הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 525

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, הי בשבט התשנ"ב (13 בינואר 1992). שעה 10:00

דוברי הוועדה; מ.ז. פלדמן - היו"ר

א. אבוחצירא

ר. אדרי

צ. ביטון

ג. גל

פ. גרופה

א. דיין

י. הורביץ

ש. הלפרט

א. ויינשטיין

ע. פרץ

א. רביץ

א. שוחט

י. שמאי

ג. שפט

מ"מ: ח. אורון, ע. סולודר, ש. שטרית

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

י. גצל, ג. כהן, א. בן-עזרא - משרד התעשיה והמסחר

ד. ברק - החברה הכלכלית לבאר-שבע

י. בן-יהונתן - משרד האוצר

הצעות לסדר-היום

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת

לחוק)(תיקון), התשנ"ב-1992

קביעת אזורים לענין התוספת לפי חוק לעידוד השקעות הון

(באר-שבע)

צו תעריף חמכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס'

45 ותיקון מס' 47 )(תיקון), התשנ"ב-1992



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

בוקר טוב, אנו פותחים את הישיבה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם שוחט,

בעקבות ההתפתחויות האחרונות לגבי אי-תפקודו של

הקבינט לקליטת העליה, אני הייתי מציע שיוזמן לוועדה

יושב ראש הקבינט לקליטת העליה, שר הבינוי והשיכון, יחד עם שר הקליטה,

והענין יועלה. לא יכול להיות שבנושא קליטת העליה יימשך המצב הזה.

מה תעשה הוועדה לקליטת עליה?

אם כך אתה אומר, אין לנו מה לעשות כאן חוץ מאשר

להעלות את מס הקניה על מיץ וסיגריות.

שכחת את הבנזין.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך: חבל שהוועדה

מאבדת את הגרביטציה שלה. הוועדה לקליטת העליה

יכולה לקיים דיון ואנחנו יכולים לקיים דיון. זה לא מפריע. אפשר לקיים את

הדיון בכמה ועדות.

אני מציע, אדוני היושב ראש, שתבדוק עם יושב ראש

הקבינט לקליטת העליה מה קורה.

נושא שני שאני מבקש להעלות על סדר-היום - הבקשה

לערבויות מארצות-הברית. הייתי מציע שיתקיים דיון

בנושא בהשתתפות נציגי בנק ישראל והאוצר. ב"ידיעות אחרונות'! בסוף השבוע

פורסמו הרבה קטעים מתוך הדו"ח שהוכן על ידי יעקב ליפשיץ, מנכ"ל האוצר לשעבר.

הייתי מציע שנקיים דיון על ההיבט הכלכלי, לא על ההיבט המדיני, של הדו"ח

הזה, מה מגישה ישראל לצורך קבלת הערבויות מממשלת ארצות-הברית. אין שום

סיבה שבעולם שלא נקבל מסמך שחלקים ממנו פורסמו ב"ידיעות אחרונות", ולא

נקיים דיון עם מר יעקב ליפשיץ על הנושא.

אני אומר לך, אדוני היושב ראש, בכל הידידות: אם

הוועדה לא תקיים דיונים בנושאים כאלה, היא תאבד מכוחה ומערכה. אתה חייב

לקיים דיונים בנושאים כלכליים כלליים שמעסיקים את המשק. אנשים יבואו,

נקבל את החמר ויהיה דיון.

גם בעו.ין פעילות הקבינט 'לקליטת עליה זכותה של הוועדה

לדון. וזכותה של הוועדה לדון גם בנושא הערבויות. אם ל"ידיעות אחרונות" מותר

לקבל את המסמך, גם לוועדת הכספים מותר.

הצעה לסדר-היום לחברת-הכנסת עדנה סולודר.

אני מבקשת לקיים דיון על פעילות הקבינט לקליטת עליה.

יש ועדות שעוסקות באופן ספציפי ב ענינים, ועדת הכספים

עוסקת בכל הענינים. אני חושבת שמה שהיה אתמול, שיושב-ראש אגף הקליטה בסוכנות,

אורי גורדון, הפקיד הפגנת-יחיד, מוצדק. בוועדה זו דנו לא פעם ולא פעמיים

בפעילות. הקבינט לקליטת העליה. מתברר שאין שום כלום, אין תכניות ואין הערכות

לקליטה העליה,



נושא שני, שאני מבקשהת להעלות על סדר-היום, ובדרך

כלל דנים עליו במליאה, הוא נושא קו העוני. אני הייתי מבקשת, שפעם אחת יובאו

לוועדת הכספים נתוני הביטוה הלאומי, מי שמוציא את הפדסומים על קו העובי,

שיבוא לוועדה ויתן הסברים על קו העוני.

הנושא האחרון שאני מבקשת להעלות על סדר-היום -

העובדים הזרים ועובדי יש"ע והזכויות הסוציאליות שלהם. היתה רעדה שדנה

בנושא והמליצה על כך. נדמה לי שעכשו הוגשה תביעה משפטית בנושא.

את מבקשת לדון על הזכויות הסוציאליות של העובדים

הזרים ועובדי יש"ע בישראל?

כן.

נושא אהר שאני מבקשת לדון בו הוא - מועצת תמר, אני

מבינה של ישיבת הוועדה ביום די אין סדר-יום. זה נושא דחוף ואני חושבת שהגיע

הזמן לדון בו.

הצעה לסדר-היום להבר-הכנסת צ'רלי ביטון.

ועדת העבודה והרווהה מקיימת דיון על נושא קו העוני.

אני מציע שנקיים דיון בוועדה זו על קו העוני.

תקנות הבזק ( תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק)(תיקון)

(מכתב שר התקשורת מיום ד' בשבט התשנ"ב-9.1.92)

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים

בתוספת להוק ( תיקון).

לפני כמה שבועות אישרנו פניית שר התקשורת בענין תשלום

דמי התקנת טלפון בשלושה תשלומים. הם לקחו בחשבון

ריבית בשיעור של %26, עכשו הם מבקשים להוריד את הריבית ל-%21, וכתוצאה מזה

יצטרכו לשלם שלושה תשלומים של 290 שקל כל אחד במקום 294 שקל, ו-152 שקל

במקום 156 שקל.

אני מבין שאין התנגדות לאשר את התקנות.

אנו מאשרים אפוא את התקנות.

קביעת אזורים לענין התוספת לפי חוק

לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959

(מכתבו של שר האוצר מיום י"ז בטבת התשנ"ב - 24.12.91)

אנו עוברים לבקשת שר האוצר לאשר קביעת תחום העיר באר-שבע

כאזור פיתוח א'[ לענין החוק לעידוד השקעות הון,

אני מתפלא שנציג האוצר שוב לא הגיע וגם נציג משרד

התעשיה והמסחר לא הגיע. אני מתפלא על תפקודם של משרדי הממשלה, על כל פנים,

יש לפנינו פניה של שר האוצר לאשר לתחום העיר באר-שבע איזור פיתוח א'. על

הצו חתומים שני השרים, גם שר האוצר יצחק מודעי וגם שר התעשיה והמסחר משה

נסים,

רשות הדיבור להבר-הכנסת אברהם שוחט,

אני רוצה להגיד, שבימים רגילים הייתי מתנגד למתן

מעמד של איזור פיתוח א' לבאר-שבע. באר-שבע היא

עיר שיש לה החוסן שלה -

למה הכוונה באמירה "בימים רגילים"?

עניז אזור פיתוח א' והתעשיה מענינים אותך כשלג דאשתק

בחיים שלך לא היית בבית חרושת, היית במפעלי ים..

המלח פעם? היית בתשלובת הברום? היית ברמת חובב? חוץ מערד, שבה אתה מבקר

את הבת שלך, היית פעם באיזה מקום?

אני מבקש להגן על היושב ראש.

חבר-הכנסת שוחט, אתה היית פעם בישיבה?

כן, בערד.

היית פעם בבני-ברק?

כן, כאשר רציתי לקנות סוכה.

מכל מקום, אתה שאלת, למה לעת כזאת כן? לעת כזאת כן,

כי בבאר-שבע בנו ובונים 12,000 יחידות דיור פלוס 3,000 קרוונים.

זה היה כבר לפני כמה חדשים.

והאנשים שגרים בדירות אלו ובקרוונים אלה, אינם מקבלים

קיצבה, כי הם לא בישיבות, הם צריכים לעבוד. המדינה

לא תומכת בהם בתור תלמידי ישיבות ובוללים. הם חייבים לעבוד. ואז יש בעיה

גדולה מאד של אבטלה בבאר-שבע.

זה בניגוד לתפיסתי, שכן באופן עקיף זה עלול לפגוע

בדימונה, בירוחם, באופק ים ובערד וכדי לסייע צריך להיות הבדל בין התנאים במקומו

אלה.

אדרבה, עד שלא יתנו לדימונה ולירוחם מעמד של אזור

פיתוח אא, לא יתנו לבאר-שבע.

לדימונה ולירוחם יש מעמד של אזור פיתוח א'.

לכן אני חושב, שיכול להיות שההעדפות'; טל המדינה

לתקופה מסויימת צריכות להשתנות, כי הנושא של יצירת מקומות עבודה הופך להיות

לנושא החשוב ביותר. אני מקווה שאם תהיינה השקעות בבאר-שבע, היות ויש קשרי

עבודה בין הערים באזור ויש אנשים הנוסעים לעבוד בערים אחרות, אולי תהיה לכך

הקרנה על האזור,

לא אצביע בעד אם לא יוכנס סעיף המגביל זאת בזמן

מסויים, שנתיים-שלוש שנים, כי זה נותן תחושה -

גם לגבי ירושלים נקבעה הגבלת זמן?

כאשר נדון ענין ירושלים - ודרך אגב, הבקר שוחחתי

עם ראש העיר, הלא חושב -

האם מי שמשקיע היום, נגמרות לו ההטבות בעוד שלוש שנים?

לא, מי שמקבל היום מעמד של מפעל מאושר באזור פיתוח א'

ממטיר לקבל את ההטבות, על כל פנים, אני מציע להגביל

מתן מעמד של אזור פיתוח א' לתחום העיר באר-שבע בזמן. אני יודע מה יגידו

ראשי העדים של הפריפריה בנגב. לכן יש לכך חשיבות.

זה עלול להזיק לדימונה?

כן. כי מי שירצה להשקיע באזור פיתוח א', ישקיע

בבאר-שבע, שם יש שירותים טובים יותר.

יש לך הצעה למנוע זאת?

כן, שהממשלה למפעלים גדולים - והיא עשתה משהו בענין

זה, למרות שזה סקנדל - תיתן מעמד של איזור פיתוח א'-

פלוס. זה לא יהיה מעוגן בחוק, זה יהיה מעוגן בסדרת החלטות.

אינני מצביע בעד זה בחדווה, זה בניגוד לתפיסתי.

היה המקרה של אור-עקיבא. חבר-הכנסת יגאל הורביץ ואנוכי הצבענו נגד. ואמנם

מה עשתה חממשלה? העבירה מפעל מאזוד חיפה לאור-עקיבא.

מכל מקום, אני מבקש שיבוא נציג האוצר ונשמע דעתו,

כי האוצר צריך לתת הסכמתו להגבלת הזמן. אם תהיח חגבלת זמן, אני אתמוך בפניה.

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

לגבי החשש שהעדים בסביבה תיפגענה ממתן מעמד של איזוד

פיתוח א' לבאר-שבע, המרחק בין ירוחם ובין באר-שבע

הוא 20 דקות נסיעה, כאשר הייתי בירוחם אמרתי לתושבים: אינני מבין מדוע אתם

כל כך שואפים שתהיה אצלכם תעשיה, אתם נמצאים בקרבת מקום לעיר שיש בה תעשיה,

אתם יכולים להתפתח כישוב פרבר איכותי.

לתעשיות עתירות הידע בירושלים אמרת זאת?

ירוחם היום עיר נקיה ללא תעשיה כבדה. אני כתושב ירוחם,

כאשר מרחק הנסיעה לבאר-שבע הוא כל כך קצר, והייתי מעדיף

שכל התעשיה תהיה במקום אחר וירוחם תתפתח כעיר גנים, כעיר איכותית,

אשר להגבלת הזמן שהציע חבר-הכנסת אברהם שוחט, אנו

מדברים על תחזית עליה של מאות אלפים בשנים הקרובות, ואבו צריכים להתאים

את עצמנו, הקמת תעשיות גדולות בבאר-שבע זה יכול לקחת יותר משלוש שנים.

לעמוד תחת החרב המתהפכת, שאם לא יגישו בקשה תוך שלוש שנים, לא יוכלו לקבל

מעמד של אזור פיתוח א', זה לא פשוט. לכן אינני תומך בבקשה להגבלת זמן.

היועצת הכלכלית לוועדה, סמדר אלחנני, בבקשה.

אני מפנה אתכם לספר התקציב של משרד התעשיה והמסחר,

שם כתוב שיש אכזבה מהחוק לעידוד השקעות הון, ונעשית

עכשו בדיקה מחדש של החוק. תוקפו של החוק יפוג בסוף שנה זו. לקראת חידושו, .

או אי-חידושו נעשית חשיבה מחדש על כל הנושא, כי הוא לא חשיג את מטרתו.

זה ריטואל קבוע

חלק גדול מחיי היהודים זה ריטואלים. אני חוזרת

לריטואל הנחות במס לישובים, זה ריטואל שאני משתתפת

בו 17 שנה,

לחיזוק הענין יש לי מחקר שהתפרסם ב"אקונומיסט",

שמסכם את כל המחקרים הבינלאומיים על צמיחה כלכלית, שנעשה באוניברסיטת הרוואר

מחסור בהון אנושי, כלומר חינוך, לא מחסור בהשקעות,

במונחים פיזיים, הוא הגורם שמונע מהארצות העניות להשיג את הישיגיהן של הארצו

העשירות.

מי אמר את זה, העתון?

ה"אוקונומיסט", שהוא אוהד ישראל. והמחקר הוא של

אוניברסיטת הרווארד.

חבר-הכנסת חיים אורון.

אני רוצה להגיד, שאני מבין שאנו עומדים לפני ה"פריימ

ולפני בחירות, ואם אני מתלבט מאד, זה איך לא להצביע

נגד, כי אני מודה שבכל הבלאגאן הקיים בנושא הזה, זה לא הדבר היחיד. אבל

אחרי שמאשרים פעם פה ופעם שם אזור פיתוח א' לפי מפתח של איזור מוניציפלי,

זה מעורר שורה ארוכה של שאלות, בעיקר מעניין הרעיון שירוחם תהיה עיר קיט

של באר-שבע ודימונה תהיה הריביירה של באר-שבע וערד תהיה האלפים של באר-שבע.

זה מסתדר מצויין פה, בוועדה, בחיים זה לא מסתדר.

אתה תכופף את החיים.

אינני יודע מה המשמעות של העובדה, שאנו מחוקקים עכשו

חוקים מוניציפליים. בעבר החוק לעידוד השקעות הון

היה לאזורים. כבר מזמן הוא נעשה מוניציפלי, יכול להיות מושב, או קבוץ, או

עיירה בדווית דרומה לבאר-שבע, או מזרחה לבאר-שבע והם אינם מקבלים אזור פיתוח

לפי החוק לעידוד השקעות הון, באר שבע מקבלת-כי היא מטרופולין.

למה אני אומר את הדברים בטון נמוך יחסית? גם בגלל

העובדה שנבנו 12,000 יחידות דיור בבאר-שבע, וגם - וזו הנקודה העיקרית -

משום שזה לא יעזור לשום דבר. יכול להיות שכמו שעבר מפעל מטירה לאור-עקיבא,

כך יעבור מפעל מאשקלון, שזה איזור פיתוח ב', או מבית-קמה, לבאר-שבע.

זה מה שצריך לעשות היום כדי להנות מהטבות של איזור פיתוח א' - לקחת מפעל

ולהעביר אותו מרחק 15 קילומטר, או לבקש מראש העיר באר-שבע, יצחק רגר,

להרחיב את אזור הפיתוח של העיר באר-שבע.

כל הספור הזה של מתן מעמד של אזור פיתוח, אין לו

שום הגיון. יש הגיון בכך ששני השרים חתמו על הצו. כנראה יש שם הרבה חברי

מרכז. אבל כבר מזמן אין בזה שום מחשבה כוללת.

אני היום בעד זה, שכל הארץ תהיה אזור פיתוח א'.

אני נגד.

כל הדיון הזה הוא לא דיון רציני איך מקדמים אזורים,

איך מקדמים תעשיות. זה הכל ענין של הצלחה או אי-הצלחה

של האנשים האלה.

הופיע פה שר התעשיה והמסחר ואמר: אני הולך על שלושה

אחד בצומת אשל הנשיא, אחד בצומת שדה התעופה ואחד



הם לא יהיו צמודים לדימונה או לערד, אלא יהיו לכל האזור.אמרו את זה, אמרו והמשיכו

לנסוע. וכך מתנהל הכל. האבטלה בשמים. אינני חושב שבתחום הזה זה מה שישנה את

ההשקעות. נכון, זה אולי יזיז כמה מפעלים ממקום אחד למקום שני.

היות ושיעורי האבטלה הם עצומים בכל הארץ ונכון שבבאר-שבע הם יותר גבוהים מאשר

בצפון, ובאופקים הם גבוהים מאשר בצפון, אינני יכול לצאת היום נגד מתן איזור פיתוח

א' לבאר-שבע, אין לי אנרגיה. אם הייתי צריך להביע דעתי, אם זה מה שצריך היום

לעשות וככה לעשות את זה בצורה הזאת, אני אומר באופן המפורש ביותר: לא.

אבל היות וכל הענין נראה על הפנים, כל הענין נראה מרוח ולא רציני, זה ימשיך

ככה הלאה.

בלי סייג של זמן, של שנה, של שנתים-שלוש?

אני מצטרף לענין של הסייג, למרות שאני רוצה להמשיך בטון הציני שלי, מר דמביץ

- שלוש שנים זה מצויין, כי כאשר תחיה מערכת הבחירות המוניציפלית בבאר-שבע, ראש

העיר יצחק רגר, יבקש את ההארכה והוא יקבל אווזה.

חבר-הכנסת פסח גרופר.

פי גרופר;

בהמשך לויכוח שהיה אצלנו בנושא איזורי הפיתוח, הגיעו ימות המשיח ומציעים אזור

פיתוח א' לבאר-שבע. חבר-הכנסת שוחט אמר זאת, זה בניגוד לכל התזה שהוא העלה כאן.

נכון.

אמרת את זה. אין לי טענות אליך. אבל אם אתה לוקח את אור-עקיבא, אם לא היינו

נותנים לה איזור פיתוח בי, מצבה היה קשה. אחרי שניתן לה איזור פיתוח בי, היא

תוכפל ותקלוט עליה. שם עשו אזור תעשיה עצום. במקרה הייתי שם לאחרונה. יש הסתערות.

ואני חושב שאם לא ישימו מקלות בגלגלים, כבר התחילו לעבוד באיזור התעשיה, תהיה

תעסוקה באור עקיבא. הם הסתדרו עם הברון רוטשילד, לקחו שטח עצום ויפה לתעשיה.

איפה אחרת היו קמים המפעלים האלה, אם לא היה אזור פיתוח בי לאור עקיבא?

איפה?

אולי היו מקימים אותם בבית-שאן.

לזה אני רוצה להגיע. כאשר אתה אומר שאנחנו צריכים לפזר את איזורי הפיתוה ולתת

אזור פיתוח לבית-שאן ולעוד אזורים כאלה, א' רוצה לומר לך: כשיש לנו עכשו את גל

העליה הגדול, כשיש לנו בעיה של אבטלה אדירה, אתה לא יכול להגיד: מצד אחד יש אבטלה

גדולה ומצד שני לא מקימים מפעלים. לבית שאן יש אזור פיתוח אי, למה לא מהימים שם

מפעלים? עומד שם מפעל שמתברר שצריך לגמור את הסיבוכים הקשורים בו. במקרה שמעתי

ממי שמטפל בזה, שכולם מקלקלים ולא יפתחו את המפעל עוד שנתיים.

איזה מפעל?

מפעל לייצור תרופות. הבעלים של המפעל עשה בשבוע שעבר לובינג מקיף, ואפשר היה

לגמור את הענין.

אני חושב שחוק עידוד השקעות הון היום לא ממלא את תפקידו. אם מקימים מפעלים לא

באזורי פיתוח אי', ב' או ג', ולא יקימו אותם שם - היה צריך בשעת חירום להתייחס לכל

מפעל לגופו של ענין ולעודד תעשיינים ויוזמה חופשית ויוזמה פרטית להקים מפעלים. אם

פה לא הנבנה ושם כן רעננה, לאן הגענו?

מפעל התרופות שאתה דברת עליו, חבר-הכנסת שוחט, הוא דוגמה יפה. לפני שנח וחצי

דופק על דלת ביתי יהודי שאינני מכיר אותו ואומר: לנו יש מפעל תרופות קטן בטירת

הכרמל. אנחנו צריכים שטח של 20,000 מ"ר, אין בטירת הכרמל. הוא בא לעתלית לראש

המועצה, יש לנו אזור תעשיה שעוד לא פיתחו אותו וביקש את ה-20 דונם האלה. הוא ביקש

לשלם במזומן עבור האדמה למינהל מקרקעי ישראל. זה קרה לפני שאור-עקיבא הוכרזה

כאיזור פיתוח. הוא עבר לאור עקיבא והוא מעסיק שם 200 עובדים. מה קרה? לא קרה שום

דבר. טירת הכרמל שקרובה למחנות חצבא, שם האבטלה מאד קטנה.

קטנה?

בטירת הכרמל האבטלה קטנה.

אני אז התווכחתי אתכם כאן כאשר הייתם כל כך קנאים לאזורי הפיתוח. היום אמר

חבר-הכנסת חיים אורון, שכיוון שזה כבר נפרץ, הוא לא יתנגן להצעה לינת מעמד של

איזור פיתוח א' לבאר-שבע. דעתי היא - איזור פיתוח א' לכל הארץ.

גם ליקב בראשון לציון?

במקרה היקב לא הולך לפיתוח, אז לא מגיע לו. אני מציע אזור פיתוח אי לכל הארץ.

לא אני ולא אתה נגיד ליזם איפוא יקים את מפעלו. לא אתה ולא אני מביאים את הכסף.

היזם הפרטי מביא את הכסף שלו, את החלק שלו בהשקעה.

בדיוון האחרון עם שר התעשיה והמסחר מה שמענו? הוא נתן לנו בשקט כדורי ארגעה.

הוא הביא לנו סטטיסטיקות. שיבואו ויראו לנו מה עשו. מה עשו בשנה האחרונה, מה עשו

בשנתיים האחרונות. בירושלים יש אזור פיתוח אי, בונים?

חבר-הכנסת פסח גרופר, בונים בארץ תעשיה גם לא באזור פיתוח א'. בונים תעשיות

ביבנה ובראשון לציון ובבני-ברק. אבל אם תעשה השוואת תנאים, הכל יהיה במרכז.

פי גרופר;

גם באר-שבע מרכז.

אי שוחט;

באר-שבע לא מרכז.

באר-שבע לא מרכז? שמעתי אותך היטב.

אי שוחט;

אני אמרתי, שלבאר-שבע בגלל גודלה, באופן נורמלי לא הייתי מצביע בעד איזור

פיתוח א'.

אני אצביע בעד. אני אצביע בעד כל הצעה שתובא לפנינו לתת איזור פיתוח לכל

מקום. לא אחפש במפה.

חבר-הכנסת גדליה גל.

הבעיה האמתית היא, שמה שבונים זה מעט מאד, ונדמה לי שהדיווחים שאנו מקבלים

פה על מפעלים חדשים, יש בהם גם דיווח על משאלות לב. לא שאני חושב שלא מדווחים

אמת, אבל זה כולל גם חלומות.

בהזדמנות חגיגית זו הייתי ממליץ שניקח יום חמשי אחד ונבקש שיקהו אותנו, לא

למפעל מתרחב, אלא למפעל או שנים חדשים, ולא חשוב איזה. אולי בזה יראו שיש יותר

תשומת לב של הוועדה למה שקורה בשטח. כדאי להקדיש לזה יום חמשי אחד. היה פה שר

התעשיה והמסחר והביא לפנינו רשימה של מפעלים שהיא כמעט רנסנס בתעשיה , ואני הייתי

מציע שנבקש ממנו שיקה אותנו לראות שני מפעלים חדשים ממש.

אתה מדבר ברצינות?

כל מה שאני אומר, אני אומר ברצינות. אם יתברר שהכל בלוף, שאנו נראה את זה וגם

אנחנו נזדעזע ולא נשב בשקט, נשמע דיווח ונעבור לסדר היום. אני מציע את זה בכל

הרצינות.

א. דמביץ;



יש איזור מיוחד שדאתה מעונין בו?

יש איזור אחד שבו הוא לא מעונין, איזור יהודה ושומרון.

גם שם אין תעשיה.

אי שוחט;

בברקן יש.

דבר שני - היקף הבניה לדיור בבאר שבא הוא היקף מלאכותי, הוא לא היקף שהתבקש

מהביקושים בבאר-שבע. הוא אפילו לא היה טבעי-פלוס. בעיר כמו באר-שבע, אם היא

מתפתחת באופן נורמלי, מוסיפים מדי שנה כמה מאות או אלפי בתים. כאשר מוסיפים בסדר

גודל של עשרות אלפים בבאר-שבשע ובאיזור, זה מצב מלאכותי, שמחייב גם פתרון מלאכותי

בתחום של התעסוקה.

לכן אני חושב שיש מקום לאשר את הפניה.

נגה דעתך על הגבלת הזמן?

אני אומר. לפי דעתי, אנחנו נכנסים לתקופה, שבאר-שבע הופכת להיות מרכז

תעסוקתי. לא אומר זאת בנוסח של חבר-הכנסת ויינשטיין, אבל אני יכול להעלות בדמיוני

משפחה שהבעל עובד בערד והאשה עובדת בבאר-שבע ולהפך. לפי דעתי השקעה בבאר-שבע, יש

לה השלכות על על הערים באזור. אני על כל פנים רואה בפיתוח באר-שבע אחד האמצעים

לפיתוח הנגב כולו. וכאשר מדברים על אופקים ונתיבות ודימונה וירוחם, נדמה לי שאין

ויכוח שזה איזור שאנו רוצים לראות בו הרבה יותר יהודים. אני רק רוצה שנבטיח, שכל

מה שדרומה מהקו נתיבות-ערד, הוא באזור אי, בין אם זה באר-שבע ובין אם זה קבוץ

ובין אם זה כפר או אזור של מועצה אזורית.

זה קיים היום.

אם זה קיים, אני רואה בזה מקשה אחת.

אתה לא בעד הגבלת זמן?

אתה לא בעד הגבלת זמן?

ג. גל; אני נגד הגבלת זמן.

מדוע?

כי אני רואה בבאר-שבע מרכז תעסוקתי של הנגב כולו.

כשם שבאר-שבע הצמיחה את עומר ואת מיתר ואת מיסבים -

אחה לא מסכים לשיקול של חבר-הכנסת שוחט, שתהיה לכך

השפעה שלילית על הפריפריה?

לפי דעתי, ההשפעה תהיה חיובית.

חברת-הכנסת עדנה סולודר.

אני אתחיל מהסוף. אני בעד אישור מתן מעמד של איזור

פיתוח א' לבאר-שבע ובעד אישורו המוקדם- אבל כל

הענין הזה של איזורי פיתוח, אני חושבת שזה דבר בלתי אפשרי ובלתי נסבל היום-

ולמה? כל משרד יש לו אזורי פיתוח שלו. לפני כמה חודשים, כאשר היינו צריכים

לאשר אחת מרשימות אזורי הפיהוח לצורך פטורים ממס, אי אפשר היה לחגיע לכלל

החלטה ודחו את ההחלטה.עד 1993 סגרו אחת מהרשימות.

כל משרד יש לו קריטריונים שלו לאזורים שלו. לאחד

יש פטור ממסים, ולאחר יש איזורי פיתוח לענין חוק לעידוד השקעות הון ולאחר

יש פריבילגיות כאלה ואחרות. אם רוצה מישהו לעשות היום מכנה משותף, אי אפשר

לעשות זאת היום. כל העקרון של מתן פטורים והקלות היה לתת עדיפות לאזורים,

שגיאוגרפית ודמוגרפית אין להם התנאים הקיימים במרכז הארץ. מה אנחנו עושים?

בכל פעם מוסיפים ישובים לרשימות מבלי שגרענו ישובים שכבר התבססו, ואז כל

המטרה לשמה נעשו הדברים מאבדת מערכה,

נוסף להתרגשות הגדול.ה ששר התעשיה והמסחר ושר האוצר

חתמו סוף סוף על אותו מסמך - וזה באמת דבר חשוב, ואני מברכת על כך - מוצע

להגדיל את ההטבות לנגב ללא קשר למה שיש היום. לכן אני בעד. יחד עם זאת

אינני יכולה שלא להעיר על כך שמועצת תמר הדבוקה לישוב נאות הכיכר, הוצאה

מרשימת הפטורים, וכדי שהיא תקבל את ההקלות, צריך לשנות את החוק.

חבר-הכנסת עמיר פרץ.

אדוני היושב ראש, אין ספק שהעובדה שבאר-שבע תקל מעמד

של איזור פיתוח א', תיצור מצב חדש בנגב- היום ישובים

אחרים, כמו דימונה, ירוהם, מצפה רמון, יש לחם עדיפות על באר-שבע. אם רוצים

שלישובים אלה יהיה יתרון על באר-שבע צריך לתת להם איזור פיתוח א'-פלוס.

אלא מה? לצערי הרב, למרות שדימונה ומצפה רמון שנים רבות יש להן עדיפות על

באר-שבע, לא מוקמים בהן מפעלים" האבטלה גואה, חמצוקה.גוברת וחוסר התקוה

גדול, ואין לי ברירה אלא ללכת לנסיון שאומר: אולי באר-שבע חזקה תצליח לתת

תנופה לאזור כולו. אולי מפעלים גדולים בבאר-שבע יצליחו לגרום לכך, שיוקמו

כל מיני עסקים, מפעלים קטנים ובתי מלאכה בפריפריה.

הלוואי והמדינה תשכיל להקים אוטוסטרדות מצפון לבאר שבע

ומדרום לה. אמנם אין לנו סמכות לחת המלצות, אבל אם הייתי יודע שמוקמות



אוטוסטרדות כאלה, אני מניח שמרחק של חצי שעה נסיעה , הוא לא מרחק שצריך

להגביל אנשים בנסיעה למקום עבודתם.

אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת אברהם שוחט להגביל

את האישור בשלוש שנים ולבחון את הדבר כעבור שלוש שנים. אם באר-שבע תעבור

את תקופת המשבר ותגיע למצב של יצירת מקומות תעסוקה, תהיה דינמיקה שתביא

לאוכלוסיה בסדרי גדול לא של 100,000 תושבים, אלא טל 250,000-300,000 תושבים,

כאשר יש עיר של 300,000 תושבים, אין שום סיבה לחת לה עדיפות, כי הגודל קובע

את הדינמיקה הפנימית של יצירת מקומות חעבודה.

יחד עם זאת אני מציע, שההגבלה לא תחול על מפעלים

שיקומו בשלוש השנים.

זה מובן מאליו-

במדינה זו שום דבר לא מובן מאליו-

ז ה על פ י ח חוק.

אני מציע שזה ייכתב.

אי אפשר לכתוב את זה בתקנה"

דבריך נרשמו בפרוטוקול וגם התגובות.

שיגיד נציג הממשלה, שזה מובן מאליו.

יכול להיות שעצם ההגבלה של הזמן תיצור לחץ על

תעשיינים ויזמים ששוקלים להקים מפעלים. יכול להיות שזה ייאלץ אותם לקבל

החלטות מהירות וזה יביא אותם לתנופת עשיה. אבל יתכן מאד שכעבור שלוש שנים

יצטרכו לבחון את ההשפעה של הדבר על הישובים שבסביבת באר-שבע ויכול להיות

שיהיה צורך להחליט על שנוי.

בסך הכל אני מקווה, שבאר-שבע תתחזק ותביא ברכה

על הסביבה כולה.

חבר-הכנסת יגאל הורביץ.

אני מציע לראות את הנושא לא רק מזוית הראיה של

בקשת האוצר, אלא לנסות לראות את התמונה בכללותה"

ואני רוצה לדבר דוקא אליך, חבר-הכנסת שוחט- בואו נחשוב לדקה, שאין צורך

ביהודה ושומרון וחבל עזה, ואנו עוסקים בויכוח הזה לא היום, אלא לפני 30-40

שנה, אותו ויכוח על פיזור האוכלוסיה והעדפת אזורים שונים ולהיכן לשלוח

יהודים. כל הויכוח הזה מונח עכשו על השולחן ואנחנו צריכים להכריע, ואין לנו

ויכוח על יש"ע. אני מניח שעם כל הסתירות שיש בדבר, הכוונה לתת עדיפות למצפה

רמון והסכנה שאם ניתן עדייי-ת לבאר-שבע ישפיע הדבר על מצפה-רמון וישובים

אחרים באזור, היינו מגיעים היום למסקנה - וזו הציונות היום - לתת העדפה

לבאר-שבע.

אם היה בנאי גדול, כמו ספיר ואשכול, שיכול להשתוות

אליהם ולא לפגר אחריהם, זה אריק שרון, מבחינת הראיה הנכונה והעדיפות לבנות

אין תעסוקה באזורים אלה, אז היתה

תעסוקה?, השקיעו במה שהשקיעו והכסף הלך לאיבוד- לא היתה תשובה אחרת. כל

מי שינסה היום לבקר את ספיר על הקמת המטוויוה בדימונה, אפשר להגיד לו: א. חכם

לאהר מעשה; ב. לא היתה ברירה אחרת.

והיום יש שיכונים, הקימו שיכונים בבאר-שבע ובמקומות

אחרים בגליל ובנגב. עכשו צריך להקים את התעשיה, יעלה כמה שיעלה, אחרת זה

רעננה . מבחינה לאומית אריק שרון עשה את הדבר הנכון. ואילו היינו מאוחדים

כך צריך היה לעשות, ועכשו נייצר את

התעסוקה, איך מייצרים תעסוקה? צריך לתת הקלות?- ינתנו הקלות; צריך לתת פטור

ממסים? ינתן פטור ממסים. אין פטנטים אחרים.

אין לך ויכוח אתי-

בלב שלם הייתי קם ואומר אחרי כל הנסיון שלי להסביר

אני מסכים לתת לבאר-שבע מעמד

של איזור פיתוח א' לחמש שנים. נבנו שם 2,000 1 דירות.

7,000 דירות וקרוונים.

נבנו דירות ויש בהן אנשים שלהם צריך לתת תשובה,

ניתן תשובה. ניתן הקלות, יעלה הון. כך היה בעבר,

בוזבז הון על אהלים, צריפונים ואחר-כך בנו בתים- הקימו מטוויות ודברים

אחרים וחלק הלך לאיבוד. אותו דבר חלק ממה שמשקיעים היום יאבד. חלק נלמד על

"הזקן שלנו", חלק נאבד במודע, זה מביא אותי למסקנה לתת העדפה לבאר-שבע,

ואני מוכן להסתכן עוד יותר ולומר: פיזור אוכלוסיה והציונות האמתית, הנקיה,

הלאומית, הנבונה היא זו, שפיזור האוכלוסיה יהיה בכיוון של הקמת ריכוז גדול

של שיכונים באזור באר-שבע, זו התשובה היחידה והנכונה ביותר שיכולה היתה לתת

הציונות היום.

חבר-הכנסת חיים אורון אמר, שצריך היה לבנות בבאר-שבע

לפי קצב ההתפתחות הטבעי, אילו היינו הולכים בדרך זו, לא היינו בונים בקצב

זה. התנפלנו על הנגב- בואו נמשיך.' השיכונים היו הכרחיים, עכשו ניתן הקלות

ליצירת תעסוקה, שיעלו הרבה כסף. מי שטוען, שיש לו פטנט אחר, אין לו פטנט אחר,

חבר-הכנסת אלי דיין.

אדוני היושב ראש, יש בעיות חברתיות קשות מאד בבאר-שבע

בגלל האבטלה והמצב הכלכלי. יש בעיות בבתי הספר, חיי

הילדים קשים מאד, והכל בגלל האבטלה. אנשים אין להם הכנסה.

אתה מדבר על הוותיקים, או על העולים החדשים?

על הוותיקים ואליהם הצטרפו העולים החדשים, שגם הם

מובטלים.

תנופת הבניה בבאר-שבע לא שינתה את מצב החעסוקה שם?

לא, כי הרבה מהדירות הן דירות מוכנות וקרוונים,

יש שם בניה ממש, לא רק קרוואנים,

הרבה ערבים ישראלים עובדים בבניה, מעט מאד עולים"

והוותיקים?

אלי דיין; הוותיקים ברחו מענף הבניה.

נכון שזו עיר גדולה, והיא עוד תלך ותגדל, אבל

ההכנסות של העיריה קטנות, כי אין שם תעשיה.

מה זה שייך?

אדוני, אנחנו יודעים איה הכלל: אם אין קניה אין תורה,

והבעיה היסודית של באר-שבע היא הקמת.

לכן אני תומך ברעיון של מתן מעמד של איזור פיתוח א'

לבאר-שבע, ובלי הגבלת זמן.

אתה אומר, שצריך לאשר מעמד של אזור פיתוח א' לבאר-

שבע בגלל זה שיש שם אבטלה?

כן,

באשקלון, אתרי מאבק של 8-10 שנים נתנו לנו איזור

פיתוח ב' בשטח קטן. ואז באו ושאלו: מה יקרה באזור, הרי זה יפגע באזור?

ואז הבאתי מסמך שהראה שהאזור לא יפגע, החכמה היא, שהמדינה תעשה את ההשקעות

שלה. מה היו ההשקעות שלה באשקלון?

מפעל מוטורולה הוקם בערד, כי לאשקלון לא היה מעמד

של אזור פיתוח א'.

היא השקיעה 30 מליון דולר בפיתוח התשתית. נותנים

לנו אזור פיתוח ב' לשנה וכל שנה מאריכים. אני

רוצה שיתנו למפעלים פטור ממסים ובלבד שייצרו תעסוקה ואנשים יעבדו ויוכלו

גם לשלם מסים לעירייה.

באר-שבע צריכה להיות בירת הנגב מבתינה כלכלית

ומבחינה חברתית. ואני יודע שיפגעו ערים אחרות באזור. דימונה וירוחם יש

להן מעמד של איזור פיתוח אי-פלוס, ויש להן שטח תעשיה מוגבל. כאשר בא משקיע

יש לכם שירותים פיננסיים?

אגב, החוק לעידוד השקעות הון הוא לתקופה מוגבלת.

תוקפו יפוג ב-1995.

אדוני היושב ראש, האוצר טוען, שמע"צ . לא סוללת

כבישים, כי אין לה תכניות. מע"צ יכולה לבצע כבישים בעוד 400 מליון שקל. וכאל

יסללו כבישים סביב באר-שבע ובנגב כולו, מרתק הנסיעה יהיה קצר- לכן אני

רואה בחומרה רבה את העובדה שלא סוללים כבישים. סלילת כביש אשקלון-קריית-גת

הוקפאה, כי חברת הכנסת גאולה כהן צריכה לסלול כבישים בשטחים. בכביש זה

נהרגו 18 איש, סטודנטים צעירים. עכשו מפסיקים סלילת הכביש, כי חברת הכנסת

גאולה כהן, לפני אישור התקציב, הצליחה להוציא משר האוצר סלילת כבישים

בשטחים.

זה היה בוועדה ואתה אישרת את זה. אתה שותף.

אני לא שותף, אני נגד זה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש ממך, זה ענין רציני,

עוד השבוע להזמין את מנהל מע"צ ולשמוע מפיו בצורה מוסמכת האם מפסיקים סלילת

כביש זה.

זה לא על סדר-היום.

יש לך סדר-יום שיכולת לגמור אותו תוך רבע שעה.

חבר-הכנסה יעקב ל1מאי,

אני תומך באישור הפניה למתן מעמד של איזור פיתוח א'

לבאר-שבע. אם באר-שבע תקבל מעמד של איזור פיתוח א'

לא ייפגעו הישובים באזור, כי אז באר-שבע תהפוך מרכז התעשייתי של האזור.

אם לא קיים מרכז שהישובים הסמוכים יכולים למסוך עליו, גם הישובים הסמוכים

נראים כפי שהם נראים היום. אם זו הסיבה שבגללה צריך לתת לבאר-שבע מעמד

של אזור פיתוח א', צריך לאשר את הפניה.

דיבר חבר-הכנסת יגאל הורביץ על התקופה של אשכול

וספיר, העבירו מפעל שלא היה מקום להעבירו לבאר-שבע, מפעל לייצור

ספינות ואחר-כך צריך גמלים לשאת את הספינות. לא מפעלים כאלה צריך להעביר

לבאר-שבע. אם ישקיעו בהקמת מפעלים שיתנו תעסוקה לתושבים באזור, ובאר-שבע

תתפתח, נוכל לומר שבאר-שבע היא בירת הנגב.

אני מציע לאשר את הפניה בלי הגבלת זמן"

רשות הדיבור לגברת דפנה ברק-

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לכולם בשם ראש העיר

באר-שבע, יצחק רגר, שלא יכול היה להגיע לישיבה.

נאמרו כאן כמעט כל הדברים שאני הייתי רוצה לומר אותם- אוסיף רק בקיצור:

באר-שבע סבלה לפחות בעשר השנים האחרונות, אם לא יותר, מסטגנציה בתעשיה. לא

היו בה שום השקעות חדשות, אמרתי את זה לעזר התעשיה והמסחר: ממש לא היו שום

השקעות.

העיר באר-שבע, כפי שנאמר, היא בתנופת בניה גדולה

במטרה למשוך תושבים נוספים, גם עולים חדשים. ראש העיר פתוח לעליה ומעודד

עליה. אנו מקווים שגם אנשים צעירים יעברו לגור בנגב, זה חשוב לנו. כפי שאמרתי

יש תנופת בניה גדולה, אבל העיר עדיין לא בסדר-גודל של מטרופולין. יש תכנית-

מיתאר ארצית, שלפיה באר-שבע תהפוך למטרופולין, ואחת ההמלצות אומרת, שהעיר

תהפך למטרופולין על ידי התנופה הגדולה שתינתן לה אם תקבל מעמד של אזור פיתוח א'

בשבועים-שלושה האחרונים עד החלטת הממשלה על מתן

מעמד של איזור פיתוח א' לבאר-שבע, אנשים בבאר-שבע איבדו את התקווה.

אני עובדת שם בסך הכל חצי שנה. מצד שני יש לי המבט של אדם שהגיע מבחוץ.

האנשים בבאר-שבע היו מיואשים, הם איבדו את התקווה. כאשר אמרתי שננסה להשיג

מעמד של איזור פיתוח א' לבאר שבע, לא האמינו שנצליח בכך. יש "-בטלה גדולה

בבאר שבע. בשנתיים האחרונות, עקב העליה, גדל מספר התושבים. אבל בשנתיים

שלפני כן היתה ירידה במספר התוללבים,

באר-שבע היא בירת הנגב. אני מאמינה שפיתוח העיר

באר-שבע יביא לפיתוח. כל הנגב. משנת 1978 החוק לעידוד השקעות הון נתן

אפללרות לכל ערי הסביבה להתפתח, וגם היום הן נשארו באותה רמה. יש ערים שיש

להן מעמד של אזור פיתוח א'-פלוס. אני מאמינה שבאר-שבע לא תתחרה בהן. היא-

תמשוך את הערים שבסיסה קדימה. אותם יזמים שמחפשים עיר ברמה של מטרופולין,

לא היו באים לערים אלו. בכל אופן, באר-שבע זקוקה לזח מאד היום. אתם לא

יכולים לתאר לעצמכם את חשמחח בעיר כאשר חדליפו את החלטת הממשלה. זה פשוט



לא יאומן, כל העיר השתתפה בשמחה.

אני הסתובבתי בבאר-שבע ולא ראיתי את הרוקדים

והחוגגים.

אני רק רוצה לציין מהנסיון לפני קבלת החלטת הממשלה

ואחרי קבלת החלטת הממשלה, כי באשר פניתי לפני קבלת

החלטת הממשלה ליזמים גדולים וחברות שרוצים להשקיע בפיתוח, הם אמרו לי:

בלי מעמד של אזור פיתוח א', אל תדברי אתנו. בשבועות האחרונים מאז נתקבלה

החלטת הממשלה, יש פניות, יש התענינות.

מה תפקידך?

מנהלת החברה הכלכלית של באר-שבע.

מאז קבלת החלטת הממשלה יש התענינות גדולה שלא היתה

קודם. אני מאמינה שזה יתן חנופה גדולה לעיר. זה מאד חשוב לנו.

אני רוצה בשם ראש העיר להזמין אח כל הוועדה לביקור

בעיר באר-שבע. אין לנו עוד מפעלים חדשים, אבל אולי כדאי לראות את העיר.

ניקח את זח בחשבון.

חבר-הכנסת אברהם שוחט.

אני רוצה לנסות לשכנע את החברים שהציעו לאשר מתן

מעמד של איזור פיתוח א' לבאר שבע בלי הגבלת זמן"

אין ספק, שזה יהיה שינוי מהותי במה שיקרה בפיתוח הנגב, אם באר-שבע תהיה

לא נורא, יסעו לעבודה בבאר-שבע מערד,

מירוחם, מדימונה, אין לה על מה להתבסס. נסיעה לעבודה מדימונה לבאר-שבע

זה סיפור של שלושת-רבעי שעה, זה סיפור של עלויות. נסיעה ממצפה רמון לבאר-

שבע זה סיפור של שעה. ואני יודע שבחברת הברום, או ברמת חובב, המפעלים

לוקחים פחות אנשים מערד ולוקחים יותר מבאר-שבע, ובצדק מבחינת המפעל, כי

יש סיפור של הסעות ומשמרות ועוד אלף ואחד דברים.

תמיד אפשר לבטל"

את חבר-הכנסת אלי דיין אני יכול להבין, אני לא פונה

אליו שישנה דעתו. התיאור האידילי, שאם באר-שבע

תהיה אזור פיחוח א', זה ישפיע בחיוב על האזור, הוא לא נכון. חבר-הכנסת

אלי דיין, אתה יודע, שאם אשקלון היתה אזור פיתוח א', מוטורולה לא היתה

מגיעה לערד. המפעל היה מוקם באשקלון.

אני מצטער על כך.

אתח יכול להצטער. האידיאליזציה, שכל אזור הנגב

יהיה אזור פיתוח א', זה קשקוש אחד גדול, כי אנשים

לא ישארו בירוחם, אם לא תהיה לחם עבודה בירוחם ויצטרכו לנסוע לעבוד במקום

אחד.

אמרתי שאני אתמוך במתן מעמד של איזור פיתוח א' לבאר-

שבע, אבל לא לעשות נקודת מבחן בעוד שלוש שנים לראות מה קורה? אם אינך

מגביל את התקופה, אינך יכול בתום התקופה לבחון מה קורה, אלא אם באה פניה של

הממשלה.

?????????????????????



הממשלה, זה המסחר, אחרת אהה יכול להגיד: מה איכפת לי אם התעשיה תהיה ברמת-

חובב, או בדימונה ואנשי באר-שבע יסעו לעבוד שם. היום כל המפעלים הם מחוץ

לבאר-שבע. פריקלאס, מפעל הפוספטים, רמה חובב, הם מחוץ לבאר-שבע. הבעיה היא

שהם יהיו בחצר?

ג, גל; למה אנשים מעדיפים את באר-שבע?

כי יש רכבת, כי היא יותר קרובה, כי יש בה שירותים

פיננסיים, אבל זה בדיוק למה אתה עושה הבדל בין

האזורים, כדי שהבחירה תהיה אחרת, לא איפה שיותר נוח. כל הרעיון של הפיזור

נובע מהעניז הזה.

חוזקה של באר-שבע צריך להיות בדברים

שאינם במקומות אחרים, במערכות האוניברסיטאיות, במינהלות, בסמינרים, משום

כך אני פונה לחברים ומבקש שתהיה נקודת בדיקה כעבור שלוש שנים ונראה

שלא קבלנו החלטה שגרנ?ה לקטסטרופה בנגב- גם לגבי ירושלים נקבעה הגבלת זמן

של שלוש שנים, ובאו פוגל ווקסלר וביקשו הארכה לשלוש שנים, מבלי שתיקבע

הגבלת זמן, אתם עומדים לסכל מקומות אחרים בנגב בלי יכולת של שיקול דעת נוסף.

רשות הדיבור לנציג משרד התעשיה והמסחר, מר גצל.

בשנת 1991 מתיך תקציב של 47 מליון שקל לתשתית,

השקענו 4 מליון שקל בבאר-שבע, כיוון שראינו מראש

את הנולד, שאם באר-שבע לא תהיה מטרופולין של כל האזור תהיה סטגנציה.

כמה השקיעו שם ?

4 מליון שקל.

ובכל הארץ?

47 מליון שקל.

ו-117 מליון שקל בשטחים.

גם בשנת 1992 אנו מתכננים סדר גודל דומה לבאר-שבע,

כי אנו רואים את זה כיעד. ובאיזה שהוא מקום זה

מתחבר עט הנושא של קידמת הנגב, הרעיון של רעדת שפיר.

מרגע שנתקבלה החלטת הממשלה ועד הרגע, קבלנו לגבי

באר-שבע הצעה לבניית סדר גודל של 40,000 מ"ר לבניה להשכרה משלושה יזמים.

ואלה היו הולכים לערד או דימונה, אם באר-שבע לא

היתה מקבלת מעמד של איזור פיתוח א'?

מה זה "בניה להשכרה"?

אין ספק שמתן מעמד של אזור פיתוח א' לבאר-שבע יוביל

את באר-שבע וכל ערי הלוויין ויביא לתנופת פיתוח.

מה דעתך על הגבלת זמן?

הצעת הממשלה היא ללא הגבלת זמן.

הגיע הזמן שנסכם את הדיון. שמענו כאן, ואני רואה

שיש הסכמה כללית, שאכן אנו חייבים לנקוט צעדים שיוכלו

לקדם הקמת מפעלים ויצירת מקומות תעסוקה בבאר-שבע, תוך תקווה שמה שאנחנו



נעניק לבאר-שבע יתן הנופת פיתוח לפריפריה של הנגב ואולי עוד ישפיע ויקרין

גם על האזור הזה. אבל בכל זאת יש כאן חילוקי דיעות על השאלה, האם להגביל

בזמן מתן מעמד אזור פיתוח אי לבאר-שבע ובתום התקופה לבדוק מה קורה, מה

הל התוצאות וההשלכות של הדבר. יש כאלה התומכים בהצעת הכ-,משלה להעניק מעמד

של אזור פיתוח אי באופן? גורף, בלי הגבלת זמן.

לכן אני רוצה להציע הצעה, שקבלנו לפני תודש במקרה

אתר, שנאשר מתן מעמד של אזור פיתות אי לבאר-שבע לתקופה של ארבע שנים, זה

פרק זמן מספיק רחב כדי שנוכל לאפשר את תנופת הפיתוח ומאידך גיסא, נוכל

לבדוק את התוצאות וההשלכות.

תמיד אפשר לדון מחדש.

אי אפשר לדון מחדש אם הממשלה לא מגישה הצעה.

אתה אמרת שהקו הוא נתיבות-ערד. כיוון שבין שתי

נקודות עובר קו ישר אחד, אפשר להעביר קו מתל-אביב

לערד. בנגב המערבי לקחת את הקו צפונה" אפשר לבוא ולהגיד שיש קו שמתחיל

בנתיבות והוא קו אבכי ודרומה לו לא מקבלים. מה מבטא הקו נתיבות-ערד תוץ

מזה שיש שם קו טיסה^ג-

הקו הוא קו דמיוני, ק ואורד י נטור שהחליטו עליו בזמנו,

מה ההגיון שלו? אתה משנה את הקו ואומר: הגענו למסקנה

שצריך לתת לבאר-שבע- אני מבקש לראות את הליו הזה

על המפה,

תראה אחרי הישיבה. זה לא על סדר-היום.

באך-שבע היא מרכז של פריפריה, אבל אי אפשר שלא

לברר את הבעיה של הפריפריה.

הי ו"ר מ0ז. פלדמן: אתה רוצה לעכב את האישור של מתן מעמד אזור פיתוח אי

לבאר-שבע?

sff א ו.ר ו ן לא חלילה, אני מקבל את ההצעה, אני רוצה תשובה על

השאלה. זה על סרר-היום,

איך זה יגיע לסדר-היום?

יש אפשרות להעלות את זה במסגרת הצעה לסדר-היום, אבל

אי אפשר להעלות זאת בדלת, האחורית, כאשר זה לא על

סדר-היום.

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין;

חברים רוצים להגביל בזמן, אני חושב לאיזו תעשיה

ראויה באר-שבע. באר-שבע ראויה לתעשיה כבדה, מורכבת

ומסובכת, ואני לא מאמין שבארבע שנים אפשר לפתח תעלזיה בזאת,

מה זו תעשיה כבדה?

תעשיה כימית.

תלישיה כימית יש לה )!ז7ר פיתוח,

ל. ג צל; רק ברמת חובב.

אם רוצים למשוך יזמים מהעולם, אני מצילי לקבוע

הגבלת זמן של חמש שבים-

התעשיה הכימית היא לא בבאר-שבע, היא באזור רמה חובב.

לכן אני מציע חמש שנים.

ואה יתברר שנוצרה קטסטרופה בירוחם?

בחמש שנים לא תהיה קטסטרופה,

אתה אינך יכול לדעת.

אתה חושב רק על ערד.

אני מיקש נקודת מבחן אחרי שלוש שנים"

אני מציע פשרה - חמש שנים.

אני מציע שבע שנים.

כולם מסכימים לארבע שנים?

לא, חמש שנים.

מה תעשה אם יהיה "ברעך"?

איזה "ברעך"?

היועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ-

רבותי, יש לי חדשות בשבילכם: מבחינה עקרונית משפטיי\ית

עדכנית, אנו עוסקים. בביצה שלא נולדה, כי החוק עצמו

טעון חידוש בסוף שנת 1993. לכן אם אנו עוסקים בשלוש שנים, ארבע שנים, חמש

שנים, זה הילכתא דמשיחא- כלומר, יש להניח שהחוק יוארך"

בחוק מופיעים המקומות?

כן,

גם אם אתה מאשר עכשו בלי גבול, הרי הדבר יעלה,

והרשות תהיה בידי הוועדה לקבוע את גישותיה ולהתנות את ההארכה בכל מספר שנים

שתמצא לנכון.

אני מציע לקבוע הגבלת זמן של חמש שנים,

הבר הכנסת שוחט, אחרי הודעת הארגעה של מר דמביץ,

אני חושב שאין טעם בדבר, שאנו כאן נתווכח ונתפלסף

על הגבלת זמן של שלוש שנים או חמש שנים או שבע שנים, אם בלאו הכי תוף שנתיים

יגיע החוק לוועדה.

אני אגיד לך למה יש טעם. אם החוק יגיע לוועדה בעוד

שנתיים, מי שידון בו ויצטרך לאשר, יאשר את ההחלטות

הקודמות ולא יהיה דיון ספציפי. לכן חשוב מאד לקבוע זאת היום. מי שידונו

ויאשרו אח החוק ב-1993 ילכו על מה שהוחלט כבר ויאריכו מה שכבר הוחלט,

האם באר-שבע כלולה ברשימה, או ל1צריר לפתוח את

החוק כדי לכלול אותה ברשינ?ה7

אני מדבר על החוק לעידוד השקעות הון"

וההארכה?

ההארכה היא מעבר ל-1993.

ע. סולודר; באר-שבע כלולה ברשימה?

לא

אפשר יהיה לכלול אותה ברשימה?

כאשר הוועדה תיקרא לטפל, לקראת הקריאה השניה והקריאה

השלישית^בחוק לתיקון החוק לעידוד השקעות הון -

אולי לא יתקנו אוהו.

אם לא יתקנו, לא יתקנו, עד עכשו תיקנו. היא תוכל

לבקר ולראות מה השטחים 'נאישרי והיא יכולה להתנות

את התיקון בחוק, כלומר את המשך תחולתו, בשינוי בשטחים עצמם. זה לא מחייב,

אי אפשר לדעת מה יעשו. אבל הענין כולו, כל מה ששייך לחוק כאשר מרחיבים

תחולתו, פתוח לדיון י,והוו7ידה יכולה להתנות"

הי ו "ר מ. ז, פלדמן: חבר-הכנסת יעקב שמאי.

אחרי ששמעתי דבריו המלומדים של היועץ המשפטי לוועדה,

מר דמביץ, הגעתי למסקנה הפשוטה, שאנחנו לא צריכים

להגביל מתן אזור פיתוח אי לבאר-שבע בזמן, אלא לקבל את הצעת הממשלה כמות שהיא,

הי ו "ר מ, ז. פלדמן: חבר-הכנסת חיים אורון,

למרות שבעשרה ישובים אין חברי מרכז לא של הליכוד

ולא של המערך, נוצרת מובלעת של ישובים, שלהם לא

ניתן מעמד של אזור פיתוח, אם אתה לא נמצא בין נתיבות ושדרות ולא דרומה

באזור 3אר-שבע, יש עשרה ישובים - חמישה קבוצים וארבעה מושבים ועיירה בדווית,

שהם "יודנרייט", שהם בלי מ?מד של אזור פיתוח, אם יקבלו את החוק כפי שהוא,

מי שמעביר את הקו בין נתיבות לערד, כאשר כל השטחים מעבר לאזור הקוד,נמוך

הם ^זור פיתוח אי ודרומה לבאר-שבע איזור פיתוח אי, מוציא מהקו מובלעת אחת,

ואם לא היו מביאים עכשו את ההצעה לגבי באר-שבע?

לא היו עושים עוול למי שלא נתנו לו.

אני מתנגד לכך, שבכל ישוב יהיה אזור תעשיה, כולל

ישוב בדווי, כאשר אין להם מהנדסים ואין להמ תשתית "

רבותי, אבי חוזר ושואל: האם יש קונצנסוס להגבלה

זמן של ארבע שנ ים?

;^ין קובצנסוס, ת:יביע.

האם יש קונצנסוס להגבלה זמן של ארבע שנים?

היועץ המשפטי לוועדה אמר, שהחוק יפוג תוקפו ב~199.

פ. גר ר פר; תצביע.

אם יש קונצנסוס להגבלת זנ?ן של ארבע שבים, בבקשה.

אני ני'ציע לאשר את הצעת הממשלה.

יש לפנינו שתי הצעות: הצעת הממשלה והצעת חבר-הכנסת

אברהם שוחט להגביל מתן מעמד של אזור ר.יהוח אי לתחום

העיר באר-שבע לארבע שנים. אני מעמידן להצבעה.

הצבעה

בעד הצעת הממשלה ~ - 7

בעד הצעת תבר-הכנסת שוחט - 8

הצעת תבר-הכנסת אברהם שוחט נתקבלה

אדוני היושב ראש, אני מצביע בעד הגבלת זמן של ארבע

ש נ י ם 0

אם כך יש י;6 קולות בעד הצעת הממשלה.

אישרנו הצעת הממשלה, כי תחום העיר באר-שבע יהיה

אזור פיתות אי תוך הגבלת זמן של ארבע שנים.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מסי 45 ותיקון מסי 47),

התשנ"ב-1992

ו

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון

מסי 45 ותיקון מסי 47), התשנ"ב-1992.

- אנו חייבים להניח היום על שולחן הכנסת תיקון מסי

45. יש בעיה לגבי פרט הא וריאה. אפשר להניח את התיקון

על שולחן הכנסת בלי פרט הא וריאה, וברגע ששר האוצר יחתום על התיקון, הוועדה

תאשר את התיקון.

מר דמביץ.

יש הצעה מטעם האוצר לבוא ללזראת הוועדה ולקראת האנשים

שפנו לוועדה ולהנמיך את השיעור הקצוב מ-120 שקל

לטונה ל-90 שקל לטונה.

על מה?

על אוריאה לא מארצות-הברית ולא מהיףיליה, אלא מהארצות

השלישיות, שהיום הוא -

120 שקל לטונה

מ-120 שקל לטונה" ,^12 זה בשביל התעשיה

^ל כל ^120



לא חתום, הוא יכול להראות כבלתי-קיים. אינך יודע מה ילד יום. ואם אתה

מעונין, שהשיעור היוהר נמוך ייקבע, אין לר ברירה, אלא לא לאשר, כיוון

שהננ?ור עוד לא נקבע, אתה מוכרח, אם כן, לפי זה, לאשר תיקון מס' 43,

מינוס פרט האוריאה מתוך הנחה, שבמצב כזה יזדרז שר האוצר ויחתום על הצו

המתקן, הקובע שיעור יותר נמוך, והוא יעשה זאת לפני תום התקופה ב-21 בחודש

זה.

מה זה "מינוס האוריאה"?

בלי לאשר את החומרה שב-120 שקל על אוריאה. אם לא

מאשרים את הפרט הזה, הוא חי את חייו עד ה-21 בחודש

זה, הוא לא יהיה יותר מזה, יכול בכל זאת שר האוצר להטיל את השיעור הנמוך

יותר, ואז הוא יחיה את חייו ובתוך החיים האלה תבוא הוועדה ותאשר.

תיקון מס' 45 רק ממיין את התעשיות, הוא לא עוסק

ב"אך לא פחות נ;-120 שקל"" הוא רק ממיין את התעשיה.

והוא אומר, שהרבה יותר אנשים ישלמו.

הוא מוסיף אוריאה, שקודם לא היתה?

הוא מצמצם את ההקלות.

קודם אפשר היה לייבא ארריאה מהארצות השלישיות

במכס בשיעור %12, עכשו רק לתעשיות העץ והפלסטיק.

אבל המונח "אך לא פחות ממאה עשרים שקל" לא כתוב פה.

כמה ישלמו תעשיות אחרות? האם זה לא יכביד על החקלא

יש בארץ חברה המייצרת תמהיל של אוריאה. בתיקון

הקודם היא הופיעה כתעשיה שיכלה לייבא אוריאה ב-%12

מכס. עכשו תיקנו ואמרו, שרק תעשיות העץ והפלסטיק יוכלו לייבא ב-%12 מכס,

כל היתר ישלמו %20 מכס"

שמעתם את נציגי תעשיית העץ ותעשיית הפלסטיק?

לגביהם אין בעיה, הם קודם נכללו בשיעור מכס של %12.

הם נהנים, הם לא סובלים.

הם לא שינו את מצבה.

אם רוצים להגן על החיטה אי אפשר לדפוק את הדשן-

אני רוצה לקבל הסבר ממצה בנושא זה.

אני לא הייתי בישיבה הקודמת. המפעל היחיד שדיבר

אתי היה מפעל דשנים בחיפה, שהתאונן קהדבר הזה פוגע

בו ואינו מסייע למפעלי העץ והפלסטיק. אם קיימתם על כך דיון והגעתם למסקנה,

שהדבר תורם, אינני שואל שאלות.

הי ו "ר מ. ז. פלדמן: אנחנו לא דנים עכשו על האוריאה.

אפשר להביא את תיקון מס' 45 בלי פרט האוריאה.

למה לא לאשר תיקון מסי 45 עם האוריאה?

נשמע את נציגת משרד התעשיה והמסהר, הגברת כהן-

ב-1 בספטמבר, כאשר קבענו את המכסים שחייבים לחול

על כל מוצר, הקו שהנחה אותנו חיה החלטת הממשלה

על מדיניות החשיפה, מה שחשוב לדעת הוא מה היה המצב לפני ה-1 בספטמבר, והאם

הממשלה פעלה על פי אותה מדיניות. המצב היה כזה שלפני ה-1 בספטמבר תעשיות

העץ והפלסטיק יכלו לייבא מכל מקום בעולם ללא הגבלות. לגבי היתר, היבוא

היה חופשי אך ורק ממדינות השוק המשותף, משאר המדינות היה אפס יבוא.

לא נוצלו הרשיונות- לכן המצב אחרי ה-1 בספטמבר היה צריך לשקף את המצב

הקודם; איפה שניתנו רשיונות יבוא צריך היה לקבוע מכס- איפה שלא ניתנו

רטיונות יבוא צריך היה להגז על התעשיה המקומית.

היות ומדובר בתעשיה הנמצאת בחיפה, אזור שיש בו

אבטלה, ויש 200 איש שמועסקים בייצור האוריאה, הוחלט שמדובר לא רק במוצר

ובתעשיה שצריך להגן עליהם, אלא גם בתעשיה רגש/יה, מפעל דשנים. לכן נקבע,

שהפחתת המכס תהיה במשך שבע שנים. כלומר, אחרי שבע שנים צריך להיות שיעור

המכס %12 ובהתחלה ברמה יותר גבוהה - %20.

בטעות נכתב בצו, שמכס בשיעור %12 יחול על התעשיה,

כוונתנו היהה רק לתעשיית הפלסטיק והעץ" למעשה, אילו היינו משאירים את

המצב כפי שהוא, ללא התיקון המגדיר לאיזו תעשיה הכוונה, היינו גורמים לכך

שהיינו מביאים את דשנים וחמרים כימים כבר בשלב הראשון ב-1 בספטמבר לשלב

האחרון של החשיפה" לכן עשינו את התיקון המתבטא בצו 45 שמגדיר בצורה

מדוייקת ומנסה לשקף בצורה מדוייקת את המצב שהיה ב-1 בספטמבר והוא מתאים

למדיניות החשיפה, כי לא היתה שום החלטה, ואני חושבת שגם הוועדה איננה רוצה

להחליט, שבמקרה יוצא דופן של דשנים צריף לחשוף יותר מהר.

לכן הבקשה היא לאשר את הצו.

הצו אומר שיגיעו לשיעור מכס של 12%5 תוך שבע שנים?

כן- אנחנו ביקשנו לבדוק, כפי שאנו בודקים, מה הן

רמות המיסוי. בתחילה לקחנו מרווחי בטחון ועכשו,

כאשר בדקנו מחדש התברר לזהיו התפתחויות בשנה, 1991.כל השנה היו הפרשי מחירים,

מצאנו שהפרשי המחירים בין המערב ובין המזרח נעים בין 40 ל-65 דולר לטונה,

לכן ביוזמתנו ביקשנו מהמכס להוציא צו מתקן ולכתוב במקום שכתוב "אך לא פחות

ממאה ועשרים שקל" - "אך לא פחות מתשעים שקל"-

כאשר היו פה אנשי דשנים זה נבדק?

זה נבדק.

אני בדקתי את הנושא. ישבתי עשר שעות עם הנוגעים בדבר.

מה שמטריד אותי, שבא דן יקיר ואמר, שברגע שמתקבלת

הבקשה הוא מפטר עובדים. אם הדבר הזה תוקן, אינני רואה

בעיה.

הנושא הוא כאוב, כי יש בעיה ש אינה ניתנת לפתרון,

קו הייצור של האוריאה במפעל דשנים אינו יעיל, ומחיר

האוריאה בשער המפעל יקר" ברור שהיום לא היו מקימים את קו ייצור האוריאה:

קו הייצור הקיים הוא מיושן. היום עושים זאת מגז ולא מאמוניה. מה שעושים

למפעל הוא למעשה המתת-חסד בשבע שנים ולא בשנה אחת- נותנים לו אפשרות להמשיך

כאשר הוא רואה את חבל התליה, יש לו שבע שנים למצוא קו ייצור יעיל יותר,

להבנת הענין, כאשר הם היו כאן לפני שבועיים, וכוונה

היתה להוריד שיעור המכס מייד?

לא. אני כתבתי תזכיר בנושא,

כי היתד בעיה עם צורים "שבוטלו במליאה 5 וצווים שחודשו

מפעל "דשן גת" עושה תמהיל אוריאה, והוא אומר: אני

תעשיה, ואם אני תעשיה, אבי צריך לקבל את האוריאה במכס בשעור %12, ואז

אנחנו רוצים שמפעל "דשן גת" יפעל,

כי הם מקבלים יותר זול. הבעיה היתה שיעור מכס %20 אך לא פחות ממאה ועשרים י

שקל. "דשן גת" קבלו על עצמם, שהם לא ייקראו תעשיה" נתנו להם הגדרה אחרת.

הם צריכים אוריאה מיוחדת. לגבי 120 שקל בדקו והיה ברור שהמרווח יותר מדי

גדול.

למה לא לאשר את הצו?

תאשרו צוו מס' 45.

אנו מאשרים צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על

טובין (תיקון מס' 45התשנ"ב-1992.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה ליל טובין ( תיקון מסי 45),

התשנ"ב-1992 אושר

אנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה

על טובין ( תיקון מס' 47),התשנ"ב-1992.

זה תיקון טכני.

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף המכס, מר בן-יהונתן.

ב-1 בדצמבר העלינו את המיסוי על דלק מייצור מקומי.

במקביל אנו מעלים את המיסוי בצורת מס קניה על

הייבוא. העלאח זו קבלה אישור כאן. אלא מה? תעריף המכס עודכן ותיקון זה

לא נכנס לתעריף המכס ב-1992. לכן אנו מביאים צו זה לפני הוועדה פעם נוספת

כדי לקבל אישור שלכם על מנת להכניסו לתעריף 01992

העלאה זו נדרשת מהצעת התקציב?

כן.

יש לי הצעה שאתה, חבר-הכנסת גדליה גל ואני נצביע

נגד הצו כדי שחבר-הכנסת ויינשטיין וחבריו ידעו

שהם צריכים להשאר בישיבה ולהצביע.

אם אני הצבעתי נגד, אני רוצה להצביע נגד גם עכשו.

הצבעה נגד בעלאת הבלו על דלק מייצור מקומי- נוצר

מצב שיבוא דלק לא חייב במס, עכשו אתה חייב להצביע

בעד, כי לא תרצה ליצור הפרש בין מחיר דלק מיובא ובין מחיר דלק מייצור מקומי-

אנו מאשרים אח הצו.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 47),

התשנ"ב-1992 אושר

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20