(
פרוטוקול מסי 536
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג בשבט התשנ"ב (28 בינואר 1992). שעה 00;10
נכחו;
חברי הוועדה; היו"ר מ"ז פלדמן
ר' אדרי מ"מ; חי אורון
מי איתן רן כהן
גי גל ע' סולודר
פי גרופר
אי דיין
י' הורביץ
שי הלפרט
ע' פרץ
י' שמאי
די תיכון
מוזמנים ; אי רוט, י' טרנר - משרד האוצר
סי טריף - מזכיר ראשי המועצות הדרוזיות וראש מועצת ג'וליס
סי חיר - ראש מועצת פקיעין
ו' נסראלדין - ראש מועצת כסרא-סמיע
פי גדבאן - ראש מועצת חורפיש
ע' רוזן - דוברת המשלחת
י' כהן - משרד האוצר
יועץ משפטי; אי דמביץ
מזכיר וועדה; אי קרשנר
יועצת כלכלית; ס' אלחנני
קצרנית; ר' בלומרוזן
סדד-היום;
1. החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם).
2. החלטת שכר שרים וסגני שרים.
3. תיקון טעויות בחוק התקציב לשנת הכספים 1992. התשנ"ב-1992.
3. בעיות המגזר הדרוזי.
4. שינויים בתקציב לשנת 1992.
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב רביעי
)



(
הי ו "ר מ"ז פלדמן;
אני פותח את הישיבה.
החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם)
הי ו"ר מ"ז פלדמן;
הבר הכנסת הנכבד, חיים בר-לב, ביקש שלצורכי הפנסיה המשכורת הקובעת תהיה
הגבוהה בין השתיים. יש לו זכות לגמלה כשר וכחבר כנסת, ולפני כן הוא שירת במדינה,
בנאמנות, כרמטכ"ל. לכן, יש לו שתי זכויות לקבלת גמלאות. לפי הנוהל הקיים,
הפנסיה נקבעת על-פי משכורת של שר והבר הכנסת.
ס י אלחנני;
לפי משכורת של רמטכ"ל.

כמה אחוזים?
אי רוט;
70%.
ג' גל;
היות והנושא רגיש מאוד, אבקש לשמוע מה היתה ההתפתחות, מתחילה ועד הסוף.
אי רוט;
הנושא של גימלאות של מר בר-לב נדון בוועדת הכספים כ-15-10 שנה. זה לא דבר חדש
שצץ היום. יש כאן ענין של קצבאות כפל. על-פי החוק של גמלאות לשרים, מי שיש לו
הכנסה ממשכורת ומפנסיה, בתור שר, לא יכול לקבל יותר מאשר משכורת של שר.
עד לפני שלוש שנים, כל שר שהיה בפנסיה וכיהן גם כחבר הכנסת, קיבל את ההפרש
בין משכורת של שר לבין משכורת של חבר הכנסת. זה בערך 300-200 שקל לפי המחירים של
היום, במקום כמה אלפים. נניח שמשכורת של שר היא 9,000 שקל ושל הבר-הכנסת 8,000
שקל. אם שר כזה היה חבר הכנסת, הוא לא קיבל את מלוא הפנסיה אלא רק עוד 1,000
שקל.
אמרתי בשעתו למר בר-לב; כל החברים שלך שהיו שרים והיום הם חברי כנסת מקבלים
תוספת של 300-200 שקל. בינתיים המצב השתנה במקצת. נקבעה תקנה, שמי שהגיע לגיל
60, יקבל שני שלישים מהפנסיה של שר, בכל מקרה. מדובר במי שהיה שר ופרש לפנסיה
והוא חבר הכנסת.
אי דמביץ;
לפי הדוגמה לעיל, הוא יקבל 8,000 משכורת כהבר הכנסת ועוד כ-4,000 עקב כך שהיה
פעם שר, לפי הדוגמא שהובא לפנינו קודם.
י י שמאי;
זאת-אומרת, הוא מקבל גם שני שלישים מהפנסיה שמגיעה לו וגם משכורת כחבר הכנסת.
)



(

זאת, אם הגיע לגיל 60. אם הגיע לגיל 65, מקבל את מלוא הפנסיה ללא כל הפהתה,
למרות שמחבל גם משכורת כהבר הכנסת.
י י שמאי;
זאת-אומרת, המדינה משלמת פעמיים.
אי רוט;
כבר אמרתי למישהו בצחוק, שעדיף לא להיות שר אלא להיות שר בפנסיה. כי אם הוא
שר, הוא מקבל משכורת של שר. אם הוא בפנסיה, מקבל 70% פנסיה ממשכורת של שר ועוד
משכורת של חבר הכנסת.
הצענו בשעתו למר בר-לב, עוד בתקופתו של דייר קטרון, שהוא יוכל לקבל או עד
משכורת כשר, או פנסיה מכסימאלית שהיה יכול לקבל בתור רמטכייל. היו חסרים לו 4% - 5%.
וזה היה נותן לו כמה מאות שקלים. הוא לא הסתפק בזה.
י י שמאי;
שר שחזר להיות חבר הכנסת וחוזר להיות שר, מפסיד אם כן כסף.
אי דמביץ;
אצל בר-לב יש בעיה של זכויות משולשות. אילולא המצב המיוחד הזה לא היתה
מתעוררת הבעיה.
אי רוט;
המצב כרגע הוא שמר בר-לב אינו זכאי לפנסיה כשר לשעבר. לפי הוותק הוא הגיע
ל- 70%, אבל הוא אינו זכאי. אבל הזכות האבסולוטית אינה נפגמת. אני מאחל לו חיים
עד 120, אבל אם חלילה יילך לעולמו ואשתו תקבל פנסיה, היא כן תקבל, כי הפנסיה שלה
מן הצבא תפחת ב- % 40, וכך יישאר לה לקבל משהו גם מפה. לא הייתי מזכיר זאת, אבל
כאשר מדברים על-כך צריך לדעת את כל הזכויות.
עוד דבר. בקדנציה הקודמת הופעתי פה ביחד עם החשב הכללי. לא ידענו מה היתה
ההחלטה של ועדת הכספים, אבל אחר-כך הבנו שהואיל והיה תיקון אחר בו הוא קיבל
הטבה, אמרו שכיוון שכבר היה תיקון לא יהיה תיקון נוסף.
מהצבא הוא קיבל שני שלישים מפנסיה של רמטכייל, כי היתה לו הכנסה של חבר הכנסת.
בצבא תיקנו שמי שמגיע לגיל 65, אין לו בכלל הפחתה. היום המשכורת הקובעת של רמטכייל
היא בערך 14 אלף שקל. יש לו 70%מזה, וזה כמובן עולה על משכורת של שר. אם כתוצאה
מהתיקון נוספו לו עוד 2,500-2,000 שקל, חבר-הכנסת שוחט סבר שזה מספיק.
בדרך-כלל בקצבאות כפל הולכים לפי המשכורת היותר גבוהה. כאשר יש קצבאות כפל,
יש תקרה של % 70 מן המשכורת הגבוהה. זה נכון לגבי גמלאות לעובדי מדינה וכן לגבי
גמלאות לאנשי צהייל. לגבי שרים במקרה של קצבאות כפל יש 100% משכורת. אין אח ורע
לכך פרט לשופטים. אמרנו למר בר-לב עוד לפני עשר שנים, אתה רוצה קצבאות כפל, תקבל
לפי המשכורת היותר גבוהה, אבל בכל-אחד לפי הכללים שלו.
למה קבעו לגבי השרים % 100? בהוקים יש הוראות מה קורה אם פנסיונר מקבל משכורת
מהממשלה ומה קורה אם הוא מקבל פנסיה אחרת. יש הוראות שונות. פה עשו שעטנז, והכל
ביחד אי-אפשר לקבל יותר מ-% 100. אם היו עושים פיצול של הסעיף, אני משוכנע שלא
היו קובעים שקצבאות כפל של שר היו מגיעות ל-% 100.
)



(
יש בכל-זאת נקודה אנושית בעניו הזח. ועדת הכספים קובעת את הכללים לגבי
גימלאות לשרים, לשופטים, לנשיא, לנגיד בנק-ישראל ולמבקר המדינה, אבל על הוק
המסגרת ממונה הממשלה. לפי מיטב ידיעתי, היא הסמיכה את שר האוצר להיות ממונה על
ביצוע ההוק לגימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון. מן הדין, לפני ההלטה סופית,
לשאול גם את שר האוצר, בכל-זאת הוא הממונה על ביצוע ההוק, למרות שוועדת הכספים
סוברנית בענין זה.
לסיכום, אולי היה אפשר להוסיף לו עוד כמה אהוזים, במקום 75% - 79% נלך
לפי מה שהוא רוצה, הוא יקבל עוד 5,000 שקל, כאשר הוא מקבל 10000 שקל בצבא. הוא
אומר שיש לו גם בעיה עם הקיצבה של הכנסת. אני לא רוצה להיכנס לזה. היה כתוב בעתון
שהוא לא רוצה להמשיך להיות הבר הכנסת. אולי אפשר להוסיף לו עוד כנגה אהוזים, כדי
שיקבל עוד כמה מאות שקלים.
אי דמביץ;
איך עושים את זה?

כפי שאני מבין מהמכתב של חבר-הכנסת בר-לב ועל-סמך שירת אתו, יש לו שני
מסלולים של זכויות. בכל אחד מהם הוא עבד מספיק שנים שמזכות אותו בזכויות. הוא עבד
מספיק שנים בצבא קבע. גם אם לא היה שר בכלל היה מקבל פנסיה לפי משכורת של
. רמטכ"ל. השנים בהן כיהן כשר וכחבר הכנסת מזכים אותו בפנסיה לפי הכללים הנהוגים
לגבי גמלאות של שרים, דהיינו לפי משכורת של שר, אבל % 100.
יש לו שתי מערכות של זכויות, למה שלא יוכל לממש אותן? הוא צבר זכויות כרמטכ"ל
וכקצין בצה"ל ויש לו זכאות לקבל גימלה, ושנים בהן כיהן כשר מזכים אותו לקבל פנסיה
של % 100. בסך-הכל שירת למעלה מ-50 שנה, לנגה לא לצרף לו יחד את שתי הזכויות?
ג' גל;
לו היה יוצא לפנסיה כרמטכ"ל ולא היה חבר הכנסת ולא היה שר, היה מקבל 70%
ממשכורת של רמטכ"ל. כל עובד מדינה שיש לו כפל קצבאות שעובר % 100, יקבל % 70
מהסכום הגבוה. באה מדינת-ישראל ואמרה שלגבי שרים ושופטים, שאם כפל הקצבאות עובר
% 100 של שר, התיקרה תהיה משכורת של שר. יכול להיות ויכוח אם זה היה צריך להיות

לנגה לתת זאת לשופטים ולשרים ולא לתת זאת להברי הכנסת?
אבל כך החליטו. ההחלטה היינה לגבי שרים ושופטים. היתה החלטה שמי שהוא שר יקבל
כפל לא משום שהיה רמטכ"ל אלא משום שהיה שר. אני לא יודע למה היו צריכים להוציא את
השרים מכלל ישראל.
אי דמביץ;
הוא לא מקבל % 100 סתם, אלא בגלל שיש לו גמלאות כפל. הוא מקבל % 100, בגלל
שהיה רמטכ"ל.
ג' גל;
אבל על התקרה של % 100 הוחלט לגבי שרים שיש להם גמלאות כפל.
י י שמאי;
האם מדובר בשתי גמלאות של % 70?
)



(
אי רוט;
היום הוא מקבל קיצבה מלאה בתור רמטכ"ל לשעבר פלוס משכורת של הבר הכנסת.
י י שמאי;
מה יהיה כאשר הוא יפרוש מן הכנסת?
אי רוט;
ימשיך לקבל קיצבה כרמטכ"ל.
היו"ר מייז פלדמן;
כאשר הוא יפרוש מן הכנסת, האם הוא יקבל שתי גימלאות או גימלה אהת?
ס' אלחנני ;
בגלל שמשכורת של רמטכייל גבוהה מאוד - כמשכורת של שופט עליון, כ-14 אלף שקל -
70% מקיצבת הרמטכייל היו אפילו י ולנר ממשכורת של שר. עכשיו, התיקון האחרון של
תוספת של % 20 לשרים, שינה את ההפרשיות.
המענק להבר הכנסת הפורש לגמלאות הוא בסכום אדיר. צירפנו חוות-דעת של צבי
ענבר האומרת שיש לו 20 שנה העודפות על שלושים השנה המזכות לקיצבה. המענק יהיה
בגובה משכורת של חודש לשנה, כלומר כפול עשרים שנה. זאת הוץ מפנסיה.
הענין התהיל כאשר הבר-הכנסת בר-לב השב לצאת לפנסיה בתור שר, והוא היה פעם
רמטכייל. אז היה יכול לקבל כפל גימלאות, אבל התיקרה היינה % 100 משכורת של שר. זה
היה פחות מ-% 70 שהיה יכול לקבל מפנסיה כרמטכייל.
רן כהן;
נגה מבדיל בינו לבין עובד מדינה אחר?
ס י אלחנני;
קחו לדוגמא אדם שהיה במשך עשר שנים דוור ובמשך עשרים שנה מורה. הוא צבר
זכויות פנסיה משני מקורות שונים בשירות המדינה. נניח שפה יש לו30% ופה 40%. הוא
יכול לקבל 70% מן המשכורת הגבוהה ביותר. זה מה שנקרא כפל גמלאות בשירות המדינה.
ויש מענק בגין כל שנה נוספת, אם עברת 35 שנה בשירות המדינה. אל תשכחו ששר יכול
לצאת עם 50% -70% פנסיה אחרי עשר שנות עבודה.
רן כהן;
האם הוא יכול לקבל יכול מאחת האפשרויות המכסימליות - או % 100 כשר או 70%
כרמטכ"ל ?

במצב הנוכחי הוא מקבל כמו עובד מדינה רגיל, אבל הסכומים הרבה יותר גבוהים.
אי דיין;
מה הוא מבקש?
)



(
ס' אלחנני;
הוא מבקש שה-% 100 לא יהיו ממשכורת של שר אלא ממשכורת של רמטכ"ל.
ג' גל;
אם אני מבין נכון, אם ישתחרר היום הבר הכנסת שהיה שר והיה רמטכ"ל, ומתברר
שקיצבת הרמטכייל שלו גבוהה ממה שקיבל כשר, יוכל לקבל את קיצבת הרמטכייל.

הוא כל הזמן מקבל קיצבת רמטכ"ל, פלוס עוד משכורת.
היו "ר מייז פלדמן;
גבי סמדר אלחנני , האם מר היים בר-לב כותב שטויות? הוא טוען במכתב שלו, שלפי
סעיף 16א', הוא לא יכול לקבל פנסיה כמו כל שאר המי גזרים שנקבעת להם גימלה לפי
המשכורת היותר גבוהה.
ג' גל;
אצלם זה 70% מהמשכורת הגבוהה.
ס' אלחנני;
יש אי-דיוק בדבריו. הוא נותן להבין כאילו כפל הגימלאות בשירות המדינה זה
% 100 מן המשכורת הגבוהה ביותר, וזה לא נכון. זה 70% מן המשכורת הגבוהה ביותר.
ג' גל;
אני מבין שבכך שההליטו שמי שהיה שר, להבדיל מאוכלוסיה אהרת, יקבל % 100,
נותנים לשר הטבה.

לא. באותם % 100 אתה כולל גם את ההשתכרות. לגבי אוכלוסיה אהרת קובעים הוראה
נפרדת להשתכרות עד % 100 ולקיצבאות כפל - 70% פה כרכו את שניהם ביהד.
קהו לדוגמא את הברי הכנסת. יש הוראה מיוחדת לגבי קצבאות כפל והוראה מיוחדת
כאשר ארנה מקבל משכורת.
היו"ר מייז פלדמן;
אני מציע שנמנה עכשיו שני הברים שיכריעו בענין זה. אני מציע את חברי-הכנסת
גדליה גל ויעקב שמאי.
י י שמאי;
יש לי עמדה ברורה בנושא זה.
אי דמביץ;
המכתב של אדון בר-לב נכתב ב-9 בדצמבר. אחרי ה-9 בדצמבר קיבלה ועדת הכספים
החלטה בדבר משכורות שרים. השאלה שלי היא זאת; האם לא מן הראוי להפנות את
תשומת-לבו של אדון בר-לב שמאז קרה משהו, שמא הוא רוצה לשנות את פנייתו.
)



(
ס' אלחנני;
נכון שעכשיו % 100 משכורת של שר זה יותר מ- 70% משכורת של רמטכ"ל, אך עדיין
% 100 ממשכורת של רמטכ"ל זה הרבה יותר טוב מ-% 100 משכורת של שר.
הוחלט; למנות ועדת משנה, שחבריה הם חברי-הכנסת גדליה וגל ויעקב שמאי,
בהשתתפות גב' סמדר אלחנני, שתביא המלצה בנושא זה למליאת הוועדה.
החלטת שכר שרים וסגני שרים
היו"ר מ"ז פלדמן;
רבותי, יש כאן פנייה, שהיות וסגני שרים מקבלים משכורת כמעט בתנאי רעב, הם
מבקשים להשוות את משכורותיהם למשכורות סגני יו"ר הכנסת. יש סגן שר שהיה סגן יו"ר
הכנסת, ואז קיבל משכורת יותר גבוהה מאשר עכשיו, בהיותו סגן שר. אני הושב שזה לא
סביר.
י י שמאי;
יש כאן פרדוכס אמיתי. הכנסת דשה תמיד בנושא שכר חברי הכנסת והשרים. מתקבל
צביון מסויים. מצד שני, בלי משים לפעמים, כאשר הכנסת קובעת את המערכת ההיררכית
היא גורמת אפליה. הכנסת קבעה שסגן יו"ר הכנסת, שיש לו עבודה פחותה משל סגן שר,
מקבל משכורת יותר גבוהה ממשכורתו של סגן שר. מדוע? כי גובה השכר של סגן שר הוא
כגובה השכר של חבר הכנסת. גם יו"ר ועדה בכנסת מקבל משכורת יותר גבוהה משל חבר
הכנסת, דומני שתוספת של 5% שכר.
קורה דבר אבסורדי, מי שמכהן בתפקיד בכנסת - או יו"ר ועדה, או סגן יו"ר -
ומתמנה לסגן שר, פוחתת לו ההכנסה. אני מציע להקביל את שכר סגני השרים לשכרם של
סגני יו"ר הכנסת. כך יישמר גם הפער ההיררכי.
מי איתן;
מי הייחכם" שהביא עכשיו את הענין הנה? בעוד שלושה-ארבעה חודשים הכנסת מתפזרת.
ההצעות הללו לא פופולריות. אני לא חושב שהמשכורות של חברי הכנסת גבוהות, אבל
סגני השרים מקבלים גם רכב, גם נהג, גם מזכירות. אני צריך לממן הוצאות אלה
ממשכורתי. אני מוכן שיהיה הפרש עצום, אבל שיתנו לנו את התנאים שיש לסגני השרים.
אני מוכן שסגן שר יקבל משכורת כפולה ממשכורתו של חבר הכנסת, או לחילופין חברי
הכנסת יוותרו על מחצית משכרם הנוכהי, ובתמורה יקבלו הברי הכנסת תנאים של סגן שר.
בהצעה המוצעת אין הגיון, אין בסיס. אין בזה דבר, חוץ מדאגה קטנונית לאנשים
שלא יכולים להתאפק כמה חודשים. לאן הגענו? האם אין לכם מחשבה? היום, שלושה
חודשים לפני התפזרות הכנסת, להחליט על תוספת של 200-100 שקל? בזה אנחנו צריכים
לעסוק עכשיו?

בעקרון, אני מסכימה לדעת חבר-הכנסת מיכאל איתן, שלא צריך לעסוק בזה עכשיו.
אני מבקשת לשמוע קודם את דברי גב' סמדר אלחנני.
ס' אלחנני;
אני רוצה להראות לכם תמונה יותר כוללת. צריך להתהיל מלמטה כלפי מעלה, ולשמור
על הפרשיות מסויימת. הוועדה החליטה ששכר ראש הממשלה יהיה שווה לשכרו של יו"ר
הכנסת. שרים הם בעצם כמו סגני יוייר הכנסת ויושבי-ראש ועדות, אם כי קצת יותר.
משכורת של סגן שר היא כמו של חבר הכנסת. אם תעלה את משכורתו של סגן שר, לא יהיה
כמעט פער בין משכורתו של סגן שר למשכורתו של שר.
)



(
מי איתן;
אחר-כך יבקשו להעלות גם את משכורות השרים.
ס' אלחנני;
מה תעשה עם משכורתו של יו"ר הכנסת?
מי איתן;
יעלו גם לו.
ס' אלחנני;
העליתי את השאלה כדי שאינה תגיד את זה, לא אני.
י י שמאי;
נשבר הפער בין חבר הכנסת שהוא סגן יו "ר הכנסת לבין שר. אני מדבר במישור
העקרוני. האם צריכה להיות הפרשיות בשכר או לא?
ס' אלחנני;
על זה אתם צריכים לההליט.
י י שמאי ;
אני מציע לדון במישור העקרוני, אם צריכה להיות הפרשיות בין שכר סגן שר לשכר
חבר הכנסת או לא.
עי סולודר;
אני מבינה שהפניה באה מסג נ י השרים עצמם.
י י שמאי;
לא, ממני. כאשר שמעתי שסגן שר איבד 600-500 שקל ממשכורתו, לעומת התפקיד
הקודם שהיה לו, אמרתי שזה אבסורד.

הבעיה קיימת כל השנים. שכר סגני השרים שווה לשכר חבר הכנסת. אבל, לעומת זאת
יש להם תנאי עבודה עודפים. איני הושבת שעכשיו, כאשר מספר סגני השרים נעשה מוגזם,
ולאו-דווקא מתוך שיקולי צורך אלא מטעמי כיבודים וקואליציה, איני חושבת שיש מקום
לדון על זה.
י י שמאי;
במישור העקרוני, האם את בעד פער בין שכר סגני השרים לשכר חברי הכנסת?
ע י סולודר;
לא. יש לי מה להגיד על כל התפקיד של סגני השרים, והדברים לא מנותקים.
)



(
מ' איתן;
תשאלי כל חבר כנסת אם הוא לא מוכן להוריד 1000 שקל משכרו ולקבל תנאים של סגן
שר. אני מודיע לך שכל חברי הכנסת יסכימו לזה - הם יקבלו רכב, מזכירה ולשכה.
עי סולודר;
אני לא חושבת שהיום, עם תום הקדנציה, זה העיתוי הנכון לדון בנושא זה.
י י שמאי;
אדוני הי ושב-ראש, אני מציע שתוקם ועדת משנה, שחבריה יהיו: אי דיין, עי
סולודר, אני ועוד מישהו.
ר י אדרי;
אני מבין את ההסברים של חבר-הכנסת יעקב שמאי, אבל לאחר ששמעתי את דברי גבי
אלחנני, שאם נקבע היום תיקון לשכר סגני השרים, לא יהיה פער בין משכורות השרים
לסגני השרים, וזה יחייב דיון נוסף וכן הלאה. אי-אפשר לנתק את השכר של סגני שרים
משכר של שרים וכדומה. אין טעם להחליט רק על משכורות סגני השרים.
אי דיין;
גם שכר מנכ"לים כפוף לשכר סגני שרים ועוד. לא נצא מזה.

נקים ועדת משנה שתדון בנושא הזה.
תיקוני טעויות בחוק התקציב לשנת הכספים 1992. התשנ"ב-1992
(לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.
וסעיף 49א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985)
היו"ר מ"ז פלדמן;

תיקוני טעויות בחוק התקציב לשנת הכספים
1992, התשנ"ב-1992 - לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948. וסעיף
49א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985).
בסעיף 10 לחוק התקציב לשנת הכספים 1992. התשנ"ב-1992 -
(1) בסעיף קטן (א)(2), בסעיף תקציב 20.38 לשנת הכספים 1991. בתכנית 78, במקום
"תרבות מסורת יהדות מרוקו המאוחדת" יבוא "תמימה - תרבות מסורת יהדות מרוקו
המאוחדת";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "24.34" יבוא "24.35".
הוחלט; לאשר את תיקוני הטעויות בחוק התקציב לשנת הכספים 1992.
התשנ"ב-1992. כפי שהוצע לעיל. (יובא לאישור הכנסת).
)



(
בעיות המגזר הדרוזי
הו"ר מ"ז פלדמן;
אנחנו מקדמים בברכה את המשלחת מן העדה הדרוזית המכובדת והטובה.
סי חיר;
אני מברד על קבלת הפנים שלכם. חלק מחברינו, ראשי מועצות מקומיות, יושבים
כרגע בוועדת החינוך והתרבות. הדיון שם לא נסתיים.
אני מברך על עצם קיום המפגש הזה, וזאת כדי לדון על המצב בסקטור הדרוזי, זאת
בעקבות ישיבה שהיתה לפני מספר חודשים - בחודש מאי - בוועדה המכובדת הזאת.
היו"ר מ"ז פלדמן;
אז אישרנו לכם העברה תקציבית.
סי חיר;
כן. היא כיסתה חלק מן הגרעון שהיה בזמנו.
אנחנו שואפים להגיע לכלל שוויון עם הסקטור היהודי. זאת זכותנו, שאין איש
במדינה שחולק עליה. בבית הזה היתה הסכמה מקיר לקיר על התביעה לשוויון הזכויות
בשירותים המוניציפאליים. הדברים כרוכים בבירוקרטיה. אנחנו יודעים שזה קיים
במשטר דמוקרטי. אנחנו מבקשים לקדם את הענין גם באמצעות הוועדה המכובדת הזאת.
קבענו עם משרדי הפנים והאוצר תכנית חמש-שנתית בנושא הפיתוח ושלוש שנתית בנושא
התקציבים הרגילים, כדי להגיע לשוויון. הבעיה שאנחנו מתמודדים אתה היום היא שלא כל
שר נותן את הדגש הנכון למקום, לעדה ולהחלטת הממשלה כדי לבצעה בצורה נכונה.
לדוגמא, היינו אמורים לקבל 10 מיליון שקל ממשרד הבינוי והשכון בשנת 1991- יש
סיכומים על כך, יש דברים כתובים. עד היום לא קיבלנו את ה-10 מיליון שקל, אף-על-פי
שהשנה כבר נסתיימה. נכנסנו לגרעונות נוספים כתוצאה מכך.
חי אורון;
למה היו מיועדים 10 מיליון שקל אלה?

לנושא פיתוח תשתית - כבישים, מים, חשמל, ביוב, בעיקר בשכונות של חיילים
משוחררים. אנשים גרים ללא כביש, ללא גישה, ללא מים, ללא ביוב וללא חשמל. המצב
קשה מאוד.
זה המצב בנוגע למשרד השיכון. המצב דומה גם לגבי יתר המשרדים. היתה הבטחה מצד
ממשלת ישראל, שיילכו לכיוון של תקציב מיוחד, או לקביעת תקנות מיוחדות לגבי
הדרוזים. זה לא מתבצע. זה גורם לנו עוול.
היו"ר מ"ז פלדמן;
איפה זה נעצר?
)



(
ס' חיר;
קודם-כל, יש בעיה תקציבית. היתה תכנית מוסכמת עלינו ועל משרדי הפנים והאוצר.
דובר על שתי תכניות. אחת, על תקציבים רגילים. הגענו לסיכום עם משרד הפנים על כך.
הדברים מתממשים במשך שלוש שנים. אני מקווה שלא יהיו עוד מעצורים בדרך.
התכנית השניה היא תכנית פיתוה. אמרו לנו להגיש תכנית, שחר/יה מוסכמת על כולם,
באמצעות מרכז השלטון המקומי. הגשנו תכנית.
הי אורון;
מה היו ההיקפים?
ס י היר;
675 מיליון שקל, להמש שנים. מדובר בהשקעה מאסיבית בפרוייקטים של תשתית, ואז
נוכל להגיע לשוויון, כפי שמקובל היום בעיירות הפיתוח.
הי אורון;
כמה מתוקצב למטרה זו לשנת 1992?
סי היר;
אנחנו עוד לא יודעים. זה לא תלוי במשרד אחד. זה קשור למשרד החינוך והתרבות,
למשרד העבודה והרו וידן ועוד. יש רשימה עם תכנית מגובשת ומסודרת, מוסכמת.
אנהנו מבקשים סיוע של הוועדה המכובדת הזאת בנושא זה.
אי דיין;
אין פה נציגים של הממשלה. לא יכול להיות דיון רציני ללא נציגי הממשלה.

מה הכוונה שלכם?
סי היר;
הכוונה היא להתריע בפני הוועדה המכובדת על המצב שהולך ומידרדר בסקטור
הדרוזי. אנהנו לא רוצים להזור שוב לירושלים. מצב העדה מתחיל להידרדר. אולי
הוועדה תקדיש זמן לבעיה ותביא לפתרונה.
היו"ר מ"ז פלדמן;
אבקש שתכין לנו תזכיר מתומצת, עם רשימה מדו ייקת, על-מנת שנראה מה נעצר ומה
מתבצע. כך נוכל לדון בדברים בצורה מסודרת על-מנת לראות כיצד לעזור לכם.
סי היר;
התכניות מוכנות.
)



(
היו"ר מ"ז פלדמן;
אמרת שבמספר משרדים הדברים לא מסתדרים, לפחות בקצב כפי שסוכם. לשם כך אנחנו
צריכים לקבל תזכיר בכתב, מתומצת, שמגדיר את המשרדים, הנושאים, הפרוייקטים,
הסכומים, והתאריכים בהם היו צריכים להיתבצע.
ס' טאריף;
מה שאתה אומר זה דברי אלוהים חיים, אבל הבעיה היא שאף משרד לא נותן דבר
לתקציב הפיתוח. אנחנו בתחילת 1992. ישבתי עם שר האוצר. הוא אמר שיש לו כסף
לפיתוח מן הרזרווה. לא שיכון, לא פנים, לא עבודה ורווחה. אף משרד ממשלתי לא נותן
דבר.
אי דיין;
כמה סוכם לתת?
ס י טאריף;
יש תכנית חומש שמשמעותה כ-350 מיליון שקל, כלומר 70 מיליון שקל לשנה. בקטע
" הזה אנחנו לא מקבלים כלום.
היו"ר מ"ז פלדמן;
ניקח לדוגמא את משרד הפנים. האם הוא מבצע את חלקו בסיכום הזה?
ס' טאריף;
לא.
היו"ר מי"ז פלדמן;
באיזה סכום? האם הוא תוקצב למטרה זו?

הוא תוקצב בתקציב הרגיל. הוא לא מוכן להוסיף מאמץ לנושא תקציב הפיתוח המיוחד
של הדרוזים, שהוחלט עליו.
היו"ר מ"ז פלדמן;
אם אתם רוצים שנעזור לכם, חשוב שנקבל תזכיר מתומצת, קצר, עם רשימת המשרדים
והסכומים, לפי מה שצריך להתבצע בשנת 1992 - מה כן מתבצע, מה לא מתבצע ואיפה
הדברים נעצרו, על-מנת שנוכל לזרז את הדיון בנושא.
ר' אדרי;
ההצעה של יו"ר הוועדה היא במקומה. בלי נייר מסודר, בו רשום מה הוקצב, מה
הובטח, קשה לנו לדון בנושא. גם לא הוזמנו נציגי המשרדים. רק לאחר שתשלחו
ליושב-ראש הוועדה את כל החומר, עם פירוט מה בוצע ומה לא בוצע - נזמין את נציגי
המשרדים הרלוונטיים ונקיים דיון מסודר.
סי חיר;
זאת המטרה שלנו.
)



(
ח' אורון;
אני מצטרף לברכות. אני מציע ללכת בשני מסלולים מקבילים. הם צריכים להגיש
לנו תזכיר. אבלד אנהנו ישבנו פה כאשר הממשלה הודיעה שהיא מגישה תכנית חמש שנתית
להשוואת המיגזר הדרוזי למיגזר היהודי. אני רוצה לקבל ממשרד האוצר את התכנית. אני
יודע שלא אקבל זאת ממשרד האוצר.
אם הממשלה התחייבה, הממשלה צריכה להודיע לוועדת הכנסת, מה בתקציב 1992 הוא
החלק של התכנית הרב-שנתית. הם יגישו את התזכיר שלהם, אבל אני מבקש לדעת גם מה
האוצר החליט. אם האוצר יודיע שהוא מתכוון להתשמש למטרה זו בכספי הרזרווה, זאת
תשובה.
שרי האוצר והפנים היו השושבינים של פתרון המשבר. אני מציע שהם ידווחו
לוועדה.
אי דייו;
היושב-ראש צודק בכך שהוא מבקש מהם להגיש תזכיר. תוך חצי שעה הם יכולים להגיש
לנו תזכיר, אבל לא זאת הבעיה. התקיים דיון בנושא זה במליאה, התקיים דיון
במשרדים.
חבל שלא הוזמן לפחות נציג האוצר. מה שנותר לנו היום לעשות, זה לקבל החלטה,
שהוועדה תובעת ממשרדי האוצר והפנים להודיע לוועדת הכספים ולנציגי ראשי הרשויות של
הישובים הדרוזיים - מה מתוקצב, מתוך תכנית החומש, לשנת 1992.אם לא יעשו זאת,
אבקש מהיושב-ראש לזמן ועדה בהשתתפות נציגי האוצר והפנים, על-מנת שנשמע מה תוקצב
לשנת 1992.זה המבחן המעשי, כי התקציב כבר אושר.
די תיכון;
יש בעיה. אנחנו יוצאים לחופשה למשך חודש ימים, לפחות הקטע בו אני חבר. לאחר
מכן יוצא לחופשה הקטע בו חבר חבר-הכנסת חיים אורון. במשך חודשיים לא יהיה בחדר
הזה מי שיתייחס ברצינות לבעיה. רציתי שתדע זאת. מספרנו עכשיו קטן, מחר יהיו פחות
חברים ובשבוע הבא עוד פחות.

אני רוצה לומר לאורחינו היקרים דברים גלויים. כולנו חיים במזרח. יש דברים
ללא כיסוי, כל אחד אומר נעשה כמיטב יכולתנו, וכל אחד שבע רצון, עד הפגישה הבאה.
יש לכם אישור על תכנית רב-שנתית למשך חמש שנים. עם כל הקושי של האוצר, יש
הסכמה להשוות את ההשקעות ביניכם לבין המיגזר היהודי. ההסכמה היא בלב שלם. צריך
לעמוד על המשמר בענין זה, כי באמת אין כסף לאוצר. יושבים כאן אנשים שרוצים
לעזור. בענין העדה הדרוזית מוסכם על כולם שיש צורך בתיקון. יש כאן קבוצה שיכולה
לחייב את האוצר לבצע מה שהוא התחייב, בתנאי אחד: תעשו זאת בחכמה. לא יושבים כאן
נציגי האוצר ולא נציגי המשרדים האחרים הנוגעים בדבר. לא קיימנו כאן עימות, לא
לחצנו עליהם. קיימנו שיחה. אמרנו לכם שאתם צודקים, אבל אם אינם רוצים להיות
תכליתיים, עם כל הבעיות, תגישו תזכיר. למעשה היה צריך להפגיש כאן את נציגי האוצר
עם נציגי המשרדים האחרים הנוגעים בדבר, יחד אתכם, לא תחת לחץ של שביתה, לדבר על
השלבים ולדאוג שהדברים יבוצעו.
אין כאן אחד שלא שלם לגמרי עם ההחלטה להשוות תנאים. אני מציע לכם לא להסתפק
בשיחות. זאת היתה צריכה להיות שיחת-עבודה. חבל שהיא לא כזאת.
)



(
ע י פרץ;
עם כל הכבוד לבחירות הפנימיות שמתקיימות בכל מפלגה ומפלגה, אני לא חושב שזה
צריך להיות גורם מעכב. להיפך, דווקא באווירה בה אישים פוליטיים בלחץ, יכול להיות
שניתן לנצל את הלחץ הזה כדי לתרגם את ההבטחה שניתנה למשך חמש שנים לרישום תקציבי
ממש.
היו"ר מ"ז פלדמן;
דעתך נוטה לדעת האורחים שלנו.
ע י פרץ;
אני שמח שכיוונתי לדעת גדולים. אני שמח על-כך. אני מקווה מאוד שמר סלאח
טאריף יהיה בקרוב בכנסת ויוכל לייצג את האינטרסים של העדה ולקדם אותם.
אי דיין;
הוא במקום ריאלי.
ע י פרץ;
יש שתי בעיות מרכזיות. אחת, לייצב את המסגרות התקציביות של הרשויות שלכם;
לקבוע תכנית פיתוח לכל רשות ורשות. שניה, נושא התעסוקה. זאת בעיה קשה מאוד.
היזמים שמגיעים אליהם יכולים לפנות למרכז ההשקעות, שמרכז ההשקעות יידע שהוא
מתייחס לבקשות של הישובים הדרוזיים לפי המעמד של אותם ישובים. אם ישוב נמצא
בסביבה של אזור פיתוח בי, גם הם יוכרו כאזור פיתוח בי. לא יוכלו לקבל יותר ממה
שמקבלים ישובים יהודיים בסביבה.
יש לסכם סופית את בסיס התקציב של הרשויות המקומיות הדרוזיות. כן צריך לקבוע
תכנית פיתוח לישובים האלה.
משנה לשנה הדרוזים ייכנסו למצוקת אבטלה יותר קשה. גם היום המצוקה שם קשה
מאוד, אבל היא תלך ותגבר. לכן, יש יושיבות במיוחד למתן מעמד מבחינת חוק לעידוד
השקעות הון. אלה שני דברים שונים. צריך לדאוג לשניהם יחד.
היו"ר מ"ז פלדמן;
אני מצפה לקבל מכם בהקדם תזכיר. לאחר-מכן נזמין את נציגי המשרדים
הרלוונטיים.

צריך לבקש קודם-כל את התכנית מהאוצר.
היו"ר מ"ז פלדמן;
במקום לכתוב מכתב לאוצר אולי נעדיף לזמן אותם מייד.
חי טאריף;
אני מודה ליושב-ראש הוועדה שהואיל להקציב מזמנה של הוועדה לנושא זה. יוע-
ראשי הרשויות המקומיות הדרוזיות יושבים עכשיו בוועדת החינוך והתרבות, ואני מתנצל
על-כך.
)



(
תוך יום נעביר אליכם את התזכיר. אני מבקש לזמן מהר ככל הניתן את נציגי האוצר
והפנים.
חי אורון;
מה לא הגיוני בהצעה שהצעתי, לבקש קודם-כל פירוט מאגף התקציבים באוצר של
התקציבים לרשויות המקומיות הדרוזיות, לשנת התקציב 1992- למה צריך להיות ויכוח על
כך?

מדובר על תכנית החומש.
אני מודה לחברי המשלחת.
שינויים בתקציב לשנת 1992
פניה מסי 0002

האם נקבעו קריטריונים?

כן, יש קריטריונים. זה פורסם בשבוע שעבר בעתון.

לאשר פניה מס' 0002.
פניה מס' 0003
י' כהן;
מדובר כאן על תשלום על חוזה שכבר נחתם, שכבר אישרתם פה, עבור עמלת הצלחה
לחברת מריל לינץ עבור מכירת אי-די-בי. בזמנו היתה הרשאה להתחייב, נחתם הסכם.
עכשיו צריך לשלם את הכסף.
הוחלט; לאשר פך נ יה מס' 0003.
פניה מס' 83/001

פה מדובר על עודפים של אישור תקציבי שאושר ב-31 בדצמבר רזשנה, להעברת 30
מיליון שקל עבור רכישת מניות של חברת העובדים ב-6 חברות: צים, מקורות, אל-על,
בנק לפיתוח התעשיה, הכפר הירוק והחברה לפיתוח ים המלח. זה אושר ב-31 בדצמבר. לא
היה אפשר לבצע זאת. עכשיו מועברים עודפים.
הוחלט; לאשר פניה 83/001.
הי ו"ר מ"ז פלדמן;
הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 11:35)
)