הוא רק בטכניקה של חישוב העלויות. העיקרון
היה שמאשרים תוספת אך ורק למטרה אחת ויחידה - תביעות של נפגעים. כל יתר
המטרות, ויש הרבה מאוד - הוצאות של חברות הביטוח, הוצאות המינהל, הסוכנים - כל
המטרות האחרות הוקפאו, כלומר לא התקבלה להן תוספת. כמובן שאם אתה מגדיל דבר
אחד בלבד לפי הנחיית ועדת הכספים, ממילא האחוז של כל היתר יורד. אני מדגיש את
המילה אחוז, משום שבמונחים ריאליים זה המשיר יגדל, כי הרי התעריף נשאר צמוד
.
מה שקרה, ברגע שאתה מקפיא את האחוז לכל יתר המטרות, התוספת הריאלית שלהם היא
רק בשיעור הגידול של מצבת כלי הרכב
.
די תיכון; אנחנו לא הקפאנו את האחוז, אנחנו אישרנו את אותו
אחוז אבל לגבי סכום נמוך יותר - לא 100% אלא 95%
.
מי כהנא; אתם אישרתם בשביל חשבון התביעוח של הנפגעים שאנחנו
הגשנו, אך לכל יתר הדברים - כולל הוצאות מינהל
וכוי - לא אישרתם
.
די תיכון; בכוונה עשינו את זה! עכשיו אתה מבקש שנפשיר את זה
?
בי לוי; אני מבקש שחלקה של הקרן בשלב זה ימשיך להיות 5%
ולא 4.5% כמו שקרה עכשיו
.
)



(
די תיכוו; אבל אתה מבין מה המשמעות של זה? ש"אבנר" יבואו
לכאן ויגידו לנו שבמקום להקטין את ההפסדים שלהם
אכהכו מגדילים אותם, והציבור משלם
.
בי לוי! תה"כ תיכון, אתה אדם מנוסה ואתה הם יודע איזה רות
נושבת באוצר. קרן הבטיחות היא לצנינים בעיני
האוצר, בזמנו הם התנגדו שזה יעלה מ-3% ל-5%, עכשיו הם מנסים בדרך לא הוגנת
לשחוק בסכומים. שר התהבורה כתב לשר האוצר שהעידכון נעשה ללא ידיעתו ובלי
התייעצות איתו, בניגוד לחוק. הדבר הזה היה מעין תרגיל. אני מציע שאם האוצר לא
מעוניין בקרן, שיגיש הצעה לבטלה לגמרי. אני מוכרח להגיד לך, אתה יודע יפה מאוד
שתקופה ארוכה הייתי מנכ"ל משרד התחבורה, ולא הייתי זקוק לתפקיד של יו"ר הקרן
.
שר התחבורה ביקש ממני, דווקא בגלל נסיון העבר שלי, להיות יו"ר הקרן כדי שאוכל
לנווט את ההוצאות. ברשותך, אציג מה עושה הקרן
.
די תיכוו; כל המוסיף גורע. אני מציע לך שנקיים הצבעה עכשיו
.
תאמין לי, יש לך רוב, ועם כל מילה שאתה מוסיף
-
עלול להיכנס מישהו שמבין ולא יקבל את מה שאתה אומר... אתה כל-כך לא צודק, אבל
מה איכפת

לר
-
מצביעים בעדך
!
היוייר מייז פלדמן; רגע, בואו נשמע את נציג האוצר
.
מי כהנא; אני רוצה להסתייג מכל מחשבות ה"תרגילים" והזדון
שמייחסים לנו; לא מיניה ולא מקצתיה. אם זה היה
תלוי בנו, אולי בכלל לא היינו מעוררים את הבעיה. ועדת הכספים אמרה לנו לא
לבוא, ואנחנו בכל זאת באנו בשביל מטרה אחת ויחידה - כדי לא לגעת בכספי
הנפגעים. את זה אתם אישרתם, אן עכשיו, כשיצאה פעולה אריתמטית שהשליכה על כך
שייקרניתיי ירד והוצאות המינהל ירדו, הסוכנים טוענים שהם לא יכולים לחיות עם זה
.
זאת גזירה שאי אפשר לעמוד בה. לכן, לייחס לנו את כל המחשבות האלה - אני חושב
שזה באמת לא במקום. אנחנו פעלנו לפי הנחיות הוועדה הזאת, ואני יכול להוכיח
שאפילו באנו בהתחלה עם הצעה שהכל יעלה ב
-x-
אחוזים. אמרו לנו; תלכו חזרה. לכן
,
עם כל הכבוד למר ברוך לוי, מה שאתה מייחם לנו הם דברים שאין להם שום בסיס
שבעולם - לא חשבנו אי פעם בכיוון של שחיקת הקרן. עובדתית, יש לנו את המספרים
,
אנחנו גם שלחנו אותם אליך - תקציב הקרן הלך וגדל ריאלית בכל השנים האלה
.
תי קופמן; למרות שלא הוסיפו את ה-10%
?
מי כהנא; בוודאי, כי כשאתה מקפיא סכום, פירושו שהקרן גדלה
ריאלית לפי שיעור הגידול של מצבת כלי הרכב. אנחנו
לא נגענו בכלל באחוז של הקרן, אנחנו העלינו למישהו אחר לגמרי. עכשיו הם טוענים
שמכיוון שהעלינו את התביעות לפיצויים, גם לקרן מגיע. זאת טענה שצריכים לדון
עליה, אבל אנחנו לא נגענו בקרן. אני יכול לתת לך את המספרים בדיוק - תקציב
הקרן גדל בעשרות אחוזים מעל הריאלי
.
בי לוי; בשנת 92 נפסיד 6 מליון לעומת 91
.
היו"ר מ"ז פלדמן; עכשיו אנחנו מגיעים לקרן גופא. האם היא נחוצה, האם
היא באמת תורמת משהו למניעת המצב הנוראי של
התאונות, הפגיעות והקטל בדרכיס? ומה ניתן לעשות עם הכסף הזה על-מנת לעצור את
המגיפה האיומה הזאת
?
מי כהנא; יש בכל העניין הזה תהליך חוקי פורמלי - שר האוצר
מביא לוועדת הכספים
-
היוייר מייז פלדמו; ידוע לי שאנו יכולים רק להחליט על המלצה ולא יותר
.
נ' לוי
אדוני היו"ר, אני הבאתי נתונים כלליים גם לשנת 91

וגם לשנת 92. אקדים ואומר, אם לא היתה קרן הבטיחות
-
קרוב לוודאי שמשטרת התנועה לא היתה באה לעולם. משטרת התנועה מקבלת קרוב ל-9
מליון ש"ח מהקרן
.
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן
מה הן הכנסות הקרן
?
נ' לוי; בשנת 91 - 40 מליון ש"ח ל-9 חודשים, ועוד 20
מליון העברה משנה קודמת. בסך-הכל 60 מליון ש"ח
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אני שואל על ההכנסות, לא על מה שנותר בקופה
.
בי לוי
אדוני היו"ר, אנתנו לא תקציב המדינה. לא כל שנה
אנהנו מסיימים את התקציב מהסיבה הפשוטה - אם
הקצבנו למישהו גשר והוא לא ביצע את כל ההוצאה, הכסף נשאר אצלנו ואנהנו מעבירים
אותו לשנה לאתר מכן
.
היו"ר מ"ז פלדמן; אם ההכנסות ל-9 חודשים היו 40 מליון ש"ה, כמה זה
במונחים של 12 תודשים
?
בי לוי; לשנה זה 53 מליון. בשנת 92 ההכנסה המיועדת היא 60
מליון. הואיל והורידו לנו למעשה 10%, על ה-60
מליון האלה אנהנו מפסידים כ-6 מליון
.
היו"ר מ"ז פלדמן; אם נצרף ל-53 מליון שיית את העידכון של ה-10% שהיה
השנה, אז מגיע לכם 59 מליון, ויש לכם הכנסה מיועדת
של 60 מליון. אם כך, יש לכם תוספת ריאלית, אז מדוע נזעקתם
?
בי לוי; אנחנו מפעילים מערכות, והסר לנו הרבה מאוד כסף
.
אנחנו הרתבנו את הפעילות שלנו בטנים האחרונות
,
ואני מבקש לקרוא רק רשימה קצרה של מה שעשינו בשנה האתרונה; בתשתיות עירוניות
השקענו קרוב ל-12 מליון שיית; בתשתית בין-עירונית שהיא בתתום מע"צ השקענו 4.8
מליון שיית
.
היוייר מייז פלדמן; אתם השקעתם כספים לעבודות מעייצ, לכבישים
?
בי לוי; כן, אדוני היו"ר. אתן לך דוגמא - אם מעייצ סוללת
כביש תל-אביב-ירושלים ללא מעקה בטיחות, והמומחים
של הקרן קובעים שיש צורך בהתקנת מעקה, אז אנחנו משלמים עבורו. או אם מע"צ עושה
כביש ללא הפרדה בין הנתיב הימני והשמאלי, אנחנו עושים זאת
.
היו"ר מ"ז פלדמו; אני רוצה להבין - היום כאשר מתכננים כבישים, לא
לוקחים בחשבון את ההיבטים הבטיחותיים
?
נ' לוי; לצערי הרב, בחלק מהמקרים לא לוקחים זאת בחשבון
.
קריאה; כביש ירושלים-תל-אביב תוכנן לפני כמה שנים
.
בי לוי; נכון, הדוגמא שלי התייתסה לעבר
.
עי שנלר; ברשות היו"ר, אני רוצה לתת הגדרות כדי שהכל יתבהר
.
הקרן עומדת לרשות המינהל לבטיחות בדרכים כגוף
שצריך לתאם בין כלל משרדי הממשלה את ההשקעות בנושא בטיחות בדרכים. בתוקף
ההגדרה הזאת, התקציב שלנו נועד לעודד פעילות בנושא הבטיחות בכל אהד מהמשרדים
.
דא עקא, שבעצם כל תקציבנו מועבר למשרדים שונים ומשונים לקידום הבטיחות. עכשיו
אתייחס לפרטים - אם ניקח את נושא התשתית העירונית, הרי הרבה רשויות אחראיות על
זה - משרד הפנים, משרד התחבורה ועוד. כאשר אנחנו מאתרים בירושלים 17 צמתים
שבהם יש תאונות כל הזמן, והן לא מתוכננות על-ידי אף אחד כי הם כבר בוצעו, אז
הכסף שלנו מיועד לשיפור הצמתיס הללו. כשמתכננים כביש תל-אביב-באר-שבע דו
-
מסלולי ודו-נתיבי, נפח התנועה היומי בו היום הוא 11,000-9,000 כלי רכב
,
ומבחינת עומסי תנועה זה לא מצדיק העמדת גדר הפרדה. אלא מאי, מי שרואה עוד
שנתיים קדימה יודע ששס תהיה תנועה של 14,000 ויותר כלי רכב ליום, ואז כן צריך
גדר. כך קרה שתיכננו את כביש תל-אביב-ירושלים ללא גדר והקרן ביצעה את הגדר
כמעט במלואה, למעט מבואות ירושלים. כך יהיה שעד סוף השנה נסיים בע"ה את כל
גדרות ההפרדה בכבישים המהירים במדינת ישראל
.
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן; סליחה, מר שכלר, יש מיטרד בטיחותי ממדרגה ראשונה
כבר מספר שנים - ה'דרייב אין' - הקולנוע בכביש
אי ילון. למה אתם לא מטפלים בזה
?
ע' שנלר
בדיוק הדוגמא הזאת היא הנותנת, כשתיכננו את הכביש
אף אחד לא חשב על ה'דרייב אין', אבל אחרי שהקימו
את ה'דרייב אין' אני לקחתי את הצוות, וכשנסענו בדרך הזאת בשעות אחה"צ-ערב
,
ראינו שיש בעיה והצבנו שם הדר
.
היו"ר מ"ז פלדמו; מה שנפתר עד עכשיו זה פחות מחצי פתרון, זה רק לגבי
הנוסעים מכיוון דרום לצפון, אבל לגבי אלה שנוסעים
מצפון לדרום - זר סכנה בטיחותית ממדרגה ראשונה. כאשר בקטע של חצי קילומטר נראה
לעיני הנהגים בלילה מסך גדול ומואר שמושך את עיניהם, זה מסכן את חיי הנוסעים
בכביש
.
עי שנלר
זו דוגמא מצויינת לאי תיאום בין התכנון לביצוע
,
וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. כמו שפתרנו את הבעיה של
הנוסעים בכיוון דרום-צפון, נפתור את הבעיה בכיוון צפון-דרום
.
עכשיו אני רוצה לגעת בתחומים נוספים שלעניות דעתי חיוניים עוד יותר
.
נושא החינוך, למשל. האם ידוע לוועדה שמשרד החינוך קבע שנושא הבטיחות בדרכים
יהפוך להיות נושא חובה בבתי-הספר, ואין להם כסף להעביר את השיעורים? הגענו לכך
שאנחנו מממנים 20% מהשיעורים. יותר מזה, בשנתיים האחרונות, פעם ראשונה
בהיסטוריה, זה הפך לנושא חובה גם בזרמי החינוך האחרים - אנחנו עובדים עם
החינוך העצמאי ומערכות חינוך נוספות. אם לא תהיה התוספת וההצמדה במינימום
הכרחי - אני חשבתי שהבקשה היא 7%, אבל אמרתם להצמיד רק 5%, אז שיהיה לפחות זה
-
אך אם לא תאשרו את בקשתנו, משמעות הדבר שזה יילקח ממערכת החינוך
.
אם נעבור לנושא האכיפה - באו אלי מוועדת הכלכלה של הכנסת ואמרו: 'תקימו
מהקרן הזאת משטרת תנועה ארצית'. שאלתי
'מאיפה? על מה לוותר - לא ניתן חינוך
?
לא ניתן גדרות הפרדה?' הם אמרו
'תיקח מן הגורן ומן היקב'. לקחנו מן הגורן ומן
היקב והקמנו משטרת תנועה בזעיר אנפין ואי אפשר לגמור אותה, כי החלק הזה חסר
.
הוא הדין לגבי פעולות בכל המערכות - למתנדבים, לצה"ל, לקשישים, לרשויות
מקומיות - אם לא תהיה לנו תוספת, לא נוכל לבצע
.
היו"ר מ"ז פלדמו
מר כהנא, אתם במשרד האוצר מסכימים שמה שנעשה עם
הכסף אלו פעולות חיוניות להצלת חיי אדם
?
אי פלברג
למרות שמר ברוך לוי קבע שהקרן היא לצנינים בעיני
האוצר, אני רוצה קודם כל לקבוע שאיש אצלנו לא מטיל
ספק בחשיבות הפעולות שהיא עושה. יתרה מזאת, מיכאל כהנא ואני שותפים להנהלת
הקרן, ואנחנו מברכים על כל פעולה שמבוצעת בכספים שהוקצו לקרן הבטיחות. נקודה
שנייה שאני רוצה להעלות בטרם אני משיב לשאלתך, אדוני היו"ר, כיוון שמר לוי אמר
ששר התחבורה כתב לשר האוצר שהעידכון האחרון נעשה ללא התייעצות עמו כנדרש על-פי
החוק, אני חייב לומר ששר האוצר השיב לו שכן היתה התייעצות, ואף צירף את
המכתבים של אותה התייעצות - הן את תשובת שר האוצר והן את התשובה של משרד
התחבורה לשאלת שר האוצר, כדי להראות שאכן התייעץ אתו חוק, כפי שהיה בכל
ההזדמנויות בהן עודכן תקציב הקרן
.
לגופו של עניין, עם החשיבות שאנחנו רואים בפעולת הקרן - מר שנלר הסביר
יפה שהקרן היא בראש ובראשונה גוף מתאם, כלומר גוף שהכסף המוקצה דרכו מצטרף
למינהל הבטיחות בדרכים שמבצע עבור הקרן את כל ההוצאות שלה, כגוף מתאם בין
משרדי הממשלה. שלא יהיה ספק - לא כל מה שממשלת ישראל מקצה לבטיחות בשנה מתמצה
ב-60 מליון שקל, או 66-1 שמר לוי רוצה, או ב-40 שהיו בשנה שעברה. רק מתוך
התקציב שאני מטפל בו - תקציב מע"צ לכבישים - מקצה הממשלה עוד 30 מליון שקל
לנושא.. בטיחות, חוץ מהשיתוף שהיא עושה עם הקרן. על כל כסף שמר שנלר נותן, מע"צ
צריכה להוסיף שליש, וחוץ מזה היא מחזיקה 30 מליון שקל לנושא בטיחות. כך גם
?
במשרד החינוך ובמשרדים אחרים - נושא הבטיחות מטופל דרך כל המשרדים, ובדיוק
)



(
התפקיד של עתני שנלר הוא להכיר את כל המשרדים הללו, ובמקומות שבהם הוא רואה
כשל תיכנוני או בעייתי, עליו להיכנס כגוף שרואה את התמוכה הכוללת ולהציע איך
לשפר. הקרן עומדת לרשותו כדי שהוא יוכל להביא כסף למטרת השיפור; כלומר, שלא רק
יהיה ההכם שאומר מה הוא הושב שצריך לעשות, אלא יראה שהוא הושב שצריך לעשות בזה
שהוא נותן כסף
.
צריך לזכור שעם ההשיבות שאכהנו רואים בפעילות הקרן, המקורות לקרן הם
מנגנון מיסוי נוסף שמוטל על האזרחים באמצעות ביטוח הרכב שלהם. מדינת ישראל
מטילה מיסים ממיסים שונים ומקצה אותם אוזר-כך כראות עיניה. יש טענות שצריך
להוסיף עוד כסף, הן לנושא הכבישים והן לנושא התשתית לכבישים ובאופן ספציפי
לנושא בטיחות הנסיעה בדרכים. הפעולות הללו נמדדות על רקע סך מקורות התקציב
,
ואכן יש מגמה קבועה של עלייה. ה-30 מליון שקל שציינתי השנה, היו בשנה שעברה 20
מליון שקל - גידול של 50%, והמגמה הזאת תימשך גם בשנה הבאה. אין בין זה לבין
מנגנון מיסוי נוסף על האזרתים ולא כלום. כפי שהסביר כאן מר כהנא, הקרן שומרת
על ערכה הריאלי מעצם זה שהתעריף מראש צמוד והיא גדלה ריאלית בגלל שמתווספים
כלי רכב לכביש
.
בי לוי; זה מחייב אוטומטית לעשות יותר תשדירי שירות, וכל
תשדיר שירות עולה הון תועפות. אדוני היו"ר, אני
מוכרח להגיד שזאת קרן מיוחדת במינה - אף אדם בקרן לא מקבל אפילו שקל אחד שכר
או הוצאות - לא מנהל הקרן, לא היועץ המשפטי, לא היו"ר ולא חברי הנהלת הקרן
-
אף אחד לא מקבל אגורה, אפילו הקפה והעוגה הם על חשבון משרד התחבורה כאשר
הישיבות אצלנו ועל חשבון רשות שדות התעופה כאשר הישיבות שם... כך שאני מבקש
שתתחשבו בזה בשיקולים
.
מה עושה הקרן הזאת? חקרן משלימה את תקציב המדינה - אם אנחנו עושים גדר
הפרדה בכביש, זה דבר שבעצם מע"צ היתה צריכה לעשות. אם אנחנו עושים תאורה
באיזשהו צומת או כביש, זה למעשה היה צריך להיעשות על-ידי מע"צ או משרד
התחבורה. דוגמא קלאסית - למה אנחנו צריכים לשלם 8 מליון ש"ח רק למשטרת התנועה
נטו? מה לנו ולמשטרה? אילו אנחנו לא היינו משלמים, הרי הממשלה היחה משלמת - או
שלא היתה משטרת תנועה. הדבר החמור ביותר כאן, אדוני היו"ר, שוועדת הכספים קבעה
בשנת 87 שהיקף הכנסות הקרן הוא 5% משיעור הביטוח, ובתרגיל מתוהכם הפכו את ה-5%
ל-4.5% והיטעו את הוועדה. לנו אין כל קשר עם מחיר ריאלי ועם ביטוח. לנו יש
נוסחה אחת - 5% מפדיון ביטוח הרכב. לכן אם פדו 100 ש"ח, עלינו לקבל 5 ש"ח, ולא
לנסות לעשות תרגילים שה -5% פעם יהיו 4.5%, פעם 4.4% ובעוד כמה זמן הקרן תיעלם
מן העולם, כי ככל שיש יותר תאונות עלינו לפעול עוד יותר. תשדיר שירות של 30
שניות בטלוויזיה עולה בסביבות 15 אלף ש"ח; הפקת תוכנית עולה קרוב ל-100 אלף
ש"ח! איננו יכולים להרשות לעצמנו לא לשדר ולא להפיק תוכניות חדשות דווקא כשיש
גשם או מזג אוויר קשה. עלינו להגיב במהירות, ואנחנו לא מסוגלים לעשות שימוש
בכספים שעומדים לרשותנו. למשל, אם אנחנו מוציאים את התשתית העירונית, הבין
-
עירונית ומשטרת התנועה, אנחנו רואים שאנחנו משקיעים למעלה מ-25 מליון בתקציבים
פר-ממלכתיים, שלמעשה המדינה צריכה לשאת בהם. בסיכומו של דבר, המעורבות היתרה
של הממונה על הביטוח היא לא כל-כך בריאה, כי זה לא כספי אוצר, זה כספי משלם
דמי הביטוח ואנחנו חבים כלפיו את רמת הבטיחות הגבוהה שאנחנו מעוניינים בה. אני
חוזר ומדגיש, זה תרגיל שמסכן את החלטת ועדת הכספים משנת 87 ואני מאוד מבקש
למנוע אותו
.
מי כהנא; אני רוצה להבהיר - לדעתי כל הדברים שנאמרו פה הם
לא כל-כך רלוונטיים לנושא. אני חושב שוועדת הכספים
רשאית - ולעניות דעתי טוב שתעשה - דיון מקיף כמה צריכה להיות ההוצאה הלאומית
לתאונות הדרכים. אני לא מבין בדבר הזה, אני לא מומחה לזה, ושיחליטו כפי
שיחליטו. כאן מדובר בתעריף שמשלם האזרח לחברות ביטוח עסקיות, ורק זה הנושא
שעומד על השולחן. באיזשהו שלב הוחלט על תרומה, שחברות הביטוח יגבו משהו בשביל
לממן פעולות בטיחות - זאת היתה הבקשה המקורית והחברות עשו את זה. כרגע מדובר
בתעריף שעל האזרח הפשוט לשלם עבור ביטוח רכבו, וזה קשור בתחשיבים של חברות
ביטוח עסקיות - כמה עולות התביעות, כמה עולה המינהל וכוי; כשאנחנו מגישים את
התעריף לוועדת הכספים, הממונה על הביטוח מתעסק רק בדבר הזה. האם יתנו כסף נוסף
למלחמה בתאונות הדרכים? זה דיון לגמרי אחר. לכן אני חושב שכל הדברים שנאמרו
כאן פשוט לא שייכים לנושא
.
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן; רבותי, היות ובלאו הכי אנהכו לא יכולים כרגע לאשר
או לא לאשר מס, מכיוון שאין לכו נקשר, מהאוצר
,
אנחנו רק יכולים לתת המלצה. אני הושב שמניעת תאונות דרכים הוא עניין בעל
חשיבות ממדרגה ראשונה, מפני שלצערנו עקומת הנפגעים גדלה והולכת ונלקחים מאיתנו
מאות קורבנות. ללא ספק, חייבים להגדיל את הפעילות למניעת התאונות - זה פיקוח
נפש בגדול. לכן אני חושב שוועדת הכספים צריכה בהחלט

להמליץ

למצוא את הדרכים
הנאותות להגדיל את הכנסות הקרן כדי שיוכלו להגדיל את הפעילות ולמנוע את הצרה
הנוראה והטרגדיות המתלוות אליה
.
בי לוי
אני חושב שלוועדה יש סמכות להחליט שהקרן תקבל 5%
מסכומי הביטוח, כפי שהיה מוגדר בתקנות
.
ח' קופמן
אנחנו לא יכולים לשנות או להוסיף על החלטות האוצר
.
רק אם באה לפנינו בקשה של האוצר, אנחנו יכולים
לאשר או לא לאשר
.
נ' לוי; למעשה, הדיון של הוועדה התחלק לשני חלקים - חלק
אחד שהופיעו אלה שהיטעו את הוועדה. וחלק אחר
שאנחנו באים ומראים שאותנו
יי גולדברג; לאור השחיקה ב-5% , יש מקום שוועדת הכספים תפנה
לאוצר ותבקש שתבוא בקשה לפני הוועדה להחזיר את
המצב של ה-5% כפי שהיה
.
היוייר מייז פלדמו; יותר מזה - מכיוון שאנחנו רואים בדאגה חמורה מאוד
את ההתפתחות בנושא תאונות הדרכים, אנו רואים
חשיבות לאומית גדולה מאוד בצעדים למניעת התאונות. מי בעד? כולם. אין נגד
.
ההמלצה אושרה - אנחנו נפנה לאוצר
.
בי לוי; תודה רבה
.
טי שנלר; אני רוצה להעיר שהעובדה שבארבע השנים האחרונות מדי
שנה ירדו מספר ההרוגים - בחישובים כלכליים טהורים
-
זה חסך פי שלושה ממה שביקשו עכשיו כאן בוועדה
.
צו לעידוד החסכון
אמיסיה של לאומי חברה למימון בע"מ
אי קרשנר; לאומי חברה למימון שלחה לנו אמיסיה שעברה את 14
ימי ההמתנה, ועכשיו יש כאן הודעה על כמה שינויים
בתנאי ההנפקה. השינויים עברו את הרשות לניירות ערך והיא מבקשת לאשר אותם
.
היוייר מייז פלדמו; זה נראה סביר. אנחנו מאשרים את זה. הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 00;13
.
)

קוד המקור של הנתונים