הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נ1סח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 507

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ב/ ט' בטבת התשנ"ב, 16.12.1991, בשעה 18:10



נכהו;

הברי הוועדה; מ"מ היו"ר א. וינשטיין

י. ביבי

ג. גל

פ. גרופר

מוזמנים; ד. מילגרום, אגף התקציבים, משרד האוצר

ש. טלמון, אגף התקציבים, משרד האוצר

י. מזוז, עו"ד, משרד האוצר

ת. פנחסוביץ, עו"ד, משרד המשפטים

ס. אלחנני

א. קרשנר

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

החוקים הנלווים לחוק התקציב



ד. מילגרוס! שמו של סעיף 40 בחוק יסודות התקציב הוא

תקנות והוראות מינהל הצריכות תקציב. הוא

קיים, אנחנו לא מבקשים לשנותו. החלק הראשון שלו, סעיף א', מדבר על צד

ההוצאות. החלק השני שלו, סעיף ב', מדבר על צד ההכנסות.

יש אי-שיוויון ביניהם. בצד ההוצאות כתוב.- תקנות או הוראות מינהל

שבביצועו כרוכה כך וכך וכך מחייבות. זה מה שקיים היום. בסעיף בי כתוב

רק תקנות שבביצועו כרוכה הפחתה וכוי.

אנחנו מבקשים להוסיף את המשפט "או הוראות מינהל" כדי לאזן, כך שאותו

עקרון שחל לגבי ההוצאה יחול גם לגבי ההכנסות.

מ"מ היו"ר א. וינשטיין; האם זה כאשר אתה מוותר על חוב למישהו

בהוראות מינהל?

למשל, דיבידנדים. בא שר מסויים ואומר שהוא

רוצה להוריד את הדיבידנדים של חברה מסויימת

לאפס לממשלה, אבל בתקציב המדינה רשום לו לגבי דיבידנדים וחברות

ממשלתיות סכום איקס. אם מתקבלת ההחלטה הזו, וזו הוראת מינהל, זו לא

חקיקה.

תן דוגמא קונקרטית.

ד. מילגרום; יש למשל הצעה תוך כדי השנה להפחית דיבידנדים

מחברות ממשלתיות. זו הצעה שנשמעת על-ידי

משרדים שונים. בדיבידנדים האלה יעשו דברים כאלה ואחרים, לא חשוב מה.

לנו בתקציב המדינה יש סעיף ושמו "הכנסות מדיבידנדים". אם מתקבלת החלטה

- והיא לא חקיקה, היא רק מינהל - לוותר על דיבידנדים, יש חור שמגדיל את

הגרעון בתקציב המדינה. אנחנו אומרים שזה לא פסול, אלא אם כן נמצא מקור

מימון חלופי.

סעיף כזה קיים היום בצד ההוצאות.

מ"מ היו"ר א. וינשטיין; בתקנות אתה רוצה להוסיף; הוראות מינהל.

העקרון קיים.

ד. מילגרום; הוא קיים גם בהוצאות וגם בהכנסות. בהכנסות

הוא קיים בתחום תקנות. למשל, מס הכנסה לא

יכול היום לוותר על איזו תקנה של מס הכנסה, אלא אם כן הוא מתקין תקנה

אחרת שמאזנת את ההכנסה.

אחרי כן גילינו סדק של הוראות מינהל שקיים בהוצאות, ולא היה קיים

בהכנסות. אנחנו רוצים ליצור שיווי משקל בין ההוצאות להכנסות. אותו

עקרון, אותו דין שחל בהוצאות, יחול גם בהכנסות. אנחנו לא רואים בזה

בעיה.

מ"מ היו"ר א. וינשטיין; אני חושב שאפשר לאשר זאת.



סעיף 4(ב) אושר.

בסעיף (ג) אני לא דן, זה סעיף פרובלמטי.

בסעיף חוק לימוד חובה אני לא דן. יש ויכוח על זה. גם ביום לימוד ארוך

אני לא דן עכשיו. לא בסעיף 3 ולא בסעיף 4.

את סעיף 5 אני יכול לקבל, יש אישור לאשר אותו. זה חוק היטל על שירותים

מיובאים ונכסי חוץ, הוראת שעה. אנחנו מוסיפים עוד שנה.

מבטלים את 250 שקהל עבור אגרות נסיעה?

זה משהו אחר,

יש שירותים מיובאים. אדם קונה שירותים

בחו"ל, יש לזה 4 אחוזים. את זה אתם ממשיכים

לשלם.

ד. מילגרום; כן.

סעיף 6 מדבר על חוק יציבות מחירים, מצרכים

ושירותים. הארכה של החוק הזה מאפשרת לנו לרסן עליית מחירים במשק. אנחנו

מבקשים את ההארכה.

סעיף 6 אושר בהצבעה.

בסעיף 7, לוהואות לדיור, אנחנו לא דנים.

בסעיף 8 אנחנו לא דנים.

סעיף 9 דן בהארכת פטור ממס על הכנסה מדירת מגורים. זו היתה הוראת שעה

לשנה אחת ומאריכים זאת לעוד שנה. אושר בהצבעה.

בסעיף 10 אנחנו לא דנים.

בסעיף 11 אנחנו לא דנים עכשיו, יש מחלוקת, מדובר בקיצבת ילדים.

בסעיף 12, מס מקביל, לא דנים כי זה שנוי במחלוקת. נעלה את זה לפיצול,

אבל לא נדון עכשיו.

בסעיף 14 לא דנים, כי יש כאן בעייתיות.

סעיף 15 זה תמלוגים שהדואר נותן למדינה. בכל שנה זה קיים, עכשיו נקבע

מה הם התמלוגים. יש הסכמה בעד פיצול, וכן הסכמה שאנחנו יכולים לגמור את

הנושא.

סעיף 15 אומר:

"במקום ס"ק (ג) יבוא!

(א) בשנת הכספים 1992 יחיה התשלום השנתי בסכום השווה ל-3.5 אחוזים מכלל

הכנסותיה של הרשות.

(ב) החל משנת הכספים 1993 בסכום השווה ל-5.4 אחוזים מכלל הכנסותיה של

הרשות.

(ג) לעניו זה כלל הכנסותיה של הרשות, הכנסות שקיבלה הרשות כפי שנרשמו

בדו"ח ביצוע תקציב לשנת הכספים שקדמה לאותה שנה.

(ד) כל תשלום שנתי ישולם בארבעה תשלומים רבעוניים שווים ומצופים בתוספת

הפרשי הצמדה למדד לפי שיעור העליה של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום

התשלום, לעומת המדד הממוצע של שנת הכספים שאליה מתייחס דו"ח ביצוע

תקציב.

(ה) נמצא כי בשנה כלשהי מצבה הכלכלי של הרשות אינו מאפשר לה לשלם

למדינה תשלום שנתי בשיעורים הקבועים בס"ק (ג), יופחת התשלום השנתי

לאותה שנה בשיעור שיקבע שר התקשורת בהסכמת שר האוצר.

נקבע שיעור מופחת לאחר ששולמו תשלומים רבעוניים כאמור בס"ק (ד),

רשאית הרשות לקזז מהתשלומים הרבעוניים הבאים סכומי יתר ששילמה,

כשהם מתואמים בשיעור עליית המדד בין המדד שפורסם לאחרונה לפני

תשלום סכום היתר, עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד הקיזוז".

מ"מ היו"ר א. וינשטייו! ההסדר של השנה שעברה הוא המשך הסדר שהיה עם

הדואר, באופן שמעגנים אותו בחקיקה. האם יש

איזה שינוי בהסכם עם הדואר?

ד. מילגרום! כן. יש החלטה על תמלוגים לרשות הדואר. רשות

הסעיף הנוכחי, שזה

בא במקומו, במקום ס"ק (ג), אומר שהרשות תשלם תשלום שנתי בשיעור שנקבע

מן העלות של הרכוש הקבוע המצוי בשימושה של הרשות, או הנמצא בהקמה,

כשהיא מתואמת לתאריך המאזן שקדם לתחילת שנת הכספים.

באה רשות הדואר ואומרת! את שיעור התמלוגים אתה קובע מהרכוש הקבוע שלי.

זה גורם לכך, שאם משתלם לי למשל לבנות בית ולא לשכור מתקן, אני, משום

שאתה קונס אותי על רכוש ולא על דמי שכירות, אתה מטה את השיקולים

הכלכליים שלי, ולכן יש לי פה מוטיבציה כלכלית שלילית. המוטיבציה היא לא

לבנות בית, אלא לשכור, אף שזה לא כדאי מבחינת ראות המשק.

אמרנו שנעשה הסדר בדומה לבזק. שם התמלוגים נקבעים כשיעור מהמחזור. אין

דבר פשוט מזה. זה מה שקבענו השנה, זה מוסכם אתם, קיבל את אישור ועדת

הכספים, וזה מה שאנחנו מציעים בחקיקה בשנת 1992.

הסעיף הזה נדון בוועדה.



ג. גל; האם זה מוסכם עליהם!

ד. מילגרום; כן. דובר עם שר התקשורת. רשות הדואר ביקשה

"נמצא כי מצבה הכלכלי לא מאפשר, זה יופחת". זה סעיף שהכנסנו בעקבות

ערעורים שהיו לרשות הדואר.

ס. אלחנני; אני רואה שזה הוכנס לאחר מחשבה. ההגדרה הזו

היא מאוד עמומה. מי ימצא את מצבה הכלכלי?

שר התקשורת.

ת. פנחסוביא; כך אמרה הממשלה.

לדעתי ההגדרה עמומה.

י. מזוז; שר התקשורת צריך להשתכנע.

מ"מ היו"ר א. וינשטיין; לדעתי זה בסדר. חשוב מי מחליט שזה נמצא.

ברגע שיש לי שני אינטרסים שמחליטים; שר

התקשורת שהאינטרס שלו להוכיח שהמצב לא מאפשר להם לתת כסף למדינה, ושר

האוצר האומר תמיד מגיע, שניהם יחליטו, ולכן החוק נותן כאן את האיזון.

אני חושב שהסעיף נכון.

סעיף 15 אושר בהצבעה.

ד. מילגרום; יש לנו סעיפים מסויימים מהחוק הראשון - חוק

ההסדרים הקודם - שאינם בעייתיים כלל. מס

מקביל, דיווחים. לגבי סעיף 7 אין בעיה, לגבי סעיף 9 של מס הכנסה יבוא

לכאן גביש.

מ"מ היו"ר א. וינשטייו; אנחנו כבר יודעים מה אנחנו עומדים לפצל.

היום דנו בדברים שאין עליהם מחלוקת. נוח

לעשות זאת כך, במקום שיש אנשים רבים וכל אחד מדבר ושואל שאלות.

ג. גל; הייתי בחיפה במפעלי תעשיה. נאמר לי שהעיריה

מתחכמת ומשנה סיווג של איזור. על-ידי זה היא

מקפיצה את הארנונה.

מ"מ היו"ר א. וינשטייו; על זה יהיו לנו הרבה ויכוחים.

ג. גל; השאלה היא אם גם לדעתכם זו בעיה, ואם אתם

יכולים להציע לנו תיקון.

מ"מ היו"ר א. וינשטייו; אני חושב שבנושא הארנונה יהיה לנו הרבה מה

לומר.



ד. מילגרום; יש שני סעיפים שאין לגביהם בעיה, יש תמימות

דעים של כולם. סעיף 7, עמוד 389.

ש. טלמון; "סעיף 7 לחוק מס מקביל לשנת 1973, אחרי ס"ק

(ג) יבוא:

השר רשאי להעביר לכל אחת מקופות החולים מידע הדרוש לאימות נתונים לצורך

ביצוע חוק זה לגבי מבוטחיה, בני-זוגם וילדיהם שטרם מלאו להם 18

שנים.

לענין זה מידע - שם, מספר תעודת זהות, כתובת, מין, תאריך לידה, תאריך

עליה לישראל ומועד הצטרפות לקופת חולים אחרת".

המוסד הוא מוסד לביטוח לאומי, ומדובר על מידע שהקופות צריכות על-מנת

לראות איך הן עומדות בתוך המפקד. מדובר רק לגבי מבוטחיה, ולא לגבי

מבוטחים אחרים.

ג. גל; מאין המוסד יודע אם זה מבוטח של הקופה? האם

יש לו רשימה?

יש לו אינפורמציה מהמבוטח באיזה קופת-חולים

הוא מבוטח. זה סעיף טכני, שנועד לפשט

הליכים.

אני רוצה למשל להכניס את הענין הזה של משק

סגור, ביוב ומים בעיריות. באיזה סעיף אני

יכול להכניס זאת?

בישיבה של מחר.

סעיף 7 לחוק מס מקביל, בא לסייע לקופות.

אושר נהצבעה.

סעיף 7 הוא לצורך מידע.

חוק הפחתת הגרעון הוא חוק שאני רוצה שיהיו

לגביו בדיון חברים נוספים. החוק מדבר על

גרעון של 2 אחוזים מהתקציב, 3 אחוזים מהתקציב, ואנשים רוצים הסבר. עם

כל הכבוד, אני יודע שהחוק קצר, אבל אני רוצה אנשים נוספים.

מחר ב-12:30 נצביע על הפיצול.

הישינה ננעלה בשעה 30;18