ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/07/1991

בקשת רביזיה של חבר-הכנסת חיים רמון בעניין פניות 60 ו-61; חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון), התשנ"א-1991; חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון), התשנ"א-1991(המשך הדיון - ראה עמ' 15); צו מס קנייה (פטור) (תיקון מס' 3), התשנ"א-1991; שינויים בתקציב לשנת 1991; תקנות להסדר ההימורים בספירט (תכנית ה"טוטו-תיקו") (תיקון), התשנ"א-1991(מכתב יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט מ-ב' בתמוז התשנ"א- 14.06.91); תקנות פיצוי נפגעי אמון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 453

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ח' באב התשנ"א (16 ביולי 1991). שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה
היו"ר מ"ז פלדמן

אי אבו-חצירא א' כ"ץ-עוז

ר' אדרי עי סולודר

חי אורון עי עלי

מי איתן ע' פרץ

נ י ארד חי קופמן

ג' גל ח' רמון

פ' גרופר א' שוחט

אי דיין שי שטרית

י י הורביץ י י שמאי

ש י חלפרט ג י שפט

אי ויינשטיין די תיכון

מ"מ: י' גולדברג
מוזמנים
אי זייף - מנחל חמכס ומע"מ, יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט

די ברוך, שי ברקן, מי גוטליבובסקי גבי מי אבן-חן - משרד חאוצר

י' חליוה, ד' אוזנה - מועצת הגליל

מי הבדלה - מועצת הנגב

גבי י' שחורי - משרד החקלאות

חי מולכו - המרכז החקלאי

אי אפרתי - מנכ"ל המועצה להסדר ההימורים בספורט

גי ברוורמן - חבר המועצה להסדר ההימורים בספורט

חי קמחי " יועץ משפטי של המועצה להסדר ההימורים בספורט

י י שני - מנכ"ל הספורטוטו

י' זילברשטיין - חב' טכ"מ
מזכיר הוועדה
אי קרשנר
יועץ משפטי
אי דמביץ
יועצת כלכלית
סי אלחנני
קצרנית
ר' בלומרוזן
ס ד ר - ה יום
1. שינויים בתקציב לשנת 1991 - פניות מסי 57. 63, 10001 (מועצת הנגב, מועצת

הגליל).

2. חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)(תיקון), התשנ"א-1991.

3. צו מס קניה (פטור) (תיקון מס' 3) - מכתב שר האוצר מיום י"ח בתמוז התשנ"א

- 30 ביוני 1991.

4. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו-תיקו") (תיקון) - מכתב י ו "ר

המועצה להסדר ההימורים בספורט מ-ב' בתמוז התשנ"א - 14 ביוני 1991.

5. תקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ"א-1991



היו"ר מ"ז פלדמן;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

שינויים בתקציב לשנת 1991

פנייה ממי 57 (תקציב רגיל - פיתוח מקורות אנרגיה)

מי גוטליבובסקי;

לא מדובר פת על שום הוצאה תקציבית. חברת החשמל לוקחת אשראי בדולרים והיא רצתה

להעביר זאת לאשראי שקלי. היא עשתה החלפה עם אוצר המדינה וקיבלה אשראי שקלי.

אנחנו צריכים לגבות מהם את הכסף הזה. אנחנו רושמים זאת כאילו זאת הוצאה המותנית

בהכנסה. זה אקט פורמאלי. מדובר בהלוואה נגררת משנה שעברה. אנחנו לא חושבים לחדש

את ההסדר הזה עם חברת החשמל לקראת השנה הבאה. יש עוד הלוואה, שלגביה יימשך ההסדר,

ובזה ייגמר ההסדר של החלפת קווי-אשראי.

א' ויינשטיין;

האם חברת החשמל איננה מסוגלת לשלם ממקורות שלה?

מי גוטליבובסקי;

חברת החשמל הצליחה לגייס אשראי שהיה לה כדאי להשתמש בו מייד.

א' ויינשטיין;

אנחנו רוצים שחברת החשמל תפעל כעסק. אם היא מגייסת כסף בזול - הרוויחה. אם

יש לה אשראי יקר, שלא תיקח. זאת חברה עסקית עם תקציב אדיר, עם מקורות שלה, פיתוח

שלה.

מ' גוטליבובסקי;

זה כבר לא רלוונטי.

הוחלט; לאשר פנייה מס' 57.

פנייה מסי 63 (תקציב רגיל - מפעלי מים)

היו"ר מ"ז פלדמן;

מדובר על העברת 15 מיליון ש"ח למשק המים.

הוחלט; לאשר פנייה מס' 63.



פניית מסי 10001 -שימוש ברזרבה כללית לשנת 1991

(מועצת תנגב, מועצת תגליל)

היו"ר מ"ז פלדמן;

מדובר בהודעה שעוכבה.

א' שוחט;

איפה נציגי המשרדים?

אי קרשנר;

הס הוזמנו והם לא הגיעו.

היו"ר מ"ז פלדמן;

נמצאים כאן מנכ"ל מועצת הגליל ומנכ"ל מועצת הנגב.

אי שוחט;

לא אציע שלא לקיים את הדיון, כי אנשים באו מהנגב ומן הגליל. אבל אי-אפשר

לסיים דיון בלי שאנשי האוצר ומשרד הכלכלה יהיו פה.

אי ויינשטיין;

מאחר והגיעו נציגים מהגליל ומהנגב, אני מציע שנשאל אותם שאלות ונשמע אותם,

כדי שנוכל להתקדם.

אי שוחט;

אדוני היושב-ראש, נציג האוצר לא היה כאן ולא הביע את דעתו. נציג משרד הכלכלה

לא היה ולא הביע את דעתו.

השאלה הראשונה שאני שואל מתייחסת למועצת הנגב; מדוע לא נחתם עדיין המינוי

לתפקיד של מנהל המועצה. הוא נמצא פה. המערכת מתנהלת דרך עיריית באר-שבע, מכספים

של עיריית באר-שבע. מנהל המועצה איננו מקבל משכורת כבר יותר משנה. כל העסק תלוי

על בלימה. אם הממשלה חושבת שצריך את זה, שתטפל בזה כפי שצריך. אם הממשלה חושבת

שאין לזה חשיבות, שתסגור את העסק. השאלה הזאת מופנית אל הממשלה.

בשנה שעברה הוקצב כסף למועצת הנגב, באישור הוועדה, לאחר דיונים רבים, והכסף

לא הועבר. הוועדה אישרה העברה תקציבית למועצת הנגב, והכסף לא הועבר. מנכ"ל

המועצה חי בלי משכורת והפקידות מקבלת משכורת מעירית באר-שבע. אלה דברים שאי-אפשר

לתאר בממשלה נורמלית.
מי איתן
השר אמר במליאת הכנסת, שהאדם עובד 11 חודש ללא שכר. זאת הפרה של חוקי

המדינה. יש כאן הלנת שכר.

אי שוחט;

קיבלנו דיווח שבמועצת הגליל עובדים שני אנשים בשכר. מדובר בגוף קטן מאוד

ומחזיקים שם מנהל שמקבל 85% משכר מנכ"ל וחוץ מזה יש מזכיר. המערכת הזאת לא

מקובלת עלי. לא אתייחס לקונוטציה המפלגתית של הענין.



א' ויינשטיין;

אם במועצת הנגב היה מנכ"ל ומזכיר, גם היית אומר דברים אלה?
אי שוחט
קיבלנו חומר בכתב ממועצת הנגב. ממועצת הגליל לא קיבלנו.

ר' חליוה;

הבאנו חומר. בבקשה, אני מגיש זאת לחברי הוועדה.

עמדתי לעצם הענין תיקבע לאיור שנשמע את נציגי משרד האוצר ומשרד הכלכלה ולאחר

שנשמע מה הפעילויות של המועצות האלה.

אני מבקש לקבל תשובה מן הממשלה: למה אין מינוי? אדם משתמש בתואר ואין מינוי.

למה צריך להעסיק שני אנשים ברמת שכר גבוהה, עם רכב שכור? למה אין העברה כספית,

שאושרה לפני כשנה למועצת הנגב? חשוב שנשמע מה עושות שתי המועצות.

אי דיין;

רציתי לשאול את נציגי המשרדים, למה שלא ישקלו לשנות את השיטה. אם יש הצדקה

לשתי המועצות האלה, למה לא לשנות את השיטה ולקבוע שיהיו כפופות לשר אחד? שורש

הרע הוא בכך שמדובר בשני שרים מקבוצות שונות, ממחנות שונים, כאשר האחד חותם השני

לא חותם; כאשר האחד מאשר השני לא מאשר, והמרץ של המנכ"לים הממונים בפועל איננו

מושקע בעבודה במסגרת המועצות האלה.

אני אישית התערבתי בענין זה. פניתי לשר מגן וכן ביקשתי מהשר נסים לסיים את

הפרשה. נוצר מצב לא בריא מכל הבחינות.

אבקש להזמין את שני השרים כדי לקיים דיון בסוגיה זו ביחד. אין בפני ועדת

הכספים עמדה של הממשלה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

חבר-הכנסת שוחט הציע להזמין את שני המנכ"לים, אתה מציע להזמין את שני השרים,

הבא אחריך יציע להזמין את נשיא המדינה. תסתפק בהזמנת שר אחד.

מי איתן;

זה לא יעזור.

אי דיין;

הגשתי הצעת חוק בנושא זה, שהענין יהיה באחריות שר אחד. אם לא נזמין לכאן את

שני וקשרים, אנחנו מבזבזים כספי ציבור, כי הפונקציונרים לא מקבלים את הגיבוי שהם
צריכים לקבל לפי ההוק. בעצם אנחנו אומרים להם
ישחקו הנערים לפנינו. הענין

נמשך יותר משנה. שר הכלכלה העלה נקודה זאת במפורש מעל במת הכנסת.

על כן, אנחנו צריכים להפסיק כעת את הדיון ולהזמין את שני השרים, ולסיים את

הפרשה לכאן או לכאן. אם אנחנו רוצים ששני הגופים האלה יתקיימו, יקבלו תקציב,

מינויים וגיבוי לפעולה. אם לא רוצים את שני הגופים האלה, נוותר עליהם.



י' שמאי;

אני מצטרף למשאלתו של חברי-כנסת שוחט. אנחנו צריכים לקיים דיון מקיף בנושא.

הוויכוח בין שרים קיים לאו דווקא ביחס למועצות חאלה אלא הוא קיים גם ביחס למינוי

מועצות מנהלים בחברות ממשלתיות וציבוריות. אני יודע שלא מחליפים יושבי-ראש מועצות

מנחלים.

אני מציע שוועדת הכספים תיזום חוק שלגבי הרכב של מועצות יהיה אחראי שר אחד,

ואם לא תהיה הסכמה, לפחות הסכמה של שר ושל ראש הממשלה.

בצפון מדובר בשני עובדים. הם צריכים לקבל משכורת. כדי לקבל משכורת יש לבצע

העברה תקציבית. אם לא נבצע את ההעברה התקציבית, ועדת הכספים תגרום לנזק מצטבר.

יש מחלוקת בין שני השרים בשאלה מי יהיה יו"ר מועצת הנגב. שאלתי את השר נסים,
שלא חתם על המינוי, מה קורה. הוא אמר
מה אתה רוצה? יש כבר אישור תקציבי לענין

זה, זה מסודר.

לגופו של ענין, אני מציע לבצע את ההעברה התקציבית ולאפשר להם לפעול ולעבוד,

אבל נקיים דיון בנושא עם הנוגעים בדבר, עם שני המשרדים או שלושה משרדים.

אי כ"ץ-עוז;

מי שליווה את החוקים חאלה מיום שנחקקו יודע ששני החוקים כאחד אינם אלא לעג

לדמוקרטיה הישראלית. חוק חנגב הומצא על-ידי חבר-הכנסת לשעבר ז'אק אמיר. היו בו

שני דברים אבסורדים מתחילה. האחד, חברי הכנסת שחוקקו את החוק נתנו לעצמם תפקיד

בחוק - שרק הם, חברי כנסת לשעבר, יכולים לשמש כיו"ר המועצה ההיא, ביום הקמתה.

האבסורד והשני היה שהטיפול ניתן בידי שני שרים - זה לא הצליח מעולם ולא יצליח

לעולם. יש כאן ענין של קשר בין חברי כנסת לבין תשלומים לאנשי שלומנו. כך היה

במועצת הנגב וכך זה במועצת הגליל. חבר-הכנסת נחמיאס ראה את חהצלחה הגדולה של

חבר-הכנסת ז יאק אמיר בהקשר לחוק הנגב והוא המציא את הוק הגליל. מאז יש לנו שני

חוקים - מקס ומוריץ. שניהם חוקים שלא יכירם מקומם בספר חחוקים.

לאחר-מכן התבקשה ועדת הכספים להעביר 150 אלף שקל למועצת הנגב. אף אחד לא ידע

בשביל מה זה. כנראה כדי שיהיה מנהל באיזה שהוא מקום עם רכב ומשרד. תוספת לנגב

ולגליל אין מזה. מאז תיקון חוק הגליל מחלקים לחלק מתושבי הגליל שיקים עבור ביצים

במכסה. זאת התרומה היחידה של חוק הגליל, וכולם שמחים.

בסך-הכל יש עיוות על עיוות. חחוקים האלה לא היו צריכים להיות במדינת ישראל.

לחוקים אלה יש שמות תמימים וקדושים - נגב וגליל - ועושים בהם שימוש קלוקל, מרושע.

אתנגד לכל מה שקשור לשתי המועצות האלה. זאת שיטה משוכללת לקבלת כספי מדינה עבור

פעילי מפלגה, מעבר לשיטות של הייחודיים.

י י גולדברג;

אפשר לומר זאת גם על משרדי הממשלה.

אי שוחט;

כל מי שיושב פה יודע זאת. יספרו על עבודות של מועצת הנגב. איזה פיתוחים היא

עשתה בנגב?

י י גולדברג;

בראשית דברי אני רוצה לברך את יושבי הראש ואת המנכ"ל של מועצת הנגב ומועצת

הגליל. מועצות אלה קמו על-מנת להביא לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הן במרחב

הנגב והן במרחב הגליל, ועל-ידי כך לפתח את האזורים האלה ולהפנות אליהם יותר

תושבים.



אני שותף לדעה שהיה חשוב שהמועצות האלה יהיו במסגרת משרד ממשלתי אחד. כך היה

יותר קל לנווט את התנופה לגליל ולנגב ביתר שאת. מדובר באזורים שכל ממשלות ישראל

אמרו שיש להעמידם בראש סדרי העדיפויות שלהם ולתת להם פיתוח מואץ. אין לי ספק

שמסגרת זאת תענה על היעדים של החוק.

על כן, אני מציע לאשר את ההצעה המונחת לפנינו. מדובר במסגרת מצומצמת מאוד.

יש חשיבות שמסגרת זאת תוכל לתפקד. אנחנו צריכים לאחל למועצות הצלחה רבה. יש

לעודד את המסגרות האלה.

אני מציע לאשר את הפנייה. אם יהיה למועצות תקציב באמצעותו יוכלו לסייע, ולו

במעט, לפעילויות במרחבים האלה, יש לכך חשיבות גם מבחינת העלאת המודעות לחשיבות של

הנגב והגליל. יש לפנות לשרים בבקשה שיתנו מלוא המשאבים האפשריים למסגרות אלה.

א' ויינשטיין;

העניו האישי של המנהל דורש הסדר. יש בו גם ענין אישי וגם עניו מוסדי. העניו

הזה דורש טיפול מהיר ויסודי.

איני חושב שהבאת שרים לכאן תפתור את הבעיה. אני מציע שהיושב-ראש יפנה לשני

השרים ויאמר להם שכך אי-אפשר להמשיך. נטיל על היושב-ראש לטפל בעניו, בגושפנקא של

הוועדה.

נ י ארד;

אתה יודע שזאת סתם הצהרה.

אי ויינשטיין;

אין דרך אחרת.

חבר-הכנסת כ"ץ-עוז יכול לרושוב שהחוק מיותר. הוא יכול להגיש הצעת חוק לביטול

החוק. ישבתי פה בוועדה מול חבר-הכנסת לשעבר ז'אק אמיר, וראיתי את התמיכה

המאסיבית שהיתה בחוק. אז החוק היה כשר.
י' שמאי
חבר-הכנסת ויינשטייו, האם חבר-הכנסת כ"ץ-עוז תמך אז בחבר-הכנסת ז'אק אמיר או

לא?

א' ויינשטיין;

הוא תמך. עכשיו הוא בא ואומר שזה עניו פוליטי. דרוש יושר אינטלקטואלי. אני

לא שולל את זכותו של חבר הכנסת להביע דעה, אבל אני לא רואה יושר אינטלקטואלי כאשר

אז חייבו את החוק והיום טוענים שזה חוק פוליטי.

אני יודע שוועדת הפנים הטילה על מועצת הגליל, כגוף המתאם על-פי חוק הגליל, את

תפקיד מתאם אירועי לייג בעומר במירון, וכך לקדם את התיירות.

היו"ר מ"ז פלדמן;

היתה בכך הצלחה מעל ומעבר.



א' ויינשטיין;
בידי מכתב מקיבוץ איילון, בו נאמר
אנו חשים כי אודות להתערבות מועצת הגליל

הנושאים השונים מטופלים באופן דראסטי ומתוך רצון טוב לפתור את הבעיות. מה הם

הנושאים - כביש עוקף לשמורת נחל בצת; איכות מי השתייה; בעיות שיכון ובנייה. אם

כן, אני רואה שיש תיפקודים, שיש לוה זמנים. בין השאר תיאומים שונים.

רבותי, יש הוק. דרוש תקציב להפעלת ההוק. על-כן אני מציע להטיל על היושב-ראש

שליחות בענין זה.

י י הורביץ;

לו חבר-הכנסת שוחט היה עכשיו בשלטון הוא היה אומר להיפך. אבל בכל-זאת, אני

אומר: לא נהיה קטנוניים. מעלים נושא, צריך לדון בו. קודם-כל, כל מי שעבד צריך

להזדרז לשלם לו את שכרו ולשחרר את באר-שבע 'העשירה' מלשאת בנטל. זה דבר אבסורדי.

אחרי שנפתור את הבעיה המיידית, נשקול אם אנחנו רוצים לטפל בענין הנגב ובענין

הגליל כפי שחשבו, אם יש בזה טעם. יכול להיות שנגיד שהנושא חשוב מאוד וצריך למצוא

תקציב מתאים ולדאוג לפיתוח כללי, בלי קשר למועצה מקומית זו או אחרת.

אם נחליט שאין טעם בקיום המועצות, נחליט בהתאם לכך. נחליט שאין תקציב, אין

תכניות, ונשלח את כולם הביינה. אם זה וקשוב, יימצא תקציב למטרה זו. ותקציב לא לשני

עובדים אלא כדי באמת לעשות משהו בנגב ובגליל.

בכל-אופן יש לדאוג מייד לתשלום הפיגור. כמו כן יש לפנות לשר שלא חותם ולהגיד

לו: אדוני, מצב כזה לא יכול להימשך, נא לחתום או לפזר את המועצות.
מי איתן
ראשית, אני רוצה להצטרף בראש וראשונה לתביעה של חברי-הכנסת הורביץ ושוחט,

שלגבי אנשים שיש להם כרנב מינוי חתום על-ידי השר אריאל שרון ועל-ידי יושר יצחק

מודעי - -
היו"ר מ"ז פלדמן
תרשה לי חבר-הכנסת מיכאל איתן להפסיק אותך לרגע, כדי לקבל בברכה חמה ובמיטב

האיחולים את ידידנו וחברנו סגן שר הבטחון, שכולנו מצפים להצלחתו , שהיא הצלחת העם

כולו.
אי דיין
יישר כוח.
מי איתן
זה דבר מעורר חמלה לשמוע שר נותן סקירה ומציין את העובדה שאדם עובד 11 הודשים

בתפקיד ולא מקבל משכורת.

כתב המינוי של אותו אדם חתום על-ידי וקשר שרון ועל-ידי השר יציק מודעי, שהם

הרלוונטיים ביום התחלת עבודתו - פברואר 1990.
א' דיין
אם חתומים שני שרים, לנגה המינוי לא תופס?



מי איתן;

אנשים עובדים, מכירים בעבודתם. אין שום ערעור על-כך. השר אמר, מעל במת

הכנסת, שמר משה הבדלה עובד. אם היה אומר שמינויו מוטל בספק, שעבודתו לא בתוקף

והוא מתבקש לא לבוא לעבודה, יש בעיה בבית-דין לעבודה.

אני לא רוצה לעשות הבחנה בינו לביו שני האנשים שעובדים במועצת הגליל. אבל אם

הדברים ימשיכו להתנהל כפי שהם מצטיירים כרגע, אומר לחבריי: תסגרו את העסק ותלכו

הביתה. אני מכיר חלק גדול מאנשים אלה. הם אנשים טובים. אם מדובר- רק במינוי רק

כדי לתת למישהו מכונית וטלפון, הם לא ירחיקו לכת עם זה. זה לא לכבודם ולא

לטובתם.

יש מקום למועצות כאלה, רק בתנאי שהענין יהיה מאורגן ומסודר, שהכסף לא יוצא

לשווא. אסור לעבור לסדר-היום בענין זה. מצד אחד, אני רוצה שהם יקבלו משכורת.

מצד שני, אני רוצה להפעיל לחץ על השרים הנוגעים בדבר. בוועדה הזאת, אם יש רצון

לכך, אפשר לאלץ את השרים הנוגעים בדבר להגיע הנה.

אנחנו חייבים לזמן לכאן את שני השרים. הם חייבים לתת לנו דו"ח מה הם

מתכוונים לעשות. מדובר בכספי משלם המסים, בכספי המדינה, ויש לנו ביקורת על זה.

פי גרופר;

נהיה כנים עם עצמנו. מדובר בגופים שהמערכת הפוליטית אנסה את המערכת הממשלתית,

במשרדים השונים, להקימם. בקדנציה הקודמת של הכנסת חבר-הכנסת יעקב ז יאק אמיר

הוביל את הקרב.
אי שוחט
חבר-הכנסת כ"ץ-עוז, אינה תמכת בזה אז? חבר-הכנסת ויינשטיין אמר שאתה הנמכת

בכך.
אי ויינשטיין
המערך תמך.
אי כ"ץ-עוז
אני צעקתי אז על חבר-הכנסת ז יאק אמיר. הצעקה העיקרית שלי היתה על-כך

שחבר-הכנסת ז יאק אמיר הכניס לגוף החוק, שיושב-ראש המועצה בנגב יכול להיות רק מי

שהוא חבר כנסת או מי שהיה חבר כנסת. הוא עשה זאת לפני שהוא עזב את הכנסת. אני

זוכר בדיוק למה חבר-הכנסת ז יאק אמיר הוביל את מהלך החקיקה הזה.
פי גרופר
חברי הכנסת, אנחנו אשמים במצב הקיים. מדובר בגופים אנדרוגנוסיים, שאין

אפשרות לעבוד בהם. כך אנחנו מעמיסים על עצמנו צרות. למה?

המועצות הציבוריות האלה, שהוקמו בתוקף החוק, צריכים לעמוד מול המשרדים, לא

מול הציבור היושב באזורים האלה. את הכסף יכולים לתת רק משרדי הממשלה. המצב של

האזורים האלה היום הוא ייעל הפנים" - מבחינה כלכלית, מבחינת קליטת עלייה. נוצר מצב

של כפילויות. המשרד שרוצה לתת את הכסף רוצה להיות מעורב, כי הוא חש אחריות.

המועצות האלה למיניהן הן מועצות תיווך למעשה.



י' שמאי;

האם שר הכלכלה לשעבר טעה כאשר מינה את המועצה? היום הוא שר האוצר.

פ' גרופר;

הוא טעה.

י' שמאי;

קדימה, בוא נגמור עם זה.

פ' גרופר;

הקימונו גופים. קודם-כך צריך לאפשר מתן משכורות. אבל גם אם נביע את דעתנו

בעניו זה לא ייצא כלום, מפני שהמשרדים לא מעוניינים בזה. זה בעיקר עניו של

השרים. כל שר ממנה את אנשיו. זה נוגע לכל המפלגות.

אני מצטרף להצעה להזמיו את השרים לכאן. זה יעזור להם. בינתיים נאשר את

הפני יה.

נ י ארד;

אני מזהירה את עצמנו, הברי הכנסת. אם חוקקנו חוק והוא לא מבוצע, היום מדובר

בחוק כזה ומחר - בחוק אחר. מי שחושב שהחוק לא במקומו, יכול להגיש הצעת חוק

פרטית, או שהממשלה תגיש הצעת חוק, ולנסות לבטל את החוק.

אתם הופכים את העניו לעניו אישי, פוליטי, כאילו העניו עצמו לא חשוב. בסך-הכל

לא נתנו כלים לעבוד. אפילו אי-אפשר לדעת באיזו מידה גוף כזה היה יכול לשרת את

העניו המיוחד של אזור הדרום ושל אזור הצפון. המרושבה שמאחורי החוק היינה לתת

עדיפויות לאזורים מסויים בארץ.

עכשיו המצב בנגב הוא שאין עבודה, איו תעסוקה, יש קליטת עלייה. אותו מצב

בגליל. מדובר בגופים שיכולים להפעיל אנשי ציבור, אנשי רשויות מקומיות ואחרים.

אני מדברת בעיקר על העקרוו. הכנסת חוקקה חוק שלפיו צריך לבצע דברים מסויימים.

אם הדברים לא מבוצעים, זה נותן לגיטימציה מחר לשרים, לממשלה, או לראש הממשלה, לא

להקפיד על ביצוע החוק.

לכו, אני מציעה להזמיו את השרים כדי לשמוע מה בפיהם. אבל אנחנו צריכים לאשר

את הפנייה, כי אם ניתן יד לא לאשר חוקים של הכנסת, היום מדובר בחוק הזה, ומחר -

בחוקים ארורים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

נשמע את המנכ"לים של מועצות הגליל והנגב, כדי שיסבירו מה תחומי פעולתם, מה

נעשה ומה הבעיות.

ר' רוליוה;

אני מתרגש מו המעמד הזה של הופעה בפני הוועדה. שמעתי כאן דברים שלא נעמו לי

אישית, הרגשתי לא נוח. אני אלוף משנה במילואים. ב-6 בינואר מוניתי למנהל מועצת

הגליל, כאשר למועצה הזאת לא היה לפני כן שום תקנון, שום מוסד, בעצם כלום. בעצם

אמרו לי להקים יש מאין. קיבלתי מהשרים מינוי והוא חתום. בניגוד למה שקורה

במועצת הנגב, למועצת הגליל אין בעיה אישית. המינויים שלנו אושרו בקונסנסוס

על-ידי שני וקשרים. המשכורות שלנו רצות.



צר לי שלא הבאתי את החומר שהבאתי לכם הלום בעוד מועד, לעלון חברי הוועדה.

אבל במעט החודשים שאני מתפקד במועצה, ביחד עם ידידי מזכיר מועצת הגליל, דוד

אוזנה, אני מאמין שאנחנו עושים עבודה גדולה וחשובה. אם הייתי חושב שהעבודה

שאנחנו עושים לא רצינית ולא לרווחת הגליל ותושבי הגליל, הייתי בעצמי מחזיר את

המנדט לשרים. אני מאמין שאנחנו עושים עבודה רצינית ביותר. מן הדין לתת לנו את

הכלים המינימליים על-מנת שנוכל לתפקד על הצד הטוב ביותר.

המועצה קמה על-פי חוק. יש 24 חברי מועצה שהם נציגים, במינוי אישי, של כל שרי

הממשלה, ועוד חמישה נציגי מוסדות ציבוריים. בשבועות האחרונים הקמנו חמש ועדות

משנה שהתחילו לפעול, וזה קיים בתיק שנמסר לכם.

אי שוחט;

יש כאן בקשה לתקציב של 1.2 מיליון שקל לשנה, ומוצע כאן 150 אלף שקל, מאפריל

עד דצמבר, דרך משרד הכלכלה. מה המקורות הנוספים לתקציב? מה קיבלתם?

רי חליוה;

אין מקורות נוספים. לפי התשובות שקיבלנו ממשרדי הממשלה, המועצה הזאת היא גוף

מתאם בין השלטון המקומי בגליל לבין משרדי הממשלה. הצעת התקציב שהוגשה על-ידי

המשרדים נועדה כרגע לכסות את ההוצאות התפעוליות של המועצה המצומצמת.

אי שוחט;

זה ה-150 אלף שקל המוצעים פה?

ר' חליוה;

אמת ויציב.

נאמר לנו בצורה חד-משמעית; לארור שאתם תגבשו תכנית עבודה ותכנית פעולה, אפשר

לפרוש הצעת תקציב הרבה יותר רחבה והרבה יותר עניינית, ואז אולי בשנה הבאה ידובר

על תקציבים של פעילות יתר. כרגע אנחנו עושים עבודת שטח של לימוד הבעיות.

מי איתן;

איפה כתוב מה שאתה אומר עכשיו? המשרד מבקש כסף. התפקיד שלנו הוא לשאול אותך

מה תכנית העבודה שלך ולשם מה ארגה צריך את הכסף.

ר' חליוה;

יש תכנית. אני מוכן לפרוש את התכנית עכשיו אחד לאחד. תכנית העבודה, כפי

שקבעתי לעצמי, היא להביא את מועצת הגליל לתודעת כל ישובי הגליל, להתחיל בהיכרות

אישית של כל ראשי הישובים והמועצות במקום, ללמוד את הבעיות ולראות כיצד מגשרים

על הבעיות. ועדת הכלכלה של הכנסת ביקרה בגליל. יכול להיות שיש אנשים שמגחכים על

הסיכום של יושבת-ראש הוועדה, אבל אני לוקח אותו ברצינות. בעיני זה מעיד על העבודה

הממצה שעשינו בקטע ספציפי מסויים.

יש לנו תכנית להמשך עבודה ופעילות. אני מקווה שבתום תשעת החודשים האלה נוכל

להציג תוצאות ממשיות בשטח.

אי שוחט;

האם משרד התעשיה והמסחר משתתף או לא?
רי חליוה
משתתף.

אי שוחט;

בכמה?

ר' חליוה;

בתחום התקציבי אני אפילו לא רוצה לדעת. אני יודע שהם מממנים את ההוצאות

של הפעילות השוטפת. שני המשרדים ביהד מממנים את הוצאות המועצה. איך הם עושים זאת

- קשה לי לענות לך על-כך. אני פשוט לא יודע איך זה נעשה.
ע' עלי
מתוך היכרות קרובה וכמי שמלווה את העבודה הזאת אני יכול להעיד שתוך פרק זמן

קצר נעשתה עבודה טובה, עבודת תיאום יוצאת-מן-הכלל. העלו את הנושאים על סדר-היום.

הושמעו כאן ביטויים שלא היו כל-כך במקומם. ברור שמסגרת ההוק לא מספקת, צריך

להרחיבה ואפשר לעשות יותר. אבל, במסגרת הקיים הם עושים את המירב, בצורה הטובה

ביותר.

אני מציע לאשר את התקציב על-מנת לאפשר לעבוד, ואיורי האישור נזמן את הרים

לצורך דיון.

אי שוחט;

אם נאשר, הם לא יבואו. בסך-הכל העובדים מקבלים שם משכורות.

מ' הבדלה;

לפני שבוע הנחתי בפניכם את דו "ח פעילות המועצה. הדו"ח מחולק לשלושה חלקים.

הפעילות החלה ב-19 ביולי - המועד בו יושר מגן ביקש ממני להתחיל לפעול למען הנגב.

למועצה לא היו משרדים ולא דבר. הקמנו יש מאין. ועדת הכספים, בישיבתה מאוגוסט,

בפעם הראשונה, לא אישרה את תקציב המועצה כי לא הבינה מה מטרת הפעולה של המועצה.

בישיבה השנייה אכן אושר סכום של 150 אלף שקל. מכסף זה נרכש מכשיר פקסימיליה. זה

הדבר היחיד שהועבר למועצת הנגב. שאר התקציב לא נוצל, למרות שהיו הוצאות.

לגבי נושא המינוי - כתב המינוי שלי נחתם עוד בממשלה הקודמת, כאשר ב-19

בפברואר 1990 .כאשר כיהן כשר התעשיה והמסיור השר אריאל שרון, וכשר הכלכלה והתכנון

השר יצחק מודעי. יש ויכוח אם הרתימה של השר מודעי אמיתית או לא.

אי ויינשטיין;

מה זה, זיוף?

מ' הבדלה;

אנשי משרד התעשיה והמסחר טוענים ששמו חותמת גומי, שאין רותימה ידנית. יש בעיה

משפטית בענין זה.

המועצה פעלה והוטלו עלי משימות במשך כל השנה. יש פה דו"ח פעילות. העובדה

שנושא הנגב עולה כמעט כל שבוע בוועדות הכנסת ובמליאה היא בחלקה בגלל שהמועצה

הקיימת. רואים שיש פעילות, יש רצון. תפקיד המועצה הוא גם הבאת תודעת הנגב לבית

המחוקקים ולמקבלי ההחלטות. אין לה תפקיד של הקמת מפעלים או סלילת כבישים וכדומה,

אלא באופן כללי להיות הגוף המתאם, הגוף שמביא את דבר הנגב למקבלי ההחלטות.



המועצה פועלת במשך שנה שלמה ללא קבלת אגורה מהמדינה, לנגרות שהתקציב אושר. מי

שנרתם לנושא זה הן הרשויות המקומיות באזור שראו חשיבות בפעילות המועצה. הן נרתמו

לעזרה, בשווה-כסף ובכסף.

י י הורביץ;

לארור שהתקציב אושר, מדוע לא קיבלתם את כסף?

מ' הבדלה;

אני לא רוצה לתת הסברים בעניו זה.
מ' איתן
צריך לשבת פה השר ולהשיב על-כך. אישרנו העברה תקציבית למשרד הכלכלה, ושם זה

תקוע.
מ' הבדלה
נעשו גם דברים ממשיים. בנושא של חידוש קו הרכבת באר-שבע - תל-אביב יש היום

הרבה שותפים לתהילה. מי שטיפל בזה לראשונה בצורה מאסיבית היתה מועצת הנגב. מי

שרוצה דיווחים על-כך, יכול לפנות למשרד ראש הממשלה ולראות את ההתכתבויות בענין

זה.

יש פעילויות נוספות. אני לא רוצה להרהיב עכשיו את היריעה בענין זה.

אני פועל כבר שנה שלמה במסגרת תפקידי. לא קיבלתי שכר. עוד שלושה ימים מדובר

בשנה. נמנעתי מלהגיש תביעה, כי אני חושב שאם הייתי מגיש תביעה הייתי גורם לפיצוץ

הנושא.

אי שוחט;

כל אלה שמונעים ממך את השכר לא יכלו להיות יום אחד בלי משכורת.

מ' הבדלה;

יש הוצאות שהוצאו, והן מפורטות בחומר שלפניכם. השתמשתי בצורה היעילה ביותר

בכסף שלא היה לי על-מנת להפעיל מועצה במשך עשרה חודשים. הפעלתי את המועצה במשך

10 חודשים ב-100 אלף שקל. זה כולל שכר לפקידה, שכר-דירה ורכישות מינימליות. אני

צריך למועצה תקציב מינימלי גם לשנת 1991, אם רוצים לעשות משהו. ביקשו 150 אלף

שקל. אני לא יודע מה הסיבה שביקשו 150 אלף שקל.

אני מבקש מן הוועדה לאשר כרגע את התקציב המתבקש על-ידי משרד הכלכלה, ולהמשיך

בטיפול בנושא של מועצת הנגב ומועצת הגליל בצורה אינטנסיבית.

מ' איתן;

אנחנו יכולים לאשר את התקציב והכסף יישאר תקוע במשרד הכלכלה. מה עשינו?

א' ויינשטיין;

אם יש הרשאה להוצאה, אחר-כך צריך לפעול במשרדים שיוציאו זאת.



אי שוחט;

נזמין את השרים לכאן על-מנת שיסבירו את הטירוף הזה. אם יאשרו עכשיו את

הפנייה, השרים לא יבואו הנה.
מ' הבדלה
למה אני מבקש לאשר את הפנייה עכשיו? לפני כחודש היה דיון אצל השר מגן. היות

ויש הלוקי דעות בינו לבין וקשר נסים, הוא הסכים שיוצאו מקדמות של שכר, לפי תחשיב.

אני לא יודע מה זה אומר, אני רק יודע שאקבל דמי קיום מינימליים.

י' שמאי;

זה אומר שהוא יתעלל בך.

מ' הבדלה;

הפער של שנה שלמה בשכר יצר לי בעיות אישיות לא קטנות. השר מגן אמר ששר אחד

לא צריך שר שני כדי להוציא כתב מינוי.

אני מבקש כרגע לאשר את הפנייה, עד-אשר יתקיים הדיון בנושא, כדי שישלמו לי

שכר לפחות עבור השנה שחייבים לשלם לי. יש גם בעיה בנציבות בנושא זה. היא שואלת:

מה פתאום מה לך שכר? הנושא לא נגמר. אולי דרוש להחליף את חוק הנגב לחוק רשות

לפיתוח הנגב. אולי אז הדברים יסתדרו.
אי שוחט
מתחתי ביקורת על המינויים הפוליטיים, אך אין בכך שום דבר אישי. התייחסתי

לתופעה ולמבנה.

מה שחמור הוא ההתייחסות של הממשלה לענין. זה מתחיל בכך שאין כאן נציגי האוצר

והכלכלה. עוד לא נתקלתי בתופעה שבא איש שפועל על-פי חוק במדינה וצריך לבקש מן

הוועדה שתאשר תקציב כדי שאולי יתנו לו משכורת.

אני מציע לא לאשר את הפנייה היום ונלחץ על השרים שתהיה ישיבה בהשתתפותם בשבוע

הבא. אם מדובר בענין רציני, צריך להקציב גם כסף לסקרים ועוד, כדי שיהיה אפשר

לעשות משהו. כאשר מדובר ב-150 אלף שקל לכיסוי משכורות, לא נראה שמדובר בעסק

רציני.
היו"ר מ"ז פלדמן
חבר-הכנסת שוחט, ביקשת לעכב את הדיון בפנייה. עיכבנו. לעכב שוב, זה לא סביר.

אי-אפשר לעכב עוד. אנשים אלה מחכים.

בהחלט יש בעיה. יש הבעיה החוקית. יש נקודות בהן דרוש תיאום בין שני שרים, ויש

קושי להגיע להסכמה. המחוקק היה צריך להיות מודע מראש לכך ששני שרים לא יראו עין

בעין כל מינוי.

מצד שני, אני מוכן לקבל על עצמי, בשם הוועדה, לפנות לשרים ולבקש מהם להפסיק

את הביזוי הזה.
מי איתן
מה עם הדיון עם השרים?



היו"ר מ"ז פלדמן;

אם נראה שהענין מסתדר, מה טוב. ולא - נקבע מועד לדיון ונזמין את השרים.

י' הורביץ;

נזמין את השרים בכל מקרה ונקיים דיון על הנושא.

מי איתן;

נקבע שהשרים יוזמנו לדיון בנושא.
היו"ר מ"ז פלדמן
אם ענין המינוי לא יסתדר, נזמין את השרים.

מי איתן;

הבעיה היא לא רק של המינוי אלא של תכניות פעולה, איזה כלים נותנים להם, מה

רוצים שיעשו.

אי שוהט;

יש גם בעיה של מהות הפעולה.

הוהלט: לאשר פנייה מסי 10001 (מועצת הנגב, מועצת הגליל).

בקשת רוויזיה של תבר-הכנסת חיים רמין בענין פניות 60 ו-61

היו"ר מ"ז פלדמן;

יש בקשת רוויזיה של הבר-הכנסת חיים רמון בענין פניות 60 ו-61.

אי קרשנר;

הבר-הכנסת חיים רמון, האם אתה מוותר על בקשת הרוויזיה?
ח' רמון
אם היושב-ראש יקיים עכשיו דיון בחוק ההסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה}

(תיקון), התשנ"א-1991, אוותר על בקשת הרוויזיה.

הוהלט; הבר-הכנסת חיים רמון מוותר על בקשת הרוויזיה של חבר-הכנסת חיים רמון

בענין פניות 60 ו-61.



חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון), התשנ"א-1991

היו"ר מ"ז פלדמן;

אתמול אושר החוק בקריאה ראשונה. כעת החוק חזר אלינו להכנה לקריאה שניה

ולקריאה שלישית. אין סיבה להסתייג מהחוק.

אי שוחט;

אני מציע שייכלל בחוק כל מה שחבר-הכנסת גולדברג ביקש, כלומר, ששר האוצר יהיה

חייב להקים ועדה מייעצת של חמישה, בראשות שופט, שתקבע בעתיד את אמות המידה לצורד

המיסוי בערי הפיתוח.

ד' תיכון;

איד אפשר לכלול זאת בחקיקה?

אי שוחט;

למה אי-אפשר?

היו"ר מ"ז פלדמן;

עזוב את זה?

אי שוחט;

למה לעזוב את זה?

מי איתן;

אני מבקש לרשום הסתייגות לחוק, על-מנת שאוכל לנאום במליאה.

א' ויינשטיין;

מאחר וועדת הכספים הלכה לכיוון של שופט, אני מציע להגיש למליאה שתי גירסאות.

אחת, ההצעה של חבר-הכנסת יוסף גולדברג, כפי שהיא, ושנייה - - -

די תיכון;

אין דבר כזוז. זה יכול להיות רק אם יהיה כאן תיקו בהצבעה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

נצביע.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר-הכנסת אי שוחט - 4

נגד - 4

נתקבלו שתי גירסאות להצעת החוק

מי איתן;

אתם טועים בפירוש התקנון. אין כאן שתי עמדות של הוועדה.



היו"ר מ"ז פלדמן;

נשמע את מר דמביץ.

א' דמביץ;

הצעת החוק נוגעת להקלות במס לתושבי ישובים. יש הצעה, בנוסח הכחול, לתקן את

חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון). יש הצעה במקום זאת לתקן את

חוק מס הכנסה באותו ענין, בצורה יותר רחבה, יחד עם הארכה. כל זמן שלא טוענים

שהנושא הוא חדש זה אפשרי, והנושא איננו חדש, כי מדובר על מס הכנסה על תושבי

ישובים - הצעה אחת אומרת שרוצים להאריך את תוקף חוק ההסדרים במשק המדינה, והצעה

בי אומרים לתקן את החוק עצמו. הדברים ניתנים, אפשריים. בהצבעה היו 4 קולות נגד

4 קולות. אם כן, יש שתי גירסאות. תהיה בעיה של ניסוח. נפתור את הבעיה.
מ' איתן
עם כל הכבוד להסברים המלומדים של היועץ המשפטי, אני לא מקבל אותם, כי לדעתי

בטעות יסודם. היועץ המשפטי מציע כאן גירסה מול גירסה. הוא יוצר כאן אילוץ על גבי

אילוץ. באלו מקרים מגיעות שתי גירסאות למליאת הכנסת? כאשר בנושא ספציפי, בחוק

ספציפי, יש על ענין אחד שתי עמדות. אם מישהו היה מציע להאריך את המועד לא עד 31

בדצמבר 1991 אלא עד 31 בדצמבר 1992. יהיה תיקו בוועדה, היה מקום לומר שיש שתי

גירסאות לאותו ענין, שמתייחס לאותו נושא. היועץ המשפטי בונה כאן קונסטרוקציה

כפולה. ראשית הוא מרחיב את הענין וקובע שכל מה שיהיה קשור לפקודת מס הכנסה, זה

אותו ענין.

אי דמביץ;

מס הכנסה על תושבי ישובי פיתוח.
מ' איתן
זה לא המבחן הנכון. כאשר אנשים הצביעו במליאת הכנסת, בקריאה הראשונה, ונתנו

ידם לזירוז מהלך הרקיקה, האם יכלו לצפות שהם תומכים במהלך שהוועדה מביאה כעת?

להעלות קונסטרוקציה נוספת ולומר שיש גירסה מול גירסה, אני לא רואה זאת. אין שתי

גירסאות.

ח' רמון;

יש שתי גירסאות.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אנחנו מפסיקים את הדיון.
ח' רמון
מתי יהיה המשך הדיון בחוק הזה?

היו"ר מ"ז פלדמן;

כאשר נסיים את סדר היום שנקבע לישיבה הזאת.

(ראה המשך הדיון בחוק בעמי 26)



צו מס קנייה (פטור) (תיקון מס' 3). התשנ"א-1991

היו"ר מ"ז פלדמן;

מר ברסו יציג את הנושא.

ש' ברקן;

תושב ישראלי ששוהה בחוץ-לארץ יותר מיממה, אך לא יותר משנה, זכאי לפטור עד סדר

גודל של 100 דולר. תושב ששוהה יותר מ-24 שעות מהוץ לגבולות מדינת-ישראל, אך לא

יותר משנה, יכול להביא אתו את מטענו האישי, בירוד עם מתנות בסדר-גודל של 100 דולר.

איו נפקא-מינה אם הוא עושה זאת פעם ארזת או יותר פעמים. בשנים האחרונות התאגדה

אוכלוסיה שעושה שימוש בקרוז שעושה את המסלול חיפח, אלכסנדריח, קפריסיו וחזרח

לארץ, והיא הפכה את הדבר לדבר מסיורי טהור. בני המשפחה מייבאים כמויות אדירות של

דברים, כאשר אין שורה של הגבלות מעבר לעובדה של חיוב במס. מדובר במי שהוא לא

עוסק, ולא מייבא זאת לפי כללי רשיון יבוא. הואיל והקבוצה הזאת היא גם אלימה,

אנחנו נתקלים בתגובות לא נעימות בשטח, בלשון המעטה, גם כלפי תיירות חוץ שמגיעה

באותו קרוז.

מבקר המדינה בדק בשנה האחרונה את הנושא והסב את תשומת-לבנו לנושא זה. כי

לנסות לבלום את הדבר במידה רבה, אנחנו מציעים לשנות את הצו באופו שמי שחוזר בקרוז

מו הסוג הזה, יוכל להנות רק אחת לחצי שנה מאותו פטור ממנו נהנה מי שמגיע במטוס או

ממקומות ארורים.

די תיכון;

לעתים קרובות אני חוזר לארץ מקפריסין, ושירותי הבטחון מכריחים אותי לחזור

בקרוז הזה, לא מאפשרים לי לחזור מקפריסין במטוס.

אצביע בעד הצו, אבל אני נגדו, כי יש קרוזים במסלולים שונים. אתה צריך להגיד

נגד איזה קרוז אתה. האם לגבי קרוזים שמתחילים באתונה לא קיימת אותה בעיה? למחרת

הוא ישוט לרודוס כדי לקבל אותו הטבות.

יש כאו בעיה עם העולם התחתוו, מבקר המדינה נזפה בכם קשות. במקום להתמודד עם

הבעיה של העולם התחתוו אתם מבקשים למנוע זאת בדרכים אדמיניסטרטיביות. אילו הייתי

שר החוץ, הייתי עושה ג'סטה כלפי קפריסין ומבטל בכלל את מס נסיעות. יש בעצם הגנה

של מס נסיעות. מי שנוסע ליום אחד, משלם היטל נסיעות של 250 שקל. מי שנוסע למצרים

פטור ממס זה.

יש בעיה, צריד לבטל בה, אבל אי-אפשר לטפל בה באמצעות חקיקת-משנה. זה מגוחך.

החלטות כאלה הו לא רציונאליות ולא כלכליות. בשלב הבא ממשלת קפריסיו תדרוש לבטל

את היטל הנסיעות בנסיעה לקפריסין ולהשוות את המצב למצרים ולרומניה.

אני מביו שיש בעיה של מבריחים קטנים, ששייכים כנראה לעולם התחתוו. צריך לבדוק

אותם ולא להרתע מו ההפחדות שלהם, כפי שאומרת מבקרת המדינה.
חי קופמן
מי שעובר במדינות רבות בעולם רואה שיש הבדלים בהקצבות. אני מציע שמקפריסין

יהיה מותר להביא מתנות רק בערך של 50 דולר, כי לא יעלה על הדעת שפקיד מכס יתחיל

לריב עם אשה שהביאה שתי קופסאות סיגריות, או אשה שהביא סט קוסמטיקה. שיהיה

מינימום מסויים. אפשר להחליט על אלו מדינות בסביבה מדובר על 50 דולר ולא על 100

דולר. היטל מס נסיעות פלוס הגבלה של 50 דולר - זאת הגבלה מספקת.



ג' גל;

היום יש הגבלה של 100 דולר. הבעיה היא שמביאים בסכום הרבה יותר גדול. מחוסר

יכולת להשתלט על-כך מציעים שלא יהיה אפשר להביא דבר? מחוסר יכולת להשתלט על מי

שמבריח מעל 100 דולר מציעים תקנה זו?

שי ברקן;

לא בכדי התייחסתי לקרוז מיוחד. צריך לזכור שהמדינה קבעה ששייט מגבולות

מדינת-ישראל למצרים פטור מתשלום מס נסיעות. אם האנייה ממשיכה בקרוז ופוקדת נמל

אחר, אך ציבור הנוסעים לא יורד בנמל, אינו חב בתשלום מס נסיעות. הקרוז עליו אני

מדבר יוצא מחיפה לאלכסנדריה, שם יורדים ולא חבים במס נסיעות, הקרוז מתקרב

ללימסול, נקשר, הציבור לא יורד מן הקרוז הזה, אבל הם הצליחו לקשור קשרים כאלה

שהמטענים שהם קונים עולים לאנייה עצמה - יש להם שם כנראה עסקות כדאיות, בתחום

מזון, כשר ולא כשר, גבינות, טונא, בשרים, נקניקים, סיגריות, סבונים - והקרוז

גומר בחזרה בחיפה.

מה שהעלה חבר-הכנסת דן תיכון מתייחס לשורה של קרוזים אחרים שאין להם שום קשר

לנושא. יזקרוזים הארזים לא שייכים לתיירות הישראלית. זה לא שייך לחלק עליו אנחנו

מדברים. אנחנו מדברים על ישראלים בלבד.

מדובר באוכלוסיה אלימה. הפטור של 100 דולר נועד לאפשר לאדם שנוסע לטיול

לחוץ-לארץ באופן חד-פעמי, או פעמיים או שלוש פעמים, לאפשר לייבא מספר מוצרים יחד

אתו, אבל לא להפוך את הדבר למסחרי. מדובר על עשרות אנשים בכל אנייה כזאת.

א' כ"ץ-עוז;

אבל הכרטיס עולה כסף.
שי ברקן
מחיר הכרטיס 120-80 דולר. הם נוסעים לשלושה ימים.

אנחנו לא מבקשים לבטל לגמרי את הפטור אלא להתאימו לנורמה כמעט מקובלת.

בנסיעה לטיול לחוץ-לארץ פעמיים בשנה, נאפשר לייבא ב-100 דולר, אבל לא ליצור מצב

שעשרות משפחות יחזרו על הטיול.

א' כ"ץ-עוז;

עולה 120 דולר כרטיס, והוא יכול לייבא ב-100 דולר, האם התמורה כל-כך גדולה?

חי קופמן;

מביאים גם שמלות, חולצות, ועוד שאף פקיד מכס לא מוכן להתעסק בזה.

שי ברקן;

מדובר בקבוצה אלימה שפוגעת גם בתיירות החוץ שנמצאת על אותו קרוז, שבאה לביקור

של 24 שעות במדינת-ישראל. זה הופך לדבר מזעזע שקשה להתמודד אתו.

חי קופמן;

אולי נאשר לנסיון לשנה.

הוחלט; לאשר את צו מס קניה (פטור) (תיקון מסי 3). התשנייא-1991. לתקופת

נסיון של שנה.



תקנות להסדר ההימורים בספירט (תכנית ה"טוטו-תיקו") (תיקון), התשנ"א-1991

(מכתב יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט מ-ב' בתמוז התשנ"א- 14.6.91)

היו"ר מ"ז פלדמן;

בהזדמנות זו, בה אנחנו דנים במועצה להימורים אשר מתקצבת באופן מאסיבי את

קבוצות הספורט בכדורגל, אני מבקש למהות כאן על מעשה שאירע ב-6 ביולי 1991, כאשר

נערך משחק הכדורגל במסגרת הטורניר אינטר-טוטו האירופאי, בין מכבי חיפה לקב'

סלבריקן מגרמניה, באצטדיון העירוני בחיפה. במהלד ההפסקה ערכה אגודת מכבי חיפה -

היו"ר, פרקליט האגודה, ההנהלה, מספר עתונאים ואח"מים - כאשר על השולחן הוגשו זה

לצד זה נקניקיות, גבינה וקפה בחלב.

קיבלתי את המכתב מאדם שגר בקרית-ביאליק. כתבתי מכתב למר בני בנשטוק בענין

זה, אבל אני חושב שאם אנחנו דנים כאן על מועצת ההימורים שמתקצבת את קבוצות

הספורט, זה המקום להביע מחאה בנושא זה. יש כאן זלזול שלא לצורד במסורת.

א' כ"ץ-עוז;

מה זה קשור לנושא? האם מועצת ההימורים חייבית לשמור על הכשרות והדינים

בקבוצות הכדורגל? אם אתה מעלה את הנושא כאשר מועצת ההימורים כאן, יש כאן רמז

למועצת ההימורים. הם לא חייבים בשום דין ולא חייבים לשמור על כללים של קבוצות

כדורגל בארץ. האם אתם רוצים שאריה וחבריו יהיו אחראים על הנקניקיות והגבינה

בקבוצות הכדורגל? אני מקבל את ההערה, אבל לא בסמיכות לנושא שלפנינו. אין לך

סמכות לעשות זאת. אתה משתמש בסמכותך שלא כדין.

אי שוחט;

אני מציע שלא נקיים דיון בנוא עד אשר עיריית חיפה תתחייב שלא ימכרו נקניקיות

יחד עם גבי נה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

זה רעיון טוב. חבר-הכנסת כ"ץ-עוז, אתה מדהים אותי. חשבתי שבענין כזה לא

יהיו חלוקי-דעות.

אי כ"ץ-עוז;

אין חלוקי דעות בענין זה. זאת שטות לעשות דבר כזה במקום ציבורי. אבל הערתי

על-כד שאתה מעלה את הנושא כאשר נדונה כאן איזו שהיא שאלה הקשורה למועצת ההימורים.
אתה חשוד עלי כמי שרומז להם
ראו, במכבי חיפה עשו עבירה על דיני כשרות, אני מבקש

שתהיו, באיזו שהיא צורה, שומר הכשרות של מכבי חיפה. את זה אני לא מקבל.

היו"ר מ"ז פלדמן;

באירוע ממלכתי לא צריך לזלזל עד-כדי-כך במסורת.

א' אפרתי;

באנו היום בבקשה לוועדת הכספים, שעיקרה טכנית אבל יש הסטוריה מאחוריה. לפני

כשנה הופעלה תכנית ה"טוטו-תיקו" ואושרה פה בוועדת הכספים. לאחר תקופה ארוכה של

דיונים אינטנסיביים בנושא, ועדת הכספים כבלה את המועצה בכל-מיני מחוייבויות

כספיות בגין אישור תכנית המשחקים הזאת, כגון בענין אצטדיון ירושלים וכדי. מועצת

ההימורים הפעילה את המשחק לפי הכללים שאושרו אז על-ידי השרים הממונים - שר האוצר

ושר החינוך - ועל-ידי ועדת הכספים. לאחר שהתחלנו להריץ את המשחק - והשקענו בו



כסף רב - מסתבר שהיו מספר דברים בתחנות שיצרו עיוות, שגרמו לציבור לא להבין את

המשחק כי התקנות לא היו ברורות, ויצרו גס עיוות תקנוני שהיה פועל יוצא מהתקנות.

כמו, למשל, שהיו מקריס שהפרס השלישי היה גבוה מן הפרס השני. אלה דברים שהיו

כתוצאה מהתקנות. הפקנו לקחים, והגשנו בקשה לשינויים בתקנות שיעשו את המשחק ליותר

פשוט. גם חלוקת הפרסים יותר פשוטה - כל אדם יוכל לדעת אם הוא זכה, במה, את חלוקת

הפרס. המצב יהיה פהות מסובך.

אנחנו מקווים שבעקבות ובשינויים בתקנון יוחזר אמון הציבור במשהק. המשחק הזה

לא הצליח וקשה לנו לעמוד במחוייבויות הכספיות שוועדת הכספים הטילו עליו בגין

המשחק הזה - רק 10 מיליון דולר לאצטדיון ירושלים ועוד. אנחנו מקווים שנוכל לקיים

את המשחק במתכונת של משחק רגיל.
(מ"מ היו"ר
ח' קופמן)

הצבעה

הוחלט; לאשר את תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו-תיקו") (תיקון),

התשנ"א-1991.

תקנות פיצוי נפגעי אמון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ"א-1991

מ"מ היו"ר ח' קופמן;

האם מדובר בנזק בכל מקום בארץ?

גב' י' שחורי;

מדובר באסון טבע.

די ברוך;

זה בהתאם להכרזה של שר החקלאות ושר האוצר.

מ"מ היו"ר ח' קופמן;

האם זאת הרחבה של מה שחיה עבר?

גב' י' שחורי;

לא. כאשר היה נזק קרה, זה היה בכל הארץ בגידולים ספציפיים. כאשר היה שטפון

בגלבוע, הוא היה מצומצם לאזור הגלבוע.

מ"מ היו"ר חי קופמן;

אבקש לקבל הסבר לתקנות.

י' שמאי;
אבקש קודם לשאול
כנראה שיש מינימום נזק של 15% ביבולים, ואחר-כך יש תחשיב.

לגבי נכס קשיח - לפי הנזק הממשי. מי שזרע, מצפה לרווחים מן היבול, ואילו כאשר יש

מבנה קשיח שנפגע, המבנה מקבל את מלוא הנזק.

מיימ היו"ר חי קופמן;

יש כאן נושא אקטוארי. נזק ליבולים יכול להיות על עשרות אלפי דונם, ויש גבול

למה שניתן לתת. נזק למבנה - יכול לקרות רק למספר מסויים של בניינים, לכן ניתן לתת

פיצוי מלא.



ד' ברוך;

הבאנו את התקנות האלה לוועדה לפני כחודש וחצי. נתקבלו הערות של חברי כנסת

ושל חקלאים. נתמנתה ועדת משנה שטיפלה בנושא זה. היו חלוקי-דעות. ההצעה הזאת

היא בהתאם לבקשות שהועלו.

ההוק בא לתת כיסוי במקרה של אסון טבע לנכסים חקלאיים. הנכסים מחולקים לשתי

קבוצות - נכסים שוטפים, שזה הייצור השוטף השנתי, והנכסים הקבועים, שאלה בעצם

מכונות, עצים, חממות וכל דבר שנכנס לקטי גוריה הזאת.

במקרה של נזק יש סף זכאות. לא כל נזק מזכה מייד את הנפגע. רק מי שעבר סף

נזק, זכאי. מעבר לזה, נכנס למעגל הזכאים לקבל פיצויים. גם כאן יש חלוקה לשתי
קבוצות
קבוצה ראשונה, של בעלי נזק נמוך, שמקבלים פיצוי על הוצאות ייצור לפי

מפתחות שנקבעו; קבוצה שנייה, שאצלה הנזק יותר עמוק, מקבלת גם כיסוי על הוצאות

קבועות. מדובר בנכסים מסוג 2, אלה אותם נכסים קבועות. מרגע שעברו את סף הנזק

זכאים לקבל לפי הערכת שמאי בגין הנזק שנגרם, לדוגמא, לחממה.

תהיה ועדה משותפת לשני המשרדים. שני המשרדים יכריזו על אסון טבע, ומאותו רגע

הוועדה נכנסת לפעולה. יש הליד של פרסום ברשומות, ריכוז התביעות של הנישומים ושל

הערכות השמאים.

מ"מ היו"ר ח' קופמן;

מה יופיע ברשומות? האזור, המכה, או גם למי נתנו פיצוי?

די ברוך;

יכולות להיות ורסיות שונות. זה יכול להיות ברמה ארצית, ברמה אזורית.

א' כ"ץ -עוז;

החלטת חממשלה צריכה להיות נקודתית או ארצית. לוועדה יש סמכות, לאחר שהוגדר

האזור, לטפל בגובה הפיצוי.

די ברוך;

נכון.

אם יש עררים, אימצנו את המתכונת של ערעור שקיימת בחוק מס רכוש וקרן פיצויים.

זאת פחות או יותר חמתכונת המקובלת לגבי פיצויי בצורת. לוועדה סמכויות רחבות

מאוד. הבאתי את הנוסח לפי מה שהומלץ בוועדת המשנה. הייתי מציע לקצץ במקצת

בסמכויות של ועדת הערר. בעמוד האחרון של התקנות, בסעיף ד, כתוב; "... והיא

רשאית להכנס או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות

ומדידות...". כלומר סמכויות רחבות מאוד. הייתי מציע לצמצם אותן במקצת. האספקט

הציבורי של זכות הערעור מתקיים פה במלואו.

למעשה זאת יותר ועדת ביצוע. יחד עם זאת, לוועדה יש שיקול דעת, במקרים בהם יש

נזק בהיקף יותר חמור, והיא מעוניינת במקרים של מגבלות ביכולת שיקום, להפעיל

שיקול-דעת ולתת מעבר לאמור בחוק. התקנות מגבילות אותה לתקופה של שלושה חודשים,

כאשר יהיה ניתן לתת פיצוי על אובדן הכנסה, אבל לא מעבר לשלושה חודשים.

מ"מ היו"ר חי קופמן;

מאיפה בא הכסף? האם יש סעיף תקציבי?



די ברוך;

הכסף יבוא מאוצר המדינה. רזיה אסון קרה בשנת 1989 יכן היו מספר אסונות מיני

במהלך שנת 1990 .בסופו של דבר המדינה התערבה בנושא זה.

מ"מ היו"ר חי קופמן;

האם יש תקציבים?

א' כ"ץ-עוז;

הענין מגיע להחלטת ממשלה, ולאחר שעושים חשבון כולל, הענין חוזר לאוצר והאוצר

מציע להעביר כסף לסעיף זה מהרזרווה.

י י שמאי ;

בעבר חישבתם את תשלומי הפיצויים לנזקי טבע על בסיס הוכחות של הכנסה של הנים

האחרונות. לפי השיטה הזאת אתם בעצם משנים את המגמה.

די ברוך;

הולכים בכיוון של הוצאות נורמטיביות, לפי תחשיב של רשות התכנון.

י' שמאי ;

יש פה תחשיב של עלויות לתשלום הנזק לפי שיטה מיוחדת. אחר-כך יש סעיף על-פיו

אפשר לבקש חשבונות והוכחות של ההוצאות. בעצם יש כאן סתירה. אנחנו מכירים את

הדברים האלה. יש כאן סתירה שיכולה לרמוס את החקלאי הקטן. פקיד יכול להתעקש

על-כך שימציא חשבונות. על-כן, אני מציע למחוק את הסעיף הזה.

יש קריטריון בדבר עומק הפיצוי. על-פי סעיף 11, יכול לקום פקיד עקשן ולטרטר

את החקלאי הקטן. אני חושש מפקידים עקשנים.

די ברוך;

נרד רגע לרמת הביצוע. הדוחו"ת לא מגיעים מארגונים אלא מחקלאים. באסון ארצי

מדובר ב-15,000 בתי אב ועוד בכמה מאות קיבוצים. האם אתה חושב, חבר-הכנסת שמאי,

שנוכל לטפל בבדיקה פרטנית של הדוחויית ודיווחים של כל פרט? חמערכת לא נועדה לזה.

אבל צריך להשאיר אפשרות, מרגע שמדובר בהוצאה פיסקאלית אדירה המגיעה למאות

מיליונים, שהוועדה תהיה רשאית לדרוש מניזוק, שיכול להיות שמקבל מאות אלפי שקלים,

שימסור לה תוך תקופה שתקבע כל ידיעה, הצהרה, חשבון וכל פרט אחר שייראה לח לדרוש

לקביעת הזכאות לפיצויים ושיעורם.

מ"מ היו"ר חי קופמן;

אם זה לא יהיה, יהיה פתח לשחיתות.
ד' תיכון
אנחנו עקבנו אחרי השתלשלות העניינים ואחר המאבקים בכנסת. ראשית, אני מציע

לחקלאים לא להשתתף בהצבעה בשל היותכם בעלי ענין.

אני שואל: האם זה עונה על המצוקות, או שזאת פשרה גרועה?



פ' גרופר;

נבחרה ועדת משנה שישבה עם מר דוד ברוך והמשפטנים שלו על התקנות. התקנות הן

פועל יוצא של ההוק. ניסינו שהתקנות יבטאו את המגמה של ההוק. היו ויכוחים קשים על

סף הנזק, ועוד. כיו"ר ועדת המשנה לא לקוחתי על עצמי אוחריות. דיברתי עם ארגוני

המגדלים, דיברתי עם חקלאים. זה לא דבר פשוט. זה חוק לדורות.

אני מודיע פה, שלאחר התייעצויות ולאחר שבאנו בדברים עם הארגונים, לדעתנו

מיצינו בתקנות האלה את רוח החוק.

אי-אפשר לבדוק את המשקים של עשרות אלפי חקלאים. יודעים מה זה כרם, מה זה מטע
בננות. אבל פתאום יבוא יהודי ויאמר
היו לי עשרה טון תפוזים, ואנחנו יודעים

שבאזור זה 4 טון זה חריג. אמרנו שאם משק יראה, לארור שערכו לו חישוב, שהוא מפסיד,

שיוכל לערער. היה ויכוח על מתכונת הערעור. אמרנו שזה יהיה במתכונת של חוק מס

רכוש וקרן פיצויים, שלא פקידים יחליטו בערעור הזה אלא אנשים אובייקטיביים. אבל,

אני רוצה לומר, לא אתן יד לכך שחקלאי יקבל מה שלא מגיע לו.

י' שמאי;

אני מבקש לשמוע את גבי יהלומה שחורי בנושא זה.

גב' י' שחורי;

באפריל 1990 היה טורנאדו בפרי-גן. הוא הרס רחוב שלם שהיו בו מבני-זכוכית,

חממות של עגבניות מלאות פרי. השטח היה כל-כך מלא זכוכית שלא היה אפשר להיכנס

לראות מה היה בשטח. ראו שהשתילים היו עמוסי עגבניות. רצינו לדעת, בנוסף למבנה,

כמה יבול הלך לאיבוד. השתמשנו בנורמות. הבחור היה באמצע הקטיף. הוא סיפק לנו

נתונים כמה הוא הספיק לקטוף. על זה הוא לא היה צריך לקבל פיצוי, והוא קיבל את

יתרת הפיצוי. אילולא היה מספק לנו את החשבונות, לא היינו מסוגלים לעשות לו חשבון.

י' שמאי;

עוד לא קיבלתי תשובה לשאלתי. חקלאים נשחקים בגלגלי הבירוקרטיה.
בסעיף 8 כתוב
"לא ישולם פיצוי בשל נזק כלשהו לנכס מסוג 2 המנוי בתוספת, אלא

אם כן במועד קרות הנזק היה הנכס מבוטח אצל מבטח כלשהו...". האם מס רכוש זה אחד

המבטחים?
פי גרופר
לא.
י' שמאי
אנחנו מכירים את החקלאים ובמשרד החקלאות מכירים את החקלאים עוד יותר טוב.

אני יכול להזכיר כאן את השריפה שהיתה באחיהוד, שזח לא אסון טבע. היה עדר פרות

שנשרף. זה לא היה מבוטח. השאלה אם לא לחייב ביטוח.
חי אורון
הביטוח כבר קיים בחוק.
פי גרופר
זה לא אסון טבע.



י' שמאי ;

בסעיף 9(3) כתוב: "נגרם נזק לגידול חקלאי שגידולו מוסדר בתכנון חקלאי -

אישורים בדבר עמידת הניזוק בדרישות התכנון הנוגעות לאותו גידול". אני שואל: אם

הוא זרע גזר והגיע לקטיף איורי ארבעה הודשים, אבל קיבל אישור זריעה עבור דונם אחד

ויש לו חמישה דונם, האם במקרה כזה לא יקבל פיצוי?
גב' י' שחורי
הוא לא יקבל פיצוי, וכאן אין שום שיקול-דעת לוועדה, כי החוק קובע שבאותם

גידולים שיש תכנון יקבל רק לפי התכנון. זה נמצא בחקיקה הראשית.
מ"מ היו"ר חי קופמן
בצדק, כי גם חרג ועשה מה שהמדינה לא רצתה, ועוד יקבל פיצוי על כך?
י י שמאי
האם אתה יודע איך מקבלים אישורים? אני יודע.
ג' גל
האם יש חובת ביטוח גם על רשת השקייה?
פ' גרופר
לא. הוציאו את זה.
א' כ"ץ-עוז
חבר-הכנסת גרופר, האם ונהיה הסכמה מצד ועדת המשנה להוריד את כל הסעיף הקשור

בחריגים?
מ"מ היו"ר חי קופמן
תסביר, תפרט.
א' כ"ץ-עוז
בתקנות יש סעיף אחד שאני לא אוהב בדרך-כלל, זה סעיף ר1ריגים. בסעיף נאמר, שאם
אדם פנה לוועדה ואמר
אני עוד יותר מסכן מהמסכנים הארורים, רשאית הוועדה, במשך

שלושה חודשים, לתת לו פתרונות, כיוון שהוא מקרה חריג. במתן אופציה כזאת, אנחנו

מעודדים כל מי שיכול להוכיח שהוא חריג לנלסות להשיג עוד כסף. כמו כן, נותנים

בידי פקידים - בידי אותה ועדה - את האופציה לפרוטקצי וניסם. אני לא אוהב את זה.

אני רוצה שלא יהיו חריגים, שהחוק יהיה כללי. אני לא רוצה סעיף רוריגים. אני לא

רוצה לעכב את האישור, אבל סעיף זח לא לרוחי. זה מקור לפרוטקציות.
י' שמאי
חבר-הכנסת כ"ץ-עוז צודק.
אי שוחט
אני מבקש להבין מה המצב לגבי רשתות השקיה.



פי גרופר;

קרן נזקי טבע לא מבטחת רשתות השקייה. אסון טבע קורי? אחת לעשרים שנה. זה

לטובת החקלאים, שלא יעשירו את חברות הביטוח.

די ברוך;

החקלאים יצטרכו לשלם עשרים שנה לחברות הביטוח, כי אולי יקרה נזק.

גבי י' שחורי;

לנקודה שהעלה חבר-הכנסת כ"ץ-עוז - החוק מדבר בפירוש על אובדן הכנסה כתוצאה

באסון טבע. למעשה, הסעיף היחידי בתקנות שמזכיר במשהו אובדן הכנסה במשך שלושה

חודשים, זה הסעיף של פיצוי חריג. אם נבטל אותו, למעשה הפיצוי שנשאר, שהתקנות,

מאפשרות, הן עבור הוצאות ייצור שוטפות והוצאות ייצור קבועות, וגם זה רק חלקי, כי

זח בתנאים מסויימים, ואין למעשה שום פיצוי עבור אובדן הכנסה. הכנסת סוברנית

להחליט בענין זה, אבל לדעתי אם החוק מדבר על אובדן הכנסה יש מקום לסעיף זה.

די ברוך;

סעיף זה לא מבית-המדרש שלנו. הוא בא ממקום אחר. היתה לו ורסיה יותר נרחבת.

חבר-הכנסת כ"ץ-עוז התייחס לנקודה הזאת בוועדת המשנה. ההתייחסות היתה במקומה, כי

מרווח הפעולה שניתן לוועדה בגירסה הקודמת היה רחב מאוד. המרווח הזה צומצם, אני

חושב שהוא מרווח סביר. אני מקווה שבוועדה בה יישב נציג האוצר ונציג של משרד

המשפטים לא יהיה ענין אינטרסנטי כלפי חקלאי זה או ארור. ניתן לחיות עם זה.
אי דמביץ
מה בדבר ועדת ערר?
י י הורביץ
אני מציע לאשר את התקנות.

פי גרופר;

כיושב-ראש ועדת המשנה לא אשתתף בהצבעה.
מ"מ היו"ר חי קופמן
נעבור להצבעה. בעמוד האחרון של התקנות נמחוק פסקה 2 - רשת השקיה - שטפון.

הצבעה

תקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ"א-1991

אושרו
(היו"ר
מ"ז פלדמן)

חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון), התשנ"א-1991

(המשך הדיון - ראה עמ' 15)

אי דמביץ;

קיבלתי הסתייגויות מחבר-הכנסת חיים רמון. הוא מציע שהוועדה לא תהיה סתם

ממליצה ומייעצת.

יש הסתייגות של הבר-הכנסת דן תיכון, שרוצה שההארכה תהיה לשנה וחצי, ולא לחצי

שנה בלבד.

יש גם הסתייגות של חבר-הכנסת חיים אורון לשם.

כן יש הסתייגות של חבר-הכנסת גל לענין מספר ישובים שפקעו שנותיהם ב-12

החודשים האחרונים.

אי שוחט;

אדוני היושב-ראש, כל החברים שמציעים הסתייגויות מוכנים שהן יופיעו

כהסתייגויות בלי הצבעה, למעט ההצעה שלי שהוצבעה ומופיעה בשתי גירסאות.
חי קופמן
נציגי סיעת הליכוד, ברובם, לא נמצאים פה כרגע. מדובר בשינוי מהותי. אני מבקש

רוויזיה בענין של שתי גירסאות.

אי שוחט;

נניח שתזכה בבקשת הרוויזיה. זה יופיע כהסתייגות. מה ההבדל?

היו"ר מ"ז פלדמן;

חבר-הכנסת חיים קופמן מבקשי רוויזיה בענין שתי הגירסאות. מחר תידון בקשת

הרוויזיה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;13)

קוד המקור של הנתונים