(

חברי הוועדה: מ.ז. פלדמן - היו"ר
מ. איתן
צ. ביטון
א. דיין
י. הורביץ
א. ויינשטיין
א. כץ-עוז
ע. עלי
ח. קופמן
ח. רמון
א. שוחט
י. שמאי
מ"מ: ח. אורון, ש. שטרית
א. קרשנר - מזכיר חוועדח
א. דמביץ - היועץ חמשפטי לוועדה
ס. אלחנני - יועצת כלכלית
מ. איזנברג - קצרנית

מנכ"ל רשות השידור א. מקל
נ. כהן. מ. כהן. א. כץ. א. כהן - רשות השידור
צ. תדמור, א. חרצברג - בנק ישראל
י. צבן. ר. ישראלי. א. גבאי. מ. שגיא. ד. ליפשיץ
ק. יזרעאל - משרד האוצר
צ. קורן - מנכ"ל משרד חתעשיח וחמסחר
ד. פרלשטיין - נציב שירות המדינה בפועל
י. הירש - חמפקח על התחבורה, משרד התחבורה

הצעות לסדר-היום
חוק רשות חשידור (תיקון - אגרות באזורים), חתשנ"א-1991
-
חצעת חוק של חברי הכנסת א' שוחט, ח' אורון. א. דיין
)
חוק רשות השידור (אגרה באזור), התשנ"א-1991 - הצעת חוק של
חבר-הכנסת ח' רמון
חוק המילוות (הוראות שונות)(תיקון - פיצוי), חתשנ"א-1991
-
הצעת חוק של חבר-חכנסת ש' שטרית
שינויים בתקציב לשנת 1991
תקנות כלי היריה (אגרות רשיון)(תיקון
)
תיקוני טעויות בחוק התקציב לשנת חכספים חתש"ן-1990 (לפי סעיף
10
א לפקודת סדרי השלטון וחמשפט, חתש"ח-1948 וסעיף 49א לחוק
יסודות התקציב, חתשמ"ה-1985
תיקוני טעויות בחוק חתקציב לשנת חכספים 1991. חתשנ"א-1991
לפי סעיף 10א לפקודת סדרי חשלטון וחמשפט, חתש"ח-1948 וסעיף
49
א לחוק יסודות חתקציב, התשמ"ח-1985
) (
פרוטוקול מס' 471
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ו' בחשון התשנ"ב (14 באוקטובר 1991), שעה 10:00
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב שלישי
)



(
הצעות לסדר-היום

בוקר טוב, אנו פותחים את הישיבה
.
כמנהגנו נפתה בהצעות לסדר-היום
.
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים אורון
.

אני אבקש להעלות על סדר-היום שני נושאים: האחד
-
שביתת עובדי עיריית באר-שבע. מדובר בעיר ואם בישראל
ש נתונה בקשיים בעצם כבר מספר שנים. לפני כמה זמן נאמר שנמצא פתרון ומתברר
שלא נמצא. הוחל בתנופת בניה ענקית, קצת מוגזמת, לדעתי. אינני רוצה להכנס
לשאלה איך נוצר הגרעון בעיריית באר-שבע. לפחות במקומונים נכתבו דברים לגבי
אופן ניהול העירייה. אולם לא יתכן ששכר עובדי העירייה יהיה בן-ערובה לגבי
משרדי הממשלה, כפי שקרה מספר פעמים במהלך החדשים האחרונים לגבי עיריית חיפה
ולגבי ערים אחרות
.

קודם רמזת על עימות בין התושבים ובין הנהלת העיר
?
ח. אורון; יש כל מיני דיבורים על אופן ניהול העיר. אינני רוצה
להכנס לזה. ברגע שלא משולם שכר העובדים והעירייה
מושבתת, לא צריך להכנס לשאלה.אם מישהו חושב שיש מקום לבדוק את אופן ניהול
העיריה, יש מוסדות מתאימים, ויכול להיות שגם הוועדה תזדקק לכך. אבל כרגע
צריך לדאוג שהשביתה תסתיים והעובדים יחזרו לעבודה והתלמידים יחזרו לתלמודם
.
אני בסוח שחבר-הכנסת אברהם שוחט, שנכנס זה עתה, שותף להצעה זו
.
הנושא השני - אני מבקש לקיים בדחיפות דיון עם שר
הבינוי והשיכון ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בכל השאלות של העברת כספים
מתקציבים ממשלתיים, שהיו מיועדים למטרה אחת ומשמשים למטרות אחרות. נאמר לי
שזה מנוגד לחוק התקציב. אני יודע בבטחון שמנכסי "נר", שזו קופה סוציאלית
של משרד הבינוי והשיכון לנזקקים, ויש תור גדול של נזקקים - נלקחו 2 מליון
של לצורך קניית הבתים בכפר סילואן. אני חושב שזו שערוריה שלוקחים ממש את
כבשת הרש. כל מי שמצוי בנושא יושבי האהלים יודע זאת. קופה זו באה בכדי
לפתור בעיות כאלה. מתוך כספי הקופה הזאת נלקחו כספים לרכישת הבתים בכפר

סילואן. אני אומר זאת בידיעה מלאה, אינני יודע מה הקשר בין סעיף זה בתקציב
ובין הבתים בסילואן, ואינני יודע כמה אלמנות ויתומים ונרקומנים ומרעין בישין
אחרים שאתם התמודדו באמצאות קופה זו קופחו. על פי מיטב שיקול דעתי, זה
לא התקציב שאישרנו בחוק
.
מתקציב המשכנתאות ניתנו הלוואות לאגודות, שספק אם
הן רשאיות לקבל הלוואות. האגודות חייבות להציג רשימת הזכאים ואגודות אלו
לא הציגו והלכה ההלוואה
.
זה שימוש מופקר בכספי המדינה בלי אמות מידה, בלי
שיקול דעת ומתוך העלמת העובדות מועדת הכספים. אם לוועדת הכספים יש תפקיד
לפקח על פעולות הממשלה, זהו הנושא שחייבים להביא אותו באופן מהיר לדיון
בוועדה
.
אני קבלתי את תגובת משרד הבינוי והשיכון. גם זה
נושא שראוי לברר אותו. והתגובה היתה: באשר לאמיתות העובדות שהעלה חבר-הכנסת
אורון, אנחנו איננו מתייחסים. הוא אמר משהו. אם זה נכון או לא נכון, אנחנו
איננו מתייחסים. אבל ידוע שמשרד הבינוי והשיכון תומך בבנין ירושלים
.
)



(
גם אני תומך בבניז ירושלים, אבל אני רוצה לדעת אחת משתים: אם העובדות
לא נכונות, שיבואו ויגידו שהעובדות לא נבונות. אם העובדות נכונות, אני מבקש
שיוגשו כל המסמכים והנתונים, מה בוצע, מאיזה תקציבים, כמה ומתי
.
א. שוחט; ואתה תושב שתקבל את זה
?

אני עומד על כך
,

יש לך זכות לדרוש זאת
.

יש קופה בכל משרד. בתקופת שר האוצר שמעון פרס
היתה קופה
,
א. שוחט; החשב הכללי אמר, שהוא אינו יודע על מה מדובר
.

אל תיתמם. הצורה בה הציג חבר-הכנסת אורון את הנושא
מקובלת עלי. יש פרוצדורה מקובלת לגבי רכישה, היא
היתה קיימת בכל ממשלות ישראל. זה לא דבר הדש. אבל אל תעשו את המלחמת שבעיניכם
היא צודקת לגבי מקומות שעליהם יש קונצנסוס. לגבי ירושלים יש קונצנסוס
.
א. שותט; אין קונצנסוס. גם לגבי ירושלים יש שאלה כמה עושים
ומתי עושים
.
מ. איתן; יש הבדל בין המלחמה שלכם נגד ההתיישבות באלון מורה
,
לגביה אתם נלחמים מלחמה טוטאלית, בסדר, ובין
מקומות אחרים. לגבי מקומות אחרים יש ויכוח על ה"איך" ו"מתי
".
י. הורביץ; הם לא הצביעו בעד העברת כספים לישובי הבקעה בגלל זה
.

הצבענו בעד
.

הם לא היו קטנוניים, הם היו נגד הכל
.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת כץ-עוז
.

אני רוצה להציע הצעה שהיא המשכה של הצעה שהעלית
אתה, אדוני היושב ראש, בשבוע שעבר, באשר לנושא של

איזור נמל חופי באילת
,

אני לא העליתי את הנושא
.
א
.
כץ
-
עוז: יכול להיות שלא אתה ישבת בראש הישיבה. על כל פנים
,
אני אמרתי, שרשות הנמלים הטילה על מפעל "חופי הנגב
",
שכל תוצרתו מיועדת לייצוא, אגרת רציף. בחוק אזור הסחר החופשי באילת יש
ביטוי לרצון לעודד ייצוא, והנה באים משרד התחבורה ורשות הנמלים ומטילים על
המפעל אגרת רציף גבוהה מאד.. יש בידי כל המסמכים בנושא. ואני מבקש לזמן
את רשות הנמלים לדיון בנושא. מצד אחד אנו נותנים הקלות מפליגות על-מנת לסייע
לאזור הנמל החפשי ומצד שני מטילים אגרת רציף
.

אגרות רשות הנמלים טעונות אישור ועדת הכלכלה
.

זו אמנם אגרה של רשות הנמלים, אבל הטילו אותה
על מפעל שנמצא באזור הסחר החופשי, ואנחנו עשינו כל
מאמץ להקל עליהם ולפטור אותם ממסים עקיפים כדי לסייע להם בייצוא, והם נמצאים
במצב, שבו זמנית רשות הנמלים מטילה עליהם אגרת רציף
.
)



(

אנחנו יכולים לשחרר אותם, אבל לא לקבוע גובה האגרה
.

לא מדובר על גובה האגרה, אלא על העקרון של הטלת
אגרת רציף באזור נמל חופשי
.
א. קרשנר; גם לגבי העקרון הסמכות היא בידי ועדת הכלכלה
,

הנושא השני, שאני מבקש להעלות על סדר-יומה של
,
הוועדה הוא - העיקולים שהטיל בשבוע שעבר בנק לאומי
על ישובי רמת הגולן. הבנק עשה דבר מכוער מאד. כידוע לכם
,
ה
.
חלטנו כאן, בוועדת
הכספים, לתת פיצוי עבור קיצוץ מכ?????ות המים במספר אזורים וישובים. ואמנם התחילו
לשלם פצויים, כספי הפיצויים שנתן האוצר לשלושה מושבים וקבוץ אתד ברמת-הגולן
, .
בא בנק לאומי ושם ידו עליהם. זה אבסורד זועק לשמים. הישובים הקטינו את הייצור
'.
באה הממשלה ונתנה להם פיצוי על הקטנת מכסות המים, בא הבנק ולוקח את כספי
.
הפיצוי. אפשר להשתגע מהדבר הזה
.
הנושא השלישי שאני מבקש להעלות על סדר-היום קשור

במע"צ. התחיל הגשם התחילו השטפונות בנגב ובערבה ויש חשש לפגיעה בחיי אדם
.
בנגב לא משקיעים את הסכומים הדרושים למעברי המים וכל שנה יש אבידות בנפש
בואדיות בנגב. דרוש שיבואו אנשי מע"צ ויגידו מה הם מתכוונים לעשות. לא יכול
להיות שגשר-אברהם במרכז באר-שבע יכוסה במים. אותו דבר על יד מצפה רצון
.
אוטובוס של חיילים נפל אל פי התהום. זה יכול היה להגמר באסון נורא
.
לפי הערכתי, אדוני היושב ראש, יש מקום להזמין לכאן
את אנשי מע"צ ואת מנהל משרד הבינוי והשיכון ונדון בנושא ונשמע מה הם מתכוונים
לעשות בנושא השטפונות בנגב
.
והנושא האחרון ל.לאני מבקש להעלות על סדר היום - מחירי
הירקות. מחיר המלפפונים הגיע ל-4-5 שקלים לקילו ומחיר העגבניות ל-5 שקלים
לקילו. כחקלאי אני אינני מתלונן. אני אינני מגדל ירקות, אבל החקלאים אינם
מתלוננים, אבל אם החודש החיה עליה של אחוז אחד במדד המחירים לצרכן בשל
עליית מחירי הפירות והירקות, וכל אחוז במדד הוא 400 מליון שקל, אם אינני
טועה
-

עם ההתחייבויות, אולי יותר
.

אני אינני בא לתבוע זאת בשם החקלאים, אבל אני מתרה
במשרד האוצר, זה שאין תכנון נאות במשרד החקלאות, זה
יעלה למדינה טבין ותקילין
.

אתה מאשים את משרד החקלאות
?

לא, אני מאשים את משרד האוצר. האוצר עושה מקח טעות
,
הוא אונס את משרד החקלאות ומשרד החקלאות אינו יכול
לתכנן את הגידולים החקלאיים. המפסיד הגדול מכך הם אזרחי המדינה, כי המחירים
עולים ויורדים ואין למשרד החקלאות הכלי להתמודד עם התופעה
,

מה הכלי, סובסידיות
?

הכלי הוא תכנון" זה ענין של 3-4 מליון שקל שנותנים
לענף הירקות, כדי שמוצעת הירקות תוכל לתכנן ולפקח
על הגידולים והיקפם, כאשר יש תכנון, קורה יש עודף, וכאשר יש עודף זורקים
ירקות, אבל לפחות יש עודף קבוע והחקלאי לא מפסיד, כי יש לו מחיר מינימום
.
מצב זה לחלק מהחקלאים אינו טוב, אבל למדינה הוא חוסך
,
)



(
החודש הזה אני צופה שהפירות והירקות יעלו את המדד
.
מ. איתן; מדוע
?

כי לא היה תכנון
.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם שוחט
.

בענין השביתה בעיריית באר-שבע, טפלתי בנושא גם עם
ראש העיר וגם עם הממונה על התקציבים, הבעיה שנוצרה
בבאר-שבע, לטענת ראש העיר, נובעת מהוצאות קליטת העולים, חלק גדול ממה שהובטח
,
גם בנושאים פיזיים, כמו חיבורי חשמל, כאשר הם קלטו בבאר שבע 15,000 עולים
,
חלקם בתנאים נוראים, לא קויים. ולכן נוצר עומס כספי על קופת העירייה והעירייה
אינה יכולה לעמוד בתשלומים. שאלתי את ראש העיר, באיזה סכום מדובר? הוא
אמר שמדובר ב-5 מליון שקלים, אמרו באוצר שהולכים להסדר. צלצלתי
לממונה על התקציבים, דוד ברודט, והוא אמר: אין בעיהן שלושה מליון שקל, שראש
העיר אמר, לגביהם אין בעיה, אמר ראש העיר: אני לא אמרתי שלושה מליון שקל
,

אבל יש רשימת הוצאות, אפשר לבדוק. בסוף סוכם שיעלה
גזבר העיריה לירושלים, ולפי הסכר יקבעו את הסכום
,
אני הייתי מבקש, אדוני היושב ראש, שתקיים דיון דחוף
על הנושא, ולו רק חצי שעה, בישיבת הוועדה מחר בבקר. יבואו אנשי אגף התקציבים
,
יבוא משרד הפנים ותבוא עיריית באר-שבע ונקיים דיון.30 אוטובוסים של עובדי
עיריית באר שבע נמצאים בדרכם לירושלים. הנושא הוא רגיש. אלה אנשים קשי יום
,
שחלקם משתכרים 1,200-1,500 שקל לחודש
.

כבר אמרתי לחבר-הכנסת חיים אורון, עוד לפני הישיבה
,
שהנושא הזה, - זה לא רק באר-שבע, יש אלי פניות גם
ממקומות אחרים, ממרכז השלטון המקומי
-

אם תוסיף מקומות, לא תפתור את השאלה של באר-שבע
.

אנו נקיים דיון עם שר האוצר על בעיות הרשויות
המקומיות
,

יש בעיה ספציפית של באר-שבע. מרכז השלטון המקומי לא
קיים. המערכת שם הרוסה לגמרי, אל תרחיב את היריעה
,
יש בעיה ספציפית של באר-שבע
.

יש בעיה רחבה בכמה מקומות, אינני רואה הגיון בכך, שנדון
בכל מקום ומקום בנפרד
,

יש בעיות מוניציפליות. אבל בבאר-שבע יש בעיה קשה
במיוחד, העובדים אינם מקבלים משכורות, קלטו מספר אדיר
של עולים, אין תשתיות. המצב בבאר-שבע אינו דומה למצב בבני-ברק או בחדרה
,
אפילו לא בערד
.

אדוני היושב ראש, איפה עומד ענין מס שבח על דירות
?

הוא כלול בחוק ההסדרים במשק המדינה שעדיין לא עבר
קריאה ראשונה
.

איפה הוא נעצר, לא כאן
?

בגלגול הקודם האוצר משך את החוק
.

החוק עבר בשבוע שעבר
.
)



(

לא, לא היתה הצבעה, לא היה רוב לקואליציה
.
מ. איתז; אני הצבעתי בעד החוק
"
א, שוחט; אהה הצבעה על הוק עידוד הבניה להשכרת דירות
,
מ. איתן; נכון. בגלגול הקודם, כפי שאמר היושב ראש, הציע חבר
-
הכנסת ויינשטיין להצמיד את ענין מס שבח מקרקעין
לחוק עידוד הבניה להשכרת דירות, ואז הממשלה משכה את החוק, והגישה עכשו
את החוק לעידוד הבניה להשכרת דירות בלי ענין מס שבח
.

מה ניתן לעשות כדי לזרז העברת התיקון בחוק מס שבח
מקרקעין
?

חוק ההסדרים במשק המדינה לא עבר בקריאה ראשונה
.

האוצר הגיש את זה
?

התיקון-לחוק מס שבח מקרקעין כלול בחוק ההסדרים במשק
המדינה
.

אפשר לבודד אותו
.

חבר-הכנסת שוחט, יש לכם התנגדות לענין זה
?

לא
.

אנחנו זירזנו את הטיפול בענין. מצדנו אין בעיה. נסיים
את הטיפול בענין זה תוך יום-יומיים. פשוט, הרבה
אנשים, מוכרים בפוטנציה, אינם מוכרים דירותיהם בגלל אי-הבהירות השוררת לגבי
מס שבח מקרקעין
.

אדוני היושב ראש, אתה תנסה לדחוף את הענין ולבודד
התיקון בהוק מס שבח מקרקעין
?

ברגע שיתקבל חוק ההסדרים במשק המדינה בקריאה ראשונה
,
אנחנו נטפל בזה באופן נמרץ
.
חוק רשות השידור ( תיקון - אגרות באזורים), התשנ"א-(1991 - הצעת-חוק
של חברי-הכנסת אברהם שוחט. חיים אורון ואלי דיין
חוק רשות השידור (אגרה באזור),התשנ"א -1991. הצעת חוק של חבר -הכנסת ח' רמון

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: חוק רשות השידור
(
תיקון - אגרות באזורים), התשנ"א-1991 סל חברי-הכנסת
אברהם שוחט, חיים אורון ואלי דיין
.
רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם שוחט
.

אני רוצה להגיד לחבר-הכנסת מיכאל איתן, שלא קיימנו
דיון והצבעה, כי היתה לי הרגשה, גם משיחות עם
חברי הוועדה וגם משום שהממשלה לא התנגדה לענין, שהנושא יעבור במליאת הכנסת
,
אם אתם זוכרים, בדיון על התקציב נשאלה השאלה, למה
תושבי מעלה אדומים אינם משלמים אגרת רשות השידור ותושבי דימונה כן משלמים
?

יש בעיות. ואז יזמתי את הצעת החוק המונחת לפניכם, כאשר הממשלה עקרונית
היתה בעד, ומשמעות הענין שהתושבים היהודים ביהודה, שומרון ורצועת עזה, כפי שחל עליהם חוק מס הכנסה, תחול עליהם גם אגרת רשות השידור. כתבתי בדברי ההסבר להצעת החוק, שההכנסה הצפויה מהחלת האגרה על התושבים היהודים ביהודה שומרון

בדברי ההסבר
)



(
ורצועת עזה היא כ-5 מליון שקל לשנה, בהנחה שיש 30,000 בתי אב
,

לפי הגדרת הסטייט-דפרממנט
?

לפי החוק הישראלי. הוא שקובע
.
אני חושב שאין שום סיבה שבעולם, שהמתיישבים , אם
באזורים הקרובים, אם זה חמישה קילומטר מכפר סבא או במעלה אדומים, לא ישלמו
את האגרה. ענין זה צריך להיות מתוקן
.
א. מקל; יש 21 אלף בתי אב
.

אם יש 21 לאף בתי אב באזורים אלה, ההכנסה הצפויה
היא בסדר גודל של 4 מליון שקלים
,
חברי אומרים לי; בהצעת חוק זר שלך, אתה הופך את השטח
הזה לשטחה של מדינת ישראל. אמרתי: או.קי. אם זה מה שקובע, או.קי
.
^
אני פונה לחברי בליכוד: לא ערכתי גיוס של חברים
להצבעה על הצעת החוק בוועדה, שמעתי מאנשים מהליכוד שהדבר צריך לבוא על תיקונו
.
עד כאן
.

חבר-הכנסת מיכאל איתן
.
מ. איתן; אני רוצה לומר ראשית; אם לוקחים את הדברים כפי שאמר
אותם חבר-הכנסת שוחט, הם נכונים ויש נטיה טבעית

למי שרואה את הדברים באופן כללי, לומר: הדבר נכון, וזה נשמע מוזר, שתושבי
מעלה אדומים לא ישלמו אגרת טלוויזיה, הדברים נכונים אם מוציאים אותם מהקונטקסט
',
אולם אנחנו יודעים שתושבי יהודה, שומרון ורצועת עזה, יש עליהם לטוב ולרע
נטל של חובות. למשל, אלה שגרים ביש"ע צריכים למגן את המכוניות שלהם כי אחרת
אינם יכולים לנוע בבטחון, והוצאה זו מומנה בעבר רק חלקית והיום היא על
חשבונם. כנ"ל לגבי הוצאות אבטחה, ועוד דברים נוספים שהממשלה לא יכולה לתת

להם. אינני מדבר על שירותים סוכנותיים שמקבלים תושבים בתחומי הקו הירוק
ומסיבות ידועות אי אפשר להוציא אותם מתחומי הקו הירוק. נכון שיש כאן גם
|
ענין פוליטי. נכון, אומרים שלעומת החובות הם גם מקבלים, אבל זו עסקת החבילה
.
לכן אי אפשר לקבל היום את הגישה של חבר-הכנסת שוחט
;
כאשר מוציאים את הדברים מהקונטקסט, הוא אומר, לדעתי; סך כל ההטבות הניתנות
לתושבי יש"ע הן יותר מדי, איפה אני יכול לקצץ, אני אקצץ. על מנת להשוות
אותם לתושבי ישראל בתחומי הקו הירוק. את החובות שלהם הוא לא מציע לצמצם. הוא
כמובן לא יציע הצעות שיקלו עליהם לחיות שם, כי זה מנוגד להשקפת עולסו לכן
-

זה אתה תציע
.

נכון. לכן השאלה היא שאלה פוליטית, האם היום זו
השעה הנכונה להכות פוליטית את תושבי יש"ע? ואני חושב
שאת זה לא צריך לעשות היום, כאשר הם נמצאים במצוקה ובמחשבות לנוכח כל מה
שקורה, ולנוכח מה שהם שומעים מאנשים במחנה של חבר-הכנסת שוחט, שעוד מעט
הולכים להוציא אותם משם
,
)



(
פוליטיות גדולות, ולא כדאי לפרוט אותן לניגוחים על דברים קטנים.במקום
להתעמת בנושאים הגדולים, אנו מתעמתים בדברים שוליים וקטנים
.
לגופם של דברים, אם היו באים הנה בידים נקיות

זה לא העניז הפוליטי מציק לנו בנושא זה של גביית האגרה, אלא
עצם העובדה שלא גובים אגרה, הייתי אומר: אתה יודע מה? - נחשוב. אבל הבר
הכנסת שוהט וכל הנוכהים יודעים, ששנה אהרי שנה, כאשר בא תקציב רשות השידור
לוועדה, אני מתריע על כך, שהטלוויזיה הישראלית אינה גובה את האגרה מתושבי
ישראל הערביים. הם לא נכנסים לשם. הסכום שנגבה שם הוא מבוטל, בטל בששים
.

זה נכון שרק 5% משלמים את האגרה
.

זה נכון, אבל זו לא הבעיה של החוק הזה, זו בעיה
של אכיפת החוק הקיים
.

הטיעון הזה שייך למידת הרלבנטיות של הדאגה שלך
למצבה של קופת הטלוויזיה. כאשר

זו

הדאגה שלך

ולא הרצון לפגוע בסקטור מסויים, אני חושב שהמאמץ צודק. האגרה צריכה להיות
משולמת, ואנשים שנמצאים בתחומי מדינת ישראל וחל עליהם החוק, החוק יאכף
והם ישלמו ואז ממילא קופת הטלוויזיה תתמלא
.

זה לא עומד בסתירה להצעת החוק
.

אם מדובר בצד הפוליטי, ואתה אומר: אני לא רוצה לתת
לתושבים היהודים ביש"ע הטבה זו, או לא הגיוני שהם
יקבלו הטבלה זו, עניתי לך. הם נמדדים לא רק בהטבות שהם מקבלים, אלא גם
בחובות המוטלות עליהם ואינן חלים על כלל תושבי ישראל
.

למה במטולה משלמים אגרה
?

הנסיעה מכאן למטולה לא ברוכה במיגון כלי הרכב, ונסיעה
בשומרון, אפילו לאלפי-מנשה, כרוכה במיגון כלי הרכב
,
שהם עושים מכספם
.
אם השאלה היא פוליטית, לא היום הזמן לעסוק בזה. יש
ויכוח, צריך להתמקד בויכוח העקרוני. אנחנו הולכים לוועידה, והעם צריך

להחליט על דרכו בענינים הכי גדולים. במקום לעסוק בזה, מתווכחים על דברים קטנים
ושוליים
.
אם מדובר בענין הפרקטי של מצב קופת הטלוויזיה, יש
מקור לכסף, ואמרתי מהו
.

חבר-הכנסת יגאל הורביץ
.

ראשית, הייתי רוצה שהצעת החוק לא תהיה רק של חברי- הכנסת
שוחט, אורון ואלי דיין, שהמטרה שלהם פוליטית ברורה
-
להקטין את הפטורים וההנחות ולהכביד את העול על המתיישבים ביהודה, שומרון
ורצועת עזה, כדי שלא יהוו תמריץ לאנשים להתיישב שם, ואנשים לא יזרמו לשם
.

המניעים שלי הפוכים, אבל המסקנה דומה. אני
מסכים בהחלט שתוטל האגרה על היהודים תושבי מעלה אדומים. אני מציע לא להטיל
את האגרה עכשו, אלא ב-1 בינואר 1992
.

אני מסכים למועד ה-1 בינואר 1992
)



(
הרכב. אנחנו יכולים

כאז

אנחנו רוצים לתת להם הקלה מכיוון שהם
מעבר לקו הירוק והם נתונים בסכנה, אבל אני רוצה להרחיב: אני הייתי מוכן
שהצעת חוק זו תהיה משותפת לליכוד ולמערך ויצטרפו אליה חברים נוספים מהליכוד
ומהמערך, מתוך הנחה שרוצים להשוות
.
לאורך ימים, חבר-הכנסת אברהם שוחט, הגישה שלך תטפח
על פניך. אתה רוצה לומר, שיש קו ירוק ואנחנו אומרים שאין קו ירוק. הצעת החוק
הזאת היא אחת ההוכחות שאין קו ירוק. אבל אני רוצה שהויכוח שלנו לא יהיה סביב
100-200
שקל. אם חושבים שצריך לפצות את אלה שסובלים ומתקשים לעמוד בהוצאות
הבטחון, יש לנו דרכים אחרות. השוואה של מעלה אדומים עם ירקונה - אני בעד
.
אדוני היושב ראש, כיוון שמדובר ברשות השידור, אינני
יכול לשאת את העובדה, שרשות השידור, בטלוויזיה וברדיו, משרתת השד יודע את מי
.
אינני מדבר על הרצח שהיה בראשון לציון, שכל העולם הזדעזע ממנו ורצו עם פרחים
ונרות ימים שלמים אחרי הרצח המתועב
.

קרה מה שקרה, לא פרחים ולא נרות כדי לאזן. הפכו
חמישה דוכנים עם בצל או עגבניות, הרדיו והטלוויזיה עסקו בזה, עסקו באסון
בצומת תל-השומר ויש איזון. וכבר אומרים: צריך לסלק את יהודה מאיר מהתפקיד. לא

מספיק שהיה אלוף משנה וקיבל פקודות שהוא הבין כך ואחרים הבינו אחרת, הורידו
אותו לדרגת טוראי וסילקו אותו מהצבא, עכשו רוצים ליטול ממנו את הפרנסה
,
אחרי שזרקו עליהם אבנים, על מיכלית עם 30,000 ליטר דלק, התרגזו והפכו חמישה
דוכנים, אז מה קורה בהלם? מי נותן לזה תהודה
?

המערך
.

לא המערך, אנחנו, החלמאים שלנו. פעם חשבתי, אולי
יושב במוסקבה מישהו ומושך בחוטים. עכשו אין מוסקבה
,
סתם חלמאים. זה לא מספיק
.
מלאו 65 שנה לנהלל, נהלל - המושב הראשון בארץ-ישראל
עם הישגים וכשלונות. חוגגים את החג והכותרת - המיתוס נשבר. למה? מישהו
נתן סטירת לחי. בגבעת ברנר רצחו אדם. הראו לי ישוב שבו לא נותן מישהו סטירת
לחי למישהו. איך חוגגים חג מלאת 65 לנהלל? מראים: זו נהלל - המיתוס נשבר
.
מה קרה? מישהו קיבל סטירת לחי
.
רצון לכרסם בכל מה שיש לנו, הגישה של איפה ואיפה
,
תסביך האשמה והרגשת האשמה שעשינו עוול לערבים, את כל זה אני יודע, אבל יש
גבול לכל דבר
.

חבר-הכנסת יעקב שמאי
.

באופן עקרוני אני תומך בהצעה של חברי הכנסת שוחט
,
אורון ואלי דיין, ואני מברך אותם, שהם מציעים
להכליל את תושבי יש"ע במסגרת של מדינת ישראל ולהחיל עליהם את החובות והזכויות
של מדינת ישראל. אני רואה בזה אישור, ששטחי יש"ע הם כשטחי מדינת ישראלי
,
אולם צריך לראות גם את הדאגה של חברי-הכנסת שוחט
ואורון לקופת הטלוויזיה . 5 מליון שקלים לטלוויזיה הישראלית יכוללם לפתור
הרבה בעיות, אפשר יהיה לראות תכניות הרבה יותר טובות בטלוויזיה. אבל
אם הדאגה שלכם היא לקופת הטלוויזיה, אתם הייתם צריכים לכלול בהצעת חוק זו
גביית האגרה מכל תושבי המדינה בצורה מסודרת, ללא יוצא מן הכלל. אם לא
תיגבה האגרה מכל תושבי ישראל, על כל המשתמע מכך, לא תיגבה האגרה בכלל
.
ואתם יודעים שבמגזר הערבי 95% אינם משלמים את האגרה. למה לא משלמים
?
כי פוחדים לשלוח לשם את המעקלים, שלא יכו אותם. האם אנחנו במדינת טירור
?
)



(

אני בעד. נפנה לשר המשטרה שיעזור לרשות השידור
לגברת את האגרה במגזר הערבי
.

אם הדאגה היא לטלוויזיה, אני רוצה לראות דאגה
שווה לגבי כל המגזרים
.
תהילה השבתי לומר, שאני מוכן להצביע על הצעה זו
היום. אבל אחרי ששמעתי אותך, הבר-הכנסת שוהט, אני חושב שאתה מציע זאת
להכעיס
.

לגבי המגזר הערבי יש חוק
.

אם הדאגה שלכם, שתושבי יש"ע יקבלו את כל הזכויות
והחובות של מדינת ישראל, זה שלב-ביניים לקראת החלת
החוק הישראלי ביש"ע
,
אני מציע שלא תביאו את ההצעה הזאת להצבעה היום ונביא
הצעה יותר רחבה, כי אני חושב שצריך להביא בחשבון את החלטות הממשלה לגבי
יש"ע, ואם תושבי יש"ע התיישבו שם על פי החלטת הממשלה, ונגרמות להם הוצאות
,
אני מציע שמצד אחד ישלמו את האגרה כמו כל אזרח במדינת ישראל ומצד שני יקבל
מאתנו, מהכנסת או מוועדת הכספים, את צרכי ההגנה שלהם
.

הם קבלו
.

לא. אני מציע, ואני מוכן להיות שותף להצעת חוק כזאת
,
שינתנו ההוצאות המיוחדות לתושבי יש"ע ומצד שני תחול
עליהם אגרת הטלוויזיה כמו על כל אזרח בישראל
.

חבר-הכנסת אלי דיין
.

אני חתום על הצעת חוק זו, אבל לא משיקולים פוליטיים
.
יש פרשנות כאילו על ידי השוואת הזכויות והחובות של
של תושבי יש"ע לאלו של תושבי מדינת ישראל יש הכרה ביש"ע. אולם אני הגשתי
הצעת החוק לאחר דיון בוועדה זו על תקציב רשות השידור בו נאמר, שהתושבים שם

ללא קשר עם מעמד השטחים, לא נראה לי צודק
שאזרחי מדינת ישראל, חלק מהם משלמים את האגרה וחלק לא
.
איך

התעורר הענין? באו לשכונת שמשון באשקלון

ולקחו מקלטי טלוויזיה מקשישים ועניים, כי לא שילמו את האגרה כמה שנים. לא
שילמו את האגרה כי הגביה לא היתה מלאה, ורק מי שכלול ברשת משלם כאשר שמעתי
שאדם שגר באריאל ובמעלה אדומים אינו משלם את האגרה, זה נראה לי משונה. לכן
ללא קשר לענין הפוליטי הצעתי הצעת חוק זו
.
גם נושא המשכנתאות זועק לשמים. זוג צעיר בשכונת
שמשון באשקלון אינו מקבל מענק ולא הלוואה. אם הוא גר באריאל, הוא יכול לקבל
כל סכום מחיר הדירה, וישלם רק סכום קטן
.

שיעבור לאריאל
,

דוקא המבוססים עוברים לאריאל, וזו הדירה השניה שלהם
.
יתרה מזו - ביהודה ושומרון גם לא משלמים אגרה וגם
קולטים שידורי הערוץ השני. אזרחים בדרום הארץ גם משלמים את האגרה וגם אינם
יכולים לקלוט שידורי הערוץ השני. עד היום לא הוסדר ענין פריסת השידורים של
הערוץ השני בדרום הארץ, וזה בגלל כמה מליוני שקלים. חבר-הכנסת יגאל הורביץ
,
שהוא קפדן לגבי התקציב, אמר שצריך לפתור את הבעיה
.
)



(

אני מבין שאתה מציע, שחמישה מליון שקלים אלה נעביר
לערוץ השני
.

לא. אני מציע לקבל את הצעת החוק הזאת מטעמים של
היגיינה ציבורית, שאנשים ירגישו שווים בין שווים
וישלמו אה האגרה. לכן אני מציע לאשר את הצעת החוק
.
היו
"
ר

חבר-הכנסת צירלי ביטון
.

אדוני היושב ראש, גם אני תומך בהצעת חוק זו להשוות
בין תושבי המדינה חסונים, לא חשוב באיזה אזורים
הם מתגוררים. החוק לא פוטר לא את האוכלוסיה במגזר הערבי ולא את האוכלוסיה
בשטחים. במובן, הממשלה צריכה לעזור ולסייע
-

על ערביי השטחים לא מדברים. מדברים על התושבים היהודים
ביש"ע. לכן אין לדבר על האוכלוסיה ביש"ע
.
צ. ביטון; אנחנו מדברים על אזרחי ישראל
.

אני הגשתי הצעת חוק, והיא תידון ביום רביעי השבוע

במליאת הכנסת, לספח את השטחים למדינת ישראל ולהחיל עליהם את החוק הישראלי
.
אם הנימוקים של חבר-הכנסת מיכאל איתן הם כלכליים
,
צריך לפטור מהאגרה את תושבי מוסררה וערי הפיתוח. ואני מציע לא לפטור מהאגרה
גם את העולים החדשים, אינני יודע לאיזו תקופה הם פטורים מהאגרה
,

שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות
.

עולי אתיופיה
.
צ. ביטון; עולי אתיופיה אין להם מקלטי טלוויזיה. גם בענין זה
יש איפה ואיפה, אני מבקש לדעת פרטים לאיזו תקופה
ניתן הפטור לעולים. אם זה לשנה-שנתים, מילא. אבל לפטור אותם עד העולם הבא
?

רשות הדיבור למנכ"ל רשות השידור, מר מקל
.

אנחנו לא נכנסים לויכוח הפוליטי, אנחנו מתייחסים
.
לנושא זה מנקודת מבט תקציבית. אנו מברכים על הצעת
החוק. הרבה זמן רצינו שתהיה הצעת חוק כזו, אנו סבורים שהיא סוגרת פירצה בחוק
.

מה לגבי אזרחי ישראל הערביים
?
א, מקל; אשיב. מכל מקום אנו מברכים על הצעת החוק
,
לפי נתונים שלנו מתגוררים ביש"ע כ-80,000 תושבים
,
שהם כ-21,000 בתי אב. מבלי שעשינו בדיקה מדוייקת, אנו מעריכים שכ-80% הם
בעלי מקלטי טלוויזיה, יש חרדים או אחרים שאינם מחזיקים מקלטי טלוויזיה
,
אם ההערכות נכונות, אנחנו מדברים על 16,000 בתי אב, ומכאן שמדובר בהכנסה
של 4 מליון שקל לשנה, את הפוטנציאל הזה אי אפשר לגבות מייד, כי זה יקח שנתיים
-
שלוש עד שכולם יכנסו למעגל הגביה, כך זה תמיד לגבי כל אוכלוסיה חדשה, אבל
תוך שנתים-שלוש נגיע לגביה פחות או יותר מלאה
,

מתי אתם יכולים להתחיל לגבות
?

אם הצעת החוק תאושר, אנו מסוגלים בתחילת שנת התקציב
הבאה, ב-1 בינואר 1992, להתחיל לגבות מחלק מהתושבים
האלה, לאחר שנכניס אותם למעגל המסודר של הנתונים
,
הועלו באן מספר נושאים, הועלה הנושא של הגביה מערביי
ישראל, אני רוצה לתת כמה נתונים, כדי להעמיד דברים על דיוקם, לפי נתונים
שלנו יש בישראל כ-90,000 בתי-אב ערביים, ומהם משלמים את האגרה כ-20,000
.
)



(
החישוב אומר שכ-22% מערביי ישראל משלמים את האגרה. דוקא הגביה במזרח ירושלים
מעלה את האחוז. ערביי מזרח ירושלים משלמים הרבה יותר, באופן יחסי, מאשר
ערבי ישראל. בכל אופן, לפי נתונים שיש לנו היום, מתוך 90,000 בתי אב
משלמים 20,000 שהם כ--% 22. אנחנו כמובן איננו מרוצים מאחוז זה. בקרב היהודים
הגענו לגביה של % 80. לכן אין הצדקה שבקרב הערבים נגיע רק ל-% 22, לכן אנו
פועלים באופן סיסתמטי לאיכפת החוק במגזר הערבי. יש בכל חודש שלושים ימי
עבודה שבהם אנו מבצעים מבצעי אכיפה, שנים-שלושה ימים בחודש - הווה אומר
עשירית - אנו מקדישים למגזר הערבי
,
מ. איתן; 70,000 בתי אב ערביים לא משלמים לעומת 150,000 בתי
אב יהודים, פעולת האכיפה צריכה להיות לא על-פי
יחס בתי האב שמשלמים, אלא לפי יחס בתי האב שאינם משלמים
.

לאחרונה פעלנו בנצרת תחתית, באלמהר, בריינה, בשפרעם
,
בעיבלין ובעוד כמה מקומות, אולם בכל פעם שאנו פועלים
בגזר הערבי, יש מייד התנגדות פוליטית חזקה מאד. בפעם האחרונה כאשר נכנסנו
לאחד הכפרים הערביים, קבלתי פאקס מיושב ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת
,
דייר מיכאל בר-זהר להפסיק את הפעולה
.

היית צריך להגיד לו שאינך מוכן לשמוע
.

אמרתי
.

זה מעשה חנוכי מאד. אתה נבהלת, אני מבין
,

לא נבהלתי. המשכנו בפעולה ושלחתי תשובה בכתב, שאנו
ממשיכים, יש לנו בהחלט סיוע של המשטרה. ואני יכול
לספר, שלא מזמן קיימנו דיון עם שר המשטרה בהשתתפות אסף חפץ כדי למצוא עוד
'
דרכים. הועלו כמה רעיונות חריגים שלא היו מתקבלים בעין יפה על ידי הציבור
.
לא קבלנו אותם. בכל אופן הגברנו את הגביה במגזר הערבי, ואנו בהחלט לא
שוקטים על השמרים
,

מאימתי אתם עובדים באופן סיסתמטי כדי להתגבר על המ
??????
החמור של אי גביה במגזר הערבי
?

זה לא מחדל חמור
.

אם יש פער בין גביה בשיעור של 20% במגזר הערבי ל-80%

במגזר היהודי, ובעיניך זה לא מחדל חמור, זה מדאיג
אותי
,

אין שום מס במדינת ישראל שערביי ישראל משלמים כמו
היהודים, שיעור תשלום המסים על ידי ערביי ישראל
לגבי כל המסים הוא נמוך
.

כדאי להיות ערבי
.

אני מצביע על כך שזו בעיה כללית
,

אבל לא בשיעור כזה, יש פערים, אבל לא בקנה מידה כזה
.

הדרך היחידה להתגבר על כך הן פעולות משטרתיות קשוחות
שיעוררו בעיות קשות. הוצע לנו להקים פלוגה מיוחדת של משמר הגבול, שכל ענינה לגבות את האגרה. אני מודיע שדחיתי את ההצעה
.
)



(
לא חשבתי שזה רעיון טוב, יש בידי ההצעה בכתב, אבל אינני חושב שמוצדק להרחיק

לכת עד כדי כך. אבל אם אתם רוצים עוד פרטים, מר אבי כץ שעוסק בנושא, ימסור
.
הוא נכנס לכפרים ערבים כל שבוע
.
בנושא הפטור מאגרה לעולים, יש פטור שהחליט עליו
הועד המנהל לתקופה של שנה אחת בשנתים הראשונות לשהותם של העולים בישראל
.
אחר-כך הם אמורים להכנס למעגל הגביה
.

תודה למר מקל
.
עתה נשמע את נציגת משרד החינוך והתרבות, הגב' זינה
נעמן
.

אני רוצה להגיד, שמשרד החינוך והתרבות תומך בהצעת
החוק. המשרד סבור, שצריך לעטות כל מאמץ כדי להגדיל
את ההכנסות מאגרה רשות השידור, מה גם שזו אגרה שאושרה על ידי הממשלה ועל
ידי הכנסת. אין סיבה שאזרח שמשלם את כל מסיו כחוק, לא ישלם את האגרה
.

אני רוצה לציין, שללשכת שר החינוך והתרבות הגיעו
פניות ממתיישבים ביש"ע והם ביקשו לשלם את האגדה, כי הם לא רואים את עצמם
שונים מתושבי ישראל
.

עוד נתון אחד לגבי מזרח ירושלים. אחוז הגביה מערביי
מזרח ירושלים הוא
40% ,
מתוך 20,000 בתי אב, 8,000
בתי אב משלמים את האגרה. וזה מעלה את אחוז הגביה במגזר ערביי ישראל
.

מהו סכום האגרה הפוטנציאלי במגזר הערבי
?

18-20 מליון שקל
.
רשות הדיבור למר אבי כץ
.

אם במגזר היהודי ההוצאה לפועל מלווה על ידי שוטר
אחד, לפי הנחיות של המשטרה, במגזר הערבי אנו מלווים
על ידי 3-5 שוטרים. זה עושה רושם לא טוב. למרות הכל, כפי שהסביר המנכ"ל
,
באופן סיסתמטי, אנו התארגנו ואנו עורכים מבצעי הוצאה לפועל יומיים בחודש
במגזר הערבי, כאשר הכמויות של המעוקלים במגזר הערבי אינן נופלות מהכמויות
במגזר היהודי
.

אמרת שלא עושים גביה נמרצת, כי זה לא עושה רושם טוב
.
זה ערשה רושם טוב שהמגזר הערבי הוא אוטונומי
?

יש כמה בעיות שמאפיינות את המגזר הערבי. הכפר הערבי
אין בו כתובות. האוכלוסיה הערבית לא משתפת פעולה
לא בתחום גביית האגרה ולא בכל תחום גביה אחר. אנחנו שומעים דברים דומים
מהמוסד לביטוח לאומי, אנחנו שומעים מהמשטרה, שהם נוסעים ללא רשיונות נהיגה
.

אתה הבנה? הוא מסביר שהם לא משלמים אגרת טלוויזיה
,
כי הם גם נוסעים בלי רשיונות נהיגה, אז למה שישלמו
אגרת טלוויזיה? זו "חוצפה" לבקש לשלם אגרת טלוויזיה כאשר לא מבקשים רשיון
נהיגה
.

כל אחד רוצה שנשתמש באמצעי גביה עדינים. כדי שלא
ניראה ברוטלים לגבי הטיפול באוכלוסיה הערבית. כאשר
אנו מבקשים לעקל חשבונות של הביטוח הלאומי, או חשבונות בנק, או במקום העבודה
,
)



(
איש לא רוצה לשחף פעולה אתנו
.

תביאי את כולם לכאן. מה זאת אומרת, לא רוצים לשתף
פעולה
?

ברהביה עיקלתם למישהו? רק לגבי האוכלוסיות החלשות
אתם מפעילים את העיקולים
.

במבשרת-ציון
.

במשרת-ציון אתם יכולים לעקל
.

בדיון בוועדה על אגרת הטלוויזיה, כאשר דברתי-עלר
אי גביית האגרה, הבאתי הוכחה, שאני גר בכוכב-יאיר
ולא קבלתי הודעה לתשלום האגרה. כעבור חודש .שלחו לי הודעה. חבר-הכנסת צ'רלי
ביטון, תיזהר
.

תתפלאו כמה חברי הכנסת אינם משלמים אגרה, ולא אלה
הגרים ביש"ע
.

למה אתה לא מעקל להם
?

אני רוצה לומר מספר מילים בנושא זה
.

אני מבקש רשות הדיבור
.

אחרת
.

הייתי בישיבת ועדת הכנסת
,

אם יאיר לוי יותר חשוב לך, בבקשה
.
יש לי קצת מועקה בלב - אני מדבר בגילוי לב - בנושא זה
.
מצד אחד התבררה לנו תמונה עגומה של אזלת יד בגביית האגרה במגזר הערבי
,
שהיא בלתי מובנת ובלתי מוצדקת לחלוטין, ומצד שני קבלתי מספר תלונות, כבר
אינני מדבר על רמת השידורים
-

זה לא שייך
.

??????????????????????????????????????????????????????
מוגזמים לחוץ-לארץ. כך שאנחנו חייבים לקחת בחשבון, לקראת התקציב החדש, אולי
לקצץ את האגרה ב-50%, כדי לתת תמריץ להעמיק את הגביה
.

יש להם עודף כסף, לכן הם לא גובים. אינני יודע איפה
האוצר בענין זה
.

רבותי, אם אין התנגדות ואם אין בקשה להתייעצות סיעתית
,
ניגש להצבעה על הצעת החוק
,

אני מבקש התייעצות סיעתית, אני מציע להצמיד להצעת
החוק את אכיפת גביית האגרה במגזר הערבי
,

לגבי המגזר הערבי יש חוק
,

אנו מקבלים את הבקשה להתייעצות סיעתית
,
חוק המלוות ( הוראות שונות)( תיקון - פיצוי), התשנ"א-1990
-
הצעת חוק של חבר-הכנסת שמעון שטרית

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

)



(
חוק המילוות (הוראות שונות)(תיקון - פיצוי), התשנ"א-1991
-
הצעת חוק של חבר-הכנסת ש' שטרית

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: חוק המילוות (הוראות שונות)(תיקון - פיצוי), התשנ"א-1991 - הצעת חוק של
חבר-הכנסת שמעון שטרית
.
רשות הדיבור לחבר-הכנסת שמעון שטרית
.
שי שטרית
;
אני מציע תיקון לחוק המילוות (הוראות שונות). המצב היום הוא, שש שנים אחרי
מועד הפדיון, מילוות שאנשים שילמו בעבורם במיטב כספם, הופכים להיות בלתי-צמודים
,
ואז הם שקולים - בסיטואציה כמו שלנו - לנייר פשוטו כמשמעו. ומי שלא פדו את
המילוות במועד, נפגעים
.

אחרי כמה שנים
?
שי שטרית
;
איורי שש שנים נפסקת ההצמדה. ואם בנק ישראל לא מצא את בעלי תעודות המלווה בשנה
הראשונה לא ימצא אותם בשנה העשירית. אני חושב שזה לא מוצדק, כי הממשלה קבלה כסף
מלא
.
אני חייב לומר, שבנוסח המקורי של הצעת החוק המונחת לפניכם הצעתי שלא תהיה
הגבלת זמן בכלל. אבל מה לעשות, בפוליטיקה צריך להתפשר, ולכן נאלצתי בכפיה להסכים
,
שזה לא יהיה בלתי מוגבל בזמן. זאת אומרת, שההצמדה לא תימשך לעולם ועד, אלא במקום
שש שנים, יהיו 9 שנים
.

הצעת החוק נשמעת כל כך פשוטה והגיונית שקשה לי להבין איך זה במשך כל השנים
הדבר לא היה כך. אולי- נשמע מפי סגן החשב הכללי, מר אבי גבאי, איך יתכן שלא תיקנו
את זה בעבר, שהרי ההצמדה באה לשמור על ערך כספו של האזרח, ומדוע ההגבלה של 9
שנים
?
שי שטרית
;
למה לא להחיל את התיקון רטרואקטיבית? לבוה לקפח את אלה שמחזיקים בתעודות מלווה
שערכן 300 מליון שקל? הגברת סמדר אלחנני הכינה תזכיר על הנושא ובו נאמר שהיום ערך
הניירות שבתהליך שחיקה הוא 300 מליון שקל
.

בנושא הזה קשה לי להביע דיעה, כי אני אינטרסנט, נדמה לי שיש לי תעודות מלווה
מלפני 20-30 שנה, שלא פדיתי אותן
.
א. דמביץ
;
זה חל כמעט על כל אזרח בישראל
.
)



(

מדובר פה על מילוות חובה שלמעשה רובם כבר הגיעו לפדיון והאנשים שמחזיקים בהן
היו צריכים לפדות אותן מזמן, למעט מילוות של"ג שמגיעים לדיון בשנת 1993
-

מי הם אלה שלא פדו? בדרך כלל האנשים המסכנים, התמימים, שלא היו מודעים לכך
.
הממולחים, העשירים, הסוחרים, בודאי פדו
.

מדובר על תעודות מלווה להמש-עשרה שנה. בזמנו עשינו הארכה של 4,5 שנים והגענו
ל-19.5 שנים. אם עכשו מוצע להאריך את התקופה ב-9 שנים, נגיע לתקופה של 28 שנה. זו
תקופה ארוכה. יש לזכור דבר עקרוני - אהרי מועד הפדיון, הנייר הזה הוא נייר נזיל
ואתה יכול לפדות אותו. אהרי מועד הפדיון המקורי יש עליו הצמדה
.
שי שטרית
;
רק הצמדה, ללא ריבית
.
א. גבאי
;
הצמדה ללא ריבית. אלה תנאים יותר טובים מהתנאים הקיימים בשוק, כי זה כסף
נזיל. בתפ"ס אתה מקבל 10% , על נייר זה אתה מקבל הצמדה מלאה ואתה מקבל שיעור תשואה
פי שנים לעומת מה שקיים במערכת הבנקאית
.

אגרות החוב צמודות ב-% 100
.

אגרות ההוב הצמודות ב-% 100 יום אהד יכולות לעלות ויום אחד יכולות לרדת. על
אגרות ההוב יש היום תשואה שלילית. אם אתה קונה אגרת חוב ממשלתית, התשואה עליה היא
מינוס $ 2-3, ואם האינפלציה היא # 20מובטח לך רק 18% או פחות
.
שי שטרית
;
זה נכון להיום. עוד תהיינה תנודות
.
א. גבאי
;
כמובן, אבל אנהנו מדברים היום
.

לכן אינם סוברים, שמן היושר להוריד בכלל את ההצמדה לאחר התקופה הקבועה היום
בהוק? אפשר להוריד כמה אהוזים, אבל לא להלוטין
.
א. גבאי
;
לארור שתעודת המילווה הגיעה לפרעון יש עוד 9 שנים של הצמדה מלאה. כאשר אנו
מהברים את כל השנים, אנו מגיעים לתקופה של 27 שנה. אם רוצים להאריך את התקופה
מעבר לזה, יש בעיה תקציבית ויש בעיה טכנית איך לההזיק את התעודות ואיך לשלם. לכן
חשבנו שאם עד היום התקופה היא שש שנים, והגענו לפשרה עם חבר-הכנסת שטרית להאריך
את התקופה בשלוש שנים ל-9 שנים, זה מכסה את כל הבעיות
.
)



(

א. בגלל הבעיה התקציבית. אנו מדברים על הוספת
תקציב למה שנשלם היום ולמה שנשלם מחר. ברגע שנאריך
את התקופה עד אין סוף, ניצור עוד מכשיר
.

למעשה עושים שמיטת חוב שהמדינה חייבת לאזרחים
.

זו לא שמיטת חוב. היום המצב הוא, שאחרי שש שנים
האגרת הזאת אינה צמודה. אנחנו באים לשפר. אנחנו
מאריכים את התקופה בשלוש שנים, ולזה יש עלות תקציבית. אם נאריך את התקופה
,
תהיה עוד עלות תקציבית
.

יש כאלה שעושים זאת מטעמים ספקולנטים
?
א. גבאי; יוכלו לעשות זאת
.

אתה יכול לפרסם בראש חוצות שיש אנשים שלא פדו
את המילוות ואנשים שלא פדו ימהרו לפדות
.

מי שאינו זקוק לכסף, ידחה את הפדיון
.

מי שאינו זקוק לכסף, ידחה את הפדיון
.

אתה מתגונן בפני/שיגיד: אני אשאיר אצלך את המילווה
ואקבל הצמדה
?
א. גבאי; יש חלק שלא מצאו את תעודות המילווה ויש חלק אחר

אנחנו לא נפדה היום את תעודת המילווה כי
אנחנו יודעים, שממשלה ישראל משלמת יותר מאשר אני יכול לקבל בשוק. היא משלמת
הצמדה מלאה ובשוק אין הצמדה מלאה, יש חצי הצמדה
.

היום תעודת המילווה צמודה פלוס ריבית
?

הריבית לא צמודה, למעשה אין ריבית
,

אני חושב שעושים אנשים מסכנים, אנשים שאינם מודעים
לכך שהמילוות הגיעו לפדיון. אני מתפלא על העדה של
האוצה. הוא עוסק בכיבשת הרש. אינני רואה כל הגיון להגבלת הזמן. אדם שכח
,
אנשים זקנים שכחו. אם ירצו לפדות, יפדו. זה כסף טוב שלהם שלקחו מהם נגד

רצונם. מחזירים לו כסף שלו ללא ריבית. מה אתם רוצים, לשחוק את הכסף הזה
?

אינני מבין את ההגיון הזה. לכן כל הגבלה. לא נראית לי הגיונית
.

אני רוצה להציע הצעה לפתרון בעיית הספקולנטים. אפשר
לבוא ולהגיד, שההצמדה תקפה בלי הגבלה בשיעור שהיה
הבסיס של מלווה החובה, או אפילו קצת פחות. אבל אי אפשר לתת תשובה למה שאומר
חבר-הכנסת עובדיה עלי. אתם חוששים מספקולנטים? אם אתם חוששים שמישהו
לא ירצה לפדות את המילווה במועד כי באותה תקופה אין דבר טוב מזה בשוק
,

זה נכון עד שיעור מסויים, נניח כפול הסכום הממוצע שהיה בתקופה מסויימת
.
אם הוא בא לפדות מעבר לסכום המסויים הזה, על חלק הוא מקבל מה שאתם אומרים
,
מעבר לזה לא תתנו לו. אם יובא הדבר לידיעת הציבור, הספקולנטים ירוצו לפדות
את המילוות שבידיהם. והמסכן שהבן שלו גילה את תעודות המילווה בכריות, לא
יפגע
.
אם לא תתקבל הצעתי זו, אבי אציע כהסתייגות את ההצעה
המקורית של חבר-הכנסת שטרית. אבל יכול להיות שאפשר להתפשר על התוספת שאני
מציע. תקבע את הגבול ומעבר לר מי שלא יקבל - לא יקבל
.
)



(

מה האלטרנטיבה של הכסף הזה? אם אדם יפדה את המילוות
,
סביר שיקנה אגרות הוב של מדינת ישראל, בסך הכל
אתם משלמים מה שהייתם צריכים לשלם ממילא. מי שיכול לעשות תהכום ולהחזיק
תעודות המילווה, הוא כל כך מתוחכם שכבר מזמן הוא עושה עסקים טובים יותר
מאלה
,
הסכום הרלבנטי הוא לא 300 מליון שקל שבכספות של
בנק ישראל, אלא תעודות המלווה המסתובבות אצל אנשים ומגזרים שונים שלא פדו
אותן. אתם יודעים מהו הסכום
.

12 מליון שקל
.

לא, 12 מליון שקל אלו הן התעודות שפדו אותן, העלות
היא לא כל כך גבוהה
.

העלות היא תוספת תקציב
,

אם הייתם משלמים בזמן, הייתם משלמים את הכסף בעלון
של הצמדה
.

נשמע את נציג בנק ישראל, מר צבי תדמור
.

אני רוצה לציין מספר עובדות והמשמעויות שלהן
,
העובדה שאנו מדברים על אדם שנתן הלוואה למדינה לתקופות
של 6 שנים, 10 שנים ו-15 שנה
.

לקחו ממנו
.

אדם נתן שלא מרצונו הללואה למדינה
.

הוא לא נתן, לקחו ממנו
.

יש סברה הפוכה - אם זה מרצונו, אין שום סיבה לשחוק
את כספו
,

אנחנו מדברים על אדם שלא מרצונו נתן הלוואה למדינה
לתקופות של 6 שנים, 10 שנים ו-15 שנה. ואדם זה
בתום התקופה היה צריך לפדות את המילווה. אנחנו פנינו לאנשים והודענו בדרכים שונות, אם על ידי משלוח מכתב הביתה, אם בהודעה ברדיו ובעתונות, שהמלוות

הגיעו לפרעון, ואנשים מתבקשים לגשת לבנק ישראל או לבנקים ולקבל את הפדיון
,
חלק מהאנשים לא נענו לפניותינו. זה לא מצב, שמדובר על אנשים שלא ידעו ולא
שמעו המילוות הגיעו לפדיון
.

אולי לא ידעו ולא שמעו
?

יש גם כאלה, ככלל מדובר על אנשים שקבלו מכתב אישי
ואנשים לא החזירו תשובה על מנת שיוכלו לקבל את
התעודות הנמצאות במרתפי בנק ישראל
.
כאשר צריך לנהל מלווה לאורך עשרות שנים, הדבר כרוך
בהוצאה תקציבית של ניהול המלווה. זה עולה בכוח אדם ובכסף. לכן העובדה שאנו
אומרים שנגביל את התקופה, שאדם ידע שאם הוא לא בא לפדות את המלווה אין לו
מוטיבציה להחזיק את תעודות המלווה בבית ובאיזה שהוא שלב נוכל לגמור את הטיפול
במילוות, יש לה משמעות גם מבחינת האזרח שימלא את חובתו וגם מבחינת מנהלתית
שהדברים לא יעלו הרבה כסף, אבל זה לא חדבר היחיד
,
)



(
אנחנו מדברים על מצב, שבו אנשים מקבלים הודעה שיש
בבנק ישראל 600,000 אגרות בסכום השווה ל-400 מליון שקל, ואנשים מקבלים

המלווה שווה 400-500 שקל, בואו תקבלו את המלווה ו-10%

מהאנשים לא משיבים על הפניה, לכן לא מדובר על כל הציבור שאינו יודע. בודאי
יש כאלה שאינם יודעים, לכן אמרנו: לגבי אלה שלא הצלחנו להגיע אליהם, או שלא
ידעו שהמלווה הגיע לפרעון, נשמור על ערך כספם לתקופה מסויימה, כיום אנחנו
מדברים על תקופה של 25 שנה
.

לפני עשרים שנה ???? מילווה שאינני זוכר איזה שם ניתן

לו, עשיתי "פסח" מצאתי אגרות בסכום של 100 לירות, בזמנו
זה היה בשבילי כמה חדשי משכורת, וחשבתי שישאר, כאשר נצטרך כסף למשהו מסויים
,
נפדה, עכשו, כאשר אין הצמדה, מה אלך לבנק לקבל 500 לירות
?

אני חושב שזו דוגמה נכונה. לכן באה היוזמה של הצעת

החוק אבל יש הגבלה על התקופה
.

מה ההגיון שההצמדה . תהיה מוגבלת בזמן? הרי זה
גורם לשחיקת המילרוה
,

לא פעם אני משתעשע במחשבות לא כל כך סימפטיות איך
אנו מגייסים כסף בסדרי גולל גדולים, כאשר אני יודע
שיש בידי הציבור בארץ 90-100 מיליארד דולר, ועל 10 מיליארד דולר ערבויות
אבו מנהלים מאבקים עם ארצות הברית, התחלתי לחשוב: אולי נגייס מהציבור בארץ
;
לא ניגע בפקדונות של עד 50,000-60,000 שקל לאדם ומעל רצפה זו נטיל מילווה
בריבית צמודה של 10% ונתגבר על הבעיות, פעם אחת אפשר לעשות מבצע כזה
,

אלה שהמדינה גייסה מהם כספים
באמצעות מלוות והם לא פדו את המלוות ביום הפדיון, בואו נתפוס אותם? אם
היינו תופסים מי שיש לו שני מליון שקל, ולוקחים ממנו, כי אין ברירה, ניחא
,
אבל תופסים יהודי שיש לו מילוות ב-4,000 שקל ולא ידע שיש לו מלוות ולא
פדה אותם ביום הפדיון
,

אני זוכר מה היה בזמנו כאשר ספיר ואשכול מכרו אגרות
חוב לעשרים שנה, ואחר-כך מכרנו אגרות חוב לשבע שנים
,

אלו אגרות חוב, לא מי.לוות
.

היו כל מיני פטנטים תחת כל מיני שמות, לזמן ארוך
ולזמן קצר, בכורח, בחובה ומרצון, לקחת סכום כל כך
לא משמעותי ודוקא בו לכרסם, כי בחח"ד מקבלים רבית נמוכה יותר, זה לא נראה
לי, הריבית שמקבלים בחח"ד אינה יכולה להיות קנה מידה
.
אני מציע שלא להגביל את התקופה בתשע שנים, אם נצטרך
פעם לגייס כספים בסדרי גודל גדולים, זה עלול למנוע גיוס הכספים
,

הסכום הממוצע של תעודת מילווה הוא 190 שקל
.

בדברי קודם אמרתי שני דברים ומשום מה נתפס הדבר הנוגע
לספקולנטים, יש מצב נתון היום. והמצב הזה אומר, שאחרי
שש שנים האגרת הופכת לנומינלית
,,

זה מצב לא מוצדק. יש בו עושק
.
)



(

יש לזכור שאיננו מדברים על 150 שקל, אלא בתור משרד

האוצר אנחנו מדברים על סך כל ההיקף. לפי החישובים
של בנק ישראל כל הארכה של שנה תעלה 18 מליון שקל
.
ע. עלי; תעלה
,

בזמנו, כאשר יצאו המלוות והוחלט על שש שנים, זה
עבר בוועדת הכספים
.

זה מקומם אותי, הטיעון שזה יעלה כסף. כאשר מדובר על
עושק של אנשים, אני לא מבין את ההגיון בטיעון זה
.

אני פונה אל נציג האוצר ונציג בנק ישראל: שמעתם
את הלוך הרוחות בוועדה, יש התנגדות לשחיקה ולשמיטה
של כספו של האזרח התמים, לכן אנו מבקשים: תעשו הרהור שני ותגבשו הצעה

ללא הגבלת זמן והצמדה מלאה, אולי כעבור 6 שנים תפחיתו אחוז ההצמדה, על כל
פנים תבואו לוועדה עם משהו סביר שיתקבל על הדעת
,
שינויים בתקציב לשנת 1991

אנו עוברים לסעיף הבא בסדרֹ-היום:

שינויים בתקציב לשנת 1991. והפניה הראשונה היא פניה
מס' 142 של סגן הממונה על התקציבים, מר אריאב
.
נשמע דברי הסבר לבקשה מפי מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר
,
מר צבי קורן
.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה הנכבדים, שלפני שנה
קיימה הוועדה דיון על חוק היטלי סהר, זה ההוק שהחלטנו
להפעיל לפני שמתחילים בנושא החשיפה, כי לפני שמתחילים בנושא החשיפה, שהוא
חשוב כשלעצמו, צריך להשתמש בכל הכלים כדי שכאשר יש יבוא הנוגד את הכללים
,
ניתן יהיה לעצור אותו. איך אפשר לעשות זאת? באמצעות חוק היטלי סחר, אפשר
להכריז על דמפינג, על יבוא בהיצף
,
באותו דיון על חוק היטלי סחר אמרו חברי וועדת הכספים
רבותי, אתם מציעים חוק, אבל אין לכם כסף לבצע אותו, ואנחנו רוצים להכניס
בחוק סעיף שיאפשר הקמת המנגנון המתאים לביצוע החוק
,
יש ועדה לקביעת ההיטלים שבראשה עומד עורך דין. וצריך
להכין חומר וצריך עורכי דין כדי להגיש תביעות נגד אותם יבואנים שבמצח נחושה
פועלים לעקוף את החוקים, זאת אומרת לייבא ממדינה מהמדינות השלישיות כאילו
הייבוא הוא מאיטליה או מארץ אחרת. ואני מודה שזה לא קל, מחליפים דוקומנטים
ומייבאים מהפיליפינים דרך איטליה ועושים כל מיני קומבינציות
.
החוקים טובים, אבל הביצוע דורש גם כסף וגם כוח אדם
.

אפשר להפעיל את תכנית החשיפה ולחשוף את המשק הישראלי שיתייעל
ולא להביא לפשיטות רגל על מפעלים, שניתןלייעל-אותם. לשם כך צריך גם כסף
וגם כוח אדם
.

לכן ועדת השרים החליטה שתוקצה תוספת כוח אדם של 10 איש
. ?????????????????
)



(
נכון שיש לנו ויכוח עם האוצר. אנחנו רצינו שכוח האדם הזמני חזה ינתן
ל-.5-7 שנים, התפשרנו על שלוש שנים, ואחר כך המשרד יספוג אח ההוצאה הזאח
מתקציבו. לכן ביקשנו את ההעברה התקציבית
.

רשות הדיבור לנציב שירוח המדינה בפועל, מר פרלשטיין
.

במסגרת תהליך מתמשך של צמצום שירות המדינה, צמצמנו
במשרד החעשיה והמסחר בשלוש שנים אח מספר המשרות
מ-1,000 משרות ל-540 משרות
.

מה הקריטריונים
?

פיטורי עובדים בהתאם לעדיפויות שהמשרד קובע
.

מה על הפריון, האם הוא עלה או ירד
?

איננו יכולים להגיד מה על הפריון, אבל הוא בודאי לא
ירד. המשרד ממשיך למלא את תפקידיו. חלק מהתפקידים
המשרד אינו ממלא יותר
.
נכון להיום המטרד חייב עוד 40 משרות. ישבנו אתו לפני
חודש ועשינו תכנית פריסה לשנה, והמשרד נתן רשימה של העובדים שעומדים לפרוש
.
לכן נציבות שירות המדינה תומכת בסיכום שהמשרד הגיע

אליו עם משרד האוצר'. במקביל לצמצום 40 משרות לתת להם 10 עובדים לשלוש שנים
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים אורון
.
ח. אורון; אני מתנגד לשתי הבקשות. אני תומך בבקשה של משרד התעשיה
והמסחר
.

על בקשה זו אנו דנים
.

אני מציע לא לאשר את הבקשה של האוצר. לפני למעלה
מחצי שנה, בדיון על בקשת משרד התעשיה והמסחר לחת מעמד
של איזור פיתוח ב' למספר ישובים, קבלה הוועדה החלטה לפנות למשרד לאשר

איזור פיתוח ב' לישוב סער שמצפון לנהריה. נציב האוצר אמר שהתביעה צודקת
,
שר התעשיה והמסחר אמר שהיא צודקת, ושום דבר לא קורה
.
אני משתדל לעצור דברים באמת כואבים עד שענין זה יבוצע
.
אני בעד הבקשה של האוצר המונחת לפנינו, ואני חישב שצריך לבצע את מדיניות
החשיפה. אני אינני מובן לקבל את הטענה, ששר האוצר איננו בארץ. יש ממלא מקום
לשר האוצר. החתמתם אותו על כל מיני דברים, תחתימו אותו גם על הדבר הזה
.
צ. קורן; אתה מדבר על קיבוץ סער, ומחר יביאו גרבים בדמפינג
,
ואני לא אוכל לעצור אותו
.
ח. אורון; הוועדה קבלה את ההחלטה על ישוב סער לפני למעלה מחצי
שנה. הוועדה החליטה פה אחד. יושב ראש הוועדה שלח
מכתב. איך מסתדרים הענינים במדינה? תנו תשובה מה לעשות
.

אתה רוצה עכשו לעכב העברה תקציבית, כי אתה רוצה לסחוט
-
ח. אורון; לא, אינני רוצה לסחוט, הוועדה החליטה על כך פה אחד
.

תשמענה אזניך מה שפיך אומר, דבר שאני אינני עושה ואתה
אומר לי שאני עושה, עכשו אתה עושה בפה מלא
.

בגלוי, אינני מחזיק נייר במגירה
.
)



(
צ. קורן; מפעלים עלולים להסגר
.

אני תומך בבקשה של חבר-הכנסת חיים אורון לתת מעמד של
איזור פיתוח ב' לקבוץ סער, אבל כרגע הנושא המרכזי
הוא החשיפה. אנו המדינה היחידה בעולם שנשארה מדינה סוציאליסטית-בולשביסטית
,
ועכשו מדברים על חשיפה ועל כוחות השוק. זו אולי הסיבה שבגינה מתעכבות
ההשקעות בארץ. יש היום מגמות יותר ליברליות. אבל יחד עם זאת הליברליזציה
עלולה להביא להצפת השוק בייבוא. מה מבקש משרד התעשיה והמסחר? בצד שינוי
.
האוריינטציה מבקשים שלא להפקיר את המשק לייבוא. ואם לא תינתן להם תוספת
זו של עובדים לא יוכלו לעמוד במשימה זו. מה אתה רוצה, להטביע את המשק
ביבוא
?
ידידי חבר-הכנסת אורון, אתה יכול לעכב בקשות, אבל
לא במקרה זה, אני מציע לאשר את הבקשה. אפשר ללחוץ על האוצר בדרכים אחרות
,

חבר-הכנסת יגאל הורביץ
.

גם אני תומך בתביעה של חבר-הכנסת חיים אורון. היא
נתקבלה כאן פה אחד, ואני הייתי בטוח שגם משרד האוצר
וגם משרד התעשיה והמסחר האזינו לבקשת הוועדה
.
לגופו של ענין, אני מקבל את ההצעה, אבל מייד אשאל
שאלה: אנו מוותרים על פונקציות בענין הפיקוח על הייבוא. פעם לא היינו מייבאים
דבר בלי אישור. תודה לאל, הענין נגמר, עם הסכנות הכרוכות בכך. אבל מתפנה
מחלקה שלמה במשרד התעשיה והמסחר שכל הזמן עסקה במתן אישורים ורשיונות יבוא
.
קודם הכל היה נעול. עכשו פותחים ומחשררים. יש מספר לא קטן של עובדים שמכירים
את ה נושא. אתה אינך צריך להביא פרופסור מאוניברסיטת תל-אביב לענין זה. אנשים
אלה חיים את הנושא
.
אני מכבד את שר התעשיה והמסחר, אבל אינני מבין מדוע

יש צורך בתוספת 10 עובדים. אולי בגלל העובדה שאנו רואים כל כך הרבה מובטלים

נהיה לארג', נקבל עוד מורים, עוד רופאים, עוד

עובדים. אין סכנה יותר גדולה מאשר הגידול בשירות הציבורי. אילו היה הדבר

בידי, הייתי נותן משכורת לעובדים ה מיותרים, שישבו בבית, ללא טלפון, ללא
השתלמויות וללא הוצאות אחרות. שישבו בבית ויקבלו משכורת. אני יודע שקל
לנאום על זה אבל קשה לבצע את זה
.
היות ואני מכיר את השר ואת מנכ"ל המשרד ואני יודע שהם

מדוע תוספת עובדים זו
?

נשמע תשובת מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מר קורן
.

שאלה לגיטימית, חבר-הכנסת יגאל הורביץ
.
עובדי מחלקת הרישוי הם אותם חבר'ה שעשרים שנה יודעים
לתת פתקה. זו הרמה שלהם. במסגרת מדיניות החשיפה יש רישוי אוטומטי, שם
העובדים מועסקים. אבל גם אם נניח שחמישה מתוכם יכולים להשתחרר, לא אלה
העובדים ברמה שאנו צריכים. בשנתיים הראשונות לא היינו מסוגלים להגיש כתב
אישום נגד עבריינים. אין לנו כוח אדם מתאים. כאשר מדברים על חוק ההיצף
ומגישים תביעה לפי החוק, ומצד שני עומדים היבואנים שמביאים את עורכי הדין
כספי וגולדנברג, אתה נכשלת, אין לך סיכוי. אתה צריך עורכי דין שיהיו מסוגלים
)



(
להבין מה קורה וכלכלנים שידעו לעשות חישוב. ובאמת מדובר על העסקת עובדים
אלה זמנית, שלוש שבים
.

אני מציע שנאשר את הבקשה פה-אחד
.

אתה, מר צבי קורן, לקחת התחייבות
.

אני אביא זאת לפני השר
.

אנו מאשרים פניה זו פה אחד. ואנא, מר צבי קורן, לזרז
את וההליכים לאישור מעמד של איזור פיתוח ב' לקיבוץ סער
.
שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 142 של סגן הממונה
על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 158 של סגן הממונה על התקציבים
,
מר אריאב, שינויים בתקציב משרד התיירות
.
רשות הדיבור לנציגת האוצר הגב' יזרעאל
.

הבקשה מורכבת משני סעיפים: סעיף אחד - 40,000 שקל
,
תיקצוב החלטת הוועדה הציבורית בנושא חלוקת עזבונות
.
40,000
שקל מיועדים לארבעה בתי-כנסת ספרדיים ברובע היהודי
.
הסעיף השני - 500,000 שקל
-

למה רק 40,000 שקל לספרדים
?

הספרדים קבלו לפחות 40,000 שקל. האשכנזים לא קבלו גם
את זה
.

הסעיף השני - 500,000 שקל, זה שינוי פנימי בתקציב
משרד התיירות, שבא לתגבר את פעולות יחסי הציבור ואירוח
אנשי תקשורת בינלאומית. משרד התיירות הגיש תכנית של אירוח 270 אנשי תקשורת
,

כולל עתונאים ואנשי רדיו
.

גם רבנים
?

גם מנהיגי יהדות. המשרד הגיש בקשה לאירוח 270 אנשי
תקשורת ואנחנו אישרנו אירוח של 230-235 אנשי תקשורת
,
וזה מסתכם ב-500,000 שקל
.

בסבלה, בדף. המחשב, מדובר על 500,000 שקל. ה--40,000
שקל אינם נזכרים, ואילו במכתב מופיעים שני הסכומים
.
המכתב צריך להיות הולם את המידע המופיע בדף המחשב
.

יכול להיות שנתנו לכם מסמך לא נכון
.

נתנו את המסמך הנכון
.

כתוב: "סך של 40,000 ש"ח תקצוב התמיכה מעזבונות המדינה
על פי החלטת הוועדה הציבורית
".
)



(

יש גליון שאתם לא נותנים לנו. בגליון שלי לא
כלולים 40,000 ש"ח
.

זה תקצוב של השתתפות מכספי עזבונות
.

40,000 ש"ח אלה שייכים לתקנות ולא לתכניות
,

אנו מאשרים פניה זו פה אחד
.
שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 158 של סגן
הממונה על התקציבים אושרת

אנו עוברים להודעה מס' 79006 של סגן הממונה על התקציבים
-
שינויים בתקציב משרד התחבורה
.

באיזה כבישים מדובר? אנו מבקשים לקבל פירוט הכבישים
,

אם אתם רוצים פירוט, אנשי משרד התחבורה בדרך לוועדה
.
יש אפשרות לאשר את הבקשה עכשו, או להמתין עד שיבואו
אנשי משרד התחבורה
.

באיזה כבישים מדובר
?

בכבישים עירוניים
,

רשות הדיבור למפקח על התחבורה, מר הירש
.

משרד התחבורה מבצע במשותף עם רשויות מקומיות פרוייקטים
של כבישים ואנו מתוקצבים לפי תכנית עבודה ומבצעים לפי
קצב הזרים המזומנים של החשב הכללי. בשנת התקציב 1990-1991 היו כמה עיכובים
בביצוע פרוייקטים, ומשרד התחבורה משלם רק לאחר שהפרוייקט מבוצע בפועל. ביצוע
הפרוייקטים, שלא כמע"צ, הוא על הרשות המקומית. מי שמבצע זו הרשות המקומית
.
וקורה לפעמים שאנו נשארים עם התחייבות בשטח שהחלה להתבצע אבל ביצועה לא
נסתיים. לכ? נשארים עודפים. מתוך תקציב של 150 מליו? שקל שקבלנו לביצוע בשנת
התקציב 1990/91 נשארו עודפים, ואנו מבקשים לתקצב עתה מעודפים אלה פרוייקטים
שהמשרד התחייב עליהם והם לא בוצעו
.

מהו הסכום
?

12,567,000 שקלים מתוך תקציב של 140 מליון שקל. זה פחות
מ-% 10
.

אני רואה פה סכום של 47 מליו? שקל לנתיבי-איילו?. יש
כל מיני שמועות ששמעתי מראשי ערים, שחלק גדול מהחלוקה
שלכם היא חלוקה פוליטית, מכיוו? שדבר כזה הרי "לא יעלה על הדעת" והכל מסודר
,
הייתי מבקש לקבל את ההקצבות שהעברתם לעיריות. תעביר את הנתונים הללו ליושב
ראש הוועדה והוא יעביר אותם אלי
,

כ
?.

אנו מאשרים את ההודעה
.
שינויים בתקציב לשנת 1991, הודעה מס' 79006 של
סג? הממונה על התקציבים אושרה
)



(
תיקוני טעויות
בחוק התקציב לשנת הכספים 1990 התש"ן-1990
(
לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח
-948
ו
וסעיף 49א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985
)
תיקוני טעויות
בחוק התקציב לשנת הכספים 1991, התשנ"א-1991
(
לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948
וסעיף 49א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1983
)

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

תיקוני טעויות בחוק התקציב לשנת הכספים 1990, התש"ן
-
1990
ובחוק התקציב לשנת הכספים 1991, התשנ"א-1991
.
אני רואה בנוסח המונח לפנינו עמותות יחידות במינן
.
אלה "ייהודיים" כשרים, מכיוון שהם בהכשר הבד"ץ של המערך ובהכשר הבד"ץ של
הליכוד. יש לנו הכשר של שני גופים, שהם גופים כאלה שצריך לסמוך עליהם
.

על חוק ההסדרים במשק המדינה במליאה הצביע בעד או נגד
?

לגבי הייחודיים יש חלוקה שנעשית לפי העמותות
.

כמו אצלכם
.

ואצלנו השנה הזאת לא נתתי לכל חבר הכנסת יותר מאשר
עמותה אחת
.
יש ילהודיים שאפשר בהחלט להבין את אלה המתנגדים להם
,
ואני מוסיף, שגם אני בתוכם. יש חלק אחר, שלפי החוק משום מה אי אפשר לקרוא
להם ייחודיים, אבל בעיני הם ייחודיים, כמו החינוך העצמאי
.

אני בעד, על פי אמות מידה, היועץ המשפטי הגדיר מה הן
אמות המידה
,

טוב שיהיו אמות מידה, זה לטובת הגופים האלה
,

על פי אמות , מידה, לכן ביקשתי להכניס השנה לתקציב

את הייחודיים, שעל פי כל אמות המידה הם צריכים להכלל
בתקציב ואז אולי אצביע בעד
,

מה יהיה במליאה
?

היו מגעים עם התחייבות לבדוק את הענין
.

אני מבקש להכניס הסתייגות לחוק יסודות התקציב
.

לא בחוק תיקוני טעויות
.

אני רוצה לדבר על כך
.

אתה יכול להתנגד ואז תוכל לדבר. אבל האם אתה רוצה
שהטעויות תישארנה? אתה רוצה שהטעויות תישארנה, תגיד
שאתה מתנגד לתיקון הטעויות
.
אדוני היושב ראש, יש ארבעה מסמכים של תיקוני טעויות
,
שאני אעשה אותם לשניים
,

אנו מאשרים תיקוני טעויות בחוק התקציב לשנת הכספים
1990,
התש"ן-1990 ובחוק התקציב לשנת הכספים 1991
,
התשנ"א-1991
.
)



(
ה צ ב ע ה
תיקוני טעויות בחוק התקציב לשנת הכספים 1990, התש"ן-1990
לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 וסעיף
49
א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 - א ו ש ר ו
ה צ ב ע ה
תיקוני טעויות בחוק התקציב לשנת הכספים 1991, התשנ"א-1991
(
לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948
וסעיף 49א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 אושרו
תקנות כלי היריה (אגרות רשיון)(תיקון
)
(
מכתב שר הפנים מיום כ"ט בתשרי התשנ"א(7,10.91
)

אנו עוברים לסעיף האחרון בסדר-היום של ישיבה זו:

תקנות כלי היריה (אגרות רשיון)(תיקון
)
רשות הדיבור

ליועץ

המשפטי לוועדה, מר דמביץ
.

הענין הוא טכני, זו פניה של שר הפנים בענין תקנות
כלי היריה (אגרות רשיון)(תיקון), שיש בהן אגרה לרשיון
למיכל גז מדמיע, החוק כבר תוקן ושוב אין צורך ברשיון, על כן אין מקום
לאגרה, כדי שאפשר יהיה לתקן את התקנות, יש צורך באישור פורמלי של הוועדה
,
שלפיו אפשר יהיה להשמיט את הפריט הזה מהתקנות
"

אנו מאשרים תקנות אלו
,
תקנות כלי היריה ( אגרות רשיון)(תיקון) אושרו

הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30

)