ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/05/1991

אגרות רשות השידור לשנת 1991מכתב יו"ר רשות השידור מיום כ"ז באדר התשנ"א - 13.05.91; הצעה לסדר-היום; צו לעידוד החיסכון (פטור ממס הכנסה על אג"ח לפי אישור כללי) -אמיסיה של בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (סדרה ב); שינויים בתקציב לשנת 1991 - פניה מס' 1 של המפונה על התקציבים -קופת-חולים הכללית; תקנות רשות השידור (אגרות. פטורים, קנסות והצמדה) (תיקון) (מכתב מנכ"ל רשות הקידוד מיום א' באייר התשנ"א-15.04.91); תקציב רשות השידור לשנת 1991(מכתב שר האוצר מיום כ"ח באייר התשנ"א - 12.05.91

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 425

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ד בסיון התשנ"א (27 במאי 1991). שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה; מ.ז. פלדמן - היו"ר

א. אבוחצירא

ח. אורון

צ. ביטון

ג. גל

י . הורביץ

א. ויינשטיין

א. כץ-עוז

י. לוי

ע. עלי

ע. פרץ

ח. קופמן

א. שוחט

ש. שטרית

י. שמאי

מ"מ; א. בורג, רן כהן

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית
מוזמנים
יו"ר רשות השידור א. הראל

מנכ"ל רשות השידור א. מקל

מ נהל הטלוויזיה י. בראל

מנהל הרדיו - א. נדב

י . צנגן , א. כץ, מ. לוי, א. כהן - רשות השידור

ש. מעוז, מ. בן-צבי - משרד האוצר

ר. כהן - משרד ההינוך והתרבות

סדר-היום; הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

צו לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה על אג"ח לפי אישור כללי }

- אמיסיה של בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (סדרה בי)

תקציב רשות השידור לשנת 1991

אגרות רשות השידור לשנת 1991

תקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה)(תיקון)

שינויים בתקציב לשנת 1991 - פניה מסי 1 של הממונה על

התקציבים - קופת הולים הכללית
היו"ר מ"ז פלדמן
בוקר טוב, אנחנו פותחים את הישיבה.

אני חושב שאי אפשר לפתוח היום את הישיבה מבלי להתייחס ולוא במלה אחת ל"מבצע

שלמה", המבצע המזהיר. אולי לא ידוע כאן, אבל גם לנו יש חלק כלשהו בנושא הזה,

הואיל וכבר לפני מספר שבועות נתבקשנו לאשר באופן דחוף ובהול ערבות המדינה לאל-על.

לכן לנו, כאן בוועדה, יש בכל זאת שייכות למבצע המזהיר. ברוך השם שהצליח בצורה כל

כך מוצלחת להציל כל כך הרבה נפשות ולהביא אותם הנה. ברוך השם שהענין התאפשר

והסתדר והתבצע בצורה כל כך מושלמת.

אנו עוברים לסדר-היום שלנו, כלומר הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים קופמן.
ח' קופמן
אני מציע להקים ועדת משנה לענין עסקים קטנים.

נושא שני, שאני מבקש להעלות על סדר-היום של הוועדה לדיון דחוף - הוצאות

התיווך הבנקאיות. זה משהו בלתי רגיל, זו לא רק הריבית הגבוהה, אלא גם עמלות על

ימין ועל שמאל. בראיון ברדיו אמרה גברת אחת, שעל שיק, שהיתה בו טעות, חייבו אותה

ב-6 שקלים. על החזרת שיק - 15 קל, על העברת שיק - 50 שקל. אלה הם סכומים אדירים

שהבנקים גובים. יש להם עכשו בעיה, כי הריבית יורדת, אז הם גובים עמלות גבוהות.

אני מציע לקיים דיון ולהזמין לדיון זה את המפקח על הבנקים, דייר גולדשמידט.,

כדי שנקבל תמונה ברורה של המצב. אולי גם הכלכלנית של הוועדה, סמדר אלחנני, תעשה

עבודת מחקר כמה עולות העמלות. למעשה יש כאן קרטל של הבנקים, כולם מעלים את

העמלות באותה תקופה פחות או יותר.

היו"ר מ"ז פלדמן;

בסדר, בהחלט סביר.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יגאל הורביץ.
י י הורביץ
פנו אלי ממושב מרור, והם טוענים שבנק המזרחי, למרות שהם נכנסו למסגרת ההסדר,

עושה עיקולים וממררים להם את החיים. הם בשלב של הסדר ובכל זאת לוחצים עליהם לחץ

כבד מאד, והמושב בסכנה של התפוררות.

הייתי רוצה לבקש, שבנק המזרחי, או הבנקים כולם, עד שהענין יובהר, יפסיקו עם

העיקולים והלחצים.
היו"ר מ"ז פלדמן
מה אתה מציע, לקיים דיון על כך ?
י י הורביץ
לא, לבקש קודם כל מהבנקים לעצור את העיקולים.
היו"ר מ"ז פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים אורון.

ח' אורון;

היה כתוב בעתונים, שנחתמה ביום ששי שעבר עיסקת-חבילה. בדרך כלל היה מקובל,

שאירוע מהסוג הזה מובא לוועדת הכספים. אני מבין ששר האוצר נסע לחוץ-לארץ. אבל זה

בכל זאת אירוע כלכלי משמעותי מאד מבחינת ההשלכות שלו. יש לו שורה של היבטים. אני

מתאר לי שחלק מהם יופיעו לפני הוועדה בתור הצעות לתיקון חוקים. אבל התמונה הכללית

של העסקה, המשמעויות שלה, היה מקובל וראוי גם היום שועדת הכספים תנסה להיות איזה

שהוא גורם לגביו, ולא רק נאשר פה העברות כספיות.
היו"ר מ"ז פלדמן
אני מסכים אתך; זה אירוע שאנחנו קווינו לו וחיכינו לו שבועות רבים. קיימנו

דיון. עם שר האוצר ודיון זה לא סוכם. הוא היה צריך להגיע השבוע לוועדה לסיכום

הדיון, נותרו עוד 3 חברים הרשומים לרשות הדיבור. האירוע הוא ללא ספק אירוע חשוב,

ואני קצת מתפלא שטרם נסיעתו, לא שמענו משר האוצר שום דבר. אבל היום חוזר שר האוצר

מחוץ-לארץ.

אנחנו רוצים לשמוע דיווח על עיסקת החבילה, וקודם כל אנחנו רוצים לשמוע איזו

חבילה זו, מה גודל החבילה, מה היא מכילה, כדי שנוכל להתייחס אליה. והחשיבות שאנו

נייחס לה תעביר מסר לכל העם, שכל אחד יצטרך להטות שכם ולתרום את חלקו להצלחת

התכנית.

ש. מעוז;

אני אביא לתשומת לבו של מנכ"ל האוצר את הדברים שהושמעו פה.
חי אורון
היות ואין סודות, אני מקווה שהכל היה כתוב בעתונים. הכוונה היא שיבוא השר

ויציג את עמדת הממשלה בנושא הזה.
ח' קופמן
אם השר לא יהיה שבועים, אפשר להזמין את מנכ"ל האוצר.

ח' אורון;

האוצר יחליט מי יופיע לפני הוועדה.
היו"ר מ"ז פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת כץ-עוז.

א' כ"ץ-עוז;

אני מבקש להזמין את מנכ"ל משרד החקלאות לדיון בדבר הבטחות משרד החקלאות

מ-1990 ליצרני הכותנה. קיימת הבטחה שניתנה על ידי משרד החקלאות ב-1990 והמשרד

אינו עומד בה. יש בידי מסמכים גם של מועצת הכותנה וגם של משרד החקלאות.



א' ויינשטיין;

זה היה סכום של 30 מליון שקל?
א' כ"ץ-עוז
בחומר שבידי לא מוזכר הסכום, אבל יש התהייבות.
היו"ר מ"ז פלדמן
של שר החקלאות למגדלי הכותנה?
א' כ"ץ-עוז
כן. נתנו להם הבטחה לפני שהתחילו לזרוע את השטח אשתקד ולאחר מכן לא מילאו את

ההבטחה, והם יצאו נפגעים. אינני יודע אם הענין נתקע במשרד החקלאות, או באגף

התקציבים, אבל פגעו בהם ללא הצדקה. השנה, כאשר לא ניתנה להם, התחי יבות, גם בגלל

ענין המים, הם הקטינו את השטח בשליש. והשאלה היא, מה יהיה בשנה הבאה? אני מבקש

לקיים דיון בנושא זה.
היו"ר מ"ז פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יעקב שמאי.
י' שמאי
אנחנו עסקנו בנושא המושבים. קיימת הצעת חוק, שחתומים עליה למעלה מ-60 חברי

הכנסת בנושא זה. שר החקלאות הודיע לפני חדשיים, שיפסיקו להציק למושבים. מושבים

שהגיעו להסדר, בנק המזרחי מטיל עליהם עיקולים . המושבים אביאל, עמיקם ואלון הגיעו

להסדר עם בנק המזרחי, אבל יש הסדר בין האגודה ובין החברים, ובנק המזרחי פונה

לאגודה לעקל את הכספים ומעקלים את הכספים לאלה שמשלמים בגלל אלה שאינם משלמים.

אני מציע להזמין את הנהלת בנק המזרחי ואת נציגי המושבים הנוגעים בדבר, לקיים

דיון בנושא ולהתמודד עם הבעיה.
א' ויינשטיין
אולי נקיים בשלב ראשון פגישה אצל יושב ראש הוועדה כדי לסגור את הענין?

י י שמאי ;

בבקשה.
היו"ר מ"ז פלדמן
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת שמעון שטרית.

ש' שטרית;

אני קבלתי פניה, שבנק לאומי עיקל קרנות גימלאות של אנשי מושבים. כאשר אתה

מזמן, אדוני היושב ראש, את בנק המזרחי, תזמן גם את נציגי בנק לאומי, ואני אמסור

לך את החמר. את החסכון לעת זקנה גוזלים מהאנשים האלה.



היו"ר מ"ז פלדמן;

באיזה מושב מדובר?
ש' שטרית
לא זכור לי שם המושב. אני אמציא לך את החמר.

היו"ר מ"ז פלדמן;

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם בורג.

אי בורג;

בבוסתן הגליל מעקלים רנטות מגרמניה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהצעת חבר-הכנסת חיים אורון צריכה להיות מקובלת על

כולנו. אנחנו צריכים לקבל דיווח על עיסקת החבילה.
היו"ר מ"ז פלדמן
חבר-הכנסת כץ-עוז.

א' כ"ץ-עוז ;

ביום די עלה נושא הנפקת בזק וחבר-הכנסת תיכון אמר, שההנפקה אינה יכולה לצאת

אל הפועל כי לא הוגשה על ידי בזק בקשה לשחרור ממס הכנסה. האם הוגשה בקשה?
ס. אלחנני
היא היתה יום קודם בתאים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

עוד מעט נצביע על כך.
א' כ"ץ-עוז
יש לפנינו נייר בענין הלוואות לשופטים, העברת 250,000 שקל להלוואות לשופטים

בהתאם להחלטת ועדת הכספים. האישור יכנס לתוקפו אם לא נעכב אותו. אני אינני זוכר

שאישרנו הלוואות לשופטים.
א. קרשנר
זו החלטה עקרונית - שופט שעובר לירושלים זכאי להלוואה לדיור.
א' כ"ץ-עוז
מתקציב המשרד?
א. קרשנר
מתקציב המשרד.
ש' שטרית
אפשר להשוות את ההלוואות לדיור לזוגות צעירים להלוואות לדיור לשופטים, וזה

יהיה לא רע.

צו לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה על אג"ח לפי אישור כללי) -

אמיסיה של בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (סדרה ב)
היו"ר מ"ז פלדמן
אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: צו לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה על אג"ח לפי אישור כללי) - אמיסיה של בזק -

החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (סדרה ב).

את הדיון קיימנו ביום ד', ולא נווט- לנו אלא לאשר, או לא לאשר - כפי דעת רוב

הוועדה - צו זה.
ח' אורון
אני ביקשתי להביא זאת לדיון מאותת סיבה שאני מבקש עכשו - אני מבקש לראות את

כתב המינוי של הוועדה בראשות השופט לשעבר שאול אלוני, שעוסקת בנושא של מינוי יושב

ראש מועצת המנהלים של בזק.
היו"ר מ"ז פלדמן
אנחנו איננו מקיימים דיון היום. זה שייך לדיון על ההנפקה של בזק.
ח' אורון
אדוני היושב ראש, נושא זה עלה על סדר-היום של הוועדה. אני מציע לצאת מהלחץ

ואני מציע להחזיר את עבודת הוועדה למידה של יישוב הדעת. אני עיכבתי פה 50 מליון

שקל על פי סמכות, כי אם זה מופיע פה, אני מבקש לדון בכך, כשם שאני הפניתי מכתב

ביום די אחר-הצהרים ובו ביקשתי לקיים דיון על הצו לעידוד הרוסכון. זכותי לקיים

עליו דיון. אני מבקש את האינפורמציה. פה אין דברים לא ברורים. אני הבהרתי
בישיבה הקודמת
אני חושב שהוועדה צריכה להיות אחראית. אני חושב שזה דבר חמור,

שמתפרסמות הנפקות לציבור עם הערות שהוועדה לא הספיקה לאשר, זה דבר חמור שהוועדה

לא קיימה דיון. והדבר החמור ביותר, זה מה שהעתונאים מעירים עליו היום - איך

ממנים דירקטורים ואיך הולכים למנות יושב ראש מועצת מנהלים של החברה השניה בגודלה

בארץ. אין הרבה נושאים יותר חשובים בוועדת הכספים בתפקידה כמפקחת על פעולת

הממשלה. זאת חברה ממשלתית. אני לא מעכב אישור הנפקה של גורם פרטי, כפי שעשו פה

לפני כמה שנים. אני מעכב אישור הנפקה בנושא שהוא במסגרת הסמכות של ועדת הכספים.

לכן אני מבקש, שמר יוסי ניצני, או מר מעוז או מישהו מטעמו, יגיד לנו מה הוא

כתב המינוי. זהו אירוע שהציבור חייב לדעת עליו. יש היום ועדה שעוסקת בכשירותו של

יושב ראש מועצת המנהלים. אני רוצה לדעת מהו כתב המינוי, כי אני אמרתי בישיבה

הקודמת שהוועדה צריכה לקבל ההלטה, שמחייבת את שר האוצר ואת שר התקשורת לפעול על

פי המלצות הוועדה, לא לשמוע את עמדות הוועדה. אני לא בעד זה שהוועדה תמנה מנויים,

אבל אני בעד זה שיופעלו הקריטריונים ולא יופרו. לא אני קבעתי שהם הופרו, היועץ

המשפטי לממשלה אמר, שבוה שנעשה היה לא בסדר. זה לא הליך רגיל, שמקימים ועדה לבדוק

כשירות של מי שמונה כיושב ראש מועצת מנהלים של החברה השניה בגודלה בארץ.

לכן אני מבקש שיביאו את כתב המינוי לוועדה, ואם נציג האוצר יגיד, ששרי האוצר

והתקשורת מתחייבים לפעול על פי מסקנות הוועדה בראשותו של השופט בדימוס, שאול

אלוני, אני מסיר את התנגדותי.
א' ויינשטיין
אני בהחלט מסכים עם חבר-הכנסת חיים אורון, שהוועדה צריכה לדון בנושאים

ברצינות ולא לעשות "חאפ". מה עומד לפנינו? אנהנו אישרנו הנפקה. צעד לוואי של

הנפקה הוא הפטור ממס הכנסה. לכאורה זה ענין טכני שאנחנו כבר אישרנו.

אני רוצה להגיד גם משהו עניני. מה קורה בהנפקה? רשות ניירות הערך צריכה לדאוג

שיהיה גילוי נאות של העובדות בתשקיף של ההנפקה. גילוי נאות של העובדות זה הפירוט,

שעדיין אין יושב ראש מועצת המנהלים ויש חוות דעת של היועץ המשפטי ויש בעיות כאלה

ואחרות. הגילוי הנאות לגבי ההנפקה של חברת בזק קיים. עצם העובדה שאתה אומר,

שהעתונאים מלאים בכך, משמעות הדבר שהגילוי הנאות קיים. מאחר ויש גילוי נאות, וזה

תפקיד של הרשות לניירות ערך, אין מניעה שנאשר את הצו.

משני הטעמים, גם מטעם זה שיש גילוי נאות, וגם מטעם זה שאנחנו קיימנו דיון

ואישרנו, אני לא מציע לקיים עוד פעם דיון. חבר-הכנסת חיים אורון מבקש תשובה לגבי

הצעתו, בבקשה.

ח' אורון;

אני מבקש מחברי הוועדה להצטרף לבקשה ענינית שלי ולפנות לשר האוצר ולשר

התקשורת לקבל המלצות הוועדה. אם תביעה זו של ועדת הכספים היא לא מילוי חובה

בסיסית שלה מתוך אחריות לחברה על 350 מליון שקל שמונפקים לציבור לגבי ניהול

החברה, איך נעשה את זה?
א' ויינשטיין
אני שותף לדאגה. יש חברה ממשלתית שהיא השניה בגודלה, ואני בהחלט אהיה שותף,

כהצעת לוואי -

א' כ"ץ-עוז;

הצעת לוואי למה?

א' ויינשטיין;

היו הרבה הנפקות ומגיעות יום יום הנפקות, ואם חברים ירצו לעכב הנפקות של

חברות, כאשר יש גילוי נאות, אנחנו נגיע לתופעות בלתי רצויות. ובעבר מנענו כל מיני

דיונים שנכנסו לגופם של דברים, כשאמרנו: יש הנפקה, יש גילוי נאות, הועדה תאשר את

זה.

לכן אני מציע לאשר את הצו ואם תצרף הצעת סיכום שיהיה בה ביטוי לתחושה לדאגה

ולצורך לפתור את זה, אני אצטרף אליה. הדיון היה, גילוי נאות יש, אני מציע, אדוני

היושב ראש, שתצביע על הצו, ונצטרף אחר-כך להצעה, שאתה תיזום אווזה. אני מוכן בהחלט

לקבל הצעה שלך, חבר-הכנסת אורון, שנפנה לשרי האוצר והתקשורת. בודאי שועדת הכספים

צריכה להיות ערה לדבר, ומן הדין שתביע דאגה ממה שקורה. כך אני רואה את הדברים.

ח' אורון;

אני מבקש לפעול על פי המלצות הוועדה, זה הכל. אלו המלצות, שהשר יכול לקבלן

או לדחות, ואני מבקש שהוא יקבל אותן.

אי בורג;

הוא מבקש שלא לתת יד למשהו שאינו נכון מההתחלה.
א' ויינשטיין
אני מציע לאשר ולפנות לשר.

ח' אורון;

אולי מר מעוז יכול להשיב?
ש. מעוז
לא, אני לא יכול לתת התחייבות כזאת. זח ענין של גיוס כספים, שנמצאים בתקציב.

אני מבין את הדאגה שלך. אבל אתה מתנה זאת בקבלת ההמלצות על ידי השר.
ח' אורון
אני לא רוצה שימנו יושב ראש מועצת מנהלים, שהיועץ המשפטי לממשלה אומר לגביו,

שיש ספיקות אם הוא יכול לשמש בתפקיד זה. זה לא איזה קיוסק. זו לא חברה לפיתוח

רמת-חובב.
אי בורג
אני מוכן להסתפק בפחות, שהשר יקבל את ההמלצה או ידחה אותה, אבל שלא יהיה

אדיש.
ש. מעווז
מי אמר שהוא אדיש?
ח' אורון
הוא לא אדיש.
ש. מעוז
זו הנקודה, אתה רוצה התחייבות של שר האוצר שיקבל את המלצות הוועדה. אבל הוא

בכלל לא אדיש. הוא לא קובע את יושב ראש הדירקטוריון, מי שקובע אותו אלה הם

הדירקטורים.
ח' אורון
כן, אבל ראינו מה הולך שם.
ש. מעווז
הוא לא יכול להתחייב מה להגיד להם להגיד.
ח' אורון
שני השרים מינו ועדה. הם יכולים להתחייב לקבל המלצות הוועדה.
א' ויינשטיין
אני מוכן להצטרף להצעה שלך, שתפנה אל השרים.



היו"ר מ.ז. פלדמן; היות ונושא זה דנו בו בשבוע שעבר ויש צורך באישור

פורמלי, נצביע על האישור.

ח. אורון; עם התוספת, שהוועדה מאמצת את העמדה שלי, כמו שהציע

חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין,
א. ויינשטיין
אנו קוראים לשר האוצר לקבל המלצות ועדת השופט בדיפוס-

אלוני בענין מינוי יושב ראש לדירקטוריון של הברת בזק"

היו"ר מ.ז. פלדמן; אני מעמיד להצבעה צו לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה

על אגרות חוב לפי אישור כללי) - אמיסיה של בזק - החברה

הישראלית לתקשורת בע"מ (סדרה ב') והצעת חברי-הכנסת חיים אורון ואריאל
ויינשטיין
הועדה קוראת לשר האוצר לקבל המלצות ועדת השופט בדימוס אלוני

בענין מינוי יושב ראש לדירקטוריון של חברת בזק.

ה צ, ב ע ה

ברוב קולות, ללא התנגדות, אושרו צו לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה

על אג"ח לפי אישור כללי) - אמיסיה של בזק - החברה הישראלית לתקשורת

בע"מ ( סדרה ב') והצעת חברי-הכנסת חיים אורון ואריאל ויינשטיין;

הוועדה קוראת לשי האוצר לקבל המלצות ועדת השופט בדימוס אלוני

בענין מינוי יושב ראש לדירקטוריון של חברת בזק

אגרות רשות השידור לשנת 1991

מכתב יו"ר רשות השידור מיום כ"ז באדר התשנ"א - 13.5.91

תקציב רשות השידור לשנת 1991

(מכתב שר האוצר מיום כ"ח באייר התשנ"א - 12.5.91

תקנות רשות השידור (אגרות. פטורים, קנסות והצמדה)(תיקון)

(מכתב מנכ"ל רשות הקידוד מיום א' באייר התשנ"א-15.4.91)
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

אגרות רשות השידור לשנת 1991, תקציב רשות השידור לשנת

1991, תקנות רשות השידור ( אגרות, פטורים, קנסות והצמדה)(תיקון).

בישיבה הקודמת סיימנו את הדיון, שמענו שאלות והערות

חברי הוועדה, ועכשו אנחנו צריכים לשמוע תשובות.
ח. קופמן
אדוני היושב ראש, פתחת את הישיבה בברכה על מבצע-שלמה,

העלאת יהודי אתיופיה הטלוויזיה הישראלית לא היתה

נוכחת שם. מתי גומרים את הבזיון של השימוש במצלמות ויידאו? הם לא צילמו את

כל המבצע,

א. דיין; מה עם הערוץ השני, למה לא קולטים את הערוץ השני באשקלון?

היו"ר מ.ז. פלדמן; נעשה אתך הסכם - כל עוד אין קולטים שידורי הערוץ השני

בבני-ברק, תוותר על קליטת משדרי הערוץ השני באשקלון.

רשות הדיבור ליושב ראש רשות השידור, מר אהרן הראל.

א. הראל; אני רוצה לענות על כמה שאלות עקרוניות שנשאלו-

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, בישיבה הקודמת העלו חברי

הכנסת מספר שאלות עקרוניות, ואני מוכרח לציין, שהייתי די המום משאלות אלו, כי



מרבית השאלות צריכות להיות מופנות אליכם עצמכם, חברי הכנסת, אנחנו, גם

כרשות השידור וגם כבעלי תפקידים ברשות השידור, טוענים שנים, שמבנה רשות

השידור וחוק רשות השידור אינם מאפשרים לנו עבודה סדירה.

על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק לשינוי מרחיק לכת

ברשות השידור, והצעת חוק זו אינה מתקדמת מאז הכנסת הקודמת, לכן אי אפשר

להלין עלינו בדבר הקשור כל כולו בכנסת,

א. בורג; איזו הצעת חוק?
א. חראל
יש הצעת חוק של חבר-הכנסת דוד ליבאי, היא עברה בקריאה

טרומית והועברה לוועדת החינוך והתרבות,
אתן דוגמה אחת
אינני מכיר עוד מסגרת במדינת ישראל,

שיש לה מסע יסורים כזה כמו שיש לרשות השידור עד שאנו מאשרים את התקציב, כי

מלבד הבעיות שיש אצלנו, יש גם ועד מנהל, ועד שאנו מגיעים עם הצעת התקציב

לדיון ראשוני, אנו עוברים מסע יסורים, חלק זה הממשלה וחלק זה ועדת הכספים,

והמערכת הזאת מגיעה למצב , שכאשר דנים על התקציב זו פרוצדורה של חצי שנה,

שאינה מאפשרת לנו עבודה סדירה רק בגלל העובדה, שהחוק אינו מאפשר לנו לקיים

דיונים על התקציב כמו בכל חברה ממשלתית אחרת. זה מחייב תיקון,

דוגמה שניה - אישור האגרה הוא בסמכות ועדת הכספים-"-'

אבל למעשה קודם כל הממשלה דנה על האגרה, אחר כך היא מחליטה החלטה אחרת,'

ואיננו מצליחים להכין תקציב, כי כל שינוי בגובה האגרה פירושו תקציב אחר.

הערה שני, אני אומר לכם, חברי הכנסת - ואני יכול לומר

לכם זאת כמי שמסיים את תפקידו ועבר את המסלול הקשה הזה שלוש שנים: רשות

השידור, אם לא יהיה לגביה קונצנסוס חיובי מקיר אל קיר, גם לגבי אופן פעולתה,

גם לגבי המינויים, גם לגבי התקציב, היא תתפורר, יש דברים שלגביהם צריך למצוא

את המכנה המשותף המכסימלי, כמו לגבי העליה. אם לא תהיה הבנה, כמו שהיתה

הרבה שנים לגבי חוקי הבחירות לכנסת, שלא היו משנים את חוקי הבחירות לכנסת,

בלי הבנה מכסימלית, רשות השידור לא תוכל למלא את היעודים שהיא חייבת למלא

ואיננה ממלאת; אם לא יימצא בכנסת מכנה משותף רחב, ויהיה ברור, שכדי לשנות

דברים ברשות השידור מחפשים את ההבנה המכסימלית, אני יכול לומר באחריות מלאה

שרשות השידור לא תוכל להמטיר לפעול.

אני יכול לומר באחריות מלאה שבשלוש שנות פעילותי

ברשות השידור הנושאים הפוליטיים היוו2% מהדיוניים סל רשות השירור, והם

מצאו ביטויים בעתונים. אבל רוב הנושאים שעסקנו בהם היו איך לקדם את רשות

השידור, איך לייעל את העבודה, ואנחנו הצטיירנו בציבור כמי שעוסקים בענינים

פוליטיים שלמעשה היוו 2% של דיוני הרשות; -הצהרה אווילית כזאת והצהרה אווילית

אחרת.

לכן אני מייעץ לכל העוסקים בדבר להגיע להבנה מהירה

על שינוי חוק רשות השידור. יכול להיות שכאשר נגיע לדיונים על שינוי החוק,

יתגלו חילוקי דיעות. יש גם בין מר אריה מקל וביני חילוקי דיעות לגבי המבנה,

אבל אין בשום מקום מבנה כמו המבנה של רשות השידור בישראל. לכן אנחנו מוכרחים

למצוא דרך לטפל בנושא זה.

י. הורביץ; מה אתה מציע?



א. הראל; אם היו שואלים אותי, יש לי הצעה כתובה, מודפסת, שהגשתי

לוועדת החינוך והתרבות.
ח. קופמן
אתה יכול להגיש אותה לוועדת הכספים?

א. הראל; אני יכול להגיש אותה כהצעה פרטית שלי, היא לא עברה אה

רשות השידור. אבי השתדלתי להוביל את הדברים תוך הסכמה.

אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא - איך אתה מבטיה יותר עצמאות לרדיו ולטלוויזיה,
י. הורביץ
אני מכיר אותך יותר משבועיים, אהרן הראל, ואני חושב

שאתה איש הגון. ואני מעז להגיד, שהויכוח הוא לא על

ה-2% הנושאים הפוליטיים. הנושא הוא, עד כמה שאני מבין - וסלח לי על גילוי

הלב - מכשיר הרדיו ומכשיר הטלוויזיה הם מכשיר לכירסום המורל הלאומי, ויש כאלה

הטוענים, בניגוד לדעתי, שהוא שופר של ראש הממשלה ושל הממשלה. הויכוח הוא

לא מקרי ולא שולי, אלו הן שתי גישות שונות.

צ'. ביטון; אז תציע לסגור אותם.

ע. פרץ-; "שופר של ראש הממשלה", זה לא ניגוד לכרסום המורל הלאומי,

י. הורביץ ; עזוב את זה. אני רוצה לשמוע את דעתו של הראל.

ע. פרץ; מה שאני וחברי אומרים, זה כירסום המוראל הלאומי?

י. הורביץ; עזוב את זה, אני רוצה לשמוע את דעתו של הראל.

א. הראל; המבנה של רשות השידור אינו יכול להיות בנוי אך ורק על

נציגים פוליטיים של מפלגות. מוכרח להיות בו איזון, כאשר

בא אדם שהוא נציג מפלגה, יש לו מחוייבות למפלגה ואחר כך, מחוייבות שניה

כדירקטור בחברה"
א. ויינשטיין
אם הנציג פועל פוליטית, הוא רק מזיק למפלגה שלו, לכן

אין טרם השפעה לחבר הועד המנהל על מה שקורה,

א. הראל; אני אומר לחבר-הכנסת יגאל הורביץ; אתה מוכרח שבתוך

המערכת יהיו אנשים שיצרו את האיזון, כל קיצוניות תדרדר

את רשות השידור. אם במערכת יהיו נציג האקדמיה ללשון העברית - ולפי החוק הוא

צריך להיות - נציג אגודת הסופרים, יש תקווה שגם כאשר יגיעו ענינים פוליטיים

לא תהיה להם השפעה קיצונית כפי שיש להם היום.

לגבי המורל הלאומי, אני אומר לכם במלוא האחריות; חלק

מהבעיה המרכזית של הטלוויזיה הישראלית היא הבעיה טל חוסר זמן שידור, מה זה

שייך למורל? זה שייך גם שייך, אם אתה רוצה להיסיף תכניות, שבהן תראה את הארץ,

שבהן תראה את הישובים, שבהן תראה את ההתיישבות, שבהן תראה מה שנעשה בארץ -

ואנו לוחמים עם האנשים להגביר את התכניות האלה - אתה צריך זמן שידור,

הסדרה "גחלת לוחשת" מעלה את המורל? מעלה את המורל.

המשדר על העליה מאתיופיה מעלה את המורל? - מעלה את המורל, ככל שתהיה יותר

אפשרות לתת מאורעות בארץ -
א. כץ-עוז
כתוב בחוק, שתפקידה של הטלוויזיה להעלות את המורל?



א, הראל; התפקיד שלנו לשקף את הנעשה בארץ.

א. ויינשטיין; אם אתה הושב שחסר זמן, למה אתם נותנים בלעדיות

לכדורגל? ולמה אתה מעלה את החוזה עם הבי.בי.סי

מ-800,000 לי"ש ל-1,000,000 לי"ש?

א. הראל; אני בעד מכסימום פלורליזם. ואני תושב שהערוץ השני,

וערוץ שלישי הם השובים והתחרות היא חשובה. אבל אני

צריך בחמש שעות שידור להתמודד עם הערוץ השני שיש לו 12 שעות שידור.

א. ויינשטיין; למה משלם המסים צריך לשלם אגרה?

א. הראל; אדוני היושב ראש, כאשר אני אומר שצריך תחרות בין

הערוצים, החלק הראשון של התחרות הוא, שהאחד חוסם את

השני. המשמעות של תחרות היא, שאני צריך להתחרות בו גם על ידי יכולת שלי

לחסום אותו. לגבי הבי.בי.סי, אינני בקיא בפרטים, אבל זה חלק מהתחרות,

שאני משתלט על המערכת,- כדי להביא את הצופים לכך שיצפו במשדרים שלי.

בחיץ-לארץ מתרכזים בסדרות "יוקרה", כמו "שושלת"

ו"דאלאס" וחושבים שבזה יוצרים עדיפות, אני חושב שרשות השידור צריכה להתרכז

בהפקות מקומיות, כי הפקות מקומיות יתנו לה יתרון על פני כל ערוץ.

הערה אחת לגבי האגרה. האגרה אינה יכולה לשמש מכשיר

שבו מנגחים את רשות השידור בכל פעם כאשר באים עם הצעת תקציב. לכן ועדת,. הכספים

היתה צריכה ליצור הפרדה בין הדיון על האגרה ובין הדיון על הצעת התקציב. האגרה

צריכה להתעדכן אחת לכמה זמן לפי המדד. מותר לבדוק את הבסיס, לקבוע בסיס האגרה

ואחר-כך להוציא את האגרה מהשיק ולים של הדיונים על תקציב רשות השידור.

לא יכולים חברי הכנסת לבוא ולטעון מדוע יש התערבות

של משרד ראש הממשלה - ואני שולל את זה - בשידורים של רשות ההידור ומנסים

להשפיע בממשלה לא בעניני רשות השידור, אלא בענינים פוליטיים, ואחר כך לעשות

אותו דבר בועדות של הכנסת. אם אומרים שרשות השלדור עצמאית, ידונו בעניבים

שבהם צריך לבקר את רשות השידור. אל יאיימו על רשות השידור בגובה האגרה בכדי

להשיג הישג פוליטי כזה או אחר, ואתם יודעים טזה ישנו.

א. דמביץ; ולגבי התקציב כן?

א. הראל; לגבי התקציב אינני חושב שרשות השידור צריכה להיות שונה

מכל חברה ממשלתית אחרת. הענין הזה הפך להיות חמור. ואנ

רוצה לתת שתי דוגמאות שמכאיבות לי. למשל, דיון על תאונות הדרכים. נושא תאונות

הדרכים הוא נושא רציני ורשות השידור צריכה לעשות הרבה בענין תאונות הדרכים, אבי

זה לא יכול להיות נימוק לעכב את תקציב הרשות בממשלה. השר הנוגע בדבר - למעשה

כל שר - יכול למצוא נימוק למה לא.לאשר את התקציב , וכך אנו מגיעים למצב

שבחודש יוני אנחנו עוד בלי תקציב-

אני בדיעה, אינני מדבר בשם אחרים, אוי מביע דעתי -

שיכול להיות שאנו מגיעים לרגע, שלא יהיה פתרון לרשות השידור אלא לסגור אותה

ולפתוח אותה מהדס. יכול להיות. לא יכול להיות מצב, שמדינת ישראל היא המדינה



היחידה בעולם, שהעובדים אינם מאפשרים להכניס צילומי אן,גי. וכאשר יש מבצע

הסטורי לא יכול לצאת צוות שלנו לצלם את המבצע, כי יש ענינים של יחסי עבודה,

יש גבול. כאשר עמדנו על דעתנו בענין פתיחת דשת שידודים לקליטת העליה ברדיו,
אמרנו לעובדים
אם אתם לא רוצים לפתוח רשת זו בתנאים הקיימים ברשות השידור,

אנחנו ניתן זאת למפיץ חוץ. בדגע שאמדנו את זה -

ד7 כהן; מי האיש הרע בסיפור הזה? ,
א. מקל
יש לנו הטוב, הרע והמכוער. לא נגיד מי-הוא-מי,
ח. אורון
איפה צואר הבקבוק?
א, הראל
. צואר הבקבוק זה כולם - ההנהלה, העובדים, ההסתדרותי.

ואני מכיר את ההסתדרות. אבל לא יכול להיות מצב, שבגלל

הפיצול הקיים בין הרבה ועדים, ועד עובדים שהוא חלק מההסתדרות מכריז על

סכסוך עבודה, וועד אחר, שגם הוא חלק מההסתדרות, מכריז על סכסוך למה נותנים

לועד אחר-

אי אפטר היום לנהל את רשות השידור - ואני אומר זאת

כהקדמה לעניני השכר - בתנאים שניהלו לפני 15-20. היא מנופחת, יש בה עודפי

עובדים. קשה להתמודד עם הענין הזה. אבל אין זה נכון, שהשכר של העובדים הוא

שכר גבוה. והפתרון הוא פתרון שמצאו בכל המקומות - שכר גבוה יותר לעובדים.

לזה צריך הסכמה של האוצר. אבל הרבה דברים שבאנו אתם, הצעה לייעל את העבודה
ולתת תוספת שכר, אמרו לנו
יש מדיניות שכר, יש טבלאות שכר. צריך לנתק את

הקשר בין עובדי רשוה השידור ובין עובדים אחרים. עובדי רשות השידור אינם דומים

לעובדים במוסד אחר. זה לילות, זה משמרות, זה מבצעים- צריך למצוא מבנה שכר

מיוחד לרשות השידור, שאינו- חלק ממערכת השכר הכללית במש?. אילו היה מבוצע

דו"ח זוסמן זה היה פותר את הבעיה,

בשכר של עובדי רשות הסידור יש שתי בעיות: בעיה אחת -

ההבדל בין השכר ובין ההכנסה הוא עצום. הבעיה המרכזית בנקודה זו היא, שכאשר

עובד רשות השידור יוצא לפנסיה, הפנסיה שלו היא לא70% מהשכר, אלא 30%, כי

ההכנסה סל העובדים יחסית למקום עבודה אחר היא יותר גבוהה,

הבעיה השניה בעבין השכר היא, שמוכרחים לעשות טבלת

שכר שהיא טבלת שכר לרשות השידור, שאינה מביאה למצב הקיים, שאם יש תוספת שכר

למהנדסים והמהנדסים מקבלים תוספת בגלל הסכם כללי, זה גורר מייד את רוב

עובדי רשות השידור.

אנו סבורים שטבלת שכר אחידה היתה מונעת הרבה דברים

קשים, והיא צריכה להיות מבוסטת על הקטנת הפער בין ההכנסה ובין השכר.
רן כהן
יש דבר אחד שהוא אבסורד. אינני נכנס לענין השכר, אבל

מבחינת הניהול, יש דבר אחד שאינו מובן והוא, שאתה אינך

יכול לשלוח צוות לצלם את מבצע-שלמה ויוסי בראל אינו יכול לשלוח צוות לאילת,

למה אתה אינך עונה על זה? א. הראל: עניתי ואמרתי, שצריך לשנות את מבנה רשות השידור בכיוון של מתן יתר סמכויות למנהלי המדיה.
א. מקל
אני רוצה לומר כמה דברים בעקבות הדברים שנאמרו בדיון בשבוע שעבר: ראשית, זו

ההזדמנות היהידה שיש לנו לדבר עם ציבור גדול ונכבד, עם הברי הכנסת. אמנם אנחנו

מתייצבים פעם בשבוע בפני ועדת החינוך, אבל הנוכהות כאן הרבה יותר רהבה.

רשות השידור כבר מזה שנים הפכה לגוף שכולם אוהבים לשנוא, וזה טוב. בכל הברה

צריך מישהו שכולם אוהבים לשנוא. הסיבות לכך הן ברורות. הסיבה העיקרית לכך היא,

שרשות השידור היא מונופול. העובדה שרשות השידור במשך כל השנים היתה כמעט לבד

בשטה, וכל מי שרצו שישדרו אותם, פנו לרשות השידור ונוסף לכך, לא נעים לראות אותם

האנשים כל הזמן. לשמחתי הדבר הולך ו נפתר על ידי הערוץ השני.

כנגד מה אני אומר את הדברים? אנהנו צריכים לזכור שני דברים: האחד, שישנה

למרות הכל השיבות גדולה מאד לקיומה של רשות שידור ממלכתית בחברה דמוקרטית, להבדיל

מכל גורמי השידור האחרים שיהיו, וטוב שיהיו, אבל הם יהיו מטהרי ים. יש הבדל בין

גורם שידור ממלכתי לגורמי שידור מסחריים. ההבדל העקרוני הוא, שהם ישדרו מה

שהמפרסם ירצה, וזה מה שיקבע כל הזמן. גורם השידור הממלכתי הוא היחידי - תודות

לאגרה שאתם מאשרים פה - שאינו כפוף לאותם אילוצים של מפרסמים ולא יהיה כפוף להם

אף פעם, אלא הוא יכול לשדר על פי שיקול דעת ציבורי, כפי שהמוסדות שלו מבינים.

והדבר השני שצריך לזכור - בואו נראה, ברשותכם, לשלושים שניות, את מחצית הכוס

המלאה. למרות שאוהבים לשנוא את רשות השידור, וזה אולי נחמד, בואו נראה מה אנהנו

כן עושים. אנחנו משדרים כל הזמן בשבע רשתות רדיו, ואני אומר שבע רשתות, כי אתמול

הוספנו רשת שביעית, רשת קליטת העליה, 12 שעות שידור ביום ברוסית, שעתיים ביום

באמהרית, ואני מציע לכל מי שיש לו כמה דקות זמן לעבור באולפני קול-ישראל

בתל-אביב, זה פשוט מחמם את הלב, לראות את הטכנאים הרוסיים עם השדרים מאתי ופית,

כולם ביחד, ממש הציונות בהתגלמותה. ואנחנו נראה בקרוב מאד איך הרשת הזאת משנה את

פני העליה, כי - ואני אומר זאת במאמר מוסגר - אותם עולים שעומדים בשערי משרד

הקליטה ולעולם לא מגיעים לפקיד, פה פקיד אהד ידבר למאות אלפי עולים במכה אהת.

ובכן, מה כן יש לנו? יש לנו שבע רשתות רדיו שעובדות כל היום, חלקן 24 שעות

ביממה, חלקן 19 שעות ביממה, מכל הסוגים: רשת חדשות, רשת עולים, רשת מוסיקה

קלאסית, רשת מוסיקת פופ, רשת שכל כולה בשפה הערבית, רשת של תרבות ואמנות, רשת אי,

ורשת שידורים לחוץ לארץ. יש לנו בטלוויזיה שמונה שעות שידור ביום. זה די הרבה.

מזה שעה וחצי בערבית, היתר בעברית.

אפשר להתווכח על תוכן השידורים, אבל אנחנו במציאות של מדינת ישראל בכל זאת מן

המוסדות, שלדעתי, מתפקדים הרבה יותר טוב מהרבה מאד מוסדות אחרים. אצלנו השידור

קיים ובדרך כלל הוא לא רע, גס ברדיו וגם בטלוויזיה. אפשר לשפר, אפשר לעשות יותר

טוב. כמובן, יש פה האימרה הידועה: כלב נשך בן-אדם, אף אחד אינו מדבר על כך. כאשר

אתה משדר בסדר, אף אהד לא יבוא אליך ולא יגיד לך ולא כלום. אבל בואו לא נשכח בכל

זאת את השירות, לדעתי, החשוב, החיוני, שאנחנו עושים.

יש טענות על איזון פוליטי, והטענות מוצדקות לעתים. אני עדיין טוען, שאין שום

גוף תקשורת במדינת ישראל, שהוא כל כך בסדר כמונו, שהוא כל כך מאוזן כמונו, שהוא

כל כך משתדל להיות מאוזן, גם אם הוא עושה טעויות. ותלונות אני מקבל מכל הצדדים,

בכל יום, בכל שעה. לכן אני מציע שלא נשפוך את המים עם התינוק. הטענות הן

לגיטימיות, צריכים להשתפר. אבל נזכור, השידור הממלכתי בעידן של השידור המסחרי

יהיה יותר חשוב מאשר אי פעם בעבר.

מה אנחנו מקבלים בכבלים? הרבה מאד ערוצים, אבל תסתכלו על התוכן - .R.T. L

מלוכסמבורג, הערוץ של בופטוצואנה, חלקם דברים יפים מאד, אבל מה יהיה שם ישראלי?

מה יהיה שם יהודי? מה יהיה שם ציוני? שום דבר. כל זה ישאר אך ורק ברשות השידור

הממלכתית.



גם הערוץ השני, מה הוא ישדר? הוא ישדר מה שהמפרסמים ירצו. מה המפרסמים ירצו?

את "גחלת לוחשת"? - לא. חם ירצו את "שושלת" ועוד פעם את "שושלת" ועוד פעם את

"שושלת", זו דרך העולם.

לכן, אם נזכור את הדברים האלה, כבר אנחנו נתקדם במעט. ולכן אנחנו ראויים

לאגרח, והאגרה היא כלי. אכן, זה מס שאינם מאפשרים לנו לגבות מהציבור, אבל זה הכלי

שמאפשר לנו לשדר שלא על פי הנימוקים המסחריים, אלא על פי הנימוקים הציבוריים. וזה

דבר שאני מציע בכל זאת שנזכור אותו לרגע אחד לצד החיוב.

ועכשו לכמה דברים ספציפים שהועלו כאן בשאלותיהם של חברי הכנסת בשבוע שעבר.

הנושא של אי-גביית האגרה ביהודה ושומרון - אני מתנגד לזה, אני חושב שצריד לגבות

את האגרה מכל האנשים, יהודים, שגרים ביהודה, בשומרון וברצועת עזה. זה דבר מגוחד,

שאדם שגר במעלה אדומים לא ישלם את האגרה.
א. דמביץ
אם מורט- קריאת ביניים - היום מוגשת הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת אברהם שוחט

וחיים אורון בענין זה.
א. מקל
טוב מאד , אנחנו מעונינים בזה. זה מגוחד, שאדם שגר במעלה אדומים, דקה ורבע

מירושלים לא משלם אגרה.

רן כהן;

צריך לתת להם נציגים ברשות והשידור.
א. מקל
ששר החינוך ימנה אותם. אני אינני מממנה אף אחד.
היו"ר א. ויינשטיין
אם הנושא יגיע לכאן, אני חושב שאין מניעה שהוא יעבור.
א. מקל
יפה. אני מציין את זה כדי שתדעו שאנחנו בעד. אין שום סיבה לפטור אנשים אלה

מהאגרה.

נושא אחר - נושא ההפקה העצמית שהועלה על ידי חבר-הכנסת רן כהן. אני חושב שאתם

יכולים לראות היום בטלוויזיה תנופה גדולה וחסרת תקדים, ואנחנו שמים את הדגש לא

סתם על הפקה עצמית, אלא על הפקה עצמית שיש בה ערכים. אני חושב שהאוייב מספר אחד

של כולנו הוא הבורות, מה יודע הנוער על תולדות המדינה, על הציונות, על היהדות? מה

יודעים העולים החדשים? הבת שלי, שגמרה תיכון בהצטיינות בירושלים, לא בטוחה אם דוד

בן-גוריון היה ראש הממשלה או נשיא, וגם הילדים שלכם - תסלחו לי שאני אומר זאת -

אולי הם עולים על הבת שלי, אבל זו הרמה פחות או יותר.
י י הורביץ
יש אומרים שגם הוא לא ידע.



ח' קופמן;

הוא ידע בדיוק איפה חיים וייצמן עומד.

א. מקל;

לא התכוונתי לומר זאת, חס וחלילה.

אנחנו נלחמים בבורות, בחוסר הידע, בחוסר הערכים. אתן לכם כמה דוגמאות של
דברים שאנחנו עושים עכשו
כבר נאמר כל מה שאפשר להגיד על "גחלת לוחשת". אבל אנחנו עושים עכשו, למשל,

סדרה על יהודי מרוקו. יש לנו עכשו צוות במרוקו, המכין סידרה של סרטים. גמרנו

לעשות סרט מצויין-על שרה אהרנסון , על תולדות התקופה, שיוקרן בקרוב.

השבוע הכרזנו על "שבוע איכות הסביבה, בטלוויזיה", כל יום סרט על בעיות איכות

הסביבה בישראל.

אנו עושים עכשו בספרד סידרה של ששה סרטים על התרומה של היהודים לספרד עד

הגירוש ב-1492. מנחה הסידרה הוא יציק נבון. הוא נסע לספרד, הוא מסתובב בכל ספרד,

הוא מראיין, בין היתר את מלך ספרד. סיפרתי את זה אתמול למנכ"ל "צ'נל פור" הבריטי,

שהוא הערוץ באנגליה בתחומי התרבות והאמנות, הוא התלהב, הוא כבר רוצה לקנות את כל

הסרטים האלה.

אלה הם הדברים שהיום אנחנו שמים עליהם את הדגש. לא סוגם הפקות, אלא הפקות שיש

בהן ערך. כמובן ההפקות בתחום הדרמה הן של מיטב הסופרים הישראלים, א.ב. יהושע,

בנימין תמוז, שולמית לפיד, עמוס עוז, וכמובן גם שלום עליכם וגם הקלסיקה שלנו

מהדור הקודם.

אלה הדברים שאתם תראו בטלוויזיה, ושאתם כבר רואים. אבל מה, צריך לראות את זה

בלב פתוח -

היו"ר א' ויינשטיין;

מי מנחה את הסידרה על יהודי מרוקו, השר דוד מגן?

א. מקל;

את הסידרה על יהודי מרוקו לא מנחה השר דוד מגן, אבל עורך אותה סאלים פאתל,

שלפני כן עשה סידרה על יהודי עירק. כלומר, אין קשר בין המוצא לבין הסרט. יצחק

נבון הוא ללא ספק מומחה לכל הנושא של יהודי ספרד.

רן כהן;

מדוע לא תבדקו רעיון לעשות סידרה על התרומה של הקהילה העירקית לעם ישראל? למה

אתם בודקים מה עשו היהודים לספרד?

א. מקל;

מדובר על תרומת היהודים לספרד.

נושא נוסף שהועלה בפעם שעברה - הקמת אולפנים בערים נוספות. אחרי עיכובים

בלתי-נסבלים אנחנו עכשו מקימים אולפן בחיפה ואולפן בבאר-שבע. בחיפה זה יהיה תוך

חודשיים-שלושה, בבאר-שבע זה יקח כשנה. אנחנו מניחים אבן-פינה בקרוב. אותר מקום

והכל סגור. אנו עושים את זה בשתי הערים יחד עם ראשי הערים.



בשבוע שעבר הועלה על ידי מספר חברי הכנסת כל הנושא של המגזר הערבי. אני מודה,

שיש לנו בתחום הזה בעיה. אנחנו מספקים, לדעתי, שירותים טובים לתושבים הערבים - 15

שעות טלוויזיה בשבוע. הייתי רוצה שנשדר יותר, אבל זה הזמן שיש, 19 שעות ביממה

רדיו .

יש לנו בעיה במגזר הערבי. הם אינם רוצים לשלם את האגרה. אנחנו מנסים להתמודד

עם זה בכל הצורות, ההל מעידוד פרנסי הציבור הערבי לעזור וכלה במבצעי אכיפה ואיננו

מצליחים.

ע' פרץ;

סכום האגרה במגזר הערבי הוא כסכום האגרה במגזר היהודי?

א. מהל;

כן, אותו סכום.

ע' פרץ;

למה?

א. מקל;

כי איטה קבעת את זה, זה החוק.

ג' גל;

יש לכם נתונים לגבי הצפיה שלהם בתכניות העבריות?

י' שמאי ;

הם רוצים לשלם אגרה לטלוויזיה הירדנית.

ע' פרץ;

הדמגוגיה הזאת לא עובדת עלי. אתה לא נותן אותו שירות לאותו אזרה, ומותר

להעלות את זה. משדרים שמונה שעות בשפה העברית ביום ובערבית - 15 שעות בשבוע.

א. מקל;

אינני רוצה להכניס את ראשי בין שני הרים, אני רק רוצה לציין, שכל התכניות

בטלוויזיה מתורגמות לשפה הערבית, כך שהאזרחים הערבים רואים לא רק את התכניות

שמשודרות להם, גם תכניות אחרות. כל אחד יכול לראות מה שהוא רוצה.
ג' גל
יש לכם סקרים על הצפיה של המגזר הערבי בתכניות בעברית?

א. מקל;

אין סקרים מיוחדים לגבי הציבור הערבי. כל החברות שעוסקות בסקרים אומרות, שהן

אינן יכולות לעשות שם סקר רציני. לא הצלחנו בדרך כלל בסקרים. אבל ידוע לנו שחם

צופים כולם כל הזמן ומאזינים כל הזמן. אבל הם צופים גם בשידורים הכלליים;

ב"שושלת" הם לא יכולים לצפות?
א' כ"ץ-עוז
התכנית הכי טובה במסגרת השידורים בערבית היא התכנית על החקלאות אהת לשבועיים.

א. מקל;

גם בזה "תאשים" את בראל.

לסיכום - אינני רוצה להאריך שלא לצורך - אומר כך: אנחנו זקוקים היום לאישור

האגרה, אנחנו נמצאים בסוף חודש מאי. עדיין לא גבינו אגורה אחת. שנת התקציב

מסתיימת בעוד 7 חודשים. אנחנו חייבים באופן מיידי להתחיל לגבות את האגרה, אחרת

פשוט לא יהיה ממה לממן את השידורים. ואיש אינו חולק על כך, שבהסתייגות כזאת או

אחרת, הרוב המכריע של שידורי הטלוויזיה והרדיו במדינת ישראל הם טובים, הם מקיפים,

הם הוגנים, ותמיד יכול להיות ויכוח על דבר כזה או אחר.

אני באמת מבקש מחברי הכנסת לאשר היום את האגרה, כדי שנוכל לגשת לעבודה.

ע' פרץ;

אתה לא התייחסת לשאלה מרכזית שנשאלה בפעם שעברה על היחס בשידורים בין הימין

והשמאל שהוא 1:10-1:20. זו שאלה מרכזית שתקבע את הצבעתנו.
היו"ר א' ויינשטיין
אם יש שאלות נוספות לחברים, במהירות, כי אינני רוצה להרשות דיון נוסף.
א' כ"ץ-עוז
המדיניות שלנו צריכה היתה להיות - ונדמה לי שבשטחים אחרים אנו פועלים כך -

שגובח העלאה של היטלים, אגרות ומסים, שהם בעצם בידי הממשלה, והם חלק מגורמי

האינפלציה הלאומית, אותו אנחנו אמורים לשהוק. שר האוצר דיבר על זה רק לפני שבוע.

זאת אומרת, תעריפי החשמל, תעריפי המים, אגרת רשות השידור, אנחנו במו ידינו, על

ידי העלאתם, מנפחים את האינפלציה.

לפי דעתי , לא רק לגבי אגרת רשות השידור, חובתנו תמיד לשחוק את האגרות, ולתת

מומנטום לירידה ולא מונטום לעליה.
היו"ר א. ויינשטיין
מר מקל, אתה מוכן להשיב לשאלתו של חבר-הכנסת עמיר פרץ?
א. מקל
לגבי השאלה של חבר-הכנסת עמיר פרץ, שמעתי בשבוע שעבר את הנתונים שהביא

חבר-הכנסת רמון. לא בדקתי את הדברים מספרית, ואינני רוצה להתווכח על המספרים

האלה. אני רק יכול לומר, שאני חולק על הקביעות האלה, שכביכול יש ברשות השידור

מדיניות להפלות צד פוליטי כזה, או צד פוליטי אחר. ההנחיות שלנו הן ברורות. על פי

חוק רשות השידור ההנחיה הכללית העקרונית היא, שצריך לתת ביטוי למגוון הדיעות

הרווחות בציבור. באופן מעשי, על פי מסמך-נקדי, שהוא האורים והתומים שלנו - וכל

אחד יכול לקבל אותו - השורה התחתונה היא, שצריך לאזן כל ענין וענין. אם יש נושא

שנוי במחלוקת, נושא פוליטי, או כל נושא אחר, צריך לאזן ולתת שתים, או שלוש, או

חמש דיעות, או כמה דיעות שישנן. הביצוע בפועל הוא לא בידי המנכייל, הוא לא בידי

מנהל הטלוויזיה, הוא לא בידי מנהל הרדיו, הביצוע בפועל הוא בידי העורכים, וכשיש



תלונות אנחנו בודקים אותן, מתייחסים אליהן, משתדלים להנחות. אנחנו מתייחסים

לתלונות במלוא הרצינות.

פעם בשבוע אני מכנס פורום, שנקרא "פורום חדשות" שכולל את כל המנהלים הבכירים

של רשות השידור ומנהלי החדשות, ושם אנחנו מתייחסים ברצינות לכל תלונה, לכל טענה

על חריגה, והתלונות מגיעות מכל הצדדים. אבל אני חושב, שאני יכול לומר באחריות -

ואני מרגיש מצפונית שזה נכון - שאנחנו בהחלט נותנים ביטוי למגוון הדיעות הרווחות

בציבור ומאזנים את מתן הביטוי לדיעות השונות. לפעמים האיזון לא יכול להיות באותה

תכנית, לא יכול להיות באותה כתבה. לכן לפעמים ביום אי תשמעו את פלוני וביום בי

תשמעו את אלמוני. זה ממין הענין. וגם זה לא נקבע על ידי המנהלים שיושבים שם, אלא

על ידי העתונאים שלנו, שפועלים על פי מיטב שיקולם ומצפונם העתונאי.
י' שמאי
למרות שיש רינונים על ימין ועל שמאל , הוועדה צריכה לומר שהשיגה דבר חשוב -

כפי ששמענו עכשו ממר מקל - שבעצם תהיינה הפקות מקומיות וזה יתן פרנסה לאמנים

הישראלים. מי שלמעשה נפגע מהטלוויזיה הישראלית, שבשנה האחרונה הראו אותו רק 20
שניות, אומר
למרות הכל לאשר את תקציב רשות השידור.

רן כהן;

מר אריה מקל, אני רוצה להגיד לך דבר אחד - ואני מבקש להניח עכשו לענין הימין

והשמאל - זה שהטלוויזיה והרדיו במדינת ישראל רצים רק על האוטוסטרדה של הענין

המדיני , והנושאים החברתיים אצלכם הם בתחתית הסולם, על זה אף אחד לא יכפר לכם, כי

זו שערוריה. איך אנשים פה מתחנכים, מה הם אוכלים, איפה הם גרים, כל הדברים האלה

הם האחרונים בשורה. אם אני אוציא מלה על אש"ף היא תהיה אצלכם בתכנית, אם אני אדבר

על כך שאנשים מתים בבית, זה לא ישודר.

ע' עלי ;

למרות כל מה שאמר חבר-הכנסת רן כהן, צריך לזכור שאמצעי התקשורת האלקטרוניים,

גם הטלוויזיה וגם הרדיו, השתפרו לאין ערוך. צריך לזכור זאת ולא לאבד פרופורציות.
היו"ר א. ויינשטיין
מנהל הרדיו, מנהל הטלוויזיה, מנהל הכספים ברשות השידור, יש לכם דברים להשיב

לשאלות שנשאלו ולהערות שהושמעו?

א. נדב;

לא.
היו"ר א. ויינשטיין
אני מכריז אפוא על גמר הדיון, ואנו עוברים להצבעה.

אני מעמיד להצבעה הצעת התקציב של רשות השידור לשנת 1991.



הצבעה

בעד הצעת תקציב רשות הסידור לשנת 1991 - רוב

נגד - אין

הצעת תקציב רשות השידור לשנת 1991 אושרה

היו"ר א. ויינשטיין; לגבי אגרת הטלוויזיה יש שתי הצעות: הצעת הממשלה

והצעת רשות השידור. אני נוטה להצביע בעד הצעת הממשלה,

כי שם יש מומחים שבודקים את הדברים" אני הייתי מציע לחברי הוועדה להצביע

בעד הצעת הממשלה-
י . צנגן
ההבדל בין שתי ההצעות הוא 5 שקלים, רשות השידור

סבורה שאגרה בגובה של 190 שקלים ל-9 חדשים היא

אגרה סבירה, והצעת הממשלה היא - 185 שקלים ל-9 חדשים-

א. מקל; אנו מוכנים לוותר על הצעתנו-
היו"ר א. ויינשטיין
יש לפנינו הצעה אחת, הצעת הממשלה להעלות את אגרת

הטלוויזיה ל-185 שקלים.

אני מעמיד להצבעה הצעה זו.

הצבעה

בעד ההצעה להעלות אגרת הטלוויזיה לשנת 1991 ל-183 שקלים - רוב

נגד - אין

ההצעה להעלות את אגרת הטלוויזיה לסנת 1991 ל-185 שקלים נתקבלה
היו"ר א. ויינשטיין
אני מעמיד להצבעה אגרת רדיו ברכב מנועי - 83 שקלים,

הצבעה

בעד אגרת רדיו ברכב מנועי - 83 שקלים - רוב

נגד - אין

אגרת רדיו ברכב מנועי - 85 שקלים - א ו ש ר ה
היו"ר א. ויינשטיין
אני מעמיד להצבעה תקנות רשות השידור ( אגרות, פטורים,

קנסות והצמדה)(תיקון),

הצבעה

תקנות רשות השידור ( אגרות, פטורים, קנסות והצמדה)(תיקון) אושרו
היו"ר א. ויינשטיין
אני מכריז על הפסקה של שלוש דקות.

שינויים בתקציב לשנת 1991 - פניה מס' 1 של המפונה על התקציבים -

קופת-חולים הכללית
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנו מחדשים את הישיבה,

נצביע עתה על ההעברה התקציבית לקופת חולים הכללית-"
א. ויינשטיין
היתה בקשה של קופות החולים האחרות - קופת חולים לאומיה



וקופת חולים מאוחדת לדון בענינן. דברתי עם האוצר והאוצר מוכן לדון בכל .

בקשה שתוגש לו על פי הנהלים.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אנחנו נצביע על פניה מס' 1 של הממונה על התקציבים -

העברת 30 מליון שקל מהרזרבה הכללית לקופת הולים הכללית;

..!

הצבעה |

!

בעד פניה מסי 1 של הממונה על התקציבים - רוב |

נגד - אין

נמנעים - 1 .

שינויים בתקציב לשנת 1991, פניה מס' 1 של הממונה על התקציבים -

העברת 30 מליון שקל מהרזרבה הכללית לקופת-חולים הכללית אושרה

היו"ר מ.ז. פלדמן; אני קובע שהפניה אושרה-

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 11:35

קוד המקור של הנתונים