ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/06/1992

אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה; ערבות המדינה לקרן קידום עסקים קטנים; צו היטלי סחר (היטל בטחה על ייבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי) (תיקון מס' 3), התשנ"ב-1992; שינויים בתקציב לשנת 1992; תעריפי בזק - שירות מידע קולי

פרוטוקול

 
(
פרוטוקול מס' 580
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' בסיון התשנ"ב (9 ביוני 1992). שעה 10:00
נכחו
;
חברי הוועדה; מ"ז פלדמן -היו"ר
פי גרופר
י ' הורביץ
ע' סולודר
ע' עלי
ג ' שפט
ד' תיכון
ממלא-מקום; י' גולדברג
מוזמנים; י' אורן - משרד האוצר
ד' ברוך - י
'
י' בן-מנחם
- " "
י ' אבן
- " " , ..
ר' הרמן - משרד התעשיה והמסחר
.
מ' טרי
- " " "
ג' כהן
- " " "
י' לוי
" " "
י' ארנון
- " " "
א' בוק
- " " "
י' עציון - נציג חברת צ'אם
י ' טמלר - לשכת המסחר
ע' אפשטיין - " " יבואן
ד' פינטוך
- " " "
מזכיר הוועדה
א' קרשנר
יועץ משפטי
א' דמביץ
קצרנית
א' זכאי
סדר-היום
1. שינויים בתקציב לשנת 1992
.
2.
תעריפי בזק - שירות מידע קולי
.
3.
ערבות המדינה לקרן קידום עסקים קטנים
.
4.
אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
.
5-
צו היטלי סחר (היטל בטחה על ייבוא טובין - הגנה על
הייצור המקומי)(תיקון מס' 3). תשהנ"ב-1992
.
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב רביעי
)



(
שינויים בתקציב לשנת 1992
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אני פותח את הישיבה. מונחת בפנינו הודעה לגבי בקשה מסי 04010 על הגדלת
ההרשאה להתחייב למשרד ראש הממשלה בסך 500,000 שקל לקרן לעולים חדשים נזקקים
.
בבקשה מר בן-מנחם
.
י' בן-מנחם
;
מדובר בהגדלת ההרשאה להתחייב למשרד ראש הממשלה לקרן בראשות ראש הממשלה בעקבות
תרומות שהתקבלו בסכום אפסי של 500,000 שקל. התרומות יועדו מלכתחילה לעידוד
הקליטה, למילגות לעולים חדשים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אנחנו מאשרים זאת
.
אנחנו עוברים לפנייה מס' 91 בקשר למפעל "מתכת קדמני". קראתי את דברי ההסבר
.
אנחנו צריכים להוכיח למגזר הדרוזי שאנחנו מוכנים לעזור גם להם, זה אינטרס לאומי
ויש לכך לא רק השלכות מדיניות אלא גם כלכליות ומוראליות. אני מציע שנאשר זאת
.
די תיכון
;
אינני משתתף בהצבעה בגלל קרבתי לאיש
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אנחנו מאשרים זאת
.
אנחנו עוברים לפנייה מס' 56 שנועדה להפשיר רזרבה לצורך הקצאת הגידול הטבעי
בישיבות ובמכונים תורניים. זו העברה פנימית. אנחנו מאשרים את הפנייה
.
מי ביקש את ההעברות האלה
?
אי קרשנר
;
גב' אלחנני
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אנחנו עוברים לפנייה מס' 90 בקשר למרכז ההשקעות. מדובר כאן על סכום לא מבוטל
לא מהרזרבה הפנימית אלא מהרזרבה הכללית
.
א' קרשנר
;
מדובר על הגדלת ההרשאה להתחייב
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אנחנו מאשרים את הפנייה
.
)



(
מ' טרי
;
אני מנהל מרכז ההשקעות. אני מברך על כך שהתקבלה החלטה על הגדלת התקציב. יחד
עם זאת, מסעיף בי עולה כאילו מרכז ההשקעות איננו מקפיד על קריטריונים וכאילו אין
סדר. אני מבקש למחוק זאת מן הפרוטוקול כי הדבר איננו נכון
.
די תיכון
;
להיפך, צריך להכניס זאת לפרוטוקול
.
מ' טרי
;
לא. מרכז ההשקעות פועל לפי קריטריונים, מפעיל שיקול דעתו בכל דבר ומקפיד על
התקציב הזח הקפדה יתרה
.
די תיכון
אישרנו זאת אבל ההערה צריכה להירשם בפרוטוקול
.
היו"ר מ"ז פלדמן
איננו יכולים לשנות את מכתב הפנייה אלינו. אנחנו מאשרים את ההעברה התקציבית
.
אנהנו סומכים על מרכז ההשקעות שהם יעשו עבודה טובה לא פחות מאשר משרד האוצר. אני
מבין שאתם נפגעים מצורת הפנייה והאינטגריטי של דרך ההשקעות. אנחנו מאשרים זאת
כאילו שהסעיף עליו דיברת איננו קיים
.
אנחנו עוברים לפנייה מסי 79 שכבר נדונה בוועדה. לא שמענו מספיק הסברים וגבי
אלחנני ביקשה לקבל הבהרות כדי להבטיח שאין פגיעה בחופים
.
מר יורם אבן יסביר את הענין
.
די תיכון
לא הבנו מדוע המדינה צריכה לממן את זה ישירות. כרגיל, המדינה מקלה בחלוקת
כספים ואיננה מטפלת בענין כהלכה. למדינה אין מה לעשות כאן, היא איננה גורמת שום
נזק. הגלים באים כתוצאה מבריכה שהוקמה על-ידי מפעל מסחרי, שהוא במקרה גם חברה
ממשלתית, יש להם רווחים ועליהם לשלם
.
י' אבן
;
בבקשה שהגשנו לאישור התקציבי מצויין במפורש שמינהלת הנגב - שלקחה על עצמה את
התכנון והפיתוח של ההגנות הישירות על חמי זוהר ועין בוקק - תציע גם תכנית מימון
שתכלול את המלונות, את מפעלי ים-המלח ואת תקציב הממשלה. השאיפה היא להטיל הלק
מהעלות על מפעלי ים-המלח,שהם הגורמים לבעיה, וגם על המלונות הנהנים מהתוצאות של
ההגנות הישירות
.
היו"ר מ"ז פלדמן
למה רק חלק מהעלות, למה לא כל העלות
?
ר' הרמן
;
פרט למלון אחד שנמצא בהליכים של תביעה משפטית, מלון "מוריה" - אני דירקטור
ומכיר את הנושא - כל המלונות חתומים על כתב ויתור כלפי כל תביעה בו נאמר כי הם
יודעים שמדי שנה מועלים המים ב-20 ס"מ משום שחלק מההפקה של אשלג דורש העלאת
המפלס
.
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן
;
הנושא איננו מעניין את חברי הכנסת
?
י י גולדברג
הגיע הזמן שממשלת ישראל תחליט להעניק לגליל אותן ההטבות שהיא נותנת לנגב
.
מאחר שהנגב הוא חשוב, איננו מתנגדים לתכנית ככלל אלא תומכים בה
.
י י אבן
;
אין כוונה להטיל את כל עלות הביצוע של ההגנות על תקציב הממשלה
.
די תיכון
;
כרגע אנהנו רואים לפנינו רק את הכסף שהממשלה שמה, איננו רואים את הכסף ששמים
הגורמים האחרים
.
י י אבן
;
המצב העובדתי באזור ים-המלח הוא שיש כעת הקפאה של כל יזמות פרטית הקשורה
בתשתית תיירותית כלשהי כבר תקופה ארוכה, למרות שיש הרבה יזמים - נמצאת כאן רשימה
של חלק מהם - שכבר קיבלו את אישור מרכז ההשקעות להקים מלונות. כרגע הם נמנעים
מהתחלה של ביצוע התכניות בגלל חוסר הוודאות בענין של בריכה מס' 5 . היינה חלופה
שהמדינה תניה לענין ותיתן למלונות להתמודד לבד עם הבעיה אבל מבחינת העלות למשק זו
החלופה הגבוהה ביותר. זה ימנע את כל ההכנסות מהתשתית הקיימת ומהתשתית שיכולה
לקום אילו הבעיה היתה נפתרת. תכנון ההגנות הוא תזוזה בכיוון של פתרון הבעיה ובכך
תאותת המדינה לי זמים שהיא איננה זונחת את המלונות
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אם המלונות התמו מראש על כתב ויתור, למה כי"ל צריכה לשלם חלק מההוצאות
?
ר' הרמן
במסגרת שינוי חוק הזכיון שאתם אישרתם כאן סוכם על הסכם פשרה
.
י' אבן
;
במסגרת שינוי הזכיון אין התייחסות למחוייבות של מפעלי ים-המלח לפצות בצורה
כלשהי את המלונות
.
ר י הרמן
;
אחת מהחלטות ועדת השרים להפרטה היא שהנושא הזה יבוא לפשרה בלי בתי-משפט
.
מפעלי ים-המלה לקחו על עצמם חלק שייקבע בדיונים ברמה הממשלתית, כלומר, הגיעו
לפשרה כלשהי
.
הי ו ייר מייז פלדמן
;
אנחנו מאשרים זאת
.
)



(
תעריפי בזק - שירות מידע קולי
אנחנו עוברים לנושא של תעריפי בזק - שירות מידע קולי "056
".
אנחנו מאשרים את חתעריפים
.
ערבות המדינה לקרן קידום עסקים קטנים
אנחנו עוברים לדון בערבות המדינה לקרן קידום עסקים קטנים. בבקשה מר אורן
.
י י אורן
;
בחודש יולי 1991 אישרה ועדת הכספים של הכנסת ערבות מדינה לקרן קידום עסקים
קטנים, קרן שתהיה בהיקף של 100 מיליון שקל, כשערבות המדינה תהיה בשיעור של % 40
לסיכון ראשון על הלוואות שהקרן תיתן. ממועד הפנייה לוועדת הכספים עדיין לא נבחר
בנק שיטפל בכד. הודענו לוועדה שהבחירה תיעשה בדרך של פנייה לבנקים וקבלת
הצעותיהם, ובנק שיקבל את התנאים של הקרן יציע ריביות שעל-פיהן הוא יהיה מחוייב
.
יש תנאים נוספים עיקריים
ההלוואות יינתנו לעסקים לפחות לחמש שנים כשערבות
המדינה לגביהן תפקע לאחר שלוש שנים, דהיינו, ערבות המדינה מכסה את שלוש השנים
הראשונות. יצאנו מתוך הנחה שאחרי למעלה משלוש שנים ההתקשרות צריכה להיות בין
הבנק לבין הלקוח
.
במיכרז שעשינו בין הבנקים זכה בנק דיסקונט, שמבחינת הריביות נתן את ההצעה
הזולה ביותר. הריבית שהוא הציע - שכלולה בה גם עמלת ערבות המדינה שהיא בשיעור של
% 1
על כלל ההלוואות - בהלוואות דולריות פלוס 2 ובהלוואות שקליות צמוד פלוס
הקרן של בנק דיסקונט מנוהלת יחד עם קרן קלרידג', שהן בבעלות ברונפמן, והיא
מסייעת בידי בנק דיסקונט במיוחד בתחום הבדיקות הכלכליות של התכניות וגם במימון
פיננסי. בהזדמנות זו אני רוצה למסור לוועדה מספר נתונים על הקרן. בסד הכל אושרו
עכשיו הלוואות ל-219 עסקים בהיקף של 40 מיליון שקל. ועדת הכספים דרשה שתהיה
הקצאה של 25 מיליון שקל לתקופה מוגבלת לאזורי פיתוח. מתוד הסכום שנקבתי בו ניתנו
אישורים ב-10 מיליון שקל באזורי פיתוח אי ו-בי
.
י י הורביץ
;
כמה בוצע בפועל
?
י' אורן
19
מיליון שקל ניתנו בפועל, ואושרו 40 מיליון שקל שהם % 40 מהקרן של 100
מיליון שקל. קיים פער של זמן בין מועד אישור לעסק לבין מועד ביצוע, מה גם שיש
הרבה עסקים שמבצעים זאת לגביהם לאורך זמן
.
י י הורביץ
;
10
מיליון שקל עליהם דיברת לגבי אזורי פיתוח בוצעו או רק אושרו
?
י י אורן
10
מיליון עליחם דיברתי לגבי אזורי פיתוח הם % 25 מסך האישורים
.
)



(
י' הורביץ
;
כמה בוצעו באזורי פיתוח
?
י' אורן
אין לי נתונים לגבי הביצוע באזורי פיתוח. מכיוון שמדובר בהרבה עסקים
,

מבחינה סטטיסטית אפשר להניח שזה בערך מחצית מאותו הסכום
.
בישיבתה בחודש מאי השנה קיבלה הממשלה את הצעתו של שר התעשיה והמסחר לשנות
תנאים בקרן הקיימת. מבקשים שלושה שינויים: 1. להגדיל את ערבות המדינה מ-40
מיליון שקל ל-50 מיליון שקל, דהיינו, % 50 קרן. 2. שינוי ערבות המדינה על
ההלוואות באופן כזה שבמקום שלוש שנים קודם היא ונהיה על חמש שנים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
האישור היה עד עכשיו על % 40, למה אתם רוצים צורך להגדיל זאת ל-100
?
י י אורן
;
% 40
שהיו הם לסיכון ראשון, כלומר, כלפי כל הלוואה בודדת היתה ערבות של % 100
;
רק אם למעלה מ-% 40 מהסכום של ההלוואות לא היה נפרע - רק אז היה סיכון על הבנק
,
כשמדובר על כל ההלוואות. המדינה נכנסת ראשונה, כלומר, המדינה היא זו שמשלמת את
ערבותה עד לגובה של 40 מיליון שקל על כל הלוואה שלא נפרעת
.
י י הורביץ
בלי קשר למקרה יחיד כלשהו
?
י' אורן
בלי קשר. אפשר לראות זאת כאילו כלפי הלווה הבודד המדינה ערבה במלוא % 100 של
ההלוואה. רק כאשר כמות הלווים שלא יפרעו את ההלוואות תהיה כזאת שהסכום שלא ייפרע
יהיה גבוה מ-% 40 - מ-40 מיליון - אז יש סיכון על הבנק. לדוגמה, אם רק 30 מיליון
שקל לא י יפרעו, אין כלל סיכון על הבנק
.
י י הורביץ
תוך שלוש שנים ההשקעה בבנק היא מאוד נמוכה
.
י י אורן
הבנק הוא זה שמספק את המקורות, אלה לא מקורות תקציביים. המדינה ערבה ונותנת
את הבטחון למשך שלוש שנים. לא מועבר כאן תקציב, למעט תקציב של מימוש ערבויות
.
ההחלטה של הממשלה באה להגדיל את סיכון הממשלה מ-% 40 ל-% 50 באופן כזה שאם יהיו
הרבה עסקים שלא יפרעו את חובותיהם בהיקף העולה על % 40 - גם אז המדינה תהיה שותפה
עד לגובה של
50%,
כלומר, סיכון המדינה גדל כאן
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אתם חושבים שיש צורך ענייני בכך
?
)



(
י' אורן
זו החלטת הממשלה
.
י' הורביץ
לאחר שינוי התנאים האם בנק דיסקונט הוא היחיד שיזכה בזה
?
י' אורן
יש לנו התחייבות חוזית. בבסיס המיכרז התחייבנו שמי שיזכה באותו מיכרז תהיה
לו בלעדיות של שנה ממועד קבלת הערבות. הערבות התקבלה על-ידי בנק דיסקונט ב-2
באוקטובר בשנה שעברה, דהיינו, בנק דיסקונט הוא כרגע הבנק היחיד שיכול לבצע את
הנושא של קרן עסקים קטנים בערבות מדינה עד חודש אוקטובר שנה זו
.
י י הורביץ
השינוי בתנאים בא תחת לחץ שלהם או שהוא ביוזמתכם
?
י י אורן
;
זו הצעה שהוגשה לממשלה על-ידי שר התעשיה והמסחר והיא התקבלה על-ידי הממשלה
.
י י הורביץ
האם התנאים האלה היו ידועים לבנקים האחרים? הרי אתה משנה זאת רק לגבי בנק
אחד
.
י י אורן
נכון, אנחנו משנים זאת לגבי קרן קיימת
.
י י הורביץ
האם זה לא היה ביסוד התנאים
?
י' אורן
זה לא היה ביסוד התנאים שהוצגו בזמנו בפני הבנקים האחרים. קשה לי להעריך
כיצד השינויים האלה היו יכולים להשפיע על ההצעות של הבנקים האחרים
.
נקודה נוספת שהחליטה עליה הממשלה, ואנחנו מבקשים עליה אישור, היא שעל ערבות
המדינה לא תיגבה פרמיה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
מבחינתכם זו החלטה עיוורת או שיש לכם אינדיקציות מקצועיות לפיהן יש בכך צורך
וזה איתות חיובי למגזר היצרני במטרה להמריץ, לפחות פסיכולוגית; או שזה רק למען
הבוחר? לפי חפניות אתה רואה צורך דחוף לאשר זאת? נניח שנחכה עוד חודש, האם זה
יכול לשבש או למנוע הקמת מפעלים ועסקים והרחבתם
?
י' אורן
אני מפנה אותך להחלטת הממשלה
.
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן
אני לא שואל אותך ברמה המדינית, הפוליטית, אלא מבקש ממך תשובה מקצועית
.
י' אורן
אני מעדיף לא לענות, תפקידי להבהיר את החלטת הממשלה. שר האוצר פונה לוועדה
לצורך שינוי תנאי הערבות על-פי החלטת הממשלה
.
י י הורביץ
;
אתמוך בהחלטת הממשלה אף-על-פי שהענין מוזר בעיני. כאשר ביוזמת הממשלה משפרים
תנאים של הבנק שקיבל על עצמו ביצוע נושא מסויים שהיה ביסוד התנאים הראשונים
במיכרז; כאשר ביוזמת הממשלה באים ומשנים תנאים לטובת הבנק בשעה שהבנק לא תובע זאת
וזה לא היה בתנאים לבנקים אחרים - זה מוזר בעיני. אין לי כוונה לעכב את
הענין, אינני רוצה להסתייג, אבל הענין לא מובן לי ואני מעמיד בצדו סימן שאלה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
מאהר שהם אינם יכולים להשיב תשובות מקצועיות, אני מציע שנזמן לכאן את מי
שיוכל להשיב לנו תשובות מקצועיות
.
י' אורן
;
אני יכול להביא כל נתון שהוועדה תבקש לגבי הפעילות של הקרן. ההיענות והלחץ
גדולים ובנוסף להלוואות שאושרו יש כרגע הרבה הלוואות שנמצאות בצנרת בבדיקות
.
י י הורביץ
;
האם להערכתך הבנק מקפיד על התנאים האלה מתוך חשש? האם הוא מסננת קשה
?
י' אורן
;
לא. כמי שטיפל בנושא זה לא היתה אלי כל פנייה מטעם הבנק. היתה אולי טענה
שהבנק מקפיד מדי, בוודאי לא בתחום הבטחונות
.
די תיכון
;
למה נותנים זאת רק לבנק אחד, יש בנקים שבוודאי רוצים גם כן להיכנס לזה
.
י' אורן
;
כאשר יצאנו עם התכנית הזאת הגשנו אותה לבנקים הגדולים והם התבקשו להציע הצעות
כיצד לבצע את התכנית הזאת ובאיזה ריביות
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
מזכירים לי שהיה דיון מקיף בנושא הזה כשנציג קלרידג' נכה בו. אנהנו מאשרים
זאת
.
אי קרשנר
;
בישיבה קודמת סוכם שיתנו לא רק לעסקים עם שלושה אנשים אלא גם לעסק עם איש
אחד. לפני יומיים צלצל אלי חבר-הכנסת פרץ שאמר לי כי איש אחד שיש לו עסק הלך
לבנק ואמרו לו שלא נותנים הלוואה לעסק עם פחות משלושה אנשים. האם יכול להיות
שהבנק לא ידע זאת
?
)



(
י' אורן
;
קרן בנק דיסקונט מנוהלת באמצעות הסניפים של בנק דיסקונט ואין לי ספק שבשטח יש
מקרים חריגים שדוחים עסקים מסיבות שאינן מקובלות עלינו. התנאים של קרן בנק
דיסקונט קובעים במפורש שאין רצפה למספר העובדים אלא רק תקרה. אם יש מקרים כאלה
אפשר להפנות אותם אלינו ואנחנו נטפל בהם
.
י י הורביץ
;
מדוע יש יוזמה של הממשלה לתקן כאשר אין בעיה בקבלת הלוואות? הבנק נותן
,
הקליינטים באים, יש ביקוש גדול והבנק איננו עושה קשיים. למה אנהנו מתנדבים לשפר
תנאים על חשבוננו
?
י' אורן
נציג משרד התעשיה והמסחר שהגיש את ההצעה יכול לענות על כך
.
ר' הרמן
;
הבעיה היא בעיקר של הבטחונות. למרות שנקבע שלא יידרשו בטחונות חיצוניים
-
דורשים בטחונות חיצוניים עם חמישה ערבים. אני אומר שעושים קשיים
.
י י הורביץ
מר אורן, למה אתה אומר שלא עושים בעיות בבנקים
?
י' אורן
הבנק איננו עושה בעיות. מכיוון שקרן קלרידג' מנוהלת באמצעות הסניפים של
הבנק, אין ספק שיש מנהלים בסניפים המקוריים שלא מעניין אותם אם ערבות המדינה היא
% 50
או % 100, אלא מעניין אותם העסק שלהם והם אינם רוצים שבספרים שלהם תופיע
הלוואה שלא תיפרע. יכול להיות שיש מקרים בהם דורשים בטחונות - בניגוד להוראות
.
י י הורביץ
;
אני יכול להבין את הענין אם תגיד לנו שההלוואות האלה יבוצעו ב-% 60, או ב-% 50
-
לא ב-% 40
.
ר' הרמן
שאלו כאן למה זה ניתן רק לבנק אחד. אחת הבעיות היא שיש מונופול לבנק זה או
או אחר. בהחלטת הממשלה נאמר שכל בנק נוסף שיבקש להיכנס לפי התנאים הללו יוכל
לעשות זאת. אלא שבהסכם עם בנק דיסקונט הובטח שתינתן לו בלעדיות במשך שנה
,
בלעדיות שמסתיימת בחודש אוגוסט
.
י' אורן
;
הבלעדיות שלהם היא עד אוקטובר
.
ר' הרמן
בחודש אוגוסט זה הוצג על-ידכם בממשלה, אבל אתם עשיתם את ההסכם. כל בנק שירצה
להיכנס לענין החל מחודש אוגוסט או מחודש אוקטובר יוכל לעשות זאת לפי אותם התנאים
ואז גם תיווצר תחרות
.
)



(
י' הורביץ
;
אמרנו שאנחנו רוצים להקציב סכומים ניכרים לעסקים קטנים מתוך הנחה שאולי הם
יפתחו לנו ונטיל נוסף להשקעות ולתעסוקה. ההצעה לתת 40% ערבות מדינה לשלוש שנים
,
כשהערבות היא גלובלית, לא פרטית ולא מקומית, והבנק איננו מסתכן זו הצעה נדיבה
ביותר. אמרנו שכדאי להסתכן כי אם זה יצליח נלך להיקף יותר גדול; אם זה לא יצליה
-
אז לא יצליח. כבר החלטנו החלטות רציניות בשטחים שונים בסכומים אחרים אלא
שהבנקים עושים את שלהם ומפשיטים את כולם ערומים כאילו לא קרה דבר וכאילו המדינה
לא נתנה ערבות כלשהי. מה קרה, האם כבר אין לקוחות לבנקים? רצינו להיות נדיבים
כדי להקל על קבלת ההלוואות ולהזיז את הענין. אני יודע שדברים אושרו אבל אני שואל
מה היקף הביצוע בשטח ונציג משרד התעשיה והמסחר נותן לנו את התשובה הנכונה שזה לא
הולך בביצוע. כנראה שהבנקים חושבים שיש סכנה בדבר וכדאי לקבל תנאים עוד יותר
טובים. אני שואל
אם ניתן תנאים עוד יותר טובים האם זה יבוצע או לא; אתה עונה
לי שמנהלי הסניפים רוצים להיות בסדר. גם להוציא את הנשמה ללקוח; גם להיות
נדיבים; וגם לא לבצע - יש גבול לחלם
.
י' אורן
יש תקלות בביצוע ולפעמים זה קורה בסניפים כתוצאה מחוסר ידיעה או ממוטיבציות
של מנהלי הסניפים. אני אומר חד-משמעית שהתכנית מבוצעת. האשראי ניתן בצורה שונה
מאשר בבנקים אחרים, דהיינו, הבטחונות שבנק דיסקונט לוקח לקרן עסקים קטנים הם
בטחונות העסק עצמו בלבד, אין ערבים חיצוניים ולא היינה אלי פנייה אחת בקשר לכך
.
י י הורביץ
;
זה משמעותי
יש ערבים חיצוניים או אין
?
י י אורן
בקרן של בנק דיסקונט אין ערבים חיצוניים ובנק דיסקונט מחוייב כלפינו; בבנק
פיתוח התעשייה יש ערבים חיצוניים ויש בעיה של בטחונות. במקרה שבנק דיסקונט יקח
ערבים חיצוניים, ערבות המדינה לא תהיה תקפה כי לפי אחד התנאים של ערבות מדינה הוא
לא יכול לקחת בטחונות חיצוניים להלוואות אלה. אם הוא יקח בטחונות חיצוניים ואנחנו
נדע זאת - בכך הבנק מסכן את עצמו - אותה הלוואה תיזרק מחוץ לערבות המדינה ובנק
דיסקונט יודע זאת. לא ידוע לי על מקרה אחד בו נדרשו בטחונות חיצוניים, ידוע לי
על מקרים אחרים בהם ביקשו להעביר את כל החשבונות לאותו הסניף, דבר שאיננו מקובל
עלי, אבל זה מתוך גחמות של אותם מנהלי סניפים. לכן, במסגרת הפעילות של הקרן יהיה
עלינו לדאוג לפיקוח. קשה יותר לפקח על פעילות המתבצעת בסניפים רבים מאשר לפקח על
פעילות המתבצעת בבנק אחד; מאידך זה יתרון של קרן המתנהלת באמצעות סניפים בכל רחבי
הארץ ולא קרן המתנהלת בסניף אחד בעיר מרכזית
.
ר' הרמן
זו איננה מדיניות של בנק ישראל אלא פועל יוצא של המדיניות המבוצעת בסניפים
.
מלבד השיפורים הללו חשבנו שהפתרון העיקרי יהיה בהקמת קרנות נוספות
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אנחנו מאשרים זאת
.
)



(
ד' תיכון
נאשר הכל אלא שאנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להעלות את הנושא הזה פעם נוספת
לדיון דחוף מייד לאחר הבחירות עוד בכנסת הזאת. אדוני היושב-ראש, אתה מכהן
כיושב-ראש הוועדה הזאת במשך 21 יום לאחר מועד הבחירות והוועדה יכולה להתכנס עד
יום כינוס הכנסת החדשה, ועד בכלל, כלומר עד שעה 4 אחר-הצהריים ביום כינוס הכנסת
החדשה - חבר-הכנסת לשעבר אברהם שפירא שהיה יושב-ראש הוועדה הזאת כינס אותה ביום
האחרון. יש הרבה נושאים שאנחנו מעבירים אותם עכשיו "חאפ-לאפ", אבל מייד לאחר
הבחירות רצוי למיין אותם כדי לסיים דיון רציני בהם. קידום עסקים קטנים הוא עתיד
הכלכלה וצריך לדאוג שהמכשיר הזה יפעל כראוי כי מדובר בסכומים פעוטים שיש להם
תשואה גבוהה מאוד. נכון לעכשיו הוא איננו עובד, יש הרבה תקלות וצווארי בקבוק
שצריך להתיר אותם במהרה. אפשר לראות כמה הלוואות ניתנו, ייתכן שאנשים אינם יודעים
על הענין, או שאי-אפשר ליישם אותו
.
י י גולדברג
;
למשרד התעשייה והמסחר יש כוונה להסביר את התכנית הזאת אך בגלל ענין הבחירות
מעכבים את הפרסום
.
הי ו "ר מייז פלדמן
נחכה עד יום לאחר הבחירות ואז נקיים דיון רציני. בינתיים הנושא אושר עד
לרביזיה
.
אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
אנחנו עוברים לסעיף הבא
אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
.
*
עמותת תל-אביבים למען עולים - אנחנו מאשרים אורגה
.
*
האגודה להנצחת חללי לחייי - לוחמי חרות ישראל - אנחנו מאשרים אורנה
.
*
עמותה של משפחות למען חולים הסובלים מירידה קוגנטיבית בשל מחלת
אלצהיימר - אנחנו מאשרים אותה
.
*
המוביל - מרכז ישראלי לכלבי הנחייה לעוורים - אנחנו מאשרים אותה
.
*
האגודה למען הקשיש - עכו - אנחנו מאשרים אותה
.
*
עמותת ידידי המרכז הרפואי ביילינסון - אנחנו מאשרים אותת
.
*
צעירי אגודת חב"ד - חיפה - אנחנו מאשרים אותה
.
*
ידידי יד לבנים - חדרה - אנחנו מאשרים אותה
.
מהי עמותת נווה מלכישוע
?
עי סולודר
;
זה כפר לשיקום נגמלים מסמים, הוא נמצא באזור מגורי
.
*
אנחנו מאשרים את עמותת נווה מלכישוע
.
מהי עמותת "ישע ומזור
"?
)



(
א' קרשנר
;
הגשת עזרה וסיוע רפואי להולה ולבני משפחתו וטיפול בקשיש ובמשפהתו
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
*
אנחנו מאשרים זאת
.
*
מרכז תורני חכמת רחמים - אנחנו מאשרים זאת
.
מה מטרתו של מועדון כדורסל מאוחד נתניה
?
י י דוד
;
זה מועדון הפועל במסגרת חובבנית להכשרת נוער בכדורסל, זו איננה ליגה
מקצוענית
.
י י הורביץ
;
האם מס הכנסה מסכים
?
י י דוד
;
מס הכנסה מסכים כל זמן שהפעילות היא חובבנית
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
*
אנחנו מאשרים את מועדון הכדורסל המאוחד בנתניה
.
*
עמותת שוהרי המכון לחקר המשפט העברי - אנחנו מאשרים אותה
.
מהי עמותת התזמורת הפילהרמונית הצעירה? האם הם ברמה נאותה
?
ד' תיכון
;
כן
.
*
אנחנו מאשרים את עמותת התזמורת הפילהרמונית הצעירה
.
מהי עמותת תומכי שבת הר-נוף
?
י י דוד
;
הם עוסקים בגמ"ח לנזקקים וחלוקת צורכי שבת ויום-טוב
.
*
אנחנו מאשרים את עמותת תומכי שבת הר-נוף
.
מהי עמותת יט"ב מוקד 109
?
י י דוד
;
זו עמותה שממוקמת בבית-חולים שערי-צדק והיא נותנת עזרה ראשונה לקשישים
.
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן
;
*
אנחנו מאשרים את עמותת ט"ב מוקד 109
.
מהי קרן אשקלון
?
י' דוד
;
מטרתה לנהל ולהחזיק מפעלי תרבות, חינוך וחברה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
*
אנחנו מאשרים את קרן אשקלון
.
*
בית הכנסת החדש גינות שומרון - אנחנו מאשרים זאת
.
מהי עמותת עלמא
?
י י דוד
;
תפקידה של עמותת עלמא הוא לשדך בין עולם העסקים לבין עולם התרבות והאמנות
ולגייס כספים ומשאבים לשם כך
.
די תיכון
;
מי חתום על הבקשה
?
אי קרשנר
;
אלי זוהר ודליה מגנט
.
היו"ר מ"ז פלדמן
איזו אמנות
?
י י דוד
;
אמנות מכל הסוגים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
*
אנחנו מאשרים את עמותת עלמא - עסקים למען אמנות בישראל
.
מהי גמילות חסד עזרת נשים עולי משהד
?
י י דוד
;
מדובר על בית אבות
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
*
אנחנו מאשרים את גמילות חסד עזרת נשים עולי משהד (פרס
).
אני מכריז על הפסקה
.
(
הישיבה הופסקה בשעה 00;11
)
)



(
(
הישיבה חודשה בשעה 11:05
)
צו היטלי סחר (היטל בטחה על ייבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי
)
(
תיקון מסי 3). התשנ"ב-1992
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אני מהדש את הישיבה. הסעיף הבא על סדר-היום: צו היטלי סחר (היטל בטחה על
ייבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי)(תיקון מס' 3). התשנ"ב-1992
.
היועץ המשפטי של הוועדה רוצה להעיר הערותיו, בבקשה
.
אי דמביץ
;
מחובתי להזהיר את הוועדה שלא תהיה תועלת פורמלית מכל החלטה שתתקבל בענין צו
היטלי סחר (היטל בטחה על ייבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי) (תיקון מס' 3
).
התשנייב-1992. כל החלטה שהוועדה הזאת מקבלת בענין זה צריכה להיות מונחת על שולחן
הכנסת
או כדי שחבר הכנסת יוכל להתנגד, או שהכנסת תאשר במליאתה - הכל לפי המקרה
.
במקרה זה אין כנס רגיל של הכנסת, גם אין סיכוי שיהיה כנס כזה עד אשר הכנסת החדשה
תתכנס ותחליט על הכנסים שלה. ייתכן שהכנסת החדשה תחליט לקיים כנס קיץ חחל ביולי
ותשב כמה חודשים - אז בבקשה; אבל מי שיביא את הצו הזה לפני הכנסת החדשה יצטרך
להיות יושב-ראש הוועדה שנבחר על-ידי הכנסת החדשה והוא לא יוכל להביא דבר לפני
הכנסת החדשה אלא אם הוועדה שהוא עומד בראשה תחליט על כך
.
י י הורביץ
;
זה על-פי החוק
?
א' דמביץ
על-פי הגיון החוק
.
היו"ר מ"ז פלדמן
מה קורה עד אז
?
אי דמביץ
עד אז יש תוקף
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אם כך יש עדיין תוקף לוועדה הזאת והיא יכולה לשבת ולקיים דיון
.
א' דמביץ
כן, היא יכולה לקיים דיון אבל לא להחליט שום החלטה בעלת תוקף מקצועי. הצו
הזה יפקע חודשיים אחרי תחילת הכנס הסדיר של הכנסת הבאר!, או עד שלושה חודשים מיום
התכנסות הכנסת הבאה, הכל לפי המאוחר. יש להניח שחודשיים אחרי הכנס הרגיל זה
התאריך הנכון
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אנחנו עוברים לדיון. אני מבקש להסביר לנו את הנושא. בבקשה, מר יורם לוי
.
)



(
י' לוי
אנחנו מביאים כאן נימוקים להטלת הצו על ארבעה מוצרים: מיץ ענבים, ברנדי
,
אלבומין ביצים, ובד כותנה פוליאסטר
.
אתחיל עם המוצר השלישי אלבומין ביצים. יש יצרן מקומי של אלבומין ביצה, מפעל
צ'אם במירון. קיים שימוש באלבומין ביצה כחומר גלם בתעשייה, בעיקר בתעשיית מזון
.
ההיטל בא לגשר - על-פי תחשיב מיוחד - על פני הפרשי המחירים של ביצים הנהוגים
באירופה ואצלנו
.
פ' גרופר
;
אלבומין זה ביצים
?
י' לוי
;
אלבומין הוא החלק הלבן של הביצה שעובר עיבוד תעשייתי, כלומר, אתה מקבל ביצה
מעובדת בתהליך תעשייתי
.
היו"ר מ"ז פלדמן
מה היה עד עכשיו? האם אפשר היה לייבא
?
י' לוי
;
עד עכשיו לא היה היטל והיה ייבוא. לטענת היצרן המקומי של אלבומין הסבסוד
לביצים בשוק המשותף גורם לכך שהוא לא יכול להיות תחרותי. לאחר שבדקנו את הנושא
ונערכו התחשיבים, הגענו למסקנה שיש צורך בהיטל לפי תחשיב מיוחד
.
היו"ר מ"ז פלדמן
זאת אומרת שעד עכשיו היה ייבוא חופשי של אלבומין משוחרר ממכס
?
י' עציון
;
כן, עד לפני שלוש שנים
.
ג' כהן
המוצר נכלל במסגרת הסכם סחר חופשי עם השוק המשותף. בהתאם להסכם מינואר 1989
בוטל כל מכס המוטל על ייבוא אלבומין ביצים בלבד
.
פי גרופר
לפי החוק מותר לייבא ביצים
?
י' לוי
;
כרגע לא, משרד החקלאות לא יאפשר לך
.
ג י כהן
;
אי-אפשר לייבא. על-פי הסכם לא נכללים במסגרת הסכם הסחר החופשי ביצים, אבקת
ביצים ואבקת ביצים צהובה. אלבומין ביצים, להבדיל, כן נכלל במסגרת ההסכם, לפיכך
עלינו לפטור את המוצר ממכס ולפני שלוש שנים זה נפתח
.
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן
;
מה סדר הגודל של הייבוא של האלבומין
?
י' עציון
זה הביא לירידה של מחצית במכירות של המפעל המקומי
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אם כך זה חמור. למה חיכו עד שזה יגרום לצמצום הייצור ב-% 50
?
ג' כהן
;
סעיף 7 של ההסכם מאפשר שינוי אם חל שינוי במדיניות החקלאית. הואיל והמדיניות
החקלאית של סבסוד הביצים שהיתה בעבר השתנתה וחלה עלייה במוצרים של הביצים, אחרי
משא-ומתן ארוך עם השוק המשותף קיבלנו הסכמה, או למעשה יצרנו עובדות והסברנו שגם
אצלנו בארץ קיים שינוי במדיניות החקלאית, לכן אם יש שינוי בעלויות של חומרי גלם
חקלאיים בשוק המשותף ובארץ - מותר לנו להטיל היטלים על סמך ההפרשים האלה. על-פי
סעיף 2א(3) של חוק היטלי סחר, מותר להטיל היטל בטחה, לפי חישוב מיוחד, בהתאם
לחישוב הפרשי העלויות של חומרי הגלם החקלאיים. כלומר, בהתחשב בהחזרים שניתנים
בשוק המשותף לייצוא בגין עלויות הביצים, אם בשוק המשותף זה *, ובארץ זה
*+% 10,
או
2
דולר - מותר להטיל היטל שמגשר על גובה הפער הזה ולכן ההיטל הוא לפי תחשיב
מי וחד
.
י י הורביץ
;
אתם תומכים בזה
?
ג י כהן
;
אנחנו היטלנו אותו
.
פי גרופר
;
זו מדיניות מבולבלת, יום אחד מורידים, יום אחד מטילים. יש דבר משותף אחד לכל
משרדי הממשלה
החקלאות היא הכלב המוכה של המדינה, הכלב המסכן, ולא מגינים עליו
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אני לא יכול להסכים עם ביטוי פוגע כזה לחקלאות שלנו, זו חלוציות וציונות. מה
זה כלב
?
עי סולודר
;
הממשלה מתייחסת אליה כמו לכלב
.
פ' גרופר
;
טענו במשך שנים שכל החקלאות של השוק המשותף - הביצים, העגבניה והפלפל
-
מסובסדת סבסוד עמוק באמצעות שיטות משלהם כמו בהולנד שם נותנים דלק מסובסד
לחממות, הם יודעים לעבוד
.
)



(
במדינת ישראל, בשנתיים האחרונות של השלטון הזה, בא שר החקלאות ואמר שלא צריך
לסבסד שום דבר. אותו שר לקח 280 מיליון שקל שהיו מחולקים לכל ענפי החקלאות לעזרה
במצוקה - לא לעזרה קבועה - להוצאת עודפים מהשווקים ודברים דומים, וביטל אותם. כל
החקלאות של מדינת ישראל איננה מסובסדת כלל. לעומת זאת באירופה ממשיכים לסבסד
אותה. בעבר זה היה בסכומים של למעלה מ-30 מיליארד, השנה הם מורידים את הסכום אבל
הם מסבסדים הכל. למשל, החיטה מסובסדת כולה כשהחקלאי בגרמניה ובאנגליה מקבל מהיר
מובטח מראש; ואילו אצלנו - כשהשנה היינה ברוכה ויהיו כ-250,000 טון - מוציאים להם
את הנשמה. אחרי מיכרז קיבל את החיטה קבלן מארצות-הברית שגילו כי הוא שרלטן. לא
משלמים לחקלאים שלנו את המחיר עליו דובר ורוצים להוריד להם 6-5 דולר לטון כשזה כל
הרווח
.
אני בעד הגנה ובעד ההיטל אבל צריך לדאוג שלא יהיו דברים שלא נרצה בהם. יש
מפעל, יש עודפי ביצים בארץ, אנחנו יכולים לייצר כאן כל כמות ביצים שנרצה בשביל
המפעל אבל לא נותנים לייצר כמה שאפשר. למה לייבא? כל ייבוא פולט עובד ממקום
עבודה ואנחנו זקוקים לכל מקום תעסוקה. אולי צריך לסבסד את זה ולתת עזרה
.
כחברי הכנסת אנחנו יכולים רק לדבר. שלושה חודשים הצו בתוקפו ולא יעזור לנו
דבר, נצטרך לתמוך בו כדי להגן על הייצור המקומי , אבל אני לא מקבל את הדרך
.
י י הורביץ
אנחנו נמצאים עכשיו ערב נעילה ובאווירה לא מתאימה ולא זו ההזדמנות לדבר בנושא
נכבד כזה. מאחר שהנושא כבר הועלה אני רוצה להסתייג מחלק מהדברים - ולא מפני שאני
נגד החקלאות
.
יש מכס ניכר על מוצרים חקלאיים חשובים ביותר. כשאנחנו מדברים על חשיפה אנחנו
לא מתכוונים לחקלאות, גם אלה הרוצים חשיפה, ה"אויבים" הגדולים, לא מדברים על
החקלאות, לא בתחום הבשר והחמאה שאפשר להציף בהם את הארץ, לגביהם המכס הוא גבוה
מאוד ועושים קשיים בייבוא כי אנחנו רוצים לשמור על החקלאות
.
הניתוח בחקלאות צריך להיעשות בצורה אחרת: לא צריכים כל כך הרבה חקלאים אלא
יש להגדיל את הכמות לכל חקלאי כדי שהוא יוכל לייצר יותר בזול ולהתחרות עם העולם
.
אמצעי הייצור המחולקים הם מעטים ומתפרסים להרבה חקלאים, לכן יש עודף חקלאים ועודף
כוח ייצור, זו המכה האמיתית. אין לנו יכולת כספית לעשות את הניתוח, גם לא הכוח
המוראלי והציבורי, לא לשר אוצר זה או אחר. אם היו אומרים לי : עשה מה שאתה רוצה
-
אני יודע שאני לא יכול לעשות כלום, אני לא יכול להגיד לשליש מהחקלאים: לכו
לעבוד במקום אחר. הגרמנים עשו את זה - אנחנו לא יכולים לעשות את זה
.
לכן מקשים במידה ידועה על הייבוא, בחקלאות יותר מאשר בענפים האחרים, ומדברים
על חשיפה חלקית או הדרגתית. גם אם הייתי הולך לבדי בבחירות ואף אחד לא היה מצביע
עבורי, הייתי אומר מה שאמרתי בשנת 1984: לעזאזל, אנחנו לא יכולים בשום אופן לשחק
את הגביר שנותן את הסובסידיה. הייתי מאפשר ייבוא בענפים מסויימים שיקבלו מכה
,
לאו דווקה בחקלאות, מוריד בצורה דרסטית את האינדקס, לא נותן להעלות על-ידי
הייבוא, מגביר את הרווחיות, עושה פיחות כדי שהאינדקס לא יעלה, פותח שווקים ומאפשר
ייצוא והתחרות רצינית עם הייצוא העולמי. ענפים מסויימים היו מוכים, אבל ענפים
אחרים היו פורחים בהיקף הרבה יותר גדול. הייתי עושה זאת לו היה הדבר בידי. אין
לנו אומץ ציבורי וכלכלי לעשות את הניתוח הזה ולהגיד לענף הזכוכית, או לענף
הנעליים
נקנה במקום אחר במחיר הרבה יותר זול, נוריד בצורה חריפה את האינדקס
,
יהיה פיחות רציני, תתחרו עם העולם, תקלטו הרבה יותר עובדים מאשר תפלטו
.
רבותי החקלאים, אסור לנו לומר
כל הזמן "דופקים" אותנו. זה לא כל כך נכון
.
אם יש יותר מדי חקלאים - המדינה אשמה בכך. פעם חשבו שני יצא פחות, רמת החיים תהיה
הרבה יותר נמוכה וההוצאות תהיינה יותר קטנות. אליעזר יופה דיבר לפני 70 שנה
בחוברת על כך שיטוו צמר מהכבשים. מי טווה צמר? תבדקו כמה טרקטורים יש בכל מושב
.
הכל אחרת, המושגים השתנו, האפשרויות השתנו, והאנשים השתנו, אבל אסור לנו לאבד את
חוש המידה
.
)



(
רוצים להטיל מכס על ייבוא של ביצים צריך לומר שזה הגיוני. אין טעם להיכנס
לוויכוח ערב בחירות
.
עי סולודר
;
בעקבות דבריו של חבר-הכנסת הורביץ. חצרה היא שכאשר מדברים על המגזר החקלאי
הדברים נעשים באופן חד-צדדי. נכון שמה שפעם יצרו 10 חקלאים מייצר היום חקלאי
אחד, אבל לא נוצרה אלטרנטיבה בשביל אלה שיצאו מהחקלאות והגזירות ממשיכות לנחות
.
לפני כמה שבועות העליתי כאן את מה שקרה במשק המים ומה שעלול לקרות עוד באווירה של
ערב דמדומים כשאין שר חקלאות וכולם עסוקים בבחירות, וראש לדברים הענין של צו
החירום כשבפעם הראשונה שברו מערכת של חקיקה ועקפו את הכנסת. כך הדברים נעשים
.
אנחנו מדברים עכשיו על עניינים שתטפל בהם הממשלה הבאה, ואני רוצה שתקום ממשלה
שתדאג לפחות לעניינים האלה
.
הי ו "ר מ"ז פלדמן
;
נעבור למוצר מיץ ענבים. בבקשה, מר יורם לוי
.
י' לוי
;
מיץ ענבים היה סגור במשך תקופות ארוכות ולא איפשרנו ייבוא. היו תקופות בהן
התפוקה לא היתה מספקת והיה צורך לייבא מיץ ענבים מוגמר לתעשיית היין והכוהל
,
ובמקרים כאלה אנחנו מבקשים להטיל היטל משלים לפי חישוב מיוחד, כלומר, מדובר על
כמויות משלימות
.
הי ו "ר מ"ז פלדמן
;
הי יבוא הוא חופשי
?
י' לוי
;
לא, בכמויות משלימות
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
מה עם כשרות
?
י' לוי
;
כאשר יקב מביא מיץ, בדרך כלל הוא איננו מביא מיץ לא כשר
.
אקשור את הענין של מיץ הענבים עם הענין של הברנדי. גם הברנדי היה סגור במשך
תקופות ארוכות. על-פי הסכמים עם השוק, ברנדי הוא מוצר תעשייתי ולאחר שאנחנו
בודקים את כל התנאים השווים הגענו למסקנה שצריך לפתוח אותו. יש הבדל בעלויות בין
מחיר הענבים בארץ למחירם בחוץ-לארץ. תרגמנו את החפרש הזה בעלויות של הענבים
לפי תחשיב מיוחד ונטיל במסגרת הזאת היטל שיהיה כ-1.10 דולר לליטר ברנדי
.
די תיכון
;
למה הסכום הזה לא מופיע בבקשה בכתב
?
ג' כהן
;
זה לא יכול להיכתב בבקשה. גם בהתאם להסכמים ההיטל חייב להיות לפי הפרש
העלויות
.
)



(
פי גרופר
בבקשה שלכם אתם מדברים על 5 דולר
.
ג' כחן
;
מדובר בסוגים של כוהל ענבים שמכילים למעלה מ-17% כוהל ומחירם נמוך מ-5 דולר
.
יש סעיף מיוחד בתעריף המכס המדבר על סוגים של כוהל ענבים זול, שמעשית הוא ברנדי
זול. בכל פעם אנחנו חייבים לעשות חישוב מיוחד כי רק כך אנחנו יכולים להסביר זאת
לשוק המשותף
.
י י הורביץ
;
האם חסר בארץ ברנדי
?
ג' כהן
;
השאלה איננה רלוונטית
.
הוחלט לפתוח את ייבוא הברנדי תוך הטלת ההיטל לפי חישוב מיוחד בהתחשב בהפרשי
עלויות של חומר הגלם החקלאי ועלויות הנובעות מתמיכות למיניהן - זאת מבלי להיכנס
לענין

הסבסוד שהיום הוא רגיש במיוחד ובסופו של דבר השוק ייאלץ למתן. במקום לנקוט
הליך ארוך של תלונה על סבסוד והטלת היטל משלים, כי זה הליך משפטי בו יכול להיות
פתחון-פה לשוק המשותף ולכל האחרים, דבר שעולה כספים רבים למתלונן המבקש להטיל
היטל - אנחנו יכולים לעשות זאת בדרך המוסכמת על השוק המשותף לפי חישוב מיוחד, כפי
שהסברתי קודם לגבי אלבומין ביצים. זה היטל לא קבוע אלא משתנה לפי חישוב מיוחד
.
די תיכון
;
אנחנו לא יכולים להחליט והצו למעשה כבר רץ. הופתעתי לשמוע מחבר הכנסת גרופר
שהוא מצא זאת על שולחן הוועדה מבלי לדעת על כך דבר. לא שאלו איש
.
י' לוי
;
זה הנוהל
.
היו"ר מ"ז פלדמן
אני מבקש לשמוע את נציג היבואנים
.
ע' אפשטיין
אני יבואן של אלכוהול, מייצג פה את היבואנים ומודה לכם על שהסכמתם לקבל אותנו
כאן. אנחנו לא אויבי החקלאות בישראל, אנחנו אזרחי המדינה ורוצים לשמור על
פרופורציות
.
לדעתנו, הייבוא של הברנדי ממקד את הבעיה כשאנשים שותים, טועמים ומחליפים דעות
ובצורה כזאת התעשייה המקומית חייבת להתייעל, להוזיל את עצמה ולשפר את המוצרים
.
עובדה היא שבכל מקום שאנחנו מייבאים מוצרים לתעשייה - התעשייה המקומית פורחת
וגדלה; ואילו כאשר סוגרים לנו ייבוא של מוצרים - קורה ההיפך. במשך כחמש-שש שנים
יש היטל על ייבוא היין ולפי סטטיסטיקה ממשלתית שניתן לבדוק אורנה הייבוא הוא אפסי
ואין עלייה בצריכה של היין המקומי; נהפוך הוא, הצריכה היא 4 ליטר לנפש לשנה
,
כשבכל אגן הים-התיכון הממוצע הוא 80 ליטר לנפש בשנה. איננו חושבים שייבוא של יין
יפגע בייצור המקומי אלא דווקא יעודד אותו
.
)



(
לפני כשלוש שנים סגרו לנו את ייבוא הברנדי. דיברתי עם מר יורם לוי היושב כאן
ואמרתי לו שבצורה כזאת תרד הצריכה של הברנדי המקומי ויגדל הייבוא של וודקה. ואמנם
בשלוש השנים האחרונות היתה ירידה בצריכה של הברנדי ועלייה בצריכה של וודקה וכאשר
מתרגלים לשתות וודקה קשה להרגיל את האנשים מהדש לשתות ברנדי. זה נזק בלתי הפיך
.
עכשיו מנסים לפתוה את הייבוא של ברנדי באופן תיאורטי, אבל מעשית סוגרים אותו
,
מפני שההיטל שמטילים מעביר את הברנדי מהקטגוריה של מס קניה נמוך - שהוא 5 סנט
לסנטיליטר - לקטגוריה של מס קניה גבוה ובפועל לא נוכל למכור ברנדי
.
לטובת הענף ולטובת ההקלאים צריך לפתוה ולאפשר ייבוא של ברנדי בכמויות
מסהריות. השליטה היא בידכם ואם תראו שהכמויות אינן סבירות תוכלו לסגור אותו. אם
תנהגו לגבי הברנדי כפי שנהגתם לגבי היין ותסגרו אותו -למרות שתיאורטית כל אחד
יכול לקבל רשיון לייבא אלא שהמחירים הם כאלה שלא ניתן למכור את היין - לא יהיה
ייבוא משמעותי וזה יגרום נזק לחקלאים, לייצור המקומי והתהליך של הקטנת הצריכה
יימשך
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
נשמע את נציג לשכת המסחר, בבקשה
.
י י טמלר
אני מנהל אגף המזון בלשכת המסחר
.
אני מתייחס לצד הטכני של הצו. על-פי החוק של הסכמי סחר מותר להטיל את ההיטל
לתקופה של שנתיים אבל ההגבלה הזאת איננה מופיעה בצו עצמו
.
באשר לחישוב המיוחד. באים לוועדת הכספים על-מנת שתאשר היטל שלא יודעים מהו
,
אומרים שאולי הוא ייקבע בעתיד, או שאומרים כי הוא יהיה כ-1.20 דולר ולמעשה יכולים
לשנות אותו מתי שרוצים בלא אישורה של ועדת הכספים. מן הדין היה לקבוע מהו ההיטל
שרוצים לאשר ועל כל שינוי לקבל מחדש אישור של הוועדה
.
דבר נוסף. הנושא הטכני של שני סעיפי מכס שונים לגבי הברנדי עם התקרה הוא
מבלבל. אם יוטל ההיטל באופן שהברנדי הזול יסווג תחת סעיף המכס של הברנדי היקר
,
הרי מדובר על הגנה בשיעור של כ-% 200 שהוא גובה המיסוי המוטל היום על הברנדי היקר
.
היו"ר מ"ז פלדמן
מר לוי, ארנה רוצה להתייחס לדבריהם
?
י' לוי
;
הברנדי לא היה סגור, היה ייבוא. היבואן הספציפי הזה הביא ברנדי במחירים שלא
יאומנו. בקבוק ברנדי בשם "נפוליון" עם כיסוי יפה נמכר ב-9-8.5 שקלים, כשברנדי
מקומי עלה באותה תקופה כ-15 שקל לבקבוק. אנחנו לא יכולים להשאיר מצב כזה והם גם
לא הסתירו את העובדות. בתגובה לכך סגרנו את הברנדי באותה תקופה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
טוב מאוד
.
1
)



(
י' לוי
;
בדקנו את הנושא עם השוק המשותף והמוסדות שלנו - גבי כהן היתה אקטיבית בתחום
הזה - והתברר שהמוצר הוא תעשייתי ולכן על-פי ההסכם איננו יכולים לסגור אותו לאורך
זמן. אז עלה הרעיון לפתוח אותו בכל זאת יחד עם הטלת היטל שיבטא לפחות את הפרשי
העלויות בין הענבים. סוגי הברנדי האהרים היו פתוחים וכל אחד יכול לייבא היום
ברנדי בריינג' מחירים מקובל. גם התברר שבאותה תקופה הברנדי הזה לא ניתן לשיווק
באירופה מכיוון שגם שם הוא איננו עומד בסטנדרטים מסויימים, כך שידינו נקיות בענין
זה
.
אשר לחישוב המיוחד. באותם מוצרים בהם התשומות משתנות באופן רצוף ובתקופות
קרובות נקבע החישוב המיוחד. אנחנו מבקשים מהכנסת אישור לשיטה והתחשיב עצמו מתבצע
אחר-כך בידי האנשים המקצועיים
.
פ' גרופר
בהמשך לדבריו של מר לוי לגבי היבואן שדיבר כאן, הדברים אינם מתקבלים על הדעת
.
התחילו לייבא בקבוק ברנדי בדולר אחד תחת שמות מפוצצים. אנחנו בארץ איננו שתיינים
גדולים של ברנדי, תעשיית הברנדי המקומית "ברקן" - שפעם היו "סטוק" - עובדת על % 70
של הצריכה של "סטוק 84" ולא חסר ברנדי. הוויכוח הוא לא על הברנדי היקר שגם
בדיוטי-פרי משלמים עבורו מחיר גבוה; הוויכוח הוא על כך שיש נהרות של עודף במוצר
הזה בגרמניה, בצרפת ובספרד כי יש שם הרבה ענבים. כפי הנראה חלק מן הענבים הם
הופכים לכוהל עבור התעשייה והחבר יה האלה עלו על זה והתחילו להפיץ אותו כשדי להם
בדולר אחד לבקבוק ואם הוא מביא 100,000 אלף בקבוקים הוא מרוויח 100,000 דולר
.
שמעתי פה את שר התעשיה והמסחר כמה פעמים כשאמר כי הוא ישמור על נושא ההיצף עם
פתיחת החשיפה. יש ברנדי בארץ, גם הזול וגם היקר, אבל לא נתנו לייבא את הזבל הזה
.
אני אומר בגאווה שהשנה תגיע כרמל-מזרחי ל-5 מיליון דולר ייצוא. אנחנו
מייצאים יין, לא ברנדי, אנחנו לא יכולים להתחרות עם אף מדינה בעולם בברנדי ואנחנו
משלמים את כל המסים, מכס באנגליה וחלק באמריקה
.
אנחנו רוצים לייצא מיץ ואני רואה שבדברי ההסבר כתוב - תיזהרו לכם בענין הזה:

"
בגלל המחסור הזמני בענבים לעיבוד תעשייתי, רצוי לפתוח את הייבוא תוך הטלת היטל
לפי חישוב מיוחד..." על מה? - על ענבים. לא חסר מיץ, לא חסרים ענבים בארץ. לפני
שנה ולפני שנתיים היו עודפי ענבים בארץ. יקב "ברקן" המספק את התצרוכת המקומית של
ברנדי היה צריך לקנות כוהל ענבים כי הוא לא קיבל את הכמות שאנחנו קיבלנו - אנחנו
קיבלנו 25,000 טון - והתחייבנו בפני משרד התעשייה והמסחר שכל יקב שיבוא לקנות
אצלנו אנחנו נמכור לו כדי שלא יחסר וכדי שלא יהיה רק לי אלא גם לך. באה אלינו
"
ברקן" והזמינה כ-300 טון, לקחה דוגמאות של כוהל ענבים. בשביל לעשות קילו אחד של
כוהל לש צורך ב-4.5 קילו ענבים. עד היום לא קנו אפילו קילו אחד של כוהל ענבים
.
איך אפשר להגיד שחסר ענבים? כבר מדברים אתי על עודפים של ענבי מאכל שיגיעו השנה
אולי ל-10,000 טון ומנהלים משא-ומתן עם התעשייה כדי למשוך זאת החוצה
.
אנחנו חיים בענף של 50,000 טון ענבי יין, 60,000 טון ענבי מאכל והמדינה איננה
מכניסה את שוויים, אנחנו עושים זאת בכוחות עצמנו, כל הכורמים - לא רק אגודת
הכורמים - ושומרים על כלכלה בריאה. אנחנו נותנים לכורם מחיר כזה שיוכל לחיות מזה
בכבוד ובמועצה אני שומר על האיזון ומשתדל לא להעלות מחירים. אני יכול לייבא מכל
העולם באפס מהירים כי יש עודפים, יש גנבים והם דוחפים. הם מוכרים בקבוק
"
נפוליון", שהוא יין יוקרתי, כשהתכולה שלו אפילו לא דומה ליין האמיתי ואנחנו באים
עם הבקבוקים עצמם כדי להוכיח שזו גניבה. ליבואן הזה יש החוצפה לבוא ולומר שסגרו
את הברנדי; ברנדי שהוא לא ברנדי , עם שם שהוא לא שם
.
)



(
הענין כואב לי כי אני מצוי בענף הזה ומכיר אותו טוב. הרב פלדמן, תורידו לנו
% 30
היטל. הלכנו לשר ההקלאות האנגלי ולמכס ועל כל בקבוק מיץ הם דורשים % 30 עונש
,
והם הפסיקו אותנו, כי זה הרווה. באנגליה אמרו לי: תקנה יקב בצרפת תסחט שם את
הענבים ותביא, זה הופשי כי זה השוק המשותף. אני יכול לעשות זאת? פקיד בכיר אמר
לי: תביא באוניה 300,000 ליטר מיץ, תמלא אותו בצרפת, תשלה אותו לאנגליה ואהרי כל
זה המהיר לא יגיע להיטל של % 30. איזו הגנה הם עושים לעצמם
.
כשמדברים על החשיפה - מכרנו 270,000 בקבוקי וודקה וברנדי לרוסיה; מכרנו
לגרוזינים ברנדי שהם שלחו אותו עם תוויות מפה לאמריקה. אנחנו עושים את כל
המאמצים ואני בעד זה שתטילו את המגבלות האלה, אבל אני מבקש שתשמרו על הענף הזה
ואל תמוטטו אותו
.
אתה יודע מי נתן דחיפה וסגר? - זה היה אריק שרון. אהרי שסיירנו אתו ביקב
וישבנו בישיבה הוא אמר מייד ר שצריך לסגור את הייבוא של הברנדי ואכן הייבוא הזה
היה סגור כמה שנים
.
אדוני היושב-ראש, שאלת על הכשרות. הכי אמין, הכי אמיתי וכשר לפסח הוא היין
של אגודת הכורמים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
לסיכום, צריך לעשות הכל כדי להגן על תוצרת הארץ לשם פרנסה ולשם תעסוקה ויש
לכך עוד היבטים
.
הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 11:55
)

קוד המקור של הנתונים