ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/12/1991

החלטות לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת; חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3), התשנ"א-1991; חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"א-1991; חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"ב-1991; שינויים בתקציב לשנת 1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 508

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י' בטבת התשנ"ב (17 בדצמבר 1991). שעה 00;10
נכחו
חברי הוועדה
היו"ר מ"ז פלדמן

א' אבוחצירא מ "מ; חי אורון

ר' אדרי י ' גולדברג

מ' איתן י ' מצא

נ ' ארד ע' סולודר

א' בורג ש' שטרית

י' ביבי

צי ביטון

א' בן-מנחם

ג' גל

פי גרופר

אי דיין

י י הורביץ

ש' הלפרט

א' ויינשטיין

מי חריש

עי עלי

ע' פרץ

אי רביץ

אי שוחט

י י שמאי

ג י שפט

די תיכון
מוזמנים
ש' דנאי - משרד הכלכלה והתכנון

די מילגרום, שי טלמון, ש' עיר-שי, די כהן - משרד האוצר

יי כהן, אי יפה, שי מעוז, נ י גלעד - משרד האוצר

מי יערי, יי בלק, אי דובדבני, גבי לי ענתבי - משרד הפנים

גב' ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

מי לוי, מי זלצקי, הי קונביץ - מרכז השלטון המקומי

ק' ד נס, מ' בר-גיורא - מרכז השלטון המקומי

אי מנשה, י' אברמוביץ, - התאחדות התעשיינים

חי ישראל, י' אריה - התאחדות התעשיינים

עי איסרוב - הרשות להגנת הצרכן, ההסתדרות

ע' הדס, ג י קרמר - לה"ב

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

קצרנית; ר' בלומרוזן

סדר-היוס;

1. חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"ב-1991;

2. החלטות לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת -

א. חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)(מס' 3). התשנ"א-1991 -

הפרדת סעיפים 9,7,4.

ב. חוק הסדרים. במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"א-1991 -

הפרדת סעיפים 1, 2(1)(2)(4), 12,11,9,7,6,5,4,3,(2),17,16,15,14.

3. שינויים בתקציב לשנת 1991 - רוויזיה בענין פנייה 289.
היו"ר מ"ז פלדמן
אני פותח את הישיבה.

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"ב-1991

סעיף 16 - ארנונה כללית
ש' טלמון
בסעיף 16 מדובר על הגבלת קביעת הארנונה. בשנים האחרונות הגבילו את הארנונה

לסכום של שנה קודמת, בתוספת מדד. בעקרון, ההצעה השנה היא אותו דבר כמו בשנים

עברו, למעט שתי נקודות שהוספנו. אני מתייחס לס"ק (ב) ו-(ג).

אנחנו קובעים בחוק תעריף מינימאלי. יש רשויות מקומיות שגובות סכומים נמוכים

מאוד. זה יוצר לחץ תקציבי. בתיאום עם משרד הפנים, אנחנו סבורים ש"10 שקלים חדשים

למטר מרובע" זה מינימום שנדרש. זה במונחי 1991.
אי שוחט
כלומר, מדובר ב-11.7 ש"ח למ"ר.
היו"ר מ"ז פלדמן
לא הסברת את ס"ק (א). זה עומד בסתירה להסבר.
ש' טלמון
בס"ק (א) כתוב: "רשות מקומית תטיל בשנת הכספים 1992 ארנונה כללית בסכומים

השווים לסכומים שהגיעו כדין בשנת הכספים 1991. כשהם מוכפלים בארבעה שלישיים..."

ההכפלה הזאת היא בגלל המעבר משנת התקציב הקודמת, של תשעת חודשים, לשנת תקציב של

שנה.

את ס"ק (ג) הוספנו כדי למנוע התחמקות מהנושא של תעריף מינימום. היום, לפי

פקודת העיריות, אם עירייה לא מספיקה להוציא צו, או לא מוציאה צו ארנונה חדש, חל

אוטומטית מה שקבעו בשנה שעברה, כדי שלא ייווצר מצב שאין בכלל ארנונה. יכול להיות

מצב, שרשות שלא תרצה להטיל 10 שקלים למ"ר כמינימום, פשוט לא תטיל ארנונה בצו, ואז

יחול אוטומטית מה שקבעו בשנה שעברה, וזה כמובן פחות מ-10 שקלים למ"ר. לכן קבענו

בס"ק (ג): "לא הטילה רשות מקומית ארנונה כללית לשנת הכספים 1992, תשולם הארנונה

בשנה זו בתחום אותה רשות בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), וזאת על אף האמור

בכל דין ".
י' הורביץ
מה קורה עם אותה רשות שעד כה גבתה 7 שקלים? האם היה לה גרעון ועד-עכשיו היא

באה אליכם בבקשה לכסות אותו? נניח שהיא התאזנה. היא שואלת: למה אתה מחייב אותי

לגבות יותר?
ש' טלמון
הכלכלנים צריכים להשיב אם יש מצב כזה. לדעתי, לא סביר שיש מצב כזה. ומדובר

לא רק ברשויות שגבו 7 או 8 שקלים אלא רשויות שגבו 2, 3 ו-4 שקלים. אני מעריך

ש-10 שקלים למ"ר זה מינימום נדרש בכל הרשויות.

הסעיפים הקטנים האחרים הם במתכונת של השנים האחרונות.
א' שוחט
בלחץ הזמן בו אנחנו מנהלים את הדיונים, לא ייצא שום דבר טוב מהדיונים האלה.

בכל אופן נעשה מאמץ לדון ככל שניתן.

אני מבקש אינפורמציה מנציגי משרד הפנים. בשעתו היה סיכום שנקבל דיווח אם

ניתנו היתרים חריגים, בהתאם לסמכות שר האוצר ושר הפנים, מעבר למה שקבענו באופן

כללי. לפי דעתי, מעט מאוד היתרים כאלה ניתנו, אם בכלל.
קריאה
ב-1991 לא ניתן אף היתר.
ד' תיכון
אני לא חושב שאתה מדייק. לפחות לפתח-תקווה ניתן אישור.

אי שוחט;

אני מברך על כך, כי הובעו חששות, על-ידי מספר חברים, שהסעיף הזה פותח שער

גדול שניתן לעבור דרכו. גם בשנה שעברה דובר על כמה עשרות, עם נפח תקציבי קטן.

אם כך פני הדברים, זה בסדר.

יש שתי נקודות חשובות מאוד. יש הנושא של המינימום. מינימום תחתון של 11.7

שקל למ"ר למגורים לא יכול להתקיים. ביקשתי מאנשי השלטון המקומי את ספר הארנונות.

נכון שיש מקומות בהם הארנונה למגורים הרבה יותר גבוהה, אבל יש מקומות ושכונות

מאוד לא מפותחים, בהם הארנונה היתה 4, 4.5 ו-5 שקלים למ"ר. אני לא בעד השארת

הארנונה ברמה כל-כך נמוכה, אבל אין ספק שהעלאת המינימום בחוק ל-11.7 שקלים

משמעותה תוספת של % 200 ו-% 250. אני לא חושב שהממשלה חשבה די על הענין לפני שהיא

הציעה את ההצעה הזאת.

ההצעה שלי היא שהסעיף הזה יימחק, ומשרד הפנים ידבר עם הרשויות המקומיות על

העלאת שיעורי הארנונה באותם מקומות, תוך ניצול הסמכות של שר הפנים ושר האוצר

בענין הזה. אי-אפשר לקבוע 11.7 שקל למ"ר כסף תחתון, כאשר יש מקומות שבשנה שעברו

גבו 4 ו-4.5 שקל למ"ר. המשמעות היא תוספת גדולה מאוד.

לגבי תעשיה - בתעשיה היו חריגים בשנים קודמות. היה חוסר שוויון ובחלק מן

הישובים התקבלו החלטות מאוד לא הגיוניות. לדוגמא, אם הממוצע לתעשיה היה 21-20

שקל למ"ר, היו מקומות בהם כבר בשנה שעברה עמדו על 55 ו-60 שקל למ"ר. בשנה שעברה

לא רצינו למוטט את המערכת. על כן לגבי אלה ששילמו 50-40 שקל למ"ר אישרנו העלאה

של % 12, במקום 7%l, ולא יותר מ-50 שקל. היה מחסום של 50 שקל. מ-50 שקל ומעלה

אמרנו שאין כלל תוספת התייקרות.

אנחנו צריכים להמשיך בכיוון זה של מיתון הדברים. ההצעה שלי היא: 50-45 שקל

למ"ר - עלייה ב-% 12 ולא ב-% 17. כאשר יש חסימה ב-50 שקל; 55-50 שקל למ"ר - עלייה

בסדר גודל של 7.5% ולא יעבור 55 שקל למ"ר; מ-55 שקל לא תהיה העלאה והסכומים

יישארו בערכים נומינאליים.

בעקרון, בנושא של חריגים בתעשייה צריך למתן את העלייה. אפשר אולי לגבש הצעה

ביחד עם נציגי מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים והתאחדות התעשיינים. אפשר לגבש

הצעה מוסכמת, כפי שעשינו בשנה שעברה. אני מדבר על הכיוון הכללי.
היו"ר מ"ז פלדמן
לפני שנמשיך, מן הראוי שלא נשכח שהיום עשירי בטבת, יום צום, וכן יום הקדיש

הכללי.
ח' אורון
הדיון הזה מתקיים פה כל שנה. לפי דעתי, אנחנו בורחים גם השנה מהשאלה העיקרית

של כל נושא הארנונה. אנחנו מנסים לעגל פינות, להנמיך במקצת לתעשייה ועוד, אך

כולם יודעים - גם שר הפנים אמר זאת לפני חודש במליאת הכנסת - שמדובר במס שכל

דמיון בינו לבין פרוגרסיביות אפילו לא מקרי. מדובר במס שמטרתו לאזן גרעון

שהממשלה משאירה אותו ביודעין, למילוי חלק מן הצרכים - לא צרכים של הרשויות

המקומיות, אלא צרכים שהרשויות המקומיות ממונות עליהן, בתחום הרווחה, החינוך

ונושאים אחרים. בעצם יש העברה ברורה של הנטל, בנושאים שאין עליהם ויכוח, ממסגרת

התקציב הממלכתי למסגרת הרשויות המקומיות ולמסגרת האזרחים. זה עובד לרעת הרשויות

החלשות ולרעת האזרחים היורנר פגועים. הדוגמא של מינימום בארנונה היא דוגמא

אופי י נית.

המס נבחן על-פי שני פרמטרים. הפרמטר האחד, הוא הפרמטר של ההפרשיות. הפרמטר

חשני, בכמה מעלים למי בעת ובעונה אחת. יש לי נתונים מעיריית תל-אביב, שלא מקבלת

שקל אחד מקופת המדינה, בשנים האחרונות. בעיריית תל-אביב המס המכסימלי יהיה 28.2

שקלים למ"ר מגורים, על הוילה הכי מפוארת, והמס המינימלי יהיה 11.7 שקל למ"ר. זאת

קפיצה של % 270. כי כרגע המס המינימלי, לדוגגא בעג'מי ובסלמה הוא 4.7 שקל למ"ר.

איזה ראש העלה את ההצעה הזאת? איזה ראש הציע שהפער בתל-אביב יהיה של 28.2 שקל

למ"ר לעומת 11.7 שקל למ"ר, כאשר מעלים את הארנונה במכה אחת ל-54 אלף יחידות דיור

בתל-אביב ב-% 270, תוך שנה אחת. האם השכר עלה באותה מידה? האם הקצבאות עלו באורנה

מידה? מרו קרה באותה תקופה?

מישהו החליט ליישר קו. החליטו שיש מקומות בהם הארנונה היא מינימאלית מדי,

אני מוכן לקבל זאת. אבל בהיקף כזה? מה תגרמו? חלק מהעיריות יקבעו הנחות. אמנם

כתוב בחוק שזה מינימום שאי-אפשר לתת עליו הנחות. אני שואל את היועץ המשפטי אם

הקביעה הזאת בחוק מאפשרת לוועדת ההנחות לחרוג ממנה? אם אני מבין את החוק נכון -

לא.
ש' עיר-שי
לא.

ח' אורון;

הסעיף לא יכול להשאר במתכונתו הקיימת. זאת שערוריה מבחינה סוציאלית. אני

מודע לעובדה שיש עיירות וערים, כולל המגזר הערבי, שיש בהן ארנונה נמוכה מדי. אתם

צודקים בתביעה להעלות את שיעורי הארנונה בחלק מן המקומות. אבל קביעה כל-כך גורפת

בחוק? המשמעות שלה במקומות רבים היא הכפלה פי 2.5 של שיעורי המס במשך שנה אחת.

זאת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה ואין הצדקה שיעמוד בה.
היו"ר מ"ז פלדמן
יכול להיות גם הרבה יותר מאשר פי 2.5. כי לעתים על ה-4.7 נתנו הנוחה, וייקבע

מינימום של 10.7 שקלים למ"ר.
חי אורון
נכון. לא מדובר פה בשינוי קטן. אתם בורחים משאלת ההפרשיות בארנונה. יש

ויכוח אם המודל של קביעה לפי מייר בכלל צודק. במשך שנים מדובר על-כך שתוקם עוד

ועדה שתבחן את הנושא הזה ותציע הצעה יותר מסודרת. באופן אוטומטי מאשרים פה כל שנה

עלייה בשיעור מדד, או קצת פחות מהמדד. בלחץ דיוני התקציב, כאשר חייבים לאשר

משהו, אני מבין שאי-אפשר לפתוח את כל הדיון. בכל מקרה אי-אפשר לקבל את ההצעה

המוצעת פה לגבי המינימום.



אני מציע למחוק ס"ק (ב) ו-(ג). מה שניתן לבצע במסגרת הבקרה והתקנות השוטפות

של משרד הפנים, נבצע. יש מקומות בהם יש הצדקה להעלאה מסויימת בארנונה, אבל לא

בצורה כזאת.

לגבי התעשיה, צריך לקיים לפחות אותה רמה של הפרשיות שהתקיימה בשנה שעברה.

אי-אפשר ליישר קווים השנה.

הויכוח על תקציב הרשויות המקומיות, כפי שמתנהל עכשיו, לא רציני. עכשיו יש

דיון על ארנונה, בעוד חודש יהיה דיון על הפערים ואחר-כך יהיה דיון אחר.
די תיכון
יש היום פיצוץ גדול ברשויות המקומיות. הן לא מקיימות את ההסכם של שר האוצר עם

שר הפנים.

חי אורון;

יש אי-בהירות רבה לגבי המצב של השלטון המקומי. צריך לשבת ולדון בהסדר המערכת

הזאת. אחרת, אנחנו צופים פיצוצים כל חודש, בכל עיר על פי תור - בני-ברק, באר-שבע,

ירושלים, פתח-תקווה, רמת-גן ועוד.
לסיכום הדיון המקוצר, אני מציע
א. לא להעלות את המינימום בשיעורים המוצעים

כאן. ב. בנושא התעשייה, לקיים את ההפרשיות עליה הוועדה סיכמה כפשרה בשנה שעברה.
די תיכון
אני מלווה את הדיון הזה במשך שנים רבות. בפנינו מונח חוק שלא מיושם במשך שנים

רבות. אם יימצאו אנשים אמיצים במדינה שינסו ליישם את החוק, באמצעות בג"ץ, להערכתי

חם יזכו לסעד על-ידי בית-המשפט העליון.
א' שוחט
מה לא מי ושם?

די תיכון;

מייד אפרט. יש בחוק כמה חסמים שקבעתי עוד לפני הרבה שנים. יש חסם שאוסר

רח-סיווג ומדידה מחדש של המטרז' ושל כל-מיני משחקים במסגרת החוק. יש חסם נוסף,

של הנחות. נאמר בסעיף, שכל שנה שיעור ההנחות לא יפחת משיעור ההנחות שניתן

קודם-לכן. בשנה שעברה נאמר אותו דבר לגבי השנה שחלפה. אם בודקים את שנת הבסיס,

יגיעו לשיעור הנחות שלא נופל מ-% 15 . מובן שהחוק הזה לא מיושם. היה כבר מי שבדק

את החוק .וזכה לסעד בבית-המשפט. אז היה צורך להחתים את השרים רטרואקטיבית, על-פני

כמה שנים, כדי לא ליצור מצב שבו הרשויות המקומיות יאולצו להחזיר מאות מיליוני

שקלים שהם גבו שלא כדין, במשך שנים.
ג' גל
כיצד זה תופס רטרואקטיבית?
די תיכון
אישרנו יוצאים-מן-הכלל. אמרנו שבחתימת שני חשרים יחיח ניתן לפרוץ את החסמים

שהכנסנו לחוק בשעתו. אפשר לההתים את שני השרים, ואז אפשר להעלות, באישור מיוחד,

את גובה הארנונה, כפי שיאשרו שני השרים. אבל שני השרים לא חתמו בשנה האחרונה.



יש בעיה בנושא זה. היועץ המשפטי של הוועדה קיבל כמה פניות בנושא זה. הוא

מבקש ממני לעתים ליישם את הענין. אני חושש לעשות זאת. לבטח אזכה בענין זה, ואז

הרשויות יאולצו להחזיר מאות מיליוני שקלים שאין להן. היום נתבשרנו שההסכם שנחתם

לפני כחודש ימים לא מיושם. יש פיצוץ נוסף בענין זה. על כך בוודאי תשמעו במרוצת

היום. אבקש לשמוע התייחסות לכל מה שקשור ביישום ההסכם.

אי שוחט;

מה שאתה אומר רחוק מן המציאות כמרחק מזרח ממערב.
ד' תיכון
לפחות לגבי עיר אחת, בה בדקנו את הענין, מדובר במיליונים רבים.

אי שוחט;

ירושלים.

ד' תיכון;

לא ירושלים. בירושלים מדובר בעשרות מיליונים. היות ומדובר על חמש שנים, מדובר

על סכומים אדירים.

אי שוחט;

המערכת הזאת נכנסה לחקיקה.
ד' תיכון
לגבי המינימום של 11.7 שקלים למ"ר, כאשר הודיע שר הפנים, בישיבה האחרונה

שלנו, בעת שנערכה הפגישה בבית-אסיה, שיהיה מינימום של 11.7 שקלים למ"ר, אמרו

שלושה ראשי ערים שישבו באותה ישיבה, שזה טירוף. ראש עיר אחד שאל: מה הוא רוצה,

שנעקל רכוש של % 70 מתושבי העיירה שלנו? הם לא עובדים ומצבם קשה. איך הם יוכלו

לשלם את סכום הארנונה שהתייקר בעשרות אם לא במאות אחוזים. אין מקום לקבוע היום

את הרצפה החדשה. אני מניח שהלחץ לקביעת הרצפה בא מצד עיריית תל-אביב ומצד עיריית

חיפה, שהרי יש שכונות בהן משלמים סכום מינימלי, מגוחך.

אני מציע שענין המינימום יפול מייד. נשאלת שוב השאלה מניין יקחו הרשויות

המקומיות כסף כדי לממן את הפעילויות שלהן.

יש בעיה נוספת, בקשר לתשלום מראש בהנחה, שיישנה היא % 4.44. קשה להצמיד את

הכסף. שיעורי האינפלציה מהיום ואילך לא ידועים. הכסף אולי יבוא בהתחלה בכמות

גדולה ולאחר-מכן יהיה קשה לתפעל את הרשויות המקומיות, ואנחנו צפויים למשבר נוסף

לקראת סוף שנת התקציב הבאה.

אחת ולתמיד צריך לעשות סדר בחקיקה הזאת. אם לא ניתן לממש כמה מן הסעיפים,

אותם חסמים שמוכנסים מדי שנה בשנה, אנחנו צריכים להוציא אותם, שכן לא יכול להיות

שנכניס כמה פסקאות ולא נדאג ליישם אותן. אם הן קיימות, צריך ליישם אותן. ולא -

צריך להוציא אותן.

כאמור, אף פעם אין לנו זמן להתייחס לנושא הזה. אנחנו מבקשים לקבל בכתב רשימה

של כל הישובים היוצאים מן הכלל, ששוחררו בשנה שעברה. אם לא נתנו אישורים, אני

מבקש הודעה בכתב שלא נתנו אישורים יוצאים-מן-הכלל, בחתימת שני השרים.

יש החלטה של הממשלה שאומרת שהתעריפים של הממשלה לא יתייקרו בשיעור העולה על

% 10. אני מבין שלא רוצים ליישם זאת בכל הנוגע לארנונה.



יש בעיה של המיגזר העסקי. בכמה מקומות נאלץ המיגזר העסקי לשלם סכומים אדירים.

המינימום שניתן לעשות עם אותו מיגזר זה להנציח את התקרות הנמוכות שקבענו בשנה

שעברה. זה לא עושה צדק לא עם בעלי העסקים ולא עם הרשויות המקומיות, אבל כאמור זה

טירוף מערכות ממנו לא יוצאים אלא על-ידי הקמת ועדה ממלכתית שתבדוק את המס הזה,

שהוא לא צודק ולא הוגן.

יש בעיה נוספת. מה הם היקפי ההנחות שכל רשות נותנת? יכול להיות שכל עירייה

מוציאה פנקסים ולאחר-מכן ועדת ההנחות שקיימת ליד כל רשות נותנת הנחות ופטורים על

ימיו ושמאל. בעצם אם יש חיוב של 100% וגובים רק % 60, יוצא שמי שבסדר ומשלם מעלים

לו יותר, על חשבון אלה שמתחמקים בצורה כזאת או אחרת, או שמיוצגים בצורה כזאת או

אחרת בוועדת ההנחות.

אבקש לקבל רשימה של כל חיובי הארנונות המוצאים על-ידי כל רשות ורשות ושיעורי

הגבייה בשנים עברו, כדי שנוכל להתרשם משיעורי ההנחות ומן הגרעון שנוצר בעקבות

שיעורי ההנחות.

הייתי קובע ברצון תיקרה של % 10 בלבד, אבל אני יודע שהרשויות המקומיות נמצאות

במצוקה אמיתית. צריך למצוא שיווי משקל בין % 10 לבין גובה עליית המדד. אגב, איזה

מדד אתם תאשרו?

שי עיר-שי;

17%.
ס' אלחנני
17% זה בסדר. בדקתי זאת.
די תיכון
אני מקווה שהנחה של % 4.44 תינתן על-ידי כל הרשויות.
א' שוחט
זה לא אחיד.
אי דיין
צריך למחוק את סעיף 16. סעיף זה מכביד על התושבים. במשך שנים היה מקובל,

שנושא הארנונה נקבע על-ידי נבחרי הציבור ברשות המקומית. מועצת הרשות קבעה וזה עבר

לאישור משרד הפנים. היום טוענות הרשויות המקומיות שכופים עליהן העלאות לא

סבירות. לממשלה יש ענין לרשום, במיוחד לרשויות מקומיות נתמכות, שיש להן הכנסה

כזאת וכזאת. אומרים להן שהן חייבות לגבות את המינימום. רואים את התקציב הזה

כהכנסה, לענין מענק האיזון. כך זה גם בסעיפי החינוך והרווחה. כך הממשלה גורמת

מראש גרעון בתקציב הרשויות המקומיות.

מה היתה מטרת סעיף 16? למנוע העלאות בלתי סבירות. עכשיו שינו כיוון. רוצים,

באמצעות סעיף זה, לכפות העלאות בלתי סבירות. לשם כך בא סעיף המינימום. אם

בשכונה מסויימת באשקלון משלמים היום 7-6 שקלים, ולפי המדד צריך להוסיף 17%. יוצא

7.80 שקלים. אם החוק הזה יתקבל, אנשים אלה יצטרכו לשלם לא עוד % 17 אלא. עוד 80%,

כמינימום.

שימו לב, המינימום צמוד. זח כאילו מעלים להם את הארנונה ב-% 90. הרשויות
המקומיות לא מעוניינות בכך. הן אומרות
הלוואי וניגבה את הארנונה בתוספת שיעור

עליית המדד. מה הממשלה תרוויח מזה? חרי ברור שלא יגבו את הסכום הזה. הממשלה

פשוט תרשום לאותה רשות כאילו יש לה הכנסה לפי סעיף זה, וכך ייגרם לה גרעון מראש,

זאת כאשר היא מתמודדת עם בעיות אבטלה, עם בעיות עולים וכו'.



הכיוון של סעיף 16 בעייתי. ארנונה צריכה להיקבע תוך שיקול-דעת, בסבירות,

על-ידי מועצת העיר. כמובן שלשר הפנים יש זכות התערבות. כך היה מקובל במשך שנים.

אני נגד סעיף כל-כך דראקוני. אני מציע למחוק סעיף 16 לחלוטין. אין בו צורך. הוא

רק מכביד ומביא להחלטות קיצונית. לחילופין, אני מציע למחוק ס"ק (ב) ו-(ג).

אני מבקש להוסיף עוד הסתייגות לסעיף זה - כי לא מצאתי מקום אחר לעשות זאת -

שרשות מקומית תוכל להעביר תמיכות לעמותות רק על-פי קריטריונים שווים ואחידים

שייקבעו באישור היועץ המשפטי של הרשות ומבקר הרשות ובאישור היועץ המשפטי של משרד

הפנים. כדי למנוע מצב שבכל שני וחמישי חבר מועצה הולך לבג"ץ ומעכב את העברת

התמיכות. היו עכשיו בג"צים כאלה בפתח תקוה, בנתניה ובמקומות אחרים. כל מי שלא

מרוצה רץ לבג"ץ ומשתק פעילות של בית-חולים, עמותה למען קשישים, עמותות ספורט,

תרבות, חינוך.

היו"ר מ"ז פלדמן;

האם יש גם עמותות כאלה?
אי דיין
יש הרבה. עמותות אלה מקבלות יותר. תמיד אמרתי למבקרת המדינה: אינם כל הזמן

שואלים איפה העמותות של הדתיים. למה את לא שואלת על עמותות בית החולים, עמותות

הספורט, עמותות המתנ"ס.

אני מבקש להוסיף סעיף כפי שציינתי , כדי לא לפגוע בפעילות של עמותות חיוניות,

בגלל שאיזה חבר מועצה או חבר גוף אחר בעיר לא הצליח להשיג מה שרצה.
גי גל
כאשר האוצר קבע את ס"ק (ב) בוודאי ידע במה מדובר, הן מבחינת כמות הכסף שהתוסף

והן מבחינת המשמעות של הדבר לפרט.

אני מבקש לדעת, כמה תושבים משלמים בתל-אביב מתחת ל-10 שקלים למייר, ומה ישלמו

מעבר לעליית המדד, לאחר שהחוק יתקבל, וכיצד זה יתבטא בסך-הכל כמות הכסף בעיריית

תל-אביב.

כולם מבינים כבר שגם צדק חברתי וגם רווחה יהיו אם המיגזר העסקי יפרוץ קדימה.

לכן אני מצטרף להצעה ליצור תיקרה באותן ערים ורשויות מקומיות בהן הארנונה שנקבעה

גבוהה מדי. בשנה שעברה נקבעו כללים. אני ממליץ לאמץ אותן גם השנה.

אני מבקש לשמוע מנציגי המיגזר העסקי מה התרגילים באמצעותן רשויות מקומיות

עוקפות את החוק הזה. נאמר לי, על-ידי תעשיינים ובעלי מלאכה, שעיריות מוצאות

דרכים לעקוף את החוק ולהעלות את הארנונה. אם נמצא שיש תרגילים כאלה, אני מציע

לחסום אותם בחוק.
י' הורביץ
אין לנו זמן לקיים דיון רחב בנושא זה. אנחנו נמצאים עכשיו באילוצי הדיון על

התקציב.
היו"ר מ"ז פלדמן
יתקיים דיון יסודי בכל נושא הרשויות המקומיות.
י' הורביץ
אני מציע לקיים דיון כזה. זה חשוב מאוד, לכל השירותים. יש שירותים שהממלכה

חייבת בהם ויש שירותים שהרשויות המקומיות חייבות בהם, והויכוח בענין זה צריך

להסתיים.

לעניו עצמו. בפעם הקודמת רצינו להגן על מפעלי התעשייה והמיגזר העסקי מפני
הרשויות המקומיות, מטעם פשוט לגמרי
היה נדמה לנו שאם צריך להעלות מסים יותר נוה

להעלותם בתהום יותר צר מאשר על הבוחרים ועם הבוחרים פחות או יותר יתנהגו ברחמים.

אמרנו: רבותי, ראשי הערים והנהלות הרשויות המקומיות, אתם צריכים עוד מסים, בבקשה

תיגבו כסף. אם אין לכם כסף, תפטרו אנשים, תקטינו את המנגנון ותוותרו על שירותים.

המדינה צריכה לקבוע כמה ואיך היא נותנת.

לענין עצמו. יכול להיות שהרשויות המקומיות צריכות להיות שבעות רצון שנותנים

להן אליבי כלפי התושבים, לקום ולהגיד: החוק מחייב אותנו, לא אנחנו קבענו 11.70

שקלים למ"ר, אלא ועדת הכספים של הכנסת קבעה זאת. אני הייתי מוותר על זה. הייתי
קם ואומר
אם יהיה גרעון, יאפשרו לכם פריסת חובות, גביית כסף, שר הפנים יהיה

סניגור.

בסופו של דבר, המדינה תכסה את הגרעונות. ראינו זאת בגלגולים שונים. אנחנו
מוכרחים לקום ולהגיד
אתם צריכים להסתדר. אני מציע תיקון קטן. הרשויות המקומיות
לא חייבות, הן רשאיות, אבל אין מקום לנימוק
הציבור אביון. אם הציבור אביון גם

הקופה ענייה. אם יש גרעון אי-אפשר לפנות לאוצר. הענין צריך להיות ברור מראש.

יש לקבוע דיון בנושא זה, על-מנת לקבוע איפה קיים הסכר.
י ' גולדברג
בהצעת החוק הזאת יש כמה בעיות. הצעת החוק באה להגביל את הארנונה, לקבוע

מינימום למגורים ולתעשיה נקבעו סכומים אחרים. נוצרו עיוותים בתשלומי ארנונה שלא

יעלו על הדעת. יש מיבנים שלא נכנסו למעגל הארנונה ועליהם לא משלמים ארנונה כלל.

סף המינימום למגורים יוצר עיוותים. לא יעלה על הדעת שבירושלים ובקרית-שמונה

ישלמו אותה ארנונה. קבעו סף מינימום. 11.7 שקלים למ"ר זה המינימום שישלמו

מינואר. אנשים בכל מקומות המגורים בארץ ישלמו אותו מינימום, ללא שוני בין צפון

תל-אביב ומקומות אחרים.
י' הורביץ
יש שוני.
י י גולדברג
השוני מוכתב על-ידי ראשי הערים, לא באמצעות החוק הזה. פשוט יוצרים עיוותים.

על-מנת להעלות את ההכנסות נקבע מינימום לירושלים ומצפה רמון, אבל גם לירושלים

ותל-אביב נקבע אותו מינימום. אם יש אזור שהעיריה מגדירה כאזור נחות ומישהו בנה

שם וילה, ישלם לפי המחיר בקרית-שמונה, גם אם הוא יגור במרכז תל-אביב, במרכז

רמת-גן או במרכז ירושלים.
פ' גרופר
-גלי-

ראש העיר יכול להעלות את הארנונה.
י י גולדברג
אז זה תלוי בראש העיר ולא בכנסת. בתוך העיר הקביעה היא לפי אזורי מגורים.
(מ"מ היו"ר
א' ויינשטיין)

משמעות החוק היא שמי שיש לו וילה בערים הגדולות, באזור של סיווג נמוך, ישלם

כמו בקרית-שמונה, מצפה רמון ודימונה. אם ראש עיריית דימונה ירצה ליצור פער בין

תל-אביב לבין דימונה, הוא לא יוכל. תושב דימונה שיש לו דירה בתל-אביב, יוציא את

צו פטור המסים שחוייב בו על-ידי עירייה במרכז הארץ ויטען: גזלנים, בתל-אביב או

בנתניה משלמים פהות מאשר בדימונה.
פי גרופר
למה?

י י גולדברג;

כי על פי ההוק יש סף של 11.7 שקלים למ"ר, וראש העיר חייב לפעול לפי הוק, האיש

יבוא עם צו הארנונה על-פיו חייבה אותו עיריה במרכז הארץ, והוא יראה את הצו: הנה

דירת מגורים במקום זה וזה משלמת כך וכך, והנה בדימונה מבקשים יותר. זה בדיוק מה

שקורה בפועל.

בתוך הפרמטרים שנקבעו האם אין שיקול לכלכליות של המקום? האם חנות פלאפל

במרכז תל-אביב, ברמת-גן, או במחנה-יהודה בירושלים דומה לחנות פלאפל במצפה רמון או

בדימונה? מבחינת אזור המגורים כולם בסף הנמוך.

תושבים מפרסמים בעתונות המקומית. הם מראים את צווי הארנונה לפיהם הם משלמים

בערים הגדולות, עבור הדירות שהם מחזיקים שם, והם שואלים: האם יד ימין לא יודעת

מה עושה יד שמאל? ראש העיר חייב, לפי חוק, לגבות 11.7 שקלים למטר. יש שכונות

מצוקה בירושלים בהן גובים פחות באופן משמעותי. איך נבוא לאנשים האלה? פה

העיוותים.
משרד הפנים יאמר לראש העיר או לראש הרשות המקומית
לא תקבל את המענק אם לא

תראה שהעלית את המסים ל-11.7 שקלים למ"ר. לעומת-זאת, עיריית תל-אביב שהיא עיר

נטולת מענק לא זקוקה למענק האיזון. יש אזור תעשיה גדול, ויש אזור כלכלי רחב, ושם

רמות הארנונה גבוהות, ומחשבים לפי שיטת הממוצעים. אז באה עיריית ירושלים ואומרת:

אצלי הארנונה הגבוהה ביותר. כלפי הדיירים המצב בלתי יאומן. אין ראש רשות שנותן

שירותים ומחוייב כלפי תושביו שיכול לעמוד בכך.

אם לא נפעל כפי שצריך בנושא הארנונה, המשמעות היא שהרשויות המקומיות, במיוחד

אלה הזקוקות למענקים, ייקלעו לגרעונות. הפערים בין הרשויות השונות יילכו ויגדלו.

מצד אחד יש רשויות שלא זקוקות למענק האיזון והן יכולות להטיל מס על העסקים

הכלכליים בתוכן, ולא על גב התושבים.

יש לקבוע פרמטרים ברורים. אז גם התעשיינים לא יטענו שמקפיצים להם את הארנונה

ללא שום פרופורציה. תעשיה וכלכלה צריך לעודד. אבל לא יעלה על הדעת שיווצרו

אבסורדים. יש לעתים אבסורדים, שעבור דירות מגורים משלמים יותר מאשר עבור מפעלים

כלכליים.
פ' גרופר
מה ההצעה שלך?
י' גולדברג
י' גולדברג
לבנות את הארנונה לפי פרמטרים כלכליים.
פ' גרופר
בלי סף?
י' גולדברג
יהיה סף נמוך ותיקרה גבוהה, והיתר ייקבע על-פי פרמטרים כלכליים.
אי אבוחצירא
עד עכשיו שר הפנים ושר האוצר הוסמכו. למעשה המנכ"ל הוציא הוראות. הרשויות

המקומיות פעלו לפי הוראות, ונקבע מינימום. הנושא הזה מצריך בדיקה יסודית. יש

לגבש מדיניות אחת ולתמיד. פה בא הידוש, דווקא בתקופה בה אנהנו להוצים. ההידוש

העיקרי הוא בס"ק (ב).

אני מציע להחליט שאנחנו מאשרים את הסטטוס-קוו שהיה בשנה שעברה. אני לא מוכן

להעביר חוק ב'חאפ'. אם נעביר אותו, משמעות הדבר שלעולם לא יהיה דיון אמיתי על

הבעיות שהועלו. הנוסח שהיה בשנה שעברה מקובל עלי. את החידושים נשאיר לאחר

ינואר. אחרי ינואר נדון בנושא זה בצורה מסודרת.
י י הורביץ
אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת אבוחצירא.

אי בורג;

במשך שנים היתה החלטה, בחוק ההסדרים - בוודאי בשנת הכספים הקודמת - שהארנונות

לא תעלינה מעבר לתיקרה מסויימת. היוגה הגבלה עליונה, וזה עבר משנה לשנה. במהלך

השנה הנוכחית לפחות עיריה אחת, זאת עיריית ירושלים, עשתה שני מעשים שעל פי דעת

היועץ המשפטי של ועדת הכספים הם עקיפה של ההוראות שהיו. דבר אחד, התחילו לחשב

מרפסות בשטח הדירה. כתוצאה מכך גדל שטח הדירה. כתוצאה מכך גם נשתנה סיווג הדירה.

דירה שהיתה, נניח, בשטח של 100 מ"ר, הוסיפו מרפסת ושטח הדירה עלה על 120 מ"ר, וכך

האיש משלם הרבה יותר ממה ששילם קודם. זאת למעשה פגיעה בוועדת הכספים ובכנסת,

שבחוק ההסדרים הורתה בשנה שעברה לא להעלות את הארנונות.

ע י סולודר;

המרפסת היא חלק מהדירה.

אי בורג;

מה שלא חושב בשנים 1990-1986 כחלק משטח הדירה לא יכול בתקופה, בה הוועדה

מחליטה על הגבלות, משיקולים כאלה ואחרים, להחשב כחלק משטח הדירה. כך מוצאים דרך

לעקוף את הענין. על-כן אני מציע הסתייגות לסעיף הזה. ההסתייגות שלי אומרת, שבכל

מקום שנאמר בחוק או שנתקבל לפני קבלת חוק ההסדרים הזה - זה חל גם על הוראות

שהעברנו בסטטוס-קוו של השנים הקודמות - שארנונה כללית בשל נכס לא תועלה, פירוש

הדבר גם שלילה של שיטה הדשה, קרי כלילת מרפסות בחישוב או העלאת סיווג, שיש בה

לאפשר גביית ארנונה בשל הנכס בסכום יותר גבוה מהסכום שנקבע בשנה קודמת.
י' גולדברג
יש בית משפט. -



אי בורג!

זה לא חוקי.
מ"מ היו"ר אי ויינשטיין
הכוונה שלך הובנה. על הנוסח נדון בבוא היום.

אי בורג;

הנושא יכול להיות שנוי במחלוקת ולהיגרר בבית-המשפט שנים. אם בעוד עשר שנים

בית משפט יחליט אחורה, שבשנת 1990 העיריות גבו שלא כדין, יבואו כל העיריות לוועדת
הכספים ויגידו
תנו לנו כסף כדי לכסות מה שגבינו ואין לנו מה להחזיר לאזרחים.
פ' גרופר
בכל שנה אנחנו עדים לויכוחים בעת הדיון על נושא הארנונה. אחת ולתמיד צריך

להחליט. היום יש בעיה, אנחנו צריכים לסיים את הדיון תוך שבועיים. אנחנו רוצים

לפצל את הדיון. אינני יודע אם בפיצול אפשר להתנות התניות. לדעתי, לא.

לענין המרפסות, ראשי ערים אומרים שמרפסות הן חלק מהדירה. אם ראש העיר, טדי

קולק לא פועל כחוק, האם לא יכולת, חבר-הכנסת בורג, לקחת קבוצה של 15-10 איש

ולפנות לבית-המשפט? המשפט לא יימשך עשר שנים. כל שופט יודע שענין הארנונות הוא

ענין דחוף.

חשוב שיהיה מינימום. אם ראשי הערים רוצים להעלות את הסכום מעל למינימום,

בבקשה. הממשלה מחליטה על מינימום. מעל המינימום - אפשר לגבות.
מיימ היו"ר א' ויינשטיין
נשמע קודם-כל את מר מקסים לוי, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי. בבקשה.
מ' לוי
הלוואי והיתה מוגשת הצעת חוק בה נאמר שהממשלה תגבה את הארנונה ולא הרשויות

המקומיות. אנו חוזרים על כך מדי שנה בשנה. בעיני הציבור, בעיני התעשיה ובעיני

הסוחרים אנחנו הופכים להיות לגובים במקום המשמלה.

יש ויכוח עד-כמה יש לאפשר לראש עיר, שרמת החיים בעירו טובה, לקבוע מה לעשות.

אתן דוגמא. אם באזור מרכזי בלוד, אזור בו יש הרבה מפעלים, תוטל אותה ארנונה כמו

בדימונה, מדוע תעשיינים יעברו לדימונה?

ראשי הרשויות המקומיות קובעים את הארנונה על-פי הפקודה. לאט לאט הורידה

המדינה את ההיטלים ועכשיו היא כופה את דעתה על הרשויות המקומיות. איפה מסקנות

דוייח זנבר? איפה העצמאות של השלטון המקומי? קושרים את ידי הרשויות המקומיות

מבחינת שיא כוח-אדם, מבחינת שכר העובדים, מבחינת ארנונה, מבחינת תקציב. אם כן,

מה צריך לעשות ראש עיר? הוא רק צריך לפעול לפי חוקים.

זאת רוח החוק המוצע. הוא לא היה מקובל עלינו והוא לא מקובל עלינו גם עכשיו.

אנחנו סבורים שיש להשאיר למועצת העיר אפשרות לקבוע את הארנונות על-פי הצרכים,

על-פי החישובים שלה, ועל-פי העיר. אבל לא נלך להלחם עכשיו בטחנות רוח. בנושאים

מסויימים צריך לקבוע מינימום.
א' שוחט
האס אתם בעד מינימום של 11.7 שקלים למ"ר?
מי לוי
מלבד החוק יש הסדר בין האוצר, משרד הפנים והרשות המקומית הקובע את רמת

ההכנסות. לא צריך לקבל הצעת חוק כזאת באופן מיידי, בלי ללמוד את הנושא.

אי שוחט;

החוק אומר מינימום של 11.7 שקלים למייר עם איסור על מתן הנחות.
קריאה
מותר לתת הנחות.
ג. גל
האם אינה מציע להשאיר את המינימום המוצע או לא?
מי לוי
בסייק (ה) כתוב; יירשות מקומית לא תטיל לשנת הכספים 1992 ארנונה על סוגי נכסים

או על סוגי שימושים בנכסים שעליהם לא הטילה ארנונה לשנת הכספים 1991 יכן לא

תפטור מארנונה בשנת הכספים 1992 נכסים שעליהם הוטלה ארנונה בשנת הכספים 1991".

האם הסעיף הזה בא לומר לרשות המקומית, שגם אם נקבעו שימושים אחרים, שוועדת ההנחות

לא תוכל לקבוע שום הנחה ממסים? לדעתי, זה דבר חמור מאוד. לדעתי, צריך לכלול זאת

במסגרת ס"ק (ו) ולומר; במקום (א) עד (ד) - (א) עד (ה).

נושא אחר. המדינה רוצה מעבר בחישוב מחדרים למטרים. זאת הוראה של שר הפנים

לרשויות המקומיות על-מנת לעשות צדק. אני מבין מהצעת החוק, שמי שעובר לחישוב

על-פי מטרים ולא חייב בשנה קודמת אלמנטים מסויימים, לא יוכל לחייב בשנה הבאה אותם

אלמנטים.
א' שוחט
כך זה ב-4-3 השנים האחרונות. אי-אפשר לחייב כתוצאה משינוי שיטה או משינוי

אזור, אלא באישור שר הפנים.
מ' לוי
מרכז השלטון המקומי לא נתבקש ללמוד את הצעת החוק הזאת ולאשר אותה. לא דנו

בנושא זה. לא שאלו את דעתנו. פה, תוך חמש דקות, אנחנו נדרשים לעבור על הצעת

החוק ולהגיד אם היא טובה או לא טובה.

אי שוחט;

ביזמתי, העברתי אליכם את הצעת החוק לפני חודש.

עי איסרוב;

כיוון שאני מהרשות להגנת הצרכן, אתייחס לנושא הארנונה למגורים בלבד.

אנחנו מתנגדים לתעריף המינימום, בגלל העלאה של מאות אחוזים דווקא לצרכנים

הבעייתיים.



מ-1988, כאשר החלו- להצמיד את הארנונה למדד, דובר על-כך שהרשות המקומית לא

תקבע העלאה העולה על שיעור עליית המדד. כלומר, הרשות המקומית היתה יכולה לקבוע

פחות. והרשויות המקומיות העלו בפחות. הפעם מדובר בהצעת החוק על עלייה בשיעור

עליית המדד. כלומר, שיקול-הדעת של הרשות המקומית נעלם. רצוי לשוב לנוסח הקודם.

היו רשויות מקומיות שלא העלו את הארנונה במלוא שיעור עליית המדד.

י י הורביץ;

מה היו השיקולים שלהן?
עי איסרוב
לא היתה להן אפשרות לגבות סכומים כאלה, לכן ביקשו לגבות פחות על-מנת שהגבייה

תהיה יותר בטוחה. זה היה גם אצל רשויות שלא קיבלו מענקים.

כל ענין ההצמדה למדד, שהחל בשנת 1988, נבע בעיקר מהפערים הגדולים בקביעת

הארנונות על-ידי הרשויות המקומיות. בעצם, עם ההחלטה בשנת 1988, נוצר מצב של הנציחת

פערים. קורים מצבים, ששכנים שגרים מרפסת מול מרפסת, משלמים סכומים בפערים

אדירים, בין אם מדובר באותה רשות או ברשויות שכנות. הבקשה שלנו היא ליצור איזו

אחידות של תעריפים.

י י הורביץ;

האם אתה מציע להעלות או להוריד?
עי איסרוב
להשוות.
ע' הדס
הדיון שמתנהל פה היום מוכיח כמאה עדים שצריך לחול שינוי יסודי בשיטה. אנחנו

חוזרים על הדיון הזה מדי שנה בשנה. כמעט כל שנה אנחנו טוענים אותן טענות. מדי

שנה בשנה אנחנו נוכחים שהחוק הולך ומסתבך, נוספים נדבכים כל הזמן וחלים כל הזמן

שינויים, לא לטובה אלא לרעה. בפועל כל המערכת נכנסה לטירוף מערכות. יש דברים שהם

שתולים בחוק ואינך יודע איך להתייחס אליהם.

לפני כמה שנים הצענו שתקום ועדת ממלכתית שתציע שינוי יסודי בנושא זה. היתה

החלטה בנושא זה של הפורום הזה.

אי שוחט;

שר הפנים מסר פה שהוקמה ועדה.
ע' הדס
אכן שר הפנים מינה ועדה. הוועדה הזאת התכנסה פעם אחת. לא יצא מזה שום דבר.
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
מתי היא מונתה?
ע י הדס
לפני שנה וחצי.
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
מי עומד בראשה?
ע' הדס
ויקטור מדינה.

כל שנה אתם דנים בנושא הזה. אנחנו מציגים את הענין, ובעצם שום דבר לא קורה.

מה שקורה קורה לעתים לרעה. רצפה של 11.7 שקלים למ"ר מעידה כאלף עדים שהמצב לא

בסדר.

יש לחייב הקמת ועדה שתכניס רפורמה בכל נושא הארנונה. יש לחייב זאת. ובכתב

המינוי של הוועדה צריך לקצוב לה זמן, כדי שבשנת 1993 לא נדון בנושא זה מחדש.
י' הורביץ
מה אתה מציע?
ע' הדס
הצעה ראשונה - להקים את הוועדה.
הצעה אחרת, לגופו של ענין
חילקנו לכם חומר בו יש טבלה. שם אפשר לראות כמה

משלם עסק לעומת דירת מגורים. ברעננה היחס הוא 1 ל-10, זאת-אומרת, בעל עסק ברעננה

משלם פי 10 יותר ממי שגר שם. במטולה היחס הוא 1 ל-1. חבר-הכנסת גולדברג יאמר אם

זה לא נכון.

י י גולדברג;

זה נכון.

דרך אגב, החוק הזה יוצר עכשיו מצב הפוך. עבור עסקים ישלמו עכשיו פחות מאשר

עבור מגורים.
ע' הדס
כל אחד מאתנו מבין ששום בעל עסק, לא ברעננה ולא בכפר סבא, מקבל שירותים

מהעיריה פי 8 או פי 10 ממי שגר במקום. זאת הוכחה שבעלי העסקים הם פרה חולבת.

בעצם החוק הזה הוא חוק כדי להוציא כסף מהציבור כמס ולא כמנוף למתן שירותים.

אנחנו חוזרים ומציעים - הצענו זאת כמה פעמים - שבעלי עסקים ישלמו מינימום של

פי שניים מכפי שמשלמים בעלי הדירות, אבל לא יותר מפי שלושה. זאת ההצעה שלנו בענין

זה.

הצעה שלישית שלנו היא לבטל את ס"ק (ו). סעיף זה גרם הרבה מאוד בעיות בשנים

עברו. היו הרבה מאוד חריגים. בשנה האחרונות לא היו חריגים. זאת ראיה מצויינת

שהסעיף הזה מיותר. אנחנו מציעים להוציא סעיף זה מהחוק.

אבקש שמר ג'קי קרמר יתייחס לנושא ספציפי של עיריית פתח תקווה.
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
אחר-כך. קודם אבקש לשמוע את ראשי המשלחות.
א' מנשה
אומר מלה או שתיים כדי להחזיר אותנו למצב בו נמצא המשק. אחר-כך אתייחס לנושא

הארנונות בכל הנוגע לתעשיה.

המשק נמצא במיתון שהולך ומעמיק. האבטלה גואה, היצוא במינוס, לא רק שלא עולה

אלא כרגע הוא במינוס, וההשפעות של הדבר על מאזן התשלומים מי ישורן. אין קליטת

עובדים. אם בכלל היתה קליטה, היא היתה במיגזר התעשיה, מעבר לפרופורציה שלה במשק,

וגם זה היה במינון קטן מדי.

כולם מדברים על-כך שצריך ליצור מקומות תעסוקה על-ידי עידוד המיגזר היצרני,

שבמרכזו התעשיה. אין ויכוח על כך. יש הצהרות של הממשלה חדשים לבקרים. עם כל

הקיצוצים, ההתניות וההגבלות, אנחנו יודעים מה יוצא מזה. בפועל לא יוצא מזה כלום.

ואז באים דרך דלת אחורית, ולא במתכוון, כדי להשתחרר מבעיה של תקציב וכדי להעביר

את הבעיה לחצר אחרת, ומעבירים את נושא הארנונות לרשויות המקומיות. ברשויות

המקומיות מאז ומתמיד התעשיה וחברות - לאו-דווקא אנשי העסקים הפרטיים, כי הם

בוחרים, והתושבים בוחרים - היו קהל היעד לפתרון בעיות תקציביות של הרשויות. אני

מכיר בקיומן של הבעיות. אני לא יושב בפלנטה אחרת. אבל, זאת לא בעיה של התעשיה

והתעשיה לא צריכה להיקרא לפתור אותה.

בשנים 1986-1982 היתה השתוללות בלתי מרוסנת, כי לא היתה ביקורת. ב-1986

התחיל איזה שהוא חסם כדי למנוע קביעת ארנונות באופן בלתי מבוקר. בשנתיים

האחרונות, בעיקר בשנה האחרונה, נעשה אף נסיון לשחוק במקצת את הגיבנת שנוצרה באותן

4 שנים.

הרעיון של העלאה בשיעור עליית המדד נשמע טוב, כאילו מרסנים. אין חלוקי דעות

על-כך שהתעשיה, ברשויות רבות, היתה הקרבן לחוסר הריסון בענין הארנונות. בשנה

שעברה היה נסיון, כאשר חבר-הכנסת שוחט היה יו"ר ועדת הכספים, להתחיל באיזה שהוא

ריסון ואפילו שחיקה.

לגבי תעשיה נקבע, שמקום בו החישוב עד 40 שקל למ"ר, ונהיה העלאה רק בשיעור

המדד. בין 40 ל-50 שקל למ"ר - 12%, בערך שני שלישים של המדד. מעל 50 שקל למ"ר

אפס העלאה.

בתזכיר אנחנו מציגים טבלה של הארנונות לתעשייה. זה רץ מ-11 שקל למ"ר בכרמיאל

עד 60 שקל למ"ר בלוד. אני יודע שאין סיכוי אמיתי, תוך שבועיים, לעשות רוויזיה

עמוקה ורצינית בענין הזה. הוועדות הן רק עוד תירוץ לא לעשות כלום עוד חמש שנים.
כרגע, אופרטיבית, אנחנו מציעים
לא לאשר לתעשייה העלאה בשיעור עליית המדד

במלואה, אלא בצורה מדורגת. אם הארנונה ברשות מסויימת נמוכה מ-32 שקל למ"ר, שזה

הממוצע הארצי של הארנונה לתעשייה, ההעלאה תהיה בשיעור 15%. עד 45 שקל למ"ר -

העלאה של 7.5%, ומעבר ל-55 שקל - במקום מעבר ל-50 שקל, כפי שהיה אשתקד - אפס

העלאה. המטרה היא לשחוק קצת בשוליים.
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
למה אתם מבקשים זאת לתעשייה ולא למיגזר העסקי?
א' מנשה
אני לא מייצג את המיגזר העסקי. אני לא מייצג כאן את לשכת התיאום של הארגון

הכלכליים אלא רק את התאחדות התעשיינים שאני יו"ר הוועד הפועל שלה. אני לא בא

לטעון שהארנונות במי גזרים יצרניים או עסקיים אחרים הן שפויות.
ג' גל
אם ההחלטה שלנו תהיה בנוסח ההחלטה של שנת 1991, האם זה עונה על ציפיותיכם?

אי מנשה;

רק מבחינת הכיוון. בשוליים זה יתרום משהו. במקרים הקיצוניים תהיה קצת שחיקה,

באמצע כמעט כלום. על שכבה גדולה בתעשייה יוטל בכך נטל כבד שהיא לא יכולה לעמוד

בו.

אם תטילו ארנונות, לא ונהי י נה השקעות. אין להבין מכאן שאם תהיינה ארנונות

נמוכות תהיינה השקעות. זה לא הגורם היחיד להשקעות. אבל הגורמים מצטברים.

הארנונות הפכו לנטל בלתי רגיל על כל מפעל תעשייתי, עד 3%-2% מהמחזור. יש מקומות

כאלה. אני משלם 1.8 מיליון שקל על מפעל אחד בלוד. אגב, תמורת אפס שירותים.

מאז ההקפאות של הארנונה, העיריות מצאו דרך לעקוף את ההחלטה. כי מעבר לארנונה

הכללית יש אגרות והיטלים - אגרות ביוב, אגרות תיעול ועוד אגרות עם כל מיני שמות

מן ההפטרה. שם לא היתה הגבלה. העליות באגרות אלה הגיעו בשנה-שנתיים האחרונות

ל-% 800. מדובר בעליות של מאות אחוזים, לא בשיעור עליית המדד.

הערה אחרונה. הנוסח של הסעיף הנותן היתר לשרים לתת חריגים, השנה לא תואם את

הרצוי. בשנה שעברה היה סעיף (ג}(1), שקבע ששני השרים יכולים לקבוע שיעור יותר

נמוך, וסעיף (ג)(2) קבע ששני השרים יכולים לקבוע שיעור יותר גבוה. השנה הנוסח

הוא שהשרים רשאים להתיר שינויים. הנוסח לא נכון. ניתן להבין ממנו שהם יכולים

להתיר רק להעלות.
ת' פנחסוביץ
לא. שינוי זה בשני הכיוונים.
א' מנשה
במקום "להתיר" אני מציע לכתוב; לקבוע.
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
יש לנו דילמה בסוגיה הזאת. מצד אחד בא השלטון המקומי ואומר; אנחנו שלטון

מקומי, אנחנו נבחרים, אם אנחנו לא טובים לא יבחרו בנו בעתיד. ולכן הם מבקשים

מאתנו לא להתערב. מדוע התערבנו? התערבות המחוקק יצאה מן השולחן הזה, לפני כמה

שנים. הבחנו שהאוצר שרוצה להוכיח שתקציבו מצומצם, שהוא לא גובה מסים בשיעור הכי

גבוה בעולם, צמצם את התקציבים לרשויות המקומיות ומצד שני, התיר להן להעלות את

הארנונות. התערבנו. מה גרמה ההתערבות? עכשיו יש לראשי הרשויות המקומיות תירוץ:

הכנסת קובעת את הארנונה, האוצר קובע את התקציבים. כאשר הם מעלים ארנונות ללא

גבול, הם טוענים; הכנסת קבעה. כך הם אחראים ולא אחראים. יש עקיפות ללא גבול.

יש ענין של כלילת מרפסות בחישוב שטח הדירה. אם מרפסות היו בשטח, מדוע החלו

להחשיב אותן רק כאשר הגבלנו את העלאת הארנונה?

תבעתי בוועדת הפנים, ולא רק שם, שיהיה קריטריון מה זה שטח בנייה. שיהיה ברור.

יש התקדמות בענין זה. אך כל הגבלה שלנו יוצרת עקיפות.

יש עוד בעיה. אנחנו דנים בנושא זה במקום באוקטובר, בסוף דצמבר. החשבונות של

הרשויות המקומיות כבר יצאו.

קריאה;

הרבה אישרו פחות מכפי שנקבע בחוק. עם קבלת החוק, יצטרכו להתכנס מחדש.
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
השינויים שנכניס לחוק יהיו רק שוליים, זאת עקב הדילמה שהחשבונות של הרשויות

המקומיות כבר הוצאו. פתאום מסתבר שהדירה יותר גדולה, שהסיווג אחר.

אי שוחט;

אפשר לפנות לבית-המשפט.
מיימ היו"ר א' ויינשטיין
בעל הדירה פונה לכנסת ולראש הרשות המקומית. ראש הרשות המקומית מפנה לכנסת

והכנסת מפנה לרשות המקומית.
ג י קרמר
אני מבקש לחדש כמה דברים, אולי אפילו להדהים אתכם, על-מנת שכוונת המחוקק אכן

תיושם. המצב הנוכחי יצר אבסורד. מי שמפר את החוק יכול לקבל פרס.
יש לנו כמה הצעות בסיסיות
קודם-כל, רפורמה בארנונה. ברור שאי-אפשר לעשות

עכשיו רוויזיה בחוק, אבל על-מנת שכוונת המחוקק תיושם לניתן להכניס שינויים

מזעריים שישנו את המצב לחלוטין.

השינוי הראשון, נושא התיקרה, העדכון. בהצעת החוק המו נחת לפניכם יש מהפכה

בניסוח. ההגבלה בחוק נבעה בראשיתה מכך, שהממשלה קבעה מדיניות כלכלית והקפאת

מחירים והגיעו למסקנה שלא ניתן לנתק מכך את השלטון המקומי, כי זה משפיע על המדד.

הגיעו למסקנה שאי-אפשר לנתק את נושא הארנונות מנושא המדיניות הכלכלית והמטרות של

המדיניות הכלכלית.

צריך לחזור לנוסח שהיה בשנת 1991. עד 1991 הנוסח היה: לא תעלה רשות מקומית

את הארנונות מעבר... לא נכון שבאופן אוטומטי העלו את הארנונות בשיעור עליית

המדד. בשנת 1989 העלו את הארנונה ברשויות המבוססות בשיעור נמוך משיעור עליית

המדד.

מדברים על 200 רשויות מקומיות ומטעים את הוועדה. רבותי, יש כ-20 רשויות

מקומיות שהן יותר ממחצית המדינה. חלק מהן מבוססות מאוד, או במצב מאוזן. שני

שלישים מאזרחי המדינה וכ-% 80 מהמיגזר העסקי כלולים ב-20 רשויות מקומיות אלה.

ברשויות מקומיות אלה אין סיבה להעלאה שרירותית אוטומטית של הארנונה, במקרים

שהארנונה מוגזמת. לגבי הרשויות המקומיות החלשות יש צורך בטיפול פרטני.

אני מציע להחזיר לנוסח החוק את המלה 'לא', ושהעלאה לא תהיה אוטומטית. זה

יחזיר את השפיות. הנוסח שלפנינו אומר העלאה אוטומטית. אם כבר יש העלאה אוטומטית

צריך לקבוע חסמים לגבי מקומות בהם הארנונה אסטרונומית.

ביחס לארנונה לעסקים, אני רוצה לתת דוגמא. היתה דירה, גר בה אדם, והוא פתח

בה עסק קטן. עכשיו הוא מקבל פחות שירותים. יש פחות נטל על הרשות. מהי ההצדקה

שישלם עכשיו פי 8-7 ארנונה?
- אי שוחט
אין פי 8-7.
ג' קרמר
אנחנו מציעים לקבוע תקרה של פי 3, אבל אם תקבעו תקרה של פי 5. גם טוב, אבל

תקרה שמעליה לא יהיה עדכון אוטומטי לפי שיעור עליית המדד.



לגבי חריגים - בשנה שעברה לא היו חריגים. משמע, אין-צורך בסעיף הנוגע

לחריגים. זמנו עבר מהעולם. צר לי לקבוע, אבל הסעיף הזה הפך להיות פוליסת ביטוח

לעבריינות של הרשויות המקומיות - לצפצף על המחוקק, לעבור על ההוק במפגיע.

לפי הנוסח של החוק, אם רשות מקומית העלתה את הארנונה בתום לב, או טרם חקיקת

החוק, היא צריכה להחזיר את הכסף עם ריבית והצמדה. המחוקק לא העלה בדעתו אפשרות

שרשות מקומית תעשה דין לעצמה, תעשה לעג מן החוק ומן המחוקק, תעלה את הארנונה בלי

לבקש אישור. יש אפשרות לפנות לבית-משפט עליון. אני מביא מקרה קונקרטי שהיה

בפתח-תקווה. יום לפני ההכרעה הסופית על החזרת הכסף, לאחר שהיה צו ביניים, בא שר

האוצר וחתם. בשנה שעברה ועדת הכספים קיבלה רשימה של הרשויות המקומיות שאושרה להן

חריגה. פתח-תקוה לא היתה ברשימה. האוצר סירב לאשר לה.

אם לא מורידים לגמרי את הסעיף של אישורים חריגים, לפחות שלא יינתן אישור חריג

כאשר הרשות המקומית עושה דין לעצמה, פועלת בניגוד לחוק ומעלה את הארנונה. לא

יכול להיות שהיא מעלה את הארנונה ולאחר-מכן נותנים אישור.

בשנת 1990 ניתנו 70 אישורים חריגים. בתחילת השנה טענתי פה דבר, שהכחישו

אותו. טענתי ששר הפנים פנה אל הרשויות המקומיות המבוססות ואמר להן: תעלו את

הארנונה מעבר לשיעור עליית המדד בתמורה אעביר מכם כספים לרשויות המקומיות החלשות.

שר הפנים בא לוועדה - הפרוטוקול הוא ממרס 1990 - והכחיש זאת מכל וכל.

מטרת סעיף החריגים היום היא לאפשר העלאות חריגות של ארנונה, בלתי חוקיות, כדי

לעקוף את בג"ץ.

אני מבקש שסגן היועץ המשפטי של משרד הפנים יבהיר עד מתי ניתן לינת את האישור

החריג, לפי הנוסח המוצע היום? האם אפשר לתת אישור חריג בשנת 1992 רטרואקטיבית

ל-1991?
ד' תיכון
זאת שאלת מפתח, שאין עליה תשובה בינתיים.
ג' קרמר
סעיף החריגים הוא פגע רע.
ק' דינס
מטרת הארנונה הכללית היא לגרום לכך שלרשות המקומית יהיה מקור הכנסה עצמי.

באשר לרוויזיה בארנונה הכללית, השלטון המקומי משתוקק לכך לא פחות מאשר כל גורם

אחר במדינת-ישראל. הוא היה מוכן לרוויזיה בארנונה הכללית והוא יהיה מוכן גם בעתיד

לרוויזיה בארנונה הכללית.

כבר התקבלה החלטה על רוויזיה בארנונה הכללית, כבר הוקמו ועדות. זה לא פועל

יוצא של החלטה בלעדית שלנו. זה לא תלוי רק בנו. אנחנו מוכנים, בכל רגע, להיכנס

לתהליך של בחינה, לא ארוכת-טווח, במהלך של שנה עוקבת, כדי להגיע לתהליך החלטות

מוסכם בנושא הארנונה הכללית. אין לנו התנגדות לזה.

על-פי פקודת העיריות הרשות המקומית עברה את הזמן בו היתה צריכה להחליט על

הארנונה לשנת הכספים הקרובה. לצערנו הרב, הדיון בחוק ההסדרים הוא במועד.כפי שהוא

כיום. אני מודה לוועדה שלפחות היום אנחנו דנים בחוק, שהקדימו בכל-זאת את הדיון

בחוק. כל מי שהחליט עד היום, קיבל את ההחלטה על-פי החוקים הקיימים, על-פי החוקים

שבתוקף. יתירה מזאת, היתה גם הנחייה של משרד הפנים, על-מנת לא להטעות את המערכת,

לגבי החקיקה שעומדת בפני ועדת הכספים ובפני הכנסת. רשות מקומית היתה חייבת לקחת

בחשבון, במהלך החודש האחרון, במליאתה, את החקיקה הזאת.
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
מהי עמדתכם לגבי הצעת החוק הקיימת?
ק' דינס
עמדתנו, לגבי הצעת החוק הקיימת, כפי שהוצגה על-ידי הממשלה, כפוף לכל האילוצים

הקיימים של זמן, תקציב, שחיקה, שאנחנו מוכנים לקבל את הצעת החוק כפי שהוצעה

על-ידי הממשלה, כלשונה. זאת עמדתנו.
די תיכון
בטח עם הרצפה?

י י הורביץ;

מדובר על הרצפה.
ק' דינס
לגבי הרצפה, כל עוד יש זכות לרשות המקומית, במסגרת קביעת ההנחות, על-פי מצבו

החומרי של החייב, וזאת פררוגטיבה שלה בלבד -להקטין את החיוב שלו, אין לנו

התנגדות לרצפה. זאת לאחר בדיקה משפטית של הענין.
ד' תיכון
גבי פנחסוביץ, לצערי הרב, היועץ המשפטי של הוועדה איננו היום. הוא הכין

חוות-דעת. אבקש להבהיר את הרקיקה שאנחנו אחראים לה, כי אני מפסיק להבין. קבענו

כמה תקרות. תקרה אחת, שהארנונה לא תעלה מעבר לשיעור שעליו תחליט הוועדה. תקרה

שניה, שלא ייערך רה-סיווג ולא יוגדלו שטחי הדירות. תקרה שלישית, ששיעור ההנחות

שיינתן לא יפחת משיעור ההנחות שניתן בשנה הקודמת.

אני מבקש להבין את הסעיף האומר ששיעור ההנחות לא יפחת משיעור ההנחות שניתן

בשנה הקודמת. משרד הפנים טען, במשך שנים רבות, שכל ההנחות שניתנות על-ידי

העירייה, למשל, למי שמשלם מראש, אלה הנחות לא חוקיות.

קריאה;

לא. זה לא נכון.
די תיכון
הם פירשו את הסעיף בדבר ההנחות, שנוסח על-ידי חבר-הכנסת ארידור ועל-ידי,

שנוגע להנחות שניתנות בגין תשלום במזומנים, או בגין תשלום באמצעות הוראת קבע,

כאילו אלה הנחות שניתנות שלא כחוק. הנושא הזה נבדק לאחרונה. היועץ המשפטי

לוועדה אמר לי, שלאחר שנים רבות הוא מקבל נגה שאני אומר, שאין ההנחה ניתנת שלא

כחוק. היתה פנייה של חבר מועצת עיר בפתח-תקוה, שהעלה את הנושא של הנחות כחוק, אך

לא פחות משיעור ההנחות שניתן בשנה קודמת. הבעיה לא נפתרה. העיריה מיהרה לקבל את

דעת העותר. ברגע שבגייץ היה צריך לינת פסיקה בענין זה, עיריית פתח-תקוה הביאה את

שתי החתימות, של שר הפנים ושל שר האוצר, וההנחות הוכרו כחריג.

אבקש לדעת אם הסעיף המדבר על הנחות אך לא פחות משיעור ההנחות שניתן-בשנה

קודמת שריר וקיים וצריך לבצע אותו, או שסעיף זה לא מתבצע בשל היותו בלתי חוקי.

שאלתי מופנית ליועץ המשפטי של משרד הפנים, אל גבי ונמר פנחסוביץ ואל מר דמביץ.

בשעתו שפט אמר שההנחה בלתי חוקית. זה עורר תמיהה. קיים סעיף ברקיקה ראשית.
ב' יערי
הן פקודת העיריות והן פקודת המועצות המקומיות קובעות, שמועצה רשאית להפחית

ארנונה או לוותר עליה בהתחשב במצבו החומרי של החייב או בגלל סיבה אחרת שתאושר

על-ידי שר הפנים. לגבי מצב חומרי, זה כתוב. בכך אני גם מאשר מה שאמר מר קלמן

דינס, שעל-פי הסעיף הזה רשות מקומית רשאית, גם לארור שנקבעת הרצפה של 11.7 שקל

למ"ר, לתת הנחות בשל מצב חומרי של חייב. מובן, קבענו הנחיות איך מוכיחים מצב

חומרי - על-ידי אישורים של חמוסד לביטוח לאומי. הסעיף הזה שריר וקיים.

סיבה אחרת תאושר על-ידי שר הפנים, מדי שנה בשנה, לקראת המועד בו הרשויות

המקומיות חייבות לקבל את צו המסים שלהן. אנחנו מפרסמים חוזר מנכ"ל בו מופיעה

רשימת ההנחות שאנחנו מאשרים לרשויות המקומיות לתת במסגרת הסעיף הזה. גם השנה

עשינו זאת. במסגרת ההנחות הללו מופיעות גם הנחות על תשלום מראש או על הוראות

קבע. כתוב מה האחוז שאנחנו מאשרים לתת.
די תיכון
כתוב בחוק, שההנחות שיינתנו כחוק לא יפחתו משיעור ההנחות שניתנו בשנה קודמת.

ב' יערי;

אני לא יודע איזה סעיף אתה מצטט. אני מצטט מפקודת העיריות. אני אומר קודם-כל

מהי מסגרת ההנחות. השר צריך לאשר כל שנה את ההנחות שהוא מאשר לרשויות המקומיות

לתת, אם הן רוצות בכך. הוא לא כופה עליהן. במסגרת זאת הוא מאשר גם את ההנחות בשל

תשלומים מראש או בשל הוראות קבע, וכן מסיבות אחרות - עולים חדשים וכדי. רשות

מקומית שנותנת את ההנחות האלה בהתאם להוראות, זאת הנחה שניתנה כדין.
די תיכון
אני לא מבין מה שאתה אומר. אם רשות מקומית נתנה בשנה אחת הנחה של % 8.88

ולאחר-מכן ירדה ל-% 4.44 האם זאת ההנחה אליה מתכוון המחוקק?
ב' יערי
כאשר היא נתנה הנחה של % 8.88 היא סטתה מההנחיות של שר הפנים.
ד' תיכון
אנחנו ניסחנו חוק ואתם נתתם לו פירוש מוטעה, שלא על-פי כוונת המחוקק. אתם

אומרים לאזרחים שההנחות שנותנות רשויות מקומיות הן הנחות שלא כחוק?
ב' יערי
בחוק שלפניכם כתוב - נוסח שאתם חוזרים עליו מדי שנה בשנה: "רשות מקומית לא

תשנה לשנת הכספים 1992 הנחות כלליות בארנונה ותנאי תשלומה... לעומת אלה שנקבעו

כדין לשנת הכספים 1991" . אם בשנת הכספים 1991 ההוראה היתה לתת על הוראות קבע

נניח % 5 הנחה ורשות מקומית נתנה % 8, לפי הפרשנות המשפטית שלנו היא נתנה הנחה שלא

כדין.
ד' תיכון
מה ארנה רוצה מהאזרח? האם אתה רוצה שהאזרח יפשפש בספר החוקים כדי לדעת אם זה

כדין או לא כדין?
א' שוחט
ההנחות אינן רלוונטיות לאחוזי ההנחות בגבייה. הנחות אלה נגזרות משער הריבית

במשק. ההנחות מתייחסות להנהות לאזורים, לגופים. נושא ההנחה על התשלום לא

רלוונטי.
ד' תיכון
לא יהיה מנוס כנראה אלא לפנות לבג"ץ כדי שיפרש את הסעיף.

אבקש לשמוע את דעת גב' פנחסוביץ, מהי הנחה כדין?

ת' פנחסוביץ;

כפי שאמר יערי, אם הם קיבלו אישור לתת הנחה של 5%, כדין זה 5%.
די תיכון
ב-1986 היינה עדיין אינפלציה גבוהה. אז אישרו כדין הנחה של 18% למי שמשלם

במזומן. זה היה כדאי להם.

תי פנחסוביץ;

זאת היתה הניוה כדין.
ד' תיכון
שנה לאחר-מכן הופיע בחוק סעיף, האומר ששיעור ההנחות שניתן כדין לא יפחת

משיעור ההנחות שניתן שנה קודם-לכן. שר הפנים איפשר אז למקדימים הנחה בשיעור של

% 9.99 . מה לדעתך תופס - ה-% 9.99 או ה-% 18?
ת' פנרוסוביץ
החוק עדיף על הוראה של שר הפנים. אני עונה לך מבחינה תיאורטית. לא טיפלתי

בנושא זה.
די תיכון
לא סתם הכנסנו את הסעיף הזה. היתה לנו מטרה. ידענו שאפשר לשחק בתקרה ואפשר

לשחק בהנחות. ניסינו לקבוע חסמים נוספים. האם את מוכנה לתת לנו חוות דעת בנושא

זה?
ת' פנחסוביץ
לאחר שאבדוק - כן. כרגע, על-פי העובדות שאתה העלית, אני אומרת שכדין היא

נתנה הנחה של % 18. בשנה הבאה קבע החוק שהיא לא תשנה את ההנהות שניתנו כדין. שר

הפנים אמר לא יותר מ-% 9.99. החוק עדיף על הוראת שר הפנים.
אי שוחט
זה לא רלוונטי להנחות שנותנים תמורת תשלום במזומנים. זאת לא הנחה.
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
אנחנו מפסיקים את הדיון בנושא זה. אני מכריז על הפסקה של חמש דקות.
(היו"ר
מ"ז פלדמן)

החלטות לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3). התשנ"א-1991

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"א-1991
היו"ר מ"ז פלדמן
נצביע על הפרדת סעיפים בשני חוקים. בחוק 2079 הבקשה היא להפריד שלושה סעיפים

- 4, 7 ו-9. לגבי חוק 2081, הבקשה היא להפריד את הסעיפים הבאים:1, 2(1)(2)(4),

3. 4 ,5, 6, 7, 9. 11. 12(2), 14, 15. 16, 17.
אי שוחט
תצביע על הפרדת כל סעיף בנפרד.
היו"ר מ"ז פלדמן
נצביע על כל חוק בנפרד.

אי שורוט;

לא רק על כל חוק אלא על כל סעיף. יש נושאים לגביהם אנחנו בעד ויש נושאים

לגביהם אנחנו נגד.

חוק 2079 - חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)(מס' 3), התשנ"א-1991

הצבעה

ההצעה להפריד סעיף 4 נתקבלה

ההצעה להפריד סעיף 7 נתקבלה

ההצעה להפריד סעיף 9 נתקבלה
היו"ר מ"ז פלדמן
למען התקינות הפורמלית, אני מבקש להודיע, שבסעיף 4, שהצבענו עליו, הכוונה היא

כולל תיקונים ושינויים קטנים בנוסח.
תי פנחסוביץ
כולל התיקון שפורסם ב-11 בדצמבר, הסמכה לתיקונים.

חוק 2081 - חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ"א-1991

הצבעה

ההצעה להפריד סעיף 1 נתקבלה
הי ו "ר מ"ז פלדמן
אנחנו מצביעים עכשיו על הפרדת סעיף 2(1)(2)(4).
ע' עלי
מה עם סעיף 2(3)?
היו"ר מ"ז פלדמן
לא מצביעים על סעיף 2(3).
אי ויינשטיין
אני מבקש להזכיר לחבריי בקואליציה, שסעיפים אלה הוסכמו בישיבה שהיועץ אצל ראש

הממשלה.
אי דיין
פה ועדת הכספים.
ע' עלי
אני מבקש לדעת, האם משמעות ההצבעה הזאת היא גם הצבעה על התכנית הרב-שנתית?

די מילגרום;

לא.
ד' תיכון
אף אהד לא יודע מה זה התקציב הרב שנתי.
ע' עלי
האם מאשרים את התקציב הרב שנתי או רק תקציב לשנת 1992?

די מילגרום;

רק על תקציב 1992. ההצבעות האלה לא קשורות לתקציב הרב-שנתי.

י י שמאי;

האם הסעיף 2(3)(ב) עומד להצבעה או לא.
היו"ר מ"ז פלדמן
לא.

מי בעד הפרדת סעיף 2(1)(2)(4)?

הצבעה

בעד הפרדת סעיף 2(1)(2)(4) 12

נגד - 11

ההצעה להפריד את סעיף 2(1)(2)(4) נתקבלה -
היו"ר מ"ז פלדמן
נעבור להצבעה על סעיף 3.
א' שוחט
אנחנו נגד.
א' ויינשטיין
אבקש למנות את הקולות.

הצבעה

בעד הפרדת סעיף 3 - 13

נגד - 11

ההצעה להפריד את סעיף 3 נתקבלה
היו"ר מ"ז פלדמן
אננו עוברים לסעיף 4.
אי שוחט
אנחנו נגד.

הצבעה

בעד הפרדת סעיף 4 - 13

נגד - 11

ההצעה להפריד את סעיף 4 נתקבלה

ההצעה להפריד את סעיף 5 נתקבלה
ח' אורון
אדוני היושב-ראש, יושבים פה 15 חברי ליכוד, וכל אחד מצביע בעד סעיף אחר.

צריך להחליט מי מצביע.
אי ויינשטיין
יושבים פה 13 חברי ליכוד, 1 ש"ס, 1 מפד"ל ו-1 אגודת ישראל.
היו"ר מ"ז פלדמן
מי בעד הפרדת סעיף 6?

הצבעה

ההצעה להפריד את סעיף 6 נתקבלה
היו"ר מ"ז פלדמן
אנחנו עוברים לסעיף 7. מי בעד?
א' ויינשטיין
אני מבקש הצבעה שמית. מדובר בהפרדה של חוק המשכנתאות.

הצבעה

מ"ז פלדמן - בעד

אי אבוחצירא - נמנע

ר' אדרי - נגד

מי איתן - בעד

ש' אלוני - איננה נוכחת

נ י ארד - נגד

אי בורג - נגד

י י ביבי - בעד

אי בן-מנהם - אינו נוכח

מי גולדמן (צי ביטון) - נגד

ג ' גל - נגד

פ י גרופר ~ בעד

אי דיין - נגד

י י הורביץ - בעד

ש' הלפרט - בעד

א' ויינשטיין - בעד

י י צור (מ' הריש) - נגד

חי בר-לב (אי כ"ץ-עוז) - נגד

יאיר לוי - איננו נוכח

עי עלי - נמנע

י י מצא (שי עמור) - בעד

ע' פרץ - נגד

י י שגיא (חי קופמן) - נגד
מי איתן
בשביל זה אתה בא, להצביע נגד? אל תבוא. להצביע נגד הליכוד. למה באת?

אידיוטים הכניסו אותך לרשימת הליכוד.
י' שמאי
אתה לא מתבייש, אידיוטים שמו אותו?
היו"ר מ"ז פלדמן
אנחנו ממשיכים בהצבעה השמית.

הצבעה

אי רביץ - בעד

די ליבאי (חי רמון) - נגד

אי שוחט - נגד

י י שמאי - נגד

י' גולדברג (גי שפט) - נמנע

די תיכון - נמנע
א' ויינשטיין
אני מבקש להפסיק את ההצבעה.
א' שוחט
אין דבר כזה.
היו"ר מ"ז פלדמן
אתה יכול לבקש רוויזיה, לא להפסיק את ההצבעה.
היו"ר מ"ז פלדמן
תוצאות ההצבעה
13 נגד. 9 בעד. 4 נמנעים. ההצעה להפריד את סעיף 7 לא

נתקבלה.
א' ויינשטיין
אני מבקש רוויזיה.
היו"ר מ"ז פלדמן
אנהנו עוברים להצעה להפריד את סעיף 9. מי בעד.

הצבעה

ההצעה להפריד את סעיף 9 נתקבלה

ההצעה להפריד את סעיף 11 נתקבלה

ההצעה להפריד את סעיף 12(2) נתקבלה

ההצעה להפריד את סעיף 14 נתקבלה

ההצעה להפריד את סעיף 15 נתקבלה

ההצעה להפריד את סעיף 16 נתקבלה

ההצעה להפריד את סעיף 17 נתקבלה
היו"ר מ"ז פלדמן
אושרה הפרדה של כל הסעיפים שנתבקשה הפרדה שלהם, פרט להפרדה של סעיף 7.

שינויים בתקציב לשנת 1991

הצעת רוויזיה לפנייה מס' 289
היו"ר מ"ז פלדמן
אנחנו עוברים להצעה לרוויזיה על ההחלטה לגבי פנייה מס' 289. חבר-הכנסת אברהם

שוחט ביקש את הרוויזיה. בבקשה.

אי שוחט;

כיוון שלא היה כאן כלל דיון בענין קרן הגליל, ביקשתי רוויזיה.

ביום רביעי, לפני כשבועיים, הועברה פנייה לוועדת הכספים להעברה כספית של חצי

מיליון שקל לפיתוח אזורי. חברי הוועדה לא ידעו במה מדובר. כאשר שאלו את נציג אגף

התקציבים שהיה כאן מה עמדתו לגבי הענין, הוא אמר שהוא לא יודע במה מדובר והוא לא

היה מוכן לתת הסבר. לאור זאת ביקשתי מהיושב-ראש, ביחד עם חברים נוספים, שהענין

יידון מחדש. בשבוע שלאחר-מכן הוברר שהכסף כבר לא מיועד לדבר כללי ביותר. נאמר



לוועדה שהכסף מיועד לקרן הגליל. טרחתי ופניתי לרשם העמותות. רציתי לדעת מה זה

"קרן הגליל", מה היא עושה ומה ההרכב שלה. קיבלתי דו"ח מרשם העמותות. "קרן הגליל"

זאת עמותה שנרשמה שנה קודם-לכן. המייסד שלה הוא מרדכי הלפרין, עוזרו של יו"ר

הוועדה. ששת האנשים הנוספים שחתומים הם כולם ממושב מירום.
היו"ר מ"ז פלדמן
חבר-הכנסת שוחט. אדם כל-כך מוכשר מנהל את זה.
א' שוחט
אתם לוקחים כסף בדרכים לא ישרות. לפחות שב בשקט עכשיו.

אי שוחט;

גם נראה לי שכל החתימות הן של אותו אדם. את זה כבר יבדוק גרפולוג. זה כבר

סיפור אחר.

ב-20 בנובמבר הוקמה ההנהלה של העמותה הזאת. יו"ר העמותה הזאת הוא ראש

עיריית

צפת, זאב פרל. מנכ"ל העמותה - מרדכי הלפרין. סגן מנהל העמותה הוא ידידו, מר

חזאנה, שהוא מעורב אתו בעסקים לאורך זמן, כמו לגבי חוק הביצים, ומועצת הגליל.
החברים חאחרים הם
סגן ראש מועצת הצור, איש אגודת ישראל. הרב משה גרוסמן ממגדל

העמק גם כן חבר. אלוף מילואים יוסי פלד, שכידוע הצטרף למפלגה מסויימת, גם כן

חבר. וכתוב שיתוספו עוד ארבע נציגי רשויות - עפולה, שבראשות הליכוד; ראש פינה,

שבראשות הליכוד; שלומי, בראשות הליכוד. מגדל העמק, בראשות הליכוד.

אני אומר לחברי הליכוד: אני לא נגד העברת כסף לגליל. אם אפשר להקים עמותה-
ע' עלי
האם מנעו ממישהו להצטרף לעמותה?
אי שוחט
בדקתי היום את הענין עם עדי אלדר. כי אמרו שהוא יצטרף. הוא אמר: באו אלי

החבריה האלה וביקשו שאצטרף. אמרתי שאני רוצה לבדוק את הענין. הבוקר, בשעה 9:30,

הוא אמר: אינני מצטרף. הוא אמר: כל זמן שלא יהיו כל ראשי הרשויות של הגליל, לא

אצטרף.

אני לא נגד העברת כסף לגליל. אם אפשר, צריך לעזור לגליל. אבל פה מדובר

בהקמת עמותה על-ידי עוזרו של מר פלדמן, עמותה שהיא בעלת גוון פוליטי מובהק,

והמדינה מעבירה כסף לעמותה הזאת, בלי סיבה הגיונית, ופקידי האוצר לא רוצים לתת

תשובה בענין זה. כתבתי על הענין למבקרת המדינה. ביקשתי ממנה לבדוק זאת.

חבריי מהליכוד, תמשכו את ידיכם מענין זה. אם רוצים להקים עמותה לעזרת הגליל,

שיהיו בה כל ראשי הרשויות המקומיות, כל ראשי המועצות האזוריות, שאנשי הגליל יהיו

מיוצגים כפי שצריך. אז אם הממשלה תחליט להעביר לעמותה 4 מיליון שקל, אתמוך בעניו.

הדרך בה הענין נעשה, ההסתרה, הרכב העמותה,- כל הדבר הזה מעיד על שחיתות

פוליטית, על שחיתות עניינית. אבקש מחברי הוועדה--לא להצביע בעד הפנייה הזאת בעת

הרוויז יה.
נ' גלעד
בישיבה הקודמת, ביקשו שאסביר את הענין. אך הייתי במילואים. בישיבה שלאחריה

שאלו חברי הוועדה אם ידוע לנו שהכסף הולך לקרן הגליל. הסבנו את תשומת-לב חברי

הוועדה שהכסף מועבר לסעיף פיתוח אזורי, במסגרת משרד הכלכלה והתכנון. חבר-הכנסת

שוחט ביקש שנגיד אם המטרות מתאימות לסעיף התקציבי של פיתוח אזורי. זאת הסיבה

שאנחנו באים להציג את הנושא הזה.

אי שוחט;

אתה אומר דברים לא נכונים.
י' מצא
יש מבקר המדינה. מבקרת המדינה יכולה לבדוק אם משהו לא כשורה.
י' שמאי
אתה צודק.
נ' גלעד
עוד הערה. הנושא לא התחיל לפני שבועיים ואף לא לפני שלושה שבועות. יש פנייה

ממשרד הכלכלה והתכנון כבר מ-3 במאי 1991, בנושא זה, אל הממונה על התקציבים הקודם,

מר דוד בועז, בו הוא מצרף את המטרות של העמותה, שתואמות את הסעיף של פיתוח אזורי.
ע' עלי
מי היה אז יושב-ראש ועדת הכספים?

אי שוחט;

מר פלדמן.
נ' גלעד
לגבי השאלה מי יושב בהנהלת המועצה ולגבי האופי הפוליטי של האנשים - זה לא

התחום שלי. לא אתייחס לזה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אנחנו מצביעים.

הצבעה

בעד הצעת הרוויזיה - 12

נגד - 13

הצעת הרוויזיה לא נתקבלה
היו"ר מ"ז פלדמן
הצעת הרוויזיה לא התקבלה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)

קוד המקור של הנתונים