ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/02/1992

הצעות לסדר-היום; פעולות משרד המשטרה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 544

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, r' באדר אי התשנ"ב (11 בפברואר 1992) , שעה 10:15



נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר מ"ז פלדמן

צי ביטון מ "מ; חי אורון

ג' גל י' גולדברג

פי גרופר רן כחן

אי דיין עי סולודר

י' הורביץ

ש' חלפרט

אי ויינשטיין

יאיר לוי

חי רמון

י י שמאי

די תיכון

מוזמנים; שר-חמשטרח ר' מילוא

י' לפידות - מנכ"ל משרד חמשטרח

ג' עמיר - נציב שירות בתי-הסוחר

ר' לוי, שי צ'ילאג, ר' ווסר, ג' נגל - משרד המשטרח

שי שגב, אי רפאלי, טי גילן, עי גל - " "

ג' ניר, אי דליצקי - משרד חאוצר

מזכיר הועדה; אי קרשנר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

קצרנית; ר' בלומרוזן

טדר-היום;

1. חצעות לסדר-חיום;

2. פעולות משרד חמשטרח.
היו"ר מ"ז פלדמן
אני פותח את הישיבה.

הצעות לסדר-היום

רן כהן;

האם אפשר לקבל היום, או בעיתוי אהר, דיווח על מה שקורה בנושא של הלוואות

המקום?

היו"ר מ"ז פלדמן;

אני ער למצוקה ואני ער לדהיפות הענין לא פחות ממך.

רן כהן;

יש בעיה שהיא בעלת רושיבות עצומה. קיבלנו דיווח שהשרים שרון ומודעי הגיעו

להסכמה על 10,000 מקומות עבודה לעולים חדשים. לא ברור הענין התקציבי, איפה יהיו

מקומות העבודה? מדוע לא למובטלים ישראלים ורק לעולים חדשים? אבקש שהיושב-ראש

ידאג לכך שנקבל את התכנית בהקדם, כדי שנראה כיצד ניתן ליישם אותה.

פעולות משרד המשטרה

יאיר לוי;

ציפיתי לראות פה גם את המפכ"ל. אני מייחס חשיבות מרבית לקצינים הבכירים

שנמצאים פה, אבל הייתי רוצה שהמפכ"ל יהיה נוכח בדיון כזה. אני מציע שהדיון הזה לא

יתקיים בלי נוכחות המפכ"ל.

הייתי ממליץ שנדון היום עם נציב שירות בתי-הסוהר, ואת הדיון בנושא פעולות

משרד המשטרה נדחה ליום אחר, מפני שהשר והצוות נמצאים פה וחבל לשלח אותם ללא

דיון.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אני באמת מתפלא שהמפכ"ל לא הגיע.

חי אורון;

בעת דיונים בתקציב, הנוכחות העיקרית היא של השר.

חיו"ר מ"ז פלדמן;

בדיון על פעולות משרד המשטרה הנוכחות העיקרית היא של השר. מה עוד שהוא לא בא

לבד אלא עם פמליה בכירה של המשטרה. בכל-זאת הנוהג הוא שבעת הדיון על פעולות משרד

המשטרה ביחד עם השר בא גם המפכ"ל. לכן, אני מתפלא שהמפכ"ל לא הגיע. אולי אפשר

להתקשר אליו ולבקש ממנו שיגיע.



אי ויינשטיין;

לפני שמביעים צער, כדאי לשאול מה קורה.

היו"ר מ"ז פלדמן!

אני מכיר את שר המשטרה. הוא יכול להגן על עצמו ועל המשרד בכשרון רב, בתוקף

רב ובעצמה רבה. הוא לא זקוק לנאום הגנה. אבל מותר להביע פליאה על-כך שהמפכ"ל לא

הגיע.
שר המשטרה ר' מילוא
לנושא השתתפות המפכ"ל. בנושאי תקציב האחריות בכל הנוגע גם למשטרה וגם לשירות

בתי-הסוהר היא על משרד המשטרה. זאת הכתובת גם כלפי האוצר, לכל דבר וענין, וגם

כלפי ועדת הכספים. לכן, לא עמדתי על-כך שהמפכ"ל ישתתף בישיבה הזאת. מופיע כאן

ראש המטה של משטרת ישראל, ניצב גבריאל נגל, שהיה קודם ראש אגף התכנון של המשטרה.

נמצא פה ראש אגף התכנון של המשטרה, שאחראי על כל נושא התקציב של משטרת ישראל, וכן

נמצא פה, כמובן, מנכ"ל משרד המשטרה, שמטפל בנושא התקציב כלפי משרד האוצר, ביחד עם

השר. נמצאים פה אנשי שירות בתי-הסוהר. ואם יש טעות, היא בהתייחסות שלנו לענין,

מבחינת חשיבות נוכחות המפכ"ל כאן. אם היינו דנים בנושאים מבצעיים של המשטרה,

המפכ"ל היה חייב להיות. אם עוסקים בנושאי תקציב, הבאנו את אנשי משרד המשטרה ואת

האנשים הנוגעים בדבר במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר. אם יבקשו חברים שבהמשך

הדיון, ביום אחר, המפכ"ל יהיה נוכח, הוא ישמח מאוד לבוא. אני יודע שהמפכ"ל נוהג

לבוא לכנסת ולוועדות הכנסת והוא ישמח לבוא הנה.

צ' ביטון;

כאשר בא משרד ממשלתי לוועדת הכספים לדיון בנושא התקציב, זה קשור גם במדיניות

התקציבית וגם בקווי המדיניות חשל המשרד. מסבירים לנו את הדרך בה מתכוונים לפעול

לשנה הקרובה. על-כן יש רושיבות לשמוע לא רק את השר אלא גם את המפכ"ל.

היו"ר מ"ז פלדמן;

השר מודיע שבישיבת ההמשך יהיה נוכח כאן גם המפכ"ל.

יאיר לוי;

יפה אמר השר, בסיפה של דבריו, שהמפכ"ל יגיע. זה טוב. היות והיו דיונים בעבר

בוועדת הזאת, אנחנו יודעים שיש חשיבות שיהיה פה ראש הצוות המקצועי, מפני שאנחנו

לא דנים אך ורק בתקציב אלא התקציב הוא דרך לדיון בפעולות המשרד.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אבקש את שר המשטרה להציג בפנינו סקירה על הנעשה ועל התכניות לעתיד במשרד

המשטרה.

שר המשטרה ר י מילוא;

הדגשים העיקריים לשנת העבודה 1992, במשטרת ישראל הם: הבטחת בטחון הציבור

ושמירה על הסדר הציבורי, לחימה בעבריינות לסוגיה, תוך דגש על המלחמה בסמים

ובתאונות הדרכים, וכמובן, שיפור השירות לאזרח, טיפוח השוטר והסוהר ומתן מענה

הולם למצוקת מקומות הכליאה, זה נוגע כמובן לשירות בתי-הסוהר ולמשטרה במידה

מוגבלת, בבתי המעצר.



בשנים האחרונות מתמודדת משטרת ישראל עם בעיות הולכות וגדלות בתחום בטחון

הפנים. זה נושא מרכזי מאוד בעבודת המשטרה.

נושאים נוספים שהמשטרה מנסה להתמודד אתם הם הנושא של תאונות הדרכים, שעומד

במרכז התעניינות הציבור, ונושא המלחמה בסמים, שיש לו השלכות רבות על תחומי

פשיעה אחרים.

כדי להתמודד כראוי בנושאים אלה, ביצעה המשטרה שינויים ארגוניים, כמו הקמת

מחוז ירושלים, וכן בוצעו שינויים מתמשכים בהקצאת המשאבים, תוך מתן דגש מיוחד על

הנושא של הסדר הציבורי.

לצורך זה הוחל, עוד בשנת 1988, בהקמת יחידות משמר גבול נוספות, יחידות

סיור מיוחדות - יס"מים - וגם נרכשו אמצעים חדשים לטיפול בבעיות אלה.

בשנת 1991 הושלמה הקמת פלוגת מג"ב נוספת בירושלים, יס"מ ויחידות הגדעונים.

בנוסף לכך הוקמה, במחצית שנת 1991. במסגרת ניסוי מבוקר, משטרת תנועה ארצית אשר

פועלת במחוזות הצפון והמרכז של משטרת ישראל.

הנושא של הקמת משטרת התנועה, היה כידוע במשך שנים במחלוקת פנימית במשטרה.

הכרענו השנה בנושא זה והקמנו את המסגרת הנסיונית של שני המהוזות בהם פועלת משטרת

התנועה. כרגע עדיין לא ניתן למסור נתונים לגבי פעולתה, אבל בסך-הכל נוכחותה

בכבישים מורגשת.

בשנת 1992 מתוכנן לתגבר באופן ניכר את מערך הסיור. יתוגבר גם מערך הדקירות

ויושקעו משאבים לטיפול בנושאים שקשורים לעלייה שמגיעה מברית-המועצות.

בהקשר זה אני רוצה לומר, שעל-פי הנתונים הסטטיסטיים, הפשיעה בקרב העולים

מברית-המועצות היא יחסית קטנה לעומת הפשיעה בקרב האוכלוסיה הישראלית היותר ותיקה.

צי ביטון;

כי לא פותחים להם תיקים.

שר המשטרה ר' מילוא;

הבעיה היא שאולי לא נקלטו עדיין, כך שגם בתחום הזה לא נקלטו.

צ' ביטון;

גם כאשר הם גונבים לא פותח להם תיקים.

שר המשטרה ר' מילוא;

הסטטיסטיקה מצביעה על-כך, שעל כל 1,000 תושבים יש בערך 24 מקרי פשיעה, בקרב

ותיקים, ו-6.2 מקרי פשיעה בקרב העולים החדשים.

שירות בתי הסוהר מתמודד עם גידול מהיר במצבת האסירים, לעומת גידול מוגבל

במספר מקומות הכליאה. הדבר הזה יוצר הכבדה גדולה מאוד בנושא של מקומות הכליאה,

ואת בעיית הצפיפות במקומות הכליאה. מבחינה סטטיסטית היו בשנת 1991 9.950 אסירים;

בשנת 1992 צפוי גידול נוסף של 650 אסירים, וכך נגיע למספר של 10,600 אסירים לערך,

בממוצע לשנת 1992.

בנוסף על-כך נמצאים ברשות משטרת-ישראל, כפי שציינתי קודם, עוד כ-800 אסירים

ועצורים עד תום ההליכים.



מול צורכי הכליאה הקיימים וההזויים, מסתכם תקן הכליאה של שירות בתי-הסוהר

ב-9,700 מקומות כליאה בלבד.

אי דייו;

כמה עצורים בגלל הובות?

שר המשטרה ר' מילוא;

אגע בזה אחר-כך.

צ' ביטון;

מה היה המספר הכולל של האסירים?

שר המשטרה ר' מילוא;

המספר הכולל של האסירים בשנת 1991 היה 9,950 . בשנת 1992 צפוי גידול של 650

אסירים, והמצבה הצפויה תהיה 10,600.

רן כהן;

מה העלות של החזקת אסיר?

שר המשטרה ר' מילוא;

נגיע לזה אחר-כך.

שר המשטרה ר' מילוא;

למרות החלטת הממשלה על השוואת תנאי השכר של השוטרים והסוהרים לחיילי צה"ל

בקבע, עדיין קיים פער במימוש ההחלטות האלה בשטח. בשנים האחרונות הונהגה בצה"ל

שורה של תחומי פעולה להטבת תנאי החייל, בתחומים של ביגוד, מילגות, נופש וכיו"ב.

במשטרה עדיין לא הצלחנו ליצור השוואה בתנאים האלה. האוצר גם לא אישר השוואה זאת

בין התנאים.

יאיר לוי;

כאשר אתה אומר שהפער גדול, באיזה סדר גודל מדובר?

שר המשטרה ר' מילוא;

בשכר הפערים הושוו. בתנאי השירות יש בעיה.

יאיר לוי;

מה זה כולל, מבחינת תקציבית?

שר המשטרה ר י מילוא;

ניגע בזה יותר מאוחר. כרגע אני לא רוצה להתייחס לראייה התקציבית. מדובר

בעיקר בתנאי שירות כמו; חופשות, מילגות, ציוד ודברים אחרים שיש בצבא.
צ' ביטון
האם אתה אומר שהתנאים כאילו הורעו?

שר המשטרה ר' מילוא;

לא הורעו, אבל לא הגענו להשוואה מלאה, כפי שהממשלה ההליטה בזמנו. הלק מהדברים

הושוו. בשכר יש השוואה. בתנאים - לא.

התקציב הישיר של משרד השמטרה לשנת 1992 מסתכם ב-1,520 מיליון שקל, מזה 1,076

מיליון שקל לשכר, 355 מיליון שקל לקניות ו-89 מיליון לצורכי פיתוה. יעדי התקציב

נקבעו כדי שנוכל לתת את המענה הטוב ביותר לבעיות העיקריות שמוצבות בפנינו.

אדוני היושב-ראש, אבקש שמנכ"ל משרד המשטרה יפרט מעט בנושאים של תוספת

כוה-אדם, המרת ימי מילואים, תקציבים ונושאים אחרים.

צי ביטון;

האם היתה תוספת של כוח אדם?

שר המשטרה ר' מילוא;

היועץ תוספת של כוח-אדם בשיעור של 370 משרות נוספות למשטרה, מתוך זה 150 משרות

על-חשבון המרת ימי מילואים להבטחת בטחון הציבור; 20 משרות להצבת קציני שכונות

בריכוזי עולים ו-200 משרדות נוספות של אנשים שהועברו מן הצבא למשטרה. אני מציע

שהמנכ"ל יפרט גם בנושא ההוצאה לפועל ובנושאים אחרים שכדאי שהוועדה תשמע. המנכ"ל

זה האלוף במילואים יעקב לפידות.

היו"ר מ"ז פלדמן;

זאת הפעם הראשונה שאתה מופיע בוועדה. אנחנו מברכים אותך להצלחה בתפקיד החשוב

והאחראי.

י י לפידות;

אמשיך מן המקום בו הפסיק שר המשטרה.

התוספת לתקנים של משטרת ישראל תהיה לשטח בלבד, ולא לתפקידי מטה ומי נהלה. אני

מדגיש את הנקודה הזאת. זאת היונה ההנחייה של השר, וכך יבוצעו הדברים בשנת 1992.

לענין המרת ימי מילואים של הג"א לשוטרים, על-פי חוק התקציב מאושרים למשטרת

ישראל 210 אלף ימי מילואים מהג"א לטובת בטחון הציבור. מבדיקות שערכנו בעבר עולה,

כי עדיף למשטרת ישראל לוותר על ימי המילואים ומהתקציב שיתפנה, כולל התשלומים

מביטוח לאומי עבור ימי המילואים, להעסיק שוטרים באופן מלא.

אגף התקציבים אישר את המרת ימי המילואים, ובתמורה - העסקת 250 שוטרים, מזה

100 עוד בשנת 1991 . יש בזה תוספת של 37 כלי רכב, רכישת ימי מילואים מצה"ל על-פי

צורכי המשטרה, מימון החזקה של 200 החיילות, שהוזכרו קודם-לכן, ורכישת ציוד

ואמצעים נוספים למשטרת ישראל.

מערך ההוצאה לפועל אורגן מחדש. כפי שזכור לכולם, בשנת 1990 הוקקה הכנסת חוק

הממסד את שירותי ההוצאה לפועל. על-פי החוק החדש, אזרח המבקש לקבל שירותי הוצאה

לפועל משלם 50 שקלים. התשלום מוחזר למבקש על-ידי החייב בסוף ההליך.

על חשבון הכנסות אלו אושרה למשטרת ישראל העסקתם של עוד 220 שוטרים וכן רכישת

50 כלי רכב ואמצעים נוספים, כדי לאפשר את ביצוע עבודת ההוצאה לפועל ובזמן קצר.



פ' גרופר;

וזה עובד טוב?

י' לפידות;

טוב מאוד.

החל מתחילת שנת הכספים 1991 מחייב החוק ביצוע פקודת ההוצאה לפועל תוך 30 יום

ממועד קבלת הבקשה במשטרת ישראל. לשנת 1992 אושרה העסקתם של 50 בנות בשירות לאומי,

לתיגבור פעולות ההוצאה לפועל. האגרה שנקבעה ל-50 שקלים אינה עונה להוצאות

האמיתיות. כבר שנתיים מעודכן הסכום. לכו יש בו שהיקה.

משטרת ישראל פנתה למשרד המשפטים בבקשה לעדכן את סכום האגרה עד-כדי הכפלתה,

כדי שיהיה ניתן להמשיך ולהעסיק את כל השוטרים העוסקים בנושא ולעמוד בדרישות החוק.

למשטרת התנועה הארצית. כפי שאמר שר המשטרה מדובר כרגע על שני מהוזות - צפון

ומרכז, עדיין לא בכלל הארץ. בראייה הארצית הכוללת דרושה תוספת של כוה-אדם מינימלי

של כ-400 שוטרים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

תוך כמה זמן זה ייושם בשני המחוזות הללו?

י י לפידות;

אנחנו עובדים כבר בשני המחוזות ארבעה חודשים. ב-15 בספטמבר התחלנו בכך. אנחנו

עוקבים אחרי הפעילות.

היו"ר מ"ז פלדמן;

האם יש מסקנות ביניים?
י י לפידות
קבענו אחת לשלושה חודשים פגישה, אבל עדיין מוקדם להסיק מסקנות. תוצאות יחיו

בצורה יותר מסודרת בעתיד הקרוב. כדי שמשטרה כזאת תהיה פרוסה על כלל המדינה,

דרושה תוספת כוח אדם מינימלית של כ-400 שוטרים, והאמצעים הנילווים להם. בסיכום

עם משרד האוצר ועם מינהל הבטיחות בדרכים אושרה למשטרת ישראל תוספת של 150 שוטרים,

28 כלי רכב ואמצעים נוספים, באזור הצפון והמרכז. כל זאת, במסגרת הניסוי שיימשך

21 חודש, דהיינו יסתיים בחודש יוני 1993 . אנחנו כבר יודעים, שבכוונתנו לבצע

הערכה של הניסוי במהלך 1992 ולסכם במהלך השנה את המשך הפעולה.

פרוייקטים בבנייה - בתוככי ירושלים הולך ומוקם מחנה מג"ב. מחנה מג"ב זה הוא

על כ-12 אלף מ"ר והוא ישמש להלנת שוטרי מג"ב בירושלים, במקום מחנה אלנבי. מדובר

על סד"כ של מאות אנשים. מדובר במיבנה מודרני, שיאפשר את ריכוזם של כל השוטרים

והכוחות, תוך מתן שירותים ברמה גבוהה. מי מכם שביקר במתקנים שמאכלסים אותם היום

שוטרי מג"ב, יודע שמחנה אלנבי קיים עוד מטרום הקמת המדינה.

עלות הפרוייקט הזה היא כ-18 מיליון דולר, וזה יימשך שלוש שנים. אבן הפינה

הונחה לפני כשלושה חודשים. העבודה מתקדמת בלוח הזמנים המתוכנן ובאופן תקין.

אנחנו מקווים שהפרוייקט יסתיים באוגוסט 1993 . כתוצאה מכך, מחנה אלנבי יתפנה,

למעט הסדנה. סדנת משטרת-ישראל, מודרנית וטובה, תוקם בעטרות.



צי ביטון;

האם אתם מוכרים את מחנה אלנבי?
י' לפידות
כן. בכספים האלה בונים את מהנה מג"ב וגם את הסדנה בעטרות. האדמה היא אדמת

מינהל. המינהל מכר. הגענו לסיכום עם משרד האוצר, שמתוך התקציב הזה נקבל מימון

לבנייה.

גי ניר;

האדמה לא נמכרה. היא מועברת לשגרירות האמריקאית.

צי ביטון;

אך מקבלים תמורת זה כסף.

י י לפידות;

אנהנו מקבלים ממשרד האוצר את התקציב לבנייה. זה איננו מתקציבה של משטרת

ישראל.

בשנת 1992 מתוכננת בניה של מספר תחנות משטרה, בין היתר - במרכז העיר בת-ים.

תחנה מודרנית. כבר השנה יושקע בה למעלה ממיליון שקלים. תחנת העיירות, באזור

צומת שוקת, ממיבנים ניידים, תשרת את כל ההתישבות הבדואית ואת כל האזור שנמצא

מזרחית לבאר-שבע. נשלים את תחנת נתיבות, ונבנה מגורים חדשים ליחידות מג"ב.

מיחשוב טביעת-אצבע. למשטרת ישראל, כפי שידוע, יש מאות אלפי מעתקי

טביעות-אצבע. העבודה היא ידנית. היא מקשה מאוד לזהות עבריינים שהותירו טביעות

אצבע בזירת העבירה בגלל היקף המעתקים מולם מתבצעת ההשוואה. לאחר עבודת מטח

ממושכת סוכם על תכנית תלת-שנתית, שנמכן את מערך טביעת-האצבעות. הפרוייקט הזה עולה

5 מיליון דולר. המימון משותף למשרד המשטרה ולמשרד האוצר.

אגע בהשוואת תנאי השירות של השוטרים והסוהרים לחיילי-הקבע. כפי שהציג שר

המשטרה, יש פער ניכר בין שכר השוטרים והסוהרים לשכרם של משרתי הקבע, בעיקר בסעיף

של תנאי שירות. הדבר הזה כואב לכל השוטרים והסוהרים, וכדאי שחברי הוועדה יידעו

זאת. קצב ההשוואה לצה"ל בסעיפים אלו לא מספק את משרד המשטרה. דרישת האוצר לממן

חלק מהפעולות האלה מתקציבי המשרד, מקשה על-אחת-כמה-וכמה את חהפעלה השוטפת של

המערכת ואת המשך תהליך ההשוואה.

לדוגמא, תקציב ביגוד. ביגוד בצה"ל שווה-ערך שנתי למעלה מ-1,000 שקל. במשטרת

ישראל ובשירות בתי-הסוהר עוד אין סיכום על השנה, וגם אז אנחנו מדברים על פחות

ב-40% לפחות. אני שואל אם מתלבשים בצה"ל שונה מאשר במערך של משטרת ישראל ושירות

בתי-הסוהר. זאת דוגמא אחת. יש עוד דוגמאות.

צי ביטון;

האם יש גם פער בין המשטרה לבין שירות בתי-הסוהר?

י י לפידות;

לא. הפער הוא בין צה"ל לבינינו.

אנחנו מבקשים שהאוצר כן יאשר את ההשוואה המלאה של תנאי השירות של שוטרים

וסוהרים לתנאי השירות של חייל הקבע ויוסיף את התקציבים המתהייבים מכך.



מסוק למשטרת ישראל. התקבלה החלטה שמשטרת ישראל תמוסק.
י' הורביץ
סליחה, לא כל-כך עקבתי בעניו טביעת האצבעות הממוהשבת. האם אתה מוכן שוב לפרט.

י י לפידות;

עד היום הכל ידני. נרכש מחשב, בתכנית תלת-שנתית שתעלה 5 מיליון דולר. המהשב

הזה יכניס פנימה את כל מערך טביעות האצבעות.

י י הורביץ;

מתי הוא יפעל?

י י לפידות;

אנחנו כבר פועלים. במהלך של שלוש שנים הכל יתארגן כך שנהיה ממוחשבים גם במערך

הזה, דבר שבעולם המערבי ממוכן וממוחשב.

באשר למסוק, סוכם, לאחר עבודת מטה ממושכת בין משרד המשטרה, משטרת ישראל, משרד

האוצר, כי ב-1992 תרכוש משטרת ישראל מסוק, נראה אותו בשמיים. עד היום אנחנו

שוכרים שירותי מסוק. המסוק שיופעל יבצע משימות מגוונות בתחום השיטור וגם בתחום

הבטחון. הוא יפקח על התנועה וגם יסייע לכוחות מבצעיים בפעילותם בשטח.

היו"ר מ"ז פלדמן;

קראתי על תרומה של שני מסוקים למשטרה.

שר המשטרה ר' מילוא;

דובר על זה, אבל זה עוד לא הגיע.

י י לפידות;

הבעיות העיקריות העומדות בפני שירות בתי הסוהר מתמקדות בתחום המחסור במקומות

כליאה וצפיפות. במגמה לענות על הצרכים, סוכם עם האוצר על תכנית משולבת לתוספת של

כ-1100 מקומות כליאה במשך ארבע שנים. דהיינו בין 1990 שהיתה לבין 1994 שתגיע.

אושרה הקמתו של בית-סוהר חדש, בית-סוהר צלמון, ליד נחל צלמון, בצפון. עבודות העפר

החלו. בית-הסוהר הזה הוא בקיבולת של כ-500 מקומות כליאה. זה יהיה בית-סוהר

מודרני, עם תפיסות מודרניות. תהיה כליאה של אסירים בהתאם לסטנדרטים המקובלים

בארצות המערב. הפרוייקט הזה אמור להסתיים בשנת 1994.

צי ביטון;

אלה הסיפורים שסיפרו לנו כאשר הקימו את בית-הסוהר בבאר-שבע. אמרו שיהיה

מודרני וכוי.

י י לפיקדות;

בשנת 1992 הוקצו גם התקציבים הדרושים לעריכת התכנון המפורט לביצוע עבודות

התשתית ולבינויו של בית-הסוהר החדש. בטווח הביניים, עד שבית-הסוהר יופעל - בשנת

1994 - בשירות בתי-הסוהר מתוכננת תוספת של כ-600 מקומות כליאה, שתבוצע על-ידי

תוספת של אגפים ובתוך מתקנים קיימים.



בד בבד עם הפעולות להגדלת מקומות הכליאה ותקן הכליאה, נעשים גם מאמצים לקידום

חקיקה שתאפשר אלטרנטיבות למאסר. החקיקה הזאת תאפשר להרחיב את מגוון אפשרויות

הענישה ותקטין את הצפיפות השוררת בבתי-הסוהר.

בשנת 1990 הושג נושא השחרור המי נהלי. ב-1992 מתוכננת הרהבת תהולת הוק עבודת

השירות באופן שתשמש תהליף למאסרים עד שנה במקום הצי שנה, כפי שנהוג עד היום.

ש' הלפרט;

יש הצעת חוק כזאת?

צ' ביטון;

השאלה היא אם כבוד השר מתכונן לעשות יותר בענין הוק השחרור המינהלי.

שר המשטרה ר' מילוא;

החוק הזה מופעל עכשיו בהיקף גדול.

צי ביטון;

האם אתה יכול לתת לנו מספרים?

שר המשטרה ר' מילוא;

בוודאי. במסגרת המתכונת החוקית הקיימת, אנחנו מנצלים אותו כמעט עד תום.

עי סולודר;

האם קיים חוק כזה גם במקומות אחרים בעולם?

שר המשטרה ר' מילוא;

יש דברים דומים, לענין שחרורים מסוגים שונים של אסירים.

עי סולודר;

אני מבינה שהחוק התקבל על-סמך בדיקה מדוקדקת.

שר המשטרה ר י מילוא;

ועדת החוקה, חוק ומשפט הקדישה לזה הרבה כ/אוד זמן.

היו"ר מ"ז פלדמן;

שחרור לפני הזמן צריך להיות בעיקר אם האסיר ראוי לכך, לא אם הסיבה העיקרית

היא צפיפות.

א' ויינשטיין;

בין הצפופים מחליטים מי יותר זכאי.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אם חנימוק הוא רק חצפיפות, משמע שהאסיר לא ראוי לשחרור.
א' ויינשטיין
בית-המשפט קבע לו עונש מאסר. הוא ראוי למאסר.

שר המשטרה ר' מילוא;

הנושא של השחרור המינהלי חוקק על-ידי הכנסת, ביזמת ועדת ההוקה, הוק ומשפט,

כדי להקל על הצפיפות בבתי-הכלא. זאת היתה המטרה. זה לא נועד לפצות אסירים על

התנהגות טובה או לא טובה, אלא אך ורק להקל על צפיפות. מובן, שבמסגרת ההחלטה על

קיצור תקופת המאסר יש בחוק קביעה מפורשת - זה לא שרירותי - כמה זמן לפני תום

התקופה, על-פי תקופות המאסר השונות. זה מותנה בכך שהאסיר נכנס לקריטריונים של

אסורים שראויים להקלה בעונשם. זה תנאי הכרחי. אבל, המטרה היא לא להקל על האסיר

אלא להקל על תנאי המאסר על-ידי הורדת הצפיפות בבתי-הכלא.

שי הלפרט;

מה אחוז המשוחררים שחוזרים לבתי-הכלא?

שר המשטרה ר' מילוא;

נציב שירות בתי-הסוהר יתייחס לשאלה הזאת. זאת שאלה מעניינת.

י י לפידות;

זאת מטלה לא קלה לעקוב, לבדוק ולבקר אותם אנשים שקוצר להם זמן הכליאה. לכן

הוקצו לשירות בתי-הסוהר, עוד בשנת 1991 , משאבי כוח-אדם שמטפלים בזה וכלי-רכב אתם

נעים בכל רחבי הארץ, כדי לבדוק, לבקר ולעקוב במקומות העבודה ועם האנשים עצמם, כדי

לוודא שהחוק מתבצע כהלכה.

אזכיר את הענין של שיפור תנאי המגורים של האסירים. אתם בוודאי יודעים

שבתי-הסוהר במדינת-ישראל ממוקמים, ברובם, במבנים ישנים, שלא תוכננו ליעודם. על-כן

תנאי החזקתם ירודים. הצפיפות בבתי-הסוהר גדולה, ושטח המחיה הממוצע המוקצה לאסיר

מסתכם ב-2.6 מ"ר.
אי ויינשטיין
כולל שטח ציבורי, כולל חדר אוכל?

צ' ביטון;

כן. הכל ביחד.

י י הורביץ;

מה מקובל בעולם?

י י לפידות;

בגלל המחסור במקומות לא ניתן להקטין את תקן הכליאה של בתי-הסוהר. יחד עם זאת,

התחיל השב"ס להקדיש מאמצים הולכים וגדלים לשיפור תנאי המחיה של האסירים, כמו

הכנסת מקלחות ושירותים לתאי הכליאה, וכן לשפץ ולחדש את מערך תשתיות החשמל והמים,

לרבות מים חמים, ואת הביוב.

אנחנו עוברים חורף לא קל, בטמפרטורות נמוכות מאוד. במערך בתי-הסוהר, במתקנים

המיושנים, אין נזקים בבני-אדם כתוצאה מפגעי הטבע. זה הישג בפני עצמו, לעומת המערך

הפרובלמטי הקיים. מן הראוי להדגיש זאת.



צי ביטון;

אבל אין חימום.

י' לפידות!

נושא אחרון שאני מבקש להדגיש, זה שינוי סידור העבודה של הסוהרים בבתי-הטוהר.

בזה אסיים. בשנים האהרונות הושם דגש על שיפור תנאי עבודתם של הסוהרים על-ידי

שינוי סידור העבודה.

שר המשטרה ר' מילוא;

ניצב גבריאל נגל הוא הוותיק כאן שבין אנשי המשטרה וגם הבכיר בתפקידים, כראש

המטה שליד המפכ"ל. הוא ירחיב את הדיבור בנושא משטרה.

גי נגל;

אין לי הרבה מה להוסיף אחרי הסקירה של השר והמנכ"ל. אנחנו יכולים לציין

בסיפוק שבשנת העבודה 1992 נענינו למרבית הדרישות שלנו. קיבלנו אמצעים ומשאבים,

אולי כהמשך לשנת 1991, כדי שנוכל למלא את תפקידנו.

היעד הראשוני של משטרת ישראל לשנת 1992 הוא לשמור על בטחון הפנים בכל מחיר,

בכל הארץ, ובמיוחד בירושלים.

צ' ביטון;

ב"בטחון הפנים" הכוונה היא לנושא של הפגנות וכיו"ב?

גי נגל;

לא. בנושא של אנטי-טרור, בטחון.

נושא אחר. אנחנו עושים כל מאמץ כדי לינת לאוכלוסיית העולים החדשים את

חשירותים המתאימים. אנחנו רואים צורך לסייע ככל שביכולתנו לקליטת עולים חדשים.

כאן אנחנו מנסים לפעול בשני מישורים נפרדים; א. אנחנו מגייסים דוברי רוסית או

דוברי אמהרית במקומות בהם יש ריכוזי עולים כדי שיוכלו לתת שיורתים טובים ונכונים

לעולים חדשים שזקוקים לכך. זה במסגרת השירותים הרגילים שלנו. ב. אנחנו

במשא-ומתן עם משרד הקליטה ומשרד האוצר לקלוט 100 עולים חדשים במשטרת ישראל כתוספת

לשיאים המאושרים, במסגרת המימון שמשרד הקליטה מממן הסבת עולים במשך שנה. אנהנו

נסבסד את זה, מלבד שכר, מתקציבים שלנו.

צ' ביטון;

האם האוצר לא יעזור לכם, כפי שהוא עוזר למפעלים אחרים?

ג' נגל;

לא אמרתי שהוא לא יעזור. נכנסנו עכשיו לעבודת מטה בנושא זה, כי עלות של שוטר

היא היא כ-60-50 אלף שקל לשנה. משרד הקליטה מוכן ליגת 20 אלף שקל לשנה. 20

אלף שקל לא מספיק אפילו לשכר. בדקנו את נושא השכר. אנחנו צריכים כ-28 אלף שקל רק

לשכר. את זה אנחנו מבקשים ממשרד הקליטה. את שאר העלויות - מדים, אוכל, לימודים

וכו', נסבסד מהתקציבים של משטרת ישראל. התחייבנו שבמשך השנה נריץ אותם אצלנו

ונכין אותם להיות שוטרים. בתום השנה נקלוט אותם במסגרת השיאים המאושרים של משטרת

ישראל. כ-900 איש יוצאים ממשטרת ישראל בשנה, כתוצאה מסיום שירות, באופן רגיל או

מתוך רצון לעזוב. אנחנו נקלוט את העולים אצלנו. כך אנחנו יכולים לתרום לקליטת

העליה וכן להעלות את הרמה ולתת שירותים טובים מצד אנשים שהם דוברי שפת העולים.



למשטרת תנועה הארצית - משטרת התנועה לא מיועדת למנוע תאונות דרכים. משטרת

התנועה מיועדת לבלום את תאונות הדרכים ולאכוף את החוק ולייצג נוכחות בשטח. כפועל

יוצא מהדבר הזה יש גם ירידה בתאונות דרכים. אבל המשטרה היא לא הגורם היחידי

להורדת מספר תאונות הדרכים. זה קשור בתשתית, בדרכים. המתקנים התעבורתיים הם חלק

אינטגרלי במלחמה בתאונות הדרכים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

לא כל-כך הבנתי את ההבחנה בין למנוע תאונות דרכים לבין לבלום את תאונות

הדרכים.

שר המשטרה ר' מילוא;

הכוונה היא שהמשטרה איננה יכולה לחסל לחלוטין את תאונות הדרכים.

צ' ביטון;

המשטרה היא גורם מרתיע. זה הדבר היחידי שהיא יכולה לעשות. כבישים זה ענין של

מע"ץ. דברים אחרים - ענין של גופים אחרים.

ג' נגל;

אם אוטובוס מידרדר לתהום, המשטרה לא יכולה למנוע זאת.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אני לא יכול להסכים לכך באופן גורף. תלוי מה הסיבה להידרדרות. אם הסיבה היא

שהנהג נהג ברשלנות או איבד את הבלמים - - -

ג' נגל;

בשני המקרים אנחנו יכולים להיות גורם מרתיע על-ידי נוכחות בשטח, זה נכון. אבל

לא תמיד יש לנו שליטה על הדברים שנעשים. נכנסנו לניסוי. משרד התחבורה מלווה את

הניסוי של משטרת התנועה. רק בעוד חצי שנה נוכל לתת תוצאות ראשונות ולחקיש מכך

היקשים. כתוצאה מהפעלת משטרת התנועה אנחנו נמצאים הרבה בדרכים, כולל בימים אלה

כאשר מזג האוויר לא כל-כך נוח.

צ' ביטון;

האם אתה מוכן להרחיב את הדיבור על קציני השכונות, שהשר התייחס אליהם.

גי נגל;

קציני השכונות מוצבים בשכונות מסויימות.

צ' ביטון;

האם גם בשכונות מצוקה או רק באזורים בהם יש עולים?

ג' נגל;

היום יש לנו 75 קציני שכונות, בשכונות מצוקה ולא מצוקה, במקומות בהם יש צורך

בנוכחות משטרתית. יש בפרדס כץ, בשכונת התקווה ובקרית-נורדאו בנתניה. היכן שיש

בעיה של פשיעה.



קצין השכונה הוא למעשה עובד סוציאלי מטעם המשטרה, שעובד בשיתוף פעולה עם

הרשויויות המקומיות. הוא מחנך את הילדים, מפעיל את כולם. במקום שיש נקודת משטרה

הוא יושב בנקודת המשטרה. הוא בקשר מתמיד עם המנהיגים השכונתיים.

עי סולודר;

האם יש לו הכשרה מיוחדת?
ג' נגל
אנהנו מכשירים אותם למטרה זו.

היו"ר מ"ז פלדמן;

האם זה ניסוי חדש? כמה זמן זה פועל?

גי נגל;

בשנת 1981 ניסינו שוטר-קטע. מאהר ולא קיבלנו את המשאבים הנדרשים לארגון

שוטרי הקטע, שזה תוספת של 3,000 סיירים לסד"כ של משטרת ישראל, נסינו לחפש פתרון

יותר זול. אז מצאנו את הפתרון של קציני השכונות. נסינו זאת והפעלנו זאת. נציב

שירות בתי-הסוהר, שהיה מפקד מחוז תל-אביב במשטרה לפני כן, יוכל לינת אינפורמציה על

הנעשה בשטח. הצלחנו בשטח זה במקומות בהם יש צורך בזה. בסביון אין צורך לשים

קצין שכונות, אבל בשכונת התקווה או בכפר שלם - כן. שם יש אוכלוסיה שנזקקת לשירות

הזה.

יחד עם זה, אנחנו משקיעים מאמצים גדולים מאוד בלוחמה בסמים. בשנת 1991 משטרת

ישראל "הגדילה", ביזמתה, את הפשיעה בישראל כתוצאה מהפעילויות היזומות שלנו. תקפנו

את נושא הסמים. פתחנו 3,000 תיקים נוספים בתחום הסמים, חלקם בתחום הסחר בסמים

וחלקם בתחום השימוש בסכמים. אנחנו ממשיכים בפעילות הזאת ואנחנו מקווים שנוכל

להגיע להישגים. עובדה היא שכל שנה אנחנו תופסים ומחרימים כמות אדירה של סמים.

צ' ביטון;

נגה בתחום המניעה?

ג' נגל;

בשנת 1991 תפסנו כמות ניכרת של הירואין, וכן פעלנו בנושא החשיש. ב-1992

אנחנו מתחילים לכסות גיזרה נוספת בנושא הסמים, הגיזרה הדרומית, לאחר שהתארגנו

בשנת 1991 והקמנו את המחוז הירושלמי, והפרדנו אותו למן המחוז הדרומי. במחוז

הדרומי שמנו את הדגש בשנתיים אלה על הקמת סדר-הכוחות.

היו"ר מ"ז פלדמן;

זה למעלה משנה שהפעלתם הפרדה בין מחוז הדרום למחוז ירושלים. מה זה הביא?

גי נגל;

קודם-כל זה הביא לכך שיש פיקוד יעודי למשטרה למחוז ירושלים. היום מוקדשת

תשומת-לב ייחודית לירושלים, ובמקביל לא מזניחים את הנושאים שבמחוז הדרומי.

כתוצאה מהקמת שני המחוזות האלה כיום יש אבא גם לקטע הדרומי של הגיזרה וגם לקטע

הירושלים. בשנה האחרונה הדברים בירושלים התנהלו בסדר גמור ולא היו אירועים

חריגים.



במקביל איתרנו את הבעיות במחוז הדרומי. אנהנו בשלבי הקמה של תהנה משטרה

למיגזר הבדואי, בתל-שוקת. זה כרגע בשלבי הקמה.

ע' סולודר;

האם יש שוטרים מן המגזר הבדואי?

גגי נגל;

אנהנו קולטים שוטרים ללא הבדלי דת, מיו והשקפה. אנהנו גם מעוניינים בזה, כי

הם יודעים את השפה והמנהגים. במהוז הדרומי יש במשטרה הרבה בדואים, אלה שסיימו את

הצבא.

בגיזרה הדרומית לא היו בעיות עם השטפונות.

היו"ר מ"ז פלדמן;

שמעתי פעם בהדשות, שבעת הסערה עפו אוהלים ובדואים סבלו.

גי נגל;

אני לא יכול לתת פרטים מדוייקים בענין זה. במהוז הצפוני המשטרה היינה במצב

הכן ועבדה 24 שעות ביממה. היא סייעה לכל הנזקקים לכך.
היו"ר מ"ז פלדמן
האם אהרי שנה אתה יכול לסכם ולומר שההפרדה אכן הוכיחה את עצמה?

גי נגל;

בההלט.

היו"ר מ"ז פלדמן;

האם יש שיפורים בביצועים גם בירושלים וגם במהוז הדרום?

ג' נגל;

אמת.

יש לנו תהנה הדשה במהוז הדרומי, תהנת נתיבות. היא כבר פעילה. מעבר לכך, אנהנו

כרגע בשלבי הקמה של יהידת סמים במהוז הדרומי. בגיזרה הצפונית הבעיה המרכזית.

בינתיים התברר שיש בעיה של מעבר דו-סטרי בין ירדן לבין מצרים, דרך השטהים שלנו.

מעורבים בכך גם תושבים ישראלים. אנהנו עכשיו בשלב של הקמת יהידת סמים, שתפקידה

לתפוס את המבריהים ובעיקר את הספקים. אנהנו שמים יותר ויותר דגש על הספקים ולא

על המשתמשים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

תודה. נשמע עכשיו את נציב שירות בתי-הסוהר, גבריאל עמיר.



גי עמיר;

היעדים העיקריים של שירות בתי-הסוהר הם: פיתוח והרחבה של מערך הכליאה. במלים
אחרות
מקומות נוספים בבתי-סוהר. אנחנו עוסקים בשני תחומים: 1. הרחבה ופיתוח

על בסיס התשתית הקיימת, זאת-אומרת, תוספת חדרים, תוספת מקומות, כלומר הרחבת

הקיים. זה נותן היקף של כ-200 מקומות בשנה. 2. בניית בית-סוהר חדש. יושנה התחילו

כבר לעבוד בשטח. אני מקווה שב-1994 יהיה בית-סוהר חדש.
היו"ר מ"ז פלדמן
האם ההיצע מדביק את הביקוש?
גי עמיר
לא. אנחנו נמצאים בפיגור של כ-600 מקומות, בהערכה גסה, לשנה. כרגע יש פיגור

של כ-1,000 מקומות. בית-הסוהר החדש יהיה מוכן בשנת 1994 ויתן תוספת של 500

מקומות.
היו"ר מ"ז פלדמן
האם זה מתוכנן עם מקלחת לכל אסיר?
צ' ביטון
קודם שתהיה מיטה לכל אסיר. אין מיטה לכל אסיר, אתה רוצה שתהיה מקלחת לכל

אסיר.
גי עמיר
יש מיטה לכל אסיר. אם יהיה צורך בשתי מיטות חלכל אסיר, אנחנו מסוגלים לספק.

בבתי-הסוהר החדשים מכניסים את כל השירותים הדרושים ברמה טובה מאוד.

היעד השני זה שיפוץ וחידוש המראה של בתי-הסוהר. זה כולל שיפוץ וחידוש

בתי-הסוהר הקיימים. אנחנו לוקחים תאים, מגלחים אותם לגמרי ומחדשים אותם.
היו"ר מ"ז פלדמן
אל תעשו אותם יותי מדי אטרקטיביים.
עי סולודר
תעשו אותם אנושיים.
ג י עמיר
אנחנו עושים אותם אנושיים. אתם מוזמנים לבוא לראות.
צ' ביטון
תזמין את חברי הוועדה. אני לפחות אשמח לבוא לבקר שם. זה מקום שהייתי בו כמה

חודשים ואשמח לבוא לבוא לבקר שם. אני חושב שאני היחידי שקיבלתי עונש מאסר של שנה

וחצי על ההשתתפות בהפגנה בלתי חוקית.



ג' עמיר;

אנחנו מחדשים את התאים ומשפרים את התנאים הקיימים. אנחנו משתדלים לעשות זאת

עם חומרים ועם כלים מהטובים ביותר שיש, וגם עם כלים שיאפשרו לשמור על רמת האחזקה

והטיפול במתקנים באופן שזה ייראה.
היו"ר מ"ז פלדמן
מה קורה עם מערכת השמירה, למנוע בריחות?

ג' עמיר;

לא היו בריחות, בתקופה האחרונה, מבתי-הסוהר ואני מקווה שגם לא יהיו. אנחנו

שומרים.

אנחנו עוסקים גם בתשתיות הבסיסיות של שירות בתי-הסוהר, שהן עתיקות ורעועות

מאוד. מחדשים אותן עד-כדי עשייה מחדש.

היעד השלישי שלנו הוא מלחמה בנגע הסמים. בעבר נעשתה עבודה רבה בשירות

בתי-הסוהר כדי להליום בנגע הסמים. העבודה העיקרית היא בתחום הגמילה. זה נעשה

בתחומים מוגדרים בבתי-הסוהר. בשנה הקרובה נרחיב את הפעילות, עד-כדי-כך שכל שירות

בתי-הסוהר ישתלב בעבודה של המלחמה בסמים ועד-כמה שאפשר - של גמילה.

חיו"ר מ"ז פלדמן;

נגה אתם עושים מבחינה חינוכית, למניעת הידרדרות האסיר בגלל האווירה

בבתי-הסוהר?

צ' ביטון;

האם בית-הסוהר זה מוסד חינוכי?

היו"ר מייז פלדמן;

בוודאי. שמענו כל השנים שבית-הסוהר זה גורם מחנך שלילי ביותר.

גי עמיר;

לפי הנסיון שנצבר בתקופה האחרונה וגם בעבר, יש הגזמה בענין זה, אבל יש בזה

משהו. שירות בתי הסוהר מנסה לעשות כמה פעולות בתחום זה: קודם-כל, להפריד בין

משתמש בסמים לבין מי שאינו משתמש בסמים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אני לא מתכוון דווקא לשימוש בסמים. שלא יחנכו שם באווירה של פשיעה והידרדרות

מבחי נח מוסרית.

צ' ביטון;

הלוואי ויגיעו למצב שיהיה אפשר להפריד בין משתמשים בסמים לבין כאלה שאינם

משתמשים בסמים. מי שנכנס לבית-סוהר כלא משתמש בסמים ויוצא כמשתמש בסמים - זה

האסון הגדול.



היו"ר מ"ז פלדמן;

זה אחד האסונות.

צ' ביטון;

זה האסון הגדול ביותר. מפה מתהילה הפשיעה. אדם שלא היה פושע ונכנס

לבית-סוהר בגלל הוב, בגלל עבירה של תאונת דרכים, והוא מתחיל להשתמש בסמים - זה

אסון לו ולמשפהתו.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אין ויכוה על כך. אני רק אומר שיש עוד היבטים, לא רק סמים.

ג י עמיר;

הבעיה לא פשוטה. אם מדברים על סמים, לא כל משתמשי הסמים מודים בכך.

לאו-דווקא כולם נשפטו על סמים. יש גם סוהרי סמים שמגיעים לבית-הסוהר. הם

בדרך-כלל נקיים מסמים ואינם מופרדים, והם ממשיכים לסחור בתוך בית הסוהר. יש הרבה

בעיות וקשיים. זה ענין שאנחנו מתמודדים אתו ועושים כמיטב יכולתנו.

מעבר לכך יש הגזמה בכמויות ובמספרים. אנשים שהם בריאים ובסדר לא משתכנעים

כל-כך מהר כאשר הם יושבים בבית-הסוהר.

צי ביטון;

כמה סמים תפסת בשנה האחרונה בבית-הסוהר?
היו"ר מ"ז פלדמן
אל תשיב לו. צריך לשאול בצורה מסודרת ולא בצורה פרטיזנית. חבר-הכנסת צ'רלי

ביטון, אתה רשום לרשות הדיבור.

ג' עמיר;

היעד הבא שאנחנו עוסקים בו זה ענין של תעסוקה ושיקום אסירים. זה קשור בעבודה

סוציאלית, בטיפול באסירים, בהכשרה מקצועית וכן בעבודה ותעסוקה לאסירים. אנחנו

מנהלים מספר בתי מלאכה ומפעלים שהם בבעלות שלנו, מפעלים של שלירות בתי-הסוהר, וכן

מפעלים של יזמים פרטיים, שפתחו מפעלים ומעסיקים בהם אסירים. אנהנו מקנים

לאסירים הכשרה מקצועית ולימוד מקצוע כדי שיהיה להם עיסוק לאחר שחרורם מבית-הסוהר,

וכן עוסקים בטיפול ושיקום של אסירים בתהומים רבים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

עכשיו תשלים דברים בנושא של קציני השכונות. מר נגל אמר שתוסיף דברים בתחום

זה על-סמך נסיונך.

גי עמיר;

קציני השכונות זה אחד הביטויים היפים ביותר של עזרת המשטרה לציבור. קצין

שכונה משמש בשכונה כחוליית תיווך. האזרה יכול לפנות דרכו לכל המוסדות הציבוריים,

מוסדות שבדרך-כלל אין לו מגע אתם והוא גם לא יודע עליהם. אותו שוטר עוסק גם

בעיסוקים חברתיים שבדרך-כלל המשטרה לא מטפלת בהם. בעקבות האמון שרוחשים לו

האזרהים - ואת האמון הזה הוא צריך לרכוש - הם פונים אליו. כך הוא משמש כתובת לכל

הבעיות שיש בשכונות מצוקה. הוא עוסק בתחומים רבים בשכונה. זה אחד הכלים היעילים

למשטרה והעוזרים לחברה.



גי נגל;

משטרת ישראל, בהנחיית שר המשטרה ועל-פי המדיניות של השר, הכינה הצעה

לתכנית-אב שנתית לשנות התשעים. שם התכנית: מופת אלפיים. מתהילים לממש אותה

במסגרת שנת 1992. אחד המרכיבים של התכנית הזאת הוא: המשטרה עם הפנים לאזרה.

אנהנו לא רוצים להיות משטרה הזקה אלא משטרה ידידה. בהתהשב בעובדה שהתשתית הפיסית

של המדינה גדלה מדי שנה ב-5% - האוכלוסיה גדלה מדי שנה. הגידול הטבעי היה 3%. עם

העלייה זה עבר לגידול של 5% לשנה. אנהנו לא יכולים להיות אדישים ולא לתת את כל

השירותים הדרושים.

כדי שנוכל לתת את השירותים הדרושים אנהנו מבקשים שיגדילו את משאבי המשטרה כל

שנה בהתאם לגידול בתשתית הפיסית. אנהנו נותנים שירותים הברתי ים, בדיוק כמו

בתי-הולים וכמו בתי--ספר. אנהנו הייבים לתת לכל ריכוז אוכלוסיה שירותים

משטרתיים.

אתם מאשרים לנו כל שנה תקציב. אנהנו מבקשים שתיקהו בחשבון שמשטרת-ישראל

זקוקה בכל שנה לתוספת של 2.5%-3 מהתקציב, דהיינו תוספת צנועה של כ-300 שיאי

כוח-אדם וכ-50-40 כלי רכב, ועוד קצת כסף בשביל כל-מיני הידושים טכנולוגיים,

על-מנת שהמשטרה תוכל לתת את השירותים שראויים במדי נת-ישראל.

בהקשר לזה אתן דוגמא אהת. כבר השנה אנהנו מכניסים שיטת עבודה הדשה במשטרה.

אנהנו מפסיקים את ה"טרטור" של האזרה כתוצאה מהתפרצויות. את השיטה ההדשה אנהנו

מנסים בכל הארץ. דרך אגב יהיו יהידות סיור והשוטרים יטפלו ישירות אצל האזרה

בבית, בכל הבעיות, ולא ידרשו מן האזרה לבוא גם לתהנת המשטרה ולתת עדויות. דהיינו,

אם יש התפרצות בבית, השוטר יבדוק הכל, הוא יבוא לאותו בית, יגבה את העדויות וגם

יתן את האישורים המתאימים שדרוש לתת לאזרה כדי להסוך מזמנו.

זה צעד ראשון במסגרת "הפנים לאזרה" וכדי לייעל את עבודת המשטרה ולהקל על

האזרה ככל האפשר.
חיו"ר מ"ז פלדמן
מר גלעד ניר, בבקשה. לא הבנתי היטב את קריאת הביניים שלך בעת שדיבר המנכ"ל

בענין מג"ב.
ג' ניר
אגע בשלושה נושאים בקצרה. יש כאן אי-בהירות. לא אפתה בפני הוועדה ויכוח שקיים

בין המשרדים.

נקודה ראשונה, נושא השכר. הנושא הזה עולה מדי שנה. אין פער בין השכר במשטרה

לבין השכר בצה"ל. בעקבות ההלטת הממשלה הושוו תנאי השכר ונקבעו שיטות ההצמדה.

כאשר יש עדכון של שכר צה"ל, אנהנו מעדכנים את השכר במשטרה, לפעמים אף מעבר

למתהייב, כי לא כל המקצועות במשטרה זהים למקצועות שקיימים בצבא. אנהנו עושים

כל-מיני התאמות על-מנת לפתור בעיות בנושא משטרה ובנושא של אוכלוסיות י יהודיות -

אם כאלה שמשרתים בשטחים, ואם מקצועות שקיימים רק במשטרה, כמו הבלה.

באשר לתנאי השירות ששופרו בצבא - אנהנו מעלים נושא זה גם בעת הדיונים בממשלה

וגם בעת הדיונים בכנסת. זה אהד הסעיפים שצריך לצמצם. יש לציין שכל התוספות שניתנו

במסגרות אלה ניתנו מתוך תקציב הבטחון. כאשר המשטרה אומרת שהיא רוצה להשוות גם את

תנאי השירות, שאינם כלולים בההלטת הממשלה על תנאי השכר, היא לא אומרת שהיא רוצה

לעשות זאת מתקציב המשטרה אלא היא מבקשת תקציב נוסף. רוצים השוואה אבל שתקציב

המדינה יוסיף את הסכומים.



היו"ר מ"ז פלדמן;

תבהיר את הנקודה הזאת. איך יכול משרד הבטחון להקצות כספים לנושא זה מתוך

תקציבו, ולמה משרד המשטרה - לא? האם ניתן להבין מכך שלוקחים ממשרד הבטהון כסף

שבעיקרו הוקצה לנושאים אהרים, נאמר לרכש בטחוני - ומצמצמים שם - ומעבירים לסעיף

הזה? והיות ולמשטרה אין סעיף של רכש בטהוני, שניתן לצמצם בו, לכן אין לה כסף שהיא

יכולה להפנות לסעיף זה.

גי ניר;

משרד הבטהון הוא המשרד היהידי שתקציבו בנוי כתקציב מסגרת וההלוקה הפנימית,

הקצאת המשאבים הפנימית, נעשית בעיקר על-פי עבודה שנעשית על-ידי המטה הכללי,

בהנהיית שר הבטחון. בתוך תקציב המשטרה יש סכומים ניכרים לרכש. זה תקציב פהות גמיש

מתקציב הבטהון, אבל עדיין כאשר משרד הבטחון מחליט לקדם נושא של שכר על-חשבון

נושאים אהרים, הוא עושה זאת מתוך המסגרת הקיימת ולא בא בתביעה לתוספת תקציב. גם

כך יש לנו ערעור אם משרד הבטהון יכול לעשות כל מה שהוא רוצה בתקציבי השכר ולתת את

כל התוספות האלה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

איך אתה יכול לומר שמשרד הבטהון מממן זאת מתוך מסגרת התקציב, ואיורי כן הוא לא

בא בתביעה להגדיל את התקציב, כאשר כולנו עדים להגדלה אסטרונומית של תקציב הבטחון,

במיוחד התקציב של השנה הזאת.
גי ניר
אני לא רוצה לפתוח היום את הויכוה על תקציב הבטחון. אלה בדיוק הטיעונים

שאנחנו מעלים בויכוח על תקציב הבטהון. אני רק אומר שהתוספות שניתנו בעבר בנושא של

תנאי שירות, שאינם נכללים בההלטת הממשלה על השוואת תנאי שכר, ניתנו מתוך המסגרות

שהיו בתוך תקציב הבטחון. היום אנחנו פועלים לצמצום המסגרות האלה ולהקטנת ההטבות

האלה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

כל עוד אינם לא עושים זאת, אין סבירות שתהיה אפליה ושלא תהיה אחידות בתנאי

השירות לכוחות הבטחון של המשטרה בהשוואה לכוחות הבטחון במסגרת של צה"ל.

גי ניר;

יש סבירות לאי-ההתאמה הזאת, כמו שגם שאר עובדי מדינת-ישראל לא מושווים בתנאי

השירות שלהם, לא בתנאי הושכר שלהם ולא בתנאי הפרישה שלהם - לא לעובדי המשטרה ולא

לעובדי הצבא. יש דירוג קיים. יש מי שהולק על ענין השוואת תנאי הקבע, ונושא זה

נמצא במגעים בין שני המשרדים. הלכנו כברת-דרך גם בשנת 1991 וגם בשנת 1992.

נושא אחר. נאמר פה דבר שמפריע לי, שיש תכנית לשנת אלפיים, שכבר התגבשה, ואת

השלב הראשון מפעילים בשנת 1992, למרות שלא נגמרו האישורים, ומבקשים מהוועדה

הקצאות כאלה ואחרות למטרה זו.

גי נגל;

לא ביקשתי שום הקצאה. אני חייב לתקן את הדבר.



ג' ניר;

נושא אחר, שהתייחסתי אליו בהערת ביניים. השטח של מחנה אלנבי פונה בעקבות

הסכם בין ממשלת ישראל לשגרירות ארצות-הברית, שיעמידו לרשות שגרירות ארה"ב, לבניית

השגרירות, את וקשטה של מהנה אלנבי. ניהלנו משא-ומתן, הגענו להסכמה עם משרד המשטרה

ועם המשטרה, על הקמת מהנה מג"ב. ניתנה לכך תוספת תקציב מלאה שאינה קשורה כלל

בפינוי השטה. המקורות לכך הם מקורות תקציביים.
י' לפידות
זה מה שאמרתי.

היו"ר מ"ז פלדמן;

האם השטח שם לא יימכר?

גי ניר;

השטח לא יימכר. הוא ניתן לממשלת ארצות-הברית. הוא לא הוצא כלל למכירה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

האם אנהנו נותנים עכשיו מענק לארצות-הברית?

גי ניר;

לא. אנחנו מעמידים לרשותה את השטח.

י י לפידות;

אם הם מעבירים השנה את השגרירות לירושלים, ניתן להם את זה חינם.

היו"ר מ"ז פלדמן;

רשות הדיבור לחברי הוועדה.

ש' הלפרט;

אדוני היושב-ראש, הרבה פעמים נוצר רושם שהמשטרה איבדה את השליטה בנושא של

בטהון פנים. זאת לא רק בעזה ובשטהים אלא אפילו בירושלים ובמזרח-ירושלים. כמעט לא

עובר שבוע בלי פיגועים, בלי דקירות סכינים. אנשים כבר מפחדים לנוע במזרח

ירושלים, מפחדים להגיע להר-הזיתים ללא ליווי משטרתי. מפחדים כמעט להגיע לכותל

המערבי.

מה עושה המשטרה כדי שיהודים יוכלו להסתובב לפחות במזרח ירושלים, כבר איני

מדבר על השטחים? כמעט לא רואים יהודי במזרח ירושלים. זאת עובדה.

נושא שני. לצערי הרב, יש מדיניות סלקטיבית מאוד במשטרה בנושא של אכיפת

חוקים. יש חוקים שהמשטרה מהליטה לאכוף אותם, בתחומים חשובים מאוד, כמו למשל,

המלחמה נגד נגע הסמים, שאני מעריך מאוד, זה דבר חיוני, בתהום זה המשטרה מצליחה

מאוד; זה רק מוכיח שכאשר המשטרה מחליטה לאכוף את החוק בתחום מסויים, היא מצליחה

בכך. ויש תחומים אחרים בהם המשטרה לא רק לא עושה כלום כדי לאכוף את החוקים אלא

אף מעלימה עין. אתן דוגמא.



יש, למשל, חוק לאיסור הפלות במדינת-ישראל. רופא שמבצע הפלת באופן פרטי, או

בבית-חולים לא מטעמי בריאות אלא מטעמים סוציאליים או מטעמי נוחות, דינו

שלוש שנות מאסר. ידוע שמדי שנה מבצעים במדינת-ישראל עשרות אלפי הפלות בלתי

חוקיות. אף רופא לא מועמד למשפט בנושא זה. איך אפשר להסביר את הדבר אם לא

בהעלמת-עין מכוונת? אני אישית התלוננתי על רופא מסויים לפני שש-שבע שנים, שביצע

הפלה וגרם פגיעה פיסית לאשה. היא פנתה אלי ואני פניתי למשטרה. ביקשתי לחקור את

הנושא. עד לרגע זה לא קיבלתי תשובה. האם קשה לאכוף את החוק הזה? ניסיתי, כספורט,

להתקשר לבתי-חולים פרטיים, ואמרתי שאני מבקש אינפורמציה בקשר לביצוע הפלה, כי

אשתי רוצה לצאת לטיול בחוץ-לארץ וההריון לא מסתדר לנו. מנהל בית-החולים אמר:

תיכנסו למרפאה ו נסדיר את הענין.

המשטרה מעלימה עין בתחום כל-כך חשוב ולא עושה דבר. עובדה היא שאף רופא לא

הועמד למשפט. איך אפשר להסביר את העובדה שבמשך 15 שנות קיומו של החוק אף רופא

לא הועמד לדין? אני אישית התלוננתי למשטרה על רופאים מסויימים.

נושא אחר. אמר כאן נציב שירות בתי-הסוהר שעיקר המאמץ מכוון לפיתוח והרחבה של

מערך הכליאה. זה חשוב מאוד. גם אם אדם עבר עבירה, חייבים לתת לו תנאים אנושיים

מינימליים. יחד עם זאת, שאלתי את נציב בתי-הסוהר מה מספר הרצידיוויסטים, האנשים

שחוזרים לבתי-הסוהר אחרי שכבר ריצו עונשי מאסר. הוא אמר שהשיעור הוא 60%-65%. זה

מספר מדהים. שאלתי אותו מה התקציב שעומד לרשות הרשות לשיקום האסיר איורי שהוא

משתחרר. הוא אמר שזה לא שייך למשרד המשטרה אלא למשרד העבודה והרווחה, אבל התקציב

למטרה זו הוא אפסי. גם אם המשטרה לא מופקדת ישירות על התחום הזה, מחובתה של

המשטרה ומחובתו של שר המשטרה לדאוג לכך שהתקציב לשיקום האסיר יהיה הרבה יותר גדול

והרבה יותר משמעותי, כדי שיהיה ניתן לשקם את האסירים המשתחררים מבחינת תעסוקה,

מבחינת דיור, כדי שלא יצטרכו לחזור לסורם. שר המשטרה צריך להתייחס לענין זה.

שר המשטרה ר' מילוא;

בנושאים שנוגעים לצדדים של פעולות אופרטיביות של המשטרה ולא עניינים

תקציביים, אבקש להשאיר את הנושא לדיון שיתקיים ביחד עם המפכ"ל. למשל, ענין

ההפלות עדיף להעלות בנוכחות המפכ"ל.
א' ויינשטיין
בנסיבות הקיימות אני מרגיש שהמשטרה פועלת ביעילות והיא ראויה לציון על-כך. יש

בעיות של אינתיפאדה, תקציבים מועטים. כאזרח ירושלמי קראתי על בטחון הפנים שהתחזק

בירושלים. אני חש אותו באופן מעשי. אני מרגיש שירושלמים מתחילים להגיע לעיר

העתיקה. זה לא היה לפני שנה ושנתיים. אז נפסקו טיולים לעיר העתיקה והיום הם

מתחדשים. זאת נקודה חשובה מאוד.

אומר משהו בנושא תקציבי כללי. אני חושב שהאזרח לא מקבל שירות כמו בעבר.

הוטל על המשטרה נושא בטחון הפנים. זאת משימה ראשונה במעלה. האזרחים פונים

בעניינים שאינם בטחון פנים, עניינים שהמשטרה צריכה לטפל בהם, עניינים שבינו

לבינה, עניינים שהמשטרה מטפלת בהם בכל המדינות, והמשטרה אינה מטפלת בהם כבעבר.

אני מבין שזה בגלל אילוצים תקציביים. כאשר באים לשוטר הוא אומר: אני מצטער, יש

לנו משימות יותר חשובות.

הנושא של בטחון הפנים יעסיק אותנו מספר שנים. הלוואי ולא. אילו לא הייתי

חושש מהשלכות שליליות הייתי מציע להקים משטרת בטחון-פנים, שתעסוק רק בענייני

בטחון פנים. אני מציע בכל-זאת לרושוב על הפרדה תקציבית, כדי שתהיה בפנינו תמונה

מה הולך לבטחון פנים ומה לשירות האזרח. כמה אנחנו מוציאים על מניעת הפגנות ועל

מניעות אחרות, ביחידות הללו. אני יודע שיש מעמס כללי. אנחנו צריכים להחליט מה

מקציבים לבטחון פנים ומה לשירות האזרח. זאת נקודה חשובה מאוד בעיני.



נקודה שניה. התלבטנו בשאלה שאנשים מובאים על-ידי מס הכנסה בפני שופט, ומרגע

שמובאים בפני שופט מתפרסמים ההשדות שקיימים כלפיהם על-ידי מס-הכנסה. במקרים רבים

אנשים יוצאים בסופו של דבר ללא כתב אישום. מה עשינו? הכנסת קיבלה חוק שנתן סמכות

למס-הכנסה לשלול דרכונו של אדם אם הוא מסכים שלא להופיע בפני שופט. מרגע שאנחנו

נותנים למס-הכנסה אפשרות לשלול דרכונו, בהסכמתו של הנישום, הדבר לא מתפרסם, מפני

שהוא לא מובא בפני שופט. אנהנו נותנים למס הכנסה אפשרות להקור אותו. באיזו מידה

ניתן ליצור מיכאניסם במשטרה, שכאשר עוצרים אדם, במקום להביאו לפני שופט - וכך

הדבר כבר מתפרסם - תהיה סמכות למשטרה לחקור, בהסכמת האדם - אם על-ידי הפקדת דרכון

או ערבות, בלי להביא לפני שופט. זה ענין עדין מאוד. צריך לעזור למשטרה, ככל

הניתן, למלא את חובתה, לעצור, ולעשות את החקירה, ומצד שני למנוע את הפרסום.

מניעת הפרסום תהיה על-ידי אי-הבאה לשופט ועל-ידי מיכאניסם כלשהו. אולי תציאו

לכנסת הצעת-הוק בענין זה, אם אתם הושבים שהדבר ראוי.

לענין השוטרים הרוסים שאתם מגייסים, אינני בטוה שכל-כך טוב לקחת שוטרים

מהעליה הרוסית שיהיו בקהילה הרוסית. אנחנו יודעים באיזו אווירה חיו הרוסים

מבחינת הציונות והזיקה לארץ. הם עוד לא יודעים מה זה ציונות ומהי החברה היהודית.

כדאי לבדוק את הענין עם הסוציולוגים והפסיכולוגים למיניהם. זה יכול להביא

להתהדקות קהילה בתוכה, בלי שתפרוץ לחברה הישראלית. הייתי מעדיף שוטרים דוברי

רוסית מקרב העליה שהגיעה בשנת 1973. שכבר התערו בארץ ויודעים מה קורה כאן, מאשר

מקרה העולים החדשים.

י י הורביץ;

אני לא נוהג לדבר בעת דיון על כל משרד. היה לי ענין מיוחד להשתתף בדיון הזה

על משרד המשטרה. משרד המשטרה ממלא תפקיד בתקופה בעייתית וקשה והוא ממלא אותו

בהצלחה רבה, אפשר לשבח על כך את המשרד ואת השר. אני עושה זאת בלב שלם, בלי שום

הסתייגות.

יש אצלנו, כמובן, נטייה לבקר. אני לא חס במלים ובשבטים קשים את אלה שראויים

לביקורת. בכנסת יש אנשים שיש להם תענוג לפגוע במי שאפשר, ולפגוע במוניטין, אפילו

שהמוניטין הזה יקר לנו מאוד. המוניטין של המשטרה יקר. לשאת משא כל-כך כבד בשעה

כל-כך בעייתית ולא לשבח כל יום, זה פשוט לא הוגן.

אתה פותח את הרדיו היום, אתמול ושלשום, ושומע טענות אל חברת החשמל ואל

המשטרה. יום ולילה, בגשם ובקור הזה, אנשים נמצאים בחוץ, עם כל הבעיות. צריך

להגיד גם מלה טובה. אתה בכל זאת יושב בבית מוסק. אנשי חברת החשמל תלויים על

העמודים, עם כל הבעיות. יש שוב ביקורת ושוב ביקורת. אפשר לחשוב שהמשטרה יכולה

לשנות את תנאי מזג האוויר. במקום לומר דברי שבח, השתתפות והערכה, כל היום ביקורת,

כאילו מישהו אשם שקרה דבר כזה.

יום אחד, כאשר מישהו יהיה אובייקטיבי לגמרי והזמן יעבור, תהיינה טענות אל

הפרקליטות ואל משרד המשפטים על-כך שהאינתיפאדה הגיעה למה שהגיעה. אבל לא יוכלו

להפנות טענות אלה לא לחיילים ולא לשוטרים. זה לא בידי שר המשטרה ואפילו לא בידי

שר הבטחון. אולי כן, אבל זאת בעיקר שאלה של מדיניות. חורה לי מאוד מה שקורה

בשטחים. עכשיו נזכרו להגיד שהחיילים יכולים להגן על עצמם. אבל זה לא נוגע למשטרה

ולא לשוטרים, אלא לשר המשטרה כשר המשטרה. יש שרים שהם טובים מאוד במשרד ופחות

בממשלה. יש שרים שהם טובים מאוד בממשלה וגרועים מאוד במשרד. כאן נתמזל מזלנו,

והשר רוני מילוא טוב מאוד גם במשרד וגם בממשלה. יש מקום לבקש ממנו לטפל בכך

בממשלה. אם יש מקום לטענות זה על המדיניות, פחות למשטרה ולכוחות הבטחון.

המדיניות היא מגבוה. זה נוגע למשרד המשפטים ולפרקליטות.

זה החלק החיובי של דברי. אמרתי זאת בלב שלם ובלי כל הסתייגות.



לעומת זאת, יש לי דברי ביקורת קשים על העובדה שמהמשטרה דולף מידע במתכוון,

או שהוא מסתנן בדרכים מבוקרות או לא מבוקרות. זה דבר חמור ביותר. ומדובר בנקודות

רגישות ביותר. לא מדובר ברצון לתפוס עבריין, ואם ידליפו מידע כזה וכזה זה יעזור

לתפוס אותו. דברים דולפים מן המשטרה בלי הרף ובלי סיבה. יש גבול לכל דבר.

אני ממורמר על-כך שלא מוצאים את המדליפים. כאשר היו הדלפות מן הממשלה, מר
בגין היה אומר
אני לא פונה לשב"כ, לא בא בחשבון שאני אבדוק שרים. אבל זה מגיע עד
קצינים וחיילים. אומרים
שאני אבדוק קצינים? זה לא יפה. אבל, זה לא יכול להיות,

כי קודם-כך, זה לא הוגן. כמו כן, זה פוגע במוניטין שלכם. השר דרעי נפגע. שופכים

את דמו. אבל אני לא מדבר רק על הרב דרעי אלא בכלל. זה פוגע במוניטין שלכם.

השר רוני מילוא, במקומך הייתי הופך את העולם ומגלה את המדליפים.
א' ויינשטיין
זה לא ניתן. אני אומר לך זאת כעתונאי במשך עשרים שנה, זה לא ניתן.
י י הורביץ
אפשר, ועוד איך אפשר. אם מישהו היה נותן מכה על השולחן הוא היה גומר עם זה.

יש לי הרגשה שהגישה של בגין היא השלטת. הוא שאל: אשלה אנשים לשב"כ, אחקור? אין

ברירה. אינם הורגים את עצמכם. מביטים עליכם כעל קבוצה נקמנית שיש לה חשבון, בין

אם זה נכון או לא נכון. יאשימו את הרב דרעי, ירשיעו אותו, בבקשה. עד אז יש הרגשה

שהמצב נורא. אני חס על המוניטין של המשטרה ואני רוצה בטובתה. אני חושב שהיא

ממלאת את תפקידה כהלכה, בסופו של דבר. אבל, תעשו מאמץ כדי לא לקלקל.
היו "ר מ"ז פלדמן
אני רוצה להצטרף, בכל לבי, להלק הראשון של דברי חבר-הכנסת יגאל הורביץ -

הערכה, הוקרה ושבח למשטרה בתקופה הקשה הזאת. יש עבודה קשה ביותר. כוחות הבטחון

עומדים בחזית, באש הראשונה. בשנים האחרונות אולי יותר מצה"ל. העבודה הזאת ראויה

למלוא ההוקרה והתודה, מאתנו ומכל העם.

אני רוצה להוסיף עוד משהו, לא רק להביע הוקרה במלים. בשנים האחרונות יש

למשטרה עבודה קשה במסגרת הטיפול באינתיפאדה, נוסף לשאר הפעילויות. רצוי שלא תהיה

אווירה של אפליה וקיפוח וצריכה להיות השוואת הזכויות ותנאי וקשירות של אנשי המשטרה

לכוחות הבטחון. אבקש ממר גלעד ניר לפעול ככל האפשר כדי לקדם את הנושא. הם עושים

עבודה קשה מאוד, ביום ובלילה, בחום ובכפור. צריך להתחשב בזה. לא צריכה להיות

במשטרה הרגשה שהם מופלים לרעה. אני יודע מקרוב עד-כמה ההרגשה הזאת לא נעימה.

בשורה משמחת. יש עכשיו גיוס של עולים חדשים למשטרה. במשך שנים רבות שמענו

שרמת השוטרים תלויה ברמת המתגייסים. מעכשיו מגייסים אנשים ברמה משובחת. זה יכול

להרים את הרמה האנושית הכללית במשטרה.

אדוני השר, אני יודע שמוטלות עליכם משימות רבות, בבטחון פנים, אינתיפאדה, וכן

יש עידן של ריבוי פשעים חמורים, שוד מזויין ורצה. מובן שאתם חייבים לקבוע

עדיפויות. יש סוגי פשיעה שקשה לכם להפנות כוחות למלחמה בהם. בכל-זאת, בהתחשב

בזהותנו כעם היהודי ששימש סמל ודוגמא במשך כל הדורות מבחינת הנורמות שלו והרמות

המוסריות שלו, אני מבקש שתתנו את הדעת להקצות בכל-זאת כוחות ותשומת-לב למלחמה נגד

עבירות בתחום המוסר. רק לפני שבוע פנו אלי בטענה שבאמצע תל-אביב, בלב תל-אביב

ממש, יש תופעה של פריצות וסרסרסות ממש בריש גלי. זה מהווה מטרד לעוברים ושבים.

פניתי למפקד המחוז בענין זה. אני מקווה שהענין טופל. אבל לא כל מקרה בא אלי. יש

עוד סוגים של פשעים נגד המוסר. אני רוצה לקוות שהמשטרה תדע לנקוט יזמה ולהלחם

נגד תופעות שליליות בתחום המוסר. אם משלימים אינם נותנים להם להשתרש וכך גורמים

להדרדרות מוסרית של העם כולו.



חייבים למצוא דרך למנוע פרסומים שפוגעים בבני-אדם. אני לא מתכוון דווקא בענין

של אריה דרעי או יאיר לוי. אם כי אני חושב שבעצם העובדה שמציגים אותם כנרדפים

יגדילו את כוחה של ש"ס בקדנציה הבאה. צריך לעשות משהו על-מנת להפסיק זאת. הצלחת

המשטרה תלויה ביחס של אמון מצד הציבור כלפי המשטרה. תופעה זו חייבת להפסק. לא

צריך למהר לפרסם שם של כל אדם שנעצר בחשד כלשהו. פרסום כזה יכול להרוס חיי בן

אדם, חיי ילדיו וחיי המשפחה שלו. יש צורך בזהירות בענין זה. זכות הציבור לדעת לא

צריכה לגבור על זכות האדם לחיות.
א' ויינשטיין
זה יפה.

שר המשטרה ר' מילוא;

אדוני הי ושב-ראש, מאיור ובחלק מהנושאים אנחנו רוצים לדון יחד עם המפכ"ל, אני

מציע שתיקבע ישיבה נוספת, ובאותה ישיבה נמשיך בדיון.
א' ויינשטיין
אני מבקש לקבוע דיון זה אחרי ה-1 במרס, כדי שהדיון יהיה מכובד.
הי ו"ר מ"ז פלדמן
נפסיק כאן. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30}

קוד המקור של הנתונים