ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/10/1991

הצעות לסדר היום; צו מס קניה (פטור) (תיקון); צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 33), התשנ"א-1991; תקנות אזור מחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון); תקנות היטל על נסיעה לחו"ל (ביטול פטור חלקי - רומניה); תקנות מע"מ (מכירת רהיטים משומשים) (תיקון); תקנות מע"מ (תיקון)

פרוטוקול

 
(
נכחו; חברי הוועדה
פי גרופר - מ"מ יו"ר
ר' אדרי
י י הורביץ
שי הלפרט
מי חריש
א' כ"ץ-עוז
חי קופמן
אי שוחט
די תיכון
מוזמנים
. אי זייף - מנהל המכס ומע"מ
די שמעוני, יי בן-יהונתן - משרד האוצר
מי אביאור - משרד התעשיה והמסחר
יועץ משפטי
אי דמביץ
מזכיר הוועדה
אי קרשנר
יועצת כלכלית
סי אלחנני
קצרנית
אי לוין
סדר-היום
הצעות לסדר היום
צו מס קניה (פטור)(תיקון
)
תקנות מע"מ (מכירת רהיטים משומשים)(תיקון
)
תקנות מע"מ (תיקון
)
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 33), התשנ"א
-
1991
תקנות היטל על נסיעה לחו"ל (ביטול פטור חלקי - רומניה
)
תקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים)(תיקון
)
) (
פרוטוקול מס' 470
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום רביעי. אי בחשוון התשנ"ב - 9.10.91. בשעה 9:00
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב רביעי
)



(
היו"ר פי גרופר
;
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה
.
צו מס קניה (פטור)(תיקון
)
י' בן-יהונתן
;
על-פי חוק אזורי נמל חופשיים סחורה שמיובאת לאותם מפעלים שקיבלו אישור של
מיזם מורשה פטורה ממכס. הפטור הזה ממכס יוצר אפליה ברכישה של אותם מוצרים
מיבוא לעומת יצור מקומי כי אותו פטור לא ניתן ליצור מקומי. אנחנו מבקשים
לצורך אחידות מבחינת המס שהפטור יינתן גם לרכישות מיצור מקומי
.
ר' תיכון
לא הבנתי אז ואני ממשיך לא להבין
.
מי אביאור
על טובין שעליהם יש מס קניה יכול אותו מפעל שנמצא באזור סחר חופשי באילת
לרכוש אותם ללא מס קניה כאשר הם מיובאים. כאשר הם מיוצרים בארץ, הוא לא מקבל
היום פטור ממס קניה. במלים אחרות, בכל מקרה, אפילו המוצר מתוצרת הארץ הוא טוב
ומתחרה במחיר, העובדה שעליו מוטל מס קניה שאיננו מוטל על היבוא, איננו מאפשר
למפעל לרכוש אותו
.
אני רוצה להדגיש, בעבר הנושא הזה היה זהה כלפי בתי המלון. גם בתי המלון
קיבלו פטור ממס קניה רק על טובין מיובאים ולא על תוצרת הארץ. זה גרם למשל
לאבסורד, אני מכיר מקרים שבית מלון רצה לרכוש מזגני אויר. תדיראן או אמקור לא
היו מסוגלים למכור לו כיוון שהיה על זה מס קניה. הם עשו יצוא לקפריסין
,
ומקפריסין אותו בית מלון ייבא והיה פטור ממס קניה. במלים אחרות, היצרן המקומי
היה צריך לשאת בהוצאות של הובלה פעמיים ואז היה הכול כשר. הדבר הזה כלפי בתי

מלון תוקן. היום הם יכולים לקבל את הפטור גם ביבוא וגם ביצור מקומי. אני מדבר
על מס קניה בלבד. פה כנראה יש אותה הבעיה
.
ד' תיכון
;
למה זה יינתן רק למיזם מורשה? למה לא תהיה הוראה כללית לגבי כל המפעלים
באזור הסחר החופשי? מדוע מתייחסים רק למפעל אחד
?
מי אביאור
;
אינני יודע מה היתה הכוונה
.
די תיכון
;
אנחנו פועלים לפי סטנדרטים כלליים. אני לא רואה למה אני צריך להחליט לגבי
מפעל. אם הבעיה היא בעיה כללית, אלגנטית אני מציע לך כדי שלא אתחיל לשאול מה
זה "חוטי הנגב", מי היזמים, את מי הם מייצגים, איזה עורך דין מייצג אותם
-
הצורה בה מנוסח הצו היא לא לרוחי. פשוט מגרה לשאול הרבה שאלות ולמשוך חוט
שבסופו ייצא שד
.
)



(
אי דמביץ
אבל הצו הוא כללי
.
א' זייף
הצו הוא כללי. בדברי ההסבר היו צריכים למחוק את הנושא של "חוטי הנגב
"
ולהשאיר רק מיזם מורשה
.
ד' תיכון
;
תסביר לי מה זה מיזם מורשה. למה רק למיזם מורשה ולא למיזם שהוא לא מורשה
כמו לי שיש לי מפעל באילת
.

א' זייף
;
אתה לא נהנה מאזור סחר חופשי
.
די תיכון
;
אני כן נהנה. מדובר באזור סחר חופשי באילת
.
אי דמביץ
;
מדובר באזור נמל חופשי
.
אי זייף
;
יש הבדל בין אזור סחר חופשי לאזור נמל חופשי
.
די תיכון
;

בכל זאת, למה זה לא יינתן לכל מפעל בארץ? למה רק למיזם מורשה? מיזם

מורשה זה מפעל מאושר
?
א' זייף
;
מפעל מאושר שנמצא באזור נמל חופשי
.
די תיכון
;
מה זה מיזם מורשה
?
י י בן-יהונתן
;
זה מפעל שעומד בקריטריונים. ככל שידוע לי, הוא צריך למלא כללים של יצוא
לחוץ לארץ
.
די תיכון
;
לפי דעתי מיזם מורשה זה מפעל מאושר
.
י י בן-יהונתן
;
נכון, זה מפעל מאושר
.
)



(
אי דמביץ
;
אני קורא מהחוק: "באזור נמל חופשי יוקמו ויפעלו מיזמים מורשים בלבד ולא
יפעל מיזם מורשה אלא באזור הנמל החופשי בלבד. מיזם מורשה לענין זה הוא מפעל
שהמועצה אישרה אותו לפעולה באזור נמל חופשי
".
די תיכון
איזו מועצה
?
אי זי יף
מועצה לנמלים חופשיים. אני חבר במועצה הזאת
.
די תיכון
ממתי החוק הזה
?
אי דמביץ
מ-1969
.
אי זייף
היתה בזמנו מגמה לעשות בארץ את הנושא של נמלים חופשיים. באזור נמל אילת
היקצו שטח לנמל חופשי ובחיפה היקצו שטח, אבל זה לא הצליח באופן מיוחד. השטחים
האלה עומדים די הרבה זמן. בזמנו היה מפעל לשמנים באילת
.
הרעיון מאחורי הנושא של נמלים חופשיים היה בעיקר באילת, שיבואו יזמים
,
יקימו באזור נמל חופשי, יהיו פטורים מכל הפרוצדורות והמכסים, יביאו מאפריקה
דברים, יעבדו אותם וייצאו מיד. זאת אומרת, לא יעברו את התהליך בארץ. זה היה

מיזם מורשה לצורך נמל חופשי
.
המפעל "חוטי הנגב" קיבל את המעמד של מיזם מורשה על פי כל הכללים
.
היו"ר פ' גרופר
אבל התקנה היא כללית
?
אי זייף
כן. התקנה מתקנת איזשהו אבסורד שאומר, שאותו מפעל שהוא מיזם מורשה פטור
רק מיבוא, ואם הוא קונה חוטים תוצרת הארץ הוא משלם מסי קניה
.
די תיכון
הבנתי את האבסורד, אבל אני רוצה לשאול כמה שאלות. היות והנושא הזה לא
הצליח בלשון המעטה, איפה מוצב המפעל הזה בדיוק
?
אי כ"ץ-עוז
באזור התעשיה החדש של אילת
.
)



(
אי זייף
;
באילת ישנו אזור שנקרא אזור נמל חופשי מגודר על פי כל הכללים. בכניסה
לאילת אם אתה עובר את המחסום, נוסע עוד 50 מטר, מצד ימין ישנו שטח שהוכרז
כאזור נמל חופשי עם כל הקריטריונים על פי החוק. ישנו חוק והוכרז, יש לו גדר
ויש איש שעומד בשער
.
די תיכון
;
מה עושה המפעל ייחוטי הנגב
"?
מי אביאור
;
הוא מותח חוטי מתכת
.
די תיכון
;
האם הוא מייצא את התפוקה שלו
?
מי אביאור
;
% 100.
די תיכון
;
הוא חייב ליצא
?
מי אביאור
;
בפועל 100% מיצא. זה שותפות בין גורם ישראלי לגורם גרמני שיש לו את מערך
השיווק בארצות-הברית. אנחנו אפילו יודעים את היעד - 100% יצוא לארצות-הברית
.
א' כ"ץ-עוז
;
אני מבקש לחבר לנושא הזה של המכס בנמל חופשי את הביטול של האגרות של רשות
הנמלים. כי הסתבר שאת המכס באמת הורידו, אבל הביורוקרטיה גדלה. נקווה שזה
יעבור. באופן מעשי רשות הנמלים מטילה עליהם אגרות. כל מה שהמכס מוריד, רשות
הנמלים מטילה
.
הי וייר פי גרופר
;
נאמר לי שזה לא בסמכותנו, זה ענין של אגרות, רק ועדת הכלכלה מטפלת בזה
.
אני מציע שנעלה את זה בוועדת הכלכלה
.
אי כ"ץ-עוז
;
אני מציע שזה יהיה סיכום של ועדה הכספים, שהיא מעבירה את זה לטיפול ועדת
הכלכלה
.
הי וייר פ' גרופר
;
נאשר את הצו ואת ענין אגרות רשות הנמלים נעביר לטיפול ועדת הכלכלה
.
הוחלט; לאשר את הצו
)



(
הצעות לסדר היום
אי שוחט
;
אני מציע שנקבל החלטה ונודיע לאוצר שהחל מהשבוע הבא אנחנו לא מאשרים שום
דבר עד שענין הספריה לעיוורים לא יוסדר. מדובר במיליון שקל. אי אפשר לסגור את
הספרית. אגב, זה רק רבע מההוצאה
.
היו"ר פ' גרופר
אני מסכים, אבל אני היום ממלא-מקום היושב-ראש
.
אי שוחט
;
תמליץ ליושב-ראש ליום שני
.
די תיכון
;
אני מציע לא לאיים אלא להזמין את האיש האחראי ליום שני הבא ואז נחליט
.
אי שוחט
;
הם הוזמנו לוועדת העבודה. אני חושב שרק בדרך שהצעתי אפשר לפתור את הבעיה
.
היו"ר פי גרופר
;
החלטה; ביום שני יזמנו את האיש מהאוצר הנוגע לענין. נדון בזה ביום שני
.
תקנות מע"מ (מכירת רהיטים משומשים)(תיקון
)
ד י שמעוני
;
חוק מס ערך מוסף מטיל מס על המכירה ומאפשר לנכות מס תשומות אם יש לך
חשבוניות מס. בעקרון יש כל פעם מס רק על הערך המוסף, אבל טכנית יש מס על
המכירות בניכוי מס תשומות. כאשר אדם פרטי מוכר לאדם פרטי אחר רהיטים משומשים
,
מס ערך מוסף לא מתערב ואין מסים ואין שום דבר. אבל מה קורה כאשר אדם פרטי מוכר
את הרהיטים המשומשים שלו לחנות שעיסוקה במכירת רהיטים משומשים או לא משומשים
אבל גם משומשים, ואותה חנות מוכרת את זה במחיר שהיא קנתה פלוס ערך מוסף מסוים
?
יוצא שאם לא היינו מפרסמים את התקנה שבה אנחנו דנים עכשיו,בעל החנות היה צריחך
לשלם לשלם מעיימ על המחיר הכולל ואין לו חשבונית, כי מי שמכר לו את זה הוא לא
עוסק, ואז היינו גובים כפל מס. מדוע? כי אם אני בעל חנות רהיטים קניתי רהיט
ב-800 שקל מאדם פרטי ומוכר אותו ב-1,000 שקל, על ה-800 שקל בערך הריאלי אי-פעם
שולם מעיימ ולא נוכה מס, כי בדרך כלל זה צרכנים שקנו ולא עוסקים שקנו, והחוק
היבש מחייב אותי לשלם מע"מ על 1,000 שקל, מחיר המכירה
.
באה התקנה הזאת ואומרת, לא, כאשר אתה מוכר רהיטים משומשים, אתה משלם רק
על ה-200 שקל, 1,000 מינוס 800 שקל. זאת התקנה. אלא מה? התקנה הזאת כדי
שלאפשר לבעל העסק לדעת בדיוק מה הפרש המחיר, יכול להיות שהרהיט היה אצלו שנה
או חודש, והוא לא יודע בדיוק מה ההפרש, יש תקנות שאומרות שכאשר אתה רהיטים
משומשים אתה צריך לרשום אותם אצלך בספר ולהגיד, את הכסא הזה קניתי ב-200 שקל
,
את הכסא הזה קניתי ב-400 שקל, וכשאתה מוכר אתה יודע מה ההפרש. התקנות אומרות
את הדברים האלה
.
)



(
אבל לא רצינו בתקנות להקשות גם אם קנית עציץ בשקל אחד, גם אותו לרשום
בדיוק, שם אנחנו דורשים לעשות את זה באופן כללי יותר. והתקנה אמרה בשעתה
שהסכום עד 100 שקל פטור מרישומים
.
בתקנה הזאת אנחנו לא משנים שום דבר מהפרוצדורה הקיימת, אנחנו רק משנים את
ה-100 שקל הישנים ל-200 שקל חדשים. אנחנו עכשיו קובעים בתקנה מנגנון של הצמדה
אוטומטית כדי שלא תקרה לנו עוד פעם תקלה ונשכח לעדכן. אנחנו משאירים את העקרון
הקיים של תשלום רק על ההפרש. משאירים סכום מסוים על הדברים השוליים, לא מסבכים
את החיים ומעדכנים את הסכום הזה לסכום ריאלי של 200 שקל חדשים
.
די תיכון
;

אני מצטער על שהדברים שלי לא מועברים אליכם כהלכה. לא כפרתי בזכותכם
לעדכן את הסכומים. אמרתי שמאז שחוקקה התקנה הזאת קרוב לוודאי ששוק המוצרים
המשומשים הלך והתפתח והופך היום לגורם חשוב במסחר. כמעט אין דבר שאין לו היום
חנות יד שניה. ביקשנו מכם שתתייחסו לנושא בכללותו ולא רק למה שקורה בענף
הרהיטים. היום אנשים פותחים ירידים למכירת מוצרים יד שניה גם בחצר האחורית של
הבנין שלהם, והדבר מקובל ביותר. צריך להתייחס לכל נושא מכירת יד שניה, שהרי לא
יכולים לטפל רק בענף אחד רק משום שהוא גדול נפחית ולא תמיד גבוה בכסף. לכן
ביקשתי שתתייחסו לכל החנויות המוכרות יד שניה ותגידו לנו מה העמדה שלכם
.
את התקנה הזאת אי אפשר לבצע. כי מה שאתה אומר זה שנניח אני בעל חנות
לרהיטים יד שניה, קניתי כסא לפני שנתיים ורשמתי את מחיר הקניה בספרים שלי
.
כעבור שלוש שנים אני מוכר את הכסא ואז אתה אומר לי שאני אצטרך לשלם על הערך
המוסף שבעצם אין רישום. בפועל, גם כשהסכומים היו נמוכים לפחות בשנים הראשונות
,
ההוראה הזאת לא בוצעה. מצד אחד אין לכם עוסק מורשה שמוכר את הרהיטים, אבל יש
לכם עוסק מורשה שקונה את הרהיטים - מדוע שלא תחליטו פלאט להטיל על זה או
לחלופין לפטור את זה ממע"מ? בשיטה שאתם מציעים בלאו הכי לא יקרה כלום
.
א' כ"ץ-עוז
;
אני רוצה להבהיר לעצמו באותו הקשר מערכת שלמה של עניינים שאולי קשורה
לזה. הולכים למכור את הטלוויזיות שעיקלה רשות השידור. אין להם מחיר. מוכרים
אותם במכרז, למרבה במחיר
.
אי זייף
למה רשות השידור? מכשירי טלוויזיה שעיקל המכס
.
אי כ"ץ-עוז
ברגע שאין מחיר כי זה מכירה פומבית, ההגיון נותן שיש איזשהם מחירי היד
הראשונה, כאילו המחירים של הבסיס, ההפרש שנוצר על ידי המכירה על ידי המוכר, על
הפרש המכירה משלמים את המעיימ כי המוכר הוא עוסק מורשה, אבל איך זה ניתן
לרישום? הרישום יכול להיות מעתה ועד עולם. יכולים לרשום את מחיר הטלוויזיה
באפס, יכולים לרשום אותו ב-999. מי אחראי לרישום הזה
?
אי שוחט
אם היום סוחר קונה ממישהו שמוכר לו רהיטים באלף שקל, הוא לא מוציא לו
חשבונית, ואחר-כך הוא מוכר את זה למישהו ב-1,200 שקל פלוס מעיימ, וההוא שהוא
קנה לא ביקש חשבונית, הרי שהסוחר למעשה על ה-200 שקל משלם
.
)



(
ד י שמעוני
;
קנה באלף ומכר ב-1,200, משלם רק על ה-200 . זה היום כך, וכך זה ישאר
.
אי שוחט
הקונה שקונה מהסוחר משלם 1,200 פלוס מע"מ
?
ד י שמעוני
;
הסוהר קנה באלף ולא משלם מע"מ. מוכר ב-1,200 ועל ה-200 הוא משלם מע"מ
.
אי שוחט
;
כמה מע"מ הוא לוקח מהקונה
?
ד י שמעוני
;
שום דבר, כי הקונה הוא לא עוסק. אם הוא מכר לקונה החדש ב-1,200, הוא גובה
ממנו מס על ה-200 שקל
.
אי דמביץ
;
זה המקרה היחיד שהאדם שקונה מהסוחר יודע כמה הסוחר שילם
.
ד י שמעוני
;
בדרך כלל הוא לא יודע
.
אי שוחט
;
מכרתי באלפיים שקל לסוחר של הרהיטים המשומשים. אין מעיימ, אין שום דבר. בא

קונה חדש ואומר שהוא רוצה לקנות. אומר לו הסוחר, בבקשה, זה עולה 3,000 שקל
כולל מעיימ. הקונה שילם את ה-3,000, קיבל קבלה על 3,000 שקל ובתוך זה % 18 מעיימ
.
בעל החנות צריך להעביר כעת את ה-% 18
?
די שמעוני
;
רק על האלף
.
אי זייף
;
הוא צריך לתת לנו 180 שקל
.
ד י שמעוני
;
הוא צריך להעביר לנו את ה-18% על ההפרש נטו, לא כולל מעיימ
.
די תיכון
;
נניח שאני קונה רהיטי משרד ישנים. אני נכנס לחנות יד שניה ומבקש ממנו
חשבונית. אני רוצה לקזז את התשומות. איך הוא ירשום לי את המעיימ
?
)



(
א' זייף
;
או שהוא יעשה לך 3 אלפים כולל מע"מ, הוא יתן לך חשבונית, הוא עוסק מורשה
.
או 2,700 פלוס מע"מ. הוא חייב לתת חשבונית, הוא עוסק
.
י י הורביץ
אנחנו עוסקים רק בעדכון הסכומים
.
היו"ר פי גרופר
;
אני בעד לאשר
.
אי זייף
אנחנו באים פה לעדכן נושא שקיימים בו עסקים. בנושא של רהיטים משומשים
קיימים עסקים שנרשמו כעוסק מורשה ועוסקים ברהיטים משומשים. אני לא חושב שיש
הגיון רב להגיד שלא מקבלים את הסוחרים האלה כעוסקים מורשים. אין עוסקים מורשים
שעוסקים רק ברהיטים משומשים. זה בדרך כלל
by product
לטכנאי טלוויזיה וכו
'.
הנושא של רהיטים משומשים הוא עסק. אנשים מתפרנסים ממנו ועושים עסקים לא רעים
בכלל
.
די תיכון
;
יש גם עסקי ביגוד יד שניה
.
אי זייף
;
נכון. אבל מחיר פריט ביגוד בהשוואה לרהיטים הוא הרבה פעמים נמוך, 10-20
שקל, לכן אין לזה משמעות. בריהוט יש משמעות לסכומים אלפיים, שלושת אלפים שקל
.
אי דמביץ
;

מה עם מכוניות משומשות
?
ד י שמעוני
;
חל אותו כלל. צריך לשלם על ההפרש
.
אי זייף
;
לכן אני מציע לחברי הוועדה לא לפרוץ את המעיימ עם הפטורים, ואני מציע
לאשר
.
הי וייר פי גרופר
;
אני מעמיד להצבעה
.
הצבעה
הוחלט; לאשר
תקנות מע"מ (תיקון
)
)



(
א' זייף
;
מדובר על חוק מס ערך מוסף לתמיכות ולסיוע שמקבל עוסק וזה נחשב לו כחלק
מעסקותיו. עד חיום, כדי לעודד מחקר ופיתוח, החוק הזה חל על המדענים הראשיים של
משרדי התעשיה והמסחר, האנרגיה, המדע. פה מוצע להחיל את התקנות הללו גם על
המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה
.
די תיכון
אפשר לקבל את הרשימה של כל הפטורים בנושא הזה של מענקים
?
ד י שמעוני
;
הכול בתקנות. אגיד לפי הזכרון
מוצרי מזון
- -
די תיכון
;
כספים ייחודיים פטורים
?
ד י שמעוני
;
לא פטורים. מלכ'יר שמקבל תמיכה לא חייב. רק עוסק מורשה חייב במעיימ
.
די תיכון
מלכיירים חייבים במעיימ
.
ד י שמעוני
מלכיירים חייבים במעיימ על הקניות שלהם ועל שכר העבודה. מלכיירים לא חייבים
במעיימ על מכירות שאין להם. הם לא מנכים תשומות לכן הם חייבים בקניות במע"מ
,
והם חייבים על שכר העבודה במעיימ. הם לא משלמים על המכירה, אם יש להם
.
עוסק מורשה שמקבל מענק מהממשלה חייב במעיימ. כל המענקים שנותנים המדענים
הראשיים - נניח שהמדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר נותן לתדיראן מענק של חצי
מיליון שקל לפתח משהו, את זה פטרנו. היות שיש למשרד לאיכות הסביבה מדען ראשי
,
אותו דבר כמו שיכול לעשות משרד התמייס יכול להיות המשרד לאיכות הסביבה. היות
ואת המדען הראשי של משרד החקלאות, את המדען הראשי של תמ"ס, את המענקים שלהם
פטרנו ממס, איכות הסביבה אותו הדבר
.
הי וייר פי גרופר
אני מעמיד להצבעה
.
הצבעה
אי זייף
;
הסעיף השני, סעיף 30 בחוק מעיימ, קשור בתיירות, הוא חשוב מאוד ולכן אנחנו
שמים על כך דגש
.
)



(
ד י שמעוני
;
כשחוקק מס ערך מוסף היה ויכוח גדול איזה שירותים לתיירים יהיו הייבים
ואיזה לא. החוק בסופו של דבר לאחר דיון ארוך מאוד בוועדת הכספים קבע את העקרון
הבא: בתי מלון פלוס מספר שירותים נוספים, כמו רכב להשכרה, טיסה לאילת, סיור
וטיול, מוניות אשכול, רק אלה יהיו בשיעורי אפס, וכל יתר השירותים לתייר יהיו
חייבים במע"מ
.
מדוע נקבעה הפילוסופיה הזאת? היא נקבעה מתוך דבר אחד: ללכת על המישור
והמסלול הפרקטי. אנחנו לא יכולים לתת פטור בשיעור אפס לתייר אם הוא נכנס
למסעדה לאכול. בעל המסעדה לא יכול לזהות שהוא תייר. באותם מקומות ששם מרבית
הכספים של התיירים הולכים ומצד שני ישנה בקרה סבירה, כמו בתי מלון שזה עסק

גדיל וסגור, שם הסכמנו להעניק את שיעור האפס. וכך זה מאז 1976
.
במקביל יש סעיף אחד בחוק מע"מ שאומר ששירות שנותנים לתושב חוץ, הנושא הזה
לא נולד מכוח תיירות, אלא אם עורך דין ישראלי נותן יעוץ משפטי בארצות-הברית על
משפט שמתנהל בארצות-הברית - עורך הדין הישראלי הוא עוסק בישראל, אבל לא רוצים
להגיד שבגין זה שהוא נותן שירות לתושב חוץ בחוץ לארץ, הוא צריך לשלם מע"מ
.
החוק אומר שתושב חוץ שמקבל שירותים בתנאים מסוימים לא משלם מע"מ
.
אי שוחט
מה לגבי הארץ
?
ד י שמעוני
לגבי הארץ יש בעיה אבל זה לא נוגע לכאן. הלכה חברה מסוימת ובנתה
קונסטרוקציה משפטית מאוד מעניינת. היא חיברה שתי לבנים שאנחנו לא חשבנו עליהן
.
היא אמרה
נכון ששיעור אפס זה רק בבתי מלון, אבל אני, החברה "שיט כנרת", נותנת
שירותים לתיירים שקנו חבילה בחו"ל, לכן אני לא נותנת את השירות לתייר אלא אני
נותנת משפטית את השירות לסוכן הנסיעות בחו"ל. כי התייר הלך לאיזשהו סוכן

נסיעות בלונדון, קנה חבילה באלף דולר שכללה בפנים גם את המרכיב של שיט כנרת או
לאכול באיזשהי מסעדה. בא "שיט כנרת" ואמר שהשירות ניתן לתושב חוץ. מעולם לא
חשבנו על זה
.
מבחינה משפטית קבע בית משפט מחוזי, ולא בחנו את זה בבית המשפט העליון
עדיין, בית משפט המחוזי קבע בגלל חוק ההסכמים דבר שמעולם המשפטנים שלנו לא
חשבו עליו - שהיות וההסכם נעשה בין התושב בחו"ל לבין סוכן הנסיעות בחו"ל, ואם
יש טענה היא לא מול החברה בארץ אלא נגד סוכן הנסיעות
- - -
די תיכון
אתה מייקר את החבילה. צריך להביא לכאן את שר התיירות
.
ד י שמעוני
משנת 1976 ועד היום משלמים על הנושא הזה מע"מ. כלומר, אם זה לא בתי מלון
ואם זה לא השירותים שקבועים בחוק ובתקנות, משלמים מס. בית המשפט קבע
קונסטרוקציה משפטית מאוד מוזרה שאכן השירות ניתן לתושב חוץ. מה יכול לקרות
?
תעשיית הקופונים יכולה לפרוח. לחצתם עלינו בשעתו לבטל את המס על כרטיסי נסיעה
לחו"ל בגלל המושג שנוסף גם "כרטיסי דודה". כי אם קיבלתי כרטיס נסיעה מחוץ
לארץ, הייתי פטור ממס, כי זה בא מחוץ לארץ. אותו דבר יכול להתפתח כאן. יכול
לקום סוכן בחוץ לארץ ולהגיד, אתה נוסע לישראל, קנה אצלי קופונים במאה דולר
,
תוכל לאכול במסעדה, תשלם עם הקופון. אל תשלם בדולרים, תשלם עם הקופון, תלך
)



(
לתיאטרון, תיסע באוטובוס, תשלם עם קופונים. כמו שלא היתה לנו שליטה בשעתו
בכרטיסי נסיעות כי בעל המסעדה לא יכול לבדוק אם אני אכנס עם קופון הוא לא יגיד
לי להוציא דרכון והוא לא יכול לבדוק אם אני תייר, ואם הוא יעשה את זה ניהפך
למדינת משטרה ולעולם לא נוכל לאכוף את זה
.
מה שאנחנו באים בתקנה הזאת לומר, בואו נהזור לפילוסופיה שהיתה לנו
בהתחלה, ונגיד בתקנות שכאשר תייר מקבל שירות בארץ בפועל שאיננו מאותם השירותים
שכבר נתנו לנו ביודעין שיעור אפס במס ערך מוסף, כמו שעד אתמול גבינו על זה מס
,
נמשיך לגבות על זה מס. הבעיה היא מצד אחד פיסקאלית אבל בעיקרה היא לא
פיסקאלית. לא נוכל להשתלט על תעשיית הקופונים
.
א' זייף
;
נוצר פה עיוות שתייר שהולך לשוט בכנרת, משלם מע"מ. אותו תייר שעשה את
הקומבינציה בחבילה בחו"ל, לא משלם מע"מ
.
די תיכון
;
אני נגד התקנה ולו רק משום הבעיה שזה מעורר בענף התיירות. בעצם כאן אנחנו
מייקרים את החבילה שאנחנו מוכרים לתיירים בחו"ל. זה הפועל היוצא של התקנה
הזאת. להערכתי, התקנה הזאת גורמת מיד להתייקרות סל התיירות
.
ד י שמעוני
;
אפס
.
די תיכון
;
האם משרד התיירות מודע לתיקון הזה? האם זה נעשה בתיאום אתו ועם גורמי
התיירות
?
מי חריש
; fir
אני מבין שחפסיקה של בית המשפט היתה לפני שנח. מה עשינו מאז הפסיקה? אם
לא משנים את התקנות-, זה מאפשר תביעות להחזר כספים לאלה ששילמו? אני מבין
שהנוהג היה לגבות כספים
.
די תיכון
;
חיה תמיד ויכוח
,
מ' חריש
;
אם יש סיכוי שיתבעו החזר כספים, באיזה סדר גודל
?
י י הורביץ
;
אני נוטה לקבל את מה שאתם אומרים, אבל הייתי רוצה לשמוע את אנשי משרד
התי ירות
.
מי חריש
;
מה כתוב בפסיקה של בית המשפט
?
)



(
היו"ר פי גרופר
;
צודקים החברים לדעתי שהיות והתיירות היא אהד הדברים המאוד רגישים שלנו
,
בפרט שאתה מסתובב בעולם ורואה את התפתחות התיירות ואצלנו זה הפוך, יש צורך
בעוד דיון עם איש משרד התיירות. אם משרד התיירות יגיד שזה לא פוגע, נאשר את
זה
.
די תיכון
אני רוצה שתבין מה הבעיה. הוויכוח הזה הוא ויכוח ארוך. לא יכולנו לייקר
אף פעם את חבילת התיירות לישראל. כשרצו לגבות את המע"מ בגין אותם שירותים למשל
שיט בכנרת או כניסה לפארקים ציבוריים ששייכים לרשות הגנים, התעורר ויכוח
.

היינו צריכים לומר שאנחנו מייקרים את חבילת התיירות של 15-18 אחוז כי יש מעיימ

בארץ על סוגים מסוימים של תיירות. אבל הכול הוא יחס'. השאלה אם חבילת התיירות
יקרה בהשוואה לחבילת התיירות במרוקו
.
ד י שמעוני
;
לא היה שום ויכוח בעבר, חבר-הכנסת תיכון. כולם שילמו למעט חברה אחת
שבתקופה מסוימת עלתה על רעיון משפטי יפה, חברת "שיט כנרתי'. אני אזכיר לחברי
הוועדה שהיה מזכיר פעיל מאוד בסקציית סוכני הנסיעות ושמו היה מר רייס, והוא
הופיע פה כמה פעמים וביקש שינוי בהקיקה כדי לפטור דברים כאלה ממע"מ. כלומר, גם
סקציית סוכני התיירות היתה בדעה שזה חייב במס. לכן לא היתה בעיה וכולם שילמו
.
לשאלה שלך מה קורה מיום פסק הדין: פסק הדין הוא פסק דין של בית משפט
מחוזי ולא של בית משפט עליון לכן הוא הלכה. לכן הביצוע ממשיך להיות ביצוע
וכולם משלמים, לדעתנו. מי שרוצה לתבוע מאתנו החזרי מס צריך לתבוע אותנו בבית
המשפט וייתכן ששופט אחר יתן פסק דין אחר. אנחנו העדפנו במקום להעמיס את הנושא
על בית המשפט העליון ולנהל על זה דיון של שנתיים-שלוש ולהשאיר אי-בהירות במשק
,
העדפנו ללכת בצורה הגלויה והמפורשת ולשנות את התקנות
.
ד' תיכון
בנוסף למשרד התיירות אני מבקש להזמין את לשכת התיירות
.
היו"ר פי גרופר
הוחלט לדהות לדיון נוסף עם נציגי משרד התיירות
.
אי זייף
באותן תקנות מע"מ: בעקבות החלטת הכנסת על חוק לעידוד המגזר העסקי לקליטת
עובדים, על מנת לעודד מעסיקים להעסיק עובדים נוספים בענפי כלכלה ובמטרה לקדם
הכשרת עובדים בתעשיה, מוצע להחיל את התקנה גם על תמריץ, כמו שעשינו על משרד
המדען הראשי ולמשרדים שמקבלים מענק מהממשלה ופטורים ממע"מ, להחיל את התקנה
הזאת גם על המענק שמקבל מפעל בגין העובדים האלה
.
היו"ר פי גרופר
אני מציע שנאשר את זה, הרי זה לטובת החוק
.
הוחלט
לאשר
)



(
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מסי 33). התשנ"א-1991
אי קרשנר
;
מדובר במיסוי על דלק
.
י' בן-יהונתן
בזמנו העברנו את ההיטל על דלק למס וביטלנו את הענין של היטל ההשוואה על
הדלק. בעקבות זאת ביטלנו את היטל הדלק והיטלנו מסים על כל כלי הרכב, להוציא
כלי טיס אזרחיים. דובר אז על הבלו. בעת התיקון ההוא לא הבאנו בחשבון שיש גם
דלק מיבוא. היום את אותם כללים של מיסוי על יצור מקומי אנו מחילים גם על יבוא

הדלק. משום מה דילגנו על נושא היבוא ועכשיו אנחנו חוזרים לזה. דלק למטוסים

אזרחיים יהיה פטור מן המס ודלק אחר יהיה חייב במס
.
די תיכון
;
איזה דלק
?
י י בן-יהונתן
במצב הנוכחי בלו על דלק למטוסים אזרחיים פטור מן המס, ובלו על דלק חייב
במס במקום היטל הדלק
.
ד' תיכון
;
הנושא לא ברור לי
.
י י בן-יהונתן
;
יש בלו על הדלק. בזמנו היה גם היטל של מינהל הדלק על הדלק. הפכנו את

ההיטל על הדלק לבלו והעלינו את חבלו בגובה ההיטל של 3%
.
י י הורביץ
;
אמרת שעל הדלק הצבאי חל ההיטל ואילו הדלק האזרחי פטור. מדוע
?
י י בן-יהונתן
;
אני מבקש להחיל את אותם כללים שחלים בבלו על דלק מיצור מקומי על דלק
מיובא
.
די תיכון
מה זה דלק מי ובא
?
י י בן-יהונתן
;
מיבאים דלק. מעט מאוד, אבל מיבאים
.
אי שוחט
;
מיבאים מיליון טון דלקים
.
)



(
היו"ר פי גרופר
;
אני יודע שיש יבוא של דלק, לא גדול, אבל יש. עכשיו זה פתוח. בוא נסגור
את ההשוואתיות הזאת
.
אי זייף
בעיקר זה משרד הבטחון. משרד הבטחון תקצב את זה בתקציבו, והמיסוי הזה
מופיע שם. מה שקורה שבלי השינוי הזה זה יתוקצב ולא נוכל לקחת את זה
.
י י הורביץ
;

מדוע משרד הבטחון משלם ואנחנו לא
?
אי זייף
;
עכשיו משווים
.
די תיכון
;
כנראה שיש סוג של דלק שמיבאים, וכשביטלו את היטל ההשוואה לא ביטלו עליו
והם עכשיו באים להשוות
.
הי וייר פי גרופר
;
אני מציע לאשר.זה מכיס לכיס
.
הוחלט; לאשר ולהניח על שולחן הכנסת
תקנות היטל על נסיעה לחו"ל (ביטול פטור חלקי - רומניה
)
היו"ר פי גרופר
;
אני אציע לבטל בכלל את מס הנסיעות
.
אי זייף
;
לרומניה היסטורית משלמים % 50 מס נסיעות, וההצעה אומרת להשוות את המס
ליוצאים אליה. לכל מקום, להוציא מצרים שפטורה, משלמים 250 שקלים מס נסיעות
,
ואילו לרומניה 125 שקלים. האגף חושב שאין- הגיון- בזה, רצינו להציע את זה כבר
בתחילת הקיץ אבל אמרנו שבעונת התיירות בקיץ לא נפגע באלה שתכננו את הנסיעות
ולכן אנחנו באים עם זה באוקטובר, כשעברה עונת התיירות
.
די תיכון
;
אני מצביע נגד העלאת מס נסיעות באופן עקרוני. המס הזה צריך לעבור מהעולם
,
הוא לא עובר בגלל אילוצים כספיים, וחבל
.
א' שוחט
;
אני מצביע בעד ההצעה, לא שאני מעוניין במס נסיעות. אבל כל זמן שלא
מוצאים מקור אחר, זה צריך להישאר. זה יהיה אבסורד להשאיר את רומניה כמדינה
היחידה עם חצי מס. צריך לאשר את זה בלי שמביעים בכך הסכמה לקיום מס נסיעות
.
)



(
היו"ר פי גרופר
;
לדעתי היה צריך לבטל את המס. אני מבין שההכנסה מן המס הזה היא 300-400
מיליון שקל. אין ספק שצריך להשוות את רומניה, ואני מציע שנאשר את הבקשה
.
הצבעה
הוהלט
לאשר בתיקון הבא: תהולת הצו תהיה ב-1.11.91 במקום 1.9.91
תקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים)(תיקון
)
א' זייף
מדובר על הבירה באילת. יש לנו פה בעיה במערכת שהיא הפלייתית, שהיא גם
מפלה בין תוצרת מיובאת לתוצרת הארץ, זו בעיה עם השוק המשותף. אנחנו לא יכולים
לנקוט הפליה בנושא של מס הקניה. יש אלמנט נוסף שאנחנו רואים חשיבות רבה לתקן
את התיקון הזה, וזה נובע מנושא של משקאות קלים שעליהם יחול מס קניה, ואם נשאיר
את הפטור הזה בבירה, תיווצר, בצדק, בעיה, שאם הבירה פטור ממס קניה איך יכול
להיות שמשקאות קלים לא. לא יהיה הגיוני שבבירה יהיה מס ובמשקאות קלים לא
.
היום יש עיוות
1. יש אפליה בין בירה מיובאת לבירה מקומית. 2. יש פה ערוץ
שהוא בעייתי גם מבחינת מסלולי ההברחה. יבוא משלם מס קניה ומקומי לא משלם
.
היו"ר פי גרופר
טוב למקומיים. צריך להגן על התעשיה המקומית
.
א' זייף
במס קניה אנחנו בדרך כלל לא עושים את הדברים האלה. הטיעון הגדול שלנו במס
קניה גם בהסכם עם ארצות הברית וגם בהסכם עם השוק המשותף, אנחנו טוענים שמטילים

את זה וזה שווה לכולם
.
אי שוחט
היו פה דיונים וביקשנו לקבל מסמך. הטענות של המשרד מעבר לטענות שמבריחים
בירה, ש-זה לא רציני, ושיש בעיה בינלאומית שאולי היא קיימת, אמרו שמי שמרוויח
את ה-40% האלה זה הסוחרים. מה קורה? מוכרים את זה באותו מחיר של תל-אביב
ויותר מזה. קיבלנו דו"ח ובדו"ח אמרו, לא נכון, מוכרים את הבירה בזול באילת גם
בחנויות וגם לתיירים וזה הדבר החשוב. לאור הדו"ח הזה אני מתנגד לענין ומציע
שזה יישאר. אם הוועדה היתה אומרת שמי שמרוויח זה בעלי החנויות והסוחרים
,
הייתי אומר שיילכו לעזאזל. אבל אם זה באמת מגיע לצרכן שם במחיר יותר זול, צריך
להשאיר את זה על הבירה. אני מציע לא לגעת בנושא
.
אי זייף
למרות שאני אומר שהיום יש % 58 הבדל בין בירה מחוץ לאזור הסחר לבירה
באזור הסחר, אני מושך חזרה את ההצעה
.
אי שוחט
מה קורה עם הגביה של המכס ומע"מ
?
)



(
א' זייף
לפי הנתונים ל-1 באוקטובר אנחנו נמצאים בכ-10 מיליארד גביה מע"מ ומכס
.
אנחנו מדברים על שנה של 9 חודשים, מ-1 באפריל, שאנחנו צריכים להגיע ל-14
מיליארד ב-31 בדצמבר. נעמוד בתחזית ותהיה עליה ריאלית של כ-8%. זה גם מע"מ
וגם מכס. הרוב במע"מ. מאחר והורדנו את המכס על מכוניות ועל מוצרים בני-קיימא
,
העליה במכס היא לא משמעותית. אנחנו לא יודעים את השפעת החשיפה עדיין
.
א' שוחט
יש דיבור, וגם שר האוצר אישר את זה פה, שיש אי-עמידה בתחזית בערך ב-3
מיליארד שקל. אולי זה באגף מס הכנסה
.

א' יזייף
;
לא באגף שלנו. אנחנו עומדים בתחזית. לאור זאת אני יכול לומר, וזה יגיע פה
לדיון, לאור זאת שאנחנו עומדים בתחזית, בתקציב השנה הבאה מתוכנן בסעיף ההכנסות
מעבר לתחזית של הפרמטרים הכלכליים שמדברים על 11-12 אחוז ריאלית, כל ה-600
מיליון שקל העמקת גביה אצלנו, לא במס הכנסה
.
אי שוחט
;
ההערכה בשנה שעברה היתה שיהיה גידול ריאלי 7%
.
א' זייף
;
אנחנו עומדים בזה
.
יי הורביץ
;
כמה -זה בכסף
?
א' זייף
בסביבות 800 מיליון שקל
.
אי שוחט
;
הנחת היסוד היתה שהגידול בכל מערכת המסים וההכנסות במדינה יהיה 7%. לא
עמדו בזה מכל מיני סיבות
.
אי זייף
;
אבל אצלנו זה בא לידי ביטוי וראינו את זה יפה מאוד. קשה לנתח את החודש
האחרון כי הוא היה חודש החגים והוא מעוות קצת את התמונה. אבל בחודשים הקודמים
ראינו בפירוש שהפעילות הכלכלית במשק באה לידי ביטוי בגביה
.
אי שוחט
יש היסטריה של מכוניות? אומרים שהעולים קונים
.
אי זייף
בספטמבר נכנס המודל החדש של המכוניות, 1992. תמיד באוגוסט יש עצירה כי
מחכים למודל החדש
.
)



(
ח' קופמן
;
העליתי לפני שר האוצר ואני חוזר ומעלת פה. אני טוען שיש הברחות הון אדירה
מהארץ לחו"ל באמצעות היבוא. במקום להביא את זה במחיר נטו מביאים במחירי ברוטו
ומשאירים אפס למס הכנסה, ומיליארדים יוצאים החוצה. אני לא בטוח אם המכס יכול
להתמודד עם זה, כי פסיכולוגית מעריך המכס רוצה לקבל יותר מס. כנ"ל מה שקורה
עם סין. זה שאנחנו לא מאשרים להביא את הטובין מסין, והאמינו לי, את אותם
המוצרים אי אפשר למצוא בכל אירופה ובארצות-הברית, פה משום מה מופיע תוצרת
טייוואן וסין, תעשיה שלמה של מדבקות שעולה לישראלי כטף
.
אי זייף
;
אולי ועדת הכספים תיזום את המושג הזה שנקרא ארץ אויב שאסור לנו לסחור
איתה, וזה יחול על סין, מלזיה. מבחינה מכסית זה סתם בלבול ראש בשבילנו לבדוק
אם זה ממלזיה
.
חי הופמן
;
זה קשור יותר לשר האוצר מאשר למכס. אולי צריך ליצור יחידה מיוחדת, עם
המכס. הסברתי את -זה לשר מודעי, הוא קלט את זה יפה
.
אי זייף
;
הוא שוחח אתי
.
יי הורביץ
;
אני לא מציע לקיים ישיבת מליאה על זה
.
א' זייף
;
שר האוצר דיבר אתי שלשום על הנושא הזה, והבטחתי שהיחידה הכלכלית שלנו
תכין לו נייער על ההערכה מה אנחנו מעריכים, ויש לנו הכלים לעשות את -זה. נכון
שזה ענין של תפיסה, כי תמיד אנחנו רוצים שיעריכו גבוה כדי שנגבה הרבה מכס. יחד
עם זאת אני חושב שהמכס כן יכול להתמודד עם -זה. נכין נייר לשר האוצר וכאשר
הנייר יהיה מוכן, נקיים דיונים פנימיים ואולי גם נכין הצעה איך להתמודד עם -זה
.
חי קופמן
;
אני מוכן שתעמדו אתי בקשר
.
אי -זייף
;
בסדר
.
הי ו"ר פי גרופר
;
הישיבה נעולה. תודה רבה
.
הישיבה ננעלה בשעה 30;10
)

קוד המקור של הנתונים