הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 499

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ז בכסלו התשנ"ב (4 בדצמבר 1991). שעה 00;09



נכחו;

חברי הוועדה! מ"ז פלדמן - היו"ר

ר' אדרי

נ ' ארד

א' בן-מנחם

ג' גל

פ' גרופר

א' דיין

י ' חורביץ

ש' חלפרט

א' ויינשטיין

שי עמור

חי קופמן

אי רביץ

ח' רמון

אי שוחט

י י שמאי

ח' אורון, י' גולדברג, רן כחן, י' מצא,

עי סולודר, שי שטרית

מוזמנים; אי יונס - חחשב חבללי

גבי מי אולידורט, גבי מי סיטון -משרד חתחבורח

גבי חי לוי, גבי י' מזוז - משרד חאוצר

גב' ת' בן-דוד - חברת ענבל

שי אברמוביץ - חתאחדות חתעשיינים

א' קרשנר

היועץ המשפטי לוועדה; אי דמביץ

ס' אלחנני

א' דגני

סדר היום; דברים לזכרו של יגאל כחן ז"ל

תקנות חנמלים (בטיחות חשיט)

תקנות חספנות (כלי שיט) (רישום וסימון)

חצעות לסדר היום

השוואת זכויות ההצבעה בבנק איגוד לישראל בע"מ

ומתן פיצוי לבנק לאומי לישראל בע"מ



דברים לזכרו של יגאל כהן ז"ל במלאת שלוש שנים לפטירתו

מ"מ היו"ר אי ויינשטיין;

חברי הוועדה, בביקורי באהד המושבים הזכיר לי חבר שהשבוע ימלאו שלוש שנים

למותו של יגאל כהן ז"ל, שהיה מרכז סיעת הליכוד בוועדת הכספים. יגאל כהן היה

חבר הוועדה, חבר פעיל ונמרץ, שהתמיד להשתתף בישיבותיה. לפי הסדר רוטציה החלפתי

אותו בתפקיד של מרכז הסיעה בוועדה, ואני חושב שהוא חסר לנו.

הטיפול במושבים, בהתיישבות, בחקלאות, חייב להיות טיפול פרטני. אלה לא

סניפים פוליטיים גדולים. בדרך כלל במושבים יש חברים מעטים. הבעיות במגזר

החקלאי הן קשות מאד, והחברים דורשים לטפל בהן. בכל ישוב שאני מגיע אליו - ואני

מניח שגם אתם מגיעים לישובים - מזכירים את יגאל ז"ל כמי שדאג להם, עזר להם,

כמי שכיתת את רגליו מישוב לישוב כדי לעמוד על המצב בשטח, לשמוע את החברים,

לדון אתם במצב ולטפל אישית בכל בעיה ובעיה שהם העלו בפניו.

היו בינינו חילוקי דעות, וזה רק טבעי בפוליטיקה, שכאשר יושבים יחד בוועדה

ודנים בנושאים שונים יש חילוקי דעות. אני יודע שחברים בוועדה התחלפו, אבל מי

שהכיר את יגאל יודע עד כמה הוא היה חדור אהבת ארץ ישראל. הוא היה חקלאי מבטן

ומלידה, עם שתי רגלים על הקרקע.

יגאל ניחן בהתמדה, בחריצות, בעקשנות, בחברות. הוא עזר לחברים וגילה

נאמנות לתנועה, לארץ ישראל.

ראיתי לנכון לבוא היום לוועדה ולבקש פסק זמן קצר כדי להעלות את זכרו של

יגאל כהן, שהיום מלאו שלוש שנים למותו, וגם לומר בשם חברי הוועדה עד כמה

הערכנו את פועלו, עד כמה הוא חסר לנו. ככל שחולף הזמן אנחנו חשים יותר ויותר

בחסרונו.

יוסי גולדברג, בבקשה.

אני חושב שחשוב לכולנו להעלות את זכרו של יגאל בוועדת הכספים. הייתי שמח

לו כל חברינו היו נוכחים בישיבה, כי ליגאל היו בכנסת חברים קרובים, שבוודאי

היו רוצים להשתתף במיפגש הברים לזכרו, להעלות זכרונות ולספר על פעילותו העניפה

בוועדה ומחוצה לה למען ההתיישבות והחקלאות וגם בנושאים אחרים.

אפשר לקיים את המיפגש הזה במסגרת סיעת הליכוד או במסגרת ועדת הכספים.

ראוי יגאל כהן, שפעל במשך שנים רבות בשם סיעת הליכוד ומטעמה, למלוא ההערכה של

החברים שלנו.

האמת היא שלא היה סיפק בידינו להודיע בעוד מועד לחברים שהיום מלאו שלוש

שנים למותו של יגאל כהן ז"ל ואנחנו מבקשים לומר דברים לזכרו. אני אולי אציע

ליושבת-ראש הסיעה, שבישיבת הסיעה הקרובה נעלה את זכרו של יגאל. אבל מאחר והיום

הוא יום השנה למותו של יגאל, ואנחנו מקיימים ישיבה של הוועדה, ראיתי לנכון

להעלות את זכרו של יגאל ולומר בשם כל החברים עד כמה יגאל חסר לכולנו. יהי זכרו

ברוך.



תיקון אגרות מינהל הספנות והנמלים

תקנות הנמלים (בטיחות השיט); תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון)

אנחנו עוברים לסדר היום. הוועדה מתבקשת לאשר תיקונים באגרות שגובה מינהל

הספנות והנמלים לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) וכן תקנות הספנות (כלי שיט

(רישום וסימון). נשמע דברי הסבר על התיקונים המוצעים מנציגי משרד התחבורה.

בבקשה.

מי אולידורט;

מינהל הספנות והנמלים, שפועל במסגרת משרד התחבורה, גובה אגרות בין היתר

עבור בדיקה כללית של סירה או ספינה: אגרה בסיסית עבור הבדיקה שאליה מתווספים

סכומים לכל קילווט עוצמת מנוע מעל 6 קילווט; לכל אדם שכלי השיט רשאי להסיע מעל

שני אנשים; לכל מטר או חלק ממטר מאורך הכלי מעל 7 מטרים.

ביום 3 בנובמבר 1987 נקבע בסיס החישוב לתוספת לאגרה הבסיסית בסכום של שקל

אחד. בשל הוראות עיגול סכומים לא עודכנו מאז האגרות על אף עליית המדד, ורק

ביולי 1991 הועלה בסיס החישוב ל-1.10 שקל. ועדת האגרות הבינמשרדית אישרה

בישיבתה מיום 11 בספטמבר 1991 להעלות את האגרות האלה ל-1.80 שקל.

בהתאם לכך מוצע לתקן סעיף 5 לתוספת ה-15 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט)

(א) בדיקה כללית של סירה או ספינה - (1) אגרה בסיסית - 90 שקל; (2) לכל

קילווט עוצמת מנוע מעל 6 קילווט תוספת של 1.80 שקל; (3) לכל אדם שכלי השיט

רשאי להסיע מעל 2 אנשים, תוספת של 1.80 שקל; (4) לכל מטר או חלק ממטר מאורך

הכלי מעל 7 מטרים, תוספת של 4.30 שקל.

(ב) בדיקה כללית של גוררת - (1) אגרה בסיסית - 180 שקל; (2) לכל קילווט

עוצמת מנוע תוספת של 1.80 שקל.

אתם מבקשים להעלות את האגרות או להטיל אגרות חדשות?

אנחנו מבקשים לתקן את המעוות, לאחר שהאגרות לא עודכנו במשך ארבע שנים.

בקובץ התקנות מיום 12 בדצמבר 1988 נקבעה אגרה בשיעור של שקל אחד עבור מתן

העתק צילומי מתוכנו של פנקס הרישום, וזאת לפי תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום

וסימון). שוב, בשל הוראות עיגול סכומים לא עודכנה מאז אגרה זו על אף עליית

המדד, ורק ביולי 1991 היא הועלתה ל-1.10 שקל.

כדי לתקן את השחיקה שחלה באגרה זו הוצע להעלותה ל-1.50 שקל. ועדת האגרות

הבינמשרדית אישרה בישיבתה מיום 11 בספטמבר 1991 את התיקון המוצע.

בהתאם לכך יתוקן סעיף 8 לתוספת הששית לתקנות האמורות כדלקמן: בעד מתן

העתק צילומי מתוכנו של רישום בפנקס הרישום, תשולם אגרה בסך של 1.50 שקל לכל

עמוד או חלק ממנו.

מי נהל . הספנות והנמלים במשרד התחבורה הוא האגף שמופקד למעשה על בלצוע

בדיקות שירות ובדיקות תקופתיות בין היתר גם לכלי שיט.

מינהל הספנות והנמלים מבצע את תפקידו הסטטוטורי של בדיקת כשירויות לכלי

שיט על פי שמונה מערכות של תקנות נפרדות, ששתים מהן מופיעות היום בפני הוועדה:

האהת - תקנות הנמלים (בטיהות השיט), שאותן אנחנו מבקשים לתקן. הסעיף המרכזי

בתקנות אלה הוא סעיף (5).

האגרה הבסיסית שגובים היום עבור בדיקה של סירה או ספינה היא 90 שקל. על

בסיס האגרה הזו נעשה הישוב בהתאם לכל קילווט עוצמת מנוע. לכל קילווט עוצמת

מנוע מעל 6 קילווט יש היום תוספת של 1.10 שקל. במרוצת השנים, עם כל עליה במדד,

אי אפשר היה לעדכן את אותה תוספת של 1.10 שקל בגלל ההוראה על עיגול הסכומים של

השקל החדש.

לכן ביוזמתו של משרד האוצר, באמצעות ועדת האגרות הבינמשרדית ובהסכמת משרד

התחבורה, אנחנו מבקשים להעלות את בסיס החישוב לכל קילווט עוצמת מנוע ולהעמיד

אותו על 1.80 שקל.

מתי נעשה העדכון האחרון של האגרה?

האגרות האלה מתעדכנות פעמיים בשנה, בהתאם לעליית המדד - בחודש ינואר

ובחודש יולי.

היו"ר אי ויי נשטי י ן;

אנחנו מתבקשים לאשר העלאה משקל אחד ל-1.80, העלאה של ^80. מתי נקבע בסיס

החישוב של שקל אחד?

גבי מי סיטון;

בסיס חישוב של שקל אחד נקבע ב-1987.

היו"ר אי ויינשטיין;

מהו הסכום שצריך לשלם היום עבור בדיקה כללית של כלי שיט מקובל?

גבי מי סיטון;

האגרה הבסיסית היא בסכום של 90 שקל. אחר כך באות תוספות לפי עוצמת מנוע,

מספר האנשים שכלי השיט רשאי להסיע וכן אורך הכלי.

כמה צריך לשלם עבור בדיקה כללית של יאכטה?

תלוי בעוצמת המנוע של היאכטה. אבל זוהי אחת הבדיקה. זוהי בדיקה כללית

שמתבצעת פעם שנתיים. זה לא רישוי שנתי של כלי השיט, ויש הבדל בין השנים.

היו"ר אי ויינשטיין;

אני מבין שאנחנו מתבקשים לאשר את עדכון האגרה לפי עליית המדד.

גבי מי סיטון;

זהו עדכון לפי עליית המדד, שעל פני השנים לא ניתן היה לבצע אותו בשל

הוראות טכניות.

אני מביא את לאישור את תיקון התקנות.

לאשר את תיקון תקנות הנמלים (בטיחות השיט), כמוצע.

גבי מי סיטון;

המערכת השניה היא - תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), שהן למעשרו

תקנות שקובעות את האגרות עבור שירותים שנותן מינהל הספנות והנמלים. האגרה

עבור מתן העתק צילומי מתוכנו של פנקס הרישום של כלי השיט נקבעה לפני שלוש שנים

לשקל אחד לעמוד. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה להעלאת האגרה ל-1.50 שקל. משרד

התחבורה ביקש אמנם להעלות את האגרה ל-2 שקלים לעמוד, אבל משרד האוצר אישר

העלאה ל-1.50 שקל.

התיקון מופיע בסעיף 8 לתקנות ששם נאמר; בעד מתן העתק צילומי מתוכנו של

רישום בנפקס הרישום, תשולם אגרה בסך 1.50 שקל לכל עמוד או חלק ממנו.

היו"ר אי ויינשטי י ן;

אני מביא את התיקון לתקנות לאישור.

הוחלט; לאשר את התיקון המוצע לתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון).

כללים בדבר הקמה וניהול קרן להשקעות במחקר ופיתוח

שלגביה החול התחייבות ענבל לרכישת מניות

אנחנו עוברים לסעיף הבא - כללים בדבר הקמה וניהול של קרן להשקעות במחקר

ופיתוח, מה שקרוי קרן הון סיכון, שלגביה תחול התחייבות ענבל לרכישת מניות.

לפנינו מכתבו של שר האוצר שבו הוא מפרט את הכללים ואת השינויים המוצעים בהם,

שאותם אנחנו מתבקשים לאשר.

נשמע הסברים יותר מפורטים על הקרן מגבי תמר בן-דוד, מנהלת ענבל, חברה

לביטוח.

בחודש מרס 1990 אישרה ועדת הכספים ערבות מדינה להתחייבות רכישה של ענבל,

חברה לביטוח, שהיא חברה ממשלתית שמספקת שירותים מינהליים רק עבור המדינה. היא

איננה עושה עסקים בחוץ. היא משמשת למשרד האוצר כלי לביצוע משימות המחייבות

ריחוק מסוים מהמסגרת המימסדית.

חברת ענבל נבחרה לשם ביצוע ההתחייבות של הממשלה לרכישת מניות בקרנות הון

סיכון שישקיעו את כספן בחברות העוסקות במחקר ופיתוח, או שהן בשלב המעבר מהמחקר

והפיתוח לקראת הייצור. הכספים שחברת ענבל תשתמש בהם על מנת לרכוש מניות ממי

שיבקש למכור את מניותיו, כספים אלה באים מהמדינה, מכוח אותה ערבות שאושרה על

ידי ועדת הכספים לפני כשנתיים.

התקנות האלה הן בתוקף כמעט שנתיים, ואיש עדיין לא עשה בהן שימוש.

היו"ר אי ויי נשטיין;

תעשיין מבקש להשקיע כספים במחקר, שיש בו סיכון. מה נותנת לו חברת ענבל?

חברת ענבל לא נותנת לך דבר אם אתה תעשיין שרוצה להשקיע במחקר שלך, מה

שאין כן אם זוהה נושא כהון סיכון שאיננו קיים במדינת ישראל, ואם רוצים לעודד

גיוס כספים מהציבור לצורך השקעתם בקרנות הון סיכון. תעשיין שמשקיע במחקר

ופיתוח, השקעתו איננה בגדר הון סיכון. בכל העולם הון סיכון ממומן מקרנות של

הון סיכון, שאלה הם גיוסי כספים פרטיים בדרך כלל, שלוקחים את הסיכון ומשקיעים

את הכסף בתעשיות קטנות מאד, בתקווה לעשות רווח גדול בשלב מימוש הפוטנציאל של

אותה תעשיה.

במדינת ישראל יש קושי בזיהוי התפתחות של נושא כזה, למעט דיסקונט השקעות

שעשתה זאת בגדול, או כלל שעשתה זאת בכלים שלה. למדינת ישראל יש הרבה מאד

מקורות לסיוע לכל מיני שלבים של התפתחות עסק, אם זה השלב של מחקר ופיתוח

שהמדען הראשי נותן בין 50% עד 60% מהסכומים הנדרשים למחקר ופיתוח. אחר כך בא

החוק לעידוד השקעות הון שנותן עד 70%מהכספים הנדרשים, וכן קרן שיווק שנותנת

אחוזים נוספים. בסיוע ישיר יש הרבה מאד כספים.

מה שזוהה כצוואר הבקבוק בהתפתחות של רעיון לתעשיה הוא הבסיס ההוני. המטרה

של הנושא הזה היתה לגשר על פני הבסיס הוני. לכן באה המדינה ואמרה: מי שיקנה

מניות, לא יתן הלוואה, לא יממן מחקר ופיתוח, אלא יקנה מניות בחברות קטנות,

והוא יתארגן כקרן הון סיכון, וכל כספו יהיה מושקע באותן חברות ולא בפעילויות

אחרות - - - (י י הורביץ: מזה "כל כספו"?) קרן- הסיכון מגייסת כסף מהציבור.

בתקנות נאמר שהתחייבות הרכישה של המדינה חלה לגבי קרן שלפחות ,75% מאמצעיה יהיו

כל הזמן מושקעים בפרוייקטים של מחקר ופיתוח. (י י הורביץ: זה לא קשור לקונה

המניות.) לא. אבל הקרן, לפי התקנות, מוגבלת באחוזי השליטה שיש לה בתוך חברה

שאליה היא נכנסת, באופן חלוקת הרווחים. אם קרן רוצה בערבות המדינה, עליה לקיים

את המטרות שעבורן ניתנה הערבות. זאת אומרת, שתשקיע את האמצעים בנושאים האלה,

שלא תקבל שליטה בגיבוי של ערבות המדינה.

אם חלה התמוטטות בפעילות של חברה, המדינה ערבה ל-75% מההשקעה.



גב' ת' בו-דוד;

הקרן צריכה לפזר את כספיה. קרן משקיעה לא יותר מ-20% מאמצעים הכספיים

בהברה אהת. היא חייבת לפזר את הסיכון שלה. אהרי שבע שנים מההשקעה יכולים בעלי

המניות להציע את מניותיהם לענבל ב-80% מערכן הדולרי, שזו שהיקה לא קטנה. ענבל

את כספיה מקבלת מהמדינה.

אני מבין שלהברי הוועדה יש שאלות. אבל אני מציע שנשמע קודם מה הבעיה, מה

אנחנו מתבקשים לאשר ואז נחליט איך אנחנו מתקדמים בדיון.

י' גולדברג;

קיבלנו מסר על היתרונות של הקרן. אני מבקש לדעת איך המדינה, שנותנת את

הערבות, מגינה על עצמה מפני מחדלים בניהול הקרן.

אלה תקנות שוועדת הכספים אישרה לפני כשנתיים, והן קבעו את התשתית

להתחייבות של המדינה. מהיר הרכישה, אופן ההתארגנות של הקרן, שזוהי קרן שנסחרת

בבורסה, שיש פיזור של השקעותיה, ושמנהליה צריכים להיות בעלי מניות בה - את כל

זה כבר קבעתם. כלומר, את אופיה של הקרן ואת הכללים המדוייקים שלה כבר קבעתם.

אי יונס;

אני רוצה להזכיר שהמשא והמתן על הפרטים התנהל כאן בוועדה.

גבי בן-דוד;

אישרתם ערבות, אישרתם כסף לקנות מניות למי שיירשם כקרן. לא אישרתם קרן,

אלא אישרתם אפשרות ליצור מחוייבות כלפי כמה קרנות שיקומו. הסכום שאישרתם היה

דומני 150 מיליון דולר.

הערבות ניתנה לכיסוי הפסדים של הקרן?

גבי ת' בן-דוד;

הערבות ניתנה לחברת ענבל כדי שיהיה לה כסף לממש התחייבויות רכישה למי

שירצה בעוד שבע שנים למכור את מניותיו לענבל.

בשנה וחצי שחלפו, פרט להתענינות פה ושם מצד גורמים שונים, לא היו השקעות.

אינני חושבת שהאשם הוא בכללים, בחומרה כזו או אחרת.

י י הורביץ;

מה הסיבה שלא היו השקעות?



גבי ת' בן-דוד;

הסלבה היא שכאשר לש ערבות מדינה של ,70% על ההשקעה, ולש התחייבות של ,66%

של המדען הראשל ולש עוד מקורות בספלים, כך שמפעל קטן לכול להחללט שהוא מסתפק

בכך ולא נותן בעלות במפעלו, מעדפים ללכת בדרך הזו.

גם לא ראיתי שיש כל כך הרבה פרוילקטלם. אם מדברלם על פרוייקטים מסוימים

שסך כל המכירות שלהם לא עלו על 4 מיליון דולר בשנתיים האחרונות, הרי שלא מדובר

על כר כה נרחב של פעילות.

פי גרופר;

לא עומדים בתור?

אי יונס;

זה בדיוק הענין, שלא עומדים בתור.

י ' הורבלץ;

מה נתבע אז מהבנקים במסגרת של הקרן הזו? (אי יונס; מהבנקים?) הקרן הלתה

אמורה להיות של 150 מיליון דולר. (אי לונס: הערבות.)

היו"ר א' ויינשטיין;

אני מבקש שתאמרו לנו מה אנהנו מתבקשים לאשר היום?

גב' ת' בן-דוד;

תיקונים קטנים מאד בתקנות שנתבקשו על ידי הגוף הרציני הראשון שהיה מעונין

בהקמת קרן, תיקונים שהיו מקובלים עלינו.

היו"ר א' ויינשטיי ן;

אני מבין שמאחר ולא חלה התקדמות, אתם מבקשים להקל בכללים כדי לעודד יזמים

להקים קרנות להשקעות במחקר ופיתוח. זוהי המטרה. מהן ההקלות שאתם מציעים לנו

לאשר? מל הוא הגוף שפנה אליכם לאחרונה?

גב' ת' בן-דוד;

הבקשה היא להבהיר כמה כללים ולתקן אותם במספר עני נים. הפניה היא של חברת

"פיירצ'יילד" האמריקאית, חברה לאלקטרוניקה גדולה מאד, שפיתחה בארץ שתל חברות

, האחת - חברה בשם "נבטים", שהיא חברת נלהול מחיפה; והשניה - לאומי

ושות' שיש לה שם 26%, וזאת במטרה להקים חברת ניהול מקומית. שטיינר, היושב-ראש

של חברת "פיירצייילד" הוא חבר בחבר הנאמנים של הטכניון.

פי גרופר;

מה יעשו בחברה הזו?

ינהלו פרוייקטים. יגייסו כסף בבורסה. חברת "פילרצ'יילד", מהנפקה של 20

מיליון דולר, הולכת לקנות מעצמה 5 מיליון דולר, בנק לאומי 5 מיליון דולר.

אולי נשמע בקצרה מהם התיקונים המוצעים בכללים.

אין שום שינוי באף אחד מעקרונות הקרן. יש שינויים קלים שפירטנו אותם

במסמך, שינוי במועדים, או בשאלה האם הכשירות של החברה שאפשר להשקיע בה נמדדת

בשנה של מכירות או בשנתיים של מכירות.

אי יונס;

בזמנו כאשר ישבנו בוועדה היו ויכוהים על כל מיני וריאציות. התשובה

שנתקבלה על דעת כולם היתה, שאין לנו מושג מה רוצה השוק. אנחנו יושבים חבורה של

פקידים מול חבורה של עסקנים של התאחדות התעשיינים, ואיננו יודעים מה ירצה

הבה נתחיל להריץ את הכללים, ואם יפנה אלינו יזם

כלשהו, נראה על מה נדבר אתו. סוף טוף בא יזם שגילה ענין בהקמת קרן, אלא שהוא

ביקש להכניס שינויים קטנים בכללים.

שי אברמוביץ;

אני עסקן של התאחדות התעשיינים, ואני מבקש רשות להערה. לפני שנה וחצי היו

אמורים להגיע לישיבה שני תעשיינים, שיש להם מה להגיד בנושא של קרן הון סיכון,

והם מנכ"ל כלל אלקטרוניקה, והשני הוא דייר אהוד גלר, שאתם מכירים את שניהם.

אותם אנשים התכוונו להקים קרנות הון סיכון, רשמו הערות על שינויים שצריכים

להיעשות בכללים על מנת שהם יקימו קרנות כגון אלה. יש כוונה כזו.

אני רוצה להגיד שיש עדיין מספר כללים שהם נוקשים מדי, שלהערכתנו לפחות

אין שום סיבה הגיונית שלא להגמיש אותם.

אני מציע לאנשי התאחדות התעשיינים לבוא בדברים עם גבי בן-דוד, להביא

בפניה את ההצעות לשינויים, לבקש אותה לבחון אותן ולנסות להגיע להבנה בענין.

השינויים שיוסכם עליהם יובאו לאישור הוועדה.

ת' בן-דוד;

מר משה כחן, שהוא יו"ר ארגון תעשיות עתירות ידע, הוא חבר הוועדה שהוקמה

על פי התקנות.

אי יונס;

חברים בוועדה המדען הראשי ומי שמינה שר התעשיה והמסחר כנציגו בוועדה

מטעם התעשיינים, מר משה כהן.

מר משה כהן הוא לא נציג של התאחדות התעשיינים.

שמענו שעד עכשיו גם אס היו מספר פניות מיזמים שונים, אף אחת מן הפניות לא

מומשה. לאהרונה היו פניות של יזמים רציניים המעונינים בהקמת קרן להשקעות במחקר

ופיתוה, אבל הם ביקשו להכניס כמה תיקונים בכללים, תיקונים לקולא. האוצר הביע

נכונות להכניס את התיקונים האלה, והוא מביא אותם לאישור ועדת הכספים. אני מציע

להתאחדות התעשיינים בשלב זה לאמץ את הכללים האלה, ואם יידרשו שינויים נוספים

תציעו אותם לאוצר. אם תתעורר בעיה, תציגו אותה בפני אחד מחברי הוועדה ותבקשו

ממנו להעלותה לדיון בוועדה. אותו חבר ילמד את הנושא, ואם הוא יגיע למסקנה

שראוי לטפל בנושא, הוא יביא אותו בפני הוועדה במסגרת הצעה לסדר היום.

בשלב זה מובא לאישור מסמך שיש בו הקלות מסוימות, ואני מציע שנאשר אותו.

בהמשך לדברי היושב-ראש, נניח שיש לכם חילוקי דעות עם האוצר, ואני מקווה

שלא. מדוע אינכם יושבים יחד ומנסים לגשר על פני חילוקי דעות אלה, אם קיימים

כאלה? מדוע אתה מעלה נושאים שלא דנו עליהם קודם עם אנשי האוצר?

שאלה לחשב הכללי: האם כל משרדי הממשלה חוייבו לבצע את כל עסקות הביטוח

דרך ענבל?

הביטוח לא נעשה דרך ענבל אלא דרך קרן פנימית. יש קרן פנימית לביטוח משרדי

הממשל.

אני מביא לאישור את הנוסח המתוקן של הכללים שבהם מסומנים השינויים

המוצעים.

הכללים בדבר הקמה וניהול קרן להשקעות במחקר ופיתוח שלגביה תחול

התחייבות ענבל לרכישת מניות, עם התיקונים - אושרו.

הצעות לסדר היום

חבר הכנסת יגאל הורביץ ביקש רשות להצעה לסדר. בבקשה.

הבנקים עושים עיקולים בישובים ברמת הגולן.

התרענו על כך מספר פעמים. הזמנו לכאן את נציגי הבנקים. שום דבר לא עוזר.

העיקולים נעשים בעיתוי הרגיש והקשה ביותר לתושבים ברמת הגולן. עוד מעט לא

יצטרכו את הסורים כדי להוריד ישובים מרמת הגולן. את המלאכה הזו יעשו הבנקים.

התוצאה תהיה התנגשויות עם אנשי ההוצאה לפועל, או שיקהו מהם את בעלי החיים ואת

הציוד. מה יקרה למעשה? כסף אין להם. אם לא יגיעו להסדר כלשהו, והבנקים יעמדו

על דרישתם, מהר בבוקר יתחילו להעמיס את הציוד על משאיות.

פ' גרופר;

אתה צודק. אין על כך ויכוח. אבל על הנושא הזח דנים פעם בשבוע בוועדת

הכלכלה. זוהי ממש בושה וחרפה, .ולאף אחד ממשרד הממשלה זה נוגע. משרד החקלאות רק

מדבר, אבל לא עושה דבר. יש לכך תשובה אחת ויחידה וחיא - הצעת החוק שששים חברי

הכנסת חתומים עליה. (י י הורביץ; אם לא יהיה הסדר, לא תהיה ברירה אחרת.) אין

הסדר.

האוצר מבקש להביא את הצעת החוק שלו במקביל להצעת החוק של חברי הכנסת.

מה נשמע? והתשובה שלו היתה: איננו יכולים להתקדם,

כי משרד החקלאות מחבל. החשב הכללי הלך לשר האוצר וביקש ממנו לדאוג לכך שתהיה

החלטת ממשלה בענין זה. הדברים הגיעו לידי כך, שלאחר דין ודברים אמרו לשר

החקלאות ולמר קריצ'מן; אתם חייבים לפסול את עצמכם מלנחל את המשא ומתן, כי אתם

בעלי ענין.

אני חוזר ואומר שרק החוק יציל את האנשים האלה, כי ברגע שיאושר החוק לא

יוכלו לעשות עיקולים, לא יוכלו למכור ציוד, אלא צריך יחיה להגיע להסדרים.

י י חורביץ;

כל זה נכון לו הייתי מדבר על ישובים בארץ. אבל ברמת הגולן המצב הוא ממש

קריטי. בימים האלה מצב הרוח של התושבים ברמת הגולן הוא ירוד ומדוכדך, ולאחר

ההחלטות של מפלגת העבודה הם נכנסו לפאניקה אמיתית. נוסף לכך באים אליהם אנשי

ההוצאה לפועל. יכול להיות שאין ברירה אלא להעביר את הצעת החוק. צריך להגיד

לאנשי הבנקים, שהם אשר דוחפים אותנו לאשר את החוק.

פי גרופר;

אמרנו להם. אגב, הבנקים מסכימים לחוק. הם יודעים שממילא אין סיכויים

טובים להחזר החוב הגדול. (י י הורביץ; הבנקים לא מסכימים לחוק.) הם מעונינים

בהצעת החוק הממשלתית שמדברת על מחיקה.

אולי נפנה לאוצר ונבקש להביא לקריאה ראשונה בכנסת את הצעת החוק הממשלתית.

פ' גרופר;

אנחנו נביא בשבוע הבא את הצעת החוק הפרטית שלנו ונשתדל לסיים את הליכי

החקיקה תוך שבועיים ימים.

אני מכריז על הפסקה עד שעה 10.45, הזמן שנקבע להצבעות.

(הפסקה)



השוואת זכויות ההצבעה בבנק איגוד לישראל בע"מ ומתו פיצוי לבל"ל בע"מ

היו"ר מ"ז פלדמן;

אני מחדש את הישיבה.

היתה בקשה לרוויזיה על ההצבעה שקיימנו בעני ן השוואת זכויות ההצבעה בבנק

איגוד ומתן פיצוי לבנק לאומי לישראל. אני מעמיד להצבעה את הבקשה לרוויזיה. מי

בעד הרוויזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד הבקשה לרוויזיה - 10

נגד - 12

הבקשה לרוויזיה לא נתקבלה

היו"ר מ"ז פלדמן;

הבקשה לרוויזיה לא נתקבלה ולכן שרירה וקיימת ההחלטה של הוועדה בענין

השוואת זכויות ההצבעה בבנק איגוד ומתן פיצוי לבנק לאומי לישראל.

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.50.