ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/06/1991

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה; מכס על תרומות מחוץ-לארץ; צו היטלי סחר ( היטל בטחה על ייצוא טובין), התשנ"א-1991; צו היטלי סחר ( היטל בטחה על יצוא טובין), התשנ"א-1991; קביעת אזורים לעניין התוספת לפי חוק לעידוד השקעות הון - אור-עקיבא. נהריה; שינויים בתקציב לשנת 1991 - פניה מס' 7של הממונה על התקציבים ( הרשות למלחמה בסמים); תקנות אזור סחר חופשי באילת ( פטורים והנחות ממטים) (שינוי התוספת)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 436

מישיבת ועדת הכספיס

יום שני, ה' בתמוז התשנ"א (17 ביוני 1991). שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; מ.ז. פלדמן -היו"ר

א. אבוחצירא

ר. אדרי

ח. אורון

מ. איתן

צ. ביטון

ג. גל

פ. גרופר

א. דיין
י. רוורביץ
א. ויינשטיין

א. כץ-עוז

י. לוי

ע. סולודרי

ש. עמור

ע. פרץ

ח. קופמן

א. שוחט

ג. שפט

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים; ל. גצל )

מ. אביאור )

ח, מרגליות ) - משרד התעשיה והמסחר

א. בן-עזרא )

ש. ברקן, י. בן-יהונתן - משרד האוצר

ב. ארד - מנהל הרשות למלחמה בסמים

סדר-היום; הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

קביעת אזורים לענין התוספת לפי חוק לעידוד השקעות הון -

אור-עקיבא, נהריה

צו היטל סחר (היטל בטחה על יצוא טובין), התשנ"א-1991

תקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים (שינוי

התוספת)

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מסי

23), התשנייא-1991

מכס על תרומות מחוץ-לארץ

שינויים בתקציב לשנת 1991



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה
היו"ר מ.ז. פלדמן
בוקר טוב, אנו פותחים אח הישיבה,

כמנהגנו מדי שבוע בשבוע נפתח בהצעות לסדר-היום.

אני חייב תשובה לחבר-הכנסת פרץ עמיר, שהעלה את ההצעה

שנפנה לשר האוצר בבקשה, שהטבות במשכנתאות שיותלט עליהן, תהיינה

רטרואקטיביות מיום קבלת חוק המשכנתאות שהוקפא" ובכן, יצרנו קשר עם משרד

האוצר והתשובה שקבלנו בהחלט חיובית, שהכוונה היא שהטבות ושיפורים ושינויים

שיוכנסו בעקבות מסקנות הועדה הבין-מרדית בנושא המשכנתאות יהיו רטרואקטיביים

מיום קבלת חוק המשכנתאות שהוקפא,

י. הורביץ; לא משנות השמונים? אני קראתי באחד העתונים שמוצע;

שההטבות תהיינה רטראקטיביות מתחילת שנות השמרנים.
היו"ר מ,ז. פלדמן
מדובר על תחולת מיום קבלת החוק שהוקפא, או מ-1 באפריל

1991-

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת גדליה גל,
ג, גל
כאשר עסקנו לפני שבועיים במצב בענף הביצים, אמרתי

שיש לי הרושם, שלא יעבור זמן רב ונצטרך לחזור ולדון

בנושא בגלל המפולת שעלולה להתרחש בו, ואכן היום הזה הגיע, ענף זה יש

בו התפוצצות, יש צניחת מחירים והיצרנים לא מקבלים אפילו את הוצאות הייצור.

אני מבקש שתזמן בדחיפות את כל הגורמים הנוגעים בדבר,

כדי שנשמע מהם מה בכוונתם לעשות כדי למנוע מפולת בענף, ומוטב שעה אחת קודם.

אם נשתכנע, מה טוב, אם לא - נשכנע אנו אותם מה צריך לעשות"
הי ו"ר מ,ז, פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם שוחט-
א. שוחט
אדוני היושב ראש, אתמול כתבתי לך מכתב בענין הנפקת בזק,

.וביקשתי לקיים דיון דחוף בוועדה בענין הנפקה זו, ביקשתי

כי לדיון זה יוזמנו מנהל רשות החברות הממשלתיות, האוצר, רשות ניירות.ערך

והבורסה, היום אין ספק, שכאשר הם באו וביקשו לאשר אח ההנפקה, ועשו זאת

12 שעות לפני ההנפקה, הם ידעו על הדו"ח הרבעוני הטוב. הם לא פירסמו את זה

בתשקיף, רק חלק מהאנשים ידע על כך, לכן היה ביקוש של פי 100, המחיר של ההנפקה

היה נמוך בערכים נומינליים, פחות מאשר היה ב-1990, כנראה בלי שום סיבה, אני

חושב שחובה עלינו לשמוע הסברים על כל מה שקרה בהנפקה זו, יש הרבה סימני

שאלה לגבי הנפקה זו, מי קיבל את הכסף; הקונים הרוויחו 80 מליון שקל בשבוע

וחצי,
י. הורביץ
איך התחלקו ה-80 מליון שקל,
א. שוחט
נדמה לי שאנו לא נהיה בסדר אם לא נקיים בירור זה.
ח, אורון
זה נכון גם לגבי מכירת החברה הכלכלית,
א. שוחט
זו ביקורת,
א. ויינשטיין
הם עשו טעות שהנפיקו 17% במקום 50%.
א. שוחט
נושא שני - ריבר אתי ראש עיריית חיפה לגבי הסדר החובות



של עיריית חיפה, הסכום גדול והבעיות לא קלות, יש עיכובים מצד שר האוצר

בהעברת הכסף. הייתי מבקש שנקיים דיון דהוף בנושא.

הנושא השלישי - חבר-הכנסת שמעון שטרית עיכב את אישור

ההנפקה של חברת מליבו, כי לא היה פירוט של הסכום שמקבלים ההתמים עבור

ההנפקה, בינתיים חברת מליבו הגישה את החומר הזה לוועדה, אם אצליח לשכנע

את חבר-הכנסת שמעון שטרית, שיסיר את התנגדותו, מה טוב; אם לאו, אני מציע

שיהיה דיון בנושא בהקדם,
היו"ר מ.ז. פלדמן
יהיה,

א. שוחט; הנושא הרביעי - שלוש פניות להעברה תקציבית, בענין

בית המשפט העליון, בענין הרפורמים ובענין הבדווים

בגליל, מונחות על שולחן הוועדה. הייתי מבקש לזרז את הבאתן לדיון. אני מסכים

שאתה, אדוני היושב ראש, קובע את סדר היום. אבל הייתי מבקש שנושאים אלה

יובאו לליין בהקדם, כי הם מעוכבים הרבה זמן,
היו"ר מ.ז. פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אריאל ויינשטיין,
א. ויינשטיין
הופיעה ידיעה באחד העתונים, שהאקטואר של קרן מבטחים

אינו מוכן לחתום על הדו"ח של קרן מבטחים. מדובר

בקרן שבה חסכו מאות אלפי אנשים- ומתברר שכל מאות המליונים שמקבלות קרנות

הפנסיה על ידי חישובי רבית, אינם מספיקים להם.

אני מציע להזמין את המפקח על הביטוח ולשמוע מפיו

על המצב בקרן מבטחים.

ההסתדרות מאיימת בשביתה אם קרנות הפנסיה לא יקבלו

הטבות, ואחרי כל ההטבות, אחרי שהוריקו את הקרנות מכל הכספים, ואחרי כל

ההטבות של הציבור משלמי המסים, האקטואר של הקרן אינו מוכן לחתום על

הדו"ח של הקרן. אפשר לפטר ייעל, אדם שנותן שירותים, זה מקובל, אבל כנראה

שמצב הקרן חמור ומחייב שנשמע עליו,

היו"ר מ.ז, פלדמן; חבר-הכנסת יגאל הורביץ.
י. הורביץ
אני הייתי מציע שנזמין מעריך - אפילו על חשבון הוועדה -

שיאמר מה המצב האקטיארי של קרנות הפנסיה ושל הפנסיה

התקציבה.
ח. אורון
יש ועדה בראשותו של מר ודיים שטסל , לבחינת הנושא.

אחרי שהוגשו ההצעות למיסוי קופות הגמל, נקבעה ועדה זו',
א. שוחט
הוא ירד מ-6.3% ל-5.7% והוא כתב, שהסכומים.ימיסי שם

כאילו יתקבלה החקיקה בענין מיסוי שוק ההון,
י. הורביץ
אם יעדה. תביא הוות דעת בזמן הקרוב, מה טוב.

אם לא, אותי מעניין שתהיה הערכה, אפילו לא מדוייקת,

מהו הגרעון האקטוארי בקרנות הפנסיה ובפנסיה התקציבית, כי יום אחד תקום

מבקרת המדינה, הנוכחית או הבאה -
ח. אורון
יש הערכה של הגרעון האקטוארי.
י. הורביץ
7 מיליארד שקל?
ח. אגרון
ועדת שטסל עוסקה בכל המכלול. בדו"ח הקודם של מבקרת



המדינה יש תיאור מפורט על הגרעון האקטוארי בשני המסלולים, מול הדו"ח סלה

מופיע הדו"ח של האוצר.

י. הורביץ; שם צויין הסכום 7 מיליארד שקל.

ח. אורון; לא, 16 מיליארד שקל-

סמדר אלחנני; האקטואר של האוצר, נהום ורמוס ז"ל, הכין הרבה דו"חות

בנושא זה. יש הערכה שלו של הגרעון הנובע מהפנסיה

התקציבית והערכה של החוב הפנימי שנובע מהסדרי הפנסיה התקציבית וקרנות הפנסיה,

כאשר אתה משערך את זה בשער ריבית אחיד, יוצא מספר פנטסטי. בזמנו זה היה

עשרים וכמה מיליארד. אני אמציא לך את החמר.

יש ויכוח בין קרנות הפנסיה, שמייצג אותן מר דב פלג,

ובין האקטואר של האוצר, החישובים נעשו בריביות שונות ויצא פער עצום בין

שתי הגירסאות, אבל גם בהערכה נמוכה המספר הוא גדול- למעשה, המספרים לא

מענינים. הם כל כך גדולים, שהם לא מענינים. ועדת שטסל חידשה עבודתה.-

י. הורביץ; שימסור לנו מר שטסל דין וחשבון-

היו"ר מ.ז. פלדמן; חבר-הכנסת ויינשטיין, אתה רוצה לשמוע על קרן מבטחים,

וחבר-הכנסת יגאל הורביץ רוצה לשמוע על מצב קרנות

הפנסיה בכלל ועל הפנסיה התקציבית,
י. הורביץ
היום נשמעות טענות מטענות שונות לגבי מחיר המים,

בין היתר נשמעת היום הטעיה שמחיר המים לא היה נכוך

במשך כל השנים, כ י לא הביאו בחשבון את הפחת,ואין צבירה. יום אחד יעמדו
בפני שוקת שבורה, ויקומו וישאלו
איך ניהלתם? זה נכון לגבי כל דבר.

אומר תבר-הכנסת חיים אורון שיש דו"ח בנושא הגרעון

האקטוארי בקרנות הפנסיה, יום אחד ישאלו אותנו: איפה הייתם, חלמאים, שהיה

דו"ה שכולם ראו ואתם לא ראיתם?
היו"ר מ, ז. פלדמן
הצעה לסדר-היום לחברת הכנסת עדנה סולודר,
ע. סולודר
אני העליתי את הנושא של ההקצאה לעמידר לשיפוץ בתים,
היו"ר מ,ז. פלדמן
יש כבר מהלך מעשי בנושא, לא רק עקרוני, ועוד מעט תגיע

אלינו פניה להעברה תקציבית,
ע. סולודר
נתפרסם אתמול, שסקר שנעשה בביטוח הלאומי העלה, ש-600

מליון שקל לא ניתנו למגזר הסיעודי, לקשישים ולמקרים-

הסיעודיים הזקוקים, והנחמה היא שהסכום הזה ניתן למקרי סעד של העליה החדשה',

אני מבקשת לברר איך קורה דבר כזה. זה שיתנו לנקלטים

העולים החדשים, זה סוב. אבל זה חסר במקום רגיש, במגזר הסיעודי, אני מבקשת

לברר איך קורה דבר כזה. סכום של 600 מליון שקל לא הולך ברגל.

ובהקשר זה אני מעלה את הנושא של עולים שאין להם בכלל

ביטוה סוציאלי, ויש ביניהם מקרים טרגים.
א. שוחט
אדוני היושב ראש, ההעברה התקציבית לרשות למלחמה בסמים

תובא היום לדיון?
היו"ר מ,ז. פלדמן
כן, בני ארד, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים הוזמן לישיבה

היום,
א, ויינשטיין
מה אתה מחליט לגבי הצעתי בנושא קרן מבטתים?
היו"ר מ.ז. פלדמן
נשקול כל ההצעות ונחליט,

צו היטלי סחר ( היטל בטחה על ייצוא טובין). התשנ"א-1991
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

צו היטלי סחר ( היטל בטחה על יצוא טובין)-, התשנ"א-

1991.
סמדר אלחנני
צו זה ענינו - שינויים בתנאי הייצוא של גרוטאות,

איסוף גרוטאות היום יש לו ערך בפני עצמו גם מבחינת

זהום הסביבה "ברגע שאתה מגדיל את ההיטל על ייצוא גרוטאות יהיה כדאי פחות
לאסוף גרוטאות, ואני אומרת
צריך לעודד איסוף גרוטאות כערך בפני עצמו, כי

יש לזה לא רק מחיר כלכלי, אלא גם מחיר חברתי, שהיצרן אינו רואה. לכן

אני אומרת: אל תגדילו את ההיטל,
א. דמביץ
משרד התעשיה והמסחר הוזמן?
היו"ר מ,ז. פלדמן
כן"
א, דמביץ
כי עדיין יש משהו הטעון ייצוא לשם ייבוא, פסולת

וגרוטאות של נחושת המיועדים לייצוא והם מיוצאים לעיבידם

למוטות או פחים אקר ייובאו לישראל תוך קשה חודשים מיום הייצוא" זאת אומרת,

יש עדיין דברים שהם מיוצאים על מנת שיוחזרו לישראל בצורה מעובדת,
א. ויינשטיין
הצו פורסם?
א. דמביץ
כן,
א. ויינשטיין
אין בקשה להופיע לפני הוועדה לא של התעשיינים, לא

של היצואנים, לא של היבואנים, אני חושב כעקרון, אם

הממשלה דנה בנושא ואין לאף אחד מהגורמים במשק הסתייגות, אקשר לאשר,
סמדר אלחנני
אנשים אינם שמים לב, ליצרנים אין אינטרס -
א, ויינשטיין
יש להם כלכלנים שעוקבים אחרי הדברים,
סמדר אלחנני
היצואן צריך לשלם היטל כי זה חומר גלם,
א. ויינשטיין
כאשר יש להם בעיה, הם תמיד פונים, אינני רואה סיבה

שלא לאשר את הצו. דבר כזה, דנים בו במשך חדשים רבים

עד שמחליטים,
סמדר אלחנני
אני שמעתי אותם. הם אמרו שלא כדאי לאסוף גרוטאות

בארץ, זה עולה הרבה כסף,
א, ויינשטיין
הייצוא היה מוגבל, עכשו הוא אינו מוגבל,
סמדר אלחנני
עכשו הוא אינו מותנה במכירה ליצרן מקומי.
היו"ר מ,ז, פלדמן
אנו נפסיק עתה את הדיון בנושא זה ונחזור אליו כאשר

יגיעו אנשי משרד התעשיה והמסחר,

קביעת אזורים לענין התוספת לפי חוק לעידוד

השקעות הון - אור-עקיבא. נהריה

(מכתבי שר התעשיה והמסחר וממלא מקום קר האוצר מיום כ' בסון התשנ"א
היו"ר מ,ז, פלדמן
אנו עוברים לנושא הבא:



קביעת אזורים לענין התוספת לפי חוק לעידוד השקעות

הון - אור-עקיבא, נהריה.

נשמע דברי הסבר מפי הממונה על איזורי הפיחוה במשרד

התעשיה והמסחר, מר ליפא גצל,

ל, גצל; הישוב אור-עקיבא היה במעמד של איזור פיתוח ב' החל

מ-11 במרס 1990 וב-11 במרס 1991 פג תוקף האישור

של איזור פיתוח ב', באותה תקופה של שנה, שאור-עקיבא היה במעמד של איזור

פיתוח ב' חלה התעוררות מסויימת בתעשיה באזור, ומפעל אהד בתחום ענף התרופות,

ש הוא גם מפעל עתיר ידע,בהשקעה של 7 מליון דולר עומד לקום -
א. שוחט
הוא עבר מטירת הכרמל.
ל, גצל
הוא לא עבר, הוא מקים קו ייצור באור עקיבא, וזאת מתוך

מגמה לתת פתרון תעסוקתי הולם לאור-עקיבא.

מעבר לכך אישרנו במסגרת ועדה לבנין ערים 400 דונם

כאזור תעשיה בהתחשב בכך שאור עקיבא הוא היום ישוב קולט עליה.

אנו בדיעה שצריך לתת לאור-עקיבא מעמד של איזור פיתוח

בי לעוד שנה.קשה אחרי שנה אחת לקבוע אם היתה הצלחה. יש הצלחה, אבל היא

לא אופטימלית'"
היו"ר מ.ז. פלדמן
אתם מציעים לתת לו מעמד של איזור פיתוח אי?
ל. גצל
לא. אנחנו מדברים על אותו סטטוס של איזור פיתוח ב',

אבל לתת לו תוקף לעור שנה כדי להכניס עוד קבוצת

משקיעים לאזור אור-עקיבא.
היו"ר מ. ז. פלדמן
רשות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולודר.
ע. סולודר
אני רוצה להזכיר, שהיה ויכוח על מתן מעמד של איזור

פיתוח ב' לאור עקיבא בוועדה זו מתוך זה שחשבנו, שצריך

לשמור על הייחוד של איזור פיתוח, שניתנות להן הטבות בגלל הריחוק, ואור-עקיבא

הוא במרכז הארץ.

אנחנו איננו מצליחים לשנות את הרשימה של ערי הפיתוח

לפי קריטריונים אמתיים. רשימה זו מעוותת בצורה בלתי רגילה.
היו"ר מ.ז. פלדמן
נושא זה יובא לדיון בישיבת הוועדה מחר. שם זה

ענין של הקלות במס הכנסה, וכאן מדובר על החוק לעידוד

השקעות הון"
ע. סולודר
שני הנושאים קשורים. והשאלה היא, האם אנו מגדירים

אזורים מסויימים כאזורי פיתוח בגלל סיבות אלה ואחרות,

או שאנחנו אומרים שכל הארץ קולטת עליה ולכן הכל זכאים להקלות? אם נקבע

שכל הארץ זכאית להקלות, לא תהיה שום אטרקטיביות לאזורים שבאמת צריך לעודד

בהם תעשיה.
הי ו"ר מ. ז. פלדמן
מה את מציעה?
ע. סולודר
אני בדילמה,
היו"ר מ.ז. פלדמן
מה ההצעה, שנחליט לא להחליט?



א. ויינשטיין; לגבי המפה של איזורי הפיתוה לענין הקלות במס הכנסה

מציעים להוציא ישובים, כאן מציעים להוסיף.

ע, סולודר; אם רמה-ישי כלולה' -

א. שוחט; ברמת-ישי לא מקבלים הנהות במס.

חבר-הכנסת יגאל הורביץ ואני הצבענו בזמנו נגד מתן

מעמד של איזור פיתוח ב' לאור-עקיבא.
מ. איתן
גם אני0
א. שוחט
לא.

מ. איתן; אתה אומר לי?

א. שוחט; אני חושב שזו היתה החלטה שגויה, וזו החלטה שגויה,

להביא זאת היום, כי.זה במסגרת פתרונות חסרי השחר.

אור-עקיבא אינו שונה מיבנה ולא ממקום אהר. אינני בטוח שצריך להקים שם

תעשיה כדי לפתור בעיית התעסוקה. כל הסיפור הזה חסר טעם. היתה החלטה על

מתן מעמד של איזור פיתוח ב' לשנה אחת, ועכשו באים בבקשה להארכת התקופה

לעוד שנה. לא אצביע בעד, לא אצביע נגד. אבל אני נגד שבירת הקריטריונים,

כי איזור פיתוח פה משפיע על איזור פיתוח בגליל ואיזור הפיתוח בנגב. וזה

נעשה כדי לפצות ראש עיר או מזכיר מועצת פועלים של המערך וראש עיר של הליכוד,

לא אצביע על אור-עקיבא. אולי יש משקיעים בדרך. אבל כל ההחלטה היא החלטה

שגויה וכל המדיניות אינה נכונה.

היו"ר מ.ז. פלדמן; יש מי שתומך?

א. ויינשטיין; אני תומך.

היו"ר מ.ז. פלדמן; ואין התנגדות של החברים ולאחרים הנוכחים,

אנו מאשרים אפוא מתן מעמד של איזור פיתוח ב', על פי

חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, לאור עקיבא,

מתן מעמד של אזור פיתוח בי, על פי חוק עידוד השקעות

הון, התשי"ט-1959 לאור-עקיבא אושר
א. ויינשטיין
זה עבר בקול אחד?

היו"ר מי.ז. פלדמן; כן, פה-אחד.

עכשו נשמע דברי הסבר לבקשה למתן מעמד של איזור פיתוח ב',

על פי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 לנהריה.

ל. גצל; לנהריה היה מעמד של איזור פיתוח א' עד 31 במרס 1988.

בתקופה זו ראינו שזה היה מנוף לפיתוח העיר, מעבר לזה

שנהריה מוכרת כישוב קו העימות, דרומית לנהריה אזור העיר עכו יש לו מעמד-

של איזור פיתוח בי, בו בזמן שהישוב שלומי יש לו מעמד של איזור פיתוח א'.

היום נהריה יש לה מעמד של איזור פיתוח גי, כך שנוצר כאן פרדוכס. -

א. שוחט; עכשו יש לה מעמד של איזור פיתוח בי?

ל. גצל; כן.

א. שוחט; שטראוס הקים שם מפעל"
ח. אורון
ישוב סעד לא קיבל מעמד של איזור פיתוח ב'.



ל. גצל; נהריה מוכרת כיום, מבחינת מפת התפרוסת של משרד,

הבינוי והשיכון ומשרד הקליטה, כעיר קולטת עליה,

אנחנו סבורים, שמתן שעמד של איזור פיתוח ב' לעיר נהריה יתן לה מנוף כלכלי.
א. שוחט
יש השקעות בנהריה?
ל, גצל
כרגע יש לנהריה מעמד של איזור פיתוח ג'. עד 31 במרס

1988 היתה נהריה מוכרת כאזור פיתוח אי- מסיבות כלשהן,

שלא כאן המקום לפרטן, הנושא הוזז הצדה ועכשו מוצע לתת לאיזור מעמד של

איזור פיתוח בי.

ח, אורון; היה מעמד של איזור פיתוח אי, עכשו יש מעמד של אזור

פיתוח ג', ומוצע לתת מעמד של איזור פיתוח ב'?
ל. גצל
כן.
ח, אורון
אני חוזר לנושא שעלה בקריאת בינים - ישוב סער וכל

הישובים הנמצאים צפונית לנהריה. ישובים אלה הם באותו

מצב כמו נהריה, זו איננה הדוגמה של אור-עקיבא ולא של מקומות אחרים. אני

יודע שישובים הנמצאים צפונית לנהריה והם קרובים לגבול, נעשו לגביהם כל מיני

פטנטים. משרד הבטחון נתן להם גדרות כמו לישובי קו העימות, אם אתם אומרים,

שישוב הנמצא צפונית לנהריה הוא בתוך אותה קטגוריה -
ל, גצל
אנחנו מדברים על שטח השיפוט של נהריה,
ח, אורון
אני מבקש לראות את כל המפה, כמה שנים אפשר להמשיך

בקיפוח ישובים אלה, אם יגידו לי שנהריה היא ישוב

מיוחד כמו אור-עקיבא, זה דבר אחר, אבל מה ההצדקה להשאיר ישובים שבין הגבול

ובין נהריה ללא מעמד של איזור פיתוח כמו זה שניתן לנהריה?
מ, איתן
לצורך מה?
א, שוחט
לצורך השקעות הון,
מ, איתן
אולי נקבל את החומר ונראה?
ח, אורון
כל הנושא של ישובי קו העימות אינו ברור. יש רשימה

שמית של ישובי קוו העימות, שמופיעה לצורך מטרה אחת.

יש איזורי פיתוה לצורך מטרה שניה, יש וישימה של ישובים לצורך הנחות במס הכנסה

ואין חפיפה ביניהם ויש קיפוח ומתיחות מיותרים, אם נקודת המוצא היא אזור

קו העימות - ואני בעד לתת לנהריה - אני מבין שיש בעיה מיוחדת לגבי ישובי

קו העימות הזה, אבל אין הגיון מנימוקים שאף פעם לא הבינותי, חוץ מהנימוק

ששר התעשיה והמסחר אומר שהוא מחכה לחתימה של שר האוצר, ושר האוצר אומר

שהוא מחכה לחתימה של שר התעשיה והמסחר -להפלות בין ישובים באותו אזור.

תביאו לאחידות, אין לזה משמעות תקציבית, זה כשל ביורוקרטי, מוכרחים לפעול

לפי קריטריונים ומוכרחה להיות אחידות,
ג, גל
מהו איזור הפיתוח של גשר הזיו?
ל, גצל
איזור פיתוח א',
יאיר לוי
אני חושב שנהריה היא ישוב קו עימות, אתה אמרת מספר

פעמים שהעיר נהריה קולטת עליה, נדמה לי שאין עיר

בארץ שאינה קולטת עליה.



ל. גצל; השאלה היא, באיזו פרופורציה קולטים עליה? יש ישובים

י שמבחינה היחס בין האוכלוסיה הקיימת והעליה הנקלטת-

אתה רואה שהקליטה היא גבוהה- וזה מאפיין גם מבחינח משרד הבינוי והשיכון,

היקפי הבניה שם שונים לעומת ישובים אחרים, נניח, מעלות"

יאיר לוי; האם נשקלת אפשרות לפתח אדמות שבין עכו ונהריה לטובת

נהריה מבחינה זו של מתן עדיפות ואיזור פיתוח? יש

שטחים שניתן לפתח אותם,

ל, גצל; הקטע שנשאר מבחינת איזור התעשיה הוא הקטע הצפוני

מנהריה לכי וון גשר הזיו,
ג. גל
בצדק הודיע משרד התעשיה והמסחר, שהוא רואה את אזורי

הפיתוח לא בחפיסה איזורית אלא בתפיסה מרחבית, כי

אין זה משנה אם אתה גר בנהריה ועובד בתפן. מה קורה בגליל? יש לנו את עכו

שהיא אזור פיתוח ב' ונהריה שבצדק אתם מציעים לתת לה מעמד של איזור פיתוח ב',

ותפן שהוא איזור פיתוח אי, ובין שני אלה משאירים מקומות עם פוטנציאל של

פיתוח, עם פוטנציאל של השקעה, ולא נותנים להם אותם תנאים של נהריה. מדוע?

כי הם נמצאים שלושה קילומטר צפונה. כל האזור הנמצא צפונה מקו נהריה-תפן,

שהוא במעמד של איזור פיתוח א', צריך לתת לו מעמד של איזור פיתוח ב'.
היו"ר מ.ז. פלדמן
חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

א. ויינשטיין; יש הבדל בין מפת הישובים לענין ההנחות במס הכנסה-

ובין מפת האזורים לענין עידוד השקעות הון בתעשיה.

באשר אחה נותן מעמד של איזור פיתוח למקום מסויים ומקימים בו תעשיה.

האנשים העובדים בתעשיה זו באים ממקומות אחרים. העיר נהריה משמשת אבן שואבת

לעובדים ממקומות שונים, באים לעבוד בה אנשים משלומי וממקומות אחרים,

וכאשר נותנים אזור פיתוח לעיר, נותנים לכל הפריפריה שם נמצאים נותני השירותים

לתעשיה.

רבותי. לא יקימו מפעל במושב שתולה או בישוב דומה,

מדוע? כי התעשיה צריכה את כל השירותים שאינם יכולים להנתן בישוב כזה,

מה יועילו אם יתנו אזור פיתוח לקבוץ שיש לו מפעל בודד? אני מסכים שיש

אי-צדק מסויים בכך,

ח, אורון; אתה מתאר לך שלירושלים נותנים מעמד של איזור פיתוח

ולכמה אנשים ברחוב גאולה, לא נותנים?
א, ויינשטיין
בעקרון אתה צודק בטיעון זה, אבל כל המפה של אזורי

הפיתוח מעמתת,

ג, גל; אם ירצו לפתח מפעלים בקיבוצים?
א. ויינשטיין
אני חושב שצריך להאבק על מתן מעמד של אזור פיתוח

לעוד מקומות, עכשו אישרה הוועדה את אור-עקלבא, שלגביה

נאמר שפנה מזכיר מועצת הפועלים, כאן לא פנה מזכיר מועצת הפועלים,

התביעה של חבר-הכנסת חיים אורון נכונה,
ח. אורון
זה קיפוח שנמשך 20 שנה, לא הולכים להשקיע מילארדים,

אבל קבוץ סער שרוצה להקים מפעל לייצור וופלים, הוא

צריך לנסוע לתפן,
א. שוחט
אתה כל כך צודק,
א. ויינשטיין
אבי מציע לאשר מתן מעמד של איזור פיתוח ב' לנהריה,

ונמשיך להאבק כל אחד בדרכו.
היו"ר מ.ז. פלדמן
היות ואין ויכוח לגבי מתן מעמד של איזור פיתוח ב'

לנהריה, יש ויכוח לגבי הפריפריה מסביב לנהריה,

מה שאין עליו ויכוח נאשר- לגבי ישובים שיש עליהם ויכוח, נזמין את משרד

התעשיה והמסחר ונשמע,
א. ויינשטיין
אם המשרד היה מוכן לקבל הרחבה, הייתי מצביע בעד,
ל. גצל
אנחנו איננו יכולים"
י. הורביץ
אני מציע שנמליץ,
ח, א ורון
אני רוצה להבין מה הקושי,
ל. גצל
אני מודע לנושא הזה- אני מכיר את המכתבים שלך, חבר-

הכנסת חייכ אורון, לא מהיום ולא מאתמול. פה צריכים

להחליט שני שרים ולחתום שני שרים, ואיננו יכולים לעשות זאת בגלל בעיה משפטית,

כי כרגע אנו מגדירים את נהריה על פי הקורדינטור שלה,
ח, אורון
אני מבקש שיהיה מכתב של השר, שהענין ברוך בהליך נורמלי,

מה שאני חושש הוא, שעכשו נגיד שיהיה בסדר, וניפגש

בדיון על נהריה בכנסת הבאה.

אתה מוכן להתחייב התחייבות יותר ברורה, שיביאו לוועדה

הצעת תיקון? קיבוץ סער לא צריך קורדינטור, יש הגדר של הקבוץ, כל השנים כל

השרים, אלוף פיקוד הצפון, כולם תמכו בזה,
הי ו"ר מ, ז, פלדמן
נציג משרד התעשיה והמסחר אינו יכול להתחייב, אנחנו

יכולים להמליץ בפני המששרד, שיתקנו את המפה וייעשה

ההליך הדרוש,
ח, אורון
אני מבקש התיעצות סיעתית, או שאתה יכול להרים טלפון

למי שצריך ולהגיד שהענין מוסדר,
י, הורביץ
חבר-הכנסת חיים אורון, המלצה של כל הוועדה עדיפה,
ג, שפט
רוצים ללכת לקראתך,
א, ויינשטיין
עדיף שהוועדה כולה תמליץ מאשר בקשתך להתיעצות סיעתית,

ומחר תהיה במיעוט בהצבעה,
ח, אורון
אם ההמלצה תהיה, שתוך שבועיים תינתן תשובת שר התעשיה

והמסחר לגבי קבוץ סער -
א, שוחט
שהוועדה ממליצה לתת לו מעמד של איזור פיתוח ב',
א, ויינשטיין
הוועדה ממליצה ומבקשת תוך שבועיים לקבל את עמדת הממשלה.
י, הורביץ
לא עמדה, ביצוע,
א, ויינשטיין
לא ביצוע, עמדה, השאלה מה ממליצים?
ח, אורון
מתן איזור פיתוח ב' לישובים הנמצאים צפונית לנהריה,
א, ויינשטיין
הועדה ממליצה ומבקשת עמדת הממשלה,



היו"ר מ,ז. פלדמן; חבר-הכנסת חיים אורון, אתה מסיר את הבקשה להתייעצות

סיעתית?
ח. אורון
כן.
היו"ר מ.ז, פלדמן
אנו מאשרים מתן מעמד של איזור פיתוח בי, על פי החוק

לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 לנהריה, וממליצים על-מתן

מעמד של איזור פיתוח בי לישובים הנמצאים צפונית לנהריה ומבקשים עמדת הממשלה"

מתן מעמד של איזור פיתוח בי, על פי החוק לעידוד השקעות

הון, התשי"ט-1959 לנהריה תוך המלצה על מתן מעמד של

איזור פיתוח ב' לישובים הנמצאים צפונית לנהריה

ובקשת עמדת הממשלה להמלצה זו א ו ש ר

היו"ר מ.ז. פלדמן; אנחנו נמליץ ותוך שבועיים נקבל עמדת הממשלה,

צו היטלי סחר ( היטל בטחה על יצוא טובין), התשנ"א-1991

היו"ר מ.ז. פלדמן; אנו חוזרים לנושא הראשון;

צו היטלי סחר ( היטל בטחה על יצוא טובין), התשנ"א-1991.-

נשמע דברי הסבר מפי נציג משרד התעשיה והמסחר, מר אביאור'.
מ, אביאור
אנו מבקשים לאשר שינוי בהיטל הייצוא על נושא הגרוטאות

האלברזליות. עד עכשו המצב היה שמותר היה לייצא גרוטאות

אלברזליות; פירוש הדבר הכל, פרט לברזל; כלומר, גרוטאות אלומיניום, נחושת

ופליז,

מה היה המצב עד עכשו? כדי לקמור על חומרים אלה, שאנחנו

רואים אותם כחמרי גלם לתעשיה הישראלית, מפעלים כמו מפעל קליל בחיפה ומפעלים

אחרים משתמשים בפסולת זו כדי לייצר חומר חדש עבור התעשיה, פסולת זו היא

חומר גלם בשבילה, ואז המדיניות היתה, שאותו יהודי, שרצה לייצא גרוטאות

אלברזליות, צריך היח להוכיח שהוא מכר כמות מסויימת - היחס היה 1:2 - 1:2.5 -

לתעשיה הישראלית, כאשר הוא בא עם הוכחה וחשבונית שמכר כמות כזאת וכזאת,

על פי יחס זה, למפעל קליל, הוא קיבל רשיון ייצוא על אותה כמות ויכול היה

לייצא אותה,

היו"ר מ,ז. פלדמן; זאת אומרת שקיימת תחרות בין היצריים המקומיים ובין

היצואנים?

מ. אביאור; כן,

היו"ר מ,ז, פלדמן; ולפעמים היצרנים המקומיים לא משיגים גרוטאות?

מ. אביאור; כן,

כדי להתגבר על כך אמרנו, שחייב להיות יחס מסויים בין

הייצוא ובין המכירה בארץ.

א, דמביץ; הרישוי מותנה בהיטל?

מ, אביאור; כן,

היו"ר מ.ז. פלדמן; מה סדר הגודל של הייצוא הזה?
א. צוריון
הייצוא של גרוטאות נחושת מסתכם בשנה נורמלית בסדר גודל

של 3 מליון דולר,
א. שוחט
למה לא נותנים לשוק לשחק לבד בענין זה?



מ. איתן; למה צריך אח כל המנגנון הזה? מדובר ב-3 מליון דולר,

המפעלים הישראלים ישלמו עוד 2-3 דולר,

מ. אביאור; אנו באים בהצעה לבטל,

היו"ר מ.ז. פלדמן; מה ההיקף של הייצור המקומי?

א. אוריון; יש הרבה נתונים. אנו מדברים על גרוטאות אלומיניום

בסדר גודל של למעלה מ-1,000 טון לחודש, 12,000 עד

15,000 טון לשנה. בנהושת יש 5,000-6,000 טון גרוטאות-

היו"ר מ.ז. פלדמן; בכמה כסף זה מתבטא?
א. אוריון
זה משתנה. לפני שנה היה מהיר גרוטאות אלומיניום

3,000 דולר לטונה ועכשו 1,200 דולר לטונה,
ג. גל
איזה ענין יש לייצא גרוטאות ולא למכור בארץ?
א. אוריון
המהיר. אנו מוגבלים בהמרי גלם, זה חומר הגלם היחיד

שיש לנו. בכל העולם יש הגבלות על ייצוא גרוטאות.
ג. גל
יש היטל כזה בארצות אחרות?
א. אוריון
יש אבל בעיקר יש אמברגו על הייצוא. הנושא של גרוטאות

בכל העולם יש עליו פיקוח. בישראל, שאין לה בכלל

חמרי גלם, חמר זה משמש תעשיות שלמות, כל המפעלים העוסקים באלומיניום. הם

מוזילים את עלות האלומיניום בזכות זה שהם קונים מטילים מתוצרת הארץ. הוא

הדין לגבי מפעל מיקרומט בירושלים, שמעסיק 70 עובדים בקו ייצור של מוטות.

יש עוד שני מפעלים שעוסקים במוטות, הם גם עושים ייצוא. על ידי היטל זה

נותנים להם אפשרות לקבל את חמר הגלם במחיר מסובסד יותר נוח, שמאפשר להם

תחרות גם בייבוא וגם בייצוא. במידה ולא ניתן להם את ההגנה הזאת -
י. הורביץ
של 10%?
א. אוריון
כן- מפעלים אלה ייפגעו.
מ. איתן
מה מייצרים מפעלים אלה?
א. אוריון
יש מפעל מיקרומט שמייצר מוטות של פליז שמשמשים חומר

גלם לתעשיה.
מ, איתן
כמה חמר גלם יש במוצר?
א. אוריון
מ-50% עד 60%.
מ. איתן
ככל שאתה מעלה את חמר הגלם, ערך העבודה קטן יותר.

אתה יכול ללכת בשני הכיוונים, גם להגיד שזה מספק

הרבה עבודה וגם להגיד שמחיר חמר הגלם בשמים. זה לא הולך, כל ההיקף הוא 3 מליון

דולר. 50% מזה עלויות הייצור. תייעל את המפעלים ולא יצטרכו לקבל הגנה.
א. אוריון
אינני יודע מאיפה אתה לוקח את הנתונים. אמרתי שבאלומיניונ

דולר. מדובר ב-12,000 טון. הערך שלהם כמטילים קרוב ל-20 מליון
א. איתן
כמה משלם המפעל עבור הגרוטאות?



א. אוריון; . יש סוגים שונים. יש גרוטאות שאתה משלם עבורן 2 שקל

לקילו. אם אתה מייצא הכל החוצה זה עשרות מליוני דולרים,
י, הורביץ
על מה מדובר? על מה אנחנו צריכים להחליט?
א. אוריין
עד עכשו היתה השיטה שתיאר אותה מר אביאור, לפיה היו

צריכים למכור כמות מסויימת קל גרוטאות באר? כדי לקבל

רשיון ייצוא. שיטה זו הגיעה לשלב שלא פעלה טוב, כי מפעלים פשטו את הרגל,

מפעל "הבונים" הידוע היטב לוועדה זו, שהופיע בפניה מספר פעמים, פשט את הרגל,י

הוא היה משתמש בגרוטאות נירוסטה. בלי גרוטאות נירוסטה מוזלות אין לו זכות

קיום. בפעם הקודמת הוא פשט את הרגל ואנשים שתייבנו אותם למכור לו גרוטאות,

הוא נשאר הייב להם כסף והם נשארו ללא פיצויים.

היום אנו פותחים את האופציה, שכל אחד עושה מה שהוא

רוצה וההיטל שווה לעלות שהיתה קודם, כי קודם היה 10% היטל פלוס חיוב- המחיר

שהמפעלים שילמו היה 15% פחות.

מ. אביאור; ההצעה שלנו לבטל לגמרי את הפיקוח. אנו יוצאים מכל

פיקוח,אם אתה מוכר בארץ או לא. ייצוא הגרוטאות חופשי.

וההיטל הוא 10% על מטילים ו-15% על הגרוטאות עצמן,

פ. גרופר; ומה המצב היום?

מ. אביאור; היום יש 10% היטל פלוס פיקוח המחייב את היצואן

הפוטנציאלי למכור בשוק המקומי ביחס של 1:2,5 - 1:2,

תלוי בחומר.

פ. גרופר; ואם יסירו את הפיקוח?

מ. שוחט; הוא יוכל למכור הכל בחוץ-לארץ ולשלם 15% היטל.

פ. גרופר; מה על יבוא פסולת לארץ?

מ. אביאור; אין יבוא של פסולת אלברזלית. היתה תקופה שהיה יבוא

של גרוטאות ברזליות. קריית הפלדה ייבאה בזמנו גרוטאות

ברזליות. על אלה איננו מדברים.

פ. גרופר; אני במקרה יודע על מפעל שלא היה מוכן לשלם את המחיר -

מ. אביאור; אתה מדבר על גרוטאות ברזליות ואנחנו איננו מדברים

עכשו על גרוטאות ברזליות"

היו"ר מ. ז. פלדמן; חבר-הכנסת יגאל הורביץ,"

י. הורביץ; בזמנו, כאשר עבדתי עם מר אביאור הוא היה מומחה גם אז,

והוא הוריש לי שיטה שאמרה, שבכלל לא מוכרים פסולת

מברזל.

מ. אביאור; אתה מערבב שמחה בשמחה. אנחנו לא מדברים על גרוטאות

ברזליות.

י. הורביץ; אני מספר מה היה בזמנו. היתה בעיה של מחסור בחומר

גלמי מקומי עד כדי כך שאסרנו בכלל לייצא גרוטאות ברזל בסדרי גודל ענקיים. היו אינטרסנטים שהיו במצוקה גדולה וראינו את עצמנו אחראים ושברנו את הראש במה לעזור להם, ואמרנו שאנו סוגרים את הייצוא.



אני חושב שעשיתי שגיאה. זו היתה טעות, אי אפשר להגיד

באופז מלאכותי לאדם שיש לו גרוטאות: אנו רוצים שאתה תפסיד כדי לעזור

ל"כור", הממשלה רוצה לעזור.ל"כור", שתשלם לו ישירות. היא החליטה לעזור

לו ב-5-10 מליון, זו זכותה. חובתה, אינני יודע. אבל זכותה-, מה אתם רוצים ,

מהאיש שיש לו פסולת? מטילים עליו קנסות ומחייבים אותו למכור למפעלים בארץ.

זה נכון לגבי פסולת ברזל וזה נכון לגבי פסולת פליז. יש 3 מפעלים בארץ

שמעבדים פסולת והם בבעיות, נעזור להם. ועדת הכספים תחשוב שצריך לעזור להם,

יעזרו להם.

א. טוחט; משרד התעשיה והמסחר מציע להקל.
י. הורביץ
אני מציע לבטל את ההיטל. אני לא מבין מס על ייצוא.

אתה לוקה דולרים מהמדינה, אתה מטיל עליהם מס. אבל אם

אתה מביא דולרים למדינה, אתה רוצה להטיל עליהם מס?

יש שלושה מפעלים בארץ, שאם לא תמכור להם את הגרוטאות

ביול הם יפשטו את הרגל, זה נכון. אבל הכתובת איננה היצרן, הכתובת היא

השולחן הזה. רוצים להחזיק מפעלים אלה, תבואו לשולחן זה ותגידו: מפעלים

אלה הם חיוניים, הם ייצרו מפליז מזרקים שעוד לא יוצרו, שר המסחר והתעשיה

יאמץ זאת, בבקשה. אם מישהו אינו יכול לייבא גרוטאות, זו טרגדיה, אבל זו

איננה טרגדיה אחת. יש עוד עיו,ותים בכל התחומים מהחקלאות ועד התעשיה, זה

נכון, אבל כרגע אנו עוסקים בענין פעוט זה, שאתה אומר שכל היקפו הוא 3 מליון

דולר.
היך"ר מ.ז. פלדמן
אני רוצה להבין את קו המחשבה שלך. זה ייצוא שאם הוא

ייעשה, יגרום לכך שצריך יהיה לייבא חמר גלם במחיר

יותר יקר. למה סתם לעשות ייצוא?
מ. איתן
כך מתנהל המסחר. בבית אחד יש בקומה אחת עסק של. יבוא

בדים ובקומה אחת באותו בנין עסק של ייצוא בדים, ושניהם

מרוויחים'.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנו עוסקים כאן בסיפורי-בדים?
י. הורביץ
אתה אומר: חבל לייצא חמר בזול כדי לייבא חומר ביוקר.

זה נכון לגבי כל דבר. אני אינני מבין למה מי שיש

לו פסולת ברזים, צריך למכור אותה לחבר-הכנסת מיכאל איתן ולא לי, או להפך.
מ. איתן
אני אנסה להסביר מה שאתה אמרת, אדוני היושב ראש. דיבר

חבר-הכנסת הורביץ על מפעל שמייצר ברזים, הוא חותך

ברזים ונשארות לו גרוטאות. הוא רוצה להפטר מהן. הוא יכול לקבל מחיר טוב

בחוץ-לארץ. לשכנו יש מפעל, שמחומר הגלם הזה, מהגרוטאות הללו, מייצר מוטות.
הוא יבוא ויגיד
למה לך למכור את הגרוטאות לחוץ-לארץ ולשלם הובלה, ואני

אצטרך לקנות את הגרוטאות בחוץ-לארץ בחזרה? אני אקנה ממך את הגרוטאות. למה

זה לא עובד כך? אם יתנו לעסק למכור חופשי, הוא ימכור לו באופן טבעי.

הגרוטאות לא יברחו לחוץ-לארץ, מתי יברחו לחוץ-לארץ? כאשר המפעל המקומי יאמר:

אני אשלם לך חצי מחיר. הוא יאמר: בחצי מחיר, אני מעדיף לשלוח לחוץ-לארץ.

באה הממשלה ומכריחה אה מי שמייצר ברזים למכור את הגרוטאות בזול למפעל

מקומי. אינני יודע, אולי בייצור ברלים אנו מרוויחים יותר? אולי כדאי

יותר לייצר ברזים ולייצא ברזיים אלה? במקום זה עובדים באופן מלאכותי

ומכריחים אותו למכור את הגרוטאות יותר בזול ולסבסד מפעלים בארץ, והוא שם

את זה על מחיר הברזים שהוא מייצר. למה אנחנו עושים זאת?
היו"ר מ.ז. פלדמן
לכן, מה אתה מציע?

מ. איתן; אני מציע לבטל.

במסחר בגרוטאות ענין ההובלה הוא מרכיב עצום,

יש היבט אחר, שאתם אינכם מדברים עליו, והוא חשוב

לעניננו. נושא הגרוטאות בכל העולם הפך לבעיה של איכות הסביבה, אם אנו

רוצים לעודד איסוף גרוטאות, הרי אם באופן מלאכותי אנו קובעים היטל, הכדאיות

של איסוף הגרוטאות היא נמוכה, ואם מכריחים את בעל הגרוטאות למכור אותן בשוק
המקומי במחיר נמוך, הוא יגיד
ניקח משאית ונשפוך את הגרוטאות בנגב או במקום

אחר, אנחנו איננו מעונינים לעודד את התופעה היזאת, אנחנו מעונינים שהגרוטאות

תיאספנה, גם בגלל ערכן וגם בגלל ההיבט של איכות הסביבה, ולכן אין להטיל

עונש על מי שאוספים גרוטאות ואין להקשות עליהם,

לכן גם מטעם זה אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת יגאל

הורביץ, שצריך לבטל גם את ההיטל של 10%, אני מברך על מחצית הצעד שכבר נעשתה

בכיוון זה,
היו"ר מ,ז. פלדמן
חבר-הכנסת גדליה גל,
ג. גל
לפי דעתי, ההיקף, אם הוא גדול או קטן, אינו צריך להיות

גורם בשיקולים של.נו, גם אם זה 3 מליון דולר, זה יכול

להיות הרבה. לכאורה הייתי מסכים לדברי חברי-הכנסת הורביץ ואיתן, כי זה

נראה לא הגיוני- בשביל מה צריך לעשות את כל התרגילים האלה, אבל השאלה היא,

באיזה מגרש אנחנו משחקים, אם הארצות שבהן אנו קונים חומר גלם זה מטילות

היטל, אין סיבה שלא נעשה זאת,
מ, איתן
הן מטילות היטל על הייצוא שלהן,
ג, גל
אם הארצות שמהן אנו קונים את חמר הגלם מטילות היטל על

הייצוא של המרי הגלם הללו, המחיר שם יותר נמוך,
מ, איתן
יותר גבוה -
א, שוחט
אז כדאי ליצואן הישראלי לייצא,
מ, איתן
הישראלי ימכור בארץ במחיר נמוך,
א, דמביץ
היטל זה הוא תמיד לטובת התעשיה המקומית, גם פה, ואם

מטילים אותו שם - שם,
ג. גל
אם יהיה שם היטל על ייצוא הגרוטאות, זאת אומרת שהמחיר

של היבוא לישראל יהיה יותר יקר,
מ. איתן
לכן היבואן לא ייבא, אלא יקנה מהשכן שלו, שרוצה לעשות

ייצוא גרוטאות,,

היום טונה גרוטאות עולה 1000 דולר, מחר בלגיה מטילה

היטל של 10% וטונה גרוטאות עולה 1,100 דולר, אני ששילמתי 1,000 דולר אלך
לשכני ואגיד
עד עכשו שילמתי 1,000 דולר -
ג, גל
אבל המוצר המוגמר שם יהיה יותר זול,
מ, איתן
עזוב את המוצר המוגמר,
ג. גל
אתה מעוות את כל כללי המשחק, אם בארצות חוץ יש היטל

על יצוא של תמרי גלם, אני חושב שאנו חייבים לשחק את

המשחק על פי אותם כללים,



מה שמוצע כאן הוא ביטול החלק האדמינסטרטיבי והשוואת

תנאי הסחר -
א. אוריון
גם השוואת תנאי הסחר וגם הגדלת הערך המוסף, אם נעשה

מה שאומרים חברי הכנסת הורביץ ואיתן, נייצא ב-10

מליון דולר במקום ב-30 מליון דולר, כי הערך המוסף יותר גבוה. אתה מייצא

פסולת, אתה לא מקבל מה שאתה מקבל עבור המוצר המוגמר.

הי ו"ר מ.ז. פלדמן; חבר-הכנסת אברהם שוחט.

א. שוחט; אני רוצה לפנות לאנשי משרד התעשיה והמסחר שינסו להסביר

את ההגיון שבענין. קודם כל צריך לדעת את רמת הביקושים

בארץ, כי כאן צריך לשמור על שיווי המשקל- שנית, האם אנו במצב שאי אפשר

להשיג גרואות בעולם, יש אמברגו, ולבז אנו שומרים עליהן פה?

אם אין אמברגו, אם יש סחר חופשי, אינני מבין למה

יש צורך בהיטל זה" תואילו להסביר את ההגיון שבו. אם הוא בא לסבסד, זה

לא סבסוד, כי אתה יכול להגיד: אני אמכור בארץ במחיר כזה שהמפעל בארץ לא יוכל

לגנות. אני אוסיף את ההיטל על המחיר ליצרן המקומי והוא ישלם מחיר גבוה.

אני אינני מבין, העסק לא בפיקוח?
מ. אביאור
עד לשינוי - בודאי היה.
א. שוחט
בהצעה שאתה מציע?
מ. אביאור
אנו מציעים להוריד את הפיקוח, היום הוא בפיקוח, חלקו

אדמינסטרטיבי וחלקו במסים.
א. אוריון
על פי ההצעה שלפניכם הפיקוח יהיה על ידי מס, מס יותר

גבוה, שמבטא את ההגבלה האדמינסטרטיבית שהיתה; כי היום

אתה צריך לבוא למשרד, לקבל פתק שמכרת ליצרן מקומי, והפתק עולה כסף. היום

המחיר הוא מחיר אחיד.
א. שוחט
ומחיר ההובלה לא מספיק כדי שיהיה לו כדאי למכור בארץ?
א. אוריון
מחיר ההובלה לא משמעותי במוצרים כאלה. מחיר ההובלה

הוא 70 דולר למונה ואנו מדברים על מוצרים של 1,000 דולר:
מ. איתן
מה עולה 1,000 דולר? הנתונים לא מדוייקים. כמה עולה

קילו נחושת טהורה, נקיה?
א. אוריון
1,100 שטרלינג.
מ. איתן
שהם 1,700 דולר, אז כמה עולות הגרוטואות?
מ. אוריון
זזנו מדברים על פסולת-
מ. איתן
כמה עולה טון אלומיניום נקי?
א. אוריון
1300 שקל הטונה.
מ. איתן
וכמה עולה טונה גרוטאות אלומיניום?
א. אוריון
160 שקל וטונה גרוטאות נחושת - 1030 שקל. גרוטאות-

של מוטות אלומיניום מחירן 2 שקל לקילו בשוק המקומי,



מ. איתן; 2,000 שקל לטונה.
א, שוחט
מה יקרה אם לא יהיה היטל של 15%?

א. אוריון אם לא יהיה ההיטל של 15%, היצור המקומי ישלם יותר

עבור הומר הגלם, ישלם מחיר שהוא לא יוכל להתמודד אתו

בשוקי החוץ, כי החלק הגדול של המוצרים המיוצרים נועד לייצוא. יש מפעל בחיפה

שמייצר מוטות ש-90% מהם לייצוא, זאת אומרת שאותו מפעל ייסגר מחר.
מ. איתן
למה?

א. אוריון; כי אין לו אפשרות להתחרות עם מפעלים בשוקי חוץ.
א. שוחט
יש מחיר בינלאומי לפסולת?מי שיש לו פסולת בארץ, יחסוך

את ה-10%, יהיה לו שווה למכור בישראל. מי שיש לו

מפעל באיטליה משלם מחיר בינלאומי, מפעל בארץ ישלם אותו מחיר בינלאומי פחות

10%, מה רע בכך?
א. אוריון
המפעלים בארץ לא יוכלו להתקיים. באיטליה יש מפעל

שמייצר מוטות פליז, 3,000 טון בחודש והוא מתחרה עם

מפעל מיקרומט בירושלים, שמייצר 300 טון לחודש. יש לו כושר תחרות הרבה יותר

גדול.
אי. שוחט
מה מרכי.ב הפסולת ומה מרכיב החמר המיובא מחו"ל בחמר

הגלם של מפעל זה?
א. אוריון
רוב הייצור הוא מגרוטאות, משלימים את זה קצת על ידי

מטילים.
א. שוחט
כאשר אתה אומר שאתה מסבסד חמר הגלם ב-15%, אתה מסבסד

תמר הגלם למפעלים אלה?
א. אוריון
כדי שמפעלים אלה יוכלו להתמודד וכדי להעלות את הערך

המוסף של המוצרים. אם נמכור את הגרוטאות כמות שהן,

מפעלים אלה לא יהיו קיימים, ואלה הרבה מפעלים, מפעלים פרטיים רבים.
מ. איתן
אלה דברים בלתי אפשריים. ברגע שנגיד שזה חופשי, אין

יותר הגבלות, המפעל בחיפה יקנה בארץ, רק ישלם עוד כמה

שקלים.
א. שוחט
הוא לא יוכל להתחרות"
א. אוריון
אפ הוא לא ייצר, אתה תמכור גרוטאות לחוץ לארץ ותקבל

תמורתן 10 מליון דולר.
מ. איתן
אתה רוצה לסבסד אותל, תסבסד אותו ישירות, תן לו שיק,
היו"ר מ.ז. פלדמן
היות והצו הוא בכיוון הנכון, הורדת הפיקוח, אני חושב
שאנו נעשה שני דברים
האחד - נאשר את הצון השני -

נדרוש ממשרד התעשיה והמסחר נתונים רלבנטים מדוייקים ונקיים בעתיד הקרוב

דיון על המדיניות הכללית.

היש מתנגדים? - אין.

התשנ"א-1991 .אנו מאשרים צו היטל סחר(היטל בטחה על יצוא טובין),



צו היטל סחר ( היטל בטהה על יצוא טובין), התש"א-1991 אושר

היו"ר מ.ז. פלדמן; אנו מבקשים ממשרד התעשיה והמסחר להכין את הנתונים

הרלבנטיים,

תקנות אזור סחר חופשי באילת ( פטורים והנחות ממטים)(שינוי התוספת)

(מכתב שר האוצר מיום י"ג בסיון התשנ"א - 26.5.91)
היו"ר מ. ז. פלדמן
אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

תקנות אזור סחר חופשי באילת ( פטורים והנחות ממסים)

(שינוי התוספת).

נשמע דברי הסבר מפי סגן מנהל אגף המכס מר ברקן.

ש. ברקן; הוק אזור הסחר החופשי באילת מקנה פטור ממס ערך מוסף

לעוסק הרשום באילת והינו תושב אילת עבור עסקו בעיר

אילת, למעט שורה של מוצרים המופיעים בתוספת בסעפים 5(א)(ג), והם כוללים

בין היתר מייבש כביסה. כאשר הכנו את הרשימה שבאה לסייג את נו17א הפטור,

ראינו לנגד עינינו מוצרים שמשמשים את הדירה ולא מעבר לזה.

מסתבר שבבתי המלון באילת, שהם לצורך העבין עוסקים

פטורים ממס ערך מוסף, מפעילים את כיבוס וייבוש הכבסים של בתי המלון בבית

המלון עצמו, ולצורך הענין מפעילים מייבשי כביסה. הואיל והסעיף בתוספת

המסייג את הפטור הוא סעיף גורף האומר "מייבש כביסה" ולא מייבש כביסה ביתי,

אנו מבקשים למעט את מייבשי הכביסה לבתי המלון ולהוסיף מונח "מייבש כביסה

ביתי" עליו יהיה מס ערך מוסף, והוא לא יהיה פטור, בעוד שבתי המלון המשתמשים

במוצר לכיבוס כביסה וייבושה לא ישלמו מס ערך מוסף. נוצר אבסורד שלפני

חקיקת החוק יכול היה עוסק, הואיל ולא היה עוסק פטור, לנכות את התשומות ולקזזן

ונוצרה הכבדה במערכת ואפילו לא סטטוס-קוו.
י. הורביץ
מה קורה היום?
ש. ברקן
היום הוא צריך לשלם מס ערך מוסף, כי הוא לא פטור עבור

רכישת המוצר-
י. הורביץ
אדם פרטי?
ס. ברקן
אדם פרטי משלם, כל הזמן שילם. זו הקלה לבתי מלון.
היו"ר י. הורביץ
אתה מציע לפטור ממס ערך מוסף מייבשי כביסה לבתי מלון?
ש. ברקן
כן.
היו"ר י. הורביץ
יש מי שמתנגד? - אין"

אנו מאשרים תקנות איזור סחר חופשי באילת ( פטורים והנחות

ממסים)(שינוי התוספת)-

תקנות איזור סחר חופשי באילת ( פטורים והנחות ממסים)

(שינוי החוספת) אושרו

צו תעריף המכס והפטורים ( מס קניה על טובין)(תיקון מסי 23). התשנ"א-1991
היו"ר י. הורביץ
אנו עוברים לנושא הבא:

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס'



25), התשנ"א-91991 ,- התאמת שיעורים קצובים לשער החליפין,

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף המכס, מר בן-יהונתן.

י. בן-יהונתז; מדובר בהתאמת השיעורים הקצובים של מס קניה. יש מספר

סעיפים שבהם יש מס קצוב. היות והמס הקצוב נקבע לפי

הערר בהתאם לשינוי שער החליפין, כאשר יש שנוי שער ב-20% אנו משנים את

המס הקצוב. הפעם השינוי היה יותר גדול, כי לאחרונה שער המטבע עלה בקצב

יותר גדול, ואז השינוי נעשה עד 30%. לכן שינינו את היחס של השיעורים הקצובים

בהתאם. למעשה, הייתי קורא לזה שינוי טכני-
מ. איתז
הייתי מבקש לקבל את רשימת הפריטים העיקריים.
י. בן- יהונתן
הפריטים מופיעים בצו.
א. דיין
על מגרשים באילת יש מס ערך מוסף?
ש. ברקן
להבדיל מדירה על מקרקעין - לא, אבל לגבי מקרקעין אני

נזהר בתשובה,
י. בן-יהונתן
פרק 22 עוסק בנושא המשקאות החריפים. פרק 69 עוסק

בקרמיקה וחרסינה ודומיהם"
מ. איתן
למה בעידן תנופת הבניה צריך להעמיס עוד על קרמיקה

וחרסינה ודומיהם?
ש. ברקן
אתה לא מעמיס, אתה מתאים את שיעור מס הקניה הקצוב

לשער החליפין.
מ. איתן
אני הבינותי מה שאתה אומר. אתה אומר שזר התאמה טכנית.

הדולר עלה, אתה רוצה להשאיר את המס הקצוב באותה רמה.

אני שואל: למה אתה לא מתחשב בצורכי המשק? אולי זו הזדמנות טובה להקטין

שיעור המס על אביזרים לדירות?
ש. ברקן
אנחנו הפחתנו את המסים על חלק מהם,
מ. איתן
מה זה פרט 70?
ש. ברקן
סוגים שונים של זכוכית,
מ. איתן
על מוצרי זכוכית מיובאים?
ש. ברקן
לא שיעור זהה.
א. שוחט
מס קניה מוטל באותו שיעור.
מ. איתן
יש יבוא של מוצר חצי מוגמר, מה דינו?
י. בן-יהונתן
לפי סעיף 27(3) במקרים שאתה מציין, אנו פוטרים אותו

מהמס על חמר הגלם -
מ. איתן
אם יבואו אלי בתלונות, אני בא אליכם,
היו"ר מ.ז. פלדמן
יש התנגדות לאשר את הצו? - אין,

אנו מאשרים צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 23), התשנ"א-1991.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 25), התשנ"א-1991 אושר

מכס על תרומות מחוץ-לארץ
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנו עוברים לנושא הבא:

מכס על תרומות מחוץ-לארץ, הצעה לסדר-היום סל חברת

הכנסת עדנה סולודר,

ע. סולודר; אני ביקסתי להעלות את הנוסא סל מכס על תרומות המגיעות

מחלץ-לארץ, אם אלה תרומות סל ביגוד, אם אלו תרומות

של תרופות או ציוד רפואי. היום מטילים מכס על תרומות אלו. ובנוסא התרומות

לעולים יוצא מצד אבסורדלי, .סעל תרומה שנתרמה על ידי גופים ואנשים פרטים

לעולים בישראל, מטילים מכס,

המקרה שהניע אותי להעלות את הנוסא על סדר היום הוא

המקרה של שתי המכולות ובהן תרומות של בגדים שהגיעו לעולים בכרמיאל, והמכס

תבע סכום של 50,000 שקל, המכולות נשארו במכס, ובסוף התפשרו על סכום של

5,000 סקל, ובגדי החורף לעולים הגיעו אליהם בקיץ.

על נוסא זה שמעתי תלונות של תורמים בם בחוץ-לארץ.

הם אומרים, שאם יצטרכו לשלם מס על תרומות, זה לא כדאי.

הייתי רוצה לדעת מה המדיניות בנושא זה, ואם ניתן

להקל בנושאים הקשורים בקליטת העולים,
אי. שוחט
בניגוד לדעתה של הברת-הכנסת סולודר, בעקרון לא יכול

להיות מצב, שהמערכת של המכס לא תטפל בתרומות, אפילה

למטרות חשובות- יכולה להיות הקלה, אבל העקרון צריך להיות שכן משלמים, למעט

יוצאים מן הכלל,
ע, סולודר
אני רק ביקשתי לשמוע את העובדות ולבדוק את הנושא,

אתה יכול לקחת דוגמה מהיטל הנסיעות, אין מסחררים אף י

אחד מהיטל הנסיעות, אבל נותנים תקציב למוסדות מסויימים בעבור היטל הנסיעות',
הי ו"ר מ,ז, פלדמן
בשמע את סגן מנהל המכס, מר ברקן,
ש. ברקן
אני אתייחס לעקרונות שמנחים אותנו, אני מפנה תשומת לב

חברי הוועדה לחקיקה מ-1957 - חוק המכס והבלו ומס קניה

(ביטול הפטור המיוחד), התשכ"ז-1957, חוק זה קבע שאין לתת פטור מיוחד מבלי

לפרט, והוא בההלט מתייחס גם לתרומות, להפך, הוא מחמיר בנושא זה, הוא אומר:

"הוראות חוק זה אינן גורעות מכל -"

נכון שהוא מסייג בשורה של תנאים, והתנאי שהחוק מוכן

להקל בנושא הוא - הסכמים בינלאומיים בין מדינות שאושרו על ידי הממשלה,

כאשר אחד התנאים שהיו מוכתבים באותן הסכם אומר, שהמדינה שרוצה לייצא טובין

למדינת ישראל מתנה בפטור ממסים עקיפים, ולצורך כך נוסה הנספה לתעריף

המכס- סעיף 12 האומר: הסכמים בינלאומיים שאושרו על ידי הממשלה בהנחה



שהם עומדים בקריטריונים קלל ביטול הפטור המיוחד" רק במקרים כאלה ניתן לבצע

זאה. לדוגמה - בניית שדות התעופה על ידי האמריקאים.

כללית צריך לזכור שאמצעי התקשורת מודעים לנושא

התרומות והפטור עליהן. אבל בחיי השיגרה שלנו כמעט מדי יום ביומו אנו מקבלים

בקשות לפטור תרומות שמגיעות למדינה, לכמה גופים במדינה, הלקם גופים

המתוקצבים על ידי המדינה וחלקם שאינם כאלה. מה שמועלה כאפשרות זה תחליף-תקציב'.

יש תקציב לגופים שצריך לכסות מס. ואז אנו מבקשים תהליף תקציב לצורך הענין.

אני מדבר על נושא נוסף - הגנת הצרכן- אני מכיר שורה

של מקרים שהגיעו לארץ מוצרים, במלחמת המפרץ, שלא רק שמבחינת ההגנה על הייצור

המקומי, לא עמדו בתקינה, אלא היוו סכנה מבחינה בריאותית,

יש תקציב שניתן עבור העדות הנוצריות והעדות המוסלמיות

למשרד הדתות לצורך כיסוי מסים על דברים שהם מייבאים ואינם פטורים ממס בחוק.

אני חושב שיש איזו רמה של תחרות לא הוגנת ביבוא תרומות

ללא מס, כי יכול להווצר מצב שתרומה הזהה לחלוטין לאותו מוצר המיוצר בארץ,

תתחרה בייצור המקומי. טרנזיסטורים שייבא יבואן ממדינה מוכרת במחיר מלא ומוטל

עליו מס, טרנזיסטורים שייתרמו -
א. בורג
הם ינתנו רק לאוכלוסיית היעד.

ש. ברקן; אחד הדברים שאנו מנסים לשכנע גופים יהודים ולא יהודים

התורמים לישראל הוא להשתדל לתרום כסף. כי כאשר מדובר

במסות, וניקח לדוגמה את נושא הביגוד -
א. שוחט
יש גופים שמקבלים תרומות של בגדים.
ש. ברקן
גופים כמו ויצ"ו ו"אמונה", הואיל והם לא פטורים, הם

מקבלים תקציב.

באירועים של מלחמה אנו מפעילים שיקול דעת שונה לגמרי

בגלל החוקים הקיימים. ולא נגעתי בנושא של ניצול לרעה של תרומות, אבל אנו

עושים שימוש ביכולת שלנו להעריך טובין במחירם, ואז אנו מעריכים אותם במחיר

אחר מהמקובל בשוק הפתוח בעיסקה שבין קונה מרצון למוכר מרצון"

בתקופת מלחמת-המפרץ היתה הזרמה של תרומות במסות

בלתי רגילות',
א. בורג
כמה?
ש. ברקת
בסך הכל 250,000 דולר. כמות כזאת לא היתה.
א. סוחט
יש לך גישה אחרת אם זה 100 דולר או 25,000 דולר?
א. בורג
בית חולים מקבל מכשיר רפואי, יש הבדל בינו ובין

טרנזיסטור.
ש. ברקת
מדובר על העקרון. בדרך זו עיריות ומועצות מקומיות

הע.רך הנמוך- וגופים שקבלו תרומות, החמודדו עם הבעיות ושילמו על פי
ע. סולודר
מי קובע?
ש. ברקן
אנחנו קובעים את הערך. אנחנו רשאים מכוח החוק לעשות זאת,

כי שווי טל תרומה שונה במהותו מעסקה רגילה ויש כלים

לעשות זאת. עצם העובדה, שהמחירים מופיעים בשתי וריאציות - האחת התורם



רוצה להראות שהוא חרם תרומה בסכום גבוה, והשניה - מי שרוצה להגיד שהמחיר

נמוך, נותן מחיר השואף לאפס"

נושא הביגוד התעורר גם בימים האחרונים וגם בתחילת

העליה מברית-המועצוח, ולגביו היתה שורה של דברים" ראשית, משרד התעשיה והמסחר

מחייב רשיונות ליבוא ביגוד, והגיעו להסדר עם התאחדות התעשיינים שניתן לייבא

במכסה ובכמויות מוגבלות בגדים משומשים. הדגש הוא על בגדים, להבדיל

משמיכות. ואנחנו קבענו אמות מידה על ידי קביעת הערך, אינני נוגע באירוע

שאת דברת עליו, חברת-הכנסת עדנה סולודור. אבל אנחנו קבענו את הדבר הבא:

אנו מעריכים קילו בגדים משומשים ב-2.5 דולר, שיעור המס על בגדלם משומשים

2%, מלווה שלום הגליל 8 אגורות לקילו, מס ערך מוסף 18 אגורות. משמעות הדבר

ש-55 סנט לקילו בגדים משומשים משלמים מסים, אם מביא את הבגדים המשומשים

עוסק שרשום כעוסק מורשה, אינני צריך להגיד כמה הוא משלם, אם מדובר על תרומה,

זהו סכום המס שמשלמים,

צריך לזכור שיש עוד מסי נמל ודמי אחסנה ורשות ה נמלים

גילתה ליברליות מסויימת.

נדמה לי שבסך הכל הדברים פחות או יותר באו על פתרונם.

אני חוזר ומדגיש, שמדי פעם אנו מקבלים שורה של פניות .ובקשות לפטור ממסים

ברמות שונות אם לגבי מוצרי חשמל, אם לגבי ביגוד משומש, אם לגבי תרופות,

ואם לגבי מחשבים" גם כאלה יש. המוסדות להשכלה גבוהה אינם פטורים ממס.

יש קרן שמנסה לטפל בנושא, והסכומים העומדים לרשותה

שואפים לאפס. היא עוסקת במקרים של כוח עליון, או במקרים של הטעיות על ידי

הרשויות. לדוגמה, אם נאמר לעולה חדש בארץ המוצא שהוא זכאי לפטור, כך נאמר

לו על ידי אחת הנציגויות של המדינה, וניתן להוכיח זאת, והוא הוטעה וייבא

מוצר או מספר מוצרים, הקרן מתייחסת לכך,

ניסיתי פחות או יותר להקיף את הנושא מבלי להכנס לפרטים

היומיומיים.

ע. סולודר; אם אני מבינה נכון, יש גופים ומשרדים שלהם. יש תחליף

תקציב למס על תרומות. זה מקובל עלי- כלומר, מכירים

בצורך של התרומה, ומעבירים תקציב.

ש. ברקן' זה מקובל שבמשרד או בגוף מתוקצב, שמתכנן לייבא שורה

של דברים כאלה ואחרים למטרות כאלה ואחרות, יש תחליף

תקציב. אבל באירועים חריגים, כגון מלחמת המפרץ או עליה גדולה, אנו נוהגים

כפי שהסברתי.

ע. סולודר; רציתי ללמוד את הנושא,

מעבר לזה יק קרן למקרים מיוחדים. האם מעבר לשני

כלים אלה, יש מי שבוחן אח הדברים?
ש. ברקן
יש ועדה במשרד האוצר בראשה עומד בר-חיים, יש להם קריטריו

-נים כמה נותנים, והסכומים בדרך כלל קטנים"
היו"ר מ. ז. פלדמן
אם מוסדות סוציאלים לא מתוקצבים מקבלים תרומות, מה הדין?
ש. ברקן
יש מידה של דאגה של ועדה זו, כאשר אני.אומר: מתוקצב,

אין הכוונה לתקצוב מלא, גם לתקצוב חלקי"



היו"ר מ.ז. פלדמן; חבר-הכנסת אלי דיין.

א, דיין; אני רוצה לתת דוגמה של תרומות מחוץ-לארץ עליהן מבקשים

להטיל מכס. בית כנסת יהודי בפריז, כל ילד הכין

תיק לילד עולה ושם בו מחבדות, עפרונותצבעים וכו'. עכשו מבקשים על כל תיק

1000 שקל מכס.

דוגמה אתרת - בקנדה אספו צעצועים לילדי עולים-

היו"ר מ.ז. פלדמן; לילדי עולים באשקלון?

א. דיין; כן. המכס ביקש 14,000 דולר- הענין נמשך חדשים, טלפוניכ

התכתבויות -

מ. איתן; זה לא פשוט-

א. דיין; למה זה לא פשוט?

מ. איתן; בואו נחליט שנקים קרן של 100 מליון דולר למסים על

תרומות.

א. דיין; אני חושב שהרעיון של קרן הוא לא טוב, עד שיקימו את

הקרן יעבור זמן רב.

לתרומות גדולות, תרומות של רוטשילד, אנו מאשרים. פטור

ממס ערך מוסף ומשלמים מהרזרבה,

ח. אורון; לא נותנים פטור, משלמים מהרזרבה-

א. דיין; כאשר קורה רעש בתורכיה וישראל שולחת ציוד, ו וכאשר

שלחנו בגדים לגרוזיה, אחרי רעידת האדמה, שם לא שילמו.

מכס.

אני אומר; היום אנו נמצאים ברעש מסוג אחר. אתמול

כתבתי מכתב וביקשתי פתרון. אתה אומר, שעל כל קילו בגדים משומשים 2.5 דולר-

לכן כתבתי לכם אתמול מכתב. אתם רוצים, תחליטו. אנחנו עם של תורמים, בואו

נמצא פתרון לנושא התרומות.
היו"ר מ.ז. פלדמן
הבר-הכנסת אברהם בורג.

א. בורג; בעצם איך שאתה לא מסתכל על הדברים מתברר שמישהו נפגע-

יש ארבעה מרכיבים, יש הנזקק עצמו, ולא איכפת לי אם

הוא נזקק לחבילת מזון, או לביגוד או לטרנזיסטור; יש היבואן, ואתה אומר

שאם יתרמו טרנזיסטורים יפגע היבואן, ויש טובתו של התורם, אדם שרוצה להרגיש

סולידריות עם האזרחים בישראל, או העולים בישראל, והוא תורם, והטובה הרביעית

היא טובתו של האוצר. על הטובה הזאת אני מוותר. האוצר יוותר, איך אמרת? -

2.5 דולר לקילו,

נשאלת השאלה, איך אני יוצר את האיזון בין טובת הנזקק,

טובת התורם וטובת היבואן? דבר אחד אסור לעשות, אסור לעשות מי-שה שאדם ירתע

להרים תרומה, אם אתה מחנך ילד בן 10 לתרום תיק לילד עולה בישראל, כאשר יגדל

יתרום גם למגבית וגם לבונס, אם אתה מחנך ילד שעל חבילה שהוא תורם לילד

עולה בישראל יש מס, כאשר יהיה גדול לא יתרום לא לבונדס ולא למגבית,

לכן אי אפטר להחיל על תרומות כללים שאתה מחיל במקומות

אחרים, אם האגודה למען החייל תקבל תרומה של 1,000 מכשירי וידוצו על כנה



שיוגרלו בהגרלח הועד למען החייל, ואם אדם שהוא חסר כל בארמניה מקבל תרומה

ביגוד, זה ההבדל בין תרומת רווחה ותרומת נזקקות- יש מוסדות ציבוריים

שמקבלים פטור ממס. כאשר אדם תורם את הכסף בחוץ-לארץ, הפטור מוכר לו כאן

כהוצאה.

א. דמב'ץ; מוכר למי?
א. בורג
אתה תורם באירלנד כסף לגוף מסויים, גוף זה המוכר

על פי סעיף 46, פטור ממס,
א. שוחט
הוא צריך להיות רשום בארץ המקור.

א. בורג; בשני המקומות, בארץ המקור ובארץ היעד.
ש. ברקן
זה פטור ממסים ישירים, לא עקיפים.
א. בורג
במודל זה יש שתי מערכות שצריכות להיות מתואמות - התורם

והנתרם. תכריזו שרשויות מקומיות או ארגונים מסויימים,

ואני לא הייתי מגדיר אותם עכשו, מותר יהיה להם לקבל תרומות מסוג זה של

מוצרים פיזים, מוצרי צריכה, תגבילו את הכמות שלא תעלה על -10% מהייבוא לארץ,

ואז תיצרו מצב, שהתורם יודע למי הוא תורם, אוצר המדינה מוציא את זה מלכתחילה

משיקוליו, הנתמך מקבל את התרומה והיבואן אינו נפגע.
היו"ר מ,ז. פלדמן
חבר-הכנסת מיכאל איתן,
מ. איתן
אחד הדברים שאין להם הסבר, אלה הם המקרים של פרטים

העומדים מול המימסד וקשה להסביר אותם במימד אנושי.
ואז אומרים
המיממד אטום- אבל כאשר אתה שומע את הדברים -
א. דיין
צלצל אלי בערב שבת חבר-הכנסת רן כהן ואמר: שולחים

לך 13 משפחות שרוצים לסלק אותן מעמידר.

יא, שוחט; למה?
היו"ר מ,ז, פלדמן
בערב שבת?
א. דיין
כן, בשעה 18:45.
היו"ר מ.ז. פלדמן
איזה משרד עובד ביום ששי בשעה 18:45?
א. דיין
אמרו להם: נגמר החוזה, צריך להוציא אותם-
מ. איתן
אני מבין שאם תבר-הכנסת אלי דיין היה מארגן רשימה של

1,000 משפחות עולים המתגוררות באששלון וכל אחד

מהם היה מקבל חבילה על שמו האישי -
ש. ברקן
בסדר גודל של 10 קילו, היא חיתה פטורה ממס.
מי איתן
מאחר והדבר הזה כבר היה, חבר-הכנסת אלי דיין יביא

שמות של 1000 משפחות,
ש. ברקן
אי אפשר.
מ . איתן
חבר-הכנסת אלי דיין ישלח חזרה לחו"ל את התרומה, שם יפצלו אותה ל-1,000 חבילות וישלחו לארץ וכל אחד יקבל חבילה

ללא מכס, כדי למנוע טירחה זו , חבר-כנסת אלי דיין ישלח 2-3 עובדים שיארזו

את החבילות ותחשבו כאילו זה נעשה בחוץ-לארץ.



כל עולה שמגיע לישראל יש לו זכות להביא חפצים אישיים.

עולים שאין להם חפצים אישיים, צריך לחח ליהודים בחוץ-לארץ לתרום להם.

אני חושב שהבעיה הזאת יכולה להפתר גם במישור העקרוני וגם במישור הפרטי.

תפרסמו שאפשר לארגן את התרומות במישור האישי"
ש. ברקן
אני רוצה לחזור לרישא של הדברים שאמרתי. אני רוצה
לתמצת את עצמי ולומר
כל תרומה שמגיעה לארץ, שאיננה

לאדם פרטי, חייבת במסים על פי חוק שאושר בכנסת ב-1957. אני באתי-והמחשתי

את מידת הגמישות שמוכנים לגלות גרבי המסים כדי להתמודד עם הבעיה'. הבהרתי

שלגופים מתוקצבים יש תחליף תקציב. יש שורה של גופים מכובדים ומכובדים עוד

יותר, ואם נלך בדרך שהוצעה כאן, אנו הופכים את אושיות המס למה שלא התכוונו

לו-

הוצגו כאן אירועים כמו רעידת אדמה. אם, חלילה וחס,

יקרה אירוע כזה במדינת ישראל, יש שורה של אמנות שעל פיהן תרומות כאלה פטורות

ממס מכוח החוק, כפי שנוהגות מדינות אחרות עם תרומות שהן מקבלות.
א. דיין
הוא מדבר כמו איש מכס, שידבר כאדם שרוצה לפתור את

הבעיה.
ש. ברקן
דוגמאות אחרות יעסקו בפטור בנושא של כפל מס, פטור זה

קיים לגבי מס ישיר,
א. בורג
אני הצעתי זאת כמודל.
ש. ברקן
הדוגמה שהוצגה בנושא אולם הנוסעים, צריך לזכור שבאולם

הנוסעים יש כללים ותקנות הקובעים מתי ומי זכאי לפטור.

כאשר אולם הנוסעים הופך למשהו שלא בהיקף אישי, המשמעות היא שההתייחסות היא

לא אישית.

בנושא הספורט, . . יש תרומה של כדורי טניס. פטרנו

כדורי טניס ממס קניה, אבל השארנו 2% מכס.

תרומות יש לא רק למטרות שהוזכרו כאן אלא לכל הצרכים

ויש בקשה לעשות הפליה ולאבחן בין אוכלוסיה שתהיה מועדפת ובין אוכלוסיה אחרת.

איש לא יוכל להתמודד עם זה.

יתכן שלא הובנתי כאשר התייחסתי לנושא של קביעת הערך.

אנחנו מעריכים- קילו בגדים משומשים ב-2.5 דולר, אבל המס החל עליהם הוא 2% מס.

מלווה שלום הגליל 8 אגורות ומס ערך מוסף 10 אגורות לקילו, שיחד מהווים

55 סנט לקילו מס על בגדים משומשים, כאשר הם מגיעים במכולות.
מ. איתן
כמה זה יוצא?
ש. ברקן
50.20 שקלי
א. דיין
ומה כאשר יש 12,000 טונות?
צ. ביטון
קודם הצעת, חבר-הכנסת איתן, להחזיר את התרומה לחו"ל,

לארוז אותה בחבילות ולהחזיר אותה לארץ. למה צריך

לשלם למדינה על תרומה של בגדים משומשים מחוץ-לארץ לטובת העולים?
מ. איתן
יש לזה ערך חינוכי.
צ. ביטון
זו תרומה. מדינת ישראל לא צריכה להרוויח עליה.
מ. איתן
הוא משלם 2 שקלים, זה לא אסון.



א. בורג; בחייו סל מהגר, כל פרוטה יש לה משמעות,
מ. איתן
אתה היית מקבל בחינם, או היית משלם? יש לי נסיון,

עבדתי בשכונות. מעולם לא נתנו חינם. למחיר יש ערך

מעבר לכסף. אף פעם לא נתנו חינם. הוא יעשה מהבגד סמרטוט אם תיתן לו אותו

חינם.
א. דיין
אנחנו לא שבעי רצון מהדיון הזה, אין לו תוצאות- אני

חיכיתי לדי ון זה שעתים-

הי ו"ר מ.ז, פלדמן; אתה מונע כל אפשרות להגיע למסקנה רצויה מבחינתנו, כי

אתה לא מוכן לדיון רציני.

מר ברקן, בבקשה,
ש, ברקן
האירוע שהעלתה חברת-הכנסת סולודר מתייחס לדבר הבא:

, בתחילת דברי אמרתי מפורשות שמשרד התעשיה והמסחר

מחייב ברשיון יבוא לבגדים. בשלבים הראשונים שבהם טופל הנושא עדיין הדברים

היו חייבים ברשיון יבוא" ואז היתה הצבעה על מראה מקום איר גובים, והמתכונת

שסוכמה גם על דעת התאחדות התעשיינים הפנתה מפריט 7 לנספח שעל פיו אפשר

לגבות מס נמוך יותר. הסכום הראשון, 30,000 שקל, היה לפי פרט 7 , ורק אחרי

התדיינות עם משרד התעשיה והמסחר עברנו לקביעת הערך לפי הנספח,

אני חוזר ומזכיר שיש אגרות והיטלים נוספים שמשלמים

בארץ, כגון אגרת נמל ודמי רציף, ואם תוך תקופה מסויימת מוציאים את הטובין,

מקבלים הנחה,

אני לא הצגתי שורה של אירועים ותרומות, להבדיל אלף

אלפי הבדלות, לגבי נכים.

שינויים בתקציב לשנת 1991 - פניה מס' 7

של הממונה על התקציבים ( הרשות למלחמה בסמים)
הי ו"ר מ.ז. פלדמן
אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: שינויים בתקציב לשנת

1991, פניה מס' 7 של הממונה על התקציבים - העברת

4,640,000 שקלים לרשות למלחמה בסמים-

רשות הדיבור למנכ"ל הרשות למלחמה בסמים.
א. שוחט
אני ביקשתי לעכב אישורפניה זו, על כן הייתי רוצה

לשאול שתים-שלוש שאלות-

היו"ר מ, ז, פלדמן . בבקשה.
א, שוחט
אני הייתי רוצה לשאול:

א, בשנה שעברה כאשר אושרו במסגרת התקציב 5 מליון שקלים

לרשות למלחמה בסמים, קבענו בוועדת המשנה את הנתיבים של השימוש בכסף. האם

הכוונה גם בשנה זו לעשות זאת? קודכ כל, חצי מליון שקל ניתנו לאל-סם. האם

זה יהיה גם השנה? שנית, ניתן כסף לרשויות מקומיות והיתה בעיה של שחרור כסף

זה כתוצאה מהתנגדות אגף התקציבים, אבל בסופו של דבר זה הסתחדר, לכן אני

שואל, מה יהיו השימושים בכסף שמוצע להעביר עכשו? מליון שקל היו בתקציב

הרגיל, וכאן מוצע להעביר 4,640,000 שקל . מדוע הסכום לא נכנס לבסיס התקציב,

שכן זה היה תוסך לקיחה הכסף מהרזרבה?
מ. איתן
מה אנו מתבקשים לאשר?
א.שוחט
העברת 4,640,000 שקל מהרזרבה הכללית לרשות למלחמה בסמים.
מ. איתן
האם נקבל פירוט התקציב?
ח, קופמן
אינני יודע אם הנושא הוא בתחום הפעולה של הרשות

למלחמה בסמים, אבל הייחי מבקש לדעת האם נעשית סריקה

של בתי הספר התיכוניים בכל הנוגע לשימוש בסמים, כאן יש מקרים שאתה יכול

לתפוס אותם בתהילת הדרך.

שאלה שניה - הרגלי העולים מברית-המועצות ומאתיופיה,

איר מתמודדים אתם? זהו ציבור שנקלע לקשיים ולמצוקות עם הגיעו לארץ. אם

אפשר לגלות את הדבר בשלבים הראשונים של הקליטה, צריך לעשות זאת.
מ. ביטון
אדוני היושב ראש, בנוסף לכל הדברים ששמענו בוועדה

למלחמה בסמים, לפהות אני לא מצליח עד היום להבין

איר התקציב הזה עובד. איזה אנשים עובדים וכמה אנשים ברשות למלחמה בסמים.

אני יודע שהרבה נוסעים במכוניות, אני יודע שנסיעות לחוץ-לארץ הפכו לנורמה.

אולי כדאי לקבל הסבר? לא קבלנו חוברת ולא קבלנו שום מסמר, מהם אפשר להבין

מה קורה שם, ברשות למלחמה בסמים.

20,000 בני נוער מבתי הספר ומתנועות הנוער הלכו לאסוף

תרומות בחסות ראש הממשלה ובאישור משרד החינור והתרבות ביום ה-30 בדצמבר

1990. הייתי רוצה לדעת כמה כסף נאסף, ומה עולזים בו.

האם אפשר לשמוע מה קורה במלכישוע. אתם מייחסים לעצמכם

את המפעל הזה. א ני יודע שהמועצה האזורית בית-שאן פעלה בענין, ומפעל הפיס

הקציב את הבית.

לאור מצב זה, אולי אין צורר בכלל ברשות למלחמה בסמים?
היו"ר ח. קופמן
רשות הדיבור למנהל הרשות למלחמה בסמים, בני ארד.
ב. ארד
נכון, לאחר ההערות של חבר-הכנסת ביטון, אולי כדאי

להתחיל מהסוף, אבל אני אלר על פי הסדר.

תוספת התקציב על ידי האוצר באה מתור זה שלא הכניסו

סכום זה לתקציב. היה לחץ של ועדת המשנה לענין הסמים, ובלחץ ועדת המשנה לענין

הסמים הסכימו להוסיף השנה על ידי העברה תקציבית. אם האוצר היה מקבל את

ההחלטה של הועדה בשנה שעברה להקציב תקציב, יכול להיות סלא היינוי באים עם

תוספת נוספת, אבל היינו באים עם תוספת המיועדת לשימושים באחריות של המשרדים

השונים- בשנה שעברה הוקצה לטיפול במשפחה באמצעות משרד העבודה והרווחה 2 מליון

שקל, והשנה - 1,4 מליון שקל ל-9 חדשים.

הוא הדין לגבי משרד החינור והתרבות, בשנה שעברה קיבל

קרוב לחצי מליון שקל והשנה - מליון שקל,

הוא הדין לגבי פיתוח הפעילות בקהילה, נושא שגם בשנה

שעברה קיבל קדימה. ראשי הערים צועקים כי הם אינם מקבלים סיוע. אבל אין לנו

אפשרות להגדיל את הסיוע.
א. שוחט
מה לגבי אגודת אל-סם?
ב. ארד
אגודת אל-סם קבלה חצי מליון שקל בשנה שעברה, לא ניצלה

את כל הסכום. השנה היא מתוקצבת ב-400,000 שקל ל-9

חדשים. אנו רואים בה גורם חשוב, במיוחד בנושא של תחנות יעוץ בלתי פורמליות

לנוער.

אני מבקש סליחה מראש מחבר-הכנסת איתן, שלא ידעתי ,אבל

אין בעיה להעביר את פירוט התקציב והשימושים ואעבים אותם מייד ליושב ראש הוועדה.



לחבר-הכנסת חיים קופמן, אנחנו איננו עורכים סריקות

ייחודיות בבתי הספר. אנו עוטים פעולות מניעה, התכנית לגילאי 14-18 בבתי-

הספר, החלה לפני שנתים וחצי, עם הקמת הרשות. בשנה הראשונה היא הקיפח

50 בתי-ספר, בשנה השניה 250 ובשנה זו 640 בתי ספר תיכוניים, כל בתי הספר

התיכונים בארץ, לטעמנו, פחות מדי כי לא הגענו לעקב אכילס של בתי-הספר

התיכונים, אלה בתי-הספר התיכוניים במגזר הערבי, יש שם 10% מבתי הספר

התיכוניים, שבקושי עושים משהו, והשימוש , שם גדול מאשר אצלנו וזה משפיע,

אנו מקווים שבמשך השנים נגיע גם לבית הספר היסודי, כי נדמה לי שהחינוך

הוא הבסיס באמצעות העברת תכניות אותם בתי-ספר שאמרו: אצלנו אין סמים, לאט

לאט אנו מגלים את הזקוקים לתמיכה ביניהם,
הי ו"ר מ,ז, פלדמן
התחלת השימוש בסמים באיזה גיל היא?

ב, ארד; התחלת השימוש בסמים, כולל פתי.חה תיקי משטרה, מתחילה

בגיל 12. בשנת 1990 היו 37 פתיחות תיקים לבני 12 שנה,

כמעט כפול -
היו"ר מ,ז, פלדמן
למה לא מטפלים בגילאים אלה?
צ, ביטון
כסף,
ח, ק ופמן
בגילאי 15 נפתחו 380 תיקים,
ב. ארד
הרשות עשתה בפעם הראשונה בארץ סקר -
צ, ביטון
אני צריך לעזוב ולא שמעתי תשובות, ולא קויים דיון,

לכן אני מציע לא לאשר היום את ההעברה התקציבית,
ח, קופמן
נזמין אותו בעוד שבועיים לדיון,
צ, ביטון
נקיים דיון ואחר כך נאשר תקציב. צריך לאשר את התקציב,

אבל קודם כל נקיים דיון, הרשות תמות אם לא יאשרו את

התקציב היום?
מ. איתן
לא מקובל שננקוט צעדים חריפים כאלה,
היו"ר מ,ז. פלדמן
הנושא הובא לדיון לפני למעלה משבוע ואז עוכב, כי רצו

לקבל הסברים, יכולת לשאול אז את כל השאלות שלך ולבקש

הסברים, ולא לבקש עכשו לעכב אישור ההעברה התקציבית-
צ. ביטון
אדוני היושב ראש, אתה הבנת איך הרשות פועלת? אם הבנת

תאשר את ההעברה התקציבית,
בי ארד
חבר-הכנסת חיים קופמן שאל לגבי הרגלי העולים המגיעים

לישראל. תופעה זו של שימוש בסמים ובאלכהל גדולה יותר

בקרב העולים" בארץ היא מגיע ל-6.8%, ובקרב העולים מליטא, בעיקר בין בעלי המקצועו

החופשיים, היא מגיעה ל-13%-12%, הם משתמשים בסמים חודשי או בערבוב באלכהל,

ואנחנו ואגודת אל-סם צועקים "געוולד" כל הזמן, והדבר היחיד שיכולנו לעשות

הוא להכין חמר אינפורמטיבי בשפה הרוסית, ואפילו לקחת עובדים שידברו עם

העולים. בתל-אביב קיימת תחנה, יש שם למעלה מ-30% של עולים בצורה גלויה,
ח, קופמן
ובקרב העולים מאתיופיה?
ב. ארד
יש, אבל פחות מהממוצע,

מאחר ואינני פקיד מדינה, אלא פקיד של גוף ציבורי, אני

מרשה לעצמי להגיד, שאני מסכים עם דברי חבר-הכנסת צ'רלי ביטון. אין בארץ



תודעה מספיקה נגד השימוש בסמים. יש עליה של 20% בשימוש בסמים. אני מרשה

לעצמי להגיד, שבתקציב של 5 מליון שקל, או אפילו 10 מליון שקל, לאהד ששלושים

שנה לא עשו שום דבר, כאשר מדבריכ על 200,000 משתמשים בסמים, על 24,000

בני נועד בבתי הספר ועל 30,000-40,000 מכורים לסמים, באיזה שהוא מקום

המדינה לא מתייחסת לנושא,

יש רשות שיש לה 10 תקנים ורכב אהד, רכב שלי.
היו"ר מ.ז. פלדמן
מהו סכום המינימום, שבו אפשר לטפל בצורה המינימלית?
ב. ארד
הבעיה שלנו היא תקציב. התקציב הזה, שאתם דנים בו עכשו,

יספיק לנו לגמור את השנה, אם נסתפק בפעילות שאנו
עושים עכשו
אנו הייבים לפתה מוסדות נוספים, אנו חייבים להגיע לשידורים

בטלוויזיה, והכעס של הבר-הכנסת צ'רלי ביטון הוא על הנושא הזה.
היו"ר מ.ז. פלדמן
מהו הסכום הדרוש למשדרים בטלוזיזיה?
ב. ארד
מליון שקל לשנה.
היו"ר מ.ז. פלדמן
כמה אתם משלמים עבור תשדיר שירות?
ב. ארד
משדר שירות של חצי דקה לשנה זה מליון שקל.

עלות מטופל בגשר ובמלכישוע היא 35,000 שקל לשנה, אם

אנו רוצים להכניס 200 איש לשנה, זה G מליון שקל. אנו זקוקים לפחות להכפלת

התוספת.
ע. סולודר
לא כל החברים בוועדה מודעים לנושא. אני חברה בוועדת

המשנה של ועדת החינוך לנושא הסמים. ואני רוצה לומר,

שמה שעושים רתוק ממה שצריך לעשות. אבל זו הפעם הראשונה שעושים משהו.

אנחנו יושבים בוועדת המשנה כמעט כל שבוע, והמצב זועק לשמים" מוכרחים לתת

כלים לרשות למלחמה בסמים. לכן צריך להגדיל את התקציב של הרשות למלחמה בסמים.

אדוני היושב ראש, אנחנו יושבים הרבה עם רשות השידור

על התקציבים שלה.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אם הייתי מודע לזה, הייתי דורש זאת כתנאי לאישור התקציב

והאגרות של ,רשות השידור.
ע. סולודר
היה בזמנו שידור בטלפון של "הדף היומי". צריך למצוא

דרך דומה לגבי המלחמה בסמים"

אם אפשר היה להביא לפני הוועדה את הצרכים, את הרצוי

מול המצוי, את מה שעושה הרשות, זה היה חשוב, הרשות עובדת שנתיים והעבודה

הניבה פירות, אבל זה טיפה בים-
הי ו"ר מ.ז. פלדמן
צריך לתת לרשות מינימום של משאבים כדי שיוכלו לתפקד.

אנו מאשרים את ההעברה התקציבית. לרשות למלחמה בסמים.

שינויים בתקציב לשנת 1991, העברה תקציבית מס' 7 של

הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר מ.ז. פלדמן
אני אבקש ממנכ'יל הרשות לסמים להמציא לוועדה

אח החמר,

תודה רבה,

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:10

קוד המקור של הנתונים