הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'547

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. י"ג באדר אי התשנ"ב (17 בפברואר 1992). שעה 00;10

נכחו;

ג. שפט - ממלא-מקום היושב-ראש

י. הורביץ

מ"מ; ע. סולודר

א. קרנשר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מויזמנים;

א. כהן

ה. מרגליות ) - משרד התעשיה והמסחר

אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לרווק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960

אישור עסדקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ד-1960

הצעות לסדר-היום

צו היטלי סחר (היטלי בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי

(תיקון), התשנ"ב-1962

צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי

(תיקון מסי 2), התשנ"ב-1992

צו היטלי סחר (היטל היצף על צינורות יצוקים מגרמניה), התשנ"ב-1992

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959

(אזור התעשיה ציפורי)

חוק חיילים משוחררים (תיקון), הצעת חבר-הכנסת עי זיסמן



אישור עסקה לפי סעיף 2(6)

לחוק מקרקעי ישראל. תש"ך-1960

(מכתבי מינהל מקרקעי ישראל מל' בשבט התשנ"ב (4.2.92) ומא' באדר אי התשנ"ב

(5.2.92)

אני פותח בזה את ישיבת ועדת הכספים.

אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 - חילופי קרקע בין

כפר סחנין ומעלה צביה. הנהלת מינהל מקרקעי ישראל והדירקטוריון של הקרן-הקיימת

לישראל אישרו חילופי קרקע אלה.

אנו מאשרים את העסקה,

עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 - סחנין- מעלה צביה - אושרה

העסקה השניה שמובאת לאישור היא עיסקת חילופי קרקע בכפר מיסר.

אנו מאשרים עיסקה זו.

עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 " כפר מיסר - אושרה

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

הצעה לסדר-היום לחברת-הכנסת עדנה סולודר.

ע' סולודר;

אני העליתי בשבוע שעבר נושא התקציב לקרן למרורקי אישפוז. נציג משרד הפנים

היה צריך להפגש עם שי טלמון מאגף התקציבים. כזכור יש חוב של משרד חפנים לקרן.

היום למעשה הקרן שובתת. מבירור שעשיתי הבקר מתסבר שהפגישה לא התקיימה מסיבות

אוביקטיביות, כנראה, אבל מה שקורה בינתיים שהמכוניות של מגן-דוד אדום ממשיכות את

ההסדר של קרן מרוחקי אישפוז, אבל כל האמבלונסים שנמצאים ברשויות המרוחקות צוברים

את החוב. כלומר, מי שממילא קרוב למרכז, יש לו הסידור הזה. מי שמרוחק ונאלץ להשתמש

באמבולנס שנמצא מטעמי בטחון בחצרו, אין לו ההנחות שנותנת הקרן למרוחקי אשפוז.

לכן אני שוב מבקשת בכל לשון של בקשה, שהוועדה תדאג שתתקיים הפגישה בין משרד

האוצר ומשרד הפנים ויבוא קץ לענין הזה, כי בינתיים נצברים חובות שאי אפשר יהיה

לעמוד בהם. אי אפשר להטיל זאת על אזרחים שמרוחקים ממרכז הארץ.

היו"ר ג. שפט;

אני מציע שאת הבקשה של חברת-הכנסת עדנה סולודר, שעל פניה נראית כצודקת, יעביר

מזכיר הוועדה ליושב ראש הוועדה על מנת שיטפל בה בשם הוועדה.

א. קרשנר;

הוא מטפל בנושא.



צו היטלי סחר (היטל בטהה על יבוא טובין -

הגנה על הייצור המקומי (תיקון). התשנ"ב-1992

היו"ר ג. שפט;

צו היטלי סיור (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי (תיקון),

התשנ"ב-1992-

בדברי ההסבר נאמר, שהכוונה היא למנוע פגיעה חמורה בייבוא ממדינות אפת"א.

ב-1 בספטמבר קבענו לגבי 4 סעיפים, שבמקום להטיל מכס יוטל היטל בכוונה לפטור

את מדינות אפת"א מתשלום היטל, מכיוון שיש יבוא חשוב מאותן מדינות ורצינו לתת

למדינות אלה אפשרות לסיים את המשא-ומתן אתנו לקראת הסכם סחר חופשי. בינתיים המשא-

ומתן עדיין נמשך, ואנחנו נמצאים בשלבי סיום, אבל היתה ביקורת חריפה על היטל כזה

במסגרת השיחות של גאט"ט מפני שההיטל הזה בעצם מפלה לטובת מדינות אפת"א, הוא לא

אחיד, הוא לא על פי הכללים של גאט"ט, שאם מטילים היטל צריכים להטיל על כולם, או

אם נותנים מצב מועדף, צריך לתת אותו לכולם.

לכן ההיטל תוקן בצורה שהוא היום קיים כלפי כל המדיניות השלישיות, לא לגבי

השוק המשותף, אבל יש כאן הבחנה בהתאם למחיר של המוצר. המטרה היא שמוצרים יקרים

יחסית, שמיובאים ממדינות אפת"א, לא יהיו כפופים להיטל הזה וישלמו את המכס הרגיל.

זה מותר על פי כללי גאט"ט. ולכן הדבר נעשה בצורה כזאת לתקופה מוגבלת בגלל

הבעייתיות הנובעת מהעובדה שעדיין לא הסתיים המו"מ עם מדינות אפת"א.

היו"ר ג. שפט;

עד 1 ביולי 1992?

ג. כהן;

עד 1 ביולי 1972 .אנו מצפים שעד אז יכנס לתוקף הסכם סחר חופשי עם מדינות

אפת"א.

י י הורביץ;

מה הם ארבעת המוצרים שנכללים בצו?

ג. כהן;

מדובר על נייר נטול עץ, חזיות, מדי חשמל תלת-פאזים ומברשות שניים.

היו"ר ג. שפט;

יש שאלות?

י י הורביץ;

לא.



היו"ר ג. שפט;

אם אין שאלות, אנו מאשרים את הצו.

צו היטלי סיור (היטלי בטהה על יבוא טובין -

הגנה על היצור המקומי)(תיקון), התשנ"ב-1992 אישר

צו היטלי סחר (היטל בטחת על יבוא טובין -

הגנה על הייצור המקומי (תיקון מטי 2], התשנ"ב-1992

היו"ר ג. שפט;

צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי)(תיקון מסי

2), התשנ"ב-1992.

ה. מרגליות;

במסגרת הנהגת מדיניות החשיפה במשק, הוחלט להאיץ באופן הדרגתי גם חסיפת ענף

השמנים לייבוא. אנו הטלנו בצו היטלי סחר, שפורסם עוד בחודש ינוא 1992. היטל על

שמנים. על כך הוגשה עתירה לבג"צ על ידי מפעלי השמנים והוצא צו ביניים. הצו הראשון

לא אושר על ידי מליאת הכנסת. בצו הזה, מאחר והוצא צו ביניים, לא כללנו בו את ענף

השמנים. ואז יצא שבכלל לא היו היטלים על יבוא שמנים והענף היה פרוץ לגמרי.

כבוד יושב ראש הוועדה, חבר-הכנסת פלדמן, פנה לשר התעשיה והמסחר וביקש לפרסם

צווים המטילים היטל סחר על יבוא שמנים. בינתייםה הבג"צ ביטל את צו הביניים.

לא היה היטל בכלל?

ח. מרגליות;

מבחינה משפטית, אילו לא היינו מתקינים את הצו הזה, לא היה היטל.

י י הורביץ;

אתם ביטלטם את הצו הקודם?

ח. מרגליות;

כן, ביטלנו את הצו, ביום שבית המשפט העליון ביטל את צו הביניים.

יש כאן טבלה השוואתית. הצו מוריד את ההיטל על שמן סויה מ-22% ל-18% שמן

חניות - מ-% 17 ל-% 14, וכך הלאה. אנחנו הבאנו את ההיטל במסגרת של צו חדש.

הי ו "ר ג. שפט;

הצו הוא מ-6 בינואר 1992?

ח. מרגליות;

כן.



א. דמביץ;

שאז בוטל צו הביניים.

ח. מרגליות;

כן, ב-5 בינואר בוטל צו הביניים.

הורדתם את ההיטל מ-22% ל-18%?

ח. מרגליות;

על שמן סויה - כן.

י י הורביץ;

מה אומרים המפעלים, בוכים?

ה. מרגליות;

יש בג"צ שעדיין לא נסתיים. אתמול היתה ישיבה ראשונה וכבר נשמעו

המשיבים, המדינה ויצרני הסויה.

י' הורביץ;

מי המי יבא?

א. בן-עזרא;

המפעלים עצמם.

י י הורביץ;

הממשלה לא מייבאת?

א. בו-עזרא;

לא.

י ' הורביץ;

איד מתחלק הייבוא?

א. בן-עזרא;

רוב מפעלי השמן מייבאים וסתם יבואנים מייבאים.

י י הורביץ;

מפעלים שמייצרים שמן, הם מייבאים ומזקקים?

הם מזקקים.

אני מציע לאשר את הצו.

צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין -

הגנה על הייצור המקומי)(תיקון מס' 2), התשנ"ב-1992 אישר

צו היטלי סחר (היטל היצף על צנורות יצוקים מגרמניה, התשנ"ב-1992

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: צו היטלי סחר (היטל היצף על צנורות יצוקים מגרמניה), התשנ"ב-1992.

לפי חוק היטלי סחר קיימת אפשרות של הטלת היטל למניעת היצף לא א תהליך

פרוצדורלי, כי הדבר צריך לבוא לפני ועדה ציבורית שבה שלושה נציגי ציבור, נציגים

של ארבעה משרדים ומתקיימת חקירה ומתקיימת שמיעה של כל הצדדים ולאחר מכן הוועדה

מחליטה על סמך הראיות שהובאו לפניה וממליצה לפני השר להטיל היטל היצף על פי כל

המימצאים.

בנושא שלפנינו מדובר בצינורות יצוקים, "4 ו-"6 המיובאים מגרמניה, מתוצרת

"דוקר".

בארץ מייצר אותם מפעל וולקן?

בארץ מייצר אותם מפעל וולקן. הוא היצרן המקומי היחיד. יש יבוא גם ממקומות

אחרים, גם מאיטליה וגם מגרמניה מתוצרת אחרת. התלונה הוגשה נגד התוצרת הספציפית

הזאת.

כאמור היתה המלצה של הוועדה בפני השר להטיל היטל למניעת היצף בשיעור של 15%.

התברר, כי על פי החוק, השר רשאי להחליט על הטלת היטל, ואכן הוא חתם על הצו להטלת

היטל למניעת היצף. בחוק לא נאמר שההיטל צריך לבוא בפני הכנסת. כאשר דובר בוועדה

על החוק הזה, נאמר שלא יהיה צורך באישור הוועדה. למרות זאת, בגלל חוק יסודות

התקציב, הצו הזה צריך לבוא לאישור הוועדה.

לפני שאתן רשות הדיבור ליועץ המשפטי, אני מבין שהיתה ועדה מייעצת על פי החוק

החדש ולאחר איסוף הראיות, בדיקתן וקבלת תגובות מהיצרן, הגיעה למסקנה כי קיים יבוא

בהיצף של הטובין הללו בשיעור ממוצע של 15%כשהמחיר פו"ב וכי היצף זה גורם לנזק

ממשי לייצור המקומי. הוועדה הגישה את המלצותיה לשר התעשיה והמסחר, ובתוקף סמכותו

לפי סעיף 23 לחוק, חתם השר על הצו להטלת היטל בשיעור של 15% עד 7 2 במאי 1993.

בהתאם להמלצות הוועדה.

על פי החוק ניתן להטיל היטל למניעת היצף לתקופה של שלוש שנים. ההיטל במקרה

זה, על פי המלצת הוועדה, הוא לתקופה של שנתיים. תמיד קיימת אפשרות ליבואן לבקש

בדיקה מחודשת של כל הנושא.

א. דמביץ;

הדבר מפתיע, ואפילו מביש, כלפי המשפטנים, ואני בתוכם. הרעיון היה, שבגלל כל

הפרוצדורה שהענין הזה עובר במסגרת הוועדה המייעצת, האישור הפרלמחנטרי במקרה מיוחד

זה לא יהיה נחוץ. על כן הסעיף שמדבר על הבאת הצו לאישור איורי התקנתו, כמו בעניני

מכס ומס קניה ותשלומי חובה, הסעיף ההוא לא חל על היצף, כי אמרנו: לא צריך להביא.

אבל מה שקרה הוא, שכאשר הצו הגיע לפרסום במשרד המשפטים, הממונה על חקיקת המשנה

אמרה: זה לא כך, אם אתה אינך מלביש על הענין הזה את ההוראה של חודשיים, זה זקוק

לאישור מוקדם, כמו כל מס ואגרה אחרים. אז באמת כך הדבר. ועכשו אני מניח שיחפשו

דרך חקיקתית כדי שבמקרה מיוחד זה לא יצטרכו בכלל לתהליך הפרלמנטרי.

מה אתה מציע למשרד התעשיה והמסחר לעשות עכשו?

עכשו צריך לאשר.

לא לעצור?

לא, להפך. אני רק מצטער שזה הגיע רק עכשו.

אני מציע לאשר את הצו.

צו היטלי סחר (היטל היצף על צינורות יצוקים מגרמניה), התשנ"ב-1992 אישר

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון, התשנ"ב1959-

אנו עוברים לסעיף הבא: קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד רושקעות הון, הרנשנ"ב-.1959

בדברי ההסבר נאמר, שביום 2 בדצמבר 1991 החליטה ועדת השרים לעניני כלכלה לתת

לאזור התעשיה ציפורי מעמד של איזור פיתוח אי, וזאת עד ליום 30 ביוני 1992- ויש

הסבר מדוע הדבר הזה נחוץ לאיזור זה שצורף לאחרונה לתחום שטח השיפוט המוניציפלי של

נצרת עילית.

אנחנו מדברים על אזור תעשיה בשטח של 1,500 דונם הנקרא ציפורי, הנמצא בסמוך

לעיר נצרת. זה אזור תעשיה בין-עירוני שאנחנו בשנה זו מתחילים את עבודות התשתית

הראשונות על מנת להריץ אותו בצורה מסיבית. אזור התעשיה הקיים בנצרת עומד בפני



מיצוי מלא. יש בו מספר דונמים בודדים, כ-30 עד 50 דונם יתרה שלא מנוצלת. אזור

התעשיה של נצרת עילית עומד להסתיים בחצי השנה הקרובה. הפתרון הנוסף עבור נצרת הוא

ציפורי, וציפורי יהווה פתרון לא רק לעיר נצרת, אלא לכל המרחב על פי התפיסה ההדשה

במשרד המסהר והתעשיה לגבי הקמת אזורי תעשיה בין-עירו ני ים. הכונה היא ליצור אזורי

תעשיה בין-עירוניים שיתנו תשובה לאזור.

היות ובנצרת אזור התעשיה הוא אזור פיתוח אי, אמנם רק עד ה-1 ביולי 1.992

והיות וציפורי כרגע בשטח שיפוט של העיר נצרת, זה יהיה הגיוני לאשר גם לציפורי

אזור פיתוח אי עד לאותו תאריך.

היו"ר ג. שפט;

30 ביוני 1992?

מ. שפיק;

30 ביוני 1.992

זו הבקשה.

אני בעד.

היו"ר ג. שפט;

חברת-הכנסת עדנה סולודר?

עי סולודר;

אני אישית בעד, אבל עד כמה שאני מבינה הענין קשור בנושא של פניציה, והיה פה

ויכוח וסוכום שאנחנו נשמע את הנהלת פניציה, ולא שמענו אותה. אני אישית בעד, כי

אני הבינותי מראש העיר נצרת וגם מאנשי פניציה, שזו כמעט האפשרות היחידה לעשות

העברה בלי לסגור את המפעל.

היו"ר ג. שפט;

אמר לי מזכיר הוועדה, שחיו בזמנו אנשים מחיפה שהתנגדו, ובינתיים הם דברו עם

אנשי פניציה.

בגלל רגישות הנושא, לא הייתי רוצה שנחליט על כך בפורום כזה. בכל זאת הענין

הוא ענין כבד. היו כאן, אם אתם זוכרים, חבר-הכנסת שחל וחבר-הכנסת שבח וייס. יש

בעיה אמתית של תעסוקה בחיפה. אינני חושבת שפתרון בעיית חיפה הוא העניו הזה

ספציפית, אבל במכלול הגדול גם הענין הזה הוא עוד איזו משקולת נוספת.

לכן הייתי מציעה בכל זאת שלא נקיים עכשו את ההצבעה.

היו"ר ג. שפט;

מר קרשנר, חברת-הכנסת עדנה סולודר העלתה את הענין של התנגדותם של מספר חברים

בישיבה הקודמת. עד כמה שמסרת לי הם נפגשו עם אנשי פניציה.



ע י סולודר;

מר קרשנר, אני הזכרתי את הויכוח שהיה. העניו הוא ענין רגיש. אני אישית

השתכנעתי שיש לתת מעמד של אזור פיתוח אי לציפורי ולפניציה, כי זה פותר בעיה של

תעסוקה בנצרת, שקלטה המון עולים, וזה לא על חשבון התעסוקה בחיפה, כי פניציה במקום

שהיא נמצאת לא תוכל להרחיב את המפעל. יש הבעיה של התעשיה בחיפה. לגבי מרחק הנסיעה

היום במפרץ חיפה, ההבדל הוא קטן.

אני השתכנעתי ואני אצביע בעד. אבל הייתי מציעה שההצבעה תהיה בפורום יותר רחב

של הוועדה, ולא בפורום האינטימי של שלושתנו.

היו"ר ג. שפט;

מצד שני, אם כולנו בעד, בכל זאת אפשר לאשר , כדי לא לעכב את הדבר. ותמיד יש

אפשרות לבקש רביזיה.

א. דמביץ;

לאחר שזה נעשה?

היו "ר ג. שפט;

לא, היא מבקשת לדחות את ההצבעה.

עי סולודר;

אפשר לדחות את ההצבעה למרור. זה שבוע ספציפי, שעסוקים בו בנושאים אחרים.

היו"ר ג. שפט;

זה המכתב שנכתב על ידי פניצגיח ליושב ראש הוועדה;

"למפעל החדש דרושים כ-120 דונם לשלב הראשון ועוד כ-40 דונם להתפתחות בהמשך.

ברשות החברה בחיפה רק 97 דונם. אף לו ניתן היה באופן תיאורטי להשיג שטחים נוספים

שיסופחו לאתר הנוכחי, ניאלץ להפסיק את הפעילות במפעל הקיים תוך כדי תהליך ההקמה

למשך 10 עד 18 חודש, כשבמהלכם ייגרם לחברה נזק שבין 7 ל-10 מליון דולר ואובדן שוק

ומוניטין.

יש להדגיש, כי באתר הנוכחי לא ניתן לתכנן כלל פיתוח עתידי כלשהו.

כמו כן יתווספו למפעל 200 עובדים ישירים נוספים מנצרת ותהליך ההקמה יאפשר 150

מקומות עבודה נוספים באופן מיידי באזור הצפון כולו."

עי סולודר;

המכתב הזה הוא ששיכנע אותי.

י י הורביץ;

הענין הזה נדון בישיבת הוועדה והסבירו אותו אנשים נכבדים כמו חבר-הכנסת שבח

וייס וחבר-הכנסת משה שחל, שמייצגים ציבור גדול עם בעיה קשה מאד בחיפה. והקשבנו

להם קשב רב. ואמרנו לנציגי מרכז ההשקעות; הקשבתם לטיעונים, הישיבה לא נסתיימה

והאישורים עדיין לא ניתנו, תשקלו גם מה שנאמר. והם אמרו; נשקול, נדון ונחליט. והם

דנו והחליטו בחיוב. אינני חושב שיש טעם שנערוך רביזיה על החלטת הממשלה שנתקבלה

לאחר שיקול דעת.



אני מציע שנאשר את הבקשה, ואם רוצים לערער עליה, אפשר לערער. חברת הכנסת עדנה

סולודר יכולה למסור למרכז הסיעה שלה, שאם הם רוצים לבקש רביזיה על החלטת הוועדה,

יש להם אפשרות. אנחנו לא דנים על הנושא מחדש.

אני רק רוצה להוסיף מכתב נוסף של נשיא חברת פניציה:

"תנור ההיתוך הנוכחי ב"פניציה" בחיפה נמצא בסוף דרכו וכל דחיה בתחילת ההקמה,

עשויה לגרום לפער ביו נפילת התנור הנוכחי וזה שיוקם בציפורי, פער שנזקו מליוני

דולרים ואף אובדן שוק."

לכן הייתי מציע, הברת-הכנסת עדנה סולודר, שנאשר את הבקשה, ואם תהיה בקשה

לרביזיה, נדון בה.

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון, התשנ"ב-1959 -

אזור ציפורי - אושר

חוק החיילים המשוחררים (תיקון) (הצעת חבר-הכנסת ע' זיסמן)

מר קרשנר, מה לגבי חוק החיילים המשוחררים, האם האוצר הסכים לחמש שנים?

א. קרשנר;

האוצר מתנגד. אם התקופה היא משלוש שנים עד ארבע שנים, העלות תהיה 28 מליון

שקל, ואם מגדילים את התקופה משלוש לחמש שנים, העלות תהיה 46 מליון שקל.

למה האוצר הסכים?

א. קרשנר;

לחוק המקורי, שכלל רק הכשרה מקצועית. עכשו הוא רוצה גם הכשרה מקצועית וגם

חינוך.

חוק החיילים המשוחררים (תיקון) יועלה לדיון באחת הישיבות הקרובות.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40