ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/02/1992

חוק מס הכנסה - עידוד בניה להשכרת דירות תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 546

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום הי, טי באדר אי התשנ"ב, 13.2.1992, בשעה 10:10

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר מ.ז. פלדמן

מ. איתן

י. הורביץ

ש. הלפרט

רן כהן

יאיר לוי

ע. סולודר
מוזמנים
מ. גביש, נציב מט הכנטה

ז. פלדמן, משנה לנציב מט חכנטה

מ. קפוטא, עו"ד, היועץ המשפטי, מט הכנטה
יועץ משפטי
א. דמביץ
יועצת כלכלית
ט. אלחנני
מזכיר הוועדה
א. קרשנר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

חוק מס הכנסה - עידוד בניה להשכרת דירות תיקוני חקיקה והוראות שונות).

התשנ"ב-1992



היו"ר מ.ז. פלדמו; אנחנו פותחים את הישיבה.

מ. גביש; לפי הסעיף הראשון יצטרכו לשלם מע"מ.

ז. פלדמן; ברגע שהוא משכיר את הדירה, הוא למעשה מתחייב

במס ערך מוסף.

היום השכרת דירה על-ידי קבלן גורמת לכך שהוא יחוייב במעי'מ. רואים בזה

שימוש לצורך עצמי. איננו מדברים על הבניה להשכרה, אלא על סעיף שקובע,

שהשכרת דירה שהיא לצורך עסקי לא יראוה כשינוי יעוד. זה הסעיף המקביל

במע"מ.

מ. גביש; המע"מ הוא על כל הוצאות הבניה. מס התשומות

יוכר או שלא יוכר. זהו סעיף מקל.

גם הסעיף השני הוא סעיף מקל לעומת נוסח החוק. כתוב בחוק המקורי שהוא

יחוייב במס על הכנסותיו וגם על הדיבידנד שהוא היה אמור לחלק, אם הוא

היה חברה.

אם יש חברה זרה שבונה בישראל ויש לה רווחים, היא משלמת את המס שהיא

צריכה לשלם על הרווחים. אם היא מחלקת דיבידנד, יש מס על הדיבידנד של

המקבל. אם זה סניף של חברה, לא חברה שהיא ישות משפטית נפרדת, אין דבר

כזה שנקרא דיבידנד. במקרה כזה משלמים מס על הרווחים, ועל הדיבידנד אין

משלמים. בחוק הסדרנו את זה, כדי שיהיה. עשינו הסדרה בין חברה זרה לבין

חברה זרה שהיא ישות משפטית. אבל התיקון שעשינו הוא תיקון קשה מדי,

ואסביר למה. חברה משלמת מס על הדיבידנד רק אם היא מחלקת דיבידנד, אחרת

היא משלמת מס רק על הרווחים. הרי יש הבדל, המס נמוך יותר אם הרווחים

נשארים; ואם מחלקים דיבידנד, יש מס נוסף. בסניף עשינו כאילו בכל מקרה

המס הוא גם על הרווחים וגם על הדיבידנד שחולק.

אנחנו אומרים פה, שאם לא העבירו רווחים בפועל, דוחים את תשלום המס

הנוסף עד שזה יחולק. אחרת אנחנו מחמירים לעומת מה שקורה בחברה. גם

הסעיף הזה מקל לעומת הנוסח שעומד בפני הוועדה.

הסעיף השלישי הוא סעיף טכני.
מ. קפוטא
סעיף (10404) גם הוא סעיף מקל. לפי טיוטת

החוק, אם אדם בנה בנין להשכרה והעביר זאת

לאחר מכן לאדם אחר, לרוכש, ההטבות ניתנות לרוכש רק לגבי החלק שהוא

משכיר.

מ. גביש; עמוד 5 פיסקה (3) למעלה, אדם שרכש בנין.

מ. קפוטא; בניגוד למה שדיברנו בוועדה, אמרנו שמי

שמעביר, זה שאליו הועבר, יזכה. הראשון כאילו

מוותר, והשני יקבל את כל ההטבות.

רו כהי; אתה אומר שאם מישהו עשה זאת, הוא העביר את

זה לבעלים אחרים, אתה מונע ממנו את כל

ההטבות.



מ. קפוטא; הוא יקבל רק חלק מההטבות.

מ. גביש; בפיסקה (3) כתוב שהוא יהיה זכאי לגבי החלק

שהושכר כאמור להטבות.

מ. איתו; אדם שקנה בנין להשכרה ממי שבנה אותו, כאמור

בפיסקה (1} וכוי, והשכירו בהתאם לתנאים

הקבועים בט"ק (א) או (ב), יהיה זכאי לגבי החלק שהושכר כאמור להטבות

הקבועות בטעיף 53.

מ. קפוטא; נכון. אם הקבלן היה נשאר, ולא היה מוכר את

זה לאף אחד אחד, היה זוכה בהטבות גם בחלק

שמושכר וגם בחלק של הבניה. פה נתנו את ההטבות רק לגבי החלק שהושכר. אם

הוא קנה את כל הפרוייקט, הוא צריך לקבל את כל ההטבות, לא רק לגבי החלק

שהושכר.

מ. איתן; אתה נותן הטבות במט בזמן המכירה.

מ. גביש; נכון. גם זה מקל.

מי שקנה, נתנו לו חלק מההטבות, והכוונה היתה

לתת לו את כל ההטבות.

מ. איתו; החוק מדבר על הטבות במט.

יאיר לוי; אדם רכש בנין להשכרה ממי שבנה אותו.

מ. איתו; אם הוא מוכר למישהו שלישי, הוא לא זכאי.

יאיר לוי; אם כך, תגיד "מי שרכש", ולא "מי שבנה".

מ. גביש; אנחנו אומרים שלא רק הקבלן, אלא מי שקנה

ממנו את הפרוייקט, גם הוא יקבל את ההטבות.

לא כל מי שקונה את הדירה. אלה אינן הטבות שניתנות עד זיקנה ושיבה.

אנחנו מתכוונים לעודד בניה להשכרה. זהו עידוד בניה, זה לא עידוד

שכירות, כשדמי ההשכרה פטורים ממס.

יאיר לוי; אנחנו צריכים לדעת שיש הרבה "מאכערים" בין

הקבלנים. לפעמים, עד. שהבנין גמור, הוא כבר

עבר כמה ידיים.

מ. איתו; זה יעבור יד אחת.

מ. גביש; היו על זה דיונים מאוד ארוכים בוועדת המשנה.

הסכמנו לתת עוד גלגול אחד, אבל לא ניתן ש-20

שנה אחרי שהבנין עומד זה עדיין יהיה. צריך להבין, שהעידוד הוא לבניה.

לגבי בנין שעומד 20 שנה, כבר אין מה לעודד שימכרו ויקנו.



מ. איתן; בא החוק, החקור שלו, ואמר שאנחנו רוצים

לעודד קבלנים ואת שוק שיבנו לקבלנים. ניתן

הטבת למי שבונה להשכרה למגורים, לא לאף אחד אחר. הוא חראשון, ואליו

תתכוון החוק.

על-מנת להגביר את היכולת של העיסקות, כמו שאתה אומר, אם יהיו עיסקאות

בין גורמים שמגייסים כספים לגורמים שבונים וכוי, ניתן אפשרות לחעביר את

חחטבות האלה פעם אחת למי שלקח.

יאיר לוי; זה שאמרתי, בואו נחיל את זה מעבר לפעם אחת.
מ. איתן
אי-אפשר.

מ. גביש; נניח שהקבלן איננו מסוגל לסיים את חפרוייקט.

אמרנו שאם תהיה חברה שתממן אותו, גם חיא

תקבל, אבל לא כשמוכרים בנין. הכוונה היא לא לעודד מכירת בנייני דירות

אלא בנייתם, לעודד יזמים שיבנו.

יאיר לוי; זה ברור לי, אבל אני רוצה להרחיב את זה קצת

יותר.

מ. איתו; אינך יכול. זה שמקבל את ההטבות וזה שבנה

מקבלים את ההטבות בתנאי שימלאו התייבויות.

חם מקבלים חטבות, אבל חם מתחייבים לחשכיר 5 שנים. פתאום הוא לא ממלא את

חחתחייבות. האם יתחילו לעקוב יד אחרי יד, מי צריך למלא את חחתחייבויות?

כך אין לזה סוף.

מ. גביש; חסעיף בעמוד השני אינו קשור לחוק הזה.

חחל מינואר 91 יש היטל קליטת עליה של 5

אחוזים. אתם יודעים על כך. זהו היטל ל-3 שנים.

יאיר לוי; זו פעם ראשונה שאני שומע שיש היטל של 5

אחוזים. אולי תרחיב קצת בנושא הזה.

מ. גביש; תסתכלו בתלוש המשכורת. כולכם משלמים את

ההיטל הזה.

יש היטל של 5 אחוזים לקליטת עליה, שהוא 5 אחוזים על חמס. זאת אומרת, מי

שנניח משלם בשיעור של 48 אחוזים, משלם עוד 5 אחוזים, וחוא מגיע ל-50.4

אחוזים. ההיטל מחושב על חמס.

כשעשינו את חחוק הזה של ההיטל לא רציני שיתחמקו ממנו בעלי חברות שלא

ימשכו רווחים, אלא יקחו הלוואה מהחברה ויעשו שימוש בהלוואה, וכך אין

להם היטל. קבענו שמי שלוקח הלוואה מהחברה מחייבים אותו ב-2.5 אחוזים

מסכום ההלוואה.
יאיר לוי
זה לא רטרואקטיבי, נכון?



מ. גביש! שוס דבר איננו רטרואקטיבי. זה כבר קיים. גם

הסעיף הזה הוא סעיף מקל. לצערי, שני הניירות

האלה הם סעיפים מקלים.

הסעיף שמובא כאן אומר דבר אחד: לגבי ההלוואות האלה היום, לפי החוק,

צריך בכל חודש לחשב את 2.5 האחוזים האלה ולשלם אותם. זה פשוט בלתי

אפשרי לביצוע. אם הלוואה עמדה 3 חודשים, אי-אפשר לחשב בכל חודש. יש

נושא של בעלי מניות, למשל, שאינם מקבלים משכורת שוטפת, וזה חל גם

עליהם. איך החברה תנכה, אם היא לא משלמת לו בכלל?

לכן באה לשכת רואי-החשבון וביקשה שיהיה חישוב שנתי ולא חישוב חודשי,

שהוא פשוט יוריד את הנטל. זה מקובל עלינו.

לוקחים את כל תקופת ההלוואה במשך השנה, ועליה מחשבים, במקום לחשב בכל

חודש. כך זה תיקוו מקל מבחינה אדמניסטרטיבית על הנישומים.

יאיר לוי; האם האחוזים הנוספים האלה האחוזים על כל

הציבור?
מ. גביש
כן.
יאיר לוי
למה אתם לא עושים מדרגה מסויימת? מסכנים אלה

שמרוויחים 1,500 שקל.
מ. גביש
הם לא משלמים בכלל כסף. עד 1,900 שקל לא

משלמים אגורה מס הכנסה. יש לנו היום סף מס

מאוד גבוה. אני הייתי נגד היטל קליטת העליה, לדעתי אסור להעלות שיעורי-

מס, אבל זו היתה החלטת של הממשלה.

הבעיה היתה, שתקציב הבטחון עלה ב-500 מיליון, ולא היה מימון. כשהיה

דיון על התקציב, העלו את התקציב. לא היה קיצוץ בבטחון, וזה היטל

הקליטה, זה בדיוק כיסה את הדבר הזה.

כאן הבקשה היא הקלה אדמניסטרטיבית.
מ. איתו
הזכרת את שיעורי המס, ואמרת שהם נמוכים.
מ. גביש
לא, אמרתי שסף המס מלמטה גבוה.-
רו כהו
מה העלות המשוערת של החוק הזה?
מ. גביש
של הבניה להשכרה? לדעתנו אין לו בכלל עלות.

לא משום שלא יבנו, גם אם יבנו. היום אין

בניה להשכרה, ממילא איננו גובים מס מבניה להשכרה.
רו כהו
החישוב הנכון הוא לומר שהיתה בניה להשכרה.



מ. גביש; זה לא החישוב הנכון. אם אין היום בניה

להשכרה, אין היום מס. מחר יהיה לי מס מופחת,

אבל הוא יהיה לי אם יבנו. לדעתי, הפסד מס גדול אין כאן. אני מסכים עם

ח"כ איתן, שאם תהיה בניה להשכרה, הלוואי שתחיה רבה ושיקבלו את חטבות

חמס, כי כולנו רוצים שתחיה בניה להשכרה.

היו"ר מ.ז. פלדמו; אנחנו ניגשים להצבעה.

מי נגד כל חחסתייגויותי ההסתייגויות נפלו,

מי בעד שם החוק וכל סעיפי חחוק על תיקוניו? מי נגדי אין. הצעת החוק

התקבלה ותוכן לקריאה שניה ושלישית.

מ. גביש! אם יותר לי דבר לא מקובל, אני רוצה להגיד

תודח לח"כ איתן. אני רוצה לומר שהושקעח

עבודח רבה מאוד בוועדת המשנחה. אני רואה חובה לומר זאת. עבדו על זה כמה

במשך חודשים בוועדת משנה, ששמעה משלחות וישבה לחקיקח, ח"כ איתן היום

מכיר את החוק לפני ולפנים, ועשה עבודה מאוד מקצועית בהשקעה של זמן רב.

החוק הוא חוק חשוב, הוא חוק שכולנו מקווים שאכן יעבור. אני רוצה

לחודות, כי זח לא דבר שקורח בכל פעם.
היו"ר מ.ז. פלדמו
אני רוצה להוסיף את התודה שלי. ביקששתי מח"כ

איתן לזרז את חטיפול בחוק, חיות שראיתי

בנושא השכרה נושא חשוב מאוד. הוא עשה זאת ביסודיות, באינטנסיביות,

וחוא ראוי לשבח. אנחנו מודים לך מקרב לב.

ע. סולודר! אתמול חתקיים דיון בוועדת הכלכלה על כל מח

שמתרחש, על הנזקים הגדולים שנגרמו בעקבות

חסופות והשלג. קיימת בעיית הכבישים, ואמר מנכ"ל מע"צ שישנו כסף לתיקון

הכבישים - מדובר על 150 מיליון - וחוא מעוכב. אינני יודעת למה תקציב

מאושר מתעכב. אני מבקשת לבדוק זאת. מי שנוסע בכבישים, רואה מה שקורה

בכבישים. יש כבישים ישנים שניתן לתקן אותם, צריך לחשקיע בחם, וזה רק

ענין של חתקציב המיידי.

אני מבקשת לבדוק זאת. זהו תקציב שאושר כבר בממשלח, ומשום מה הגעתו

מתעכבת.
יאיר לוי
בהמשך לדברי ח"כ סולודר, אני מבקש שוועדת

הכספים תקיים דיון מקיף, מעמיק ומחיר בהכרח

בנזקי חטבע.

ע. סולודר; זח עבר לוועדת הכלכלה.

יאיר לוי; עד שראש-הממשלה יתפנה להכריז, חוששני שלגבי

האנשים שקרסו גגות לוליהם ושדותיחם הוצפו

במים, זח יהיה מאוחר. ח"כ סולודר דיברה, ובצדק רב, על הדברים חציבוריים

של הנושא הזה. אני רוצה לבקש לדבר על הנושא הפרטי. כל אדם כזה, תחושתו

חיא שחלילה וחס חרב עליו עולמו. לדעתי, הוועדה צריכה להזדרז ולצאת



לסיור בתחילת השבוע הבא כדי לראות את הנזקים. נראה להם נוכחות, נראה

שאנחנו לא פורשים מהם, נשאף ונדאג בעזרת השם שהם יקבלו מיקדמות. יש

אנשים שתחושתם נוראה.

שמעתי בטלביזיה נציג משרד החקלאות האומר, שמי שאיננו מבוטח, יש לו

בעיה. סליחה, אדוני נציג משרד החקלאות, עם כל הכבוד לי אליך, אתה לא

בעל-הבית של המדינה. הבעיה איננה שלהם, הבעיה היא שלנו, כמחוקקים.

אנחנו חייבים לדאוג שהאנשים האלה לא ירגישו שהפקירו אותם.

יכול היה כדי להרגיע לומר שהממשלה תדון בנושא הזה, תבדוק מי לא היה

בקטיגוריה של המבוטחים, ואפשר יהיה למצוא לו סידור אחר. אבל ברגע

ששומעים זאת רבבות אנשי ישראל, הם חושבים שהחקלאים הופקרו. טילפנו אלי

מספר חקלאים לשאול אם שמעתי את תגובת הנציג המוסמך של משרד החקלאות.

לשמחתנו, היום משרד החקלאות נמצא בידיו של ראש-הממשלה, אולי נוכל לקצר

את ההליכים בסוגיה הזאת.
ע. סולודר
ראש-הממשלה הוא גם שר החקלאות, גם שר העבודה

וגם ראש-הממשלה.

יאיר לוי; לכן אני מבקש מהיו"ר שנקיים סיור, דיון

דחוף, וכי נזרז ונורה לממשלה לסיים את הנושא

הזה במהרה.

ע. סולודר; הנושא נדוו בוועדת הכלכלה.

יאיר לוי; זה לא משנה, גם ועדת הכספים יכולה לדון.

רו כהי; אני שומע, כי בנוסף לנזקים הקשים מאוד

לאזרחים ולחקלאים, יש נזק אדיר לתשתית

הכבישים. לדעתי, לקראת הקיץ זה יכול לגרום פשוט לאסונות בנפש. אינני

יודע איך, אולי באמת יכולה ועדת הכלכלה לעזור כאן, או שיביאו איזה שהוא

דו"ח של מע"צ. יכול להיות שצריך כאן תוכנית חרום לשיקום של מקומות.

בכבישים יתחילו לדהור אנשים, ובתקופת האביב פשוט ייהרגו אנשים.

כולנו קיבלנו דיווחים על מה שעומד לקרות לגבי הנמל באילת. זה יכול

לגרום למדינת ישראל - לא רק לתושבי אילת - לנזק קטלני. המדינה עשתה

מאמץ אדיר בהכרזת האיזור כאיזור סחר חופשי, בסיוע למיניו, בכדי שהאחיזה

ההתיישבותית, האחיזה הכלכלית, האחיזה הבטחונית - למי שיודע את האפקטים

של העניו הזה - שם בדרום הרחוק אכן תישמר. עם הסגירה של הנמל מתחיל

תהליך התקפלות רע. אני מציע, אם אפשר לקבל במסגרת מצומצמת שאתה תחליט

עליה, אדוני היו"ר, או בדרך אחרת, שתיכלול את ראש העיר, את האנשים

שמצויים בענין הזה, אנשי משרד התחבורה וגורמים אחרים, כדי שלא ניתו

לנמל הזה להיסגר. זה לא דבר קל ערך. זה דבר כבד, בעל השלכות הרבה יותר

רחבות מאשר סתם נמל קטן באיזה שהוא מקום.

נדמה לי שכוועדת הכספים במקרה הזה אנחנו אכן הכתובת, ולא צריך להוריד

זאת מידינו, למרות מערכת הבחירות.



ע. סולודר! חלק מאתנו חברים גם בוועדת הכלכלה. הנושא

חזה עלה לפני שבועיים לדיון שלם בוועדת

הכלכלה. הנושא מאוד מאוד חשוב, ואני תומכת בכך שחוא יעלה גם פה, שהרי

יש לזה בהחלט גם אפקטים כלכליים. זה נמל, ודווקא בטיטואציה של שלום

ושיתוף פעולה, שוב יוכל לקבל את החשיבות שהיתה לו.

כל העסק קורה בין השאר גם בגלל היטלים או פטורים, ושם מתרחשת ממש

קטסטרופה גם מבחינת הציבור שקשור בנמל וגם מבחינת המשפחות שקשורות

בנמל.

אני רוצה לחזור לענין הכבישים. ישבתי עם מנכ"ל מע"צ גם מחוץ לישיבה

שהיתה בוועדת הכלכלה. חלק מהכבישים שהיו בתכנון ותיקצוב לביצוע בעוד

שנתיים-שלוש, לא כבישים חדשים, יהיו מוכרחים להקדים את חשיפוצים שלהם,

כי במקומות רבים - בעיקר בכבישים חאיזוריים ובכבישים הישנים שניבנו

בשיטות אולי יותר ישנות - נוצרו חורים רבים, תעלות ניקוז חתמלאו

בפסולת, ויש כבישים שהתוואי שלהם בכלל השתנה.

אתמול נטעתי לאיזור שלי, ירדתי מהגלבוע, והיו שם חצי מטר מים במטעף של

התענכים, במקום שבכל שנה יש בו שטפון. הייתי בעין חרוד, רציתי לנטוע

לגשר. אמרו לי שליד שדה נחום הכביש טגור. נורא לנטוע בכבישים. ראינו

כבישים רבים שנטתמו. הם יכולים לתקן, הם רק צריכים זרוז של חתקציב.
י. הורביץ
בענין אילת, אני מטכים לדברי ח"כ כחן. באותה

הזדמנות, אם יעלה ענין נמל אילת, הייתיי רוצה

להרחיב את היריעה, ולשמוע אינפורמציה בענין הרכבת לאילת. יכול מאוד

להיות שכל פתרון הבעיה בכלל בטדרי גודל הרבה יותר גדולים, הוא בענין

הרכבת לאילת.

אם אתם זוכרים, בזמני בממשלה עצרתי את ענין הפיכת נמל אשדוד לנמל מים

עמוק, כדי לפתור את בעיית הפחם. אמרתי שנשמור את זח, בינתיים נעשה את

זח פרוביזורי, אפשר כמה שנים למשוך איכשהו. חשבתי שאולי יעלה הענין הזה

לנמל באילת, כי הוא בלאו הכי נמל עמוק מים, אם תיטלל רכבת לאילת. יכול

להיות מימון לזמן ארוך. כל החלומות שדיברנו עליהם לפנני 5 או 7 שנים,

כאחד האנשים שעצרתי, הולכים ומתגשמים. אני בטוח שחברות רוטיות יכולות

להציע הצעות מאוד זולות בגלל המצוקה ברוסיה.

אני מציע, בלי להיכנס לפרטים, לבקש אינפורמצינ ממשרד חתחבורה לגבי מה

שקורה בנמל, וגם לגבי הרכבת לאילת.

היו"ר מ.ז. פלדמו! קבענו לשבועות הקרובים דיון יטודי עם משרד

התחבורה על פיתוח הרכבת.

י. הורביץ! אני מציע שתהיה ועדת משנה, שתעטוק בכך עם

הגורמים השונים, עם האוצר ועם משרד התחבורה,

כפי שעטקנו בענין התפלת מים. הנושא הזה הרבה יותר כבד, ואולי הרבה יותר

ניתן לפתרון בזמן הקרוב. אני מציע לעשות זאת עוד כשהכנטת הזו פועלת.
היו"ר מ.ז. פלדמן
נקיים דיון גם על הנמל וגם על הרכבת.

ש. חלפרט; בשבועיים האחרונים נוצר מצב ללא תקדים ב-90

או ב-100 השנים האהרונות למדינה, כך כולם

אומרים. לא יתכן שוועדת הכספים לא תקיים דיון דחוף. אני מציע לדחות את

הכל, לקיים דיון ביום שני בבוקר בהשתתפות נציגי מע"צ, נציגי החקלאים,

נציגי הישובים. ישנן אלפי משפחות במצוקה, אלפי משפחות שמקורות ההכנסה

שלהן התמוטטו. לא יתכן שלא נקיים דיון יסודי ודחוף בהקדם האפשרי. אינני

יודע מה הסמכויות של ועדת הכלכלה, אבל ועדת הכספים חייבת להתייחס לנושא

הזה, ואפילו הייתי מציע לקיים דיון דחוף ביום ראשון.
היו"ר מ.ז. פלדמן
נקיים דיון. המליאה העבירה את הדיון לוועדת

הכלכלה.

ש. הלפרט; גם אם ועדת הכלכלה מקיימת דיון, אני חושב

שמחובתנו לקיים דיון. רצוי להקדים אותו ליום

ראשון, ולהזמין את כל הגורמים, כולל את נציג האוצר. אנחנו חייבים לתת

פתרונות מיידיים לאנשים מסויימים.

אני מציע לדחות את יתר הנושאים, ולקיים ביום שני דיון בנושא הזה.

היו"ר מ.ז. פלדמו! נבדוק אם אפשר לקיים את הדיון ביום שני. אם

לא, נקיימו ביום שלישי.

מ. איתו; רציתי להגיב לדברים של עדנה סולודר. אני

בהחלט ער לכך שאנחנו צריכים לתת איזה שהוא

מענה, לפחות לדון ולראות מה ניתן לעשות, ובאיזו מידה. בהתייחס לנזקים

שנגרמו כתוצאה מאסונות הטבע - אינני יודע אם זה אסון, אבל נניח שאלה

פגעי הטבע.

יחד עם זאת, אני רוצה שנשים לב לדבר אחד, ואנחנו צריכים, כאנשי ציבור,

להיות ערים לו. אי-אפשר, וזה לא כלכלי ולא הגיוני, שהמדינה תיערך

למניעת נזקים שקורים כתוצאה מארועים שקורים אחת ל-10 או 15 שנה.

ע. סולודר! לא הבנת אותי, לא על זה דיברתי. פה זה לא

עניין של היערכות. כדי שאפשר יהיה להמשיך את

חיי היום יום, אתה מוכרח לנקות תעלות, אתה מוכרח לסתום חורים. זה לא

שייך למניעה. ודאי שאי-אפשר להיערך לדבר כה.

מ. איתו! אני רוצה שהציבור יהיה יותר מודע. בכל מקום

אני משתדל להסביר את הדבר לאנשים. אני אומר

להם, שכאשר יושב מתכנן ומתכנן את נתיבי אילון, המתכנן אומר למזמין

העבודה שהוא יכול לתכנן לו שלא יהיה אף פעם בחיים שטפון כאן, אבל זה

יעלה 100 מיליון. אם המזמין רוצה שטפון אחת ל-30 שנה, זה יעלה לו רק 70

מיליון. אם שטפון אחת ל-10 שנים, זה יעלה 10 מיליון. כשקורה השטפון,

באים בטענה בדיוק למי שהחליט את ההחלטה הנבונה ביותר.



גם אנחנו, בכל מקום שאנחנו מתבטאים, אני רוצה שנבין זאת ונסביר זאת, כי

אנשים אכן קיבלו החלטות נבונות בזמנם.

הישיבה ננעלה בשעת 45;10

קוד המקור של הנתונים