פרוטוקול מס' 550

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. כ' באדר א' התשנ"ב (24 בפברואר 1992). שעה 00;10

חברי הוועדה;

מ.ז. פלדמן - היו"ר

א. דיין

א. ויינשטיין

א. שוחט

ד. תיכון

ע. זיסמן

א. קדשני - מזכיד הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מ. שגיא, ר. ישראלי, ה. פלץ, ד. ליפשיץ - משרד האוצר

יו"ר רשות ניירות ערך א. מינטקביץ

ש. וייס, מ. הימל - רשות ניירות ערד

ד. קרת - הבורסה לניירות ערך

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

סדר-היום חוק הריבית (תיקון מסי 3), התשנ"ב-1992

חוק ניירות ערך (דחיית הוראות}, התשנ"ב-1992

חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות)

חוק החיילים המשוחררים (תיקון מס' 2), הצעת חבר-הכנסת ע' זיסמן

צו לעידוד החסכון - הנפקה של אנדין בע"מ



חוק הריבית (תיקון מס' 3 ). התשנ"ב-1991

בוקר טוב, אנו פותחים את הישיבה.

חוק הריבית (תיקו מס' 3 )ו התשנ"ב-1991. שהועבר

אלינו לאחר קריאה ראשונה להכנתו לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

נשמע דברי הסבר מפי נציג האוצר מר משה שגיא.

מ. שגיא;

במסגרת הליברליזציה בשוק ההון הגענו למסקנה, בנק ישראל והאוצר, שצריך לשפר

את השכלול בשוק ההון דרך התאמה בין הלוואות צמודות להלוואות לא צמודות. הלוואות

צמודות מותר היה לתת לפחות לתקופה של שנתיים, ולא מהיום הראשון.

מה זאת אומרת לפחות לתקופה של שנתיים?

אסור היה לתת הלוואה צמודה לתקופה של פחות משנה כשהיא צמודה. אם מישהו רצה

הלוואה לתקופה של פחות משנה, היה חייב לקבל הלוואה לא צמודה. כדי ששוק ההון יהיה

משוכלל, זאת אומרת שיעורי הריבית יהיוט אחידים לגבי שני סוגי ההלוואות, הוחלט

לתקן את החוק כך, שהוא יאפשר לתת הלוואות לא צמודות, או לקבל פקדונות צמודים גם

לתקופה קצרה משנה. וזה יצור את התחרות בין הלוואות צמודות והלוואות לא צמודות

בתקופות הקצרות וזה יצור שכלול בריא בשוק ההון. ומכאן הצעת החוק.

מה היה הראציו מלכתחילה לא לאפשר הלוואות צמודות לתקופות קצרות?

האמת היא שהיום קשה לזכור מה היה הראציו אז. חששו לתת הצמדה, כנראה, לתקופה

קצרה, כי המדדים היו גבוהים עם שונות גבוהה, והיה יותר חשש- מאשר ענין כלכלי טהר.

מבחינה כלכלית טהורה -

מה היה החשש?

מדדים מתפרסמים אחת לחודש, והם מתפרסמים באיחור. ב-15 בחודש מתפרסם המדד של

החודש הקודם. אם ארגה לוקח הלוואה צמודה לחודש, אתה יכול לשלם באופן לא צפוי

ריבית מאד גבוהה בגלל ההצמדה. היה חשש שמישהו ייפגע מזה. היום הגענו למסקנה, גם

משום שהאינפלציה נמוכה, שיש מקום לשינוי.

באותה תקופה שהמדד הרקיע שיקים, מה קרה אז? כל נפגעי המשכנתאות וכל נפגעי

הריביות, זה מאותה תקופה?

אתה מצדיק מח שאני אומר. אתה אומר: אין הבדל בין תקופה ארוכה ותקופה קצרה.

עכשו.

למה צריכה היתה לעבור תקופת זמן כל כך ארוכה עד שהגעתם למסקנה זו?

מ. שגיא;

אמרתי מראש, שהראציו, ההגיון, למה זה נעשה כך, כבר אינו זכור לי. זה נעשה

לפני הרבה שנים.

זה נעשה בתשי"ז.

החוק הוא משנת תשי"ז.

מאיזו תקופה סעיף 2 שאתה מבטל אותו?

מאותה תקופה.

מה זה יתרום?

זה יתרום להשוואה בין השוק הצמוד במשק ובין השוק הלא צמוד. זאת אומרת, לא

יהיה מצב שבו הלוואה לא צמודה תהיה בריבית ריאלית של 20%, מה שקורה היום, והלוואה

צמודה תהיה בריבית ריאלית של 3%-2% כמו שזה היום. ההבדל הזה בין סוגי הריבית

השונים יתאזן. יש היום הבדל עצום בין הלוואות צמודות להלוואות לא צמודות.

אתם מניהים שזה יהיה אמצעי עקיף לגרום להורדת הריבית על הלוואות לא צמודות

לתקופה קצרה?

כן.



סמדר אלחנני;

אני רוצה לחזק את עמדתו במרקר מדעי של בנק ישראל, שרק עכשו הגיע. הוא נקרא

"השפעת המדיניות המוניטרית על פער הריביות במגזר השקלי הלא צמוד". המחקר הוא

"אנו מניחים שמערכת הבנקאות פועלת כמונופול במגזר השקלי הלא צמוד, הן בצד

האשראי והן בצד הפקדונות. בהנחה זו מתקבל שפער הריביות במגזר השקלי מושפע

מהתפתחות גמישויות הביקוש לאשראי ולפקדונות.(זאת בנוסף להשפעת אמצעי המדיניות

הריבית על ההלוואה המוניטרית, שיעורי הנזילות והריבית על הפקדות בגין

חובת נזילות). ככל שגמישויות אלו גדולות יותר, כך פער הריביות קטן יותר. אנו

מניחים שגמישויות אלו אינן קבועות ושהן עצמן פונקציה של התשואות הצפויות על אשראי

ונכסים חלופיים לאשראי ולנכסים השקליים. ממצאי העבודה תומכים בהערכה, שהצמצום

הניכר שחל בשנים האחרונות בפער הריביות במגזר השקלי נובע במידה רבה מהרחבת

המקורות לאשראי במגזר הצמוד למדד ולמט"ח ומהרחבת החלופות לפקדונות שקליים. פעולות

אלו, שמשמעותן היא הקטנת כוחם המונופוליסטי של הבנקים, השפיעו להגדלת הגמישויות

של הביקוש לאשראי שקלי ולפקדונות שקליים ובאמצעותן להקטנת פער הריביות."

זאת אומרת, יש פה חיזוק של מחלקת המרקר של בנק ישראל באופן אמפירי למה שאמר

מר שגיא.

אנשי בנק ישראל אמורים היה להגיע והם לא הגיעו.

מה בדבר הנוסח? אתם הסברתם שלא נותנים את זה בזמן.

מבחינת הנוסח עוד לא הסדרנו. הנוסח המקורי היה רק לבטל סעיף 2 ולשנות את

הגדרת הריבית. אבל בתיאום עם היועץ המשפטי של הוועדה והגברת ועמר פנחסוביץ החלטנו

לשנות את הגדרת הריבית כבר בחוק. כלומר, הגדרת הריבית באה למעט כל סכום שמתוסף

לקרן עקב הצמדה למדד וכל מדד ארור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ולא תהיה אופציה לשוב ולהכליל את ההצמדה בגדר ריבית. ההצמדה יוצאת לפי זה

מגדר ריבית, ואם רוצים להחזיר אותה, צריך לעשות את זה בחקיקה. אם מוכנים לסגור את

האופציה, בבקשה.

זה ענין טכני איפה קובעים את ההגדרה. זה לא מהותי מבחינת ההחלטה.

האם להשאיר את זה לשיקול דעת של שר האוצר באישור הוועדה, או לעשות את זה

בחוק? אם אתם רוצים לעשות זאת בחוק, בבקשה.

ההגדרה של ריבית תעלה קומה. היא תהיה בחקיקה ראשית ולא בחקיקה משנית.

ההגדרה של הריבית כפי שהיא היום, וייאמר בה שהיא לא מביאה בחשבון את ההצמדה.

בסדר.

אנו מאשרים את חוק הריבית (תיקון מסי 3), התשנ"ב-1991 והוא יובא לקריאה שניה

ולקריאה שלישית.

חוק הריבית (תיקון מס' 3) אושר ויובא לקריאה שניה ולקריאה שלישית

למה הריבית כל כך גבוהה? שודדים אנשים בעלי משכורות, לוקהים מהם ריבית בשיעור

% 30. לכן אני מבקש לרשום הסתייגות לשם החוק.

חוק ניירות ערך (דחיית הוראות), התשנ"ב-1992

היו"ר מ"ז פלדמן;

עכשו נעבור להוק ניירות ערך (דחיית הוראות), התשנ"ב-1992.

נשמע דברי הסבר מפי נציג רשות ניירות ערך, מר שמעון וייס.

ש. וייס;

לפי החוק הקיים התאריך האהרון שההנחיות הקיימות הן בתוקף הוא 29 בפברואר

1992. אנו הקמנו ועדה לענין תיקונים בתקנון הבורסה. הוועדה קיימה מספר ישיבות.

טרם השלימה את העבודה. ואנהנו מציעים לדחות את הכניסה לתוקף של המצב החדש כך,

שיהיו לנו בתקופת הביניים ההנחיות הקיימות עד אשר הוועדה תשלים את העבודה הכרוכה

בתקנון הבורסה.

זה הסעיף הראשון שאנו מציעים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

לכמה זמן אתם מציעים לדחות?

ש. וייס;

כאן מוצע עד 31 בטאי 1992.

קח בחשבון שזו תקופת בחירות. זה בתיאום עם חבר-הכנסת דן תיכון?

כן. חבר-הכנסת דן תיכון שריכז את ועדת המשנה לא נמצא פה כרגע, אבל החמר בעצם

מוכן, והרשות לניירות ערך מוכנה. הוא הבטיח לגמור את זה תוך הודש ימים. תוך חודש

ימים זה ייגמר.



א. מינטקביץ;

אני מציע את עצמי כבורר בין הממשלה וביו הוועדה ואני רוצה לחתוך באמצע. ואני

מניה שיהיה לנו מספיק זמן לגמור את זה בנחת ובשופי.

חבר-הכנסת דן תיכון לא אמר שום דבר.

א. מינטקביץ;

חבר-הכנסת דן תיכון ביקש חודש ימים,

אם נתנו חודשים, זה הרי לא יגרע. אם זה יאושר קודם, אין לזה משמעות.

החומר מוכן. זה לא שהרשות מבקשת את הדחיה הזאת.

א. דמביץ;

הבעיה היא של הוועדה שלנו.

אם אתם זוכרים, היו כאלה שחשבו שצריך פחות זמן כדי להכין את זה, ואני הייתי

זהיר ואמרתי שניתן יותר זמן כדי שנהיה בטוחים.

א. דמביץ;

חבר-הכנסת דן תיכון ביקש את החודש כדי שיהיה עליו לחץ לגמור. הוא רוצה לעשות

מלאכה יסודית.

ת. פנרוסוביץ;

אחרי החודש שחבר-הכנסת דן תיכון יגמור את זה בוועדת המשנה, זה צריך להגיע

למליאת הוועדה, ולכן צריך עוד תקופת-מה שמא יהיו לאיזה חבר ועדה הערות.

אינני מאמין שאם יקבע התאריך כ"ח באייר זה יגרום לעיכוב.

חודש לחבר-הכנסת דן תיכון, חודש לוועדה, זה חודשיים.

אל תשכחו שבתקופה זו חל חג הפסח.

א. דמביץ;

אני רואה שהיושב ראש תומך בתאריך המוצע בחוק.

כן.

לגבי סעיף 2, האם אתם מסכימים שסעיף 2 ישאר, או שאתם רוצים לוותר עליו?

מוותרים עליו.

א. דמביץ;

עכשו תסביר בשביל הפרוטוקול למה אתם רוצים לוותר.

ש. וייס;

אסביר. סעיף 2 קובע דחיית כניסה לתוקף של סעיף 46 שמכוחו מוצע התקנון וכן

סעיף 56, שמכוחו נקבעות תקנות על רכישת שליטה ועל ניגודי ענינים. כיוון שלגבי

סעיף 1 סוכם כרגע שהתאריך יהיה 31 במאי, אנחנו את העבודה סיימנו ונביא את התקנון

לפני הוועדה הזאת. לכן אין צורך יותר בסעיף 2.

ד. ליפשיץ;

לאור זה אולי כדאי לחזור לסעיף 1. אם סעיפי החוק באמת יכנסו לתוקף, כדאי אולי

שההנחיות הקיימות שבסעיף 1, שאנו מאריכים אותן כאן בשלושה חודשים, תוארכנה בכל

זאת לתקופה ארוכה יותר. נזק לא ייגרם, כי סעיפי החוק נכנסים לתוקף ובמסגרת הוראת

השעה, שאנו מאריכים את ההנחיות הקיימות, הן ממילא תפקענה אם פרקים אחרים יכנסו

לתוקף ואז תהיה לנו מטריה יותר גדולה, ולא נצטרך בעוד שלושה חדשים, אם חס וחלילה,

הדברים לא יסתיימו, לבוא עוד פעם בבקשת להארכה. אפשר אולי להאריך את ההנחיות

הקיימות בחצי שנה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

את רוצה שנאריך את התקופה בסעיף הראשון, שלושה חודשים לא מספיק?

ד. ליפשיץ;

אם הוועדה החליטה לוותר על סעיף 2.

שמענו שחודש מספיק.

א. מינטקביץ;

אנחנו הצענו חודשיים.

אני הצעתי "מתנה" עוד חודש.



נציגת האוצר;

כשההצעה היתה במתכונת הנוכחית שלה, שכללה את שני הסעיפים, גם את הארכת התקופה

של ההנחיות הקיימות וגם דחיית תוקף תהולת החוק, היה באמת השוב שזה יהיה מהר

ואנהנו נגמור, כי היינו מוכנים. אבל הואיל והוועדה קבלה את מחיקת סעיף 2, כלומר

ההוק כבר נכנס לתוקף, אין שום מניעה שההנחיות הקיימות תימשכנה תקופה ארוכה יותר.

שום נזק לא יקרה, כי אם באמת נסיים את העבודה והוועדה תאשר, ממילא הנחיות אלו

תפקענה. אבל למקרה שעבודת הוועדה לא תסתיים, כדאי יותר שההנחיות הקיימות תימשכנה

תקופה ארוכה יותר. הצי שנה זה בהחלט זמן סביר.

על יסוד כל ההבבטחות ועל יסוד התקוות, אני חושב שהעבודה תסתיים בתקופת שלושת

החדשים האלה. היא בעצם נסתיימה. הייתי מעדיף שסעיף 1 ישאר במתכונת כפי שיושב ראש

הוועדה החליט עליה - שלושה הודשים, שזה הרבה מאד זמן כדי, חלילה, לא לאפשר לעצמנו

תקופה ארוכה יותר. כאשר אני מסתכל על התאריך, 31 במאי זה תאריך לא קל, הוא בפירוש

חותך לפני הבחירות. אם ניתן עוד תקופה, נכנסת כבר כנסת חדשה וועדת כספים חדשה,

דור שלא ידע את יוסף. יש כל היסוד להאמין ולקוות שהדברים יסתיימו עוד בוועדה זו.

לכן אני מאמין, על יסוד מה שיש לנו, ששלושה חודשים מספיקים.

ד. ליפשיץ;

אם יאריכו בשלושה חודשים, עלול לקרות שכעבור שלושה חודשים נצטרך לבוא עוד פעם

בבקשה להארכה, וכך אנחנו חוסכים לעצמנו את זה.

א. מינטקביץ;

אם העבודה לא היתה גמורה, הייתי חושש. אבל העבודה גמורה.

אנו עוברים לסעיף 3.

א. דמביץ?

סעיף 2 מחוק?

היו"ר מ"ז פלדמן;

כן.

ש. וייס;

סעיף 3 הוא תיקון טכני של אזכור של סעיף. במקום לאזכר סעיפים 46(ב} או (ג)

בלבד, מוצע לאזכר כל סעיף 46. סעיף 46 מדבר על התקנון. בשעתו היינה שגיאת קולמוס

ותיקון טכני.

בסדר.

וסעיף 4?

סעיף 4 הוא סעיף התחילה. התחילה היא ב-1 במרס.

היו"ר מ"ז פלדמן;

בסדר.

אנו מאשרים את הצעת חוק ניירות ערך (דחיית הוראות), התשנ"ב-1992.

א. דמביץ;

יש נקודה אחת, שאינני יודע איך להתייחס אליה כי לא הספקתי עדיין לדבר עם

היושב ראש על התכנון של הצעדים הבאים לגבי חוק מס הכנסה (עידוד בנייה והשכרת

דירות). יש שם בסוף החוק סעיף תחילה, ונקבע באותו סעיף, בין השאר, כי הסעיף

הגדול, המכניס תיקונים רבים בחוק ההשקעות משותפות בנאמנות יכנס לתוקף ב-1 באפריל.

ההנחה היא, שיש צורך בתקופת זמן מסויימת כדי לאפשר לרשות ניירות ערך להכין סידרה

די רצינית של תקנות שצריכות להיות מוכנות בזמן שיכנס החוק לתוקף.

כאשר דנו בדבר הזה בסוף השנה שעברה, היו שלושה, או ארבעה חודשים שהיו יכולים

להיות מובאים בחשבון לענין זה. עכשו שהגענו כבר למחצית השניה של פברואר, זה מוגזם

לדרוש שהתקנות האלה יהיו מוכנות תוך חמישה או ששה שבשועות.

הרי אתה שומע שהם עובדים בהליך מזורז.

א. דמביץ;

זה לגבי מה שמוכן.

הבעיה שלנו היא איך אפשר לתקן, אפילו להציע תיקון עקיף פה, לחוק שעוד לא

נתקבל ושעוד אינני יודע כיצד ובאיזו צורה הוא יגיע לקריאה שלישית. יש לי אתי

בכתובים כמה הצעות בענין זה.

א. קרשנר;

אתה יכול לדחות הנחת החוק על השולחן.

אולי נכניס כאן תיקון.

הוא רוצה רק עד 1 בנובמבר, נכון? הוא רוצה רק שבעה רזדשים.

א. מינטקביץ;

אלו תקנות חדשניות. זה נושא חדש לחלוטין. אני מתכוון למנות ועדה ציבורית

לענין זה. זו לא רק עבודת תקינה. תמונה כאן ועדה ציבורית רחבה כדי שתמליץ לפנינו

לראשונה בנושא בתוליו, שאין לגביו נסיון.



היו"ר מ"ז פלדמן;

מחו זמן המינימום הדרוש, לא המכסימום?

אני אמנה את הוועדה השבוע או בתחילת השבוע הבא. שמות חברי הוועדה ידועים,

שוחחתי עם כולם, נעשתה עבודת הקדמה. הוועדה תתבקש לסיים עבודתה תוך שלושה עד

ארבעה חודשים כדי שניתן היה ביתרת התקופה להכין את החמר המשפטי. כך שאני מעריך

ש-6-7 חודשים זה זמן סביר. זה אגב מהר מאד.

קריאה;

זה לא יפריע למימוש?

א. דמביץ;

אי אפשר יהיה להפעיל את אפשרות ההשקעה של הקרן.

א. מינטקביץ;

בראש הוועדה יעמוד דוד בלומברג, וכיוון שהוא ירא שמים הוא יעבוד רק חמישה

ימים בשבוע. יש לנו את הרכב הוועדה.

עד 3 בספטמבר זה זמן מספיק?

א. מינטקביץ;

1 בספטמבר זה סביר.

א. דמביץ;

1 בספטמבר? חמישה חודשים?

א. מינטקביץ;

סליחה, 1 בנובמבר.

נעשה פשרה - ה-1 באוקטובר.

א. דמביץ;

כאן כתוב; "תחילתו של חוק זה". אנחנו נכתוב; "תחילתם של סעיפים - "

אני חשבתי, שאפשר להחליט על כך כאן עכשו.

1 באוקטובר יוצא באמצע החגים, בסמיכות לראש השנה ואחר-כך יום כיפור וסוכות,

אז אי אפשר יהיה לכנס את הכנסת. אז אולי כדאי להשאיר את ה-1 בנובמבר?

אנו נקבע 20 בספטמבר.

די תיכון;

אני מבין שבחוק לעידוד השכרת דירות כבר התייחסנו לקרנות נאמנות סגורות. אם

איו לכם תקנות, איך יש לכם חוק? אם יש לכם חוק, איך אין לכם תקנות? האם חוקקנו

חוק שבמזל לא עבר, כשהענין כולו לא ברור? אני שאלתי זאת את מי שהציג את החוק,

בתפקידי כיושב ראש ישיבת המליאה ולא יכולתי לומר לו כמה דברים, אבל ראיתי שהוא לא

שולט בהומר. איך אין לכם תקנות?

היו"ר מ"ז פלדמן;

על זה מדברים עכשו. מר מינטקביץ ימנה ועדה ציבורית שתכין את התקנות. עכשו אנו

דנים כמה זמן לקבוע בחוק .

הבעיה היא שבחקיקה ראשית זה כבר היה.

א. מינטקביץ;

בנוהג שבעולם שלאחר שיש חקיקה נקבע בה ששר פלוני יתקין תקנות באישור הוועדה.

עכשו אתה אומר שתקים ועדה לענין זה. ועדה זה ענין לכמה שנים.

א. מינטקביץ;

זה לא ענין לכמה שנים. אפשר להתקין תקנות גם בלי וועדה -

בשביל מה אינה צריך ועדה ציבורית?

א. מינטקביץ;

אנו עוסקים בנושא חדש לחלוטין - קרנות סגורות שיוכלו להשקיע בנכסים שאינם רק

ניירות ערך, קרי - מקרקעין. וזה מעורר סבך אדיר של בעיות שלא בהכרח אנחנו יודעים

לגביהן את התשובות היום, כמו - שערוך מקרקעין וכיוצא באלה בעיות. לכן אנו רוצים

להקים ועדה שתמליץ בפנינו על מתכונת התקנות.

אני תמהתי איך יכללו את זה בחוק לעידוד השכרת דירות.

קבעו פרק זמן בשביל זה - 4 חודשים עד כניסת החוק לתוקפו כדי להכין את

התקנות. אבל היות ואנו בסוף פברואר ונותר חודש ארח- -

זה מפריע ליישום החוק?

רק בקטע הזה.

א. מינטקביץ;

מלכתחילה כל נושא הקרנות הסגורות, קרנות המקרקעין, היה אמור להכלל בהצעת החוק

להשקעות משותפות בנאמנות. זה חלק מהשלם. מטעמים נכונים, לטעמי, ביקשה הממשלה

להאיץ דוקא אותו פרק שנוגע לדיור להשכרה ושלפה אותו מתוך הצעת החוק והעבירה אותו

הנה כדי לקדם אותו ואכן הצליחה לקדם אותו וטוב שכך, כי אחרת היו מחכים לתהליך

החקיקה הממושך יותר של החוק החדש להשקעות משותפות בנאמנות. שלפנו, העברנו את זה

הנה, ובמקביל צריך לעשות וזקנות לקטע הזה, כי אחרת הוא לא יהיה ניתן לביצוע.

תתקן אותי אם אני טועה, פשוט אני רוצה לרענן את זכרוני. שתי שאלות: שאלה איות

- בדברי הכנסת נאמר, שכל עיסקה שתיעשה על ידי קרן נאמנות סגורה תהיה משוחררת ממס

שבח מקרקעין, זה נכון?

מ. שגיא;

עיסקה שנעשית בקרן הסגורה על ידי ציבור שקונה את תעודת ההשתתפות פטורה, אבל

הקרן עצמה לא פטורה.

האיש פטור?

מ. שגיא;

האיש פטור, אבל הקרן - לא.

די תיכון;

אני מציע לכם שתדאגו, שלפחות פרוטוקול דברי הכנסת יתוקן והדברים יבואו על

תיקונם.

זו אחת הדוגמאות שמצביעות על הקושי שבענין זה, כי קרן שמחזיקה מקרקעין, יש

שאלה איך ממסים אותה - אם ממסים את בעל היחידה, שהוא בעלים בעקיפין של הקרקע, או

את הקרן? זו אחת הדוגמאות הבולטות לקושי שמצדיק להביא נושא זה בפני מומחים.

די תיכון;

שאלה נוספת - תרענן את זכרוני, גם אתה מר דמביץ; זה היה במרס 1991, בחוק

ההסדרים, פתאום מצאנו קטע שעוסק בקרנות סגורות; מתייחסים בחקיקה זו כאילו החוק

הזה של קרנות סגורות כבר עבר וכבר קיים, ואני העליתי את זה אז ואמרתי לשר האוצר,

שנדמה לי שמישהו כאן לא מבין מה זו קרן סגורה, אם הם יכלו להכניס את זה לחקיקה

ראשית. תתקן אותי, מר מינטקביץ, אתה אישרת את דברי, זה נכון?

א. דמביץ;

הכל יכול להיות, אני לא זוכר.

זה נכון שהיתה התייחסות, ואתם בכלל לא ידעתם מה זה עושה בחוק ההוא?

אין דבר כזה. כאן אתה מטיל עלי אשמה. אנחנו מתאמים.

בחוק ההכוא היו הרבה האשמות כנגדך.

אנהנו מתאמים וזה לא נעשה בלעדם.

היתה התייחסות לגבי השקעות במקרקעין בקרנות סגורות, ולא היו קרנות ולא היו

תקנות ולא הבינו מה רוצים בכלל. נציב מס הכנסה, באמצעות הוק ההסדרים, ניסה לכלול

קטע, שיאפשר לקרנות סגורות -

ת. פנחסוביץ;

אה, פעם קרתה תקלה.

היה דבר כזה?

ת. פנחסוביץ;

כן. ואיזה יצאת וטילפנת, ביררת עם מר מינטקביץ, אני זוכרת היטב.

אני לא הייתי כאן.

נכון, ואז הורדנו את זה.

את זוכרת את זה?

כן, בהחלט.

עכשו נחזור לענין שבו אנו דנים עכשו, ואני רוצה להבין מה אתה מציע. אתה מציע

להקים ועדה ציבורית?

הממשלה מציעה לכלול את הקרנות הסגורות שיוכלו להשקיע בנכסי מקרקעין, דהיינו

בנכסים שאינם ניירות ערך, ואת מסגרת ההפעלה של קרן שתוכל להשקיע בנכסי מקרקעין,

אנהנו לא יודעים היום ולא מסוגלים להצביע היום על הסדרי המיסוי והסדרים אהרים

שיחולו על קרנות שכאלה, שהרי אנהנו יודעים איך קרן שמחזיקה בניירות ערך צריכה

להתנהג, פחות בקיאים בסוגיה של מקרקכעין.

למה התעוררה הבעיה כאן?

א. מינטקביץ;

תרשה לי להשלים את התשובה לשאלה. כיוון שלראשונה אנו עוסקים בקרן שתחזיק

במקרקעין, אנהנו רוצים לבדוק את כל ההשלכות שעשויות להיות להחזקה שכזאת, לרבות

הסדרי מיסוי, מכירת הנכסים, שיערוך וכיוצא באלה סוגיות דומות. לכן אני מציע

להקים ועדה שתבחן סוגיות אלו.

איפה זה עולה במסגרת חוק ניירות ערך?

א. מינטקביץ;

זה עולה כתיקון עקיף, במסגרת השאלה מתי יותקנו התקנות האלה.

א. דמביץ;

במסגרת חוק ניירות ערך (דחיית הוראות).

חבר-הכנסת דן תיכון, קבלת עוד חודש אחד להשלים את המלאכה.

די תיכון;

לצערי הרב, אני אשלים את זה, כי התחייבתי.

התחייבת לסוף פברואר.

לגבי סוף פברואר, איך היה כתוב בעתון? - "זעם רב ברשות לניירות ערך". אני לא

מאמין שהיה שם זעם.

א. מינטקביץ;

לא היה זעם.

השאלה העיקרית; אתה ואני יודעים שמדובר כאן בשנה, בין שלא באשמתכם ובין

באשמתנו, שהרי לא תהיה כנסת ועד שהכנסת השלוש-עשרה ונתכנס, זה יקח המון זמן. ובעצם

כל הפרק הזה לא יהיה סגור במשך שנה. אם הושבים שזה חשוב ודחוף - אולי חשוב יותר



מאשר דחוף - לשם מה אתם צריכים וועדה?

כי אנחנו מתקשים להמליץ על תקנות להפעלת אותן קרנות עם כל הסיבוכים.

יש לד בעיות עם מס הכנסה?

יש סוגיות מס כבדות.

במובן הזה שהם לא ירצו מה שאתה רוצה?

לא. יש בעיות מס קשות, שאני מתקשה לבוא ולהצביע על הפתרון האופטימלי שלהן.

די תיכון;

אני מציע לך לא להתחייב על לפני שנה. שנה זה יקח במקרה הטוב ביותר וזה לא

יהיה סגור לעולם. אני אומר לך שלא יהיו תקנות. יש בעיות מיסוי קשות ביותר. ואני

רואה את נציב מס הכנסה הולך לשר האוצר ואומר לו: אתה רוצה שאעמוד באומדן ההכנסות,

אל תקבל את זה.

לכן אין צורך בוועדה ציבורית. אם האוצר רוצה לסייע בענין הזה, הוא צריך לומר

זאת. אני חושב שירדתי לסוף דעתו של יושב ראש הרשות לניירות ערך. הוא חושב

שבאמצעות ועדה ציבורית יכפה את דעתו על האוצר. אני סבור שניתן להשיג את הדבר גם

ללא ועדה ציבורית.

בשביל מה צריך שנה?

אם הוא מקים ועדה ציבורית, זה יארך יותר משנה.

הוא מסתפק בחצי שנה.

שמע לי, אם הוא חושב שזה חשוב, הוא יכול לשכנע את שר האוצר. הוא לא צריך

ועדה. אם הוא חושב שבאמצעות ועדה הוא ישכנע את נציבות מס הכנסה, אני לא בטוח.

אני מכבד את גישתו של יושב ראש הרשות לניירות ערך, זו גישה אחראית ונבונה.

כיוון שיש לנו כאן משהו חדש לחלוטין, חייבים להטיל על מומחים שיבחנו את ההשלכות.

אני מבקש להודיע לפרוטוקול, כיוון שניתן להבין מהדברים כאילו יש מחלוקת בין

מס הכנסה ובינינו, ולא היא. נציב מס הכנסה תורם לאותה ועדה את היועץ המשפטי שלו.

יהיה שותף לוועדה גם מה משה שגיא, דברנו על כך. משרד האוצר בהחלט רוצה לקדם את

הנושא הזה בה במידה שאנו רוצים לקדם אותו. למיטב הערכתי, אין כאן מחלוקות.

אם כן, נסכים ל-1 בנובמבר 1992.

מ. שגיא;

אני רוצה להבהיר חד משמעית עמדתו של האוצר: לא היה ויכוח, ואינני רואה ויכוח

בנושא של המיסוי.

אתה לא רואה?

מ. שגיא;

לא. לוויתי את הענין. יש בעיות אחרות. לא זו הבעיה.

יש לי שאלת תם; למה אתה צריך את הפרק הזה בחוק עידוד בניה להשכרה, לבוה לא

להביא אותו יחד עם התקנות?

את החוק צריך להביא.

ד' תיכון;

אני אגיד לך למה, כי הסבירו את זה יפה בעת שהנושא נדון בחוק לעידוד השכרה ולא

היה מי שישאל את השאלה הנכונה. נכון, מר דמביץ?

התשובה שלך מוטעית, כן שאלו.

היא לא מוטעית. מהתשובות שנתן לי חבר-הכנסת מיכאל איתן במליאה, אני יכול לומר

לך שהתשובה שלי לא מוטעית.

החוק אינו עוסק בנושא של שוק ההון.

ס. אלחנני;

זה עבר בלי דיון.

אני מתאר לעצמי. כך אנחנו נראים.

זה חוזר לוועדה.

אי אפשר להפריד. זה כבר חזר מהוועדה.

לפי דעתי, בחוק לעידוד השכרת דירות לא ניתנה מרושבה לעניו הזה. זה הבינותי

מדברי חבר-הכנסת מיכאל איתן בעת שהעלה את הנושא במליאה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

על כל פנים צריך לתקן את זה.

אני רואה בעיות קשות בנושא הזה.

מבעיות לא בורחים, בעיות פותרים.

זה מוכרח לבוא עכשו אחד לפני השני.

א. דמביץ;

ברור, על זה היושב ראש מדבר, שהדבר הזה יבוא אחר-כך. חוק ניירות ערך (דחיית

הוראות).

חוק ניירות ערך אף פעם לא עובר.

א. דמביץ;

כל זה מותנה בכך שאנחנו באמת רואים את החוק של עידוד השכרת דירות מוגש ועובר

קריאה שניה וקריאה שלישית.

די תיכון;

איך אתה רוצה לטפל בפלונתר שנוצר כאן?

א. דמביץ;

כבר התחלתי לטפל בזה.

לאשר את זה בקריאה שלישית ולהגיש תיקון?

בדיוק כך.

אפשר לתקן את זה אפילו כאן.

אם אנו יכולים לתקן את סעיף 11.

יש לינקג' מצויין.

אדוני היושב ראש, אתה כבר פרלמנטר וותיק עם נסיון רב. אני מציע לך לשמור על

כללי המשיק, שמא יבוא חבר-הכנסת זיסמן ויגיד , למשל, שהנושא הוא נושא חדש.

נעביר זאת להכרעת ועדת הכנסת.

מה שיקרה, שאתה תטרפד גם את החוק ההוא וגם את החוק הזה.

חבר-הכנסת דן תיכוןן, על מה דברנו עכשו, על הקשר בין חוק ניירות ערך וחוק

עידוד השכרת דירות.

די תיכון;

אדוני היושב ראש, החוק לעידוד השכרת דירות, אתה יודע למה הוא נפל? אני שאלתי

את מי שהגיש את החוק, אם הוא בטוח שיש לו רוב והוא רוצה שנתקדם? שאלתי אותו שלוש

פעמים, אתה בטוח שיש לך רוב? הוא אמר; אני נשען על תשעה, אבל בהצבעה לא היה רוב

והחוק נפל. אתה עכשו תפיל גם את החוק הזה ואז באמת יהיה לך פלונתר.

זה תלוי בשני דברים, אם יהיה רוב של הקואליציה, ואמנם זה לא פשוט בימים אלה

שאינם עוסקים ב"מחנאות", אבל זה אפשרי. שנית, אם אין הסתייגות לחוק ניירות ערך,

אין חשש.

אדוני היושב ראש, מכיוון שיש כאן בעיה של מיסוי, אני חושב שמן הראוי לשמוע את

אנשי מס הכנסה.

אפשר להזמין אותם לעוד שעה ונסיים את הדיון בחוק בישיבה זו. שאר הדברים

סגורים.

א. דמביץ;

צריך לטפל גם בסעיף הפרובלמטי שהוצא בקריאה השניה, ואין לנו אלא לקבל אותו

ואז לתקן בחוק שלאחריו ענין שלוש השנים.

בודאי.

וזה מ-1 בנובמבר.

היו"ר מ"ז פלדמן;

כן, כן.

וצריך לשמוע את נציב מס הכנסה בענין שלוש השנים.

בענין שלוש השנים הוא ישמח שאתה תוציא אותו. זה ברור לי. בענין התאריך של 1

בנובמבר, יתכן שהוא רוצה את זה יותר מהר.

מ. שגיא;

אם אתה מעביר את כל סעיף 9 -

אני מדבר על כל סעיף 9, בודאי.

כיוון שאי אפשר להתקין את התקנות בפרק זמן של כמה חדשים, מה זה יכול לשנות?

הוא יודע שאנחנו לא עושים מאחורי גבו.

אם יבוא נציב מס הכנסה בענין זה, לא יהיה כאן מישהו כדי שנקיים את

הקונפרונטציה.

א. דמביץ;

יש קשרים.



חוק חיילים משוחררים (תיקון מס 2) התשנ"ב - 1992

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

חוק חיילים משוחררים (תיקון).

אני רוצה להגיש הסתייגות לשם החוק,

היו"ר מ.ז. פלדמן; בפעם הקודמת ביקשו לשמוע, על פי דרישה הוגנת של חבר-הכנסת

אלי דיין, מה עמדת האוצר לחוק ומהי ההערכה התקציבית

לגבי עלות החוק,

הדיון היה בישיבה בראשותי, האוצר הציע פשרה"

האוצר לא הציע פשרה, האוצר מתנגד,

ע, ז יסמן; ההצעה שלי היתה 10 שנים וחבר-הכנסת יגאל הורביץ הציע

5 שנים ואני הסכמתי-

נשמע את נציג האוצר, מר חיים פלץ,

בדקנו את הנושא באגף ובכמה משרדים- במשרד העבודה והרווחה

העלות אינה גדולה, הארכת התקופה לארבע שנים תגדיל איה

ההוצאה ל-2 מליון שקל, והארכת התקופה לחמש שנים תגדיל את ההוצאה ל-3 מליון

שקל, זו עלות יישום החוק לגבי ההכשרה המקצועית במשרד העבודה והרווחה,

הנהונים שקיבלתי לגבי ההשכלה התיכונית הם גבוהים, המספרים

שקיבלתי מדברים על 26 מליון שקל אם יאריכו את התקופה ל-4 שנים ו-42 מליון

שקל אם יאריכו את התקופה לחמש שנים, אלה הנתונים לאחר בדיקה עם משרד החינוך

והתרבות,

לאור נתונים אלה, אתם תחליטו כאשר תחליטו, עמדת משרד

האוצר - נגד.

ע, זיסמן; זאת אומרת, האוצר חוסך מאי-ניצול זכותם של אותם חיילים

משוחררים, חייל משוחרר יש לו זכות שלוש שנים, אבל אם

הוא לא מנצל זכות זו 3 שנים, האוצר מרוויח, ואלה אותם חיילים משוחררים

שגומרים את שירותם והם רוצים להתחיל ללמוד בשנה הרביעית או החמישית, זו

הזכות של החייל המשוחרר. הוא רוצה לממש אותה בשנה הרביעית לאחר השחרור,

הוא רוצה להתחתן ולהוליד ילדים ואחר-כך להתחיל ללמוד, אתה אומר לו: לא,

אתה אומר, שאם כל הפוטנציאל היה מתממש בזמן, ממילא היו

מוציאים את הכסף?

כן, ואני נתתי דוגמה חיובית-

היו"ר מ.ז. פלדמן; מר פלץ, אתם מציגים זאת כתוספת, חבר-הכנסת זיסמן אומר:

הרי זכות זו מוקנית תוך שלוש שנים לאתר השחרור. אם הוא

רוצה לנצל זכות זו רק בשנה הרביעית, אתם נהנים מההפקר, כי החייל המשוחרר

מסיבות שלו לא ניצל זכות זו בשלוש שנים-

שלוש שנים ממיטב שנותיו נותן החייל המשוחרר למען המדינה,

הוא רוצה לנצל את הזכות המוקנית לו שלוש שנים בשנה הרביעית או החמשית.

משרד הבינוי והשיכון הודיע, שהמדיניות שלו היא לתת,

חבר-הכנסת זיסמן, אתה יודע ויודעים חברי הוועדה,



שהמוסד לביטוח לאומי נותן קיצבאות לנכים, גם לילדים נכים עד גיל מסויים.

יש ילדים שלא ניצלו זכות זו, אז מה, הם יבואו בגיל 16 ויאמרו: לא ניצלנו

זכות זו, אנו מבקשים לנצלה עכשו?

צורת החשיבה שלך, אפשר ליישם אותה גם בתחומים אחרים,

כולל הוקי הביטוח הלאומי,

חייל משוחרר, הממשלה אומרת לו, שהיא מעונינת שילך

ללמוד והיא תבוא לקראתו בתקופה של שלוש שנים, עכשו מוצע לומר לו: תהיה

סבל בניו-יורק שלוש שנים, תחזור תקבל את העידוד שהמדינה נותנת לחייל משוחרר

שילך ללמוד, שלושה חודשים הוא יכול לטייל בנפל, אבל אחרי שלושה חדשים,

הוא שב לארץ והוא יכול להתחיל ללמוד,

יש עוד דוגמה: מס הכנסה נותן הטבות לחיילים משוחררים

ההולכים לעבוד בעבודה מועדפת,

מס הכנסה נותן הטבות למי שהולך לעבוד בעבודה מועדפת

אם תוך שנה מיום השחרור הוא הולך לעבודה מועדפת, אנחנו

נותנים לו העדפה.

חייל משוחרר, אם הוא יכול ללמוד, ילמד מייד,

יש חיילים שאחרי שהם משתחררים נוסעים לטייל בעולם ואינם

מנצלים את ההטבות,

א, שוחט; משרד הבינוי והשיכון נותן את ההטבות תקופה ארוכה יותר,

יש גם מקרים, לצער כולנו, שחיילים משוחררים יורדים מהארץ

ולא עוסקים בדברים רצויים, אלא במציאת עושר או הרפתקאות,

שנים מתעייפים וחוזרים, לאלה בודאי לא מגיע,

לכן אולי באמת צריך לעשות הרחבה סלקטיבית, אולי צריך

למצוא דרך כיצד לעשות הבחנה, אולי צריך להקים ועדה שתחליט אם הסיבות היו

מוצדקות - יקבל, ואם לא היו מוצדקות - לא יקבל, ואז יהיו שני דברים: זה

לא יפתח דלת לאלה שניצלו זאת כדי להשאר בחוץ-לארץ עוד שנה, וזה ימנע עידוד

תופעות שליליות,

יורדים שחוזרים ארצה, אהה בעד לעזור להם?

אבל לא להפלות אותם לטובה לעומת המקומיים,

ע, ז יסמן; אנו רוצים שהיורדים יחזרו?

אנו רוצים שהיורדים יחזרו,

בחור שמשתחרר מהצבא, רוצה להתפרק, נוסע לטייל, לא לטעמי

מה שקורה בנפאל, אבל מספיק חודשיים, שלושה חודשים, חצי שנה, שנה, שנתיים,

מה ההגיון להאריך את התקופה לגביהם? יש מקרים שחיילים דוחים לימודיהם

בגלל סיבות סבירות, ואז בהחלט לא מן היושר שיאבדו אה זכויותיהם, לכן צריך

למצוא דרך לעשות הבחנה,

יש הרבה קצינים של צה"ל שנוסעים לחוץ-לארץ לאחר השחרור

וחוזרים אחרי המש שנים, יש גם תהליך כזה, חוזרים למולדת

אחרי חמש שנים, אתה רוצה לעודד אותם שיהזרו?

כן, אבל לא כל הזכויות שהמדינה מקנה, ולא כל דבר שהמדינה

נותנת לחיילים המשוחררים צריך לתת למי שיורדים מהארץ-

יורדים חוזרים זכאים להקלות?

זה לא צריך להיות,

אבל יש להם הקלות,

אני מציע שזה יהיה סלקטיבי,

איך יחליטו? אחד היה ארבע שנים אצל הלובביצ'ר, הוא חזר

ארצה, הוא רוצה לממש זכותו.

זכות צמודה לאירוע,

למה קבעו שלוש שנים ולא שנתיים?

א, דמביץ; הרעיון היה, שמי ששירת שלוש שנים -

וחייל ששירת יותר משלוש שנים?

זה שירות בצבא הקבע,

יש קצינים בצה"ל שמשרתים פחות מארבע שנים?

הויכוח הוא בין ארבע שנים לשלוש שנים?

האוצר מבקש להשאיר שלוש שנים.

יש ארצות בהן חיילים שמשתחררים משלמים למולדת, אפטר

להנהיג זאת גם אצלנו,

כאשר אני באתי לוועדה לפני שלוש שנים דרשתי הטבות מעל

ומעבר, חזרתי בי מהכל, שיניתי את הצעת החוק מיסודה, כי תפסת מרובה לא תפסת,

ואני מתרכז עכשו בהצעה המונחת לפניכם, ביקשתי מיושב ראש ועדה הכספים, חבר-

הכנסת הרב פלדמן, שיביא את הצעת החוק לדיון בוועדה, ואני מודה לו שהביא אותה

לדיון,

הרבה חברים הגישו הצעות, הצעת החוק שלי עברה קריאה

ראשונה,

גם אני הגשתי הצעה.

אני לא מתחרה אתך בשום דבר,

היתה פה ישיבה מענינת של וילדת הכספים בה נדונה הצעת

החוק, וחבר-הכנסת ויינשטיין הציע ארבע שנים על הכל, בא חבר-הכנסת יגאל

הורביץ והציע ארבע שנים, ביקשו להתפשר והתפשרתי -

על כמה שנים?

על חמש שנים, אני מהכן להתפשר על ארבע שנים.

אם חבר-הכנסת זיסמן עשה מאמץ והוא מוכן להתפטר, ואני

מניח, שלא הכל ימוצה -

זו באמת שאלה, כמו: ינצלו את הזכות הזאת?

כאשר אמרתי 25 מליון שקל בנושא החינוך, זה על יסוד

ההנחה שהזכות תמוצה,

אתם הגזמתם בהערכה,

בואו נחליט על ארבע שנים, בחדר אחר בבניין זה עובדים

עתה על חוק המושבים, ואתם יודעים באיזה סכומים מדובר בו.

למה לעודד חייל משוחרר לדחות את לימודיו?

דחיית לימודים של חייל משוחרר לא נגזרת מהמילגה.

חייל משוחרר שקונה השכלה, יש סיכוי שיקפיד שילדיו שלו

ילמדו היטב.

יש לי בקשה, שבשנה הרביעית יקבל מחציה הסיוע. זה יתמרץ

אותו להקדים אח לימודיו.

השיקול של חייל משוחרר לגבי התחלת הלימודים הוא לא שיקול

כלכלי. אם ה וא מוצא עבודה, הוא לא ממצה זכות זו, זה

לא עניז של היצע וביקוש. לא בדקתי זאת" אני אומר זאת מתוך אינטואיציה, אבל

המוז דברים אחרים. קובעים מתי יתחיל החייל המשוחרר ללמוד.

ע, זיסמן; אם הוא יהזור אחרי שלוש שנים וארבעה חודשים?

אני חושב שאנו יכולים להתפשר על ארבע שנים.

הבקשה היא, שהסעיף יתוקן על ידי כך שיהיה כתוב "ארבע שנים"

במק ום "שלוש שנ ים".

כל החוק. כלומר, בסעיף 5 ייאמר: הזכויות של חייל משוחרר

לפי הוק זה ינתנו לו במשך ארבע שנים מהיום שבו נעשה

חייל משוחרר.

על הסיפא אתה מוותר?

כן-

אני מבקש להגיש הסתייגות.

אהד, אינך יכול להגיש הסתייגות.

הוא יכול להגיש הסתייגות.

הוא לא יכול לשלול את כל ההוק. הוא יכול להגיד: 3.5 שנים

במק ום ארבע שנ ים.

נכון, הוא יכול להגיד: 3.5 שנים במקום ארבע שנים.

מר פלץ, תחליטו מה אתם רוצים ותגידו לי.

אנו מאשרים חוק חיילים משוחררים ( תיקון מס' 2),

התשנ"א-1990 בתיקון שנתקבל - 4 שנים במקום שלוש שנים-

חוק חיילים משוחררים ( תיקון מס' 2), התשנ"א-110, בתיקון

שנתקבל, "ארבע שנים"במקום "שלוש שנים" ומחיקת הסיפא של

סעיף 5 אושר

הסתייגות לשר האוצר

צו לעידוד החסכון - הנפקה של אנדין בע"מ

(מכתבו של יושב ראש רשות ניירות ערך

מיום ב' באדר א' התשנ"ב (14 בפברואר 1992)

בזמנו קבלנו הודעה על הנפקה של אנדין בע"מ. עכשו קבלנו

הודעה של רשות ניירות ערך על שינוי בתנאי ההנפקה. היות

ולא נשארו 14 יום, הם מבקשים אישור פוזיטיבי- זה איסור אוטומטי.

אנו מאשרים הודעה זו.



צו לעידוד החסכון - הנפקה של אנדין בע"מ אושר

חוק ניירות ערך ( דחיית הוראות). התשנ"ב-1992

אנו חוזרים לחוק ניירות ערך ( דחיית הוראות), התשנ"ב-

01992 ביקשנו להזמין את נציג האוצר. נציג האוצר, מר

זאב פלדמן הגיע. מר זאב פלדמן, אנו דנים בחוק ניירות ערך ( דחיית הוראות),

התשנ"ב-1992.

בחוק לעידוד השכרת דירות נתקבלה בקריאה השניה הסתייגות

שהגבילה את תקופת המינימום. קבלת ההסתייגות הזאת יכולה למנוע כל מה שרוצים

להשיג בחוק זה. אנחנו רוצים לתקן זאת על ידי הכנסת הענין לחוק ניירות ערך

(דחייה הוראות), התשנ"ב-1992. כיוון שזה דבר חדש לחלוטין, יושב ראש רשות

ניירות ערך רוצה להקים ועדה ציבורית שתמליץ על מתכונת התקנות לענין זה.

הוא מבקש לפחות חצי שנה, דברנו על התאריך 1 בנובמבר- לכן צריך לשנות

את התאריך בחוק. זה לא מפריע לך?

זאב פלדמן; לא" המשנה לממונה על שוק ההון והיועץ המשפטי של מינהל

הכנסות המדינה, דורון לוי, יהיו חברים בוועדה זו,

אדוני היושב ראש, לפי זה יוצא שנוכל להניח את החוק על

שולחן הכנסת- אפשר להחליט על כך עכשו, אבל זה לא היה

בסדר-היום.

לגבי ההגבלה של שלוש שנים, זה פשוט לא טוב.

א. דמביץ; אנו רוצים לבטל אותה בחוק זה. אלא מה? היא צריכה להתקבל

כדי שתוכל להתבטל, והיא מתקבלת רק על ידי כך שהיא מובאת

לקריאה שלישית.

אנו מאשרים את שני התיקונים בחוק ניירות ערך.

השאלה היא - מתי נוכל להניח את החוק על שולחן הכנסת?

אני מוכן והכנתי מכתב- אבל יש דבר אחד - הוועדה חייבת

להניח על שולחן הכנסת תוך שבוע את החוק כפי שנתקבל עם התיקונים כפי שנתקבלו.

למה לא נעשה זאת היום?

א. דמביץ; אפשר להשאיר את הדברים כפי שהם אך יש סתירה הגיונית

בענין, כי אם כתוב "שלוש שנים", והמינימום להשכרה הוא

חמש מתוך שבע שנים, יוצא ששלוש שנים משמעותן בעצם חמש שנים, שהרי אין לך

עוד שלוש שנים. לפי דעתי, צריך לשנות או את חמש השנים לשש שנים, או את

שלוש השנים ל-2.3 שנים, כדי שאחד-כך מה שאנו מבטלים יהיה לפחות הגיוני.

גם בשלב הקצר שהסעיף יהיה כתוב בספר החוקים, צריך שיהיה בו הגיון. לכן

הכנתי את המכתב לוועדה, שבו אני מציע, שהוועדה תחליט או שנחים וחצי במקום

שלוש שנים או שש שנים במקום חמש שנים, או להשאיר אח חוסר ההגיון כמות שהוא.

היו"ר מ.ז. פלדמן; אפשר קודם להביא את החוק עם התיקון?

אתה יכול, אם רצונך בכך-

להעביר אי: חוק ניירות ערך (דחיית הוראות) מוכרחים עד

סוף פברואר, ואת התיקון הזה אפשר להדביק לחוק הריבית.

א. דמביץ; זאת אומרת, להדביק את התיקונים לא לחוק ניירות ערך, אלא

לחוק הריבית-

למה?

כי חוק ניירות ערך -

אני יכולים להביא שני הדברים היום.

אפטר להניח היום חוק לעידוד השכרה דירות על שולחן הכנסת

ומהר תהיה הקריאה השניה, ומחר אפשר להניח חוק ניירות

ערך ( דחיית הוראות) וביום רביעי תהיה הקריאה השניה.

מצדי אני יכול להניח גם חוק ניירות ערך עכשו, אבל רק

אחרי שיהיה גמור.

א. קרשנר; מהר, אחרי הקריאה השניה של חוק לעידוד השכרת דירות,

תניח חוק ניירות ערך.

אומרת הגברת תמר פנחסוביץ דבר אחד שצריך לשים לב אליו -

מה שדחוף זה לגמור ולהעביר חוק ניירות ערך.

א. קרשנר; אפילו יתקבל ב-2 במרס, לא יהיה אסון.

יהיה מצב שלא יהיו לנו הנחיות תקפות.

אדוני היושב ראש, לצרף את את עידוד השכרת דירות ולקבוע

תאריך 1 בנובמבר ומחיקת ההסתייגות ולהרכיב את זה על חוק

ניירות ערך ( דחיית הוראות)?

כן, בהחלט.

א. דמבי?; ואז לא ייאמר בסעיף התחילה: "תחילתו של חוק זה" אלא

ייאמר; תחילתם של סעיפים 1 ו-2 וזה לא יידחה, אלא

זה צריך להיות מונח מייד אחרי שחוק עידוד השכרת דירות יתקבל.

בסדר.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;12