(

חברי הוועדה: מ"ז פלדמן - יו"ר
די תיכון

אי לוי - משרד התקשורת
א' רשף
- " "
ר' סלובטיק - יי
"
י' ביאלע - בזק

ז' מיזרוצקי - בזק
ר' שגב - משרד האוצר
י' מזוז
- " "
ע' שלצקי
- " "
ר' אלון
- " "
ר' וולפמן
- " "
א' בן-מנחם
- " "

אי קרשנר

סי אלחנני

אי זכאי

1. תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת
לחוק)(תיקון מס' 4), התשנ"ב-1992
.
2.
פדיון מניות בנקאיות שבהסדר לאחר המועד
.
3.
שינוי ים בתקציב
.
) (
פרוטוקול מסי 579
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי. א' בסיון התשנ"ב (2 ביוני 1992). שעה 10:15
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב רביעי
)



(
תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק
)
(
תיקון מס' 4). התשנ"ב-1992

אני פותח את הישיבה. הסעיף הראשון העומד בפנינו הוא פנייה בקשר לתקנות
הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון מסי 4), התשנייב
-
1992.
בבקשה מר אבי לוי מבזק
.
אי לוי
;
אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לתעריפים עבור שירות מידע קולי "056
",
שירות חדש שיופעל באמצעות בזק. השירות יאפשר קבלת מידע באמצעות הטלפון, מידע
המסופק לא על ידי בזק אלא על-ידי בעלי רשיונות אחרים. התעריף שאנחנו מבקשים
כאן הוא עבור פעימות מונה למידע
.

איזה מידע
?

מידע עסקי, הורוסקופ
.

אין לכם מה לעשות
?

מר לוי הביא את הדוגמה של ההורסקופ מפני שלפני כמה זמן היו בעתונים
מודעות שאפשר להתקשר לאוסטרליה ולקבל הורוסקופ. הכוונה היא לתת מידע עסקי
ומידע מהבורסה
.

מה איכפת לך מאוסטרליה
?

הדוגמה של ההורוסקופ לא היתה טובה, הכוונה לתת אינפורמציות בתחומים
שונים. המדובר במאגרי מידע הצוברים ידע בתחום מסויים שאפשר לקבל מהם את הידע
.

באי זה תחומים
?

רפואה, מדע, בידור ודברים שונים
.
)



(

פרשת השבוע או לימוד גמרא אפשריים
?

יכול להיות גם תחום זה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
זה לא מספק אותי. צריכה להיות אינסטנציה שתקבע את הגבולות המוסריים של
תוכן המידע הזה. הייתי רוצה שנהיה יותר רגועים לגבי הגבולות הסבירים, האהריות
מבהינה ציבורית, מוסרית ויהודית באשר לתכני המידע שאתם תספקו לכל בית ולכל
ילד
.

היינו אמורים להעביר בענין זה בוועדת הכלכלה של הכנסת תקנון לגבי התכנים
והמסגרת של השירות עצמו. לצערנו זה נידחה לשבוע הבא. שר התקשורת היה מעורב
בכך מבחינת האספקטים שהעלה יושב-ראש הוועדה
.

עם כל הכבוד וההערכה שאני רוחש לשר התקשורת, זה איננו מספק אותי. אני
רוצה לדעת בדיוק איזה סוגי מידע יהיו
.

זה יפורט בתקנות שהיו אמורות לבוא אתמול לפני ועדת הכלכלה
.

יש לכם תקנות מוכנות
?

כן
.

אם כך תביא אותן בשבוע הבא
.

בסדר
.

הסעיף הבא: שירות בינלאומי לארצות ערב כשמוסיפים שלוש ארצות לחיוג

לוב, סוריה ועירק
.
)



(

איזה ארצות היו עד עכשיו
?

לפני כן היו 12 מדינות. יש אפשרות לפתוח את השירות גם לארצות האלה ולכן
בזק מבקשת לתת את השירות לשלוש הארצות הנוספות באותם התעריפים שנקבעו לגבי
מדינות ערב האחרות
.

קודם זה היה בלתי אפשרי. מה קרה שזה הפך עכשיו לאפשרי
?
אי לוי
:
מבחינה טכנית היה צורך להגיע להסכם עם חברה בינלאומית אחרת שתיתן את
ההמשך של החיוג מאותה מדינה עד לאותה מדינה ערבית מסויימת. בתקופה בה אושר
הקשר עם אותן 12 מדינות ערב הקודמות לא היתה אף חברה המוכנה לעשות זאת
.
במגעים שיש עכשיו עם חברות בינלאומיות התברר שיש חברות המוכנות לעשות את
השירות הזה ולכן מתאפשרת פתיחת הקווים האלה
.

הדבר חשוב מאוד. כמה שיחות קיימתם עם ירדן
?

אין לי מידע על כך
.

האם נכון שמדינות ערב החליטו לחסום את הקווים האלה
?
אי לוי
:
נכון
.

את סולן-תקשורת הם השאירו ואתכם הם חסמו. אנחנו אישרנו זאת אבל מישהו
עושה עליכם "בלוקד". איזה מדינות עשו עליכם "בלוקד
"?

אני לא יכול לפקח על זה אבל עד כמה שידוע לי זה בא בעיקר מצד ירדן
.

איזה מדינות אישרנו בעבר
?

ירדן, ערב הסעודית, תימן - על שני חלקיה
.
)



(
די תיכון
;
תימן חוסמת אתכם
?
אי לוי
;
עד כמה שידוע לי - לא
.
די תיכון
;
תשלח אלינו מכתב ותפרט בו מי חוסם אתכם. האם היו לכם הכנסות מהשירות הזה
או שזה בא "לדפוק" את סולן-תקשורת
?
י י ביאלע
;
יש הכנסות. אמציא לוועדה פירוט לגבי שירות "056" ולגבי התנועה עם תשע או
עשר מדינות ערב
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
כמה ממדינות ערב נותרו עדיין בלי אפשרות של קשר טלפוני
?

יש 20 מדינות ערביות, מתוכן יש קשר עם 15 ונותרו 5 מדינות בלי קשר
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אם גם לוב, עירק וסוריה נכללות - איזה ארצות נשארו
?

אחרי האישור שלכם פתחנו זאת ל-11 מדינות ערב - כי מדינות תימן אוחדו
.
כפי שנאמר כאן השירות לירדן עובד ופעיל ויש משתמשים רבים מהשטחים שמתקשרים
לבני משפחות בסעודיה, בארצות המפרץ ובארצות המגרב שבצפון אפריקה. זה עובד ויש
תנועה די טובה
.
די תיכון
;
אני מבקש שתעבירו אלינו את כל הפירוט בכתב
.

אנחנו מאשרים זאת
.
אי קרשנר
;
יש בקשה להוסיף באותו תעריף גם את וייטנאם
.

בסדר, זה אפשרי
.
)



(

מה עם לאוס וקמבודיה
?

לאוס וקמבודלה מופיעים
.
אי קרשנר
;

במקום גרמניה המזרחית והמערבית יש לכתוב גרמניה
.

איזה שר התם על הבקשה לגרמניה
?

שר התקשורת
.

ענין נוסף. ב-29 במרס 1992 אישרה ועדת הכספים הארכת משך פעימת מונה
בשיחות בין אזוריות ייגי'. יש במערכת מרכזות אנלוגיות ישנות שמבחינה טכנית לא
ניתן היה לבצע בהן את הארכת משך פעימת המונה. לכן אנחנו מבקשים לתת ההזרים
למנויים שלא ניתן להאריך להם את משך השיחה באופן רטרואקטיבי מה-1 באפריל 1992
,
בסכום המגיע ל-1.25 שקל לחודש
.

איך נעשה החישוב הזה? למה צריך להחזיר כסף
?

החישוב נעשה לפי מיצוע ארצי. זה מסביר מהי הארכת משך השיחה מ-144 שניות
לפעימה ל-288 שניות לפעימה. המצב הזה יישאר כנראה עד לסוף השנה הזאת שאז יהיה
ניתן להאריך את משך השיחה לכל המנויים
.

זה הממוצע הארצי שלפיו אנחנו מכפילים את הזמן. הביטוי המעשי הוא חישוב
של שקל אחד
?

1.25
שקל כאשר מדובר על השעות שבין 8 בערב עד 8 בבוקר. הארכת משך השיחה
בשעות אלה מ-144 שניות ל-288 שניות היא שוות-ערך, בממוצע, ל-1.25 שקל
.

אני שואל את אנשי משרד התקשורת: אתם מאשרים את זה
?
)



(

במבנה השיחות יש שלוש רמות "א", "ב" ו"ג". אנחנו מדברים על רמה "ג
",
שיחות בין אזוריות כמו למשל בין ירושלים לתל-אביב
.

האם זה אומר כי מי שגר בקרית-שמונה משלם כפליים ממי שמשוחח שיחה מקומית
בתל-אביב מרחוב דיזנגוף לרחוב בוגרשוב
?

לא כפליים אלא פי 12
.

איך קבעתם את המפה הזאת
?

אלה תעריפים היסטוריים
.

זו מפה היסטורית המשקפת את האנטי-קדימויות של הממשלה, למשל, איך לא לעבור
לאזורי פיתוח
.

אין חילוקי דעות בענין. יש לנו צוות העובד על הנושא הזה וכאשר הוא יסיים
את עבודתו יש בכוונת המשרד לפעול לצמצום הפערים בתעריפים בין אזורים מרוחקים
לבין אזורים שאינם מרוחקים
.

האם לא נלקחה בחשבון האפשרות להקל על תושבי אזורי הפיתוח
?

הממשלה הזאת נותנת הטבות שונות ומשונות כדי לעודד הליכה של תושבים, יזמים
ותעשיינים לאזורי פיתוח. מצד אחר אומר משרד התקשורת: כל מה שהמשרדים האחרים
נותנים - אנחנו גובים בחזרה באמצעות הברת הבזק עם התעריף המפלה לרעה. יד ימין
לא יודעת מה עושה יד שמאל
.
המפה הזאת איננה משקפת מאומה, היא מהווה אנטי-תמריץ. אי-אפשר להסביר
מדוע חבר כנסת מערד ישלם פי 20 יותר מאשר חבר כנסת מירושלים כששניהם רוצים
לברר אותו ענין. להיפך, לדעתי בירושלים צריך לשלם יותר
.
אתם אומרים שיש ועדה. כבר חלפו 44 שנים והיא בוודאי תסכם את עבודתה בעוד
44
שנים. זה רציני
?
)



(

הוועדה הזאת צריכה להגיש את תוצאות עבודתה לקראת סוף השנה הזאת. בוועדה
יושב מר ישראל מידן כיושב-ראש הוועדה ואתו עוד שלושה מומחים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
לפחות עד ה-20 ביוני או מסקנות ביניים כדי שנגמור את הענין
.

אם אתם מדברים על מסקנות ביניים הרי שזה צעד ראשון
.

קונסים אותם מספיק. כשהם צריכים משהו בירושלים יש להם גם הוצאות תחבורה
.

בדקתי וראיתי שהמענק שמשלם משרד התעשיה והמסחר למי שמקים מפעל בבאר-שבע
נופל בתוך שנה מן התשלום העודף שמשלם אותו אדם בגין התקשרויות מבאר-שבע לתל
-
אביב
.

אנחנו מסכימים אתך במאה אחוזים. הצעד הראשון שהתחלנו בו הוא הארכת משך
השיחה מ-144 שניות ל-288 שניות
.

מה זה אזור "ג
"?
אי לוי
;
ירושלים - תל-אביב; תל-אביב - חיפה; קרית-שמונה - תל-אביב. קרית-שמונה
-
חיפה
.

איזה אזור איננו נחשב אזור "ג
"?
אי לוי
;
נתניה - תל-אביב
.
די תיכון
;
כלומר, במקום שאין מרכזיות דיגיטליות תיתן הוזלה
?

בדיוק. אנחנו מקווים שעד סוף שנת 1992 יינתן שירות זה לכל המנויים כאשר
יופעל פרוייקט המנייה הממוחשבת על כל המרכזות של בזק
.
)



(

אני יכולה לכתוב בלוח המעקב שלי: סוף שנת 1992
?

בהחלט. אז יושלם פרוייקט המנייה הממוחשבת שיאפשר הארכת משך השיחה ל-288
שניות בכל הארץ
.

צריך לציין לשבח את חברת בזק, את משרד התקשורת ואת הכלכלנים שחשבו על
התיקון הזה וגם על התיקון הרטרואקטיבי
.
אני שואלת: האם 1.25 שקל לחודש מייצג ממוצע ארצי משוקלל או ממוצע מדוד
יותר לקבוצות האוכלוסיה באזור "ג" שלהם יש שימוש גדול יותר בשיחות. אל תעשו
ממוצע ארצי אלא תעשו עידון של ממוצעים כדי להביא את החישוב הזה לקבוצת
האוכלוסיה הרלוונטית. כמה שיחות נכנסות ב-1.25 שקל - 5 שיחות לחודש
?

את מדברת על המקומות המרוחקים שבשביל כל דבר של מה בכך צריכים להתקשר לפי
תעריף "ג
"?

יש אפליה בתעריפים. אלה שבאזור "ג" משלמים גם פרוות דמי שימוש. יש להם
הנחה בדמי השימוש הקבועים
?

כן
.

תעדנו את החישוב לאלה שאצלם השימוש הוא יותר רב וזה יותר רלוונטי
.

באזורים המרוחקים יש בעיקר מרכזיות ספרתיות והן באחוז יותר גבוה מאשר
במרכז תל-אביב בה התשתית יותר חדשה. לאזורים המרוחקים ולישובים להם את רוצה
לעזור יש מלכתחילה הארכה של משך השיחה
.

אנחנו מאשרים זאת
.

ענין אחר. ביקשנו מכם פעמים רבות שלקוח המבקש את פירוט החשבון שלו לא
יחוייב בתשלום מיוחד ובכל פעם אתם אומרים שתדונו בכך. האם סיכמתם דבר כלשהו
?
)



(
י' ביאלע
;
זה נמצא בדיונים במשרד התקשורת במשך כל הזמן כי מדובר בפיצוי. אתם
אישרתם את ועדת פוגל שמכתיבה לנו
.

באיזו מדינת חלם אנחנו חיים? אזרח רוצה פירוט חשבון ולדעת אם רימו אותו
או לא, ואתה בא וקונס אותו. איזה מין שירות זה
?
י י ביאלע
;
אם זה חד-פעמי הוא יכול לפנות ולקבל אינפורמציה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
איך נוהגים בארצות-הברית או בארצות אחרות - שם מקבלים את הפירוט הזה
חינם? איך מקובל בארצות מערביות נאורות ומפותחות
?

מקובל שנותנים פירוט לשיחות הבין אזוריות ולשיחות בינלאומיות
.

בשלב ראשון צריך לנהוג כך ולתת חינם את הפירוט לגבי השיחות הבין אזוריות
והשיחות הבינלאומיות
.
י י ביאלע
;
אולי אפשר יהיה לעשות זאת כאשר כל הארץ תהיה מכוסה במרכזות ספרתיות
-
כרגע יש לנו פחות מ-55% מרכזות ספרתיות. איך נוכל לבוא לציבור ולהגיד ש-45%
לא יקבלו פירוט חינם ו-55% כן יקבלו אותו
?
די תיכון
;
לא כל אחד רוצה לקבל פירוט. אני שואל; מדוע אתה מחייב בתשלום אזרח
שרוצה לדעת פרטים על חשבונו
?
י י ביאלע
;
אני צריך לבנות בתוך המערכת שלי תהליך "בילד-אין" מיוחד לענין חזה
.

יש לכך עלות
.

הרי משלמים לכם דמי שירות קבועים. איזו עלות יש לזה
?
י י ביאלע
;
לבזק יש אפשרות להעלות את דמי השימוש ולספוג את העלות של דף החשבון
.
)



(

אני מבקש שתעביר את בקשתי למר קאול ואני רוצה לדעת מתי נקבל תשובה
.
אי לוי
;
הבקשה אושרה
?
י י ביאלע
;
זה לא יכול להיות רטרואקטיבי
.

הבקשה היא לאשר רטרואקטיבית
.

הבקשה אושרה כפי שהוגשה. אתם צריכים להכין שיעורי בית, תסתדרו ביניכם
.
י' ביאלע
;
אי-אפשר, אנשים החליפו מקומות מגורים וזה יהיה תהליך שבזק לא יוכל לעמוד
בו. יש לנו מכתב של משרד התקשורת שאי-אפשר להפעיל את התעריף הזה לפני ה-1
במאי
.
הי וייר מייז פלדמן
;
למי שלהבא לא תשלהו חשבון לתשלום אל תורידו זאת; תורידו רק למי שלהבא
תשלחו לו חשבון. הבקשה אושרה
.
פדיון מניות בנקאיות שבהסדר לאחר המועד

פדיון מניות בנקאיות שבהסדר לאחר המועד
.
בבקשה מר רפי שגב
.
רי שגב
;
לאחר הפדיון האחרון של מניות הבנקים בחודש אוקטובר 1991 הגיעו אלינו
פניות בודדות של אנשים, שמסיבות כלשהן לא ביצעו את הפדיון, לבצע את הפדיון
לאחר המועד
.

מסיבות כלשהן הם לא הספיקו לבצע את הפדיון, אז קונסים אותם
?
רי שגב
;
אנחנו לא קונסים אותם, אנחנו מבקשים להאריך זאת
.
)



(
די תיכון
;
הם הוציאו תקנה האומרת שמי שלא פודה מאבד את כספו. עכשיו הם אומרים
שהאיש איננו מאבד את כספו. זה היה בהתערבותנו כי אמרנו שאיש לא יפסיד את
כספו
.
ר' שגב
;
היה הסדר שבמשך מספר שנים ערכן הדולרי של המניות הובטח על-ידי המדינה
-
האלטרנטיבה היתה יותר גרועה - וההסדר הזה היה מוגבל בזמן. היו כאלה שלא מכרו
את המניות בחודש אוקטובר 1991 ולפנים משורת הדין אנחנו מעוניינים ללכת לקראתם
על-מנת שלא יאבדו את ערך הכסף שלהם
.

להערכתך, זה לפנים משורת הדין? הדין הוא לשדוד את האנשים
?

הדין הוא שהמניות האלה אינן מקבלות שום הבטחה מהמדינה. למדינה אין
מחוייבות לקנות ממישהו מניות אלא רק במסגרת הסדר. כאשר נעשה ההסדר ב-1983
אמרו: אלה התנאים לרכישת המניות על-ידי המדינה, או על-ידי החברות הבטוחות
עבור המדינה, תנאים שקבעו תאריכים ברורים
.

איפה הכסף הזה, המדינה משתמשת בו
?

המניות לא אצלנו. לפי מה שאנחנו משלמים המניות האלה בשוק שוות אחוז קטן
מערכן
.

מה שאת אומרת הוא נכון ולא נכון. את ההסדר עשתה המדינה באמצעות ועדת
הכספים ויום הפרעון נקבע בהסדר. הטענה שלכם שמי שלא יבוא לפדות את המניות עד
יום הפרעון מפסיד את כספו לא נראתה בעינינו ומצאנו לנכון להתערב. יום הפרעון
היה ב-31 באוקטובר 1991. לפי הבקשה שלכם מי שלא בא באותו היום הפסיד את כספו
?

הוא הפסיד מכיוון שאין לו אפשרות למכור
.

הוא יבוא אליך ואת תשלמי לו, הוא לא קונה, הוא מחזיר לך את התעודה ופודה
אותה. הוא מחזיר לך את המניה שהפכה לאגרת-חוב צמודה לדולר מכוח החלטה
.
רי שגב
;
הוא לא מחזיר, הוא מוכר
.
)



(

אפשר לקרוא לזה פדיון של אגרת חוב אבל כפי שמעוגן בהסדר אפשר לעשות זאת
עד ה-31 באוקטובר 1991
.
די תיכון
;

1. לפי דבריך הוא מאבד את כספו אם הוא לא בא עד ה-31 באוקטובר
;
2.
האיש לא ידע, או היה בחוץ-לארץ, או לא שם לב, פשפש ומצא את התעודה. אני
מניח שיש כ-20 מקרים. יושב-ראש הוועדה אומר כי הכסף הזה מונח אצלכם, לפחות
תצמידו אותו בלי ריבית, כפי שעשינו לגבי תעודות מלווה בטחון ומלווה קליטה, או
אגרות-חובה למיניהן - כך נהגנו לפני כשלושה חודשים. מדוע שלא תצמידו את זה
לתקופה מסויימת למדד, בלי ריבית? תקנסי אותו. חלפה חצי שנה ואת אומרת כי
בנוסף למה שהוא איבד הוא יאבד עוד 10%
.

אם הוא נשאר עם המניה ביד יש לה ערך שוק
.
די תיכון
;
אין לה ערך שוק, המניה לא נסחרת בבורסה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
האם הענין דורש את אישור הוועדה
?
י' מזוז
;
לא ברור לנו אם יש צורך באישור. פנינו כי ההסדרים המקוריים הם עם מועדים
מסוי ימים
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
הפנייה אלינו היא בדרך של הודעה
.
די תיכון
;
אינכם צריכים לפנות לוועדה אלא לנהוג כמו בנק ישראל. כאשר בענין מילוות
חובה מגיע בנק ישראל למסקנה - לפני הסידור החדש - שלא באשמתו של האיש הוא לא
קיבל הודעה על הפדיון, הבנק מפצה אותו וממשיך להצמיד זאת. המקרה שהבאתם הוא
די דומה, לכן אל תבואו אלינו
.

הודענו על כך לוועדה מכיוון שההסדרים המקוריים נתנו הרשאה לממשלה לרכוש
מניות במסגרת המועדים שנקבעו, כשהמועד האחרון היה 31 באוקטובר 1991. השבנו
שאם אנחנו נוהגים לפנים משורת הדין לגבי מקרים בודדים, מן הראוי שזה יובא
לידיעת הוועדה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אין צורך באישור הוועדה
?
)



(

לדעתי אין צורך באישור
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
אנחנו רושמים זאת לפנינו
.
די תיכון
;
אינני מרוצה מזה. אם אתם באים אלינו, אנהנו מבקשים לנהוג כפי שמקובל
לגבי פקדונות המונחים במקום מסויים וחל עליהם חוק ההצמדה
.

אין פקדון, אין כסף
.

יש פקדון ויש כסף
.

זו הבטחה מוסרית
.
י' מזוז
;
לא. זו היתה התחייבות הד-משמעית בהסכם של חברות הבטוחות כלפי הציבור
,
אלא שהיא מוגבלת בזמן. אם אנחנו באים לקראת מישהו ואומרים לו; אנחנו נותנים
לך ארכה נוספת לפנות אלינו כדי למכור, אינני חושבת שצריך לתת הצמדה לתקופה
הזאת, מה גם שהמשק לא נוהג לתת הצמדה לתקופות כל כך קצרות כמו חצי שנה
.

כלומר, אם לא באת ביום הקובע - הפסדת את כל כספך
.

אתה מקבל 100% של ההצמדה לדולר
.
ר' שגב
;
אתה נשאר עם מניה ששווה פחות כסף
.

מניה שנדחקה מהרשימה של הבורסה ואין בה מסחר, כלומר שוויה לרגע זה הוא
אפס. אנחנו כופרים בעובדה שערכה אפס. היה לנו הסדר עם מר אלי יונס כאן
בוועדה - אני העליתי את הנושא הזה - שאמר כי מי שיאחר ויפנה, יקבל את מלוא
כספו
.

אני לא יודעת מה היה ההסכם, אני לא מכירה אותו
.
)



(

לא הסכמנו, ולא נסכים, שמי לא פודה באותו יום מאבד את כספו
.
י' מזוז
;
יקבל את מלוא ההצמדה ולא יאבד את כספו
.
די תיכון
;
אני מניח שהיו כאלה שפנו כעבור יום
.

אנחנו מדברים על שני מקרים
.
די תיכון
;
רשמנו לפנינו
.
שינויים בתקציב
היו"ר מייז פלדמן
;
יש לפנינו פנייה מסי 79 להעברת מיליון שקל לתקציב פיתוח תשתית בנגב לשם
תכנון הגנות חוף האמורה לפתור את בעיית עליית המפלס בבריכה מסי 5
.
א' קרשנר
;
והעברת 70,000 שקל למינהלת הנגב
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
לפי מה שכתוב כאן זה 2 מיליון ו-70,000 שקל
.
אי קרשנר
;
זה מקביל, אבל זו אותה פעולה. מדובר על מיליון אחד ו-70,000 שקל
.
די תיכון
;
מיליון ו-70,000 שקל
.

בריכה 5 מהווה בעיה לכל אזור התיירות ומפעלי ים-המלח צריכים לדאוג לזה
.
די תיכון
;
יש ויכוח בין משרד התיירות לבין כי"ל, מפעלי ים-המלח, בענין רצועת החוף
שעליה הוקמו בתי-מלון. כשלא מסתדרים אומרים שזה יהיה מהרזרבה. תפקידנו כאן
)



(
הוא לייצג את המדינה שלא כל כך שמרה על זכויותיה. הבריכה הזאת מכניסה הרבה
כסף למפעלי ים-המלח. נתנו להם את הזיכיון והם צריכים לשלם. מדוע המדינה
צריכה לשלם לתיירנים
?

אני שומע עכשיו שהרפרנט לענין זה נמצא במילואים לכן אני מציע לדחות זאת
.

בסדר
.
אי קרשנר
;
בפנייה מסי 80 יש בקשה להעביר 2.6 מיליון שקל לרשות הדוברות עבור תהליך
ההפרטה
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
הענין הזה צריך להכניס כסף, זה עוד עולה כסף
?
סי אלחנני
;
זו בדיוק התשובה. צריך לבדוק כמה אנשים מתפרנסים מההפרטה בתעריפים
גבוהים מאוד
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
בבקשה, מר עמיצור שלצקי, סגן מנהל הרשות והאחראי להפרטה
.

תהליך ההפרטה מתמקד בניתוק של החברות מהקשר לממשלה. הניתוק הזה כרוך
בפעולה מורכבת שמצריכה העסקת יועצים משפטיים, ועל-פי החלטת ממשלה גם מעריכי
שווי, שמאים ויועצי מס במקרים בהם הדבר נחוץ. בדרך כלל חברה ממשלתית איננה
מונחת על מדף כמוצר שאפשר למכור אותו, צריך להכין אותה וזה מצריך עבודה רבה
.
די תיכון
;
למה זה חל עליכם ולא על החברה המופרטת? בכל מקום שמוכרים חברה ההוצאות
נזקפות לחובת המופרט
.
עי שלצקי
;
אני לא בטוח שמס הכנסה יאשר את זה
.
די תיכון
;
אנחנו לא מבינים מה קורה בנושא ההפרטה, אנחנו מריחים ריח של התפטרויות
,
כשדבר לא מתקדם והכל תקוע. איפה הנושא עומד? איפה יוסי
?
עי שלצקי
;
יוסי עסוק. אנחנו עובדים בנושא ההפרטה בצוות קטן ופרוסים על כ-15 חברות
.
)



(
די תיכון
;
מדוע שום דבר לא מגיע לכאן? איפה אתם עומדים עם כימיקלים לישראל
?

עם כי"ל אנחנו מתקדמים בשלב הבא של תהליך ההפרטה; מכירה של מנה נוספת
בבורסות בחוץ-לארץ, כנראה בניו-יורק
.
די תיכון
;
מה עם בזק, אתם יכולים להציג בפנינו לוח זמנים
?
עי שלצקי
;
המשך ההפרטה של בזק מותנה בעיקר בסגירת נושא התעריפים, פרט לבעיות בתחום
המשפטי שאינני מתייחס אליהן
.
די תיכון
;
אם המשפט יימשך חמש שנים, הפרטת בזק תיפסק
?
עי שלצקי
;
לא, אינני מתייחס לענין המשפטי. בתשקיף הקודם של בזק יש עידכון אוטומטי
של תעריפים לפי נוסחה והיא תקפה עד סוף דצמבר 1993. במגעים עם חתמים בארצות
-
הברית להמשך ההפרטה הם אמרו לנו חד-משמעית; אתם צריכים לקבוע מה יהיה מבנה
הנוסחה לתקופה שלאחר מכן אם אתם רוצים לצאת בניו-יורק כי נוסחה כזאת איננה
מספקת לנו לפרק זמן של שנה וחצי
.
די תיכון
;
אני מבקש לדעת מתי בכוונתכם להפריט את החברות הבאות; בזק, כימיקלים
לישראל, חברת החשמל, שקם, בתי-הזיקוק, אל-על, צי"ם, שיכון ופיתוח, מבני
תעשייה. אני מבקש תאריכים
.

לגבי השקם. ההכנות הנעשות ברגע זה מבוססות על יציאה בתשקיף עד סוף
ספטמבר שנה זו ואני מקווה שנעמוד בלוח הזמנים. התשקיף צריך לכלול את הנתונים
של הרבעון הראשון של השנה. מה שלא בידינו הוא הסכם בין משרד הבטחון לבין השקם
ואנחנו לוחצים חזק בענין. במקביל אנחנו מתקדמים בכל שאר המהלכים
.
לקראת פברואר-מרס בשנה הבאה, על בסיס הנתונים של סוף השנה נצא עם שיכון
ופיתוח. הבעיה העיקרית היא רישום המקרקעין והזכויות שלא נרשמו בטאבו בצורה
מדוייקת
.

יש רבבות מקרים שאינם רשומים בטאבו. האם לא מובן מה הן הזכויות של שיכון
ופיתוח
?
r
)



(

יש מקרקעין שהטאבו השתנה בהם ולא ידוע מה הן הזכויות המדוייקות
.
די תיכון
;
בגלל זה לא תמכור
?
עי שלצקי
;
אנחנו עושים הערכות שווי ושמאות ועובדים על כל הדברים האלה ביחד. ההערכה
שלנו היא שנצא עם שיכון ופיתוח לבורסה, במהלך משולב של מכירה וגיוס הון
,
בפברואר-מרס 1993
.
לגבי מבני תעשייה. הכל מוכן ומחכה אך לצערי לא קיבלנו אישור מוועדת
השרים שהבאנו זאת לפניה לדיון. המחלוקת היא האם למכור 51% למשקיעים הפרטיים
,
או לחילופין למכור קודם כל בבורסה 16%
.
די תיכון
;
לגבי הבורסה כולם מסכימים, למה שלא תנצל היום את הגיאות ותמכור בבורסה
16%?
עי שלצקי
;
אם נמכור בבורסה 16%, יישארו ברשות הממשלה 35%. שיתוף הפעולה עם החברה
איננו ברמה כזאת שלאחר מכן נוכל לקבל ממנה סיוע למכירה פרטית. ניסינו להחתים
את החברה על הסכם, או אמנה, שלאחר מכן תאפשר לנו לעשות את הצעד הבא ולא קיבלנו
שיתוף פעולה מלא
.
די תיכון
;
למה לא קיבלתם שיתוף פעולה? זו חברה ממשלתית, תפטר מייד את המנכ"ל
.

נכון. המנכייל שלח מברק ליושב-ראש החברה בו הוא אמר; אם תעשו את המהלך
הזה - יבואו לכאן 40 ראשי ערים
.
די תיכון
;
למה שלא תפריט קודם באמצעות הבורסה, הרי זה לא נוגע בגרעין השליטה
.
עי שלצקי
;
צריך להביא זאת קודם כל להחלטת ועדת השרים
.
די תיכון
;
יש אלמנטים שאינם שנויים במחלוקת, למה אתה מחכה כדי למכור את גרעין
השליטה לפרוטקציונר כלשהו? בינתיים תמכור בבורסה את החלק שאיננו שנוי
במחלוקת
.
)



(

במחיר הבורסה אני יכול למכור היום לפי ערך חברה 300 מיליון דולר. קיבלנו
הערכות-שווי שהחברה שווה למעלה מ- 420 מיליון דולר. אנחנו רוצים לעשות הפרטה
נכונה וחבל לצאת היום עם 16% במחיר שהוא נמוך הרבה יותר מהשווי
.

בשביל מה דרוש הכסף הזה
?
עי שלצקי
;
שנוכל להעסיק יועצים שיקדמו אותנו בתהליך ההפרטה
.

חבר-הכנסת תיכון, אתה מסכים לזה
?
די תיכון
;
נאשר זאת
.

אנחנו מאשרים את פנייה מס' 80 להעביר 2.6 מיליון שקל לרשות החברות עבור
תהליך ההפרטה
.
אנחנו עוברים לפנייה מס' 84
.
אי קרשנר
;
זה נועז- לבצע שינויים פנימיים בתקציב משרד הקליטה ובמסגרתם הדרכת 80
חיילים שיעסקו בקליטת העלייה האתיופית והגדלת תקציב פעולות הקליטה החברתית
בגין סדרי פסח לעולים
.

בדף המחשב המצורף לא מודגש שמדובר בחיילים
.
אי קרשנר
;
זה במסגרת הסעיף, אין תקנה מיוחדת לחיילים
.

אנחנו מאשרים פנייה מס' 84
.

מי מייצג את האוצר בהעברות אלה? היה מקובל שמספר שניים מציג את הנושאים
האלה
.
)



(

לש כאן שלושה רפרנטים מומחים
.

אנחנו עוברים לפנייה מסי 85
,
אי קרשנר
;
זו העברה ממשרד החקלאות לנציבות המים
.

בבקשה, מר רון אלון, רפרנט משרד החקלאות
.

נציבות המים שייכת למשרד החקלאות ועד היום התקציב המינהלי ותקציב הפעולות
של נציבות המים היו בסעיף 33 של משרד ההקלאות. מאחר שבאגף התקציבים יש צוות
מים שעניינו נושאי המים במדינה, מעבירים גם את התקציב המינהלי לסעיף של הצוות
הזה. ההעברה היא טכנית פנימית והיא נעשית כדי לשפר את העבודה בתוך אגף
התקציבים. התחלנו את ההעברה בשנת התקציב 1992 וכעת אנחנו משלימים אותה על-ידי
הפרדה של כל ההוצאות המינהליות העקיפות של נציבות המים ממשרד החקלאות כגון:

טלפונים, דואר, משלוחים, דלק וכוי
.

אנחנו מאשרים פנייה מסי 85
.
אנחנו עוברים לפנייה מסי 86
.

זה שינוי פנימי בתקציב משרד החקלאות לצורך תשלום פעולות שמאות המבוצעות
על-ידי הקרן לביטוח נזקי טבע והדרכת המחוזות בעקבות אסונות טבע
.

האם הטיפול בנושא של אסונות טבע מתבצע בקצב שדיברנו עליו ודרשנו אותו כאן
בוועדה לפני כשבועיים
?

המכשול העיקרי בענין הוא שזו השנה הראשונה בה אנחנו מיישמים את החוק
לתקנות. מצד אחר היקף הפניות על נזקים הוא רב ויש קושי להתגבר גם על כמות
הפניות וגם על פרשנות החוק, היינו: איך לפצות, איך לעשות את השמאות ואיזה
נוהלים לי ישם
.
הממשלה מתבקשת כאן להקים מערכת אד-הוק שאיננה קיימת דרך שיגרה כשמערכת זו
צריכה לטפל בעשרות אלפי פניות של ניזוקים, דבר שהוא מורכב מאוד. על-מנת לקצר
תהליכים ובכל זאת להזרים סיוע כספי לניזוקים פתחנו מסלול של מקדמות פיצוי
שאינן על-פי חוק - גם לפי החוק אפשר לקבל מקדמות אלא שההליך כאן הוא יותר
.
מורכב
.
)



(
עד היום שולמו הסכומים הבאים, כמקדמות, לענפים אלה: ענף הפרחים קיבל
מהממשלה כמקדמה 8.5 מיליון שקל; ענף הבננות עומד לקבל בימים אלה 18 מיליון
שקל ועוד 7 מיליון שקל בשבועיים הקרובים; ענף הלול קיבל כ-400,000 שקל
.
היו"ר מ"ז פלדמן
;
סכום של 400,000 שקל מספיק לענף הלול
?

זה לא מספיק, זה נועד לתת מענה ראשוני
.

לפי מה שראינו בסיור שלנו זה לא מתקבל על הדעת
.

המקדמות ניתנות רק על אובדן הלהקות. זה נועד לאפשר לחדש להקה שנפגעה
,
אנחנו עדיין לא מטפלים בקטע של המבנים במסגרת מסלול המקדמות. אני מניח
שבטווח של חודשיים נסיים את הענין של המבנים, שהלולים שנפגעו מהווים חלק גדול
מהם
.

אם לא משקמים את המבנה, לאיפה יכניסו את הלהקה
?

הם בונים את המבנה אבל לא על חשבון תקציב המדינה, על זה נפצה אותם בשלב
שני. המצב דומה למצב בו אדם שנפגע רכבו משלם לעתים לפני שהוא מקבל את כספי
הביטוח. צריך לזכור שחלק מן המבנים היה מבוטח ואנשים קיבלו בגין זה כספים
.
ההעברה שאנחנו מבקשים פה נועדה לתת תוספת תקציב לשני גופים: 1. למשרד
החקלאות, שהמדריכים החקלאיים שלו והמתכננים במחוזות נדרשו לעבודה נוספת בעקבות
הנזקים; 2. לקרן לביטוח נזקי טבע, המשמשת קבלן השמאות של המדינה בנושא זה
.

אנחנו מאשרים פנייה מסי 86
.
אנחנו עוברים לפנייה מסי 88
.

העברת 283,000 שקל לפריסת המחשבים בלשכות ההוצאה לפועל של משרד המשפטים
.

אנחנו מאשרים פנייה מסי 88
.
הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 11:20
)