ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/10/1991

הצעות לסדר-היום; סקירת שר האוצר על מצב המשק

פרוטוקול

 
(
נכחו
חברי הוועדה: מ.ז. פלדמן - היו"ר
א, אבוחצירא
ר. אדרי
מ. איתן
נ. ארד
ת. אורון
א. בורג
צ. ביטון
ג. גל
א. דיין
י. הורביץ
ש. הלפרט
א. כץ-עוז
י. לוי
ע. פרץ
ח, קופמן
ה. רמון
א. שוחט
ג. שפט
.
מ"מ: י. גולדברג, רענן בהן, ש. שטרית, מ. גפני
א. קרשנר - מזכיר הוועדה
}
א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה
ס. אלחנני - יועץ כלכלי
מ. איזנברג - קצרנית
מוזמנים
שר האוצר י, מודעי
מנכ"ל מששד האוצר ש, זינגר
ח. כ., ש. מעוז, ד. בר-חיים. א. רוב, א. בר--און - האוצר
סדר-היום
הצעות לסדר-היום
סקירת שר האוצר על מצב המשק
) (
פרוטוקול מס' 468
מישיבת ועדת הכספים
יום ב', כ"ט בתשרי התשנ"ב - 7.10.91. שעה 00;10
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב רביעי
)



(
הצעות לסדר-היום
היו"ר מ.ז. פלדמן
בוקר טוב, רבותי, ברוכים הבאים
,
אנו פותחים את מושב ההורף סל הכנסת השתים-עשרה
,
השנה האחרונה של קדנציה זו. אם זו תהיה שנה קצרה, או שנה ארוכה, זאת נראה
במשך הזמן, אבל נעשה כל מאמץ כדי שחורף זה בוועדה:לא יהיה חורף חם. נסתפק
בחימום במליאה, למעלה, וכאן יהיה יותר צונן, יותר רגוע ויותר עניני. ואנו
נעשה מה שביכולתנו לעשות כדי לתרום את חלקנו להצעיד קדימה את המשק הלאומי
ולשמור אותו
.
כיוון ששר האוצר עדיין לא הגיע לסקור בפנינו מצב
'
המשק, נקיים את המנהג שלנו מימים ימימה ונשמע הצעות לסדר-היום
.
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם שוחט
.
א. שוחט; אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך קודם כל אותך ואת
חברי הוועדה, ונקווה שיהיה זה מושב פורה ועניני
וכולנו נדע לטפל בעיקר ולא בתפל
.
ג. גל; מה זה "פורה ועניני
"?
א. שוחט
שלא נעסוק בשטויות
.
אני מבקש להעלות נושא אחד על סדר-היום של הוועדה
,
שאעלה אותו גם בפני שר האוצר - פרוגרמת הבניה המתוכננת לשנת התקציב הבאה
והעסקת קבלנים זרים וכל הכרוך בכך. אני מציע שתיזום פגישה עם שר השיכון
בנושא זה, שכן הנושא הוא נושא בעייתי. אני אעלה את הנושא בפגישה עם שר האוצר
היום, אבל חשוב לקבוע פגישה עם שר הבינוי והשיכון ולשמוע ממנו את הדברים
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם כץ-עוז
.
א. כץ-עוז
אני מבקש להעלות על סדר-היום את הנושא של הטיפול בתקציב
הקליטה בתקציב הכללי מול מספר מעולים המגיעים והפרשי
התקציב שנוצרו. על פי הנתונים של התקציב הנוכחי הסכום המתוכנן היה 225 אלף
עולים באופן מעשי המספרים שונים לחלוטין. גם בתקציב משרד הקליטה נעשו שינויים
.
משרד הקליטה עשה שורה של שינויים, וגם בתקציבי משרדים אחרים נעשו שינויים
.
כל מה שאבקש הוא דיון מפורט - א. בהיקף הרחב של
תקציב הקליטה, לא כולל תקציב השיכון; ב. ביצוע התקנות הפנימיות של תקציב
הקליטה
.
ג. גל
מה זאת אומרת "תקנות פניומיות
"?
א. כץ-עוז
תקנות תקציב הקליטה במשרד החינוך, במשרד העבודה והרווחה
,
בביטוח הלאומי. כלומר, עלות הקליטה היום לעומת המפורט
בתקציב פר-עולה
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אלי דיין
.
)



(
א. דיין
אני מבקש להעלות לדיון בוועדה הצעת חוק שהועברה
אליה מהמליאה - הצעת הוק ביטול הקפאת חוק הלוואות
לדיור. אני הגשתי הצעת חוק לבטל את הקפאת חוק הלוואות לדיור, והיא עברה
בקריאה טרומית והועברה לוועדה, מדוע? בימים אלה מסתיימת בנייתן של אלפי
דירות והן אינן במכרות. העולים לא קונים, זוגות צעירים לא קונים
. !
ח. קופמן; מחכים שהמחירים ירדו, והם ירדו
.
א. דיין
הממשלה הולכת לבצע התחייבויות רכישה בסכום של 2,3
מיליארד שקל, ואם לא יקנו את הדירות יש עוד התחייבויות
רכישה והסכום יגיע ל-4 מיליארד שקל. מה יקרה? דירות אלו הממשלה תרכוש
אותן
-
י. הורביץ
לפני שהממשלה תרכוש אותן, ירדו המחירים כך, שיקנו אותן
.
א. דיין
יש כאלה שטוענים, שאם יגדילו את המשכנתא מחירי הדירות
יעלו. אבל כיוון שהיצע הדירות הוא גדול כדאי להגדיל
את המשכנתא כדי שזוגות צעירים הרוצים לקנות דירה יהיו להם יותר אמצעים
,
ויוכלו לקנות את הדירות, והעולים ירכשו את הדירות הקטנות. בצורה כזאת המדינה
תחסוך מאות מליוני דולרים
.
לכן אני מבקש להביא את הצעת החוק לדיון בוועדה, כדי

להכין אותו לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאה, ולהזמין לדיון את שר הבינוי
והשיכון
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנטת גדליה גל
.
ג. גל
במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה קיימנו דיון או שנים
על חזק שכר המינימום והחלטנו שלא לשנותו. אבל יש חוק
ויש החלטות ויש המציאות בשטח. אני נפגשתי עם לא מעט עולים שנותנים להם שכר

של 900 שקל לחודש והם חוששים לדבר. נוסף למצוקה הכלכלית, זה מעליב אותם
.
כאשר אני אומר לעולה כזה
תן לי את הפרטים, אני אטפל בזה, הוא אומר: אל תטפל
,
משמעות הטיפול שגם עבודה זו לא תהיה לי. זה הפך להיות נגע. אני נתקלתי בכמה
מקרים כאלה ואני שומע זאת מאחרים
.
י. הורביץ
באיזה סוג של מעסיקים מדובר
?
ג. גל
טכנאי שניים. אני ראיתי את הבית שלו במוסקבה. הוא
הקים בית-בנבוניירה בכוחות עצמו. הוא עובד כאן כטכנאי
שניים והוא מקבל 900 שקל לחודש, והישראלי שמקבל 2,500 שקל לחודש לא עושה עבודה

טובה יותר
.
אני מציע שנזמין את הממונים לשמוע אם מישהו מפקח על כך
.
העולים לא יבואו
-
ח. קופמן
האמריקאים עומדים להתנות את מתן הערבויות בהגמשת שכר
העבודה
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אם הבעיה היא פיקוח על ביצוע חוק קיים, הנושא שייך
לוועדת העבודה והרווחה
.
)



(
ג. גל
אני החלטתי להעלות את הנושא כאן, כי אנו עסקנו בחקיקה
והחלטנו שלא לשנות שכר המינימום, יעז הרבה נושאים
שאנודנים עליהם פה ודנים בהם גם בוועדות אחרות. אני מציע ליושב ראש הוועדה
;
להזמין את שירות התעסוקה כדי לשמוע אם יש מישהו הבודק את הנושא
.
א, שוחט
בפגרה כתבתי מכתב לסגן שר העבודה והרווחה מנחם פרוש

ושאלתי באיזה ענפים זה קורה. י
ח. קופמן
בכל ענף הנקיון ובמקצוע העתיק ביותר בעולם
,
ג. גל; עד שיתגשם החזון של הרבה מקומות עבודה, המפגש של העולים
עם העבודה בישראל הוא בנושא זה. המכתבים שהם שולחים
לקרוביהם בברית-המועצות לבוא או לא לבוא לישראל, זו תוצאה של הדברים האלה
.
ויש פה ממש דברים מחפירים. נדמה לי שהיום שכר המינימום הוא 1,300-1,400

שקל לחודש. פה מדובר על אנשים שמקבלים 800-900 שקל לחודש
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים קופמן
.
ח. קופמן; אני מציע לקיים דיון רציני בכל נושא ענף הבניה
,
כי ענף זה עומד, לצערי, בפני זעזועים עצומים. ומחירי
/
הדירות כנראה ירדו בצורה תלולה. המדינה לא תהיה לה ברירה אלא לרכוש את הדירות
שהתחייבה לרכוש. כל זה יגרום לכך, שמי שישבור את הראש הם הבנקים, כי לקבלנים
אין כסף ומי שמימן את הפרוייקטים של הבניה, אלה הם הבנקים והם מודאגים
מאד ממה שעלול לקרות בחדשים הקרובים. לכן חשוב מאד להתמודד עם הנושא הזה
.
אינני יודע אם זה לא מאוחר, אבל לפחות נשמע סקירה על מצב הענף מהבנקים
ומשר הבינוי והשיכון וננסה להתמודד עם הנושא, כי ענף הבניה עומד להיות
פרובלמטי מאד למשק הישראלי, המשכנתא הניתנת היום לדירה של 50,000 דולר אינה
דומה למשכנתא לדירה של 85,000 דולר, צריך לשמוע מה קורה בענף. זה נושא אחד
שאני מבקש להעלות על סדר-היום
,
הנושא השני - בזמנו היה כאן מנהל הגזברות של הסוכנות
!
היהודית, מר צבי ברק. אני טענתי שהם לוו הרבה כספים ולא עסקו רק במגבית
הבטיח לנו מר צבי ברק להעביר את הדו"חות הכספיים. חייכתי ואמרתי; אתה לא תעביר
הוא אמר; אני כן.אעביר. עד היום לא הגיעו דו"חות אלה
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
איזה דו"חות אתה מבקש לקבל
?
ת. קופמן; אני מבקש לקבל את הדו"חות הכספיים של הסוכנות היהודית
לגבי המגביות שלהם, איסוף הכספים שלהם בחו"ל וההתחייבויו
שלהם סם, כי הם לקחו הרבה הלוואות, ומי שישלם אותן זו מדינת ישראל, אני רוצה
לקבל את הדו"ח שצבי ברק הבטיח לשלוח לפני שלושה חודשים
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת גרשון שפט
.
אנו מקדמים בברכה את החברים שלא היו בתהילת הישיבה
.
שנה טובה לכל החברים
.
בבקשה, חבר-הכנסת שפט
.
ג. שפט
יכול להיות שהנושא הועלה בהעדרי, אבל אני חושב שצריך
הכספיים שיעמדו לרשותנו.לדון על הערכות המשק לקראת אפשרות של צמצום המקורית
ג. גל
יש חשש כזה
?
)



(
היו"ר מ.ז. פלדמן
אתה אופטימי
.
ג. שפט
המשק בכל אופן צריך להערך לאפשרות כזאת. לזה צריכה
להיות נכונות בשטחים רבים. זו לא בעיה של מגזר אחד
.
לזה

צריו

להזמין או הרצאה מיוחדת של סר האוצר, או של נגיד בנק ישראל
,
פעולה משולבת להערכות המשק לקראת אפשרות של צורך במציאת מקורות כספיים
אלטרנטיביים למה שתוכנן מראש
.
סקירת שר האוצר על מצב המשק
היו"ר מ.ז. פלדמן; אני מוקדם בברכה את שר האוצר, שהזמנו אותו לפתוח את
מושב החורף, כי אנו חושבים שזה נכון לפתוח את המושב
בשמיעת סקירה מפי השר הבכיר המופקד על כל המשק הכלכלי, סקירה על המצב ועל
התכניות. ובהזדמנות זו אנו רוצים לאחל לו ולכל העם חורף בריא וגשום
,
אני רוצה לבקש משר האוצר שיתייחס למספר נושאים שאעלה
כאן
;
בראש מעיינינו, כמובן, העליה. תקציב המדינה לשנה
זו מבוסס על ההנחה שיבואו 300,000 עולים, בשנה מלאה, בשנה של 12 חדשים
.
אבל עכשו למעשה הצפי הוא, שבשנה זו, עד דצמבר יבואו 170,000 עולים. כיצד
זה משפיע על התקציב? זה הנושא הראשון
.
הנושא השני - מתברר שהגרעון המקומי יהיה יותר קטן
מהחזוי, אך עדיין ישאר גרעון גדול בגין אי-מימוש תחזית החכנסות כפי שנלקחו
בחשבון בתקציב, שהיה מבוסס על גידול התל"ג, העמקת הגביה ומספר חוקי מסים
.
ההפרש בין התחזית המקורית והאומדן המתוקן ובין ההכנסות הוא למעלה מ-2,5
מיליארד שקל
.
הנושא השלישי - יצירת מקומות עבודה. המשימה החשובה
ביותר כיום היא יצירת מקומות עבודה. גידול באבטלה הוא האיום הגדול ביותר
על קליטת העליה בפרט ועל חוסננו הכלכלי בכלל
.

בתכנית שהצגת לפנינו בחודש מאי ציינת מספר צעדים
להגברת התעסוקה במשק
א. הבטחת רווחיות הסקטור העסקי
;
ב. הבטחת זמינות הון לטווח ארוך
;
ג. יציבות כלכלית
;
ד. פיתות תשתיות
.
נוסף לכך בעיסקת-החבילה האחרונה נאמר, כי כ-4 השנים
הקרובות תקלוט התעשיה 150,000 מועסקים. מה קורה, כיצד זה מתבצע
?
הנושא הרביעי - תקציב המדינה השתתף בשנים האחרונות
-
גם זה נושא הראוי לבדיקה - בסכומים ניכרים בהקטנת עלות העבודה באמצעות העברת
תשלומים לביטוח הלאומי. בשנה זו, בשנת 1991, הועברו לביטוח הלאומי 2,6
מיליארד שקל. האם דרך זו מוכיחה את עצמה ומוצדקת? האם היא מניבה פריי? האם
היא מביאה ליצירת מקורות תעסוקה? האם התוצאות מצדיקות את ההשקעה הגדולה הזאת
?
הנושא החמישי - פיזור האוכלוסיה, דהיינו פיזור הדיור
;
בדו"ח האחרון של משרד האוצר נאמר, כי במחוז הדרום
-
שר האוצר י. מודעי; זה איננו דו"ח של משרד האוצד, זו חוברת שמוציא האוצר
ובה נתונים של המשרדים
.
א. כץ-עוז
לא קבלנו את החוברת האחרונה
.
)



(
י. מעוז
אח החוברת האחרונה קבלתם. החוברת החדשה תצא בחודש
דצמבר השנה
,
היו"ר מ.ז. פלדמן
בדו"ח האחרון נאמר, שלמחוז הדרום הגיעו 8%.7מהעולים
בעוד שהתחלות הבניה במחוז הדרום היוו6%.28 מסך כל
התחלות הבניה, למחוז הצפון, לעומת זה, הגיעו 32%מהעולים בעוד שהתחלות
,
הבניה שם מהוות 25% מהפרוגרמה, לכאורה נתונים אלה מצביעים על חוסר תיאום
והשקעות רבות עלולות לרדת לטמיון. מה נעשה לגבי הכנת מקומות תעסוקה במקומות
אלה
?
מהדו"ח שהוכן בארצות-הברית על-ידי חברת "סלומון
ברדרס", שמטרתו להציג בפני הסנט תמונה משופרת של ה"כרדיט קווליטי" שלנו
,
ניתן ללמוד, כי הביקורת על מדינת ישראל היא גדולה והחשש הוא די גדול לגבי
עתידה של ישראל בשוק ההון
,
לכן אבקש אותך להתייחס לנושאים אלה ולומר כיצד ניתן
להצעיד קדימה את המשק הישראלי לקראת היעדים שהוצגו בעת ההחלטה על התקציב
וכיצד אתה רואה את התפתחות המשק וקליטת העליה
,
אדוני שר האוצר, בבקשה
,
שר האוצר י, מודעי
אדוני היושב ראש, חברי הוועדה
,
אני אפתח בשלוש הערות מקדימות: האחת - אין שום שינוי
במדיניות הכלכלית כפי שהצגנו אותה כאן בחודש מאי על יסוד אותם יסודות שפירטתי
.
אני עוד מעט אבדוק - אם כי עבר פרק זמן קצר - מה התוצאות של המדיניות הזאת
,
כפי שהן באות לידי ביטוי במגבלות השונות של המשק ובנושאים שהעלה יושב ראש
הוועדה
,
הערה שניה - הדיון הבא בנושא המהלכים הכלכליים יהיה
צמוד לתקציב המדינה כרגיל, אני כבר עכשו אומר: לא יהיו שינולים- עד כמה
,
שאני יכול לראות עכשו-לא יהיו שינויים דרמטיים במהלכים שלנו, יהיה המשך
.
יכול להיות שפה ושם נודיע לכם על תיקונים, אלה יהיו תיקונים של אזימוטים
,
אולי של קצב, ואולי של זוית פרטיקולרית
,
הערה שלישית - לא אתייחס לנושא השוטף והבוער שעומד

על סדר-היום, וזה הערבויות של ארצות-הברית, לא מפני שהנושא איננו חשוב, להפך
,
אלה מפני שהדיון בנושא זה נדחה ל-120 ירם ועל פי מגעים שיש לי עם החברים
המובילים בנושא בקונגרס האמריקאי, יש כל הסיכויים שנקבל אח הערבויות במינימום
של החניות מוגבלות, ואני לא אכנס לסוג ההתניות
,
ג, גל
מה על הבקשה שנדונה אתמול
?
שר האוצר י. מודעי
אני אסביר, הבקשה שנדונה אתמול היא לא בקשה ישראלית
ספציפית, כל הארצות שמקבלות סיוע בטחוני ביקשו תיקונים
בסיוע, לרבות ישראל, שיש לה נתח לא קטן. נושא זה לא הועלה לדיון. הוא הוגש

לחברים, אבל לא הוגש לבית, והחברים אמרו שאין מקום להעלות את זה
.
י, הורביץ
מדובר על אותו סכום, או שיברסמו בו
?
שר האוצר י. מודעי
אני אומר בהכללה: ידידינו בקונגרס סבור. ים שבעוד 120
יום ייושבו ההידורים, גם בלי זיקה בוטה למה שאנחנו
קוראים ועידח-השלום וכל הקשור בזה, זו בינתיים סברה. הענין הזה בא לנו
כהפתעה, אני מודה
.
)



(
אני הייתי כאן לפניכם לאחר שסגן שר החוץ איגלברג
ביקר כאן בינואר, תוך כדי ההכנות למיתקפה על עירק, אני העליתי לפני איגלברג
,
לפי בקשתו, לא על פי רצוני, מה ישראל תעשה לגבי העליה. ואני אמרתי לו:

ישראל כנראה תזדקק, לפי המבחנים שהצבנו, לערבות אמריקאית על 10 מיליארד
דולר, ואז קמה צעקה גדולה פה מלחמה ומה פתאום מעלים נושאים כלכליים. אבל
עובדה שהוא אז התחייב, שלא יבלמו את העלאת הנושא הזה ב-4 בספטמבר, תוך
הנחה שבעיית עירק תיגמר עד אז. לכן יש לנו היום טענה. אחרת איזו טענה
יש לנו, אם הנשיא בוש רוצה עוד 120 יום או 240 יום? זה מבוסס על אותו ביקור
והצגת הענינים שהיתה בינואר
,
אמרתי שלא אתייחס לנושא השוטף הזה וגם לא לכל המתרחש
סביבו. כלי התקשורת בארצות-הברית ומאמרי-המערכת של מומחים תוקפים את

הכלכלה הישראלית, פתאום הכלכלה הישראלית לא במצב שתוכל להחזיר התחייבויות
.
עוד מעט אתן לכם נתונים, במסגרת הנתונים הכללית, כדי שנוכל להעריך,האם נטל זה
נוכל לעמוד בו או לא, גם אם לא יתממשו התחזיות, וזה יהיה גזור מהנטל הכולל
בתחזיות הנכונות לרגע זה
.
אני בדברי אשיב על כל הנושאים שהעלה יישב ראש הוועדה
,
אולי לא לפי הסדר, ואגיד איך אשיב. אני אתן דיווח על ההתפתחויות, ואני אתן
נתונים מספריים הנוגעים לפרק זמן יותר ארוך, נניח העשור האחרון, כדי לקבל
פרספקטיבה נכונה. יש לי כל הנתונים ואוכל להשלים בנתונים מפורטים בכל
הנושאים, אבל אתן רק כמה נתונים להשוואה, אחרת זה יימשך שעות
.
י אדוני היושב ראש, השאלה הראשונה שלך, שעוד מעט אעמוד
עליה, היתה בנושא העליה. זה נכון שמאז תחילת השנה הקלנדרית עלו 140,000
עולים, מהם 19,000 מאתיופיה. הקצב הוא 10,000 עולים לחודש
.
47%
מהעולים הולכים למרכז הארץ, 33%לצפון הארץ
,
12%
למחוז ירושלים ורק כ-8% לדרום
.
^
ברביע השני של השנה היו 200,000 עולים בגיל העבודה
,
מתוכם מצאו עבודה 34,000, עוד 28,000 בלתי-מועטקים. שיעור האבטלה בקרב העולים
.
38%.
מקרב העולים שמצאו תעסוקה מועסקים 39% בתעשיה
, 20%
בשירותים
,10%
במסחר ושירותי מזון ו-8% בבייה, בפיננסים ושירותים אישים
.
צ. ביטון
אלה אנשים שהחליפו מקומות עבודה
?
שר האוצר י, מודעי; לא, אלה עובדים חדשים
.
38%
אבטלה בקרב העולים, זה אחוז גבוה
.
שאל יושב ראש הווערה
הרי התחזית שלנו לשנת התקציב
של תשעה חדשים היתה 225,000 עולים ומגיעים 170,000, מה קורה עם :עודף התקציב
,
כי זה נגזר לפי הערכתכם, תביאו לנו את העודף. אני אביא לכם את העודף
בנתונים כלכליים, וכאשר נבקש אישור להעברות תקציביות מהעודף, אם יהיה עודף
,
הדברים יובהרו
.
)



(
העודף של התקציב, שאני אומר שהוא איננו, הלך להוצאות
חריגות של מלחמת-המפרץ. חלק הלך להקטנת ההכנסות שנובעת ברובן ממלחמת-המפרץ
והלק הלך להריגה משמעותית בתקציב השיכון. אלה שלושת ההלקים הגדולים
-
סמדר אלהנני
הקטנת ההכנסות זה לא שייך
.
שר האוצר י. מודעי
זה שייך, כי אהדת אני יכול לההזיר הכל על ידי הגדלת
הגרעון
.
ח. אורון
על איזה הוצאות קליטה שלא מימשו אתה מדבר
?
שר האוצר י. מודעי; השואל נתן את התשובה. הוא אומר שכנראה פחות מרבע
מהעולים על פי התחזית לא הגיעו. זה יהיה פרופורציונלי
בצד הכסף
.
ח. אורון
על רבע מאיזה סכום אתה מדבר
?
א.שוחט
היושב ראש המעיט בפער. התחזית היתה 225,000 עולים
בשנה של 9 חדשים. אבל מספרי ההשואה הוא לקח מינואר
ולא מאפריל. אם נעשה את ההשוואה מחודש אפריל, לא נגיע מעבר ל-125,000 עולים
.
זאת אומרת שהפער גדיל יותר
.
שר האוצר י. מודעי
אני לא אתן לכם נתונים על מה שיהיה, כרגע אנו יכולים
לתת את הנתונים שיש לנו
.
יושב ראש הוועדה רוצה שניתן עודף מתחזיות. מתחזיות
לא נותנים עודף
,
אמר היושב ראש בשאלתו, שיש לנו גרעון של 2,5 מיליארד
שקל בהכנסות. הגרעון הוא 2,5 מיליארד שקל
.
יש לנו הוצאה חריגה בשיכון, שזה קרובי-:400 מליון שקל
ויש הוצאות מיוחדות של מלחמת-המפרץ, שעדיין לא כינסנו את כולן, בסדר גודל
של 1,5 מיליארד שקל
.
א. בורג
כולל הבטחון
?
שר האוצר י. מודעי
אילו שאלת על בטחון העורף הייתי אומר כן
.
עכשו אני הולך הלאה ואתן נתוני תעסוקה, שביקש יושב
ראש הוועדה. מתחילת השנה באו ארצה 140,000 עולים. ברבעון השני של השנה
היה גידול במספר השכירים לעומת הרבעון הראשון ב-140,000, כולל ישראלים
.
מספר דורשי העבודה בספטמבר היה 140,000. במקרה זה המספר 140,000 משקף את
אלה שבאו ארצה ותוספת במספר השכירים
,
ח. ק ופמן
זה נתון מצטבר
?
שר האוצר י. מודעי
מצטבר
.
מספר דורשי העבודה בפועל הלה 140,000
.
ועכשו כמה מספרים על התעסוקה. איפה מועסקים האנשים
?
י. הורביץ
140,000 דורשי עבודה, 140,000 עובדים מהשטחים
,
שר האוצר י. מודעי
זה עוד לא אמרתי
.
בסוף הרבעון השני של השנה היו במשק 3 מליון שכרים
,
ברבעון השני היה- גידול ב-140,000 משרות שכיר
,
)



(
צ. ביטון; אפשר לבקש ממר מעוז נתונים אלה
?
שר האוצר י. מודעיו אין בעיה. אבל אם האזינו ברצף, תקבלו אח התמונה במלואה
.
ברבעון השני היה גירול של 120,000 במשרות שביר. בין
התקופות היה גירול של23% במספר השבירים המועסקים.. בבניה. היה גידול של 8.7
בתחבורה -3%.7; בתעשיה.- 1%.5 במגזר הציבורי 5%.0, במסחר מינוס 4%.5
.
אם תחברו את כל הנתונים תקבלו 100%שמהווים את תוספת הששירים
.
ברביע השני של השנה היה שיעור האבטלה 8%.10לעומת
ברביע השני של 1990. זאת אומרת יש ירידה בתחום שבין .11%-8%.10
,
הכל מנוכה עונתית. ביולי היה שיעור האבטלה, מנוכה עונתית, 8%.9 לעומת 8%.10
במאי
.
מדוע אני מביא את המספרים הללו? כי מה שמופיע בעתון

אלה נתונים שאינם מנוכים עונתית. מה שאני נותן לכם כאן אלה נתוני הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה מנוכים עונתית. והם מראים שהאבטלה נעה במסלול שבין
10%
ל-11%- 8%.10-ע8%.9 ל פני כל התקופה הזאת
.
א. שוחט
במספרים מוחלטים זה עולה
.
שר האוצר י. מודעי
כן. המספר עולה, האחוז לא עולה
.
בספטמבר היו 9,000 עובדים זרים, מתוכם בבניה 5,000
.
היתר רובם במשק בית, אבל גם במסעדות
.
ביולי 1991 היו רשומים בישראל 70,000 עובדים מהשטחים
. . /
לעומת 38,000 ביולי אשתקד. גידול זה לא נובע מגידול במספר העובדים אלא מחובת
הרישום. כנראה שהמספר הוא פחות או יותר אותו דבר, אבל הרשום גרם לזה שאנחנו

יודעים את הנתונים
.
אני עובר לנושא אחר שהעלה יושב ראש הוועדה והוא - היחס
בין אחוז הבניה באזורים השונים בארץ ובין קליטת העליה באותם אזגרים. אני
רוצה קודם כל לתת להם מספרים כוללים ואחר-כך נגזור מזה את האחוז. בחדשים

ינואר-דצמבר 1990 התחילו בבניית 43,000 יחידות דיור על ידי כל הסקטורים
,
מהן 20,000 יחידות דיור על ידי הסקטור הציבורי ו-23,000 על ידי הסקטור הפרטי
.
לפי הערכתי - אין לי כרגע נתונים - יחלו השנה השנה
בבניית 86,000 יחידות דיור, כלומר - כפלים מאשר בשנה שעברה; מזה 61,000 יחידות י
.
דיור על ידי הסקטור הציבורי ו-25,000 יחידות על ידי הסקטור הפרטי. זאת
אומרת, הסקטור הפרטי די דורך במקום. בשנה שעברה החל לבבות 23,500 יחידות דיור
והשנה - 25,000 יחידות דיור. חשוב לזכור, שאם נעשה מאמץ אדיר בבניה, כולו
מאמץ ציבורי, כולו בא מכסף ציבורי
-
ח. קופמן; ומערבויות של הבנקים
,
שר האוצר י. מודעי; המגבלה העיקרית לא היתה באשראי אלא בקרקע, כי הסקטור
הפרטי לא מוכן לבנות בלי התחייבות רכישה ומענקי זירוז
בצפון ובדרום, הוא מוכן לבנות במרכז, בראשון לציון , ששם לא שחררו קרקעות
.
א. דייל
אתה מדבר על העקרונים
?
שר האוצר י, מודעי; אני מדבר על בניה קשיחה,, אינני עושה מעקב אחרי הקרוונים
,
כי אם אני רואה אותם היום פה, אינני יודע אם לא אראה
אותם מחר שם
.
)



(
א
.
דיין
כמה קרוונים ייבאו על ידי משרד השיכון
?
שר האוצר י. מודעי
נחנו לכם א ת הנתונים, הממשלה אישרה 16,000 קרוונים
במקור.- הובאו בפועל קרוב ל-6,000 ו-10,000 נחתכו
לחצי כמגורונים
,
עכשו אני נוחן לכם תחזית, שהיא תחזית די מבוססת
,
כי היא נגזרת מהתקציב לשנת 1992: הסקטור הציבורי יבנה 39,000 יחידות דיור
והסקסור הפרטי כנראה יותר מאשר הוא בנה, בין 25,000 ל-30,000 יחידות דיור
,
אם ימלאו את ההחלטות לגבי שיחרור קרקעות גם לא באיזורי הצפון והדרום
,
אחרת תחזית זו לא נכונה
.
א. דיין; איך יבנה הסקטור הציבורי 39,000 יחידות דיור
?
שר האוצר י. מודעי
חלק נמשך מהשנה שעברה ו-15,000 יחידות דיור נוספות
,
קרקעות
.
ח. קופמן
ואם תהיה ירידת מחירים
?
שר האוצר י. מודעי
את כל האיזונים האלה קשה לדעת
,
מ, איתן
על איזה שחרור קרקעות מדובר
?
שר האוצר י. מודעי
אנו מדברים על הוצאת קרקע למכירה במכרזים במנות כאלה
,
שהם יפילו את מחירי השוק, כי זה אחד המקורות שצריך
כדי לרכוש קרקעות במקום אחר
.
מ, איתן
ואז אתה תשלם בשביל זה פעמים
-
שר האוצר י. מודעי
אינני יכול לחסוך הרבה בהתחייבויות הרכישה
,
משך הבניה ירד משיא של למעלה משנתים וחצי ל-14 חודש
בממוצע
.
בזה אני חושב שהשיבותי על כל הנתונים, גם לגבי הבניה
הפרטית במרכז וגם לגבי התעסוקה במקומות. אני מאשר את המספרים שהשמיע היושב
ראש לגבי הגעת העולים למחוזות השונים מצד אחד וחלוקת הבניה מצד שני
.
א. שוחט
חלוקת הבניה הציבורית. הבניה הפרטית היא ברובה במרכז
הארץ
,
שר האוצר י. מודעי
כן, זו החלוקה של הבניה הציבורית, אין לי ספק שבמרו.צת
השנים זה יסתדר, אבל השאלה הפשוטה היא - אם העולים
ימשיכו להגיע בקצב שהם מגיעים, השבים לא יהיו. זה קשור בתעסוקה, בתשתית
ובמערכת הרבה יותר גדולה. לבן אין לי ספק שבמרוצת השנים זה יסתדר. אם מצד
אחד יש דירות ומצד שני יש מבקשי דירות, זה יסתדר. אבל זה לא בקצב שאנו
קווינו לו, שהעולים ילכו למקומות האלה, זה לא מתממש בקצב שקווינו לו, אבל
זוהי מדיניות הממשלה, וזו לא רק מדיניות הממשלה.: הזאת, זו המדיניות של
ממשלית ישראל לבנות ולאכלס את הצפון והדרום והגולן
.
אני אמרתי מה המשמעויות, או מה התוצאות של המדיניות
שהצגתי פה בפרוטרוט במאי השנה, ואני באמת הבטחתי רווחיות הסקטור העסקי
וזמינות הון ויציבות כלכלית ופיתוח תשתיות. זה גם קשור בנושא התעסוקה, כי
הקו הבסיסי של המדיניות אמר, שעיקר התעסוקה יבוא מעידוד הרחבה של עסקים
קיימים ועידוד עסקים חדשים, עכשו נראה מה קרה בפועל. פרק הזמן שעבר הוא
)



(
קצר ובכל זאת יש לי אינדיקציות, ראתם תראו שזה לא כל כך טוב כמו שאמרנו
אבל לא כל כך רע כפי שמתפרסם. ונתחיל בייצור התעשייתי
;
בייצור התעשייתי היה גידול של 11%הברבע השני של השנה
לעומת הרבע השני של שנת 1990. התעשיה לבניה גדלה ב-22% זאת אומרת הרבה

יותר מהממוצע. התעשיה הכבדה גדלה ב-15% הרבה יותר מהממוצע. אבל התעשיה
הכימית גדלה רק ב-3%.8, שזה פחות מהממוצע. מה שאפשר לומר הוא, שתעשית הבניה
משכה כלפי מעלה והתעשיה הכימית כלפי מטה
.
י. הורביץ
מה היה בתעשיה.האלקטרונית
?
שר האוצר י. מודעי; לא קבלתי את הנתונים, על פי הנתונים שאני זוכר, לא

היה גידול משמעותי בתעשיה האלקטרונית. ההשלכות של

מה שאתם רואים כאן אתן במקרו ואחר-כך אעבור לכמה נקודות ספציפיות
.
הגרעון במאזן המסחרי ללא יהלומים, דלק אניות ומטוסים
,
היה בממוצע 450 מליון דולר ביוני-יולי לעומת 320 מליון דולר בממוצע במרס-מאי
ולעומת 160 מליון דולר בינואר-פברואר, שהיו חודשי מלחמה-המפרץ, הגידול
בגרעון נובע בעיקר מעליה מואצת ביבוא נכסי השקעה של 5%.40 ב-7 החדשים
הראשונים של השנה, הגרעון המסחרי בחצי הראשון שקי 1517-1991 לעומת החצי
החצי הראשון של 1990 1,007; הגידול בגרעון המסחרי 510 פיליו) דולר
.
א. שוחט
כולל בתים
?
שר האוצר י. מודעי; כולל. בהגדרה הסטטיסטית אלה נכסי השקעה
.
י. הורביץ; כולל ציוד לבניה
?
שר האוצר י. מודעי
הציוד הוא גם לבניה וגם לתעשיה. הוא מהווה פחות מ-.8%
.
א. שוהט
נכסי ההשקעה האמתיים גדלו ב-17%
.
שר האוצר י. מודעי
אגיע לזה
.
הגידול ב
-5% .40
הוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מזה
30%
במכונות וציוד, כולל בניה, והיתר זה - בתים 8%וגידול בתשומות לייצור
ב-5%.16מנוכה יהלומים. במקביל בייצוא לא התממשו התחזיות והייצוא ירד ב-5%.4
.
הסיבות י- מלחמת-המפרץ, אבל זה לא המרכיב העיקרי
.
ח. קופמן
יש מיתון בעולם
.
שר האוצר י. מודעי
הגורם המרכזי הוא מה שאמר עכשו חבר-הכנסת חיים קופמן
-
יש מיתון - לפעמים זה מיתון חריף שלא מדברים עליו
-
בהרבה מארצות הסחר של ישראל, כולל ארצות-הברית וקודם כל בארצות דוברות אנגלית
-
אנגליה, קנדה, אוסטרליהיה
ג. שפט
באיזה ענפים ירד הייצוא
?
שר האוצר י. מודעי
בענף האלקטרוניקה ובתעשיה הבסיסית
.
הואיל ונתתי את הייצור התעשייתי והמאזן המסחרי, אני
רוצה לתת גם את מאזן התשלומים. הגרעון במאזן הסחורות והשירותים יסתכם השנה
ב-5,7 מיליארד דולר לעומת 3,6 מיליארד דולר אשתקד.העודף בגרעון השוטף בסכום
של 700 מליון דולר שהיה בשנת 1990 ייעלם ותחת זאת יווצר גרעון של 00
G
מליון
דולר השנה. זה לא מספר מדוייק, זה מספר חזוי
.
)



(
י. הורביץ; הגרעין במאזן המסחרי ללא שירותים, כמה הוא
?
שר האוצר י. מודעי; השירותים מהווים בייצוא שלנו בערך רבע וביבוא שליש
.
בחודשים האחרונים יש התאוששות בתיירות הנכנסת. ביולי
-
אוגוסט השנה הגיעו 90,000 תיירים בדרך האוויר, אלה אותם ממוצעים שהיו שנתיים
לפני כן
.
אני בזה השיבותי מה התוצאות של המדיניות הכלכלית
שהצגתי פה במאי באופן כולל. עכשו אגיד בפירוט: רווחיות הסקטור העסקי נשמרה
.
עלות השכר הריאלי למשרת שכיר ממשיכה לרדת זו השנה השלישית ברציפות. עלות
השכר בחצי הראשון של השנה היתה נמוכה ב-3%לעומת החצי הראשון.של 1990. לעומת
ממוצע 1988 השכר הריאלי היה נמוך בחצי הראשון של 1991 ב-5%
.
עלות השכר הריאלי בסקטור הפרטי ירדה בשיעורים מהירים
יותר. עלות השכר הריאלי בחצי הראשן של השנה ירדה ב-7%.5 לעומת החצי הראשון

של 1990. לעומת השיא של ממוצע 1988 השכר הריאלי בחצי הראשון של 1991 היה
נמוך ב-5%.8
.
אני רוצה להוסיף, כי הירידה הגדולה הזאה בעלות השכר
נובעת מהירידה בעלות השכר בבניה, שמושכת את ממוצע 7לית השכר כלפי מטה. לעומת
זאת עלות השכר בשירותים הציבוריים היתה בחצי הראשון של השנה גבוהה ב-4%.3
לעומת ממוצע 1988
.
נוסף לזה אמר היושב ראש מה הולך כהורדת עלות העבודה
לביטוח הלאומי. כמובן שאיננו יכולים למיין כל מרכיב בנפרד. אבל את המרכיב
הזה של מה שקורה ברווחיות הייצור אנו יכולים למדוד. הרי אנו משלמים שכר
עבודה לעובדים חדשים 8 חודשים. כל פקטור אפשר למדוד לבד, את הסף. הכל
אנו מודדים נתונים המקרו כלליים של התפוקה הלאומית. אבל אני רוצה לאשר
ליושב ראש, ש-2,1 מיליארד שקל לביטוח הלאומי, זה חלק מהשמירה - אני יכול לומר
-
על רווחיות הייצור. עלויות העבודה הרי צמודות למדד הכללי ומה שקורה, שהמדד
הכללי הוא יותר גבוה מהתשומות לייצור. פה יש להם שחיקה, אם כי השכר יורד
,
אבל לא יורד על פי ההסכמים המקוריים, כי השכר יורד יותר מאשר מדד הייצור
התעשייתי. אני מסביר למה אגזור את תשובתי מנתוני המקרו כלכליים ולא מכל
נתון בנפרד, כי הם שזורים
.
אשר לשאלה לגבי זמינות ההון, אשיב בקצרה: עד היום
עשתה הממשלה ויתורים ניכרים לסקטור הפרטי בגיוס הון. אינני בטוח שזה יימשך
.
זה תלוי מה בקבל מהאמריקאים. עד עכשו לא זו בלבד שלא הגדלנו חלקנו בשוק
ההון, אלא הקמנו אותו. העובדה היא שבמכרזים המוניטרים היתה ירידה; למה
היתה ירידה? כי אנו ביקשנו פחות משוק ההון. לכן היה יותר היצע בשוק ההון
.
לגבי השאלה השלישית בנושא היציבות הכלכלית -אתן
לכם נתונים על האינפלציה, כי זו האינדיקציה הכי טובה לנושא זה. הנתונים
אומרים, שב-8 החודשים הראשונים של השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-1%.15
וב-12 החודשים האחרונים ב-6%.21. הדיור עלה באותם 8 חודשים שהמדד עלה ב-1%.15
ב-7%.30, וב-12 חודשים, כאשר המדד עלה ב-6%.21. ב-5%.40. באותו זמן מדד
המחירים התעשייתי עלה רק ב- 8%. 17 ב-12 חודשים. בהשוואה למדד הכללי ב-12
)



(
חודשים הוא עלה רק ב-8%.17. זה מושך למעלה, כל הדברים צמודים, ההערכה שלנו
-
שנב, זו לא. התחייבות - שבהיקף הבניה הגדול אם ישוחררו קרקעות, מחירי
הדירות יתאימו את עצמם לכוח הקניה של הציבור וזה יגרום ירידה משמעותית של
המדד
.
אני עובר הלאה - פיתוח תשתיות במלוא הקצב, כפי שאשרתם
,
לדאבוני לא היו תכניות במשרדי הממשלה
,
ג. שפט; אתה רוצה להגיד שרק בגלל חוסר תכניות לא מתחילים
בפיתוח תשתיות
?
שר האוצר י. מודעי
מתחילים הרבה מאד, אבל לא הכל. זה כולל גם את התשתיות
שאינן ניזונות מתקציב המדינה, לשל - בזק, חברת החשמל
,
לדאבוני, בחברת החשמל העסקים לא טובים. עוד תשמעו על לך, למרות שתחזית
הצריכה מצביעה על גידול. במצב זה לא ברור לי איך אפשר יהיה לעמוד בהשקעות
,
עניתי על כל השאלות, עכשו אני רוצה להסביר: עיסקת
החבילה קובעת, שהתעשיה תקלוט 150,000 עובדים בארבע שנים, נתתי את הנתון כמה
קלטה התעשיה. יש פיגור, אבל טווח הזמן שעבר הוא קצר
,
א. כץ-עוז
נקלטו 4,000 עובדים ברוטו
?
שר האוצר י. מודעי; אמרתי את הנתונים. הנתון 4,000 עובדים הוא נטו, לא
ברוטו. זה לא נתון של התאחדות התעשיינים, אלה נתונים
שאנו מלקטים
,
עכשו תרשו לי לעבור לנתונים המקרו-כלכליים, ואחר-כך
אתן השוואה לפרק זמן ארוך יותר כדי להראות את ההתפתחות הכללית של הדברים
;
ואלה הנתונים
;
התפוקה הלאומית הגלמית תעלה השנה ב-6%לעומת 1%.5
ב-1990 וזאת למרותההפסד שגרמה מלחמת המפרץ השווה ל-5%.2%-1
.
א, שוחט; אתה מדבר על שנה קלנדרית
?

שר האוצר י. מודעי; כן, י
אנחנו נתנו תחזיות של -8% עד ,10% אבל זה לא רק ההפסד
של מלחמת המפרץ, זה גם התוצאות של ההפסד, זה לא נגמר בהפסד הישיר, משק לא
קופא ומתעורר כמו אדם בבקר. זה לוקח יותר זמן
,
התוצר העסקי יעלת רשנה ב7%לעומת 2%.6בשנת 1990
.
הצריכה הפרטית תעלה השנה ב- 5%.6אבל בניכוי הגידול
באוכלוסיה יהיה רק גידול של חצי אחוז לנפש, גידול דומה יהיה גם בשנה הבאה
,
השקעות במשק - יהיה גידול של 40%-35%לעומת 17%השנה
,
גם ההשקעות במשק ללא בינוי יעלו השנה בשיעור חד של 24% לעומת 17% כמעט, ללא

בינוי, בשנה שעברה
,
נתתי לכם נתונים אלה בהשוואה למסלול שנתתי בנאום
בתקציב. אוסיף פרק קטן על האיזון הפנימי של תקציב המדינה, ואחר כך אנסה
לתת לכם ב-2-3 נקודות, לא את התוואי הקצר
, -
ח. אורון; אתה אומר שבשנה שעברה היה גידול של17% בהשקעות
.,
מדוע
. -
)



(
שר האוצר י. מודעי
אני יכול להשיב, אבל זה יהיה שטהי. אני צריך להשיב
בהגדרות ואהר-כך לבנות את הנהון, אהרת אתה תחשוב
על דבר אהד והוא יהשוב על דגר אהר. מה שמצביע על השחיקה זו הקטנת החסכון
ולא ההשוואה בין ההשקעה ובין הצמיחה, כאשר אתה בודק את החסכון, היתה לנו
ירידה דרסטית בהסכון, ומכאן אתה מקיש
.
אני רוצה לתת לכם עוד נתון אהד, שלא בהכרח משתלב
במסגרת הכללית, והנושא הוא ההפרטה, אני סיפרתי לכם על הקמת ועדת שרים בראשותו
של ראש הממשלה לענין ההפרטה. אנתנו נעמוד השנה ביעד של גיוס 1,5 מיליארד
שקל באמצעות מכירת מניות של חברות ממשלתיות: מניות אי,די, בי, - 550 מליון שקל
מניות בזק - 560 מליון שקל, הצי כבר יש כסף בקופה. גיוס על ידי מכירת מניות
כימיקלים לישראל 700 מליון שקל, אני אינני מבטיח שכל זה יהיה השנה
.
א. שוחט
זה 25%
?
א. בורג; הנפקה בארץ
?
שר האוצר י. מודעי; עוד איננו יודעים, מה שאני אומר לכם זה הכי קונסרבטיבי
,
היתה הערכה של "פירסט בוסטון בנק", על כל פנים, זו
איננה הערכה מחייבת
.
באמצעות מכירת מניות הברת מבני תעשיה יגוייסו 350 מליון
שקל, אני לא מבטיח כל הסכום השנה
,
א. שוחט; הכוונה למכור 51%
?
שר האוצר י. מודעי
כן
.
מניות ממ"ן הביאו לגיוס 16 מליון דולר שהם כ-8 3מליון
ש"ח
. .
אם תחברו את כל המספרים תגיעו ליותר מ-1,5 מיליארד שקל
.
לשנה הבאה התחייבנו על 2 מיליארד שקל, כולל בנקים, לא כולל קרקעות, בזק
,
3.,
שפט; לא הכנסתם את זה בתקציב
?
שר האוצר י. מודעי; לא
,
אני הבטחתי לתת לכם מסלולים יותר ארוכים כדי להראות
את ההתפתחות לא בקטעים קצרים. הנתונים שאני נותן הם לגבי העשר של שנות השמונים
עד שנת 1990, עליה נומינלית של ייצוא הסחורות והשירותים - 69%לעומת עליה
נומינלית של היבוא ב-74%. במלים אחרות,אחדז היצוא. עלה .מ-.72ל-89.עצמאות כלכלית
,
אם אתם רוצים את הביטוי הנכון, העשור הזה חיזק את המשק הישראלי במובן זה
שהוא הרוויח אחוז יותר גדול של דולרים מאשר הוא צרך, הוא עלה מ-72
-
ה. אורון; מה קורה לדולר
?
שר האוצר י. מודעי; זה לא משנה. מה שאנחנו נותנים כאן זה בנטו מטבע חוץ, זה
מיקס. לא לקחנו בצד המכירה דולרים ובצד הקניה הסל
,
בחשבון השוטף, חוץ השנים 1987-1988
.
)



(
עכשו אני בא לנקודה של כושר ההחזר. אני מדגיש, שגם
אלמלי הסיוע האמריקאי הנוסף שנתקבל בשנים 1985-1986, גם אז היה עודף בחשבון
השוטף. אני לא נותן. י גדלים של העודף, כי מייד נוצרות מזה בעיות
.
משקל ייצוא הסחורות עלה בעשור האחרון מ-60%ל-66%
,
אתה דברת על זה, חבר-הכנסת יגאל הורביץ, מה שאתה התחלת נמשך, זה כיוון
.
של חיזוק המשק
.
אינדיקטורים לכושר ההחזר של המשק
החוב החיצוני
נטו כאחוז מהתמ"ג מצביע על כושר החזר מצויין של המשק הישראלי, מצויין, לא טוב
;
מצויין בהשוואה לאחרים. מי שאין לו חוב מצבו הכי מצויין, יש לו כושר החזר
,
כי הוא צריך להחזיר אפס
.
במחצית השניה של שנות השמונים חלה עליה מתמדת של

החוב החיצוני כאחוז מהתמ"ג ובשנת 1985 הגיע החוב ל-76%. זה בלהה
.
א. שוחט; מה זה חוב חיצוני נטו
?
שר האוצר י. מודעי
חוב חיצוני נטו זה מינוס הרזרבות שיש לך. זה מטבע
החוץ שיש לך, או שאתה חייב אותו
.
ג. שפט; כמה זה היה
?
שר האוצר י. מודעי; במחצית הראשונה של שנות השמונים כל הזמן הוא עלה
.
בתקופה סל הורביץ כשר האוצר זה היה 59 מיליארד
.

ב-1985 זה היה 76 מיליארד. במחצית השניה של שנות השמונים חל שיפור עצום
בכושר ההחזר של המשק וב-1989 הגיע החוב החיצוני ל-37%מהתמ"ג
.
י. הורבי?; חלק היה תרגיל של שינוי הריבית
.
שר האוצר י. מודעי
ואף על פי כן החוב לא נשתנה. אתה מדבר על הקלה בהחזר
. .
ואני מדבר על גודל החוב
.

א. שוחט; זה בגלל הפיכת ההלוואה למענק
.
שר האוצר י. מודעי; בודאי, אבל זה לא חל במחצית שנות השמונים, זה לא חל
ב- 1985אלא לפני כן, ב-1983
.
צ. ביטון
למה הדברים האלה לא באים לידי ביטוי נוכח ההתקפות
על ישראל
?
סר האוצר י. מודעי; הם באים לידי ביטוי, אנו על פי המדיניות רוצים להודיד
את המונים. שם יירגע, אנחנו נתחיל. יכול להיות שנזמין
את כל העורכים, עורכי העתונים, לישראל. יותר טוב שיראו. למה לדבר
?
י. מעוז; החוב החיצוני בניכוי המענק גם הוא ירד
.
שר האוצר י. מודעי; הוא ירד ל-37%מהתמ"ג
.
אתמול אמר לי נשיא ארגנטינה, שהם פנו לפריסת חובות, שהם
היו הכי גרועים. החוב שלהם הגיע ל--70% מהתל"ג, הם ראו בזה קטסטרופה, שבירת
מערכות. ברזיל היתה 25% פחות. צילה ואחרים אינני יודע. אני שאלתי אותו
-
אתם לא פחדתם מה"כרדיט ורלדינג"? הוא אמר: דע לך, התייחסנו לזה בארגנטינה
כאל קטסטרופה, ומייד פנינו וביקשנו מורטוריום ובדיקה וקונסורציום של בנקים
.
)



(
עוד נתון אחד
בשנים -1988 1985 היתה יציבות
. -
והחוב החיצוני היה 18 מיליארד דולר, ומ-1989 הוא ירד כל הזמן. במונהים
נומינליים החוב החיצוני נטו
-
מ. איתן; החוב החיצוני הציבורי
?
שר האוצר י. מודעי
החוב החיצוני של כל המשק
.
מ. איתן; 18 נ?יליארד
?
שר האוצר י. מודעי; נטו
.
ש. שטרית; אולי אדוני יתייחס למה שנתפרסם בעתונים בארצות-הברית
לגבי כושר ההחזר שלנו
?
שר האוצר י. מודעי; התייחסתי
.
ש. שטרית
השאלה היא, מה המניע שלהם
?
שר האוצר י. מודעי; החוב החיצוני ירד מ-1988 מ-18 מיליארד ל-15-16 מיליארד
והנתון המעודכן ליוני השנה - לפני שלושה חדשים - הוא
14,8
מיליארד דולר
.
כל הנתונים שנתתי לכם הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקז
אלה לא נתוני האוצר
.
א. בורג
אתה יכול לעשות מבנה מה יהיה החוב החיצוני עם 10 מיליארז
דולר ערבויות
?
שר האוצר י. מודעי; בודאי שאני יכול לעשות. נניח שהיום הוא 15 מיליארד דולר
ובעוד חמש שנים לא נקטין שום דבר, רק נעלה ב-10 מיליארד
דולר, הוא יהיה 25 מיליארד דולר. כאשר הוא היה 25 מיליארד דולר, הוא היווה
37%
מהתמ"ג
.
א. בורג; איך האמריקאים הגיעו למספר 45 מיליארד דולר
?
שר האוצר י. מודעי; אינני יודע- קראתי את דו"ח הקונגרס, אין ביסוס למספר
זה. אבל בנוסף לגיוס הערבויות אמרנו שאנו צריכים עוד
סכום
.
י. מעוז; זה מביא ל-45 מיליארד דולר
.
שר האוצר י. מודעי; זה מביא ל-45 מיליארד דולר
.
חבר-הכנסת שטרית, יכולת ההחזר זה לא רק גובה החוב בהשווא
לתמ"ג. זה יכולת המשק, כולל הצמיחה, וזה חוזר לניתוח שהצגנו פה בחודש מאי
,
כאשר אמרתי; זו החחזית שלי לקצב גידול המשק. היום דיווחתי מה קרה בינתיים
בפרק הזמן הקצר שעבר מאז. אני אחזור ליכולת ההחזר כאשר נקיים את הדיון
הראשון בתקציב המדינה, כי אמרתי שיש בו אי אלה שינויים. הקו הוא אותו קו
ששרטטנו בפניכם, שהיא התכנית הכלכלית, התוואי הכלכלי. אז אחזור לנושא
מניין ניקח את כושר ההחזר, לאחר שאתן כמה מהתחזיות. זה ישנה בודאי משהו, אבל
לא באופן דרסטי. זה ישאר אותו קו
.
אמרנו שהמגזר היצרני יגדל ב-10%לשנה. התחזית הזאת
נשארת עד שנקיים את הדיון. הגידול הכולל, הצמיחה הכוללת - 8%. זה עדיין נשאר
)



(
אולי פחות חצי אחוז, אנחנו צריכים להתרחק עוד טיפה מהאפקט של מלחמת המפרץ, לא
,
עלינו, על המשק העולמי, כמה זמן יימשך הקפאון, אנגליה, לרוגמה, הייתי שם
לפני חדשיים, זה דבר נורא, שם נפלטים לשוק מדי חודש כ-40,000 מובטלים
.
ח. אורון
הסיבה היא מלחמת המפרץ
?
שר האוצר י. מודעי
הם טוענים שכן, שמלחמת המפרץ החמירה את המצב, אבל
הסיבה לא היתה זו, כי זה החל לפני מלחמת המפרץ
,
אני מנסה עד כמה שאפשר להתרחק מהאפקט של מלחמת המפרץ, אולי אדע אז יותר מאשר
אני יודע היום. אבל היום זה נראה לי כל כך דבוק וצמוד. אין לי סטטיסטיקה
לחודשיים. יש לי סטטיסטיקה לחצי שנה, וזה כולל את מלחמת המפרץ וקשה לנטרל
את השפעתה. אבל עכשו אני מתחייב בפניכם: אני אחזור לשאלה שלך בהיקף מלא
,

לא גודל החוב כאחוז מהתמ"ג, אלא כושר ההחזר של החוב המוגדל על פי הצמיחה
הכלכלית והתחזית שלי לתרומה של הצמיחה ליכולת ההחזר
.
היו"ר ג. שפט
אני מודה לשר האוצר
.
אנו פותחים בדיון. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם שוחט
.
א. שוחט
אני הושב שאף פעם במדינה ישראל לא היה קשר כל כך הדוק
בין הנושא המדיני, הפוליטי, ובין הנושא הכלכלי כפי שהוא
קיים היום. אינני יודע כיצד תצא לדרך עם התקציב ב-1 בינואר 1992 כאשר בתוך
התקציב יש גיוס הון מאמריקה למימון הגרעון בהיקף של -4 מיליארד שקל, שני
מיליארד דולר, שעליו אתה מדבר. אני מבין שהדיון יתחיל בחודש פברואר, כי
הסנט והקונגרס האמריקאים יתכנסו רק בתחילת פברואר
.
אני מוכרח להקריא באזניך קטע מדו"ח של אכזי"ם בנק
.
לא שאני מסכים לכל מה שכתוב, ולא אקרא את הקסע המדבר על הסטביליות והאבטלה
אלא רק את הקטע הפוליטי. וכן- כתוב בדו"ח זה
, .
(
קורא באנגלית קטע מדו"ח אכזיים בגק
)
ח. אורון
חבר-הכנסת שוחט, תאמין לי - בעברית זה נשמע הרבה יותר
חריף
.
א. שוחט
המסמך הוא מה-18 ביולי
.
שר האוצר י. מודעי
לא קבלנו אותו אז. קבלנו אותו בתחילת מלחמת-המפרץ
.
א. שוחט
אינני יודע מניין נובעת האופטימיות שלך, אדוני שר האוצר
.
אתה בנאום התקציב נקבת באותם מספרים ואמרת: כדי לקלוט
מליון עולים בחמש שנים, אנחנו צריכים שהתל"ג יעלה ב10% בשנה, עוקב שנה אחרי
שנה, והייצוא יעלה ב-14%.אנו, עומדים אחרי שנה, נכון עם מלחמת המפרץ בתוכה
,
ואנו רחוקים מהיעד הזה. בייצוא במקום בגידול של14% אנחנו,עומדים בירידה
בייצוא לעומת השנה שעברה. אנו עומדים בגידול מסויים בתל"ג, אך הוא בוודאי

)



(
לא יגיע לשיעורים שעליהם אנחנו מדברים, גם הגידול בתלי"ג, צריך לנכות
ממנו כל הדברים הזמניים וכל מה שקשור בענף הבניה. ענף הבניה תרם בצורה
דרמטית לגידול זה. אם במקום 40,000 דירות בשנתיים בונים 100,000 דירות
,
ברור שיש לזה השפעה עצומה על הגידול בתל"ג, כולל השפעה חיובית מבחינת
התעסוקה והפעלה מערכות עזר כמו הובלה וטרקטורים, הבעיה המרכזית היא, שגם
אם בודקים את זה ברמה הפרטנית וגם אם בודקים את זה באחוזים,הגידול הקבוע
הוא קטן מדי. הגידול הקבוע הוא כזה, שאם הממשלה תחליט שהיא בונה פחות
,
הוא יהיה מושפע בצורה דרמטית
.
לי נדמה שהממשלה בתקציבה ובמעשיה, ובעיקר בגלל
הבעיה הפוליטית, אינה מצליחה להביא לכך שהמשק יתחיל לזוז בצורה משמעותית
;
ותיגמר שפיכת הכספים בבניה - ואני מבין שאתם פועלים בכיוון זה - ויתברר

שהתוצר יורד, כי יהיו הרבה פחות עבודות עפר והרבה פחות עבודות נגרות, תהיה

עוד שנה של בניה, אני מסכים שהמשק יבנה בהיקפים די גדולים גם בשנה הבאה
,
כי מתוך הפרוגרמה של 1989-1990 יגלשו 18,000 דירות לשנה זו. זה יתן את
המספרים שעליהם דברתי
.
אינני חוקב שיש מקום לאופטימיות בגלל הקשר שנוצר
,
הלינקג' הברור, בין הבעיה הפוליטית והבעיה הכלכלית, לא רק בנושא הערבויות
,
אלא אני חושב גם בנושא ההשקעות. יש אי-רצון להכנס למשק שיש בו אי-וודאות
מבחינה פוליטית
.
לכן השנים הללו הן שנים שהקשר בין הפוליטיקה והכלכלה
,
בין הפוליטיקה וההשקעות, בין הפוליטיקה וגיוס ההון, הוא כל כך חזק. ואם
הממשלה לא תשנה את אורחותיה בענין זה, תהיה לנו בעיה
,
יכול להיות שחברת-הכנסת גאולה כהן חושבת, שאם היא
תציע להוריד את המשכורות ב-10% זה יפתור את הבעיה. זו שטות מוחלטת. זה לא
יפתור שום דבר. יתרה מזו, לא רק שעולים לא יגיעו, אלא גם ישראלים ירדו
,
אם תהיה ירידה ברמת החיים
,
מה שמסמל כשלון לא קטן היא העובדה שיש ירידה בקצב
העליה, אני יודע שזה לא משתנה אחד, רק הבוקר כאשר נסעתי מביתי לכאן, שמעתי
ברדיו, שרופאים לא עולים. אני יודע שאין פתרון לתעסוקתם של 9,000 רופאים
עולים בנוסף ל-12,000 הרופאים בארץ, שמעתי את ד"ר שני. אני חושב שהוא יכול
היה להגיד את הדברים בצורה אחרת
,
קריאה; מה הוא אמר
?
ח, אורון
הוא אמר שרק רופאים מתחת לגיל 40 יבואו לארץ
,
א, שוחט
אני אינני נכנס לנקודה הזאת, אלא מהזוית שאין ספק
,
שזה אחד המרכיבים שגרמו לירידה בקצב העליה, ולא אומרים
זאת א נשי האופוזיציה, אומרים זאת אנשי לשכת הקשר ואנשי נתיבי ואנשי הסוכנות
ושר הקליטה, אינני חושב שיש מקום להיות מאושר מהמספרים ומהפרופורמנס של
הממשלה בנושא זה
.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי תהליכי חקיקה שהיו ונעצרו
,-
כל הנושא של עידוד התעסוקה,בעיקבות חוק-גדליה גל לפני חודש עדיין לא הופעל
.
היו בעיות עם הביטוח הלאומי ועם מס הכנסה
.
)



(
שר האוצר י. מודעי
עשינו חלוקה: מס הכנסה קיבל עליו את שלושת החודשים
הראשונים מאז ההכרזה, כי חזרנו לחודש מרס בעקבות
ההצעה
מס הכנסה ביצע את שלרשת החודשים הראשונים. ב-1 ביולי זה עבר לביטוח
הלאומי. הוא פיגר בביצוע. בשבועות האחרונים
-
א. רוב
יש סיכום
.
שר האוצר י. מודעי
השאלה היא, האם יש ביצוע, כי זה פיגור בשלושה חדשים
.
א. שוחט
מלה אחת על כי"ל. אני ממש שמח - אם באמת שווי החברה
הוא 1,2 מיליארד דולר - אני שמח שמנענו מהממשלה למכור
את החברה לפי הערכה של פירסט בוסטון בנק. הם העריכו את שווי החברה ב-600
מליון דולר. זאב רפואה אמר
700 מליון דולר. סמדר אלחנני היתה נוכחת בשיחה
שלי עם אנשי פירסט בוסטון בנק, כאשר הם אמרו: אם לא תמכרו עכשו, זה יהיה
400
מליון דולר, והם לחצו עלי. אני ממש מאושר, אם תהיה הנפקה של כי"ל
על פי שווי זה של החברה: קודם כל זה מה שהוועדה המליצה; שנית, אם בשווי כזה
תהיה ההנפקה, כולנו הרווחנו את לחמנו במושב זה של הכנסת
,
אנחנו נפגשנו עם הקבלנים ואמרנו להם: לא כהצעקתה, אתם
לא הולכים לבנות 15,000 דירות, אלא 30,000 דירות
.
שר האוצר י. מודעי
אתה מדבר על התחלות בניה, אבל יש עוד דירות בתהליך גמר
.
א. שוחט
אני מדבר על התחלות
.
בנושא של החברות הזרות, הייתי מבקש לשמוע הסברים
.
אנחנו היינו נגד החברות הזרות, ואמנם ירדו מהמספר של 45,000 דירות שתבנינה
החברות הזרות ל-25,000 דירות בשלוש שנים. אמרנו: המשק מתרומם, תיפטרו מהחברות
הזרות. אמרו
קרוונים לא נייבא, אבל מהחברות הזרות אי אפשר להתנתק. אני הייתי
רוצה לדעת אם באמת אי אפשר להתנתק מהחברות הזרות, גם.אם זה יעלה כמה מליונים
בשל הפרת חוזים, כדי לתת למשק הישראלי להמשיך בבנייה
,

הערה אחרונה - כיוון שאתה היית מעורב בנושא אישית
,
אדוני שר האוצר - בסוף השבוע קראתי ואחר כך התקשרתי עם אחד מחברי מועצת
המנהלים של חברת החשמל ושאלתי, האם היו במועצת המנהלים של חברת החשמל
.
חילופי דברים קשים עם יושב ראש מועצת המנהלים, שאתה היית מעורב במינויו
,
שר האוצר י. מודעי
כך הייתי מעורב? חשבתי שאני אמרתי משהו
.
א. שוחט
לא, אתה היית מעורב במינוי יושב ראש מועצת המנהלים של
חברת החשמל ואתה אינך יכול להסתלק מאחריות, הדבר מתבטא
בפועל בצורה חריפה כלפי מנכ"ל חברת החשמל. מנכ"ל החברה השתמש בניסוח, שיושב
ראש מועצת המנהלים התייחס אליו כמו אל כלב. אני חושב שבחברה כל כך גדולה
הולכת ונוצרת בעיה. אתה יודע שהמינוי של מנכ"ל החברה הוא לא מינוי פוליטי
.
אדוני שר האוצר, תאמין לי, כאשר קוראים אה הדברים האלה
בחוץ-לארץ, זה גם חלק מהמערך של ניהול המערכות במדינת ישראל, גם המינוי
הפוליטי וגם היכולת שלו וגם ההתנהגות שלו בתוך החברה. וזו איננה החברה הכי
קטנה בארץ, זו אולי החברה הגדולה בארץ. אני הייתי מבקש ממך, שתכניס את ידך
לענין למרות שהאחריות המינסטריאלית היא של שר האנרגיה והתשתית. אני מבקש
)



(
אני מבקש שלא לתת למצב דברים זה להמשך
.
שר האוצר י. מודעי; לא ניחן
.
א. סוחט; כי הסיפור הוא לא רק התבטאות יושב ראש מועצת המנהלים
,
אלא דרך ההתערבות שלו בקטעים שונים, בדברים שלא
מקובל שהוא יעשה, אסור לתת למצב זה להתגלגל
.
י. הורביץ
הבר-הכנסת שותט צודק. אדוני שר האוצר, קת את :הענין
לידיך
.
היו"ר מ.ז. פלדמן; חבר-הכנסת יגאל הורביץ
.
י. הורביץ
אדוני שר האוצר, אתה עוסק בענין כל כך קשה וכל כך כבד
,
והבעיות הן כל כך קשות וכבדות, שאם לאחל לך משהו, הרי
אני מאחל לך שיהיה לך כוח, פשוט, בלי הרבה ניסוחים מליציים
,
אתחיל מהקל ואעבור אל הכבד. אני חושב שאחד הדברים

החשובים הוא מה שאמרת ק ודם - ענין האמינות. הממשלה, עד כמה שאפשר, חייבת
לרכוש אמינות. אם כאן, בישראל, מאבדים אמינות, או לא יוצרים אמינות, זה חבל
.
אבל בחוץ זו ממש טרגדיה, ואני מתכוון עכשו למשקיעים. באתם אלינו ואמרתם
דבר, שעליו אמרתי
אתם בעלי דמיון, דבר שאני לא בטוח שהייתי מעז להגיע אליו
.
במצב הקיים לפתור את בעיית ההשקעות בישראל, לפתוח את הסכר של הרצון להשקיע
במדינת ישראל עם בעיות כמו שלנו, בעיות בטחון, בעיות פריון העבודה, צריך
פתיונות כאלה, שאם תצליחו לפתוח את הסכר הזה, את המעצורים הקיימים, זה יהיה
עצום. באתם והצעתם פחת מואץ לשנה אחת, זה היה דבר.דרמטי. כאן היינו די
;
מאופקים, חבר-הכנסת דן תיכון הביט על זה באופן מוזר, ואני לא הייתי,בטוח
.
שזה לא נועז מדי, אבל בעומק לבי שיבחתי אתכם שהייתם בעלי דמיון כזה, ראיתי
בזה דבר נועז. אולי חלק קנה ציוד על חשבון זה. אבל אחרי שיצאו עם דגל כזה
,
לקפל אותו תוך כמה חדשים, זה גרוע מאד
,
אני מתאר לעצמי שאתה אומר לעצמך: אתה מספר לי, חבר
-
הכנסת יגאל הורביץ, אני לא יודע את זאת? אבל אני צריך להתגבר על הצרה, לא
נתתם להטיל מס ערך מוסף על פירות וירקות, לא נתתם ולא אישרתם ענין זה וענין
זה, אני לא בא עכשו להגיד לך, שהנימוקים שלך אינם נימוקים, אבל בענין חשוב
זה שמיקדתם כל כך את הצורך בו, לא היה מקום לקפל את הדגל
.
בדבריך היום לא נגעת בענין העיקרי - איפה תהיה התעסוקה
.
הרי שורש הענין ולב הבעיות, זו התעסוקה. אני חשבתי שהפחת המואץ לשנה אחת
ישמש קרן הלייזר שתבקיע את החומה. אינני בא לעשות אתך חשבון, אלא להגיד: חבל
לי על כך
.
בענין הפרטת החברות אני רציתי שני דברים; קודם כל רציתי
לגבות כסף ובבנקים למזער את ההפסדים. אבל נוסף לזה רציתי לצאת ממעורבות
הממשלה,. לא ידעתי מה חשוב לי יותר. חשוב היה לי לצאת מהמעורבות הזאת של
הממשלה, בלבי חשבתי לפעמים, נפסיד קצת אבל נצא מהענין. יהיה בזה דווח, לא
מפני שהפקידים והמנהלים בחברות הממשלתיות הם פחות טובים מאנשי השוק, אנחנו
)



(
איננו צריכים אה זה, זה גרוע בפנים, זה גרוע בחוץ, המשק לא צריך את זה
.
אנחנו המלצנו לגבי כי"ל לא למכור את החברה למשקיע
זר. אבל הסכנה היא שהממשלה תישאר באחוז ביכר, שהוא בעצם אחוז השליטה. אם
יהיו 25% או 51% בידי הממשלה
-
א. שוחט; אחה מדבר רק על כי"ל, או על כלל החברות
?
ח. אורון; בכי"ל, בבזק ובחברת החשמל, בעייה זו אינה קיימת
.
י. הורביץ
אינני רוצה שמניות השליטה ישארו בידי הממשלה
.
ח. אורון; גם בכי"ל
?

י. הורביץ; כי"ל זה המקרה היחיד
.
ח. אורון
אפילו לא בחברת החשמל
?
י. הורביץ; אפילו לא בחברת החשמל, אפילו לא באל-על
.
במקרה ואנחנו רואים שסוסים או בורחים מהסכמים, או

קביעת המחירים אינה לרוח הממשלה, יש תמיד אפשרות לממשלה להתערב, אם היא רוצה
.
נימוקים מדוע לא, מדוע לא לוותר על חברת החשמל, על
בזק, ועל מפעל ים-המלח, יש כמה שאתם רוצים. אני אומר; בואו נצא מזה באמת
,
אבל לא רק לבורסה. אם נוכל למכור הכל בבורסה, בבקשה. אבל העובדה שאנו
נשארים עם 51%ואנו נשארים עם השליטה, זה חמור ביותר
.
אמרתי את הדברים מהקל אל הכבד, ולא נגעתי בענין התעסוקה
.
אני גם לא עוסק בענין השיכונים, כי אני יודע, יש ויכוח איפה צריכים להיות
היהודים. הויכוח הוא על פיזור האוכלוסיה, איפה אנו רוצים שיתפזרו היהודים
ויחיו, בואדי ערה, ביתיר, או מרעננה עד חדרה. כמו שאנחנו אביונים ועניים
,
אני תומך בגישה של הממשלה ושל אריק שרון, ואני מבין את המצוקה לזלף, אדוני
שר האוצר
.
שר האוצר י. מודעי; אבל גם שם אתה לא מציע לבנות יותר בתים משיש עולים
,
י. הורביץ
אילו היתה תעסוקה, העולים היו רצים כמו שדים לכל מקום
עבודה. אילו היו מקומות עבודה, הם היו רצים לדימונה
,
ולכל מקום אחר. אני אינני יכול להגיד; נחכה עם בניית הבתים עד שתהיה תעסוקה
,
יש מצוקה, יש קושי בנושא. אינני רוצה להכנס לזה, אבי רוצה לחזור לענין העיקרי
,
א. שוחט
מה דעתך על ענין הערבויות האמריקאיות
?
י. הורביץ; האמריקאים עוסקים בענין ההתנחלויות, בענין מצוקת המשק

הישראלי, הנושא העיקרי הוא בסופו של דבר התביעה לחזרתינו
לגבולות 1967, כולל ירושלים המזרחית. ומי שמנסה לומר, שאם לא יתנחלו, הענין
ייגמר - הוא לא ייגמר, ואם יתנו את הכל, גם ירושלים המזרחית, זה לא ייגמר
,
המערכה היא - גבולות 1967,אולי פלוס משהו, או לא, ואנו צריכים להערך לפעולת
הסברה אחרת
,

מדוע אני אומר את הדברים האלה? זו עמדתי, זה ידוע
,
אבל אני מאמין, שהם לא יביאו אותנו למצב שפה החברה תתפורר, זה המקום היציב
ה חיי, שבו כדור אחד ברקה של מישהו לא הופך את .השלטון, אינו מזעזע .את המשטר
.
)



(
בסוריה ובמצרים צרור אחד הופך את המשטר. זה יכול להיות מחר בבקר או מחר
אחרי-הצהרים. פה המשטר דמוקרטי באמת, בלי הצגות
.
מצוקה כלכלית אמתית, אם תהיה חס וחלילה, עלולה להביא
לזעזועים חברתיים, שיעזור ה' איך זה יתפתח. את זה הם יודעים. לזה הם לא
רוצים להביא, לא בגלל אהבה לתנועה הציונית, שהיא תנועת שחרור לאומית. אבל
יכול להיות שגם בזה אני טועה
.
אדוני שר האוצר, אני יודע שחשבת, אולי לא הוצאת
את זה החוצה, אבל בקרביים שלך חשבת. .האם הטלת על מישהו לעשות תכנית, לחשוב
על אפשרות כזאת, שמא, שמא, נצטרך לחיות אחרת מאשר אנחנו חיים עכשו; וכל
אלה שיצעקו נאמר להם
לחזור לגבולות 1967, כולל ירושלים המזרחית, זה התשלום
,
אתם מוכנים או לא? לא מוכנים - נחיה כך
.
היו"ר מ.ז. פלדמן; חבר-הכנסת חיים קופמן
.
ח. קופמן; אני רוצה לפתוח בדברים שסיים בהם ידידינו חבר-הכנסת
.
יגאל הורביץ. היינו במשלחת של חברי סיעת הליכוד במצרים
.
ובין היתר היינו במכון החדש לענין המזרח התיכון, שעומד בראשו, אם אינני טועה
,
אחמד איסמעיל. ואחד הדברים שהוא אמר לנו:"תראו, אתם כבר העליתם 500,000
-
300,000
יהודים מברית-המועצות. יש פוטנציאל של 10 מליון יהודים." אני שואל:

10
מליון יהודים? והוא אומר
"כן, 10 מליון יהודים, בברית-המועצות יעז 10 מליון
יהודים. אתם משתלטים על האדמה, על המים, זה יוצר אי-שקט מוחלט בארצות ערב
."
הוא לא הזכיר התנחלויות. בשבילי זה אותו דבר, אם תעשה זאת בנגב או בגליל
.
זאת אומרת שאנחנו נכנסים למאבק משמעותי יותר עם לחץ של ארצות-הברית, ארצות
-
הברית שונה במנהיגות שלה לעומת העבר
.
אינני רוצה להכנס לפסימיות. אבל צריך לחפש אלטרנטיבות
.
אולי במקום 10 מיליארד דולר ערבויות, 9 מיליארד דולר ערבויות
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
השאלה היא, מתי נקבל
?
ח. קופמן
נניח שאנחנו יכולים להחזיק מעמד שנה
.
ג. גל
אם הממשל האמריקאי לא יבוא על סיפוקו, מדוע יתן
9
מיליארד דולר ערבויות
?
ח. קופמן
אתה יודע שהוא מכניס לענין גם את הנושא הכלכלי. הוא
תמיד יכול לתת עוד 2 מיליארד בעוד 3 שנים. הוא יפרוס
את הסכום ויאמר
אם תתנהג כילד טוב, אזרוק לך 2 מיליארד דולר
.
ומכאן לנושא אחר
אחד הדברים המדאיגים את ענף הבניה
זו האפשרות שהממשלה תתחיל למכור את הדירות במחירים כאלה ובכמויות כאלה, שאולי
זה ישרת את האינפלציה, אבל מצד שני זה ימוטט את הקבלנים, שאין להם התחייבויות
רכישה. וזה מדאיג ומלחיץ את מערכת הבנקאות שמימנה את הבניה. אין זה סוד
,
שהבנקאות הישראלית כבר מזמן איננה.עתירת הון, והכל הוא ענין של גלגול כספים
.
אם הממשלה תמכור דירות, כתוצאה מכך שיש התחייבויות רכישה - ולרבע מהדירות
שנבנו באשדוד יש התחייבות רכישה - הדבר יביא להתמוטטות של קבלנים. והבנקים
חוששים והם כבר קופצים ידם
,
)



(
ר. אדרי
לא. אני מכיר אח הבנקים ואת הקבלנים
.
ח. קופמן
אני מודיע לך: הבנקים חוששים לחת אשראי לקבלנים, זה
מחייב זהירות מירבית
.
והנושא האחרון - עליו דיברתי עם הממונה על התקציבים
,
דוד ברודט, בטיסה לישראל - אבי טוען שמישראל יש הברחת הון עצומה, וזה נעשה

בצורה הכי יפה והכי פרקטית, הנהלת המכס אף פעם לא התמודדה עם הנושא, הוא גם
לא מענין אותם. אני מדבר על סחורות מיובאנת שאין עליהן 'מכס, ואין משלמים
מס הכנסה על הרווח עליהן. במקום לקנות, נניח, שק אורז ב-1,000 דולר, קונים
ב-1,200 דולר
.
שר האוצר י. מודעי; הוא גם קונה ביוקר וגם לא משלם מס הכנסה
?

ח. קופמן; בודאי. הוא יכול לקנות ב-800 דולר וקונה ב-1,000 דולר
.

הוא קונה ב-1,000 דולר ומצהיר שקנה ב-1,100 דולר
.
שר האוצר י. מודעי
מה עם מס הכנסה
?
חי. קופמן
הוא מצהיר שקנה ב-1,000 דולר ולמעשה קנה ב-800 דולר
והוא משאיר 200 דולר בחוץ-לארץ
.
ר. אדרי
אפשר לפתור את הבעיה. יש מחירים לקומודיטיס
.
ח. קופמן
היה לי ויכוח- על הנושא עם מנהל המכס, מרדכי ברקת
.
אין לי ספק, שהמכס לא ערוך לטפל בנושא. לפי דעתי, רק
בנק ישראל, או גורם אחר, כאילו בלתי-תלוי, שיושב בבתי-המכס ועובר על הרשימונים
בודק ציוד ומכונות - ועכשו מותר לייבא מכונות בניה משומשות או קטרפילר משומש
-
יכול להתמודד עם הנושא
.
אינני רוצה לומר עכשו איך נבנו המלונות בישראל. הראשון
שהפנה את תשומת לבי לנושא הוא סם לואיס. הוא אמר, שהם הרוויחו בדרך זו חצי

מליון דולר. אם יהיה פיקוח, לא של המכס - המכס לא בנוי לזה' - אלא של גורם

אחר, המפקח על מטבע חוץ או גורם אחר - יש בסך הכל 3 נמלים בישראל, אפשר
להתמודד עם הנושא
.
אני הייתי פעם נציג של יצרני ציוד לבתי-קולנוע, כולל
זה של ערד, שאלתי את היבואנים: למה העמלה היא 33%? אנחנו ייבאנו בעמלה של
10%.
אחר כך התברר לי שהם מייבאים את הציוד על פי השווי ברוטו ומשאירים
כסף בחוץ. זה קיים בכל החתומים. יש פערים עצומים בין המחיר ברוטו ובין
המחיר נטו
.
ובהקשר זה אקפוץ לסין וטירואן. על זה שמחרימים את
היבוא מסם ומייבאים תחליפים על ידי החלפת האתיקט, אנו משלמים פי כמה יותר
, ;
בעיקר כאשר יש היטלי מכס ולא מכס על פי אחוזים. אתה קונה בארצות הברית
מוצר עליו יש אתיקט
" מייד אין ציייינה". על מוצר זה בארץ כתוב: "מייד אין
סיוואן" או "מייד אין הונג קונג". כל הקפגדריה הזאת עולה הון תועפות
.
א. בורג
את הפתק מייצרים בטיוואן
.
ח. קופמן
אני מציע שפעם אחת נתמודד עם הסיפור הזה, כי זה ענין
של מאות מליונים
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
חבר-הכנסת חיים אורון
.
)



(
ח. אורון
אני חושב שצדקו החברים שאמרו, שהנושא המרכזי הוא
נושא התעסוקה. ואתה, אדוני שר האוצר, דיברת עליו
פחות מדי
.
בעצם, לפחות בשנתים האחרונות נוצר זוג מאפיינים
,
המאזנים את המערכת
האחד בתחום הגרעון של המקורות, והשני בתחום התעסוקה
.
ברגע ששני מאפיינים אלה פועלים כפי שהם פועלים, לפי דעתי, יכול להיות שנגיע
לתוצאות טובות מאד. השאלה היא, לאן אנו רוצים להגיע
?
באופן תיאורטי אפשר להגיד
נגיע לא ל-13% אבטלה
,
נגיע ל-11% אבטלה, יעלו רק 5,000 עולים בשנה, לא נצטרך להשקיע יותר; לא
נצטרך להשקיע יותר, לא נצטרך ערבויות של ארצות הברית, לא נצטרך ערבויות
של ארצות-הברית, לא נצטרך תכניות-מגירה, שדיבר עליהן חבר-הכנסת יגאל הורביץ
.
אילו היו אומרים בתחזיות לפני שנה, שמספר העולים ירד מ-15,000-17,000 עולים
^
בחודש ל-9,000 עולים בחודש, כל התמונה היתה שונה. אין ספק שהירידה בקצב
העליה היא תוצאה של המציאות כאן. מה שעוד אמרו במשדר ברדיו על הרופאים העולים
הוא, שהרופאים שהגיעו, כותבים לחברים הרופאים שלהם בברית-המועצות: אל תבואו
,
אם שני מאפיינים אלה יפעלו במערכת, הענין מסתדר; עוד שנתיים-שלוש - בסופו
של דבר הצמיחה היתה בענף הבניה - ואנו עוברים את העסק בשלום. אוי ואבוי
לשלום הזה. זה כבר עכשו מצוייר על הקיר
.
כנגד מה אני אומר את זה? אינני פותת את הויכוח על
הערבויות, הקו של יגאל הורביץ ידוע לי, יצא לי לשוחח אתו, שמעתי את התיאוריה
.
שלו, שהאמריקאים לא ימוטטו את החברה הישראלית, צריך לבדוק עד כמה הנשיא
בוש משוגע, באם הוא משוגע, ואז יתברר, נניח שהוא מוכן,ללכת עד הסוף, שיש
פרטנר נוסף, וזו הירידה מהארץ. תבדוק גם את הדבר הזה, אני חושב שיש פה
מהלך הרפתקני כלכלי ומדיני
.
אתה התבטאת, אדוני שר האוצר, בשבועות האחרונים
,
מבחינתך באופן אמיץ. אתה אמרת
בונים בשטחים מעבר ליכולת שלנו, אפשר לעשות

את זה לא ב-16,000, דירות, אפשר ב-8,000 אני הייתי שם וקבלתי את הגז הראשון

במלון פארק בחברון, ואז הביא את המתנחלים לשם יגאל אלון ז"ל
,'
אולם לשיטתכם אתם - אני לא צריך את בייקר ולא את בוש
-
אתם רוצים לנהל את זה בלי טיפת אחריות? מבחינתכם, ואחה חבר-הכנסת יגאל הורביץ
,
שמעת את כל הנתונים, אתה תוסיף 5 מיליארד שקל לגרעון, ואינני בטוח אם בשנה
הבאה לא יתברר, שההכנסות תקטנה
-
י. הורביץ
אני שואל אותך: בלי קשר לערבויות, אתה רוצה שנבנה
שם? - לא
.
ח, אורוז
אמרתי את זה. אני לא צריך את ענין הערבויות בשביל זה
.
אבל לשיטתכם, אם אתם רוצים שהבעיות הכלכליות תיפתרנה
,
ויפעלו לא שני המאפיינים שציינתי
-
י. הורביץ
תחזרו לגבולות1967
.
חי אורון
לא, אני אומר: גבולות 1967 לא בגלל הערבויות
,
במצב העכשווי, הצירוף של המדיניות הזאת יגרום לצמצם
העליה להיקפים נמוכים פלוס צמצום המקורות להיקפים נמוכים. רק 5,000 עולים
)



(
בחודש, 60000 עולים בשנה, לא צריך עזרה מהעולם
.
מדוע אני אומר אח זה? כי שר האוצר אמר בשבועוח
האחרונים
לא צריך היה לבנות שם 16,000 יחידות דיור. הוא אינו אומר לחברי
הכנסת מה עלות הבניה בשטחים, מנו שלוש סיבות למה בתקציב המדינה לא נשארו
מקורות לשנה הבאה למרות שבאו פחות עולים. והסיבות הן: הקטנת ההכנסות, הוצאות י
מלחמת המפרץ והבניה. למה אנחנו לא יכולים לדעת נתונים על עלות הבניה בגדה
?
פעם דברו על 1,5 מיליארד. הספורים הסתובבו וקלטנו אותם מהאדם ברחוב
.
כאשר עושים יליד למכירת 700 דירות ביתיר, והבקר אמר
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שמי שעשה את היריד לא מוסמך למכור אף דירה
,
ומכרו דירות ב-2,300 דולר, אמרו לאדם: תביא 2,500 דולר, קח משכנתא ל-50
שנה, יש לי עדים על כך
-
א. בורג
הוא אמר שמכרו דירות של קבלנים פרטיים. דירות של
שיכון ופיתוח 00
G
דירות, ימכרו כאשר הממשלה תחליט.
ח. אורון
הוא אמר, שמי שיכול למכור אח הדירות, זו חברת שיכון
ופיתוח וחברת שיכון ופיתוח לא היתה ביריד הזה
.
אני אומר דבר פשוט מאד - ואני אומר את זה עכשו מההיבט
התקציבי
מתנהלת בענין זה מדיניות מופקרת, בלתי-אחראית. ואם:, כפי שאתה אומר
,
יש חריגות של 300-400 מליון שקל בתחום הבניה - וכאשר מדובר בחריגות הסכום
הוא תמיד יותר גבוה - אינני צריך להגיד לכם מה הם חצי מיליארד שקל בתקציב
המדינה בתחום ההוצאה הישירה, כאשר אנחנו מתווכחים כאן על 100,000 שקל למשרד
זה או אחר. איפה פה בעל-הבית? איפה הממשלה
?
לכן בתוך הצבת הזו שבין הסכנה סל המשך צמצום העליה
ובין איזה שהוא הימור, שאינני יודע מי יכול לקחת על עצמו, ששערי ברית-המועצות
ישארו פתוחים - ואני מאחל לכל היהודים בכל העולם כל טוב, אבל האם מישהו

מאתנו מסוגל לעשות תחזית מה יקרה בברית המועצות בשנה-שנתים הקרובות? אינני

יודע בפני איזה בית-דין יצטרך לעמוד מי שיקה על עצמו הימור זה. זה קונטקסט
אחד
.
החיבור לתעסוקה, מבחינתי מכריע בענין זה, אני חושב
שלא תהיה ברירה, בגלל המצב הפוליטי, אלא לעשות מהלכים יותר ישירים מצד הממשלה
.
מקורות? הנה, פה יש 500 מליון שקל מקורות
.
חבר-הכנסת שוחט ואני נאבקנו על 38% בניה בנגב נגד
שמעון פרס ויוסי ביילין. אני שואל אותך כאיש הנגב: למה צריך 38% אחוז בניה
בנגב ולמה בשנה אחת? מה יקרה אם זה יהיה בשלוש שנים? להפך, אם הבתים בשכונות
בבאר-שבע יעמדו ריקים, זה יפעל נגד העליה. היה לנו ויכוח עם שמעון פרס
וביילין על הבניה בנגב. פה עשו קפיצה של 180 מטר מעבר למטרה. אני לא צריך

להציג תעודת זהות שאני בעד פיתוח הנגב והגליל
.
אם מדברים על נושא התעסוקה, אני יודע שנושא התעסוקה
הוא קשה יותר מאשר נושא הבניה, אבל גם כמה הצעות יותר פשוטות בנושא התעסוקה
מתבצעות לאט לאם. אני מתעסק עם בית-חולים סורוקה. עובדים שם 1,000 איש
מבאר-שבע, 500 רופאים ו-500 אחיות. זה יותר מדי, אני יודע שזה יותר מדי
.
צריך רק 800, אבל מה יהיה אם יתחילו לשלם דמי אבטלה שנה שניה לרופאים ואחיות
?
בני הנגב שלמדו רפואה, חאם הם לא יעזבו? זה לא שיקול
?
)



(
אמר חבר-הכבסת גדליה גל ששכר המינימום כבר אינו קיים
כל אחד מאתנו נפגש עם עולה חדש שעובד בשכר של 700-800 שקל לחודש, אני מקווה
שלא לזה התכוונו אלה שדברו על הגמשת שוק העבודה
,
א, שוחט; לזה התכוונו
,
ח. אורון
אם הכוונה לזה, הם שוברים את המערכת החברתית, כי
חברה נשברת לא רק בנקודה אחת, חייל משוחרר לא מוצא
עבודה, שכר עבודה נמוך אני חושב שאנו מגיעים לנקודה שכבר היתה. תזכרו
מה היה ב-1984 וב- 1985.השיא של 1988 הוא תוצאה של מה שהיה ב-1985
.
גם נושא התעסוקה וגם נושא השכר הופכים להיות השאלה
המרכזית, כי החברה הישראלית ב-12%-11% אבטלה, יישברו בה כמה מערכות, 11%
ממוצע אבטלה, זה 25% אבטלה באופקים
,
היו"ר מ.ז. פלדמן
חבר-הכנסת רפאל אדרי
.
ר, אדרי
אדוני היושב ראש, אדוני השר, היום יותר מתמיד הקשר
.
הפוליטי-כלכלי חזק מאי-פעם, תמיד יש קשר בין השנים
,
אבל עכשו הוא יותר חזק מאשר היה בעבר, לכן האחריות המוטלת על שר האוצר היא
הרבה יותר קשה מאשר בימים כתיקונם, מטעמים אלה ראוי ורצוי ששר האוצר יהיה לא רק
שותף למהלכים המדיניים, אלא יהיה שותף במהלכים המדיניים לפני קביעתם, כי
ההתפתחויות האחרונות לא רק בממשל האמריקאי, אלא גם בקונגרס, אינן מבשרות טובות
לכלכלה הישראלית
, . .
שמענו סקירת שר האוצר ונכון, יש התפתחות חיובית, יחד
עם זאת הפרסומים המגמתיים בתקשורת האמריקאית, תהיה להם השפעה לא קטנה
על ההשקעות בישראל ועל המשק הישראלי, והשפעה קשה לפחות לטווח של חצי השנה
או השנה הקרובה
,
.
אני יודע שיש כאלה המאושרים ממדיניות ההשקעות של
הממשלה. אני לא מאושר, היתה דיעה, שמתן ערבות מדינה להשקעות, יציל את
ההשקעות, אני סבור אחרת, יש שיטות אחרות, שאינני רוצה להתעכב עליהן, כבר

הצעתי אותן כמה וכמה פעמים. אבל רצוי וראוי שתהיה חקיקה בכל הקשור למדיניות
,
ההשקעות במדינת ישראל על מנת להשפיע על ציבור לא קטן המתעניין בהשקעות בארץ
.
כאשר יש חוסר ודאות לגבי התנאים, כאשר כל פעם משנים את התנאים, אנשים אומרים:

נחכה, אולי יתנו תנאים יותר טובים, אולי צריך לחוקק חוק הקובע, שבמשך חמש
שנים אין משנים את החוק לעידוד השקעות הון, אבל לא ארחיב בנושא זה
,
אתרכז בנושא אחד, שהשפיע ותרם לאינפלציה, נושא הבינוי
והשיכון, וזו איננה חכמה שלאחר מעשה, ביולי-ספטמבר בשנה שעברה התרעתי לא
פעם ולא פעמים בוועדה זו ובוועדת הכלכלה בפני שר הבינוי והשיכון, ומה שאני

אומר עכשו אמרתי לשר השיכון והבמי, גם לפני שנה, גם לפני שלושה חודשים, אבל
לצערי, אין עם מי לדבר ונגרם נזק למדינה, לפי חישובים שלי, בסכום של
1,080,000,000,
לפי הפירוט הבא
התקשרויות המונהגות על ידי משרד הבינוי
והשיכון, המוכרגת לשר האוצר, הוא שילם בין 7% ל-מ10% על המחיר המקובל והסביר
,
כאשר אני אומר שהקבלנים יכולים להרוויח בין15%ל-20% והרוויחו 35%-30%
.
א. שוחט
עם התמריצים
?
)



(
ר. אדרי
בלי התמריצים, סכום של 15-25 מליוז שקל שהיו
מיותרים, סיירתי בשלושה אתרים וראיתי את הבניה הגרועה
.
רצוי לראות לא רק את תנופת הבניה, אלא גם את טיב הבניה, מי שישלם את המחיר
הזה הוא העולה ההרש, זו המדינה. בונים ב-8-9 הדשים. אפשר לבנות ב-8-9
הדשים גם בטיב טביר
,
י, הורביץ; למה בנו קודם ב-22 חודש
?
ר. אדרי; כי המדינה שילמה גם את המחיר הזה, אבל לתת מענק
-
י, הורביץ; אבל הגיעו לקיצור משך זמן הבניה. קצרו את זמן הבניה
.
ר, אדרי
ראית איזה דירות מקבל הציבור
?
י. הורביץ; אתה אומר שמדד המחירים לצרכן עלה בגלל זה. אולי מדד

המחירים לצרכן היה עולה יותר, גאולי כפליים, אם
הבניה היתה נמשכת 22 חודש
?
ר. אדרי; אני אומר שזה היה מיותר
.
הקרוונים, שאמרו שיהיו כאן תוך שלושה חדשים, עברו

?14
חודש והם אינם מאוכלטים, והמגורונים אינם מאוכלטים, אני מזמין אתכם

להטתכל ותראו מהו טיב הקרוון
,
פה אישרנו עבור כל הקרוונים 210 מליון שקל, ,5700
קרוונים עלו 430 מליון שקל, ואושר על יד שולחן זה טכום של 210 מליון שקל
;
כלומר, 1,770 שקל למטר מרובע של קרוון שהוא לא שווה הרבה, כאשר בניה קשיחה
נאותה בבנין בן שמונה קומות עולה 1,280 שקל, כולל תשתית
,
מ, איתן; כולל תשתית
?
ר. אדרי
כאשר אתה מחלק הוצאות תשתית ל- 32יחידות דיור בבניון
אחד, תעשה את החשבון
,

אם היו מגיעים הקרוונים תוך שלושה חדשים, הייתי אומר:

ניחא
,
מ, איתן; איפה אפשר לקבל היום במדינת ישראל מטר מרובע בניה עם
תשתית ב-550 דולר
?
ר. אדרי; העלות לקבלן היא 550 דולר למטר מרובע בניה נאותה
,
הבניה 410 דולר והתשתית עוד 140 דולר למטר מרובע
.
י, הורביץ; למה סולל-בונה לא בונה דירות
?
ר, אדרי
אמרתי ששילמנו 1,770 שקל למטר מרובע בקרוון, כאשר

הבניה הרגילה עולה 1,200 שקל למטר מרובע
,
נתנו קרקעות חינם לקבלנים בפתח-תקוה, נתנו קרקעות
חינם לקבלנים בנתניה, נתנו קרקעות חינם לקבלנים בראש-העין, נתנו קרקעות
חינם לקבלנים בראשון-לציון. שאלתי את שר הבינוי והשיכון, גם בעל פה וגם בכתב
,
מדוע הקבלנים היו צריכים לקבל קרקע חינם,והוא לא השיב לי. אם היו נתונים
1
)



(
שהממשלה לא החליטה על כך, על כן צריך לבדוק את הנושא
.
כל המדיניות של מתן מענקים, שיעלו 780 מליון שקל
עד סוף השנה
-
א. שוחט; מענקי-המהירות יעלו 780 מליון שקל
?
ר. אדדי; כן
.
ש. שטרית; בל? קשר לעמידה בהוזה לגבי טיב הבניה
?
ר. אדרי
כן
.
מ. איתן; לפי

דבריו
,
הפיקוח מאשר היום דברים שלא אישר קודם
?
ר. אדרי; כן. הקבלן לא עמד בהתחייבויות שלו, לכן לא צריך לשלם
.
גם התכנית לבנות בשנה הבאה 45,000 יחידות דיור, אין
לה מקום- לפני 14 חודש אני הצעתי בוועדה זו, שהממשלה תוציא למכירה קרקע
ל-100,000 יחידות. אני שמח שהממשלה החליטה על 75,000
.
א. שוחט; יבנו 100,000 יחידות דיור בלי התחייבות רכישה
?
ר. אדרי; לא. הכוונה היא ל-100,000 יחידות קרקע ויבנו 45,000
יחידות דיור
.
אפשר להוריד את מחירי הקרקע ב-40%-, 30%, כי מחירי
הקרקע עלו בחדשים האחרונים ב-100%-90%
.
מ. איתן; מרכיב הקרקע הוא
10%
ממחיר הבנין
.
ר. אדרי; מי מספר לך את זה? מרכיב הקרקע נע במרכז הארץ בין
32%
ל-54% ממחיר הדירה
.
אדוני יושב ראש ועדת הכספים, אדוני שר האוצר, אני
.
מבקש, לפני אישור חריגות נוספות בתקציב משרד הבינוי והשיכון, שיבוא שר
הבינוי והשיכון ויתן הסברים על קרקע שניתנה חינם לקבלנים ועל ההתקשרויות

ועל המגורונים, ואם לא כל הכסף שהושקע בקרוונים ובמגורונים ירד לטמיון
.
1,180,000
שקל ירדו לטמיון כפי שפירטתי. מצד שני נאבקים על 10 מליון שקל
במשרד זה ובמשרד אחר. אני מבקש שבדיון על תקציב המדינה יתנו הסבר ותשובה
על כל הנושאים האלה
.
אדוני שר האוצר, אני לא הייתי הולך למכירת קרקעות
במכרזים, אני הייתי הולך בשיטת האחוזים. במקום שהמדינה תוציא כסף, אני
הייתי לוקח 45,000 יחידות קרקע לבניה, 15,000 יחידות הייתי נותן לקבלנים
בשיטת האחוזים, כאשר המדינה תקבל 5,000 דירות בלי להשקיע אף אגורה. אני
הייתי אבי השיטה הזאת במדינת ישראל. אולי מדינת ישראל יכולה להתחיל בשיטה
זו. זו שיטה שיכולה להתפתח בעתיד
.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנו נמשיך בדיון באחת הישיבות הקרובות
.
הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 05;13
)

קוד המקור של הנתונים