(
כ כ ח ר
;

א. ויינשטיין - מ"מ היושב-ראש
ח, אורון
מ, איתן
צ. ביטון
ג, גל
א. דיין
י. הורביץ
ש. הלפרט
א. כץ-עוז
ע. פרץ
ח. קופמן
א. שוחט
י, שמאי
ג. שפט
ד. תיכון
א. קרשנר - מזכיר הוועדה
א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה
ס. אלחנני - יועצת כלכלית
מ, איזנברג - קצרנית

י. בן-יהונתן
ש. ברקן - משרד האוצר
ר. אלון
א. סירקיס

י. לוי
א. יואלי
)
י. ארנין - משרד התעשיה והמסחר
ג. כהן
)
ה. מרגליות
)
א. שריר - התאחדות התעשיינים
א. קשמון - משרד העבודה והרווחה

הצעות לסדר-היום
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון
מס' 29), התשנ"א-1991

צו תעריף והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון
מס' 30), התשנ"א-1991
צו היטלי סחר( היטלי בטחה על יבוא טובין - הסדר ייצור
ביקוש וצריכה), התשנ"א-1991

) (
פרוטוקול מס' 474
מישיבת ועדת הכספים
יום ב'. י"ג בחשוון התשנ"א - 21.10.91. שעה 10:00
) (
נוסח לא מחוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מוסב רביעי
)



(
צו היטלי סחר ( היטלי בטחה על יבוא טובין - הגנה
על הייצור המקומי), התשנ"א-1991
שינויים בתקציב לשבת 1991
הצעות לסדר-היום

אנו פותחים את הישיבה
.
הייתי מבקש לראות את ההחלטה שנתקבלה בענין הרכב
המסחרי כי אומרים לי, שמה שהועבר לאוצר אינו תואם את ההחלטה שלנו
.
בענין המשבר בעיריית באר-שבע הווערה סיכמה, שהיא מקימה
צוות לבדיקת הנושא, בדרך כלל אינני מקים צוות כזה בלעדי יושב ראש הוועדה
,
אבל הוא נמצא בחוץ-לארץ, מגיע לו מזל טוב, נולד לו נכד, והוא כנראה לא יחזור
עד יום ד'. לכן אני מציע, שחבר-הכנסת אברהם שוחט ואנוכי נהיה הצוות שיבדוק
את הנושא
.
ועתה נשמע הצעות לסדר-היום. חבר-הכנסת כץ-עוז, בבקשה
.

הנושא של ההעברות התקציביות לקראת סוף שנת התקציב הוא
נושא רגיש. חלק גדול מההעברות שאינן באות לידי דיון
בוועדה, או אין בקשת עיכוב לגביהן, מאושרות. בדקתי בתאים שלנו בסוף השבוע
שעבר, ואני קובע שעד היום לא הגיעו העברות תקציביות שהונפקו ב-14 בחודש
.
אנחנו נמצאים ב-21 בחודש. זאת אומרת, שבוע ימים לקח ליושב ראש הוועדה, או
למיטהו אחר, למנוע מאתנו לראות את ההעברות התקציביות כדי להגיב. כל מה
שהגיע באיחור
-

אין שום עיכובים
.

אני יודע שגם היום קבלתי חומר הנושא תאריך ה-14 בחודש
.

זה התאריך של אגף התקציבים
.

חומר זה עוכב היכן שהוא
.

שום דבר לא התעכב
.

לא האשמתי אותך
.

אני מטפל בחומר
.

אבל התאריך
-

התאריך הוא של המחשב של אגף התקציבים
.

- התאריך הקובע הוא התאריך הכתוב
.

זה התאריך של המחשב
.

אבל לי יש 21 יום להגיב, ואני רוצה לנצל אותם
.

אני מציע להטביע חותמת של תאריך קבלת ההעברות התקציביות
.

האוצר מתייחס לתאריך שלו. זאת אומרת, שאם תוך 21 יום
לא הגיעה אלין הודעה של ועדת הכספים, זכותו לבצע את
ההעברה
.
)



(

החומר הגיע ביום ד' אחר-הצהרים. אתה קבלת אותו היום
.

תעביר לי אותו לביתי
.

הוא לא יגיע אם אני סולח ביום רביעי
.

הענין ברור. אגף התקציבים מטביע את החותמת שלו על
ההעברות התקציביות. לפעמים הן מגיעות תוך ימים, לפעמים
הן מתעכבות. ההצעה של חבר-הכנסת שוחט היא נכונה: תוטבע חותמת ביום
שההעברות התקציביות מגיעות לחברי הוועדה
,

זה לא חוקי
.

לה תלוי בנו. ואנחנו נשנה ונקבע 21 יום מיום שתוטבע
החותמת
.

מה אתה מציע, חבר-הכנסת כץ-עוז
?

שהאוצר ידע, שאם הוא מעביר, הוא צריך לשים את החותמת
.

אתה מאמין לו
?

אינני יודע. אני רוצה למצות את זכותי לגבי ה-21 יום
.

צריך לפתור את הענין. אני מציע שבשלב הראשון נלך על
הטבעת חותמת ביום קבלת החמר. במקרה ונראה שהאוצר מעכב
,
נקבע 50 יום במקום 21 יום
.

זה תלוי בנו
?

כן
.

זה הסכם גינטלמני
-

כי בכל ,בקשה להעברה תקציבית כתוב: "האישור יכנס לתוקפו
אם לא יעוכב על ידי ועדת הכספים של הכנסת לאחר 21 יום
מתאריך מכתב זה
,"

נטביע חותמת על החמר ביום קבלתו. ובכל מקרה נמצא

את הפתרון ההולם
.

הנושא השני שאני מבקש להעלות על סדר-היום של הוועדה הוא
-
עיכוב תשלומים עבור הסעת תלמידים במגזר הכפרי. אני
מבקש לזמן את מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ולקבל אינפורמציה בנושא זה
.
אינני יודע אם אתם מודעים

לכר

שבמגזר הכפרי נושא הסעות התלמידים הוא אחת
ההוצאות הגדולות, אם זה בכפר סילבר ואם זה בבית הספר באשל הנשיא. אני מכיר
את הנושא מהנגב, ואני יודע שזה גורם מגביל במערכת החינוך יותר מאשר מספר
שעות ההוראות, כי התקציב לשעות ההוראה מועבר כמשכורת למורים בעוד שתקציבי
הסעות התלמידים מועברים למערכות החינוך, ואם יש עיכוב בהעברת הכספים זה הופך
לענין קריטי
.
למרות ההבטחות של משרד החינוך והחרבות, ממלא מקום
יושב ראש ארגון המועצות האזוריות בכל הארץ, שאחראי על תחום זה, מודיע לי שהיום
קיים פיגור בהעברת הכספים, אני מציע לזמן את מנכ"ל. משרד החינוך והתרבות
ולהביא את הענין לידי סיכום
,

אתה דברת עם מנכ"ל משרד החינוך וה ותרבות
?

אני דברחי עם ראש ארגון המועצות האזוריות
,

אתקשר עם משרד החינוך והתרבות ואברר את הענין
,

הכסף מועבר למועצות האזוריות שהן רשויות החינוך
)



(
האחראיות להסעת התלמידים, הכספים אינם מועברים לבתי-הספר אלא למועצות
האזוריות
.

אבי אפנה למנכ"ל משרד החינוך והתרבות בשם הוועדה
.
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם שוחט
.

בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר היה סיכום, שבנושא המשבר
הכספי בעיריית באר-שבע יוזמנו לוועדה באופן דחוף שר
האוצר ושר הפנים. לפי דעתי, צריך להרחיב את הענין, כי נושא באר-שבע הוא קריטי
,
ואני בטוח שבעוד 10 ימים יחזור החזיון שהיה בחודש הקודם, כי לא נפתרה
הבעיה היסודית, אלא רק הבעיה של ה-5 מליון שקל
.
אני מציע שייקבע בהקדם דיון עם שר האוצר ושר הפנים
,
שחלקו יוקדש ספציפית לבאר-שבע וחלקו לשלטון המקומי כולו. אני קראתי, שבני-ברק
שובתת, קריית מלאכי שובתת. זאת אומרת, המערכת נמצאת במצב קשה
.
אני מבקש שתפנה פניה ליושב ראש הוועדה, שהדיון בענין
באר-שבע יהיה בהקדם ויורחב הדיון על השלטון המקומי כולו
.
נושא שני שאני מבקש להעלות על סדר-היום - העלאת הריבית
.
אני הגשתי הצעה דחופה לסדר-היום במליאה, שאינני בטוח שהיא תאושר, בנושא
העלאת הריבית במשק. העלאת הריבית היא מסחררת, כמעט הכפלת שער הפריים מ-10.5%
ל- 20% וכל אחד מבין את המשמעות של הדבר לגבי כל מי שיש להם משכנתאות ולגבי
כל המערכת המשקית. אם ההצעה לא תאושר על ידי נשיאות וכנסת, הייתי מבקש
שיתקיים דיון דחוף בוועדה בנושא זה. אמנם נגיד בנק ישראל הופיע לפני הוועדה
,
אבל זה אינו מספיק, צריך לשמוע את אנשי האוצר. אם לא נתייחס לענין, ישאלו
אחר-כך; אלפה הייתם? לדעתי, הענין מתגלגל בצורה קשה וצריך להפסיקו
.

אני מצטרף לבקשה הראשונה של חבר-הכנסת אברהם שוחט לגבי
עיריית באר-שבע והשלטון המקומי בכלל. שר הפנים אמר
בשבוע שעבר במליאת הכנסת, שיש ויכוח עם האוצר. לדעתי, אפשר לפתור את הבעיה
ולמנוע שביתות. כדאי לקיים ישיבה אחת עם שר האוצר, שר הפנים ומרכז השלטון

המקומי ולמצוא פתרון
.
אדוני היושב ראש, אני רציתי לבקש לקיים דיון דחוף
בנושא הדירות הריקות. מתחילה להווצר תופעה של אלפי דירות שנסתיימה בנייתן
ואין להן קונים, העולים מרוסיה הודיעו בעתונים שלהם, שהעולים לא יקנו דירות
,
כי הממשלה עומדת לקנות את הדירות והיא תחלק אותן
-

מה אתה מציע
?

היום, בשעה 14:00 מתקיימת ישיבה של ועדת המשנה בנושא זה
.

יש לי הצעת חוק הפשרת משכנתאות, שעברה במליאה ומעכבים
אותה בוועדה, כל חוק שמגיע לוועדה קוברים אותו, זה
לא יכול להיות. זה סיכול החלטה של המליאה. במסגרת חוק הפשרת משכנתאות יימצא
פתרון, שאנשים יקנו את הדירות ולא הממשלה תקנה אותן ותוציא
G
מיליארד שקל
,
דבר שיגרום לעלייה האינפלציה
,
מבקש זאת כבר כמה שבועות ואין עונה
.
)



(

אני רוצה להעלות את נושא הפטימים. למרות כל ההחלטות
שנתקבלו יש מהומה רבתי בענף זה עקב חוסר התכנון, והעברת
פטימים מעבר לקו הירוק. היו הצעות לסרר-היום בענין זה. אני שואלת: איפה
אנו עומדים בענין זה
?

לגבי הצעתו של חבר-הכנסת כץ-עוז בנושא הסעת תלמידים
במגזר הכפרי, אמרתי שאפנה בשם הוועדה למנכ"ל משרד
.
החינוך והתרבות ואברר את הענין
.
אשר להצעתו של חבר-הכנסת שוחט בענין השלטון המקומי
,
יושב ראש הוועדה חוזר בעוד יומיים והוא יחליט
,
אשר להעלאת הריבית, ביום ה' השבוע אנו מקיימים דיון
עם נגיד בנק ישראל, והנושא המרכזי האקטואלי הוא נושא הריבית. אני מציע
שלישיבה זו נזמין את אנשי האוצר העוסקים בנושא הריבית, ואז נקיים את הדיון
על הריבית
,
ענין עיכוב חוקים בוועדה, או נושא הפטימים, אני אינני
יכול לפתור זאת ביום-יומיים. כאשר יבוא יושב ראש הוועדה, הוא יחליט
.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 29
),
התשנ"א-1991
.

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון
מס' 29), התשנ"א-1991
.
נשמע דברי הסבר מפי נציג האוצר, מר בן-יהונתן
.

מדובר בעצם בשינוי טכני. סעיף 9(8) הקודם לא כלל
את הביטוי. "להכנה"-הסעיף קובע ??????ל פטור ממס קניה
על ציוד לייצור בהעשיית המזון. אך לא נאמר שהוא אינו חל על ציוד להכנת מאכל
.
ומשקה.אנו מוסיפים את המלה "להכנה". יש לנו ויכוח עם היבואנים, האם "הכנה
"

זה ייצור או לא, מקצצת ירקות, אומרים שהיא לא מכונה המייצרת משהו, אלא מכינה
לייצור, או מכונה לקרואסונים, טוענים שזו לא מכונה לייצור אלא להכנה ואתר-כך
קיים האלמנט של הייצור, שזו האפיה. כדי להמנע מויכוח אנו מוסיפים את המלה
"
להכנה
".

אתה מכניס קבוצה של אנשים לתוך מסגרת המיסוי
?
א. דמביץ; מכשיר
.
ד, תיכון; איך נהגתם עד עכשו
?

שילמו את המס אבל היה ויכוח
.

מה נותן התיקון הזה בכסף
?

אינני יודע כל קטע כמה הוא נותן
.

תיקון זה ימנע אפשרות עקיפה ותחרות לא הוגנת בין
היבואנים. אחד יביא מכשיר ויקרא לו מכשיר להכנה והשני
יביא מכשיר ויקרא לו מכשיר לייצור. זה גם מונע הפליה וגם מונע עקיפת החוק
,
וזה גם רצון המחוקק, אני מבין
.

המדובר במס קניה
?

כן, במס קניה
.
)



(

אבי מבין שבענין התמ"א לא קורה שום דבר
.

אנחנו נבטל את התמ"א
.

אני מציע שנאשר את הצו, אני מבין שאין התנגדות ואנו
מאשרים את הצו
,
צו תעריף המכס והפטורים ( מס קניה על טובין
)
(
תיקון מס' 29), התשנ"א-1991 אושר
צו תעריף המכס והפטורים (ימס קניה
על טובין ( תיקון מס' 30). התשנ"א-1991

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון

מס' 30), התשנ"א-1991
,
רשות הדיבור לנציג האוצר, מר בן-יהונתן
,

מדובר בנייר העתקה ללא פתם, מה שנקרא "נייר כימי
",
נייר זה, כאשר האטימות לאור היתה 75%, היה פטור
,

מהו "נייר עותק" ומה היא "אטימות לאור של כ-75%
?
י
.

אלו תכונות של הנייר כדי להבדיל אותו מסוג נייר אחר
נייר למחברות
,
היבואנים ביקשו להעלות את שיעור האטימות לאור מ-75%
ל-90%, הדבר לא פוגע מבחינת ההגנה על הייצור המקומי
,

למה 90%, למה לא 100%
?

אין נייר כזה
.

אינני מומחה לנייר, אבל זה עדיין שומר על האלמנטים
של הנייר, ברגע שאתה הופך אותו ל- 100% אטימות לאור

הרי הוא כמו נייר מחברות, בסך הכל אנו משאירים אותו מצב שהיהקודם, רק משנים
את האלמנטים המקצועיים
,

מפעל "נייר עותק" מייצר נייר העתקה כימי ולשם ייצורו
מייבאים את חומר הגלם שהוא נייר בעל אטימות לאור
,
אשרו לו פטור על נייר בעל אטימות לאור של כ-75% והוא מבקש לקבל פטור על
נייר שהוא בעל אטימות לאור של 90%
.
אני מציע לאשר את הצו, אין התנגדות ואנו מאשרים אה
הצו
,
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין
(
תיקון מס' 30), התשנ"א-1991 אושר
תקנות מע"מ (תיקון
)

רבותי, בנושא מס ערך מוסף על הסעות תיירים בכינרת
,

נאמר לי שהיה דיון אחד וסוכם שמשרד התיירות ואגף
המכס יקיימו דיון בנושא, והדיון הזה עוד לא התקיים
,
לאחר שיתקיים דיון זה, אני מציע שהדיון בוועדה לא
יתקיים מבלי שיוזמנו אליו כל הגורמים המטפלים בתיירות בכנרת
.
)



(

קיימת רשות הגנים הלאומית
.
א. שוחט; מכיוון שספציפית זה יחול על השיט בכינרת, אני
מציע שלא יתקיים דיון מבלי שיוזמנו אליו גורמי השיט
בכינרת
.

הם פנו אתמול והזמנתי אותם
.
א. שוחט; אני דברתי אתם הבוקר והם אמרו לי שהם אינם יודעים על כך
.,,,

זה נושא מקיף הכולל כרטיסי כניסה לפארקים ושמורות טבע
.
א. שוחט; אדוני היושב ראש, לא יתקיים היוים הדיון בנושא זה
?

אני מבקש מאנשי המכס, שלדיון המוקדם בין המשרדים תזמינו
את גורמי הענף הרלבנטיים
.
ד. תיכון; יש עוד גורמים
.

יוזמנו גם הם
.
אם תגיעו להמלצה מוסכמת, מה טוב. אם לא, נלבן את הנושא
כאן
.
צו היטלי סחר ( היטלי בטחה על יבוא טובין
-
הסדרת ייצור, ביקוש וצריכה), התשנ"א-1991
צו היטלי סחר ( היטלי בטחה על יבוא טובין
-
הגנה על הייצור המקומי). התשנ"א-1991
היו"ר א. ויינשטיין; אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

צו היטלי סחר ( היטלי בטחה על יבוא טובין - הסדרת

צו היטלי סחר ( היטלי בטחה על יבוא טובין - הגנה על
הייצור המקומי), התשנ"א-1991
.

מה על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין מס' 34
?
א. קרשנר; יושב ראש הוועדה ביקש לדחות את הדיון בצוו זה
.

איפה הוא
?

הוא בלונדון. מגיע לו מזל טוב על הולדת נכד
.

אני שומע שיושב ראש הוועדה ביקש לדחות את הדיון בצווי
זה. אני מקווה שנוכל לעמוד בלוח הזמנים והצוו יאושר
."
בזמן
.
היו"ר א. ויינשטיין; נשמע דברי הסבר לשני הצווים מפי נציגת משרד התעשיה
והמסחר, הגברת גבריאלה כהן
.
ג. כהן; צו זה בא להחליף את צו תשלומי החובה שהיה קיים בעבר
כהוראת שעה. הואיל וב-1 בינואר 1991 נתקבל חוק היטלי
-
סחר, היום כל ההיטלים שהיו בעבר, חייבים להסדיר אותם במסגרת חוק היטלי סחר
.
כך שברוב התחומים מדובר בהיטלים שהיו קיימים גם קודם והצו הזה בא להסדיר
מבחינה משפטית היטלים אלה במסגרת החוק הקיים. אני מדברת עכשו על צו היטלי
סחר (היטלי בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי
).

אני מבקש שתסבירי ביתר פירוט מה היו תשלומי החובה
.

תשלומי החובה היו תשלומים לפי תקנות שעת חירום למטרות
שונות, כמו - הסדרת הביקוש, הגנה על תוצרת הארץ
.

ומחקר
.

לא, היו היטלי מחקר
.
)



(
חוק היטלי סחר מדבר לל סוגים שונים של היטלים. הקבוצה
הראשונה - היטלי בטחה לפי מספר מטרות הקבועות בחוק; אחר-כך יש היטלים
למניעת היצף והיטלי מחקר, חוק זה בא להחליף תקנות שעת חירום והחוק למניעת
היצף מ-1977. אנחנו מדברים כאן אך ורק על היטלי בטחה, לא היטלי מחקר
,
שבאים להחליף כמה היטלים על פי תקנות שעת חירום; כלומר, רק על היטלים
להגנה על תוצרת הארץ
.
א. שוחט; במעבר מהחוקים הקודמים לחוק החדש מה קרה
?

תני בבקשה דוגמה להיטל בטחה ואיך הוא מוטל בהשוואה
לתשלום חובה', תני דוגמה מעשית
,

אני יכולה להביא לדוגמה את נושא הפסטה. בהתאם לתקנות
שעת חירום היה תשלום חובה על יבוא פסטה, ולפי תשלום

חובה זה אפשר היה להטיל היטל
-

בשיעור 15%
.
ג. כהן; היום זה 22 סנט
.

איך נהגתם לפני החוק החדש
?
ג. כהן; לפני החוק החדש נהגנו על פי תקנות שעת חירום
.
ד. תיכון; והטלתם בעצמכם בלי אישור הוועדה
.
ג. כהן; היה אישור הוועדה תוך
GO
יום
.

אם תטילו על פסטה היטל בטחה, תצטרכו לקבל אישור הוועדה
?
ח. מרגליות; כן
.

יש היטלים שאינם חייבים באישור הוועדה
?

תלונה היום נגד יבוא מסובסד היא תלונה בהתאם לפרק ג
'
לחוק היטלי סחר, ועל פי פרק גי יש ועדה ציבורית שצריכה
לדון בנושא. היא יכולה להמליץ בפני השר, ולפי המלצת הוועדה רשאי השר להטיל

היטל בגובה שלא יעלה על המלצת הוועדה, והיטל כזה למניעת יבוא בסבסוד או היצף
,
אינו טעון אישור ועדת הכספים, אבל היטל בטחה לפי פרק ב' בחוק היטלי סחר
טעון אישור ועדה הכספים, רוב היטלי הבטחה שאנו מביאים לאישור ועדת הכספים
הם היטלים שהיו קיימים על פי תקנות שעת חירום, ולא נעשה שום שינוי בהיטלים
אלה, פשוט מאד, היום הם מוטלים לפי החוק החדש
.

מה ההבדל בין היטל בטחה והיטל למניעת יבוא בהיצף
?
ג. כהן; ההיטל למניעת יבוא בהיצף הוא היטל לפי כללי הסחר
הבינלאומיים. יש'הסכמים בינלאומיים שמאפשרים הטלת
היטלים אלה אם נגרם נזק לייצור המקומי, הואיל ומדובר בהגנה שצריך לתת לייצור
המקומי ויש ועדה ציבורית שיכולה להחליט על הטלת ההיטל ומתקיים הליך מעין
-
משפטי, נשמעים כל הצדדים וחייבים לתת הנמקות, ויש התייעצויות עם מדינות זרות
וחייבים לתת, דין וחשבון, לכן על פי החוק אין.צורך באישור הכנסתי. להבדיל
מהיטלי בטחה, בהיטלים אלה ניתנת הסמכות לשרים, אין דיון ציבורי בנושאים אלה
,
והדיון הציבורי מתקיים בווועדת הכספים לאחר הטלת ההיטלים. לכן היטלים אלה
חייבים להביא לאישור וועדת הכספים
, - -

אנו מחליפים תשלומי חובה בהיטלים, ואנו דנים עתה
בהיטלים הבאים במקום תשלומי ההובה

)



(

איך

זה נוגע לביצוע החשיפה
?
ג. כהן; על פי החוק ביתן להטיל היטלים אלה למטרות שונות
-
הסדרת הביקוש והגנה על תוצרת הארץ, אם נגרם נזק לתוצרות
הארץ
.

למרות שיש מבחינה בינלאומית סחר הוגן. סחר לא הוגן
הוא יבוא בהיצף
.
ג. כהן; אם מדובר בהיטלים להסדרת הביקוש, יש צורך בחתימה של
שני שרים. אלה היטלים המוטלים על ידי שר האוצר והשר
הנוגע בדבר, שבמקרה זה הוא שר התעשיה והמסחר. לגבי מוצרים חקלאיים - שר
האוצר ושר החקלאות. אם מדובר על הגנה על תוצרת הארץ, השר הנוגע לענין הוא
שר התעשיה והמסחר, יכול להיות שהמטרות מורכבת - גם הגנה על תוצרת הארץ
וגם הסדרת הביקוש
.

היו"ר א. ויינשטיין; אני חוזר על השאלה: מה אבחנו נתבעים לאשר עכשו?פרט
להחלפת תשלומי החובה בהיטלים, מה אנחנו צריכים לאשר כאן
?
ג. כהן; אבחנו מדברים על הגנה על הייצור המקומי לפי סעיף
2(3)
לחוק היטלי סחר. בסעיף זה כתוב, שניתן להגן
על

הייצור המקומי כנגד נזק ממשי, ויש הגדרה בוספת של נזק ממשי האומרת:

נזק ממשי אף כתוצאה מהפרשי עליות של המרכיבים החקלאים במוצרי מזון מיובאים
לעומת עלותם במוצרי מזון מייצור מקומי
.
לכן ברגע שהיטל הבטחה מוטל לפי חישוב מיוחד, החישוב
המיוחד חייב לקחת בחשבון גם את החישוב של הפרשי העלויות. אילולא הייבו עושים
זאת, הייבו פועלים בביגוד לחוק
.

אתם אומרים כאן מהו החישוב המיוחד
?
ג. כהן; כן
.
היו"ר א. ויינשטיין; מהו החישוב המיוחד
?
ג. כהן; הרשות הקובעת חייבת להביא בחשבון הפרשי עלויות
.
היו"ר א. ויינשטיין; אם זה בקבע בחוק, למה צריך לקבוע זאת כאן, בצו
?
ג. כהן; נקבעה בחוק ההגדרה של נזק ממטי. אופן הגביה צריך
להעשות לפי חישוב מיוחד. כדי שההגדרה של חישוב מיוחד
תהיה בהתאם לרוח של החוק שקבע מה המטרה של הטלת ההיטל. לכן כתבנו את ההגדרה
.

כאן מפרטים את החישוב המיוחד לפי החוק ברוח החוק
,

האם ההיטל שאת מטילה שווה לכולם ולכן האישור הוא כוללבי
,
או שכל מוצר ייעשה לגביו חישוב מיוחד ותטילו עליו
היטל בטחה בגובה אחר? מה את מביאה לאישור, את העקרון של שיטת החישוב המיוחד
?
ג. כהן; רק את העקרון
,

גובה ההיטל הוא בסמכות שר האוצר
?

באישור השר
,

לא, לגבי היטל בטחה זה יותר חמור
.

שום דבר לא יותר חמור ממה שחיה
,
)



(
החישוב המיוחד, אין צורך לאשר את גובה היטל הבטחה על כל מוצר, אם הוא
נעשה על פי שיטח החישוב המיוחד, ואני שואל: יצרן שרואה את עצמו נפגע
מהחלטת השר, שלא מחייבת אישור הוועדה, מה עליו לעשות
?
ג. כהן; הוא יכול ללכת לבג"צ
.
א. כץ-עוז; רק זה
?

כן
.
ח, קופמן; האם הטלת ההיטל היא בסמכות השר ולאחר
GO
יום הוועדה
מאשרת
?

מה שמביאים לאישור הוועדה זו שיטת החישוב
.

אני אשיב. בחוק נקבע שהסמכות בידי השרים
.

השר יכול להעלות את ההיטל בלי אישור ועדת הכספים
?

הוא יכול לחשב בלי אישור ועדת הכספים
.

השורה התחתונה היא בידי השר
.

החוק קובע שיטת חישוב. הליכות לקבוע את ההיטל היא
בידי השרים
.

אם לגבי תשלומי חובה היה כתוב: לאישורך שינתן תוך
GO
יום, עכשו שההיטל יהיה לפי חישוב מיוחד, הרי מאותו
יום והלאה כל זמן שהצו בתוקף, כל פעם שיהיה משלוח של אותם טובין, ההיטל
יוטל עליו לפי שיטת החישוב המיוחד
.

ולא יצטרכו להביא לכאן לאישור
?

לא. החישוב המיוחד הוא דרך החישוב של ההיטל לגבי כל
מקרה והוא קבוע. אינך יכול להטיל סתם
70%
או 1,200
שקל על כל יחידה. אתה חייב בכל מקרה לחשב מה אתה יכול להשיג בשוק הפתוח לעומת
העלות
.

אני מבין שמה שאמרתי זה נכון - לא צריך אישור ועדת
הכספים לכל מקרה ומקרה
.

גם קודם לא היה צורך באישור הכנסת. תשלומי החובה נעשו
באופן טכני שבא להתאים את שיעורי המס
.

ואם חישבת לא נכון
-

התשובה ברורה, זה לא טעון אישור ועדת הכספים
.

הוא יכול לשחק בתמ"א
.

לא, זה לא שייך לתמ"א
.

בהזדמנות זו שאוסישקין מת אומרים: יהיו אותם היטלים
למעט שינויים אלה, ובהזדמנות זו עושים שינויים
.

אנחנו נבדיל בדיון בין שני דברים: האחד - הצד העקרוני
שאנו מהבקשים לאשר, ואחר-כך נכנס לדיון בכל אייטם
ואייטם, כי אני מבין שיש בעיות לגבי האייטמס הכלולים בצו. אני רוצה שנסיים

)



(
את הדיון בעמיד הראשון של הצו שלפנינו כי הוא כולל את הצד העקרוני ולאחר
שנסכים עליו, ניכנס לפרטים
.

אני רוצה לדעת, מתי אני יכול למשוך את ההיתר העקרוני
שנתתי לשר? מתי אני יכול להחזיר את הריבונות אלי
?
כיום ששה חדשים בענפים מסויימים הם תקופה ארוכה. והחישובים שייעשו יהיו
סבירים, אבל פתאום נשמע על דבר לא הגיוני. איך אני יכול להחזיר את הדבר
לוועדת הכספים
?

אנו עומדים לאשר את העקרון
.

אני בניתי שיטת חישוב, ופתאום אתה שומע, ששר מסויים
קם בבוקר והשתמש בסמכותו והעלה את ההיטל מעל ומעבר
,
איר

אני יכול להחזיר את ההיתר שניתן לשר לוועדה
?

הוועדה בהחלטתה תקבע, שאישור לענין פלוני ניתן רק
לתקופה מסויימת
.

אינני מבין, הרי אתה אומר, שהחישוב המיוחד מופיע בחוק
.

האפשרות לחישוב מיוחד קיימת בחוק. כאן אתה קובע שיהיה
חישוב מיוחד. לא רק לגבי החישוב המיוחד אתה קובע, גם
לגבי ה- 70% אתה יכול להגיד, שאישור לענין פלוני יהיה לתקופה מסויימת. זה
לא נעים לשלטונות, אבל אתה יכול לעשות זאת
.
ג. כהן; להבדיל מתשלומי החובה, שכאשר נקבעו היו לעולם ועד
,
הנושא הזה נלקח בחשבון על ידי ועדת הכספים והכנסת
,
וכל היטלי הסחר מוגבלים בחוק לשנתיים. כך שאם רוצים להטיל היטל מחדש
,
כל הנושא צריך לבוא לדיון
.

כל תעריף ותעריף
?

כל תעריף ותעריף. אחרי שנתיים כל פרט ופרט חייב לבוא
לדיון בכנסת. כלומר, צריכה להיות הצעה של צו חדש
שחייב להיות מאושר על ידי הכנסת אחרי שנתיים
.
ח. 7ופמן: כלומר, ב-1993
?

כן. זה כתוב בצו
.

אנחנו מדברים על הצד העקרוני ואני מבין
,
שיש בו כמה דברים מהותיים. אנחנו לא נצביע עכשו, כי
צריך להצביע על הנייר כולו. אני שואל, האם לענין העקרוני יש עוד הערות
?
אני מבין שהענין העקרוני מוסכם על הוועדה
.
אני מבין שיש שני שינויים מהותיים. אני מבקש לומר
מה הם השינויים המהותיים
.

שינוי אחד הוא בצוהיטלי סחר- הסדרת הייצור, הוטל היטל
על ייבוא שום
.

אגי פונה אל נציג התאחדות התעשיינים, על מה אתה מעונין
לדבר
?

על השמנים
.
)



(

הקביעה שההיטל ייקבע לפי חישוב מיוחד משמעותה שיהיה
יותר מכס או פחות מכס
?

כרגע מדובר על שום טרי. זה מוצר שמשרד החקלאות מאשר:

לייבא יבוא משלים. היה כבר בעבר תשלום חובה, אבל
בהזדכנות חגיגית זו משרד החקלאות ביקש להוסיף גם את השום. במקביל מבקש
משרד החקלאות לבדוק את הנושא של השים היבש המעובד. הנושא נמצא בבדיקה
.

מה ההצעה שאנחנו צריכים לאשר
?

במקרים שייובא שום לארץ בגלל מחסור בשוק המקומי
,
תהיה אפשרות לגבות היטל בטחה
,

אני יבואן, אני מייבא שום, אין לי מושג כמה יעלה המכס
.

ההיטל ייקבע לפי החישוב המיוחד
,

אתה אומר: במקרה שייובא שום, יוטל היטל בטחה לפי חישוב
מיוחד
.

כן, זה לא שונה ממוצרים חקלאים אחרים שהיו מימים ימימה

בצל, דבש ופירות יבשים. מחיר
היבוא מול מחיר המטרה
-

מהו "מחיר המטרה
"?

מחיר ההתיהסות, המחיר המקובל בשוק המקומי, במקרה
שמדובר במוצרים שבתכנון
.

גברת כהן, אולי תשלימי ותאמרי מה עומד לפנינו
,

עומד לפנינו מצב, שאם אין היטל כאשר מאשרים יבוא
,
נוצר מצב שיכולים להווצר רווחים עודפים, כי יש מחיר
היבוא ויש מחיר שהוא יכול להשיג בשוק, ואז השאלה, האם זה בסדר שהיבואן
יגרום להעלאת המחיר בשוק המקומי
,
כאשר הולכים לפתיחות יתר בתחום הייבוא, והכוונה של
הממשלה לפתוח על הייבוא באופן הדרגתי, אם אפשר במקום מגבלות כמותיות לעבור לשיטה של היטלים ושל מיסוי
-

מה ההיטל על יבוא שום
?

ההיטל על פי ההגדרה של הפרשי עלויות
.

על ההפרש בין מחיר הקניה ובין המחיר בארץ יהיה היטל
?

העלות כוללת הכל
,

מה שנדון כאן זה לאפשר לנו שימוש בשיטה של החישוב
המיוחד, כדי שנוכל לבוא ולפעול בהתאם לשיקולים, למה
במקרה של השום ולמה לא היטל קבע? כי יבוא שום מאושר באופן חד פעמי; זאת אומרת
,
אין שנה אחת דומה לשנה שניה. יכולים להיות מצבים שהשום באותה שנה נמכר-בחוץ
-
לארץ במחיר אפס, ואז עלול להווצר מצב שהיבואנים יקבלו רווחים אדירים
.
זה המקרה הקלאסי שבו אתם מקבלים הסבר למה צריך חישוב מיוחד. במוצר חקלאי
מסוג זה שאינו פתוח. לייבוא כל השנה, מתבקשת נוסחה שתאפשר לעשות את הדברים
אד-הוק למצב ספציפי, נניח ששום בארץ עולה 15 דולר הקילו, משרד החקלאות
החליט שבאותה שנה אפשר לייבא 300 טון שום, השום באיטליה באותה שנה עולה חצי
דולר הקילו. יש לו, ליבואן, הוצאות הובלה חצי דולר לקילו. הוא שילם בעד קילו
דולר אחד, הוא מקבל בארץ 15 דולר הקילו
.
)



(

הוא משלם מס הכנסה
,

אתה רוצה שיקנה שם ב-10 דולר וישאיר שם 9 דולר
?

מה שאנו הולכים לעשות הוא מה שעשינו עד עכשו
.

לפי גודל ההכנסות של היבואנים מטילים את ההיטל
?

השיטה של החישוב המיוהד זו השיטה הקיימת, יש בה
מגבלות. אינני בא להביע דעתי מה אני, יורם לוי
,
ומה משרד ההעשיה והמסחר, חושבים על השיטה. זו שיטה קיימת ומוכרת לגבי שורה
שלמה של מוצרים, כמובן שהכנסת יכולה להגיד שהיא אינה רוצה בשיטה זו
.

ההיטל הוא בגובה ההפרש שנוצר על פי החישוב המיוחד
?

הוא שותף להיוח כל ההפרש, עד כמה שהוא יכול להיות מדוייק
.

עכשו אני מבקש לשאול מספר שאלות, והראשונה - ברגע
שאתם מתירים יבוא שום, ואתם אומרים שאתם רוצים לעשות
חישוב מיוחד, אני יכול להביז מזה, שכל מוצר שלגביו תרצו לעשות חישוב מיוחד
,
צריך אישור ועדת הכספים
?

לא
.

אתה צריך לשאול את מר יורם לוי איך הוא בודק
.
י. לוי; אני מקבל את רשיון היבוא, אני מקבל את המחיר, אני בודק
אם האיש לא מרמה
-
ח, קופמן; אתם בודקים אם המחיר מופרז כלפי מעלה? אתם בודקים אם
המחיר מופרז כלפי מטה, אף פעם לא כלפי מעלה
,

ודאי
.

היבואן מצהיר על 5 דולר ומשאיר 4 דולר בחוץ
,

השאלה הראשונה שלי היא עקרונית: אם קודם נאמר, שהיטל

בטחה בסמכות השרים להטיל ואנו רק מחליטים על שיטת
החישוב המיוחד, האם יביאו לפנינו כל נושא שעליו יוטל היטל בטחה
?

אנו בצו מאשרים את העקרונות לפיהם יחושב החישוב המיוחד
,
עקרונות אלה מופיעים בריישא של הצו, בחלק השני של הצו
מופיעים המוצרים שלגביהם חל החישוב המיוחד. עד היום לא היה היטל על יבוא
שום, החוק קובע, שהעלאת היטל או הטלתו מחדש טעונה אישור ועדת הכספים של

הכנסת. זאת אומרת, שאם הוועדה מאשרת היום היטל על שום, להבא לא צריך לאשר
.
אבל אם מחר נהיה מעונינים להטיל היטל על מוצר שאין עליו היטל, נניח, קלמנטינות
'
נצטרך לבוא לוועדה ולבקש אישורה
,

את אומרת, שמה שהיה מוטל עליו תשלום חובה ומוטל עליו
עכשו היטל בטחה, לא צריך להביאו לאישור הוועדה
?

לא, הצו טעון אישור ועדת הכספים גם על מה שהיה עליו
חישוב מיוחד, כי זה חוק חדש, זה צו חדש, לגבי דברים

לא היו שינויים, היה חישוב מיוחד. גם היום על בצל
יש חישוב מיוחד. הפריט היחיד שהוספנו בצו זה השום
.
כל הצו טעון אישור הוועדה
"

הצו טעון אישור הוועדה. אישרנו את דרכי החישוב המיוחד
בחלק הראשון של הצו. שאלו חברים: האם לוועדת הכספים
יש סמכות לאשר הטלת היטל בטחה, אמרתם: לא
.
)



(

כן
.

אחת לשנתיים
,

לא, אמרתם שהיטל בטחה, הסמכות להטילו היא בידי השרים
והוא לא יובא לאיסור ועדת הכספים
.

אם השר מחליט להטיל היטל בטהה על מוצר מסויים, שעללו
לא היה בעבר היטל בטהה, זה חייב אישור ועדת הכספים
,

מאחר והחוק הוא חוק חדש והיטל הבטחה הוא היטל חדש
,
זה אומר שכל היטל בטחה שיוטל יובא לוועדת הכספים
?

כן
.

זאת יכולתם לומר קודם, זו היתה השאלה
.

לא נתתם לי לדבר. היטל בטחה לפי ההוק ההדש הוא בתוקף

שנתיים
,

המסקנה היא: מאחר והיטל בטחה עוד לא היה, כל היטל בטהה
יובא לפנינו, והשום מובא ראשון
,

כן
.

השאלה השניה והאחרונה שלי: היטל בטחה לפי החוק מוטל
על יבוא שיגרום נזק לתעשיה. איך אתם יודעים שייגרם נזק
לתעשיה, אולי הכמויות שמבקשים לייבא קטנות ולא תגרומנה נזק? איך אנחנו יודעים
שייגרם נזק ולכן אתם מבקשים להטיל את ההיטל
?

מדובר על הסדרת הייצור והביקוש
.

לא מרובר בנזק, אלא מדובר בהסדר הייצור והביקוש
.

אנו מדברים על הצורך בליברליזציה ובעקרונות של השוק
החופשי, ואנו קופאים על השמרים. מהי הקביעה: "לגבי
מצרכי מזון בעלי מרכיבים חקלאיים - ההפרש בין העלויות של המרכיבים החקלאים
במוצרי מזון מיובאים לעומת עלותם במוצרי מזון מייצור מקומי"? הרי אתם קובעים
את המהירים בצורה מלאכותית, כי גם המהירים המקומיים מונופוליסטיים וגם
היתרי הייבוא ניתנים באורה מונופוליסטי. אין שוק חופשי בענינים אלה. את
יבוא השום יקבל מונופוליסט. יורם לוי שנותן היתר ייבוא, לא נותן לייבא
בלי אישור של משרד החקלאות
.

לא בנון
.

למשרד החקלאות יש רשימה סגורה של אנשים, יש לו כמה
פרוטקציוניסטים שמקבלים את ההודעות וההיתרים והם
מייבאים
,
אתם מדברים על הפרשי מהירים. למה היבואן מרוויח 13
דולר על קילו שום כאשר השום עולה דולר? זו שערוריה. אבל זה קורה משום שנותנים
ליבואן אהד לייבא, למה הצרכן צריך לשלם 15 דולר לקילו שום כאשר השום עולה
דולר אחד לקילו? זה לא פשע
?

זה לא כך
.

הטענה שלי שאנו איננו תוקפים את העיקר מבחינת המשק
.
מונופול של יבוא. אם יהיה יבוא חופשי, לעולם לא יהיה מחיר השום 15 דולר הקילו
)



(
כאשר באיטליה מחירו חצי דולר הקילו. במקום להגן על הצרכן בישראל שיקבל
שום בדולר הקילו, יש לכם רשימת יבואנים מונופוליסטית, שגורמת לכך שהם יכולים
לקבל 15 דולר הקילו. הם רוצים שהממשלה תשתתף ברווח המוגזם. אנו חיים בהלם
הכי קומוניסטית שבעולם
.

לא קיים דבר כזה
.

זה קיים לגבי שום ולגבי בצל ולגבי כל דבר אתר
.
אני ער לצורך להגן על החקלאים הישראלים
.

זה לא חוק בשביל החקלאים
.
ח. ק ופמן; אם יש מחסור בשום, למה לא יתנו לייבא שום בלי שום
היטלים
?

חוק זה מיועד למערכת הסחר הבינלאומית, זה החוק הכי
מודרני שחוקקה מדינת ישראל. חבר-הכנסת קופמן
,
חוק זה מיועד למערכת הסחר הבינלאומית החדשה המתפתחת עכשו, כאשר באירופה
יש מחירי דמפינג. זו החקיקה הכי מודרנית שחוקקה מדינת ישראל כדי להתמודד
עם מערכות הסחר האירופית והאמריקאית, חקיקה זו היא הכי ליברלית והכי מודרנית
,
בעולם
.

שאלה אינפורמטיבית: אני הבינותי שהחוק אומר, שכרגע
מסויים אין רשיונות יבוא, יש היטלי בטחה, האם לאחר שיהיו
היטלי בטחה, יהיה צורך ברשיון לייבוא שום, או שזה פתוח לכולם
?

בהחלטת הממשלה דובר על ביטול הרשיונות ומעבר לרישוי

המדינות בעולם מסבסדות באופן כבד את הייצוא שלהן
,

אני מבקש לא להשתמש בדמגוגיה. בשביל זה |קיים המושג
של יבוא משלים. אנחנו לא מתנגדים ליבוא משלים, אנחנו
לא מתנגדים שתהיה הגנה אדמינסטרטיבית על החקלאים. אנחנו תופסים שברגע מסויים
יש צורך ביבוא משלים, מה קורה בקטע זה, שצריך להגן גם על הצרכנים בישראל
,

שיקבלו שום, בטנים, צימוקים ושקדים שלפעמים יש מחסור בהם בארץ, במחירים
סבירים? ברגע שמחליטים שפותחים את היבוא, הטיעונים שלך נופלים, מה שמענין
הוא, מי ישלשל כספים לכיסו כתוצאה מיבוא המותר באורח פרוטקציוניסטי
?
אתם תגידו שמחיר השום הוא 15 דולר הקילו, ואתם תשאלו:איך זה שמחיר השום
הוא 15 דולר הקילו כאשר באיטליה הוא חצי דולר הקילו, או שתלכו בשיטה שלי
-
תפתחו את הייבוא, ואז כל אחד יוכל לייבא, וכאשר באיטליה יעלה השום חצי
דולר הקילו, בארץ הוא יעלה דולר וחצי או שני דולר, אתם לא יכולים להפרד
מהמסים? תקחו טסים מ-2 דולר
.

אני מבין: או שיש היטל בטחה גבוה ואז אין רישוי, או
שיש רישוי ואז היטל הבטחה איננו גבוה, אם יש גם רישוי
וגם היטל בטחה גבוה, אנו מרעים את מצב הסחר
.

אני יכולה להשיב באופן כללי, ומר יורם לוי יתייחס
ספציפית. בדרך כלל כאשר מדובר במוצרים בתחום החקלאי
,
יש תקופות של שפע ואז אין נותנים רשיונות ייבוא. כאשר יש מחסור בתקופה
מסויימת, אנו מאפשרים יבוא חופשי של כמות מסויימת. הכמות הנדרשת לאותה תקופה
,

תאפשרו יבוא חופשי לחלוטין, כי השום בלאו הכי אינו מתקלקל
-
אני מחזיקה בביתי שום שנה שלמה - יכול לחיות שייבאו כמות גדולה, תהיה
)



(
מפולת במחירים, ובסופו של דבר ייפגע הייצור המקומי. יכול להיות שיווצר
מצב אחר, שהיבואנים - ואני מדברת באופן כללי, לא רק על יבוא שום - ייבאו
בצורה מבוקרת ואז יעשו את החישוב כמו שצריך: אנו יכולים לייבא בשקל, נמכור
לא ב-15 דולר הקילו אלא במחיר שיותיר לנו רווח שאנו רוצים. שני המקרים
אינם רצויים
.

את אומרת שהיבואנים שייבאו יקבעו את המחיר. מה, יהיה
קרטל אם היבוא יהיה פתוח
?

תייבא 100,000 טון שום ותפסיק את הייצור בארץ
.

רשות הדיבור למר יורם לוי
.

הנושא כפי שתואר פה אינו עומד בשום קשר למציאות
.
כאשר אני מקבל מכתב ממשרד החקלאות בו הוא נודיע לי

שהשנה תהיה מכסה איכס לייבוא צימוקים, אני מודיע במודעות בעתונים, שמשרד
התעשיה והמסחר יחלק רשיונות לייבוא 700 טון צימוקים, ומי שרוצה לייבא צימוקים
שיפנה ויקבל רשיון יבוא
.

זה לא נכון
-

איך מחליטים למי לתת רשיון יבוא? נניח שהוגשו לך 100
בקשות, איך אתה מחליט
?

יחד עם זאת, מכיוון שלא ניתן לחלק יבוא רבע טון צימוקים
לכל יבואן, אנו קובעים קריטריונים. בנושא של צימוקים
היית צריך להיות אחת מן השנים: או יבואן מוכר העוסק בייבוא, או שיש לך עסוק
במסחר בצמוקים. זאת אומרת, שלא יבוא כל אחד מעם ישראל ויגיד: אני רוצה לייבא
100
קילו. צימוקים. היתה רשימה בנושא של הצימוקים ליל 50 יבואנים
.

רשימה סגורה
?

היו קריטריונים. היו 150 בקשות. אם הוא נפל בקטגוריה
שציינתי, הוא קיבל רשיון
.

למשרד החקלאות אין זכות וטו לקבוע מי יקבל את הרשיון
?

לא
.

אני מבקש שזה יירשם בפרוטוקול. אני אביא לך עדויות
.

לעומת זאת יש מצבים שיש צורך בפתרונות לבעייה ספצית
.
זאת אומרת, יש מפעל שמתעורר אצלו מחסור בצימוקים
,
והוא צריך לעבוד, כמו מפעל שטראוס או מפעל ורד-הגליל- אז אני יכול לבדוק
עם משרד החקלאות אם ניתן להשיג את הצימוקים במקרה ספציפי זה, לכן לא הייתי י
רוצה שיתקבל הרושם, שבשום מקרה אין קשר עם משרד החקלאות במקרה ספציפי
.
ככלל משרד החקלאות מודיע לנו על המכסה, אנו נותנים מודעות בעתונים ומחלקים
את הרשיונות לפי קריטריונים שעומדים בבקורת מבקר המדינה
.

ידוע לכם, שחתמתם על רשיון יבוא של שקדים ודרשתם
המלצה של משרד החקלאות, ומשרד החקלאות המליץ על מי שהיה
מעורב במועצת השקדים והוא אמר שאין צורך ביבוא. אתם נתתם רשיון ולא היה פרסום
בשום מקום, ואחרים שביקשו נדחו
.

האם ידוע לך מקרה זה
?

אני
-
)



(

האם ידוע לך או לא ידוע לך
?

לא
.

עכשו נשמע סדרת שאלות של הבר-הכנסת חיים קופמן
.

הבעיה היא בעיה. זה נכון שיש תקופות של מחסור ויש
רצון להגן על תוצרת הארץ. אבל אנו מגיעים להגזמות
, .
אדירות, כי המערכת המימסדית חושבת שהיא מבינה הכל והיא מסדרת את כללי
המשחק במשק הישראלי, ופה יש עם יהודי לא פחות חכם, מי שלא מאמין, ישאל
את פקידי מס הכנסה
.
אני מציע שלכל מה שאנו נותנים אישורים ספציפיים
,
האישורים יהיו רק לשנה ונראה באותה שנה מה קרה באותו מסלול
.

זה ניתן מבחינה חוקית, '"אנו נחליט על שנה למרות שהחוק

קובע שנתיים
?

כל החוק פוקע ב-1993
.

הצו פוקע
.

אנו יכולים להגביל בשנה
?

כן
.

משרד התעשיה והמסחר יקבע את כללי המשחק בשוק ויאמר:

למה שהיבואן ירוויח 15 דולר על קילו שום? והיבואנים
ילמדו את כללי המשחק. בהתחלה יביא היבואן טונה אחת בדולר הקילו, ויראה
איך המשרד ינהג, ואחר כך ייבא 50 טונות ב-15 דולר הקילו ו-14 דולר ישאיר
בחוץ
-.

הוא רמאי
.

אין לו ברירה אחרת. כך פועלים בתחום הציוד ובמכונות
וחמרי הגלם. תשאל בשגרירות ארצות-הברית כמה הם חושבים

שמבריחים
..
מה קורה לגבי התוצרת המעובדת? שום ובצל מכניסים היום

בכל מוצר. אם הייצור המקומי קונה את השום ב-15 דולר הקילו, עלויות הייצור
שלו יותר גבוהות מאשר עלויות הייצור של היצרן בחוץ-לארץ, באיטליה, שמשלם
-
בעד השום חצי דולר הקילו. אני לא מבין את המוח היהודי, הוא כל כך מסובך
,
הורגים את התעשיה המקומית. אותו תעריף של השום יש גם לתעשיה המקומית. אם
היצרן באיטליה קונה את השום בחצי דולר הקילו, ו"עסיס" או "אוסם" קונה את
השום ב-15 דולר הקילו, עלויות הייצור של "אוסם" גבוהות יותר
,

איך פותרים את הבעיה
?

יכול להיות שבחודשים מסויימים אתן לייבא חופשי בכמות

מסויימת
.

זאת אומרת, תגביל כמויות
?

יש לי בעיה, אינני אומר שאין לי בעיה. אבל פה מעודדים
לרמות את הממשלה. גם במכס וגם במשרד התעשיה והמסחר
לא מסתכלים אם המחיר גבוה, כי כל הגישוה היא "אנדר פקטורישן." לגבי הוידיאו
אפשר לבדוק אם המחיר הוא מתחת למחיר. אבל לגבי ציוד תעשייתי, כאשר יש פחת
של 100%, השמים הם הגבול, והכסף נשאר בחוץ וחוגגים בחוץ- אינני יודע אם כאשר
r
)



(
נוסעים לחוץ-לארץ לוקחים כסף בבנקים בישראל, כי יש מספיק בחוץ
.
אני מציע להזמין את שר התעשיה והמסחר לנושא זה
,
אני אמרתי לו את הדברים. כולם מייבאים מהונג-קונג והכל תחת תויות של
תוצרת סין. ומשלמים הרבה יותר ביוקר
.
אנחנו צריכים ללכת לנושא זה בשיטה הנכונה. השיטה
המוצעת אינה נכונה. ברגע שהולכים בשיטה זו, איננו מענישים אף אחד, מענישים
את מדינת ישראל ואת יתרות מטבע החוץ
.

חבר-הכנסת יגאל הורביץ
.

אני מרדה לחבר-הכנסת מיכאל איתן שהעלה את הנושא
אמנם בענין פעוט, אבל הנושא הוא ענק. בואו נעסוק

בו ביושר ולעומק. אני מסכים למה שאתה אומר, חבר-הכנסת חיים קופן, שמבריחים
כסף ואנשים לא יעבדו בשביל לשלם היטל לממשלה, ולא יסכימו שההפרש בין מחיר
העלות ובין מחיר המכירה ילך לממשלה. אבל נניח שאנו אומרים: עולה ליבואן
חצי דולר קילו שום, אתה יכול לייבא ולהרוויח. מגדלי השום ייפגעו ולא
יגדלו יותר שום. זה נכון גם לגבי שום, גם לגבי בשר, גם לגבי ביצים. יקומו

לא מגדלים שום, כדאי לייבא שום, והיבואן ישלם רק מס הכנסה, אין
יותר היטלים. יורם לוי לא יוכל לעשרת שום דבר
.

לא מציעים את זה. אף אחד לא הציע את זה
,

אתה יודע, בזמני במשרד התעשיה והמסחר נתנו רשיונות
לכל דבר. תודה לאל, אין יותר רשיונות. צא מהנחה מה
יהיה התהליך. התהליך יהיה שייבאו שום וצימוקים ולא יגדלו אותם בארץ. נניח
שאתה משרד החקלאות
-

אי אפשר בלי רשיונות. אנחנו מדברים על יבוא משלים
.

אני הבינותי שאתה חושב שצריכים להיות רשיונות ואתה

מדבר על חלוקת הרשיונות. תן גם לי אפשרות לדבר
.

אי אפשר ללבן פה שום בעיה בצורה רצינית
.

אבל יש לוח זמנים
.

אני רוצה למקד את הויכוח בנקודה מסויימת. אתה מדבר
על הייצור החקלאי המקומי, ואנחנו רוצים שיהיה ייצור
הקלאי מקומי. אבל צריך להניח, שתמיד יהיה צורך ביבוא משלים. מאחר ואני רוצה
להגן על הייצור המקומי, חייב להיות רישוי לגבי היבוא המשלים. לכן אל תגיד
,
שלא יהיו יותר רשיונות יבוא. אני בעד יבוא תופשי, אבל לגבי הייבוא המשלים
תמיד יהיר רשירנרת יבוא. השאלה היא מה קורה כאשר אתה קובע, שהשנה אין צימוקים
,
שהשנה אין שום, שהשנה אין אגוזי אדמה? איך אתה פותר את הבעיה? על פי השיטה
הקיימת הירם, אתה נותן פרס למונופוליסטים ומעלה את המחיר עד השמים והממשלה
רוצה להיות שותפה לענין. את זה צריך למנוע, איך אפשר למנוע? אולי בשיטה
של מכרז לגבי המכסות. על כל פנים, לא בשיטה שהממשלה הופכת להיות שותף
למונופוליסטים
.

את הויכוח ה זה אני רוצה לקיים פעם אחת. זה נכון לא
רק לגבי שום. אפשר להוזיל את המחירים בארץ כמעט בכל
)



(
תחום: עופות קפואים אתה יכול להוזיל בסדרי גודל גבוהים, חלב אתה יכול
להוזיל בסדרי גודל גבוהים, בשר אתה יכול להוזיל בסדרי גודל גבוהים, בלי
תכנון בארץ, בתחרות חופשית. אתה יכול להגיד: אל תבלבלו לי את המוח, אני
לא חייב להחזיק 80,000 משפחות בחקלאות, אני אהזיק כמה שצריך כדי לגדל
שום וכדי לגדל עופות, חלב וביצים. יהיו מובטלים? - ידאגו לזה. הביטוח
הלאומי ידאג. הכל ישתנה, ייעשה "פריש מיש". אתה יכול להגיד: הסרים 1,500
טון שום, מספיק שיהיה יבואן אחד שייבא שום, ומר יורם לוי לא יצטרך לבדוק
במשקפת אם הוא בסדר או לא. היבואן היחיד שייבא 1,500 טון שום, אני אדרוש
ממנו כך וכך. אתה יכול לעשות כל י;דבר, השאלה היא: מהו השיקול הלאומי שלך
?

קיימת גם שיטת הסבסוד. אפשר לסבסד את הייצור המקומי
.

אתן לך דולר עבור קילוגרם, לא
עשו כך לגבי עגבניות בתקופה שלך
?

כן
.

אז שיתנו סבסוד
,

חבר-הכנסת כץ-עוז
.

אני חושב שחקיקה זו ענינה הסדרת הסחר מול הארצות
המתחרות. כך הביא את החוק שר התעשיה והמסחר לפני
ועדה זו. כיצד להתמודד עם הרפרנס באירופה וכיצד להתמודד במסגרת ההסכמים
הבינלאומיים, כאשר יש הורדת מכסים, כאשר אירופה מכניסה תוצרת סין ומעבירה
אלינו; מה הם הכלים להתמודדות זו. חוק זה - חבר-הכנסת מ'-כאלאיתן - הוא
אחד הכלים. זה חוק ליברלי, עדכני ומודרני מאד. לא אני המצאתי את החוק הזה
.
זה חוק חדש, חוק עדכני; הוא לוקח בחשבון את כל ההתפתחויות בהסכמי גאט"ט
,
בסחר הבינלאומי. חלק מהדברים אולי הוא לא לקח בחשבון והם צריכים להקבע
בנהלים. כיצד בודקים את הפקטורות, זה אין קובעים בחוק. זה ענין לנהלים
,
אני רוצה שתדעו - יש חקיקה במדינת ישראל, שתיכנס
לתוקפה אחרי שכל הדיונים על חוק היטלי סחר ייגמרו, וזו החקיקה בנושא 'מיפו
טניטציה
במערכה טל מוצרי מזון. היא לא קשירה לענין שאנו דנים בו, אבל יכול להיות
.

יבוא שום - לא, מאיטליה - לא, כי הוא יכניס לארץ
מחלה. בארצות-הברית לא יכול אדם לעבור מסטייט לסטייט מבלי שישאלו אותו
אם אין בכליו מוצרי מזון
.
אני רואה אתכם במצוקתכם. לי יש דיעה, התכנון שאני
חושב שצריך להיות, צריך להיות מגובה על ידי תקציב המדינה, מה שנקרא בלשון
העם סובסידיה, ואז אפשר לייצר את כל המזון במדינת ישראל, על פי השיטה
שלך, חבר-הכנסת מיכאל איתן, אתה יוצר אופציות להרס ענפים של מוצרים לא

מתכלים. אתה יכול להחזיק 1,000 טון צימוקים
.

לא אתן רשיון לייבוא 100,000 טון צימוקים אלא פחות
,

אתה צריך לקבוע מהי המדיניות
.
לפי דעתי, ההצעה שמוצעת כאן, צריך לאשר אותה, אם
רוצים דיון סיעתי, בבקשה
.

רבותי, בואו נראה מה עומד לפנינו. א. יש חוק שאישרנו
חלק מהמוצרים לא יהיה רישוי ואפשר להגן עליהם על ידי היטל היצף או היטל בטחה
,
)



(
בענין המוצרים החקלאיים, יש רשיונות יבוא. ואומרים: אנו רוצים סמכות
להטיל היטל בטחה לפי חישוב מיוחד, מה הבעייתיות שאנחנו רואים? הבעייתיות

הנושא שהעלה חבר-הכנסת מיכאל איתן, איך אנחנו מבטיחים שכאשר
ניתנים רשיונות ייבוא, יש חלוקת שוק נכונה בין היבואנים, אפשר לפתור את
הבעיה הזאת על ידי כך שאנו פונים לרשויות המוסמכות ואומרים: אנו רוצים
לראות את רשימת היבואנים, ואנחנו יכולים להגיד: הוועדה חושבת שיבואן לא
צריך לקבל יותר מאשר 15%-10% מכלל הייבוא
.

אני מציע להעביר את הרשימה לבית והבית יחליט
.

זו דרך של פתרון של ועדה פרלמנטרית
.
הבעיה השניה היא הבעיה שהעלה חבר-הכנסת חיים קופמן
-
איר

אנו לא מגיעים להיטל בטחה כל כך גבוה שיצור מצב שהיבואנים ישאירו כסף
בחוץ-לארץ? הפתרון שלך, חבר-הכנסת חיים קופמן הוא, שאנחנו נותנים אישור
לשנה, ודיווח לוועדה אחת לחצי שנה, אולי זה נותן את הפתרון
.
במידה ולא ינתן אישור להיטל בטחה, ותהיה תקופה של
מחסור בשום, לא יהיה יבוא, כי לא יהיה היטל בטחה. לא יאשרו רשיונות ייבוא
,
כי אין טעם לתת רשיונות ייבוא בלי היטל בטחה במקום תשלומי החובה שהיו קודם
,
ואז יהיה מחסור בשום בארץ
,

אבל היו היטלים אחרים
.

לא התייחסת לנקודה חטובה. אני יודע שהחוק הוא חוק
עדכני ומודרני. אבל באירופה, שאתה אנחנו צריכים להתמודד
,
מדובר על הפרשים של 3%-2%. פה זה הופך להיות מנגנון לספיגת רווח מהיבואן
.
פה לא מסתכלים אם ולמחיר הורס את הייצור המקומי, אלא מדוע היבואן הזה על חצי דולר הרוויח 10 דולר: והוא אומר: אני אראה לו, שמחרושלים תבוא תורה ואני

אטיל עליו 10 שקלים על כל קילו שום שהוא ייבא. מה יעשה היבואן? יביא טונה
שום במחיר של חצי דולר ו-50 טונה יביא במחיר יותר גבוה
.
אינני מקבל את מדיניות הממשלה, שחוק זה הוא מנגנון

לא באל"ף רבתי. אני רוצה שיבוא שר התעשיה והמסחר, כי לי
לא הכוונה של החוק, לא טל האירופי ולא של הישראלי. פה בכנס אלמנט חדש
.
לזה אינני מוכן בשום אופן
.

חבר-הכנסה מיכאל איתן
.

אני רוצה למקד את ההתנגדות ולהסביר למה אנו מתנגדים
.
ואני רוצה שיהיה דיון סיעתי בנושא
.

דיון סיעתי על השום
?

זה לא דק השום
.
כל המוצרים שלגביהם מדובר על חישוב מיוחד הם מוצרים
,
שלפי מיטב ידיעתי מתנהל בהם היום במדינת ישראל מסחר מונופוליסטי, והממשלה
במקום לתקן את הדבר הולכת להיות גורם נוסף בשוק מבלי לפתור את הבעיה. מכיוון
שאני חושב שהליכוד צריך להסיר תקלות, אני מציל- שבטור ג' המלים "חישוב מיוחד
"
תושמטנה. אני חושב שצריך לקבוע שיעור היטל קבוע
.

איך יכול להיות היטל קבוע
?
)



(
אני מציע, שכל היבואנים יבואו ויגישו לנו אה הרשיונות
.
היו"ר א. ויינשטיין היות ואתם עומדים על כך שיהיה דיון עם השר, נקיים

את הדיון במסגרת סיעה הליכוד בוועדת הכספים
,

תזמין את השר לוועדה
.

אני קובע, שבוועדה היה גמר דיון
.
מ, איתן; לא
.

אני מציע שיבוא השר לכאן, או שנשכנע אותו, או שהוא
ישתכנע ונגמור
,

איזה שר
?
י, הורביץ; שר התעשיה והמסחר
,

רשות הדיבור ליועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ
.

אדוני היושב ראש, כדי להסיר מכשול אני חייב להעיר
;
כל הצו הזה, לא רק הפרט שעוסק בשום, כל הצו הזה טעון
אישור של הוועדה, זהו צו חדש. אמנם הוא מחדש הרבה דברים קיימים, אבל כל
פרט ופרט יכול לשמש נושא לדיון כאן, אני מניח שלא יהיר רבים כאלה, ובכל זאת
צריך לזכור את זה, זה אל"ף
,
ב. השום הוא דבר שהוסף לעומת מה שהיה, יש גם דברים
-
אינני יודע אם זה מעניין את הוועדה, אולי כדאי שיבקשו מידע על אותם דברים
שהיו בצו הקודם ושהמטרה שלהם באמת היתה הסדרת הייצור, הביקוש או הצריכה
,
ושוב אינם מופיעים כאן. דוגמה - מה שכתוב על דגים קפואים ולא כתוב על
דגים צוננים
.
על כן אני מציע, שלקראת הישיבה הבאה יתבקש משרד
התעשיה והמסחר לציין לא רק מה שהוסף, אלא גם לתת טבלה של הדברים ששוב אינם
מופיעים. אני חושב שהרבה צרכנים ישמעו שיצטרכו לשלם פחות. אבל כדאי שנדע

היכן אנו עומדים, ואולי גם לפי זה הוועדה תרגיש לאן הרוח נוטה
.

אני שואל את חברי הכנסה מיכאל איתן וחיים קופמן:

האם אתם עומדים על דיון עם השר
?

לקראת הישיבה הבאה - כן
.
יש עוד קטע, שהסביר יורם לוי, שהיבואן קנה בחצי
דולר ומכר ב-15. דולר והרוויח הון תועפות. זה לא שייך לענין
.
שינויים בתקציב לשנת 1991

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

שינויים בתקציב לשנת 1991, והפניה הראשונה היא פניה
מס' 0140 של הממונה על התקציבים - העברת 3,420,000 שקלים מהרזרבה הכללית
למשרד הבינוי והשיכון להגדלת סעיף הפינויים לביצוע פינויים לבניה למגורים
במסגרת תוכניות השיווק לבניה של מינהל מקרקעי ישראל
.

איפה אנשי משרד הבינוי והשיכון
?

לא הגיעו
.
אנו עוברים לפניה מסי 161 של סגן הממונה על התקציבים
-
שינוי פנימי בתקציב התמיכות
.
)



(
אנו אישרנו לפני כמה חדשים מנה אחת ועכשו מתבקשת
מנה נוספת
.
יש שאלות? - אין. אנו מאשרים את הפניה
.
שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 161 של סגן
הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 164 של הממונה על התקציבים
-
שינוי בתקציב משרד החקלאות
.
יש שאלות? - אין
.
אנו מאשרים פניה זו
.
שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 164 של הממונה
על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 162 של סגן הממונה על התקציבים
-
העברת עודפי התחייבויות משנת 1990 לאיזורים יו"ש ועזה
בסך 100,452,000 ש"ח
.

אלה אינם עודפים. הייתי רוצה לשמוע דיווח מה קורה
עם גביית המסים, עלתה או ירדה
,

אתה העלית את הנושא לפני חודשיים וביררו את השאלות
הבסיסיות, יש עודפים נוספים, אני מציע לאשר את הפניה
,
אנו מאשרים פניה זו
.
שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 162 של סגן הממונה
על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 166 של הממונה על התקציבים
-
העברת 132,000 שקלים מהרזרבה בתקציב משרד האוצר לסעיף
דמי. שימוש בנכסי מדינה בהתאם להחלטת ממשלה בדבר חיוב משרדי הממשלה בדמי שימוש
אלה
.
נשמע דברי הסבר מפי נציג האוצר, מר רון אלון
.

הממשלה החליטה לפני שנה לחייב את כל משרדי הממשלה
לשלם דמי שימוש על המשרדים הממשלתיים
,

למה אתם לא קוראים לזה שכר דירה, למה דמי שימוש
?

הרעיון הוא שהמשרדים הממשלתיים ישלמו שכר דירה
.

אני מבקש לקרוא לזה שכר דירה, הרעיון הוא נכון - גובים
שכר דירה מהמשרדים, זה צריך להיות תמריץ לעבור לדירות
יותר זולות
,

עד היום משרדי הממשלה לא שילמו שכר דירה
.

אתם מעבירים את הכסף מהרזרבה
?

אנו נותנים להם כסף כדי שישלמו שכר דירה
.
)



(

ברור
.
אנו מאשרים פניה זו
.
שינויים בתקציב לשנת 1991, בניה מס' 166 של הממונה
על התקציבים אושרה

אבו עוברים לפניה מס' 169 של הממונה על התקציבים
.

זוהי תוספת תקציב להתייקרויות
,

יש שאלות? - אין
.
אנו מאשרים פניה זו
,
שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 169 של הממונה
על התקציבים אושרה
היו"ר א. ויינשטיין אנו עוברים לפניה מס' 171 של הממונה על התקציבים
-
הגרלת מיגון לנושא מיגון העורף, פירוט ינתן בווערה
המשותפת לתקציב הבטחון
,

למי ניתן המיגון
?

מעבר לכתוב אינני יכול להוסיף
,

אנו נאשר את הפניה בתנאי שאיש אגף התקציבים יתן הסברים
לחבר-הכנסת חיים אורון תוך ארבעה ימים, ואני אבקש
מיושב ראש הוועדה לתתום על ההעברה עור שבוע, אם לתבר-הכנסת תיים אורון
לא יהיו הערות
,
שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 171 של הממונה
על התקציבים אושרה


היו"ר א. ויינשטיין אנו עוברים לפניה מס' 64/002 של סגן הממונה על
התקציבים
,
על פניה זו יש ערעור של חבר-הכנסת כץ-עוז
,
נשמע רברי הסבר לפניה מפי נציג משרר העבורה והרוותה
,
מר קשמון
.

תקציב הפיתות של משרד העבודה והרווחה בנוי בתקציב
רב-שנתי ולא כתקציב שנתי, כל התקציב הוא בסכום של
10
מליון שקל ומיועד להכשרה מקצועית ולמעונות יום, מעונות היום מוקמלם
בהשתתפות שני-שלישים של הרשויות המקומיות ושליש משרד העבודה והרוותה, מתכננים
פרוייקט, מבצעים אותו בשלוש שנים. לכן כל התקציבים מהוייבים משנה לשנה והעודפים
עוברים משבה לשנה, לכן כל שנה באופן כמעט אוטומטי מעבירים את כל העודפים
.
המונח "עודפים" אינו מדוייק, אלו הן התחייבויות של התקציב והמימוש הוא בהתאם
לביצוע הפרוייקטים
,

חבר-הכנסת חיים קופמן
,

אני יודע שהיו מוסדות להכשרת עולים חדשים ובמשך שנים
חם קבלו כספים ממשרד העבודה והרווחה, ופתאום, ללא
הודעה מוקדמת, הורידו להם את כל הסכומים האלה. מדוע, אינני נכנס לזה, אם
זו סיבה פוליטית או סיבה אחרת. היות ואני רואה בבקשה מרכזי הכשרה מקצועית
)



(
ומכללות, לא ברור לי מה קורה. אולי אני נותן ידי לאותו דבר שהתנגדתי לו
.

אני אינני מבין את הטכניקה, אתה לוקח יתרות בלתי
-
מנוצלות ומעביר אותן לשנה שלאתר מכן
?

יכול להיות שזה נובע משאלתי. היות ולא העבירו את הכסף
,
נוצרות יתרות
.

כל הסכומים המופיעים פה
-
ח. קופמן; מה תפקידך במשרר העבודה והרווחה
?

אני מנהל מחלקת התקצוב
.

השאלה היתה, האם אלו התחייבויות או תקציב
?

התשובה פשלכזה מאד
.

אני מדבר על מוסדות שמר גלזמן מנהל אותם
.

על השאלה שלך אין לי תשובה, אבל אני יכול להקל עליך
-
התחום השייך להכשרה מקצועית בכל הנייר הזה הוא 400,000

שקל מתוך עודפים של 3,6 מליון שקל. ההכשרה המקצועית היא רק הסעיף הראשון
.
אני אינני עונה על השאלה שלך, כי אין לי תשובה
.

לא היה תיקצוב
?

אני מוכן לבדוק את זה
.

אני מציע לעכב את האישור
.

מהו הסעיף מעונות יום
?

ההסדר של המשרד עם הרשויות המקומיות הוא, שאם רשות
מקומית מגייסת שני שלישים מההוצאה של בניית מעון יום
,
המשרד משתתף בשליש, נתתם הסכם ומתחילים בביצוע. היות והביצוע נמשך שלוש

שנים וההוצאה כולה אינה מתממשת באותה שנה, היא מועברת משנה לשנה, כאשר

בכנסת היא נקראת "עודפי תקציב" ולמעשה זו מחוייבות רב שנתית
.

שיפוצים במוסדות זה תקציב חדש
?

לא. זה תקציב שכולו היה מחוייב בשנה שעברה. אפשר י
להשוות זאת עם דו"ח החשב הכללי שמפרסם את ההתחייבויות
משנה לשנה. הסכומים האלה תואמים את ההתחייבויות בדו"ח החשב הכללי
.

כי בפנייה שלפנינו כתוב, לדוגמה: "פיתוח שירותים
למפגר מ-2,079 ל-608,".3

כי עודפים מתקצבים אותם בסכם ההוצאה ולא בסכום הוצאה
מותנית בהכנסה
,

אנו נעכב את אישור הפניה. יש לנו כמה שאלות שאנו
רוצים לקבל תשובות עליהן
.
"

אולי ננהג כפי שנהגנו לגבי הפניה הקודמת
?
איננו אומרים שהנושא יעלה לדיון, נראה את הפניה כמאושרת
.
)



(

אני העליתי את הנישא לפני זמן רב, ועכשו אתה אומר לי
-

אני רוצה לתת לך את זכות הוטו. אני נותן לך ולי את
זכות הוטו. אני לא אחתום על ההעברה עד שאתה תבוא
ותאמר שהענין הוסדר
.
שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 64/002 של סגן הממונה
על התקציבים אושרה ותיחתם רק לאתר שתברי-הכנסת אריאל ויינשטיין
והיים קופמן יתנו הסכמתם

אנו עוברים לפניה מס' 75004 של סגן הממונה על התקציבים
.

מבוקש אישור להעברת ערופים מהוייבים בסעיף 75 - פיתות
מקורות אנרגיה - בסך 7,844 אלפי ש"ח בגין התתייבויות
במשרד שנוצרו במהלך שנת התקציב 1990 שמועד פרעונן חל בשנת 1.991
היו"ר א. ויינשטיין; יש בעיה בענין זה
.

היה דיון ודחו את ההצבעה
.

אני מציע לדחות בשלב זה, כי אין לנו שר אנרגיה, ואינני
יודע אם יהיה משרד
.

זה שימוש בעודפים משנה שעברה
.

אנו נאשר את הפניה בגלל זה שאין שר
.
שינויים בתקציב לשנת 1931, פניה מס' 75004 של סגן הממונה
על התקציבים אושרה

הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 12:40
)