הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 558

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. ו' באדר ב' התשנ"ב (11 במרץ 1992). שעה 00;09

חברי הוועדה; ד' תיכון - מ"מ היו"ר

ח' אורון

צ' ביטון

י' הורביץ

א' ויינשטיין

יאיר לוי

י' שמאי

ג' שפט

מ"מ: ע' סולודר

ש' דורון, ד' צוקר

ג' שליטין - מנכ"ל משרד החקלאות

י' ברלנד - משרד החקלאות

ר' בלניקוב. י' ביאלע, ח' קדר - חברת בזק

מ' אהלי, אברהם לוי - משרד התקשורת.

מ' קפוטה, ד' לוי, ז' פלדמן - משרד האוצר

גב' ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

גב' ש' פרוש - הרשות לניירות ערד

א' מונטג, ד' קליין - בנק ישראל

מ' שמואל - מרכז ההשקעות, משרד התעשיה והמסחר

א' אבני, צ' פרידמן, גב' בביץ - לשכת רואי חשבון

א' קרשנר

א' דמביץ

ס' אלחנני

א' דגני

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים

בתוספת לחוק) (תיקון) - תעריפים למדינות ערב.

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים

בתוספת לחוק) (תיקון) - מניה מקומית;

איחוד אזורי חיוג.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 88)

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 89)

חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 4)

חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (תיקון)



תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון)

קביעת תעריפים בחיוג ישיר למדינות ערב

אני פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון בסדר היום הוא : תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק

המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון).. הוועדה מתבקשת לאשר קביעת תעריפים בחיוג ישיר

למדינות ערב. אני מבין שהוועדה קיימה דיון בתקנות אלה. אני מבקש את מזכיר

הוועדה לרענן את זכרוננו מה סוכם באותו דיון שלא השתתפתי בו.

אי קרשנר;

הוועדה קיימה שני דיונים על התקנות. הסיכום היה שהוועדה דוחה את החלטתה

בחודש ימים כדי לאפשר למר סולן לבוא בדברים עם שר התקשורת על שינוי בתנאי

הרשיון.

הי וייר די תיכון;

עם שר התקשורת או עם אנשי הבזק?

אי קרשנר;

עם שר התקשורת שנותן את הרשיונות,

הי וייר די תיכון;

מר סולן, מה קרה במשך החודש?

י י סולן;

במשך החודש פניתי פעמים רבות למשרד התקשורת בבקשה להיפגש עם השר. לצערי,

התשובה שקיבלתי היתה שהשר לא מוכן להיפגש אתי עד שיסתיים התהליך בוועדת

הכספים. אני אומר זאת בצער כי אני הושב שאפשר היה לפתור את הבעיה במרוצת

החודש.

אנשי משרד התקשורת יציגו את הנושא. מר אברהם לוי, בבקשה.

חברת בזק הגישה לפני כחודשיים בקשה לאשר תעריפים בחיוג ישיר למדינות ערב.

התעריפים שהוצעו נבדקו על ידי אנשי משרד התקשורת ומשרד האוצר, ונקבע תעריף

שהוא סביר.

סביר, מנקודת הראות של מי?

אברהם לוי;

ועדת-פוגל במסקנותיה אמרה שתעריפי בזק ייקבעו על סמך העלויות בתוספת רווח

סביר. (סי אלחנני; עם מקדם התייעלות.) זה לענין עדכון התעריף. זה משהו אחר.



כאמור, בדקנו את התעריפים במשרד התקשורת עם משרד האוצר לפי המסקנות של

ועדת-פוגל, ועל פי אותם עקרונות אישרנו את התעריפים.

היו"ר ד' תיכון;

מה אומר גדיש על המלצות ועדת-פוגל ויישומן? הוא מונה כבודק. נכון?

אברהם לוי;

גדיש מונה על ידינו כבודק, אבל לא לנושא של קביעת תעריפים.

היו"ר די תיכון;

מה הוא אומר בכל זאת על כך?

אברהם לוי;

אין לו התייהסות לנושא.

הי ו"ר די תיכון;

הוא בכל זאת הגיש דו"ה עם מסקנות. (אברהם לוי; לא בנושא זה.) לא על החיוג

למדינות ערב, אבל על התעריפים. (אברהם לוי; לא בקשר לתעריפים.) בקשר למה?

גדיש נבחר כבורר כדי לבדוק את נושא העדכון של תעריפי הבזק, ולא את קביעת

תעריפי בזק, ויש הבדל בין השנים. יש ענין של עדכון ויש ענין של קביעה. בנושא

של עדכון היתה מחלוקת במשרדים עם בזק לגבי סעיף מסוים שדיבר על קיזוז בין

שירותים. אבל הוא לא התייחס לקביעת התעריפים.

היו"ר די תיכון;

נחזור לעניננו. כפי שהבנת, בישיבה האחרונה סוכם ששר התקשורת ייפגש עם מר

סולן.- אומר מר סולן; פניתי מספר פעמים, איש לא נפגש אתי. אומרים לי שקודם

תחליט ועדת הכספים ואחר כך ניפגש. אנחנו רואים כאן שני שירותים; שירות שפיתח

אזרח ביוזמתו הוא, בענף שהבזק במשך שנים לא נכנס אליו משיקולים שלו. מתברר

שהיו רווחים בענף הזה, ועכשיו בזק פונה אלינו ומבקש שנאפשר לו מנקודת ראותי

לחסל את היזם הפרטי, ומנקודת ראותכם - להתחרות.

אנחנו בעד תחרות. השאלה שאני שואל היא; האם אין כאן סבסוד צולב של

תעריפים שאתם עושים כדי להוציא מהשוק מתחרים שפיתחו את התחום הזה, השקיעו בו

עמל רב וגם הפסידו כסף בפרק זמן מסוים, ועל ידי סבסוד צולב של השירותים החדשים

אתם מביאים בעצם לחיסולם?

חי אורון;

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה קודמת. בישיבה הקודמת, אולי בהבדל ממך,

נטיתי יותר לכיוון העמדה של בזק. אבל אני חושב שיש טעם לפגם במה שקרה. הוועדה

ביקשה, ולא במקרה, ששר התקשורת ייפגש עם מי שנראה נפגע ממהלך מסוים. אפשר

לראות זאת במישור של אזרח , ואפשר לראות זאת במישור של הכנסת המבקשת מהשר

לקיים את הפגישה אולי כדי לא להיקלע לעימות מיותר.



אני רוצה להציע שנפנה לשר התקשורת ונגיד לו שהוועדה לא תדון בענין עד

שתיענה הבקשה האלמנטרית שלה לקיים את הפגישה.

היו"ר די תיכון;

אני לא הייתי באותה ישיבה. אבל היתה החלטה של ועדת הכספים שלא קויימה

כנראה באשמת לשכת השר.

יאיר לוי;

לפני שאנחנו מאשימים מישהו, אני מבקש לראות את ההחלטה.

היו"ר די תיכון;

מייד תוכל לראות את ההחלטה.

גם אני אישית לא השתתפתי בישיבה. ממה שהבנתי, לא דובר שם על פגישה. אני

מדבר על העבר. אנחנו בהידברות מתמידה עם מר סולן מדי יום, יומיים או שלושה.

היו"ר די תיכון;

שאלה אחת יש לי אליך; בהנחה שלא קויימה חחמלצה של הוועדה, אתה מציע לנו

להתפזר ולתת לכם שהות לקיים את הפגישה, כדי שתחזרו אלינו בשבוע הבא?

לבקשתו של חבר הכנסת יאיר לוי אני קורא את דבריו של ממלא מקום יושב ראש

הוועדה באותה ישיבה, חבר הכנסת גל, לסיכום הדיון; הכנסת הזו פועלת עד אמצע

החודש הבא, כדי שלא נהיה שותפים לסחבת, נלך לפשרה. חבר הכנסת אורון הציע דחיה

לשבוע, חבר הכנסת הורביץ הציע שלושה חדשים, ואחר הסכים להסתפק בחדשי ים. מה

שאפשר לעשות בשנים או שלושה חודשים אפשר לעשות גם בחודש ימים. אני מציע שנתן

להם שהות של חודש ימים. והיושב-ראש מסכם; אנחנו דוחים את ההחלטה לחודש ימים

כדי לאפשר לסולן תקשורת לבוא בדברים עם משרד חתקשורת.

יאיר לוי;

בהחלטה מדובר על סולן תקשורת ומשרד התקשורת. לא מדובר על פגישה של מר

יעקב סולן עם שר התקשורת.

היו"ר די תיכון;

אנחנו מדברים תמיד עם משרדים. מר אהלי, משרד התקשורת נפגש עם מר סולן

במשך החודש הזה?

מי אהלי;

דיברנו אתו פעמים רבות החודש, אולי לא בפגישה של ממש. אני מוכן תמיד

להידבר אתו ככל שירצה.

היו"ר די תיכון;

אני דוחה את הדיון בתקנות לשבוע ימים. אני מבקש מכם לקיים את ההתייעצות

תוך שבוע ימים ולחזור לכאן. (חי אורון; עד יום בי הבא.) בסדר, עד יום שני הבא.

הפנו את תשומת לבי לכך שההלטת הוועדה לא קויימה. קודם כל אתם חייבים לקיים את

החלטת הוועדה.



תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק)

(מניה מקומית - איחוד אזורי חיוג)

היו"ר די תיכון;

לפנינו גם בקשה של שר התקשורת לאשר שינויים נוספים בתקנות הבזק במקומות

בהם מתאפשרת מניה מקומית. אבקש את נציג המשרד להציג את הנושא.

כל מעבר של מרכזת טלפונים למערכת ספרתית טעונה אישור הוועדה. לאחרונה

נוספו מספר מרכזות כאלה, האחת היא מרכזת בילינסון, שבה מתאפשרת מניה מקומית,

והשניה מרכזת נהריה.

היו"ר די תיכון;

מדוע אנחנו מבקשים להביא לאישור כל מרכזת ספרתית כזו?

נראה לי שהוועדה פשוט רצתה להחזיק את האצבע על הדופק כדי לפקח על הפעילות

של החברה.

הי ו"ר די תיכון;

המעבר הזה יש לו השלכות על התעריפים.

מ' אהלי;

מצד אחד, התעריף נקבע לפי מניה מקומית, ומצד שני יש הוזלה בדמי האחזקה.

היו"ר די תיכון;

מהו המצב בארץ בתחום של המרכזות האלה? (מי אהלי; התחום הזה הולך ומתפתח.)

חבר הכנסת ביטון טוען שכל מי שמחברים אותו למרכזת ספרתית משלם תעריפים יותר

גבוהים עבור שיחות הטלפון. כך קורה שבאותה שכונה אדם יכול לשוחח שיחה מקומית,

ויהיה אורכה אשר יהיה, ולשלם עבור שיחה מקומית אחת, ואילו שכנו שמחייג אליו

משלם עבור השיחה לפי פעימות מונה, פעימת מונה כל חמש דקות.

אברהם לוי;

תוך פרק זמן של שנה בערך תהיה מניה מקומית בכל המרכזות בארץ. כיום מניה

מקומית מתאפשרת במרכזות הספרתיות. המטרה היא להסב תוך שבע שנים את כל המרכזות

לספרתיות. בינתיים, תוך כשנה יסתיים פרוייקט בשיתוף פעולה של בזק עם אי.בי.אם.

שיאפשר להכניס את כל המנויים למסגרת של מניה מקומית. זה גם יאפשר להם לקבל

פירוט חשבון. כל המנויים בישראל תוך כשנה יקבלו פירוט חשבון. אני מקווה ששירות

זה י י נתן להם חי נם.

היו"ר די תיכון;

אינני מבין מדוע מנוי שמבקש לבדוק את חשבון הטלפון שלו צריך לשלם לכם כסף

עבור השירות הזה. זה בהחלט לא אושר על ידי הוועדה.



אני רוצה לדבר אתכם בכנות. אנחנו הלכנו לקראת השינוי הזה בתקופת כהונתו

של השר רובינשטיין כשר התקשורת. נאמר לנו שתוך שנה בכל הארץ יונהג אותו הסדר

ולא יהיו אפליות בין אזור אחד למשנהו. אני רואה שהתהליך הזה לוקח שנים. עכשיו

אתה מדבר אתנו על שבע שנים. (אברהם לוי: זה אפשרי, אבל זה כרוך בהוצאה של

מיליארד דולר.) לא היינו מאושרים מכך כבר מהיום הראשון, ומר אהלי יוכל לרענן

את זכרונך שהיה כאן חבר כנסת אחד שטען שהאפליה הזו היא בלתי נסבלת. אבל הלכנו

לקראת המעבר הזה, ואנחנו מבקשים שיחישו את התהליך.

דבר נוסף, מי שמבקש פירוט חשבון מחייבים אותו בסכומים גדולים, וזה לא

מתקבל על הדעת. כל אדם יכול לבקש את פירוט החשבון שלו בלי שיחייבו אותו בהוצאה

נוספת. אל תנצלו את העובדה שאתם מונופול.

אברהם לוי;

אנחנו לא מונופול. אנחנו משרד ממשלתי, משרד התקשורת.

לא בכל המרכזות אפשר לתת את פירוט החשבון . באותן מרכזות שזה ניתן, הדבר

מחייב אותנו להשקיע עבודה.

היו"ר די תיכון;

אבל לשם כך אתה מייקר את התעריפים. (מי אהלי; לא לשם כך.)

צי ביטון;

אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך לעכב את אישור הבקשה הזו, כיוון שחברת

בזק, בהיותה חברה מונופוליסטית, כל הזמן מייקרת את התעריפים, את העלויות. היא

גובה תשלום עבור כל שירות נוסף. לפעמים אנשים מבקשים לברר את חשבון הטלפון

שנשלח להם, והם נדרשים קודם כל לשלם את החשבון, ורק אחר כך מוכנים לעשות את

הבירור. ועדת הכספים מאשרת אוטומטית כל בקשה של חברת בזק, בלי לבדוק אותה עד

הסוף.

יאיר לוי;

ברור שהשיחות המקומיות הולכות ומתקצרות, כי כל חמש דקות יש פעימת מונה.

אם פעם תושב בני ברק שוחח עם ידידו ברמת גן ככל שחפץ, ללא הגבלה בזמן, עכשיו

הוא משתדל לקצר בדבריו. לכן בנושא הזה ככל שאתם רוצים לשפר את השירות, אתם רק

משפרים את מצבכם. והגדרה של חבר הכנסת ביטון היא נכונה. בציבור אתם מצטיירים

כסחטנים, שוועדת הכספים מאשרת אוטומטית את כל מה שאתם מבקשים. לא יעלה על הדעת

שבשיחה מקומית למרחק של חצי קילומטר כל חמש דקות תהיה פעימת מונה. זה לא קיים

בשום מקום בעולם. באמריקה הגדולה, עם מרחקים הרבה יותר גדולים, לא משלמים כך

עבור שיחות מקומיות.

לכן אם אתם מבקשים לשפר את השירותים לאזרח, אתם צריכים לדאוג לא רק

להכנסות של החברה אלא להתחשב גם בכיסו של הצרכן.

מ י אהלי;

יש לנו בקשה נוספת. התברר לנו שבכמה מקומות, כתוצאה מהוספת מרכזות,

נוצר מצב שבתוך אותה עיר שיחה בין שכנים מעבר לרחוב הפכה כאילו. לשיחה בין

אזורית. לכן אנחנו מבקשים לאחד אזורי חיוג סמוכים.

השאלה האם עשיתם בדיקה ארצית של כל האזורים האלה.

מי אהלי;

אני מדבר על אזור חיוג 08. אני יודע שמצב כזה היה בנס ציונה. איחוד אזורי

חיוג משמעותו הוזלה של השיהות.

יאיר לוי;

אני מציע שאנשי המשרד, שאמורים לחזור אלינו ביום שני הבא בנושא של החיוג

הישיר למדינות ערב, יציגו בפנינו באותה ישיבה גם את המפה הארצית של כל אזורי

החיוג ואזורי המשנה וכן את האזורים הסמוכים שהם מבקשים לאחד. בינתיים אני מציע

לאשר את הבקשה לאיחוד אזורי חיוג סמוכים, כי היא באה לשפר את המצב, וביום שני

נראה את הפירוט.

שמעתי את דבריו של חבר הכנסת יאיר לוי, ששיחה מבני ברק לרמת גן מתייקרת

כתוצאה מהמעבר ממרכזות רגילות לספרתיות. אני מבקש לשאול שאלה אחרת: בזק השקיעה

כל כך הרבה כסף בהחלפת מרכזות. מדוע תושב בנימינה, ששם מצויה אולי אחת המרכזות

הקטנות ביותר בארץ, איננו מצליח לחייג לאדם שהוא רוצה לשוחח אתו, כי כל פעם

הוא מקבל מספר שונה. העובדה שהוא נאלץ לחייג מספר פעמים עד שהוא משיג את המספר

המבוקש מייקרת לו את השיחה. שאלתי האם אתם מתכוונים להחליף את המרכזיה

בבנימינה, ואם כן - מתי?

בהמשך לשאלה על פירוט של שיחות הטלפון, אני רוצה לשאול האם גם לקוח של

הבנק, כאשר הוא מקבל את דף החשבון, משלם על כך עמלה? (אברהם לוי; כן.)

צי ביטון;

על דף חשבון רגיל, בסיום תקופה, או על סידרה של פעולות, לא משלמים לבנק

עמלה.

י' שמאי;

מדוע מנוי בעתלית או בבנימינה, שגר במקום קטן יחסית, כל שיחות הטלפון

שלו הן שיחות חוץ?

מי אהלי;

אני מציע שביום שני הבא ישיבו המומחים שלנו על השאלות.

היו"ר די תיכון;

אני לא רואה את הקשר בין שתי הבקשות. לכן הייתי מוכן להצביע היום על

אישור שתי המרכזות שבהן מתאפשרת מניה מקומית. אבל מאחר וכללתם את שני הנושאים

בדף אחד, נחזור אליהם ביום שני, כאשר תבואו עם המומחים שלכם ותתנו את התשובות.



חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 88)

היו"ר די תיכון;

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 88). אני מבין

שזה החוק שקשור לרפורמה בתחום מטבע חוץ. מדוע לקח לכם כל כך הרבה חדשים כדי

להביאו לאישור הכנסת? מר דורון לוי, אבקשך להציג את החוק, אבל קודם כל תסביר

לנו מדוע הוא בושש להגיע לכאן. מתי החליטה הממשלה על הרפורמה בשוק המטייח?

ד' קליין;

בחודש נובמבר אשתקד.

דורון לוי;

מדובר למעשה בהסדרי מס שבאים להשלים את הרפורמה בנושא הפיקוח על המטבע

ויצירת מכשירים פיננסיים חדשים, כפי שנקבעו על ידי בנק ישראל. הסדרי המס הם

חלק בלתי נפרד מאותם מכשירים פיננסיים ומהיכולת להפעיל אותן חלופות שיאפשרו

לישראלים להשקיע בניירות ערך זרים.

מכשיר פיננסי אחד מיועד לעסקאות בשערים עתידיים, כאשר מדובר בכמה חלופות

של אופציות לגבי שינויים עתידיים בשערי המטבע, בעליית המדד או בשיעורי הריבית.

מכשיר פיננסי נוסף הוא ניירות ערך מסחריים, שהיה לו הסדר מס לתקופה מוגבלת של

שלושה חדשים, לפי סמכות של שר האוצר בסעיף 245 לפקודה. היום מדובר בהסדר קבע

לפי סעיף 16ה. המוצע. במסגרת אותו סעיף 16ה. אנחנו מציעים פתרון תחיקתי למה

שנקרא עסקות שורט, עסקות שנעשות בבורסה כבר היום ואין לגביהן הסדר מס בחוק.

היו"ר די תיכון;

איך קיימו את העסקות חאלה במשך עשרות שנים?

דורון לוי;

עסקות אלה נעשו במשך עשרות שנים כיוון שמי שרכש את אותו נייר ערך או

אותה זכות במסגרת עסקת שורט לא ידע בכלל שהוא .קיבל דיבידנדים.

היו"ר די תיכון;

אינני יודע למה אתה מתכוון כאשר אתה מדבר על עסקת שורט, אבל אני מבין

ויודע מהי המשמעות של עסקת שורט בבורסה. תסביר לי מדוע במשך שנים נעשו פעולות

כאלה מתוך ידיעה, לפי כללים של הבורסה, וה לא היה חייב במס, והנה נזכרתם בכך

פתאום אחרי יותר משלושים שנח?

דורון לוי;

לא היה הסדר בחקיקה והיה קושי לתת לך טיפול מיוחד. יצרת מכפלה מסוימת של

כמות ניירות ערך - - -

היו"ר די תיכון;

יש לי הרושם שאתה לא בקיא כל כך במונח המקצועי של "שורטיי. "שורט" זה

ההיפך מפעולה רגילה. במקום להתחיל בקניה, אתה מתחיל במכירה. לפי איזו פרשנות,

לדעתך, זה צריך להיות חייב במס, אם יש נסגרות כאן קניה ומכירה?



דורון לוי ;

מדובר בעסקה שהיא עסקת שאילה של ניירות ערך, כאשר אני מוכר את המניות

ששאלתי. בדרך זו יש שתי קבוצות של ניירות: קבוצה אחת של ניירות ערך עיקריים,

וקבוצה השניה של ניירות שנקרא להם לצורך הענין ניירות ערך שאולים. בדרך הזו

אני מגדיל את כמות ניירות הערך שקיימת למסחר בבורסה.

המגמה שלנו היא להחיל על אותן עסקות שורט את הכללים החלים על ניירות הערך

העיקריים, כדי שלא תהיה אבחנה בין השנים, אבחנה שאי אפשר לזהות אותה לגבי מי

שרוכש את נייר הערך בשאילה.

עד כאן לענין סעיף 16ה. שדן באותם מכשירים פיננסיים שנמצאים במערכת. רוב

ההוראות הנוספות בתיקון לחוק נגזרות מההוראות המצויות בסעיף 16ה. המוצע. בכל

הקשור לטיפול בשיעורי מס על דיבידנדים - - -

שיעורי מס על דיבידנדים קשורים ברפורמה?

ברגע שאנחנו מאפשרים לישראלי ים להשקיע בניירות ערך זרים בחו"ל, ומתקבלים

משם דיבידנדים, והמגמה של בנק ישראל היא שהשקעות של יחידים בחו"ל יחוייבו במס

בשיעור של % 35, אנחנו נדרשים להתאים את הוראות המס הקיימות על מנת שנענה

לדרישות של בנק ישראל בענין זה. כך גם כמובן גם ההוראות על ניכוי מס במקור

המצויות בסעיף 161 לפקודת מס הכנסה.

נקודה נוספת קשורה בהעברה של כספים לתושבי חוץ מישראל. עד היום בנק ישראל

חייב את המוסדות הכספיים לנכות מס במקור בגין אותן העברות,-או הפנה את מי

שרוצה להעביר כספים אלינו על מנת שנעשה לו הסדר של ניכוי מוקטן של מס במקור.

המקום שבו צריכות להיקבע אותן הוראות הוא כמובן פקודת מס הכנסה. אנחנו מציעים

בענין זה לתקן את סעיף 170 לפקודה על מנת שתיקבע במפורש בפקודה האחריות של

המוסד הכספי לבצע את הפעולה של ניכוי המס במקור, או לדאוג לכך שפקיד השומה יתן

פטור מניכוי מס במקור.

ונקודה אחרונה, ברשותכם. מוצע לתקן את חוק להשקעות משותפות בנאמנות.

קרנות הנאמנות רשאיות להשקיע כספים בחו"ל. היום קיים הסדר בחקיקת המשנה,

בתקנות מס הכנסה, לגבי רווח מניירות ערך זרים בחו"ל שהפיקה קרן הנאמנות. ההסדר

הזה הוא קשה ליישום כי הוא כולל שלושה שלבים של פטור על הפרשי שער, חיוב במס

על הפרשי הצמדה שהם מעל הפרשי שער, ומס מוגבל על הרווח הריאלי. מוצעת כאן שיטה

שהיא הרבה יותר פשוטה. היא דנה ברווח הצבור שיש על ניירות ערך, בדומה לקביעת

ערך הפדיון של תעודות השתתפות בכל יום. עקרונות השיטה דנים בחיוב הצבירה לפי

השיעורים ושערי ניירות הערך המצויים בידי קרנות הנאמנות.

מר קליין, אני מציע שתוסיף הסברים להצעת התיקון לחוק, ואולי תוכל גם

להתייחס לשאלתי. עד 1984 היה מצב דומה למצב שרוצים להנהיג אותו היום. לפי איזה

חוקים פעלו עד 1984 ומה קרה באותה שנה? האם כתוצאה מהצו המיוחד של בנק ישראל

שינינו כמה סעיפים בפקודת מס הכנסה? לי זה לא זכור. לכן אני שואל לשם מה דרושה

כל החקיקה הזו אם היתה קיימת כבר עד 1984, והיא לא בוצעה, למיטב ידיעתי.

רציתי לומר כמה דברי רקע לא על המיסוי במובן הטכני של המושג אלא בכל

הנוגע לתפקוד של השווקים הפיננסיים של ישראל. אומר כבר שאינני יודע לענות על

השאלה ההיסטורית של היושב-ראש, זו ענין שאני צריך לבדוק. אינני יודע מה היה עד

1984 מבחינת כללי המס.

לא קרה דבר. זה לא עבר דרך הוועדה.

ז' פלדמן;

פקודת מס הכנסה כיסתה זאת, הפקודה הרגילה. כל מה שאנחנו עושים זו רק

הקלה.

אני מבקש להתייחס לשלושה נושאים שכלולים בהצעת החוק שהם חלק מתוך סידרת

צעדים שעליהם הכרזנו בנובמבר אשתקד והמטרה הכללית שלהם היא לשכלל את השווקים

הפיננסיים של ישראל. אגב, כל כללי המס שאנחנו דנים בהם הם כללי מס שמתייחסים

ליחידים, כאשר בהגדרה של יחידים למטרה המהותית שלנו אנחנו כוללים גם קרנות

נאמנות. לנו יש ענין שקרנות הנאמנות ימוסו כיחידים משום שהן בסך הכל לא יותר

מאשר מתווכים שאנשים משקיעים באמצעותם.

הגישה הכללית שלנו היתה שאנחנו לא מגיעים למיסוי של חברות, שיש לגביו

כללים, אלא אנחנו מתייחסים רק למיסוי של יחידים שהם למעשה המאגר העיקרי של

החסכון במשק.

ואלה הם שלושת הנושאים; א. ניירות ערך מסחריים. כפי שאתם יודעים, חברות

שרוצות לגייס הון בבורסה, יכולות לעשות ועושות זאת היום באמצעות איגרות חוב

לטווח ארוך.

היו"ר ד' תיכון;

שמעת מה שאמר דורון לוי, שלפרק זמן של שלושה הם הפעילו צו פנימי, לא

באמצעות ועדת הכספים. איך נוצל הזמן הזה לצורך הנפקה של ניירות ערך מסחריים,

אם בכלל? (סי אלחנני; נוצרה לקונה, זה מה שקרה.)

די קליין;

אסביר את הנושא הזה. לא קרה שום דבר בעקבות הכלל ההוא שהיה בתוקף פרק זמן

מסוים. מה שגיבשנו יחד עם אנשי מס הכנסה - וכל ההצעות האלה הן משותפות לאנשי

מס הכנסה ובנק ישראל - שיחידים אשר משקיעים בניירות ערך מסחריים, ומדובר

בניירות ערך של חברות, שההוראה מגדירה אותם לטווחים שבין שבוע עד 12 חודש ולא

צמודים, כלומר, ניירות ערך של חברות לזמן קצר, יחידים אשר משקיעים בניירות

אלה, יהיו פטורים ממס על הריבית.

היו"ר ד' תיכון;

כמו במקיימ?



די קליין;

כמו- במק"מ, כמו בפקדונות שקליים בבנקים. כך שכל המגזר השקלי הלא צמוד יחולו

עליו אותם כללי מס. הכוונה היתה לאפשר למגזר העסקי לגייס הון לטווה קצר כתחליף

לאשראי בנקאי ולאפשר ליחידים במשק להשקיע השקעות לטווח קצר כתחליף לפקדונות

בבנקים. בצורה כזו יתפתח מגזר פיננסי שיאפשר לפירמות להיכנס לגומחה של המירווח

הבנקאי הלא צמוד. זה מה שקרה במדינות אחרות, כאשר היה מירווח גדול, כפי שקיים

אצלנו, בין הריבית על פקדונות לבין הריבית על אשראים במגזר הלא צמוד, ועדיין

קיים שם מירווח גדול. זה מאפשר לפירמות לנצל את המירווח הזה כדי לגייס הון

בעלות שהיא נמוכה מהעלות של האשראי הבנקאי, ומאפשר ליחידים להשקיע השקעות

לטווח קצר בריבית שהיא גבוהה מהריבית שמציעים להם הבנקים.

בארצות הברית שפיתחה את המכשיר הזה לראשונה בראשית שנות הששים, היקף

האשראי שפירמות מקבלות במישרין דרך גיוס בשוק ההון לטווח קצר הוא גדול יותר

מאשר האשראי שמקבלים היום בבנקים. (י' הורביץ; זה קיים היום?) לא. היום אין

בבורסה הישראלית אף איגרת חוב של פירמה לטווח קצר. זה לא קיים בכלל.

היו"ר די תיכון;

למיטב זכרוני, אנחנו אישרנו לכם את הכלי הזה של הנפקת ניירות ערך

מסחרי ים.

הבעיה העיקרית עם ניירות ערך מסחריים זה המיסוי על הכנסה מריבית. כל עוד

המיסוי על הכנסה מריבית לא יושווה לאלטרנטיבות שעומדות בפני המשקיע, אי אפשר

יהיה לפתח את המכשיר הזה. הצעת התיקון לחוק עושה זאת. היא אומרת למשקיע היחיד:

אם תשקיע בניירות ערך מסחריים, תקבל פטור ממס.

מה צריכה לעשות פירמה שמבקשת להנפיק ניירות ערך מסחריים, מהו התהליך?

צריך להוציא תשקיף כמו בהנפקה רגילה.

והרשות לניירות ערך וגם הבורסה מאשרות זאת? (די קליין: כן.) אני כבר

מציע לך שתדאגי לעגן זאת בתקנון הבורסה או בהנחיות של הבורסה.

זה קיים. עשינו עבודה מקבילה.

מתי עשיתם זאת? (די קליין: לפני מספר חודשים.) אני אומר לך שזה לא קיים.

תדאגו לכך כי אנחנו סוגרים היום את המסך על החלק הזה. אם לא תעשו כן, זה יעכב

את התהליך במשך חודשים.

מבחינת הבורסה נבדוק זאת שנית, למרות שאני הבאתי זאת לדירקטוריון של

הבורסה, שהתייחס לענין בישיבה וקיבל החלטה. יכול להיות שזה לא נעשה באופן

פורמלי כפי שדרוש. ואת זה אני אבדוק.

תשקיף להנפקה של איגרות חוב לזמן קצר, לזמן קצוב?

די קליין;

לתקופות שנעות בין שבוע ל-12 חודש. (י' הורביץ: עם הכרזה על גובה

הריבית?) הריבית בדרך כלל נקבעת במכרז לניירות שיימכרו בדיסאג'יו כמו המק"מ.

כלומר הפדיון יהיה ב-100, והמכרז יהיה על המחיר הנמוך של היחידה. הריבית תהיה

נגזרת מההפרש בין מחיר המכירה לבין מחיר הפדיון.

היו"ר די תיכון;

בדיוק כמו מק"מ, אבל לפירמות פרטיות. (ד' קליין; נכון מאד. יהיה מכשיר

שיתחרה במק"מ.) וזה ייסחר בבורסה.

ייסחר בבורסה. לענין זה יש חשיבות גדולה מאד לטיפול במירווח הבנקאי

בשקלים הלא צמודים.

הנושא השני מתייחס לעסקות עתידיות. בנושא זה מדובר בשני טיפוסים של

מכשירים ובשלושה טיפוסים של עיסקות. זוהי ההגדרה שהצעת התיקון מתכוונת להתייחס

אליה באופן ספציפי. עסקה עתידית פיננסית זוהי עסקה שבה הקונה מקבל זכות לקבל

בעתיד נכס פיננסי מסוים. עסקה שנחתמת היום ומתייחסת לפרק זמן בעתיד. כאשר יגיע

אותו תאריך בעתיד, אז תהיה לקונה הזכות לממש את העסקה.

היו"ר די תיכון;

אני מבקש שתתן לנו דוגמה ממשית כדי שנבין את הענין.

מדובר פה בשלושה טיפוסים של עסקות: האחת - הצמדה לשער החליפין; השניה -

הצמדה למדד המחירים לצרכן; והשלישית - לריבית עתידית. דוגמה: אדם צריך לפרוע

הלוואה במטבע חוץ בעוד שלושה חדשים. הוא לא יכול להיות בטוח מה יהיה שער

החליפין ביום פרעון ההלוואה. הוא רוצה להבטיח היום את שער החליפין הזה.

באמצעות עסקה עתידית על שער החליפין באותו יום, שהוא חותם עליה היום, הוא יכול

לנעול שער החליפין לאותו יום. אז הוא יודע בוודאות מה יהיה השווי השקלי של

ההלוואה שאותה הוא יצטרך לפרוע בעוד שלושה חדשים.

דין דומה חל גם על התחייבויות שצמודות למדד המחירים לצרכן.

עסקה שלישית היא עסקת ריבית. זוהי עסקה מאד מפותחת בשווקים הפיננסיים של

העולם, כמו כל הדברים שאנחנו מדברים עליהם כאן. זוהי עסקה שמי שעושה אותה

מבטיח לעצמו את הריבית על נכס מסוים בעתיד. אנחנו כבר בשוק הראשוני פועלים

במק"מ עם עסקות מהסוג הזה. הכוונה של כללי המס היא לאפשר מיסחור של החוזים

האלה בבורסה.



ג' גל;

מדובר על ריבית ללא הצמדה.

ד' קמחי;

בדומה למה שאנחנו מציעים היום למשקיעים, ויש לזה היום ביקוש רב, לקנות

מאתנו מק"מ, לקבל אותו בעוד שלושה חדשים, כאשר המק"מ הזה ישא ריבית נומינלית

שנקבעת היום. בצורה הזו יכול כל משקיע לבחור לעצמו ריבית נומינלית לתקופה

ארוכה, דבר שאי אפשר לעשות היום.

היו"ר ד' תיכון;

איך נקבעת הפרמיה?

ד' קליין;

כל הדברים האלה נקבעים במכרז, גם הפרמיה על עסקות עתידיות לפי מדד שער

החליפין וגם הריבית העתידית שמישהו קונה באמצעות מק"מ.

היו"ר ד' תיכון;

אתם עורכים את המכרז?

ד' קליין;

במקרה הזה אנחנו עורכים אותו, אבל הכללים מנוסחים כך, שאנחנו לא נהיה

מונופול בשוק הזה. אנחנו לא רוצים בזה. אנחנו חושבים שזה עניינו של הסקטור

הפרטי לפתח את המכשירים האלה. יש לו את הפוטנציאל לעשות זאת. כללי המס מנוסחים

כך, שכל אחד שיציע מכשירים כאלה בשוק, הכללים האלה יחולו עליו. אחרת זה יהיה

מונופול של בנק ישראל. אינני חושב שזה טוב שהבנק המרכזי יהיה הגורם היחיד בשוק

שיעסוק בדברים האלה.

ח' אורון;

מה פירוש כל אחד?

ד' קליין;

אתן דוגמה שמצביעה על חשיבות הענין הזה. יצואן יש לו זרם הכנסות במט"ח

כתוצאה מתקבולי יצוא. אבל יש לו הוצאות מקומיות שצמודות למדד. מה שהוא היה

רוצה זה למכור את הפרשי השער העתידיים שלו במט"ח כדי שיוכל להבטיח את תזרים

המזומנים המקומי שלו. זוהי המטרה. כאשר השוק הזה יהיה קיים, הוא יוכל להציע

לבורסה הנפקה של מכשיר עתידי שצמוד לשער החליפין, ויהיה מוכן לתת הפרשי שער על

בסיס התקבולים שלו לעוד שלושה חודשים, לעוד 12 חודש, לכל תקופה שירצה, לאלה

שזקוקים לזה, שרוצים להגן על ההתחייבויות הדולריות שלהם. הם יוכלו לרכוש את

המכשיר הזה. בצורה כזו השוק יווסת את עצמו.

זהו אחד המכשירים המפותחים ביותר בעולם המערבי. אצלנו הוא נמצא בחיתוליו

ממש. זה לגבי עסקות עתידיות.

היום לחברה אין האפשרות לקנות דולרים?

היא יכולה לקנות דולרים, אבל היא צריכה לקנות שקלים. היא יכולה לעשות את

כל העסקה הזו בלי להשקיע כמעט כלום במזומן.

כאשר אתה אומר "כל אחד" המשמעות היא שכל חברה, כל יחיד, כל בנק, כל גורם

יוכל להנפיק את הניירות האלה? (הערה: אם ירצו לקנות אצלו.)

זה בנוי כך שזה יהיה פתוח לכל, כפוף לכללי העבודה של הבורסה.

הקבוצה השלישית של הכללים מתייחסת להכנסה מנכסים פיננסיים במטבע חוץ בידי

תושבי ישראל. מדובר בעיקר - וזה קשור לרפורמה, לליברליזציה במטבע חוץ -

בפקדונות בבנקים שיש ליחידים במטבע חוץ; בפקדונות בבנקים שיש ליחידים בהצמדה

לשער החליפין, ויש גם כאלה וגם כאלה; ומדובר בהשקעה בניירות ערך זרים שאותם

אנחנו רוצים לפתוח ליחידים. בכל התחומים האלה של השקעה בנכסים פיננסיים במטבע

חוץ קבענו כלל פשוט ואחיד, שהוא חל גם על קרנות הנאמנות, כפי שציין כבר דורון

לוי, שיפשט מאד את כללי המס שחלים על קרנות הנאמנות, הכלל שלפיו הפרשי השער

במטבע שבו נעשתה העסקה יהיו פטורים ממס, וכל מה שמעבר להפרשי השער יהיה חייב

בשיעור מס אחיד של % 35.

היו"ר די תיכון;

זה אומר שרווח הון יהיה חייב במס?

אנחנו מדברים על ריבית, דיבידנד ורווח הון. הסיבה הבסיסית שבגללה רצינו

להטיל מס על השקעות בנכסים פיננסיים במטבע חוץ היתה הרצון בשלב הזה להפלות בין

יצוא הון לבין יבוא הון. בצורה זו אנחנו מקבלים מכשיר שאתו נוכל אחר כך לעבוד

אם נרצה לצממצם את האפליה או להגדיל אותה, להוריד או להעלות את שיעור המס. אם

נרצה להשוות את התנאים של יצוא הון ויבוא הון, צריך יהיה להציע זאת.

אתה חושף את שוק ההון בשלבים. אתה נותן לו הגנה לפחות בשלב הראשון

באמצעות המס. לכמה זמן? (די קליין: ההגנה הזו תהיה כל עוד נחליט על כך.)

לכמה זמן אתה חושב?

תקנות של שר האוצר.

התקנות מוגבלות בזמן. זוהי חקיקה ראשית. אתה הרי מתכנן משהו לטווח ארוך.

אבל זו לא הגנה.) זוהי הגנה. בצדק, אתה נותן הגנה.

השאלה יחסית למה. רק יחסית לבורסה בישראל, לא לגבי השקעות אחרות בישראל.

בוודאי שזו יוגנה על הבורסה בישראל. אם היה נוכח כאן נציג של שוק ההון

הישראלי הוא היה אומר לך שההגנה הזו לא מספיקה.

זוהי הגנה גם על הבורסה וגם על היתרות. מזה נובעת גם התשובה לשאלה ששאלת:

מתי אפשר יהיה לבטל את ההגנה הזו? כאשר נהיה במצב שבו בעיית מטבע ההוץ תיראה

יותר מאוזנת מכפי שהיא נראית היום בעתיד הנראה לעין.

הוזמנו לדיון משלחות שביקשו להופיע בפני הוועדה. נשמע את נציג לשכת רואי

החשבון, מר אביגדור אבני. בבקשה.

שמענו כאן על מערכת מאד מקיפה של שינויים בחקיקה כאשר חלק גדול מאותם

שינויים שהתייחסו אליהם לא ניתן למצוא להם זכר במעשי החקיקה שהוצעו לכנסת,

ולו רק מן הטעם שמרבית האופרציות של כל השינויים האלה יכנסו למסגרת של צווים

ותקנות, שאינם מונחים לפנינו כדי שנוכל להבין את המשמעות של אותן הוראות.

תרשה לי לעצור אותך כדי לשאול שאלה: במידה ותפעילו את החקיקה הראשית

באמצעות תקנות וצווים, הכל יהיה כפוף לאישור ועדת הכספים?

זה כתוב בסעיף הראשון: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי

לפטור ממס - - -

בעבר צווים אלה היו צווים אדמיניסטרטיביים, שבנק ישראל עשה בהם כבתוך

שלו, ולא היה זקוק לשום אישור של מישהו. במשך שנים תבעתי שהדברים האלה יהיו

כפופים לאישור ועדת הכספים. אז הגענו להסכם שהם יובאו רק לידיעה של הוועדה.

ברוח הדברים שלך, כדי שכל המהלך יהיה שלם ולא יצור בעיות בעתיד, חשוב מאד

שתהיה בקרה על כל הנושא.

אני יכול לומר לך, שלפני כל צו או תקנה תוכלו לבקש להופיע בפני ועדת

הכספים.

ו*



אי אבני;

כפי שנאמר, יש שלושה סוגים של שינויים שמתרחשים פה, ונתחיל באחרון שבהם,

דווקא בתחום קרנות הנאמנות. צויין כאן שמוצעת שיטה חדשה ופשוטה על מנת לפשט את

חישוב הרווח. אבל אולי בטון מינורי קמעא נאמר שהחישוב ייעשה על בסיס צבירה.

נאמר שמטרת השינויים לאפשר יצירת אפיקים חדשים להשקעות של יחידים בניירות

ערך במטבע חוץ דרך קרן נאמנות. הבה נשווה לרגע את מה שיקרה בקרן הנאמנות לעומת

מה שיקרה לאותו יחיד שישקיע במישרין בניירות ערך. השיטה אומרת שאותו יחיד, אם

ישקיע בניירות ערך, ישלם מס עם המימוש של נייר הערך. לעומת זאת, קרן נאמנות

שתשקיע בניירות ערך, לגביה החישוב ייעשה על בסיס צבירה, דהיינו לעתים גם לפני

המימוש.

היו"ר די תיכון;

רווח רעיוני.

אם נשווה את המהלך הזה לתיקון אחר שמונח כיום על שולחנה על ועדת הכספים,

תיקון סעיף 6 לחוק התיאומים, הרי שם המשק משנה את כל השיטה - עוברים למדידת

התוצאות בעת המימוש. אנחנו יוצרים כאן חריג חדש לגבי קרנות נאמנות - חישוב על

בסיס הצבירה.

אמת, קיימים קשיים אובייקטיביים במדידה של התוצאות, אבל להערכתי לפחות

מסיבות שהעלו מנהלי קרנות נאמנות, ניתן למצוא את אותו מודוס מתאים שייצור

לפחות את הזהות או את התחרות הנכונה לאותו יחיד שרוצה להשקיע כיחיד או

באמצעותה של קרן נאמנות.

מנהלי קרנות הנאמנות ביקשו להופיע ולהשמיע את הערותיהם לחוק? יש להם

ארגון?

אי קרשנר;

לא קיבלנו פניה מהם.

ז י פלדמן;

ישבנו אתם.

נושא שני - רוחב הטיפול לגבי קרנות נאמנות עשוי לגרור גם קרנות שהן

מיועדות לתושבי חוץ, בה בשעה שתושבי חוץ פטורים בדרך כלל ממס על השקעתם באותן

קרנות. אני חושב שחשוב להבחין כבר עכשיו, ותהא אשר תהא המדיניות אשר תטיל מס,

שענין זה לא יחול על אותן קרנות. יש קרנות שמיועדות לניצול כספי מטייח, שרק

תושבי חוץ יכולים להשקיע בהן.

ז י פלדמן;

יש להם תקנות מיוחדות שפוטרות אותם מס. יש להם פטור מיוחד.

*



א' אבני;

הנוסח המוצע הוא גורף. ההוראה האופרטיבית כאן חלה על כל מי שמשקיע בקרנות

נאמנות. אני מבקש שיישאר מה שהיה כדי שלא יהיה ספק בדבר.

אותן קרנות, כאשר תערוך להן את החישוב, תהינה חייבות במס בשיעור של % 35

מכוח השיטה הכללית שבאה להטיל שיעור מט אחיד, ולא חשוב מהו סוג התשואה, אלא מה

היא התשואה ועליה רוצים להטיל את אותו שיעור של % 35.

היו"ר ד' תיכון;

על השקעות בחו"ל.

א' אבני;

על השקעות בחו"ל. כאן נוצר מצב שקנית נייר ערך בחו"ל - והדברים נכונים הן

לגבי קרן נאמנות והן לגבי יחיד - קיבלת דיבידנד ושילמת עליו מס בשיעור של ,/'33,

כי כך קבע החוק, ולמחרת מכרת את אותו נייר. מטבע הדברים נוצר לך הפסד הון מאחר

שמכרת את הנייר.

היו"ר די תיכון;

לא הבנתי איך נוצר הפסד הון. בהנחה שהשערים ירדו בחו"ל וקיבלת דיבידנד?

נוצר הפסד הון. כרגע כל המערכת בנויה לכך שההפסד ירוץ לבד, והדיבידנד

ירוץ לבד. מן הנכון היה הן בקרנות הנאמנות והן לגבי יחידים לאפשר את המצ'ינג

של אותו הפסד כנגד אותה הכנסה מדיבידנד שעליה שולם מס בשיעור של % 35.

זה יכול לקרות גם בניירות ערך שנסחרים בארץ. על הדיבידנד אתה משלם % 35 מס

ויש לך הפסד הון.

נכון. אבל שם ההפסד לא נוצר כרגע, כי המכירה לא חייבת. לעומת זאת כאן

המכירה היא חייבת. אם מכרת לפני חלוקת הדיבידנד, יש לך רווח.

הבנו. אבל אתה מבין שזוהי דרכה של הבורסה.

אם עקרון אחידות התשואה הוא העקרון המנחה, מן הראוי ללכת אתו לאורך כל

הדרך.

אלה הן ההערות שלנו לגבי קרנות הנאמנות. אנחנו מבקשים להתייחס גם לחלקים

אחרים של הרפורמה.



החלק השני הוא אותו טיעון יסודי בו נאמר שמטרת הרפורמה בראש וראשונה,

לפחות לגבי ניירות הערך המסחריים, היא ליצור אפיק השקעה נוסף לגבי יחידים,

חלף מק"מ. לתשומת לב נציבות מס הכנסה, קיימים סעיפים אחרים שדנים

בנושא של נכיון על איגרות חוב. במקרים מסוימים הנכיון על איגרות חוב אם הוא

למעלה מאחוז אחד לשנה, נוצר מצב שבו הנכיון חייב במס. לגבי מק"מ שמונפק בנכיון

קיים הסדר חוקי שפוטר ממס. לעומת זאת קיים אצלנו חשש שסעיף הנכיון סותר את

התמורה לפדיון. דהיינו, עשוי להתפרש שבעת קבלת הפדיון של אותו נייר ערך סחיר,

אותו יחיד שקיבל אותו עשוי להתחייב במס.

היו"ר די תיכון;

אתה מתכוון לדיסאג'יו?

אי אבני;

אמת. ברור שלא זו היתה הכוונה, אבל כדי שלא יהיה ספק אנחנו מבקשים שהנושא

הזה ייבחן עוד הפעם כדי שלא ייווצר מצב לפיו באחת פוטר, ובשניה מחייב.

אמר דייר קליין שהמטרה היא ליצור מסחר בבורסה. זה מקובל. והוסיף ואמר שקהל

היעד אלה היחידים. אבל הבורסה לא בדיוק בנויה מיחידים. הבורסה בנויה גם

מחברות. לפחות חלק מהמכשירים מיועדים לחברות - ביטוח שער ודברים מהסוג הזה,

ודאי שקהל היעד העתידי שלהם הוא חברות, ופחות יחידים.

נחזור לתיקון של סעיף 6 לחוק התיאומים הקובע שכל נייר ערך הנסחר בבורסה

יחולו עליו אותן הוראות שקבועות בסעיף 6. נקח לדוגמה חברה שקנתה נייר ערך

מסחרי ב-31 לדצמבר. אותו נייר ערך נקנה על ידה כתחליף מסוים לחשבון עו"ש.

לעומת זאת, אם נפעיל את חוק התיאומים בגירסתו המוצעת לכשתתקבל, הרי שאצטרך

למדוד את התוצאות - (ז' פלדמן; הוא נתקבל.) יתקבל אחרי כל התיקונים שבו.

(ז' פלדמן; קטע זה התקבל.) קיוויתי שבתיקון נתקן את התקלה.

היו"ר די תיכון;

אני מבין שזה אותו חלק שהיה לגביו הסכם. זה היה תיקון טכני שבא לתקן

לאקונה. תיקנו לאקונה בדברים שהיו מוסכמים. אתה אומר שיש בסעיף 6 עוד כמה

דברים הטעונים תיקון.

אי אבני;

לא זאת אמרתי. (ז פלדמן; זה חלק מהלאקונה.) יש כאן מתמטיקה פשוטה; כאשר

שני קווים מקבילים רצים הם אף פעם לא נפגשים. פה נעשו שני מעשי חקיקה שפשוט לא

שולבו.

דורון לוי;

ברשותך, משפט אחד שהוא חשוב. הצעת חוק זו נבנתה בהתאם למטרות ולדרישות של

בנק ישראל. צריך להדגיש שוב, שההצעה שלך, או הדעה שלך שקיים חסר בתיקון בחוק

התיאומים, זו נגזרת של אותה נקודה שבנק ישראל לא מדבר עליה בכלל. דוד קליין

מדבר על השקעה גם באופציות של משקי בית. משקי בית לא חל עליהם חוק התיאומים.

ולכן אין שום דרישה שאנחנו נתקן את חוק התיאומים.



היו"ר ד' תיכון;

בוועדת הכספים קיבלנו את תיקון הלאקונה בלבד ואמרנו שנחזור לחוק התיאומים

בפרק הזמן בין ה-1 ל-15 בינואר 1992. לצערי או לשמחתי, לא חזרנו לענין הזה.

אי קרשנר;

הנושא יובא לדיון בישיבת הוועדה מחר.

היוייר די תיכון;

אני יכול רק להציע לא לגעת בענין הזה עד שישבו המומחים ויגבשו הצעה

מוסכמת. אבל התיקון הזה אין לו ולא כלום עם סעיף 6. אם אתה רוצה להשמיע את

הערותיך לתיקון סעיף 6, תבקש להופיע מחר בפני ועדת הכספים.

א' אבני;

אם אקנה נייר ב-31 בדצמבר, ונניח שעד ליום המכירה האיגרת נשאה % 3. עקב

ההשקעה במכשיר הזה, תיווצר לי הכנסה רעיונית של % 5. דומני שלא זו היתה הכוונה

במעשה הזה.

היוייר די תיכון;

אני מציע שתעלו את הענין בפני הוועדה מחר. לא הייתי מציע ליושב הוועדה

לדון בסעיף הזה על דעת עצמו, כשהוא מנהל את הישיבה. אבל זה עניינו. לא הייתי

מציע למי שלא מבין בפקודת מס הכנסה לנהל ישיבות בעצמו ולקבל החלטות שהוא לא

מבין את ההשלכות שלהן. זה כל מה שאני יכול לומר ליושב-ראש הוועדה. אני מקווה

שמזכיר הוועדה יעביר לו את עמדתי בענין הזה, בהתחשב בעובדה שלקחתי חלק כחבר

כנסת יחיד בענין הלאקונה. אם הוא יכלול את הנושא בסדר היום של- הוועדה בשבוע

הבא, אני מוכן לנהל את. הישיבה שתדון בתיקון הזה.

סעיף 16ה הוא סעיף פטור, לא סעיף חיוב. לעומת זאת בסיפא של סעיף 16ה

לכאורה ניתנת סמכות לשר האוצר לקבוע שיעורי מס.

הי וייר די תיכון;

באישור ועדת הכספים.

נאמר שם; יילקבוע את שיעור המס שיחול לגבי הכנסה מריבית או מדיבידנד על

ניירות ערך זרים." שר האוצר יכול להפחית את המס או לבטל את המס, אבל לא לקבוע.

הוא יכול להביא אותו גם לאפס.

אבל לא לקבוע את שיעור המס, כי הקביעה נעשית בסעיף 161. שם נקבע מהו

שיעור המס. הוא יכול להתייחס אליו, לאותו שיעור או לשיעור מתחתיו אבל לא

מעליו. טכנית נראה לי שצריך לתקן את הנוסח של הסעיף הזה כדי להסיר ספק.

הסיפא קשורה לרישא, שבה מדובר על סמכות שר האוצר להקל - לפטור ממס או

לקבוע שיעור מס מופחת.

היו"ר ד' תיכון;

זו היתה הערה טכנית. אני מציע לכם לבדוק אותה ולהתייחס אליה.

שאלה למר דוד קליין: האם המדד שמפרסמת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה הוא המדד

היחיד שאתה רוצה להשתמש בו? נניה למשל שהבורסה תפתח מדדים משלה. הערכתנו היא

שאין לסגור את התחומים ולמען הפישוט להגדיר מדד, כמוצע, אבל לאפשר שימוש בעוד

מדדים, כפי שכתוב בפקודת מס הכנסה, לרבות כל סוג אחר של מדד שקבע מי שהוסמך

לכך.

הערה נוספת לתיקון סעיף 92 בנושא של הפסד הון. המכשיר כאן הוא מכשיר חדש

ונועד לו גם טיפול מס מסוג מיוחד. מטילים מצד אחד מס לפי שיעור של % 35, השונה

מהשיעור המקובל של % 48. מבחינת ניהול מדיניות מס, לדעתנו, נעשית כאן שגיאה

כואבת. מדוע ליצור עוד סוג של הכנסה עם עוד שיעורי מס שונים, עם טיפול מיוחד?

היית מציע להטיל מס בשיעור של 48% בתוספת היטל קליטה?

היטל קליטה חל ממילא. אני מציע להחיל את השיטה הכללית עת כמה תיקונים

מה אתה מציע?) אני מציע לנהוג באופן רגיל וסביר,

ואם יהיה הפסד באותה עסקה לאפשר לקזז אותו כנגד רווח הון מכל סוג אחר. נראה לי

שלפחות מבחינה האוצר, זה יקשה עליו במהלך עתידי, כאשר הכוונה היא לפישוט

הליכים ולא ליצירת חוקי מס או הוראות מס לסוגיהם.

לגבי הקטע של ההפסד. הטלת המס היא על הריאליה במונחי מטבע חוץ, קרי:

הרווחת במרקים גרמניים סכום מסוים, נטיל על הרווח במונחים של אותו מטבע זר מס

בשיעור של % 35. לעומת זאת, כאשר אני מגיע לקטע של ההפסד, הטיפול הוא קצת אחר.

ידוע לי שהיה לי הפסד של אלף מרקים גרמנים, כנראה שבתום השנה אתרגם אותו, או

אפילו במועד ההפסד, ומרגע זה ואילך ההפסד הזה הוא שקלי, הוא איננו שומר על

הערך שלו במונחים של מטבע חוץ . זה מתאים לשיטה הישנה, שהיא תמיד לא נכונה,

שרוצים לתקנה בחלקה בחוק התיאומים, ולא מתאים לשיטה המבקשת למסות על בסיס

ריאלי ולהתחשב בכך בצורה ריאלית.

אנחנו מבקשים שאם תישאר השיטה ולא תהיה אחידות, לפחות שיותר בנסיבות

האלה לשמר את ההפסד בערכים ריאלים כדי למנוע עיוותים לעתיד לבוא.

אני רק מבקש לשאול את מר אבני מה קורה אם מישהו הפיק הכנסה בינואר, והוא

משלם מס בדצמבר, האם גם במקרה זה אנחנו מתאמים לו את ההכנסות לדצמבר?

לגבי דידי זה יכול להיום גם מתום השנה ואילך.

ההערות שאתם משמיעים הן הערות טכניות. קשה לחברי ועדת הכספים לרדת לעומקן

של ההערות הטכניות. אם יש לכם הערות עקרוניות, אנחנו מוכנים לשמוע. לגבי

ההערות הטכניות, אנחנו ממליצים שתשבו עם אנשי נציבות מס הכנסה. הם ברצון ישמעו

את ההערות שלכם.

ז' פלדמן;

ההערה האחרונה היא הערה מהותית.

היו"ר די תיכון;

הבנתי, אבל אני מתייחס להערות אחרות שלהם שהן הערות טכניות. אני ממליץ

מאד שתשבו אתם כדי לבדוק את ההערות הטכניות.

צי פרידמן;

בענין חישוב הפסד ההון, יש כאן שתי רמות; קודם כל שיערוך ההפסד, וגם

חישוב ההפסד. חישוב ההפסד נעשה במונחים שקליים, לא במונחים של מטבע חוץ.

אם הבנתי נכון, אתם טוענים שיכול להיות שהרווח במונחים שקליים הוא לא

רווח.

צי פרידמן;

לא זאת אנחנו טוענים. אנחנו אומרים שההפסד צריך להיות מחוייב בערכים של

מטבע חוץ, לא בערכים שקליים, חישוב ההפסד, לא השערוך. גם השערוך, אבל לפני

השערוך חחישוב עצמו צריך להיות במטבע חוץ.

היו"ר ד' תיכון;

יש קושי בענינים האלה, כי יש כאן שילוב של שוק ההון ופקודת מס הכנסה. לא

תמיד אלה שמבינים בנושא הראשון מבינים גם בשני. לכן צריך לעבוד יחד בענין הזה.

ז' פלדמן;

עם כל הכבוד, אתה מעביר ביקורת. (היו"ר ד' תיכון; כל מה שאני מבקש שתשבו

ביחד.) כל הדברים שהם העלו, ידענו. הם היו לנגד עינינו. אלה טענות שיש עליהן

ויכוח.

היו"ר ד' תיכון;

מההסברים ששמעתי מכם, תרשה לי לפקפק. אני מתנצל אם נעלבת, אבל דברי נאמרו

ברצינות, ולא התכוונתי להעליב אותך אישית.



צ' פרידמן;

אם רוצים שיעור של 35% מס בפועל, אותו נייר ערך ימוסה בשיעור העולה על

% 35. ומדוע? כי ינוכה גם מס בחו"ל. לפי צו הקילה, כפי שהוא מנוסח היום, המיסוי

לא יהיה % 35 אלא % 48. צריך לקבוע בצו ההקילה שסך הכל המס, זה שנוכה בחו"ל וזה

שנוכה בישראל, לא יעלה על 35%.

בכך סיימנו את השמיעה של המשלחת. השאלות למשלחת והדיון בתיקון לחוק יהיו

בישיבה הבאה. תודה רבה לכם.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 89)

היו"ר ד' תיכון;

אנחנו עוברים לדיון בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 89), שעלינו להביאו

לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת. אני מבין שמציעי החוק באו בדברים עם אנשי

מס הכנסה, ועכשיו מונח בפנינו הנוסח חמתוקן שאותו אנחנו מתבקשים לאשר. האם יש

הסכמה ביניכם? שאלה נוספת - כמה יעלה התיקון הזה?

ז' פלדמן;

יש הסכמה. עד היום התיק היה תמיד על שם הבעל והיו כל מיני הוראות לענין

חישוב חמס שנגעו לבעל. התיקון המהותי בתיקון המוצע הוא שהתיק יוכל להיות מנוהל

מהיום ואילך על שם אחד משני בני הזוג. למעשה בני הזוג יוכלו לבחור על שם מי

מביניהם יהיה רשום התיק. אם בני הזוג לא יגיעו להסכמה ביניהם מיהו בן הזוג

שהתיק יהיה רשום על שמו, התיק יהיה רשום על שם בן הזוג שההכנסות שלו גבוהות

יותר. תהיה קביעה נורמטיבית במקרה שאין הסכמה בין בני הזוג.

התיקון המהותי השני נוגע להכנסות שלא מיגיעה אישית. לפני התיקון היתה

חזקה שבכל מקרה ההכנסות שלא מיגיעה אישית מתווספות תמיד להכנסותיו של הבעל

וחישוב המס נעשה כאילו זוהי הכנסה שלו. למשל, הכנסות משכר דירה, לא משנה אם זו

דירה של האשה או לא, בכל מקרה ההכנסות משכר דירה התווספו להכנסות של הבעל מכל

מקור אחר וחושבו על שמו.

התיקון קובע שני דברים; אם לאחד מבני הזוג היה רכוש שהיה שלו לפני

הנישואין, או שהוא קיבל אותו בירושה במהלך חיי הנישואין, ההכנסה מאותו רכוש

תיחשב כהכנסתו של בן הזוג הזה, בניגוד להוראה הנורמטיבית הקודמת, שתמיד הכנסה

מרכוש מתווספת להכנסות של הבעל. אשר להכנסות אחרות מרכוש, חכנסות לא מסומנות,

נקבעה הוראה שהכנסות אלה יתווספו למי שהכנסתו האחרת שלא מרכוש גבוהה יותר.

הכנסות אחרות מרכוש תמיד תיזקפנה לזכות אותו נישום מבין השנים שהכנסותיו

גבוהות יותר, כפי שהיה?

ז' פלדמן;

זה לא בדיוק כפי שהיה, בהנחה שבעבר הכנסות הבעל היו תמיד יותר גבוהות משל

האשה.

השינוי היחידי שאתם עושים הוא, אם נקח זאת במונחים ריאלים, שאם אשה קיבלה

ירושה במהלך חיי הנישואין שיש בצדה הכנסה, הכנסה שייכת לאשה, ויהיה לגביה

חישוב נפרד. אבל לא יהיו תיקים נפרדים לאשה ולבעל, כאשר הם רוצים בכך.

ז' פלדמן;

אני חושב שיש כאן שינוי אחד מאד מהותי. יכול להיות שכל מה שאתה מעיר עליו

עכשיו אלה בעיות במיסוי של המשפחה. אבל בעקרון פקודת מס הכנסה, פרט לסעיף אחד

שמייד אזכיר אותו, אין בה יותר ענין של אשה ובעל. שניהם נישומים שווים.

מה זה נותן בפועל? אני רוצה להבין את התכלית.

ז י פלדמן;

ברמה של מיסוי התא המשפחתי, ההבדל בין מה שהיה לבין מה שיהיה, הוא בקטע

שדיברתי עליו.

ענין משמעותי מאד, שבעקבות התיקון הזה, בשונה מהמצב היום - והמצב היום

לא היה ברור בקטע הזה - כל אחד מבני הזוג יוכל להשיג ולערער על חלקו בהכנסה

של בני הזוג. גם אם בענין חישוב המס נקבע שההכנסה הזו תיזקף לאחד מהם, שניהם

יוכלו לערער על חלקם בהכנסה.

היו"ר ד' תיכון;

ודין ההשגה הזו כדין כל השגה? (ז' פלדמן; כן.) והוועדות הציבוריות יהיו

בהן נשים?

אין פה ועדות ציבוריות אלא רק בחוק מס שבח.

היו"ר ד' תיכון;

בפני מי משמיעים את ההשגה?

ז' פלדמן;

בפני פקיד השומה, ואחר כך בבית חמשפט חמחוזי.

לגבי נקודות הזיכוי לא חל שינוי. אמרתי קודם, ואני רוצח לתקן את עצמי

בנקודה אחת, כדי לעודד אשח נשואה עם ילדים לצאת לעבודה, נתנו לאשה הנשואה

נקודות זיכוי בגין הילדים. השארנו אפליה לטובת הנשים בקטע הזה כאשר אמרנו,

שאשה עם ילדים עדיין יישארו לה נקודות הזיכוי בשל הילדים כפי שקיים היום.

היו"ר ד' תיכון;

אשה יוצאת לעבודה. מאחר והיא לא יכולה לנהל את משק הבית, היא מעסיקה

עוזרת. זה לא יוכר לה כהוצאה?

ז י פלדמן;

לא. עד היום לפי הפקודה רק אשה יכלה לעזור לבעלה. היום גם בעל יכול לעזור

לאשתו.



די צוקר;

לגופם של דברים אני כמעט ולא רוצה להוסיף. יכולתי אולי להציב זוויות

נוספות או אחרות, אבל לא זה מה שחשוב. אנחנו מביאים היום חוק בהסכמה מוחלטת

בין הנציבות לבין המציעים. יש גם קטע מסוים שבו הצעת החוק של חברת הכנסת

סולודר צורפה להצעת החוק הזה. זה מובא במשותף בגלל אותו קטע.

אני רק מוכרח לומר לפרוטוקול, בעיקר מפני שסגן נציב מס הכנסה היה כל כך

כעוס בדיון על הסעיף הקודם, ואינני אומר זאת כמצוות אנשים מלומדה, שאני מבקש

בשם כל המציעים להודות מאד לאנשי הנציבות על העבודה הענקית שהם השקיעו כדי

שנוציא מתחת ידינו חוק מתוקן שיענה על הרצון של קבוצה גדולה של חברי כנסת

שהיתה כאן, ולא רק המציעים אלא גם אחרים. זה נכון גם לגבי אנשי הנציבות

היושבים עמנו כאן וגם לגבי קבוצה שלמה מהנציבות שלא יושבת כאן, שעשו עבודת

ענק, ואגב, בימים האחרונים הם עסקו רק בזה, וזה ייאמר לזכותם.

אני רוצה גם להודות לפחות בשם חברת הכנסת שרה דורון ובשמי, לחברות שדולת

הנשים, ובעיקר לעו"ד נירה להב, שעברנו אתן את כל הדרך הזו. וכן גם לשלושה

עובדי הוועדה, שליוו אותנו מאד מקרוב וסייעו לנו, למזכיר הוועדה קרשנר, ליועצת

הכלכלית סמדר אלחנני וליועץ המשפפטי אליעזר דמביץ. תמר פנחסוביץ גם היא עזרה

לנו בשלב מסוים. אני מקווה שתעמוד להם הזכות על שנטלו חלק בשינוי העקרוני,

האידיאולוגי והחברתי החשוב הזה.

הי ו"ר די תיכון;

אני מבין שהנוסח המונח לפנינו הוא הנוסח המוסכם הסופי שאותו נביא לאישור

הכנסת.

להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 89),

התשנייב-1992, לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת.

הקטע שהאוצר התנגד לו הוא אותו קטע שהצעתי שמדבר על רכוש שלא מיגיעה

אישית של האשה. אני רוצה להודות קודם כל ליועץ המשפטי שלנו, אליעזר דמביץ,

שעודד אותי לעמוד על דעתי ולא לוותר עליה, וכן לרואה החשבון פלומין שסייע לי

בניסוה, וכמובן לאנשי מס הכנסה שלאחר שקיבלו את העקרון מצאו גם את הנוסחה.

תודה רבה לכל אלה שעסקו במלאכה.

חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 4)

אנחנו עוברים לסעיף הבא: חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מסי 4).

יש כאן סעיף אחד שהשתרבב בטעות להצעת החוק, הוא סעיף קטן 4(ו), שצריך

למחוק אותו.



עי סולודר;

אני יכולה להבין מדוע מוסכם שההוראות האלה לא יחולו גם על אגודות

שיתופלות, אבל אגודות שיתופיות עוסקות בחקלאות, ומדוע ייגרע חלקן?

אני מתייחס להצעת החוק כאילו היא מוסכמת. אם את אומרת שאין הסכמה, נפתח

את הדיון מחדש.

אני מבקשת לשמוע הסבר מדוע מוציאים מתחולת החוק אגודות שיתופיות.

גי גל;

ביקשנו להשוות את החוק לעידוד השקעות הון בתעשיה ובתיירות לחקלאות. במשא

ומתן שניהלנו עם הממשלה, הממשלה הביעה נכונות ללכת לקראתנו, ובתנאי שזה יחול

על מי שיקים חברה ולא על אגודה שיתופית וכן לא על יחיד שלא יקים חברה. אני

מבקש להזכיר שלאותה פשרה הגענו גם כאשר דובר על ערבות מדינה. אני לא מציע

לחזור לוויכוח הזה. זו היתה פשרה. אפשר לקבל אותה או לא לקבל שום דבר, ולהשאיר

לכנסת הבאה לטפל בנושא.

הי וייר די תיכון;

אם חברת הכנסת סולודר מבקשת דיון בסעיף אחד, הדיון יהיה פתוח לאורך כל

הדרך, כי אני לפחות לא מוותר בענין של חברה בעיימ. אנחנו רוצים לטובתכם לעשות

סדר גם בחקלאות.

זי פלדמן;

למה זה לא המקום לכך? כי בעקרון כל מה שהושווה כאן זה לגבי חברה שלא

מחלקת רווחים ומשאירה את הרווחים בתוך החברה, בתוך אישיות משפטית נפרדת, שבה

לא ניתן לחלק את הרווחים אלא בדרכים מאד מסוימות, לגביהן מחילים הוראות מס

מסוימות. לפי פקודת מס הכנסה, אגודה שיתופית חקלאית זהו גוף מיוחד שאצלו

ההכנסה ניתנת לחלוקה בין היחידים, בין המרכיבים, כאילו שזו שותפות. ובמקרה זה

אין כל אפשרות לעקוב אחרי הרווח, לכן גם אי אפשר להחיל את ההוראות האלה על

אגודה שיתופית.

הי וייר די תיכון;

אם חברת הכנסת סולודר איננה מבקשת לקיים דיון בסעיף זה או אחר בחוק, אני

מעמיד להצבעה ההצעה להעביר את הצעת החוק, בלי סעיף קטן (ו), לקריאה שניה

ולקריאה שלישית בכנסת.

הוחלט; להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 4).

התשנייב-1992, לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאת הכנסת.

עי סולודר;

האם תתייחסו בחיוב להצעה בענין המיסוי על התעשיה הקיבוצית? (ז' פלדמן;כן)

אני מקווה שהנושא יובא לדיון ולחקיקה בכנסת.



חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (תיקון)

היו"ר די תיכון;

הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (תיקון). היועץ

המשפטי של משרדד החקלאות מבקש רשות להערה. אם אתה מבקש להכניס שינוי בחוק,

נצטרך להזמין לדיון את נציגי האוצר.

י י ברלנד;

אינני מציע שינוי. אבל יש כאן טעות די משמעותית בדברי ההסבר להצעת החוק.

היו"ר די תיכון;

דברי ההסבר אינם מעניינים. אין קשר בינם לבין האמור בחוק.

י י ברלנד;

יכולה להיות להם משמעות אם וכאשר תתעורר בעיה של פרשנות. נאמר שם; למעט

עצים, מדגרה -, וצריך להיות; למעט עצים, ולרבות מדגה, אפרוחים ותרנגולות

ולולים ובקר לחלב.

היו"ר ד' תיכון;

רשמנו את ההערה שלך בפרוטוקול.

גבי ת' פנחסוביץ;

אפשר לתת לכך ביטוי בדברי היושב-ראש, כאשר יביא את הצעת החוק לקריאה שניה

ולקריאה שלישית בכנסת.

י י הורביץ;

מה פירוש "למעט עצים"?

י י ברלנד;

יש נכס לפי פסקה 1, הנכס שצריך להיות מבוטח בחברת ביטוח, ונכס לפי פסקה 2

כולל עצים. בנכס לפי פסקה 1 לא כלולים עצים.

היו"ר די תיכון;

מי בעד אישור הצעת החוק והבאתה לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת?

הוחלט; לאשר את הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (תיקון)

ולהעבירה לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאת הכנסת.



שינויים בתקציב לשנת 1992 - משרד התעשיה והמסחר. מרכז ההשקעות

פניה מס' 33 של הממונה על התקציבים מיום 3 במרס 1992

היו"ר די תיכון;

אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר היום - שינויים בתקציב לשנת 1992, העברה

תקציבית פנימית בתקציב מרכז ההשקעות בהרשאה להתחייב, כמפורט בפניה מס' 33 של

הממונה על התקציבים. חבר הכנסת חיים אורון ביקש לעכב את אישור הפניה הזו.

אני עומד להצביע בעד הבקשה, תוך מחאה. עיכבתי את האישור כדי שיבוא לכאן

נציג מוסמך ויתן הסברים. נציג האוצר אינו נוכח כאן, גם נציג משרד התעשיה

והמסחר אינו נוכח.

הזמנתי לישיבה את נציג מרכז ההשקעות, כפי שסוכם.

נשמע את נציג מרכז ההשקעות, בבקשה.

מי שמואל;

זוהי העברה פנימית בתקציב מרכז ההשקעות בסכום של 11.8 מיליון שקל כדי

להבטיח שני דברים; בשטח מדינת ישראל אנחנו פועלים בצורה רגילה בתוקף כוח. החוק

לא חל על השטחים האלה ביהודה, שומרון ועזה, ולכן איננו יכולים לתקצב את ההוצאה

הזו בדרך הרגילה. אנחנו מבקשים לאשר שתי תקנות חדשות, שאחת מתן מבטיחה את

מסלול ההטבות במס, המסלול החליפי, בסכום של 7.5 מיליון שקל, ותקנה שניה

המיועדת למימוש ערבויות המדינה בסכום של 4.3 מיליון שקל.

אני רוצה לשאול שאלה שאני שואל אותה פעם רביעית בוועדה. בסעיף העיקרי

בתקציב מופיע סכום של 117 מיליון שקל לעומת 300 מיליון שקל השקעות ביהודה

ושומרון ו-300 מיליון השקעות בתחומי מדינת ישראל. האם זוהי הפרופורציה

המתוכננת של מרכז ההשקעות לחלוקת המשאבים בין השטחים לבין מדינת ישראל?

מי שמואל;

בהחלט לא. אלה הן הערכות, ויתכן מאד כי בשלב מסוים נבוא ונבקש אישור

לשינויים בתקציב.

חי אורון;

התקציב בנוי לפי תכנית של מישהו. לא סתם מופיע הסכום של 117 מיליון שקל.

היו"ר ד' תיכון;

על פני הדברים נראה שאתה צודק.



חי אורון;

אני שואל משום שיש קושי בוועדת הכספים לקבל אינפורמציה מאד פשוטה. אגב,

לשר נודע ממני שכך כתובים הדברים. אני חוזר ושואל את השאלה הזו. אני מבקש

שיבוא אדם מוסמך ויציג את הנתונים. אם היה כתוב פה שלאזור הנגב מקציבים רבע

מתקציב ההשקעות, אנשים היו צועקים חמס ומבקשים הסברים.

היו"ר ד' תיכון;

מדוע אינך מגיש שאילתה בנושא הזה?

חי אורון;

הגשתי ולא קיבלתי תשובה. כל השאלות בנושא הזה נותרו ללא תשובות.

ושאלה נוספת; יש קשר בין ההשקעות לבין הערבויות שאנחנו מתבקשים לאשר.

בהשקעות מבקשים % 26, בערבויות מבקשים רק 5 מיליון מתוך 48 מיליון. למה?

מי שמואל;

אני חוזר ואומר, שלסכום של 117 מיליון שקל אין בסיס כלכלי מוחלט שאמנם זה

יהיה הסכום. להערכתי, במשך השנה או לקראת סוף השנה נעשה שינויים תקציביים

והסעיף הזה יקטן. דיברנו על פיצול הסעיף הזה לקראת הכנת ספר התקציב. זה נעשה

באופן נמהר. אינני חושב שנתנו על כך מספיק את הדעת. אין לזה קשר למה שימומש.

הסכום של 5 מיליון נקבע פחות או יותר לאחר בדיקה.

אני מבקש שתמסרו לחבר הכנסת אורון את כל ההסברים שיבקש על ההעברה

התקציבית הזו. אני מביא את הפניה לאישור.

הוחלט; לאשר פניה מסי 33 של הממונה על התקציבים.

היו"ר א' ויינשטיין;

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.