ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/12/1991

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 515

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ג' י"ז בטבת התשנ"ב, 24.12.1991, בשעה 17:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר מ.ז. פלדמן

א. אבוחצירא צ. הנגבי

ר. אדרי א. וינשטיין

ח. אורון רן כהן

מ. איתן , יאיר לוי

נ. ארד ע. לנדאו

א. בורג י. מצא

י. ביבי ע. סולודר

י. גולדברג ע. עלי

ג. גל ע. פרץ

פ. גרופר ח. קופמן

ש. דורון א. שוחט

א. דיין ש. שטרית

י. הורביץ י. שמאי

ש. הלפרט ג. שפט
מוזמנים
א. דרעי, שר הפנים

ד. ברודט, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

י. בלר, טמנכ"ל כספים, משרד הפנים

י. לוי, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הפנים

א. ציבולסקי, עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ש. עיר-שי, עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

א. שורצשטיין, אגף התקציבים, משרד האוצר

ת. פנחסוביץ, עו"ד, משרד המשפטים

ד. מילגרום, משרד האוצר
היוע\ המשפטי
א. דמביץ
יועצת כלכלית
ס. אלחנני
מזכיר הוועדה
א. קרשנר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

ו

סדר היום

חוק ההסדרים - תיקוני חקיקה
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנחנו פותחים את הישיבה.

שר הפנים ביקש להופיע בפני הוועדה עוד לפני

שניגש להצבעה על הארנונה. ראוי שיהיה ברור, דיון כבר לא יתקיים. היום

מתקיימות הצבעות על חוק ההסדרים.
השר א. דרעי
אדוני היו"ר, חברי הכנסת. באתי לכאן רק לגבי

נושא אחד, נושא הארנונה, ולא חוק ההסדרים,

כך שאני מבקש שתתנו לי 5 דקות רשות דיבור בנושא הארנונה. שמעתי מאנשי

האוצר ומנציגיו הסתייגויות, שחלק מהחברים העלו בנושא חוק הארנונה המוצע

לכם פה. שמעתי את כל ההערות, ואני רוצה להתייחס אליהן בצורה מסודרת אחד

לאחד.

בשנה האחרונה הופעתי כאן מספר פעמים בנושא הרשויות המקומיות, בנושא

הערבים, בנושא הדרוזים, בנושא עיירות הפיתוח, ובפעם האחרונה בנושא כלל

הרשויות המקומיות, על החסר בחינוך ורווחה במועצות איזוריות ובמקומות

האחרים.

השנה, על אף המאבקים שהיו, ואולי היו חריקות ועימותים עם האוצר, אני

רואה בשנה הזו מספר הישגים משמעותיים מאוד לשלטון המקומי. וזאת למרות

כל הקושי של שנת התקציב הזו עם האוצר בדברים שהם בבסיס, והם מרחיקי

לכת. בכל שנה היו תוספות לרשויות המקומיות בהסדרים, בהלוואות ובדברים

אחרים, אבל הדברים היו חד-פעמיים, והחזירו את הבעיה לשולחן שוב מדי שנה

בשנה.

השווינו את זכויותיהם של הדרוזים והערבים, ועיירות הפיתוח ברשויות

היהודיות, כל אחד לפי סדר גודל של כלל הרשויות במדינת ישראל. עשינו

אמנם הסדר שהוא לא חד-שנתי, אלא בהדרגה ל-3 שנים, 5 שנים לתקציב הרגיל,

תקציב הפיתוח. אתם, ועדת הכספים, העברתם לנו כסף כבר בשנת 91, כשהוא

מבוצע גם בנושא הערבים וגם בנושא הדרוזים.

כשלקחנו את ההוצאה הכוללת של הרשויות הדרוזיות מול עיירות הפיתוח, או

את ההוצאה הכוללת של הרשויות הערביות מול הרשויות האחרות, וזו פעם

ראשונה שעשינו זאת במשך עשרות שנים, השווינו לא את המענק לנפש, אלא את

ההוצאה בפועל לנפש. הגענו אתם להסכם, וזה היה הסכם שעבר בממשלה, שבערך

שני-שליש מהפער יהיה על-ידי תוספת מענק בהדרגה במשך כמה שנים. לרשויות

הערביות זה היה 30 מיליון שקל השנה, ולרשויות הדרוזיות כ-10 מיליון שקל

בתקציב השוטף לשנה. בערך 30 אחוזים, יהיו בהגברת הכנסות עצמיות על-ידי

הארנונה שלהם.

דבר שני שעשינו השנה הוא, שעיירות הפיתוח וכלל הרשויות, קיבלו לפי ועדת

הרמלך לחינוך ורווחה. העברתם לנו 72 מיליון שקל, ובימים הקרובים אני

מקווה שנגמור זאת עם האוצר. זה יובא לכאן לגבי כלל הרשויות המקומיות

ב-90 ו-91, לגבי המועצות האיזוריות, וכל הרשויות האחרות מקבלות המענק,

בסכום של מעל 200 מיליון שקל. מעל 200 מיליון שקל מוקצבים לכיסוי

גרעונות הרשויות המקומיות בחינוך ורווחה, לא רק לאותה רשימה שאתם

אישרתם לפני חודש. לשנה הבאה יש תוספת לבסיס התקציב של הרשויות

המקומיות. את כל הפער בחינוך ורווחה, שאנחנו מעריכים אותו במחירי 91



בכ-190 מיליון שקל תוספת, עוד לא יודעים איפה ישקיעו, במבנים או בחינוך

ורווחה, אבל זח אמור לכסות את חפער בחינוך ורווחה.

התוכנית אמורח לגבי המיגזר הדרוזי והערבי. נשווה את הסכומים ברשויות

הללו בהדרגה במשך 5 שנים. בשנת 91, שזו שנה של 9 חודשים, הוספנו למיגזר

הערבי 28.2 מיליון, ולמיגזר הדרוזי כ-10 מיליון שקל. זה נכנס לבסיס

שלהם השנה. בנוסף לזה, ב-91, יכנס סכום נוסף, וכך יהיה במשך 5 שנים.

בסה"כ זו תוספת של 142 מיליון שקל למיגזר הערבי. כשנגיע לסוף 5 השנים,

יתווסף להם לבסיס התקציב 142 מיליון שקל, כשמול זה הם צריכים להגדיל

ב-70 מיליון שקל את ההשתתפות העצמית. למיגזר הדרוזי זה 48 מיליון שקל,

כשמול זה הם אמורים להוסיף 20 מיליון שקל.

כל ההסדר הזה היה במטרה להגיע להסכמה עם האוצר. אני חייב לשבח את אנשי

אגף התקציבים של האוצר בקטע הזה. לראשונה הם התמודדו עם הבעיות של

השלטון המקומי בבסיס התקציב בצורה יסודית ובצורה אמיתית, ולא רק כאיזה

מענק או הסדר. כל זה היה מותנה בכך שאנחנו מגיעים לרשויות מקומיות עם

מסגרת תקציב ברורה, כדי שלא יכנסו לגרעונות. התחייבנו להביא זאת לכנסת,

ואנחנו נגיע אליכם בזמן הקרוב עם הצעת חוק. היא מעוררת הרבה התנגדות,

אבל זה היה דבר שגם השלטון המקומי הסכים לו, והוא - להטיל אחריות על

ראשי הרשויות המקומיות וגזבריהן, ובכוונה לא הוספתי אחריות פלילית או

אחריות מינהלית או אחריות משמעתית, אלא אמרתי אחריות. וזאת כדי שלא

יכנסו שוב לגרעונות.

כל זה מותנה בכך שאנחנו ניתן לרשויות המקומיות את כל הכלים לכך, כשאכן

נותנים להם מסגרת תקציב ריאלית, ולא מסגרת תקציב לא ריאלית, ושאחר כך

נגיד שאין תבן, אבל לבנים יעשו.

לכן זה מותנה. מצד אחד אנחנו עושים מאמצים אדירים בנושא המענקים של

הרשויות המקומיות וכיסוי גרעונותיהן, מצד שני יהיו ההכנסות העצמיות

שלהן, העמקת הגביה וגביית מחיר ריאלי של הארנונה.

זו הסיבה שהעברנו בממשלה את החוק לראשונה. ערכנו סקר במשרד, כדי לבדוק

כמה רשויות נמצאות היום מתחת למינימום. מדובר בסה"כ על כ-6-7 אחוזים

מאוכלוסיית מדינת ישראל. קודם כל ניקח פרופורציה. ועדת הכספים של הכנסת

דנה כאן בנושאים כל כך מרכזיים. אנחנו מתעסקים ב-6-7 אחוזים אוכלוסיה,

רובם ברשויות הערביות והדרוזיות, שגם אם אתם לא תאשרו לי את זה בחוק,

על-פי ההסדר שהם חתמו אתנו, ושהם קיבלו תוספת של השוואת זכויות בעשרות

מיליוני שקלים, הם יהיו חייבים לעמוד בתנאי הזה. אם לא, הם לא יקבלו את

שני-השלישים של הממשלה.

מדינת ישראל מנסה לתת סל שירותים שווה פחות או יותר לכלל האוכלוסיה.

לכן יש לנו ההצדקה לתת לירוחם 12 מיליון שקל מענק, כשיש שם סה"כ 8,000

תושבים, ועיר שיש לה 150 אלף תושבים לא מקבלת מענק. איזה קריטריון זהי

אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להשתוות, ולתת בכל מקום במדינת ישראל אותו

סל שירותים. זה חייב להיות מותנה בכך שבמדינת ישראל יהיה לכל הפחות סף

מינימום של ארנונה. בשנים האחרונות, לפני 4-5 שנים לא היה מצב כזה.

עשינו לשם כך מאמץ הדרגתי משנה לשנה על-ידי הנחיות שלנו. אבל קורה שאתה

יושב מול רשות מסויימת, מנסה להכריח אותה, והיא אומרת לך שתראה את



הרשות השניה שאיננה עושה זאת. זה חייב להיפסק. אזרחים מתלוננים, ובצדק,

למה בעיר שאפילו לא מכירים בגבול שלה, למה במקום כזה משלמים ארנונה. אם

זה מעל המינימום, כל מועצה מחליטה מה היא רוצה. היא רוצה יותר, היא

רוצה לעשות סיווגים של איזורים, וילות, "בנה ביתך", אבל ארנונת

מינימום. אם הגענו למצב שלמעלה -90 אחוזים ממדינת ישראל משלמים ארנונת

מינימום, חייבים לעשות זאת בחקיקה, כדי לערוך סדר.

יש פה איזו שהיא טעות. בכל רשות מקומית יש על-פי חוק ועדת הנחות. לאו

דווקא לגבי מקרים סוציאלים אלא לפי הכנסות, השלמות הכנסה. זה לא יתן

כסף רב לרשויות המקומיות כשם שזה יעשה סדר. הוא משלם היום 8 שקלים,

ואתה מעלה לו ל-11.7 שקל. אותה משפחה, אם היא קיבלה עד היום הנחה

בוועדת הנחות, קל וחומר תמשיך לקבל הנחה, משום שהמחיר עלה. אותה משפחה

שלא קיבלה הנחה, או קיבלה הנחה של 60 אחוזים, ברגע שיעלו לה את המחיר,

תבוא לוועדת הנחות שמורכבת- מנציגי המועצה, והאנשים האלה אמונים ויודעים

בדיוק את מלאכתם, ויש קריטריונים ברורים. אלה יקבלו הנחה. אבל לכל

הפחות נעשה סדר בחוק, ונגיע לכך שארנונה במקום מסויים מקבלת מענק ממשרד

הפנים, ומצד שני יש לו ארנונה. חייבים פעם אחת לעשות סדר. בכל שנה שלא

תנסו לעשות את זה, באופן הדרגתי עשינו את זה במשך השנים, והגענו לכך

שרק פחות מ-10 אחוזים מהאוכלוסיה נכללים. באשקלון למשל, 28 אחוזים

מהחיובים באים לוועדת הנחות.

ג. גל; לפני שנה אמרת שתוך 6 חודשים הדבר הזה יהיה.

אם ככה, תבוא לוועדה ותעשה סדר.
א. שוחט
הצעתי הצעה בהסתייגות, ואני חושב שהיא עונה

על הדברים משני הכיוונים. הצעתי הצעה שהסף

יהיה 11,7, אבל בשנה אחת לא יעלו יותר מ-50 אחוזים מהשומה הקודמת.

משמעות הענין היא, ששילמו שהיו 8 שקלים או קצת למעלה, יגיעו ל-11,7,

ומי ששילם 6 שקלים, יגיע רק ל-9 שקלים.

לבוא ולהגיד שאתה תדרוש מהם, זה בסדר, יש לך סמכות עם שר האוצר לדרוש

מהם שיעלו יותר, אבל לא בחקיקה גורפת בענין הזה. הסיפור של ועדת הנחות

איננו סיפור פשוט.

א. דייו-. הבוקר היה לנו דיון ארוך ומסובך. טענו את כל

הטענות. אני בטוח שהובאו לידיעת השר. רציתי

לשאול איך אנחנו נוכל לעמוד בזה. הרי יאשימו את הכנסת, ולא את ראש

הרשות. יאשימו את הכנסת שאנחנו מעלים מיסוי ב-70 אחוזים ו-100 אחוזים.

זה לא יעמוד בביקורת ציבורית.

השר א. דרעי; אני רוצה לתת תשובות ל-3 נקודות שעלו כאן

הבוקר.

לגדליה גל, לגבי הוועדה. אמת מה שאמרתי לפני שנה, ומיניתי ועדה בראשותו

של ויקטור מדינה. המטרה של י הוועדה הייתה לבדוק תעשיה, מסחר ובתי-מלון.

יש מצב אבסורדי. נוראי, בתקופת ספיר ז"ל המודה היתה, שככל שבנית מפעל

עם יותר מטרג', אתה יותר עשיר. סיירו במועצות המקומיות, בקיבוצים,

ותראו איזה מפעלים. כל אחד תופס 10,000 ו-15,000 מטר. ארנונה משלמים

לפי מטרג'. היום, כל המפעלים, ככל שאתה יותר קטן אתה יותר עתיר ידע,



אתה יותר קומפקטי, וכך אתה משלם את הארנונה. אבל תבדוק את המחזור של כל

מפעל ומפעל ותראה מה קורה עם כיתו בדימונה, ומה קורה עם כל איזור

ואיזור כשאתה בא לשלם ארנונה. עושים לך צווי עיקול ומפטרים את העובדים.

זו היתה המטרה בעיקרה. ולגבי בתי-מלוו. במשך כל החורף הייתה מלחמה

במפרץ, החדרים היו סגורים, אבל אתה משלם פר-מטר, ואין שום אחיזה למה

שקורה בתפוסה של בית-המלון.

ויקטור הגיש התפטרותו משום שהוא התמנה להיות יו"ר כי"ל, וזה גרם לניגוד

אינטרסים.

מאז אנחנו מנסים למצוא יו"ר מוסכם. בשבוע שעבר הצעתי לשר האוצר הרכב של

ועדה עם יו"ר. אני לא רוצה להזכיר את שמו, כיוון שיש עדיין חילוקי

דעות. אני אמור לקבל בימים הקרובים תשובה משר האוצר לגבי היו"ר ולגבי

הרכב הוועדה, ואני מקווה שלקראת שנה הבאה הדבר הזה יסודר.

לגבי תעשיה. אנשים אמרו שבתעשיה, בגלל המצב שלה, לא יעלו ב-17 אחוזים

אלא בהדרגתיות. בוועדה הזו, במשך מספר שנים, בכל שנה בגלל תעריפי

התעשיה שהיו גבוהים, הסכמתי ושחקתי את הדברים, כשהעלינו לכולם במדד.

היו מקומות שהעלינו נומינלית, כמו למשל בלוד ובמקומות נוספים. במקומות

אחרים הורדנו 5-6 אחוזים.

אם ממשלת ישראל רוצה לסבסד תעשיה, שתסבסד אותה ישירות. אבל אסור

שהארנונה, שממנה חיות הרשויות המקומיות הללו, תישחק כל הזמן. לבסוף

הרשויות המקומיות, מצד אחד מבקשים מהן להתאזן, מבקשים מהן לשמור על

המסגרת, ופתאום מפילים עליהן מכה, ואומרים שלא יעלו ארנונה לתעשיה.

בעיירות הפיתוח שמעודדות תעשיה חדשה, נותנים פטור לכמה שנים. גם לגבי

תעשיה יש ועדת הנחות. לא יכול להיות שנאמר מראש לתעשיה, בלי לעשות

חשבון, שאנחנו שוחקים אותם לעומת מגורים. אנחנו רוצים להעלות את

הארנונה לתושבים. ולגבי התעשיה, שחקנו את זה בשנים האחרונות מספיק. אני

לא מוכן לשום פשרה שתתן שקל אחד פחות לרשויות המקומיות.

גם אם אתם תגידו לי עכשיו שתמורת כל פשרה אקבל מענק כדי לאזן את

הרשויות, לא אסכים. המענק הוא לשנה. חשמל, מים, כל השירותים האחרים

צמודים למדד. ודווקא ארנונה, שממנה מתקיימות הרשויות המקומיות, כשמגיע

המדד לוועדת הכספים, הם אומרים מה שאומרים. חברי הכנסת, עם כל הכבוד,

במשך כל השנה כל אחד מכם בא אלי, או שאומרים פה בוועדת כספים, ושואלים

למה רשות מקומית נמצאת במצוקה. וכשמגיע עכשיו הדיון על ההכנסות של

הרשויות המקומיות, כל חבר כנסת עם כל הכבוד, רוצה להראות גישה שונה.

כל שנה שחקנו את הארנונה לתעשיה, שחקנו אותה בצורה משמעותית בכל הארץ.

בלוד, שזה 45 שקל למטר, נומינלית, שנתיים לא משנים שם, ואני פיציתי

אותו. אבל יש לכך גבול. אנחנו לא רוצים יותר ממדד, אבל שיהיה מדד. כל

תעשיה שעושה את החשבון, את המאזן שלה, גם היא מרוויחה כסף. שנתיים לא

העלינו את הארנונה בתעשיה. בשנה ראשונה במקום 16 אחוזים, נתנו 12

אחוזים. יש גבול למה שאפשר לעשות. אף אחד לא הכריח תעשיין לבוא

ללוד.
א. שוחט
חוא אמר בוועדת שהוא בעד פיזור התעשיה, ולכן

הוא מטיל ארנונה גבוהה.

השר א. דרעי! לגבי איזור התעשיה של לוד, כל התעשיינים

עומדים בתור, משום שזה קרוב לשדה התעופה. אף

אחד לא הכריח את כל המפעלים לבוא ללוד. שילכו לבאר-שבע ולמקומות אחרים,

ויקבלו את זה חינם. הם באים ללוד בגלל הקירבה לשדה התעופה.

א. שוחט! בכרמיאל לוקחים 15 שקל למטר, בלוד לוקחים 70

שקל למטר ארנונה.

השר א. דרעי! נקודה אחרונה שהעלה ח"כ דן תיכון לגבי

המדידות שהרשויות המקומיות עושות במהלך השנה

למטרג'. לוקחים חברות על-פי דרישתנו כדי למדוד שטחים מחדש. זה לגבי

דברים שלא גבו עליהם ארנונה. הוא נתן דוגמא של עיריית ירושלים,

ואחרות.

לפי הסיכום וההסתייגות שהוא רוצה להגיש, אני רוצה להסביר לחברי הכנסת.

מדובר על שטחים שחייבם בארנונה, ושמשום שלא היו מדידות, או שלא הגיעו

אל השטחים הללו, העיריה עורכת עכשיו מדידות בשטחים. היא לא מוסיפה שום

שקל לגבי אותו מטר ששילמו בגינן בשנה שעברה. אבל היא מצאה שטחים שלא

שילמו בגינם ארנונה, ומטילה עליהם את המחיר. למשל לגבי מרפסות.

רו כהו; אני רוצה לדעת, אדוני השר, מה קורה אם ראש

רשות מקומית, יחליט מסיבותיו הוא לגבות

מבעלי ההכנסות הנמוכות ושמצבן הכלכלי קשה יותר פחות מ-11,7 שקלים? האם

משרד הפנים יקנוס אותו על כך באי-הזרמת כסף? אני שואל ישירות, כי זה

יקבע את ההחלטה שלי.

אדוני השר, מה גורלו של ראש עיר שיגבה פחות מ-11,7 שקלים?
השר א. דרעי
זה יתקבל אם הוא יפעל על-פי החוק בוועדת

הנחות, אם נתנו הנחה על-פי חוק, על-פי

הקריטריונים. יש לכך סמכות של המועצה. יש ועדת הנחות. מקרים שנופלים

לקריטריונים של ועדת ההנחות נתונים בסמכות המועצה המקומית.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנחנו מודים לשר הפנים.
א. וינשטיין
אדוני היו"ר, אני מבקש הפסקה של שעה. אני לא

יכול במצב כזה להצביע. אנשים לא הגיעו.

הישיבה הופסקה בשעה ו17:40 חודשה ב-18:40

היו"ר מ.ז. פלדמו! אנחנו פותחים את הישיבה. ביקש סגן השר

עובדיה עלי למסור הודעה.

ע. עלי! לא הודעה. יש כאן דבר מאוד יסודי, מאוד

רציני, שלאורך כל הקו לדעתי יש לו השלכות לא



רק על התקציב של השנה, גם על תקציב השנים הבאות. כל תהליך קבלת ההחלטות

איננו תקין, איננו מסודר. בחוק יסוד משק המדינה (תיקון מס 5). בסעיף

(ג) כתוב, שכל הצעת חוק תקציב שתגיש הממשלה לכנסת יתבסס על תוכנית

התקציב הרב-שנתית, שהוכנה והונחה על שולחן הכנסת לפי סעיף זה בשנה

הקודמת.

אני רוצה להודיע לכם שאיש לא התייעץ, לא סיכם את התוכנית הרב-שנתית.

עומדים להצביע על דבר שהוא חמור ביותר, שלא סוכם עם איש.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנחנו לא דנים עכשיו בסעיף הזה. הוא לא עומד

על סדר היום.

אני מצטער, הדיונים על כל הסעיפים התקיימו כבר. לא נקיים יותר

דיונים.

ע. עלי! אני מבקש לדעת מתי מתכוונים להצביע על כל

הנושא הזה.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אני לא יכול לענות לך, משום שיש כאן עיכוב

טכני. אינני יודע מתי המערכת שלנו תהיה

ערוכה ומוכנה עם כל ההסתייגויות על כל הסעיפים האלה.

אם אין הסתייגויות, זה יעלה היום על סדר היום. בהחלט כן.

ע. עלי! לפי זה אני אקבע את ההצבעה שלי על כל הנושא.

לכן אני רוצה לדעת מה ההתייחסות של האוצר

אליו. האוצר טוען שזה סעיף שאין לו שום משמעות ושום ערך. אם אין לו שום

ערך ושום משמעות, אני מבקש תיקון. אם לא, אצביע נגד.

היו"ר מ.ז. פלדמו! אני יודע מה מציק לך, אבל הנושאים הללו עוד

צריכים להיסגר, לא כאן. לפני שמגיעים לוועדה

צריך לשבת האוצר עם משרד הבטחון ולסגור את הענין.
ע. עלי
ישבתי גם עם מרכז הקואליציה, ולא הגענו

לסיכום. לדעתי הסעיף הזה לא תקין, ואני לא

מוכן לקבל אותו בכלל. לדעתי זה לא תקין לגבי כל המשרדים.

יאיר לוי! נפיל את זה.

היו"ר מ.ז. פלדמו! אנחנו ניגשים להצבעות. כבר התקיים דיון. חוק

79.

ד. מילגרום! דיברתי עם ח"כ עובדיה עלי. זו הצעה לתיקון

חוק יסוד משק המדינה, זו הצעה שמחייבת את

הממשלה להכין תוכנית תקציבי רב-שנתית. זו התוכנית שהממשלה הכינה, זו

התוכנית שהממשלה אישרה.



התוכנית הזו איננה מסגרת של חוק, זה לא מה שאנחנו מבקשים שתאשרו. אנחנו

מבקשים שתאשרו סעיף, שבעצם מחייב את הממשלה להכין תוכנית תקציב

רב-שנתית.

אני כבר אומר שאם פה תהיה התנגדות של כל החברים נגד ההחלטה שהממשלה

תכין תוכנית תקציב רב-שנתית, זה לא יתקבל במסגרת חוק. אנחנו נכין בסדרי

עדיפויות של הממשלה תוכנית תקציב רב-שנתית בלי חקיקה.

הממשלה חשבה שזה יהיה נכון יותר, ומסגרת עבודה נכונה יותר, אם תהיה

חקיקה שתחייב את הממשלה להכין תוכנית תקציבית רב-שנתית.

א. דייו! יש סדרי עדיפויות.
רו כהן
זה לא רציני לחוקק בחוק דבר שלא נבדק ושלא

התייעצו לגביו. עושים צחוק מהחוק, או שעושים

צחוק מהתקציב. תחליטו אתם.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנחנו מצביעים על חוק 79, סעיף 4.
א. קרשנר
יש הסתייגויות.

הפרדנו שלושה סעיפים. 4, 7 ו-9.
היו"ר מ.ז. פלדמן
סעיף 4. מי בעד ההסתייגות?

א. וינשטייו! אני מבקש להפסיק את הכל, אדוני היו"ר.

יאיר לוי! יבוא שר האוצר ויסביר לי מדוע הוא מחלק

מיליוני שקלים מבלי שהסיעה שלי תקבל. אני לא

יכול להיות שותף לקואליציה שממשיכה לקפח אותי בנושאים התקציביים. לי

מגיע כמו לכל חרדי בבנין הזה. מי שלא יתן לי, לא יקבל ממני. בייגה,

תמשיך להצביע, אני אתך.

א. וינשטייו! בייגה, אתם צריכים להיות 13. יצאו 3, ואתם

10 יחד עם ר"צ.
א. שוחט
יאיר לוי לא בספירה.
היו"ר מ.ז. פלדמן
נקיים עכשיו הפסקה.

הישינה הופסקה בשעה 19:00 וחודשת בשעת 20:15

היו"ר מ.ז. פלדמו! אנחנו פותחים את הישיבה.

חוק 79, סעיף 4. הסתייגות ראשונה של ח"כ

רמון לשם החוק. מי בעד ההסתייגות?

י. שמאי! אני בעד.
ןהיו"ר מ.ז. פלדמן
אנחנו ממשיכים בהצבעה. היתה חוסר בהירות על

ההצבעה הקודמת, ולכן נצביע שוב.

מי בעד ההסתייגות של ח"כ חיים רמון ואברהם בורג לשם החוק? 10.

מי נגד? 8.

ההסתייגות התקבלה.

הישיבה נעולה. נמשיך מחר בבוקר בשעה 9:00.

הישיבה ננעלה בשעה 20:25

קוד המקור של הנתונים