ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/05/1991

שינויים בתקציב; תקציב רשות השידור ואגרות רשות השידור ל- 1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשוה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 423

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ג', ח' בסיון התשנ"א, 21.5.1991, בשעה 10:10

נכהו;

הבלי הוועדה; היו"ר מ.ז. פלדמן

מ"מ הוי"ר א. וינשטיין

ח. אורון ע. עלי

צ'. ביטון ש. עמור

ג. גדות ע. פרץ

י. גולדברג ח. קופמן

ג. גל ר. ריבלין

פ. גרופר ח. רמון

א. דיין א. שוחט

י. הורביץ ש. שטרית

ש. הלפרט י. שמאי

רענין כהן ד. תיכון

ע. סולודר

מוזמנים; ש. זינגר, מנכ"ל משרד האוצר

ד. ברודט, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

א. הראל, יו"ר הוועד המנהל, רשות השידור

א. מקל, מנכ"ל רשות השידור

י. ניצני, מנהל רשות החברות הממשלתיות

י. צנגן, סמנכי'ל לכספים, רשות השידור

א. נדב, מנהל קול ישראל

י. בראל, מנהל הטלביזיה הישראלית

א. כ"ץ, מנהל הגביה, רשות השידור

נ. כהן, עו"ד, יועץ משפטי, רשות השידור

א. כהן, דוברת רשות השידור

י. כהן, יועץ שר החינוך לתקשורת

ר. נעמן, ס/יועץ שר החינוך לתקשורת

ד. מילגרום, ס/הממונה על התקציבים, משרד האוצר

ד. ברוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

א. יוסף, דובר משרד האוצר

יועץ משפטי; א. דמביץ

יועצת כלכלית; ס. אלחנני

מזכיר הוועדה; א. קרשנר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בעי'מ

סדר היום

(1) תקציב רשות השידור ואגרות רשות השידור ל-1991

(2) שינויים בתקציב



היו"ר מ.ז. פלדמו; אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים.

(1) תקציב רשות השידור ואגרות רשות השידור ל- 1991

א. דייו;; אני מבקש שלא לדון בנושא עד שלא נפתור את

הבעיה של ערוץ 2.

היו"ר מ.ז. פלדמו; עם כל הכבוד וההערכה אליך, אני לא מקבל את

זה.

א. מקל; אני רוצה להסביר את עיקרי התקציב כפי שהם

מונחים בחוברת שלפניכם בספר התקציב וגם

בהסברים שמופיעים בתוך התיק שחילקנו.

אנחנו מציגים כאן את הצעת התקציב השוטף לשנת העבודה לשנת התקציב 1991.

כפי שאתם יודעים, שנת התקציב הזו תימשך 9 חודשים בלבד, עד דצמבר שנה

זו.

המגמות העיקריות שלפניכם-.

לראשונה מזה שנים אחדות התקציב הריאלי של רשות השידור קטן פה לעומת

השנה הקודמת. ההקטנה היא ב-5 אחוזים ריאלית. למרות הצימצום שנובע

ממצוקות תקציביות, התקציב הריאלי להפקות מקוריות גדל לפי ההצעה הזאת

ב-15 אחוזים, וזאת משום החשיבות שאנחנו מייחסים להפקות מקוריות

בטלביזיה, ודווקא משום שנכנסנו לעידן חדש, שבו רשות השידור או הטלביזיה

איבדו את המונופול על שידורי טלביזיה. קיימים היום גורמים אחרים,

ובעידן החדש אנחנו סבורים כי ניבחן במידה רבה בעידוד ההפקה המקורית

על-חשבון החומר שקונים אותו בחו"ל.

התקציב הזה מבוסס על הנחה שבשנה הקרובה תהיה ירידה ריאלית בהכנסות שלנו

מפירסומת ברדיו ומתשדירי שרות וחסות בטלביזיה. יש לזה שתי סיבות-.

(א) ככל שיש יותר ערוצים מתחרים, כך עוגת הפירסום מתחלקת בין גורמים

רבים יותר. חלק מהפירסום שהיה לנו, מה שקרוי תשדירי שרות וחסות,

כבר עבר לערוץ השני ולגורמים אחרים. המגמה הזו כנראה תימשך.

(ב) בג'יץ פסק נגדנו בתביעה שהוגשה נגדנו על-ידי איגוד העתונים היומיים,

וכתוצאה מכך צומצמו מאוד הקטיגוריות של תשדירי השרות והחסות שאנחנו

יכולים להציע. גם זה גורם לצימצום בהכנסות הצפויות.

אוסיף לכך את העובדה שהאוצר בשנתיים האחרונות הפקיע 125 מיליון שקל

מרשות השידור, הדבר הזה גורם לכך שגם תוכנית הפיתוח שלנו מצטמצמת.

רענו כהו; 120 מיליון אלה אינם הפקעה, זה כסף שהאזרחים

שילמו לרשות השידור. ברגע שהאוצר ראה שיש

כסף, האוצר לקח את הכסף.



א. מקל! מאחר שתוכניות הפיתוח אנחנו לא מממנים

מההכנסות השוטפות, אלא ממה שקרוי קרן

הפיתוח. עם העלמותה הכמעט מוחלטת של קרן הפיתוח אנחנו השנה נאלצים

לצמצם ב-50 אחוזים את תוכניות הפיתוח. השנה הם יהיו מחצית ממה שהם היו

בשנה הקודמת.

התקציב השוטף של הרשות ימומן מהכנסות הרשות מהאגרה וממקורות הכנסה

אחרים כגון פירסומת ברדיו, תשדירי שרות ומשדרי חסות בטלביזיה. תקציב

הפיתוח ימומן מקרן הפיתוח של הרשות, אבל זאת הפעם האחרונה שיש לנו עוד

קרן פיתוח. בעקבות אותה פעילות של האוצר, בזה אנחנו מסיימים את הכספים

שהיו בקרן הפיתוח. בשנה הבאה גם את תקציב הפיתוח יהיה כבר צורך לממן

שוב מכספי האגרה. קרן הפיתוח,-' בעקבות העובדה שהאוצר לקח את הכספים

ובעקבות העובדה שבשנים האחרונות מקרן הפיתוח מומנו פעולות הפיתוח, השנה

היא מסתיימת. בסוף השנה הזאת לא יווצר בה דבר, כך שבשנה הבאה את פעולות

הפיתוח צריך יהיה לממן מהאגרה.

ג. גדות! התקציב השנה גם הוא לא מאוזן. האם קרן

הפיתוח אין בה די כדי לאזן את כולה?

א. מקל! קרן הפיתוח יש בה רק השנה כדי לממן פעולות

פיתוח בסדר גודל מקוצץ ביותר.

ג. גדות! אתה מעביר מקרן הפיתוח לכיסוי הגרעון.

א. מסל! אני נכנס לזה עכשיו.

רשות השידור סיימה את שנת התקציב האחרונה

בגרעון תקציבי של 32.5 מיליון שקל. הגרעון הזה נבע ממספר סיבות!

(1) כזכור, בשנה שעברה ועדת הכספים אישרה לנו תוספת אגרה בשיעור של 10

אחוזים בלבד. המדד בשנה שעברה עלה בכ-21 אחוזים כמדומני. קיווינו

בשלבים ראשונים לקבל תוספות יותר גבוהות של האגרה, ועל כך פנינו

אשתקד.

(2) תקופת החרום גרמה לגרעון. כידוע בתקופת החרום, בתקופת המלחמה, רשות

השידור מילאה תפקיד מאוד חיוני ומכריע גם בתחום הרדיו וגם בתחום

הטלביזיה. שידרנו 24 שעות ברדיו בשלוש רשתות, ושידרנו 24 שעות

בטלביזיה, 7 ימים בשבוע. הדברים האלה גרמו להוצאות בלתי צפויות, הן

נמשכו יותר מחודשיים ועלו כסף רב.

בנוסף לכך, בתקופת המלחמה כמעט שלא היתה פירסומת ברדיו, לא שידרנו

פירסומת ברוב הרשתות וגם כשניסינו לשדר, המפרסמים כמעט שלא היו

קיימים. תשדירי שרות וחסות בטלביזיה לא היו קיימים כמעט מאותה

סיבה, המשק כמעט לא פעל, ובנוסף לכך לא יכולנו לגבות אגרה ולאכוף

את האגרה, כי הרי זה לא היה סביר באמצע המלחמה לבוא ולהוציא למישהו

את הטלביזיה מהבית. כך שפעולות התשלום של האגרה וגם האכיפה כמעט

שנעצרו כליל בתקופת המלחמה.



כתשובה לשאלה שנשאלה כאן, הגרעון ימומן מן היתרות הכספיות שהיו בקרן

הפיתוח של הרשות, ואם נוספה לכך החובה להעביר לקופת המדינה אותם

סכומים, הרי התוצאה הבלתי נמנעת ממצב זה היא צימצום דרסטי בתוכניות

הפיתוח של רשות השלדור, וגם קביעת סולם עדיפויות לשידורי הרדיו

והטלביזיה.

מה הם המספרים שנמצאים בתקציב שלפניכם: אומדן ההכנסות ותקציב ההוצאות

מסתכמים ב-228 מיליון שקל. זה התקציב, אלה הן ההכנסות הצפויות, אם

תאושר לנו האגרה כפי שאנחנו היום מבקשים. כאמור, מדובר על 9 חודשים.

לצורך השוואה, אשתקד התקציב היה 276 מיליון שקל ב-12 חודשים.

המשמעות אם כך, כמו שאמרתי,. שהתקציב. נמוך השנה ריאלית ב-5 אחוזים לעומת

השנה הקודמת. בגלל אומדן ההכנסות, בגלל הירידה הצפויה מפירסומת ברדיו

ובטלביזיה, אומדן ההכנסות נמוך יותר, גם אם יאושר לנו שיעור המדד שזה

עכשיו על סדר היום, וזה גם מה שהאוצר מציע - צריך לקחת בחשבון שבשנים

האחרונות היתה שחיקה מאוד משמעותית באגרת הטלביזיה לעומת המדד. השחיקה

המצטברת היא 24 אחוזים ב-4 השנים האחרונות לעומת עליית המדד באותן

שנים.

צריך לקחת בחשבון שגם אמצעי הייצור וההפקה בטלביזיה וברדיו עכשיו

עולות. ההוצאות האלה מתייקרות יותר מן ההתייקרויות הכלליות במשק, וזאת

בגלל הסיבה שיש עכשיו אמצעי שידור נוספים. אמצעי השידור האלה נזקקים

להפקות על-ידי גורמי הפקה, באופן ברור התעריפים של בתי-הפקה למיניהם

עולים, גם האולפנים וכיו"ב. גם התעריפים של הכוחות היוצרים והמבצעים

בישראל עלו בצורה מאוד משמעותית בעקבות הדרישות שלהם, המוצדקות בחלקן

הגדול. עם כמה וכמה מארגוני היוצרים בתקופה האחרונה נחתמו הסכמים. כל

אחד מההסכמים האלה מעלה באופן דרמטי את ההוצאות שלנו ליוצרים מן

הקטיגוריות השונות.

התקציב הזה גם כולל מבחינת התוכן מספר פעילויות חדשות, שאשתקד התחלנו

בתקופת הרצה או שלא התחלנו אותן בכלל. בין היתר תמצאו בתקציב הזה רשת

רדיו חדשה לעולים. זהו נושא שבא ביוזמת שר החינוך, ביוזמת קבינט העליה

והקליטה. רשת הרדיו לעולים אמורה להתחיל בימים הקרובים ממש. היו בעיות

כבדות עם ועדי העובדים, אבל יש לי יסוד להאמין שהבעיות האלה ייפתרו תוך

ימים ספורים, ואני מקווה שבשבוע הבא נוכל להתחיל רשת רדיו חדשה לעולים

שתשדר 17 שעות ביממה, מזה רוב שעות היום ברוסית - כ-12 שעות ביום - אבל

גם אמהרית ושפות אחרות.

נוסף לזה תגלו פה את החדשות באנגלית בטלביזיה, שהתחלנו בהן באופן

נסיוני, והשנה כלולות בתקציב. תגלו פה רשת נהגים ברדיו באיזור הצפון

על-בסיס מקומי במסגרת המאבק בתאונות הדרכים, וכן פעולות אחרות.

צריך להדגיש, שכל פעולות הרשות התבצעו כל השנה בלא שתהיה השתתפות כלשהי

של תקציב המדינה. כלומר, מה שתאשרו לנו כאגרה, פלוס ההכנסות שלנו

מפרסומת וכיו"ב, זה יהיה המקור. תקציב המדינה לא משתתף. כידוע במקרה

שלנו הסדר הוא הפוך, אנחנו משתתפים בתקציב המדינה.



גובה האגרה בשנת 1991 לפי הצעה זאת יהיה 185 ש"ח ל-9 חודשים לעומת 210

ש"ח אשתקד, ל-12 חודשים. כדאי לזכור שהשחיקה ב-7 השנים האחרונות בגובה

האגרה לעומת המדד מגיעה ל-24 אחוזים.

העליה בגובה האגרה משנת 1990 ל-1991 היא, איפוא, בגובה המדד בלבד. לפי

ההצעה הזאת, 17.6 אחוזים, וזה הנושא שעל סדר היום.

ממה מורכב תקציב ההוצאות. תקציב ההוצאות מורכב מכ-36 אחוזים הוצאות

לשכר-עבודה, וכ-57 אחוזים הוצאות לפעולות קבועות ומשתנות. 7 אחוזים

מיועדים לפעולות מיוחדות בעתודות. אם לפרט את השכר, סה"כ תקציב השכר

מ-1991 מגיע ל-82 מיליוני שקלים. גם השנה אנחנו ממשיכים להעסיק 35

עולים שנקראים חדשים, הם כבר נמצאים מספר שנים בארץ, בהוצאה של 1.4

מיליוני שקלים. נוסף לכך אני שמח לציין שאותה רשת עולים שקודם הזכרתי

מבוססת רובה ככולה על עולים חדשים. שכרנו למלאכה הזו 40 עתונאים עולים

מבריה"מ פלוס 10 טכנאים. אלה שנשכרו לרשת העולים נמצאים בארץ בין 3

חודשים לשנה.
א. דייו
מעבר לקו הירוק, למשל באריאל, לא משלמים

אגרת טלביזיה, וזה דבר חמור ביותר.

א. מקל; אמרתי שהשכר הוא 82 מיליון ש"ח.

סך כל תקציב הפעולות הוא 131 מיליון ש"ח. גם

התקציב לפעולות קטן מאשר אשתקד, ומחייב אותנו לריסון הוצאות והגבלת

פעולות.

י. הורביץ; אמרת שהשחיקה היא 24 אחוזים. אולי תאמר מה

קרה לשכר באותן השנים?

א. מסל! אולי אומר זאת בסוף, אצטרך להתייעץ עם יוחנן

בענין הזה.
צ'. ביטוו
אתה מדבר על הכנסות של 222.4 לעומת אומדן

הכנסות של 228. מאין יבוא ההפרש הזה?

א. מסל; אני מדבר על 228 הכנסות.

התקציב מתחלק לשני מרכיבים עיקריים;

(א) ההוצאות הקבועות מיועדות לכיסוי הסכמים רב-שנתיים של רשות השידור

עם גופים כגון אקו"ם, סוכנויות ידיעות, איגוד השידור האירופי, וכן

למימון הוצאות קשיחות אחרות כגון טלפונים, בטחון, אחזקת משדרים

על-ידי חברת בזק וכד'.

רק התשלום לבזק מגיע ל-21 מיליון שקל בשנת 1991.

סך כל ההוצאות הקבועות מהוות כ-30 אחוזים מסך התקציב.

(ב) הוצאות משתנות. כאן הכוונה היא להוצאות שוטפות, שלא כוללות שכר או

הוצאות קבועות.



כאן מדובר על רכישת סרטים מגנטיים, סרטי פילם, וידאו, חומרי גלם,

שירותים בחו"ל, כל מיני דברים כאלה.

אלה מחווים חשנח 27 אחוזים מחתקציב.

עד עכשיו דיברנו על החוצאות. לגבי אומדן ההכנסות, כאמור, בדומה

להוצאות, הן 228 מיליון ש"ח.
זה אמור להגיע
(1} גביית אגרות - 73 אחוזים לעומת 70 אחוזים אשתקד.

(2) פירסומת ברדיו - 3.14 אחוזים לעומת 14.9 אחוזים אשתקד. זאת משום

שעוגת הפרסומת מתחלקת היום בין יותר גורמים, כמו הערוץ השני, תחנות

פירטיות. למשל בחיפה יש עכשיו רדיו פירטי שנקרא "רדיו אחת". גם

המשק קצת חלש עכשיו מבחינת פרסומת. חלק מהפרסומת נעלם.

(3) תשדירי שרות וחסות בטלביזיה - 9.6 אחוזים לעומת 9.8 אחוזים אשתקד.

שחיקה קלה מאותה סיבה.

(4) הכנסות שונות - 0.8 אחוז. כאן הכוונה שאנחנו באופן מזדמן מוכרים

איזה סרט או שיש לנו איזו הכנסה. נניח אם נצליח למכור את "גחלת

לוחשת", יש הכנסה. דברים ממין זה. אנחנו מוכרים לא רע, אנחנו

מצליחים די טוב בזמן האחרון למכור סרטים בחו"ל, וגם בארץ, ולמכור

כל מיני תוכניות.

למשל, את הסידרה של יגאל לוסין מלפני שנים, "עמוד האש" קנו כ-30

מדינות.

כדי שתקבלו מושג, "גחלת לוחשת", אגב, עלתה 400 אלף דולר.

אני רוצה לציין שני גורמים שמופיעים בתקציב, אף שכתוב שהתרומה שלהם

לתקציב היא אפס, ויש לזה סיבה: הסוכנות היהודית ומשרד החוץ נהגו במשך

כל השנים, במשך עשרות שנים, להשתתף בתקציב ולממן שידורים לחו"ל של

הרדיו. הפעילות הזו הופסקה בשנתיים-שלוש האחרונות. הם אומרים שאין להם

כסף. אני מניח שמבחינתם הם צודקים, באמת אין להם. היינו אצל יו"ר הנהלת

הסוכנות, שאמר לנו שהוא במצוקה ויש לו דברים אחרים. אני מניח שזה כך,

אבל מבחינתנו זה ירד כמקור הכנסה. גם משרד החוץ שהיה מקור הכנסה בעבר

ירד לאפס. האוצר אומר שאין לו כסף לדברים האלה, ואני מבקש שתיקחו גם את

זה בחשבון, כשאתם באים לקבל את ההחלטה בענין האגרה.

אגרת הרדיו והטלביזיה אמורה לפי החישוב הזה להכניס לנו כ-160 מיליון

שקל השנה הזאת. כמו שאמרתי, האגרה היא בגובה 185 ש"ח. המשלמים את האגרה

מראש זכאים להנחה של 4 אחוזים, דהיינו עבורם האגרה היא בעצם 178 ש"ח.

למשלמים בתשלומים תהיה הצמדה לתשלום השני. כמו"כ ניתן לשלם את האגרה

בהוראת קבע בבנק ב-6 תשלומים בחודשים יוני - יולי - אוגוסט - ספטמבר -

אוקטובר - נובמבר.



גובה אגרת הרדיו ברכב לשליש הראשון של השנה הוא 83 שקל, לתקופה הנותרת

סכום זה יהיה צמוד למדד. אגרת הרדיו והרכב היא אגרה שנתית.

השנה הזאת תהיה קשה במיוהד לגבייה משום שהיא קצרה, רק 9 חודשים. אנחנו

כבר נמצאים כמעט בסוף חודש מאי, כלומר שחודשיים כבר עברו. עד רגע זה,

בגלל העיכובים שהיו, לא גבינו אפילו אגורה אחת באגרה, וכל תהליך הגבייה

נמצא בפיגור גדול. אנחנו מקווים שנוכל להתגבר, אבל יהיה קשה מאוד עם

פעולות האכיפה, שבלאו הכי הן קשות ומסובכות. אם תרצו שנרחיב אחר כך,

אפשר יהיה להרחיב ולהסביר את הקשיים ואת ההישגים בתחום האכיפה.

אני רוצה לציין עוד כמה נתונים:

(א) משרדי הממשלה נהגו להשתתף במימון האגרה לאוכלוסיות חלשות, היקף

ההשתתפות הזה פחת-במידה ניכרת בשנים האחרונות.

(1} משרד העבודה והרווחה ביטל את מימון האגרה לאוכלוסיה הזכאית

לאבטחת הכנסה. האוכלוסיה הזאת בעבר קיבלה מימון מלא של האגרה.

משרד האוצר ביטל את מימון האגרה לנכי רדיפות הנאצים.

(2) המוסד לביטוח לאומי לא ימשיך את השתתפותו במימון מחצית האגרה

לאוכלוסיית הקשישים זכאי השלמת הכנסה.

(ב) ועדת הכספים של הכנסת החליטה על פטור מלא מתשלום אגרת הטלביזיה

לאוכלוסיה שזכאית לאבטחת הכנסה ועל פטור בשיעור של מחצית האגרה

לאוכלוסיית הקשישים שזכאים להשלמת הכנסה.

(ג) הוועד המנהל של רשות השידור, בהמלצת שר החינוך, החליט לפטור מאגרה

עולים חדשים בשנה הראשונה לשהותם בארץ. החלטה זו טעונה עדיין אישור

שלכם.

פירוש הדבר, עם העלמות כל סוגי הסיועים האלה, שמה שאתם מאשרים כאגרה,

אמור לבוא במקום כל התמיכות הממשלתיות שהיו בעבר לכל מיני אוכלוסיות.

רשות השידור פועלת לגביית אגרת הטלביזיה ואגרת הרדיו ברכב מתוך מגמה

שהאזרח ישלם באופן וולנטרי. אנחנו עושים, כפי שאתם יודעים, מערכת הסברה

נרחבת, מדגישים את הצד ההיובי שבתמורה. אתם מכירים את התשדירים של "יש

תמורה לאגרה". עשינו מבצע מיוחד שנקרא "תפוח הזהב", שבו משלבים את

האגרה עם איזו תחרות ומקבלים פרסים. כל זה כדי ליצור אווירה חיובית

סביב האגרה.

עם זאת, אנחנו גם נוקטים פעולות אכיפה נרחבות במבצעים נרחבים של מחלקת

הגביה כלפי האוכלוסיה הסרבנית. פעולות אלה הביאו לגידול במספר משלמי

האגרה. הצלחנו לשלב משקי בית נוספים רבים למעגל המשלמים. עם זאת, עדיין

רבים בארץ מסרבים לשלם, ומתחמקים מתשלום. בין אלה לצערי בולטים במיוחד

האזרחים הלא-יהודים של המדינה. לצרוך השוואה: בין היהודים במדינה הגענו

לאחוז גבייה של 80 אחוזים, ובין הלא-יהודים במדינה הגענו לאחוז גבייה

של 5 אחוזים.



ג. גדות! לא זה מה שמוצג. מוצג שזה 5 אחוזים מסה"כ

הגבייה שלך, קרי, 25 אחוזים.

א. מקל! עשינו מאמצים גדולים כדי להגביר את הגבייה

בקרב האזרחים הערביים של המדינה, לצערי 5

אחוזים מהערבים חייבי התשלום משלמים.

ג. גדות! לא יכול להיות שזה 65 אחוזים. נתתם כאן נתון

שמ-65 אחוזים מהחייבים אתם גובים, מהם 74

אחוזים מהיהודים ו-5 אחוזים מהערבים. אם אתה מוריד מ-990 בתי-אב, אתה

מגיע ל-779 לאור כל מה שהפחתת עד עכשיו בפטורים למיניהם. אתה מגיע למצב

ש-780 ופהכים ל-100 אחוזים. במקרה הזה, הנתון של 75 אחוזים פלוס 5

אחוזים לא נותן לך את הנתון.
א. מקל
מנהל מחלקת הגבייה נמצא כאן, ובסוף דברי

יוכל להסביר את הנושא.

בחודשים האחרונים נערכו מבצעי אכיפה בכפרי המיעוטים בגליל, במרכז

ובדרום. פעולות אלו נחלו הצלחות מקומיות מרשימות, אבל אין די בכך כדי

לפתור את הבעיה הכללית. אני יודע שלא רק רשות השידור מתחבטת בבעיה של

גבייה. אנחנו עושים מה שניתן יחד עם משטרת ישראל וגורמים אחרים.

אני רוצה להביא לתשומת לבכם, שבכל מדינות אירופה המערבית, להוציא ספרד,

הטלביזיה והרדיו הממלכתיים ממומנים על-ידי האגרה. אני אומר זאת כהערה

מקדימה לשאלות שאולי עוד יישאלו.

נושא ההפקה המקורית בטלביזיה עלה גם בוועדת הכספים, והוא נושא מרכזי

בפעילות שלנו.

מליאת רשות השידור, בהמלצת שר החינוך ובעקבות דיונים בוועדת הכספים של

הכנסת, החליטה כי היקף ההפקה המקורית של הטלביזיה יהיה כ-30 אחוזים עד

33 אחוזים, כשליש, מהיקף השידורים. הוא היה קרוב לזה גם לפני כן, אבל

יש מגמה להדק את זה, ולוודא שזה כך ולא קצת פחות.

אומדן שעות השידור בטלביזיה בשנה הזאת יהיה 2,304 שעות, מזה 63 אחוזים

סרטים שאנחנו מפיקים בעצמנו, 37 אחוזים סרטים קנויים. אבל מ-63 אחוזים

אלה צריך להוריד חדשות וספורט. בתקציב הזה הוקצה להפקה מקורית

בטלביזיה - למעט חדשות, ספורט ואקטואליה - סכום של 15.9 מיליון ש"ח,

ובנוסף לזה, כ-8 מיליוני ש"ח להזמנת הפקות מקוריות מבתי-הפקה פרטיים.

בסה"כ, לעומת התקציב הקודם, זוהי תוספת ריאלית של כ-13 אחוזים לעומת

התקציב הקודם.

זהו, אם כך, האלמנט היחיד בתקציב שלא רק שהוא לא צומצם, אלא יש בו

תוספת ריאלית ניכרת של 13 אחוזים.

דגש מיוחד יושם השנה על שידורים למניעת תאונות דרכים, כולל תוכניות

מיוחדות ללימוד נהיגה נכונה, לחינוך ילדים לזהירות בדרכים. ייערכו



מבצעי שידור במסגרת המלחמה בתאונות דרכים. חלק היה מתוכנן גם קודם, אבל

הוספנו על-כך בעקבות דרישות שר התחבורה.

אמרתי שתהיה תוספת ריאלית של 13 אחוזים בתקציב ההפקה המקורית, חלק ניכר

מתוספת זו הופנה להעלאת התעריפים לאומנים, מבצעים, תסריטאים, מוזיקאים

ובימאים. בחודשים האחרונים הצלחנו לחתום על הסכמים עם התסריטאים,

המוזיקאים והבימאים. אני שמח לציין שהבוקר פתרנו את הסכסוך גם עם אמ"י,

וכתוצאה מזה קיבלתי בדיוק עכשיו פאקס ממר מוסקו אלקלעי וממר יצחק ברקת,

שהוא יו"ר אמ"י ויו"ר איגוד השחקנים. הם מודיעים על גמר השביתה, הם

סיימו את השביתה והגענו אתם להסכמה.
היו"ר מ.ז. פלדמן
הם קיבלו הבטחה.
א. מקל
התקיים אתם דיון ממצה ביום חמישי. הגענו

לעמק השווה, ועל סמך זה הם הפסיקו את

השביתה. הם קיבלו הבטחות, זה נכון, אבל הגענו לעמק השווה. ביום ראשון

נגמור עוד שיירים, אבל העקרונות סוכמו.

מדובר בהסכם לשנתיים. בשנה הראשונה הם יקבלו העלאה בתעריפים ב-57

אחוזים על כל התעריפים, בנוסף לכל התוספות שנתנו במשק, כמו תוספת יוקר.

בשנה השניה של ההסכם - תוספת של 75 אחוזים מהבסיס לכל התעריפים. מדובר

רטרואקטיבית מה-1 באפריל. להסכם הזה הם הסכימו ברצון רב.

לגבי התקשרויות חוץ, נושא שעלה בוועדת הכספים. כאמור, נוסף להפקות בתוך

הטלביזיה, יש לנו גם סכום של כ-8 מיליוני ש"ח השנה להתקשרויות עם

מפיקים חיצוניים. בשנה האחרונה הרחבנו מאוד את התקשרויות החוץ. נוסף

לכך, כידוע, יש לנו קופרודוקציות עם הקולנוע. נמשיך גם השנה לתמוך

בקולנוע הישראלי. אשתקד התחלנו בזה, והשנה נמשיך לתמוך בקולנוע

הישראלי.

בנושא הרדיו - ואני מדבר בצורה טלגרפית, לבקשת היו"ר - השנה הרדיו הגיע

לכך שהוא כבר משדר ב-7.5 רשתות, שזה מספר רשתות חסר תקדים. ההישג הגדול

של השנה הזאת זה הישג, שאני חושב שלא היה כדוגמתו מזה שנים, יהיה הנהגת

רשת מיוחדת לעולים. אנחנו משוכנעים- שהרשת הזאת, שרוב שידוריה יהיו בשפה

הרוסית, תהווה מכשיר חשוב ומרכזי בקליטת העלילו. אנחנו יודעים שנוסף

לבעיות הדיור והתעסוקה וכד', קיים חוסר ההתמצאות של העולה במה שמתרחש

פה ובזכויותיו. תהיה גם רשת למלחמה בתאונות דרכים בצפון. אני מזכיר

שאנחנו מפעילים גס רדיו בשפה הערבית במשך 19 שעות בכל יממה, וגם זה

כלול בתקציב.

אנחנו מפעילים כידוע גם את הטלביזיה בערבית בכל יום חול במשך שעה וחצי,

ו-3 שעות וחצי בימי ששי, 4 שעות בימי שבת, בסה"כ 15 שעות שידור בשבוע.

60 אחוזים מהמשדרים בטלביזיה הערבית הם בהפקה עצמית, כולל משרדי חדשות

ואקטואליה. לאחרונה הורחבו שם מאוד התוכניות בהפקה עצמית. יש שם עכשיו

תוכנית לילדים ערבים, מה שלא היה במשך הרבה שנים. כל זה כלול בתקציב.

לסיום רק אומר, שיש לנו גם תקציב הפיתוח. לא אכנס כאן לפרטים, אלא אם

יהיו אחר כך שאלות. הוא מצומצם ב-50 אחוזים לעומת אשתקד. נכון שאשתקד



הצלחנו להצטייד בצורה לא רעה בכל מיני תחומים של טכנולוגיה, אבל השנה

תקציב הפיתוח הוא 33 מיליון ש"ח לעומת 67 מיליון בשנה שעברה. אם תירצו

שניכנס לפרטים, נעשה זאת אחר כך.

היו"ר מ.ז. פלדמו! היועצת הכלכלית שלנו הסבה תשומת לבנו שלא

צרפתם את הדו"חות הבאים.-

(א) דו"חות הכספיים בקשר למצב של יתרת קרן הפיתוח והתנועות בקרן במהלך

השנה.

(ב) הכנסות מריבית והפרשי הצמדה, מהחשב הכללי ומהבנקים.

(ג) מאזן ודו"ח ביצוע תקציב.
א. מקל
אני מציע שעל זה ישיב הסמנכ'יל, יוחנן צנגן.
ע. סולודר
נוסף להערות היועצת הכלכלית אני רוצה לשאול
קודם כל
אתם מביאים עכשיו המלצה לפטור את

העולים מאגרה, ואני זוכרת את הדיון ואת ההמלצה של ועדת הכספים לפטור את

נפגעי רדיפות הנאצים.

אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת המליצה להשוות את מעמדם של נכי ונרדפי

הנאצים, כאשר חלק מהם משוחרר מאגרת טלביזיה וחלק משוחרר רק ב-50

אחוזים, ולקבוע שכולם יהיו משוחררים. אנחנו מדברים בציבור זקן, פגוע,

שכל עניו הפיצויים שלו מעוות. אני מבקשת בכל-זאת להעלות שוב את הענין

הזה. אני לא רואה כל אפשרות לאשר פטור אחר, כל עוד הפטור הזה לא ניתן.

אנחנו מדברים במיגזר מאוד מצומצם. העלות היא עלות שרשות השידור יכולה

לשאת אותה. ועדת הכספים אז המליצה על הנושא הזה, ואמרו שהיא צריכה

לפנות לאוצר. אכן אנחנו בדיון עם האוצר. כאן אני רואה לגבי העולים הסדר

אחר, שכאילו שר החינוך מאשר את הענין הזה. אני מכירה את הסידור, ואני

רוצה שאותו הסידור יהיה. לגבי נפגעי פעולות הנאצים, דבר שהוועדה הזאת

המליצה עליו. לא עולה על דעתי שעולים, שביניהם בהחלט יש גם מקרים

סוציאלים, יקבלו את זה, ואותם אנשים שחיים בתנאים לא תנאים, ואין לנו

עדיין דרכים מספיקות לשנות את העיוות שגרם הסכם הפיצויים כאשר רובם

יושבי בית וזה אולי הדבר יחידי שיש להם, לפחות בענין הזה נשווה אותם.

אני לא אוכל להצביע כל עוד הענין של הערוץ השני איננו מוסדר. לא יעלה

על דעתי שאני אשלם אגרת טלביזיה כאשר שני איזורים מרכזיים בארץ לא

קולטים ערוץ 2.

א. מקל; זה לא שייך לנו.

ע. סולודר; הכל לא שייך לכם, ובכל-זאת כאשר מר מקל

התחיל לדבר צעקו כולם "ערוץ שני בטלביזיה".

גם לא קשור אליהם הפטור, שביהודה ושומרון משוחררים בכלל מאגרת טלביזיה.

יושבים כאן גם נציגים של האוצר, ואני מוצאת לנכון להעלות זאת כאן. לא

יעלה על הדעת שבנגב ובגליל לא רואים את תוכניות הטלביזיה, ואני לא

נכנסת עכשיו לרמה. אני חושבת שעוד מעט אזרחי ישראל יסתכלו רק בערוץ



השני מבחינת חרמה, מח משדרים כאן ומה משדרים פח. אבל זה ענין אחר, אני

לא רוצה להיכנס אליהם.

ג. גדות; זה לא הוגן כלפיהם, הרי הם נלחמים בערוץ

השני.

ע. סולודר; אני יודעת. אני מעלה זאת כאן מפני שפה זה

המקום שאני יכולה ללחוץ בו על האוצר, גם דרך

ועדת הכספים. אמנם מליאת הכנסת הורידה במצוות הקואליציה את ההצעה שהיתה

להקציב 10 מיליון לערוץ השני, אבל אני כאזרח לא מוכנה לשלם אגרת

טלביזיה כשאני לא רואה את מחצית הטלביזיה.

תגידו לי שאולי זה לא שייך לכאן, אבל אני לא מבינה מה ההצדקה שביהודה

ובשומרון, מה שמעבר לקו הירוק, לא ישלמו אגרת טלביזיה.

ג. גדות; זה לא שייך להם.

ע. סולודר; הכל לא שייך להם, אבל אני מעלה את זה. זה

הדיון בתקציב רשות השידור ובאגרת הטלביזיה,

ודרך הוועדה הזאת אני יכולה להביע את מחאתי, כי אין לי מקום אחר לעשות

זאת. אלחם נגד כל הענין הזה.

אני מציעה שהוועדה הזאת, היות שהיא הוועדה הממליצה, תמליץ גם בענין

הזה.
רענו כהן
אפתח במלה טובה לגבי ההפקות העצמאיות. אני

רואה שיש שינוי לחיוב, וההפקה העצמית, בעיקר

בשנה האחרונה, נמצאת בהרחבה. אבל שוב, אני רואה הפקה עצמית בתחומים של

חטיבת תוכניות שמהווה היום 31 אחוזים מכלל התוכניות, חדשות ואקטואליה

22 אחוזים, וספורט 10 אחוזים.

בהחלט הייתי מחזק את ההפקה של 31 האחוזים אם אפשר על חשבון דברים

אחרים, להרחיב אותה ולחזק אותה. המגמה חיובית, ורצוי שתתחזק.

מאז 1985 בתקציבים השונים של רשות השידור גדלו במידה ניכרת ההכנסות

העצמאיות של רשות השידור על הוצאותיה. בתוך זה היתה איזו קרן סודית,

קרן שאף אחד לא ידע עליה, ושניקראת קרן פיתוח. אני מאוד מאוכזב על

שביום שדנים על התקציב, ואדוני היו"ר גם העיר את ההערה הזאת, הדו"ח על

קרן הפיתוח לא נמצא בפנינו כדי ללמוד בדיוק איפה הקרנות, ומה קורה עם

הכסף. זה בעצם כסף שהמנויים נתנו באמצעות האגרה, זהו המס הנוסף שהאזרח

במדינת ישראל משלם ובסופו של דבר חוזר לממשלת ישראל. במלים אחרות, זהו

מס נוסף המוטל על האזרח. עדנה פה דיברה על פטורים מסויימים, ואנחנו

רואים כאן שהמתגוררים מעבר לקו הירוק פטורים, עולים חדשים פטורים,

נפגעי הנאצים צריכים להיות פטורים, מקרים סוציאלים פטורים. 50 אחוזים

מכלל אלה שיש להם רדיו ברכב לא משלמים, ואני מפנה לדו"ח 40 של מבקר

המדינה שקובע זאת. 37 אחוזים מכלל הפוטנציאל של אזרחי מדינת ישראל אינם

משלמים. לפי הפוטנציאל הקיים, ל-800 אלף בתי אב יש רדיו ברכב, מהם

משלמים רק 400 אלף.



לגבי אגרת טלביזיה, לפי המירשם יש 1.179.000 בתי אב, מתוך זח משלמים רק

63 אחוזים, דחיינו מערכת חאכיפח לא מגיעח אליהם. יותר מזח, גם מבחינת

חאינפורמציח, מערכת חאכיפח של רשות חשידור איננח יעילח, תחלופת חעובדים

מגיעח למספרים נוראים, 68 אחוזים מכלל חעובדים מתחלפים ולא עובדים יותר

משנה, ואני מצטט את חדוי'ח חאחרון של מבקר חמדינח. נשאלת חשאלח איך אפשר

לנחל מערכת אכיפח של רשות חשידור, כאשר 68 אחוזים מחעובדים שלח לא

עובדים יותר משנח באותח מערכת. יכולת חאכיפח, יכולת חגביח לא יכולח

לחיות סדירח מבחינת הענין.

רשות חשידור חעבירח 120 מיליון, אתח טוען שזח חסכום שחיא חעבירח. ממשלת

ישראל לקחח מקרן חפיתוח 120 מיליון שקל. זח בעצם כסף שלי ושל אזרחי

מדינת ישראל. זח כסף שלי, שרשות חשידור גובח ממני ומאזרחי מדינת ישראל,

מכניסח את זח לקופח, גובח מזח ריבית וחצמדח, ובסופו של דבר מחזירח

לממשלת ישראל י כמס נוסף. אני לא מבין את ההגיון שבדבר חזח, ועל סמך מח

חוא מתבצע. מדוע אני צריך לחעביר כסף לרשות חשידור במטרח מסויימת,

וחכסף חזח עובר מרשות חשידור לקופת מדינת ישראל? דחיינו, בעצם לפנינו

מס נוסף ולכן אני טוען שצריך לבטל את חאגרח.

לחלופין, במקום גביית אגרח אפשר לחוריד את כל חחגבלות וחסייגים לגבי

פירסום. רשות חשידור מפרסמת. פירסום כזח, חסות כזאת, חסות אחרת. אני

מציע לאפשר פירסום רגיל ברשות חשידור במקום לגבות אגרח.

אני מבקש גם, אם יוחלט כאן על אגרח, אחוז מסויים מחאגרח יעבור לערוץ

חשני.

לגבי חגביח במיגזר חערבי. לא יכול לחיות שרק 5 אחוזים מבתי-אב במדינת

ישראל מחאוכלוסיח חערבית משלמים אגרח. אם במיגזר חיחודי חגביח מגיעח

ל-63 אחוזים, צריך שאותו חיחס יחיח גם לגבי חאוכלוסיח חערבית. אני

מאמין ואני יודע שבכל בית בישוב חערבי ישנו לא רק מכשיר אחד של

טלביזיח, אלא כמח מכשירים.

א. שוחט; אתחיל בכך שאנחנו מקיימים את חדיון חזח

חודשיים מאוחר מכפי שחיח צריך לחתקיים. יש

בכך נזק, ואני לא אומר שחאשמח בחנחלת רשות חשידור בלבד. חאשמח בוודאי

גם על חממשלח, אני חושב שזח לא תקין, ואני יודע שנגרמים נזקים כבדים

לרשות בגלל חעובדח שחדיון מתקיים ב-21 במאי, בעוד שחיח צריך לחיות לכל

חמאוחר ב-15 במרץ, כדי שב-1 באפריל אפשר חיח לצאת עם חאגרות. אני רואח

בזח דבר רע מאוד. בשנח שעברח חצלחנו וחדיון חתקיים במועד. אני מאוד

מקווח שחשנח, שחיא קצרח מאוד, תתחילו בתחליך כך שב-15 בדצמבר יחיח

אישור ועדת כספים, כדי שב-1 בינואר תוכלו לצאת עם חאגרח.

לגבי תקציב פיתוח. חצגת תקציב חפיתוח בשנח שעברח, ואני מתייחס לתקציב

חפיתוח 90 שחופיע בחוברת נפרדת, דיברח על תקציב תלת-שנתי, שחיח בערכים

של שנת 1990 בחיקף של 67 מיליון שקל ב-1990, 80 מיליון שקל ב-1991,

ו-90 מיליון שקל ב-1992.

חסכומים חאלח חופיעו מסיבח אחת ברורח, ואני רוצח לחגיד לכם את חחרגשח

שלי כאדם שקורא את חענין, ולכם כמוסד. אלח לא סכומים של תכנון אמיתי של



פיתוח, אלא הם סכומים שבאו כדי לכסות את מה ששכב אז בקופה שלכם כקרן

פיתוח, וכדי לתת לזה הצדקה.

אני אומר זאת, כי אנחנו רואים שבשנת 1990 במקום 67 הוצאו 34 בלבד, בשנת

1991. התקציב החדש שאתם נותנים אותו במונחי שנת 1991 הוא 33 מיליון. אם

אני חוזר למונחי 1990 לצורך השוואה, זה 28 מיליון לעומת 80 שהופיעו

בתוכנית הקודמת. במונחי 1992 אתם מופיעים בהצעה עם 48 מיליון. אם אני

חוזר חזרה לבסיס ההשוואתי, זה היה 40 מיליון לעומת 90 מיליון.

כלומר, אתם יכולים לבוא ולהגיד שהיתה לכם תוכנית פיתוח יוצאת מהכלל,

אבל בגלל שחיקת קרן הפיתוח, בגלל שחיקת האגרה, בגלל הלקיחה של הממשלה

את 125 המיליון, אתם לא מבצעים את התוכנית.

קראתי את התוכנית שלכם עכשיו. לי יש הרגשה כקורא של דבר כזה, כשאני

מביט על מוסד בעיניים, אני מסתכל ישר, ואני שואל אם זה היה דבר רציני,

זה היה הכרח, זה היה פנטזיה? ההרגשה שלי שהמסמך היה לא רציני, לא

אמיתי, לא בהתאם לצרכים ולא בהתאם ליכולת ביצוע. והראיה, הדברים לא

נעשו. עכשיו אני יכול לבקר אתכם עשר פעמים על הענין הזה, למה אתם באים

עם תוכנית חדשה, כל כך נמוכה, ומה קרה שזה ירד לשליש בערכים ריאליים

באופן מעשי. האם אתם לקראת התמוטטות? המערכת הטכנולוגית שלכם תיפול?

האם היו צרכים אמיתיים במסמך הקודם, או שכעת אלו צרכים שלא עונים על

הדרישות?

הייתי פונה אליכם כחבר ועדה שמשקיע בענין שלכם, ושרוצה לדעת את האמת,

להכין תוכנית פיתוח עם סדרי עדיפויות בהתאם ליכולת שלכם. אני לא אציע

לעצור את התקציב בגלל הענין הזה, אבל אני הייתי רוצה שתיתנו אתם כהנהלה

איזה שהוא מבט אמיתי אל הצרכים שלכם, למול היכולת שלכם,ולא שנקבל צרכים

של 300 מיליון, והיום אנחנו מדברים על ביצוע של 100 מיליון. כבר השנה

עשיתם חצי ממה שהייתם צריכים לעשות.

זאת ההערה המרכזית שלי לגבי תקציב הפיתוח וההרגשה שלי לגביו. אני חוזר

ואומר, אני לא מציע לעצור את הענין., אבל באמת תעשו איזו שהיא עבודת מטה

עם אלטרנטיבות, בהתאם ליכולת האמיתית, ושיהיה בפנינו מסמך שאני רואה

שמקיימים אותו. י - .

הערה נוספת שהייתי רוצה עליה תשובה: דיברנו בשנתיים האחרונות על פיתוח

של אולפנים בצפון ובנגב, גם ברמה של הטלביזיה וגם ברמה של הרדיו.

א. מקל; הענין כבר הוסדר.

א. שוחט; דיברנו שכל המהלך של השידורים מהנגב של

הטלביזיה וההפקות שם מסתכמים במין כתב שרץ

ושולח במונית. אמרנו שיש חשיבות שיהיה אולפן עם מערכת מסודרת, שתוכל

להעביר את השידורים כפי שצריך גם מהגליל וגם מהנגב. אמרנו לכם שיש לכם

תקציב פיתוח, ולכן תנו לזה עדיפות. אני לא רואה לזה עקבות. כתוב פיתוח

הטלביזיה, אבל אני לא רואה לזה עקבות בשטח. אני מבקש תשובה לענין הזה.



לענין ההפקות המקוריות כמה הערות וכמה בקשות. אני מוכרח להודות שיש

התקדמות לפי ההרגשה, אף שיש אחד שרואה את זה ככה ויש אחר שרואה זאת

אחרת. אין לי ספק שבשלוש השנים האחרונות נעשתה התקדמות רבה מאוד, גם

היו'יר ואני מניח שגם המנכ"ל נתנו לזה יד, והעסק הלך והתקדם. היו לנו

שיחות, כאשר נכנסתי לתפקידי, ולאט לאט העסק עלה. אני רואה בזה חשיבות

גדולה מאוד.

אני יכול להגיד לכם שח"כ דדי צוקר, בני בגין ואני הנחנו הצעת חוק

שתחייב את הרשות בהפקה מקורית בשליש, למעט ספורט וחדשות, ומתוך השליש

הזה חצי יצטרך לצאת החוצה לאולפני חוץ, מתוך מגמה שתתקיים בעניין הזה

בארץ תעשיה שהיא לא ממשלתית, לא ממוסדת, אלא של יזמים פרטיים. יש לזה

תקדימים ב-בי.בי.סי. באנגליה, יש לזה .תקדימים בהחלטות של הגוש האירופי

שכעת מתרחב. יש הפקה מקורית,/ והפקה החוצה לאולפני חוץ. הנחנו את זה על

שולחן הכנסת, ואני מקוות שגם אתם לא תתנגדו.

משהו בענין ההסדרים. טילפן אלי מוסקו אלקלעי, הוציא אותי מהישיבה, ואמר

לי שלשמחתו הרבה הם הגיעו הבוקר לאיזה שהוא סיכום, אני מניח שגם הארוע

של היום היה לו חלק בענין הזה. דיברתי אתו ב-10:30, והוא אמר לי שסגרו

את הענין באופן עקרוני, הרשות הודיעה שהענין מוסדר, יש לגמור פרטים

מסויימים, זאת יעשו ביום ראשון והם מפסיקים את השביתה.

ישנו ארגון מפיקי הסרטים בטלביזיה, אתם לא גמרתם את הענין. יש לי בקשה

והצעה בענין. אני לפחות לא רוצה לעכב את אישור התקציב בגלל הדבר הזה,

אף שהענין הזה לא נעול. ישבנו בכמה ישיבות על הדברים האלה ולא סיימנו.

אני מציע שתוך שבועיים תעשו מאמץ לסיים. אמר לי צנגן כאילו הדברים

מסוגלים להגיע לגמר.

אני מבקש, בהסכמת חברי הוועדה, שאם הענין של המפיקים תוך שבועיים לא

יסתדר, תהיה פגישה משותפת אתי או עם עוד מישהו מהוועדה, על-מנת לברר את

נקודות המחלוקת, לא בעמדת הכרעה אלא בעמדת ברור של הענין. הם דיברו

אתי, אני נמצא אתם בקשר.

בענין הקולנוע. בישיבה הקודמת הצענו שהכסף לקולנוע יהפך לקרן, כדי שאם

הוא לא ינוצל בשנה, שלא ילך לאיבוד אלא יעבור לשנה החדשה. דיברתי עם

צנגן על הענין הזה. אם הצעתי תתקבל, אני רואה בזה פתרון. מופיעים היום

בסעיף התקציב 3 מיליוני שקל, שמזה בערך 2.5 מיליון צריך להעביר
לקולנוע, וחצי מיליון לתיאטרון. אני מציע
(א) יוסכם שמה שהיה סגור בעבר ולא בוצע, ולא שולם, לא ילך מה-2.5

מיליון האלה אלא ילך ממקור אחר. מה שהיה, התחשבנות העבר, לא ינוצל

מהתקציב המקורי.

(ב) תעשו את הסידורים המשפטיים שזה ייהפך לקרן. זאת אומרת, שאם בשנה

מסויימת יש 2.5 מיליון ונוצלו 1.5 מיליון, המיליון הנותר לא יימחק,

אלא שיתן איזה שהוא בסיס איתן לענין הזה.

היתה הסכמה פה בוועדה לענין, אני מבין שפורמלית זה לא נעשה. אם זה

מקובל, אני רואה בזה בעיה פתורה.



בעניו האגרות. אני חושב שזה מאוד לא בסדר שהנושא של יהודה ושומרון לא

מטופל. כאן זו לא בעיה פוליטית. יש שם 25-30 אלף בתי אב, אין שום סיבה

שבעולם שמישהו שגר במעלה אדומים לא ישלם אגרת טלביזיה.

הענין של המיגזר הערבי הוא חמור מאוד. זו שנה שניה-שלישית שאני בוועדה,

אני שומע את זה, ואני לא יודע מה להגיד לכם. לא יכול להיות שלא מוצאים

לזה איזה שהוא פתרון. רמת גבייה של 5 אחוזים, זו בעיה שגם בולטת לעין.

אני רוצה לשאול מה קרה עם הנושא של החדשות בבוקר, של תוכנית הבוקר שכל

כך דיברתם עליה. למה היא לא נכנסה לפעולה, ולמה העסק הזה לא עובד.
צ'. ביטון
אני רוצה להצטרף לקודמי, ח"כ רענן כהן,

בענין של ביטול תשלום האגרה. אני חושב שכל

הענין הזה של אגרה חלף מן העולם. בכל מקום בעולם מבינים היום, שאם

טלביזיה רוצה להתפתח ולהתקדם, כדאי שהיא תחיה יותר על תשדירי פירסומת,

ובעיקר משם תשאב את המקורות.

א. הראל! בכל העולם יש אגרה.

צי. ביטוו! אני מופתע, אבל ודאי האגרה אינה גבוהה כמו

שלנו, גם אם ישנה אגרה.

חוץ מזה, עדיין יש לי הרבה נגד רשות השידור בכל מה שמעבירים לציבור,

מהפקות, חדשות, תוכניות חוץ ותוכניות אולפנים, כל מה שאתם רוצים. החלק

של האוכלוסיה של יוצאי אסיה-אפריקה בכלל לא נהנה מחענין הזה, אין לו עם

זה שום דבר. כולם חיים על תרבות של קסטות, הולכים וקונים את הקסטות

בתחנה המרכזית, זה מה שהם רואים, משום שאתם לא הותרתם להם אפשרות אחרת.

לאט לאט מתפתח גם הערוץ השני, שלאט לאט מצליח גם לדבר אל לבה של

האוכלוסיה הזאת. מכל רשתות הטלביזיה של מדינת ישראל, בדקו את זה

באחוזים, אם יש שירי עדות - שירי עדות מזרח או שירי מדינת ישראל בכלל,

יש קודם כל מה שקשור לאידיש וכל מה שקשור למזרח-אירופה, זה ארץ-ישראל.

אנחנו תמיד נקראים ארצות המזרח או העליה. כל האנשים העוסקים במוזיקה

הזאת אמרו לי לנחש כמה אחוזים אני שומע מוזיקה מזרחית ברדיו. אמרתי 5,

7 אחוזים, חבר שלי אמר 10 אחוזים. מישהו אחר אמר 12 אחוזים. הם אומרים

שהם בדקו, ומדובר באחוז אחד. עד איפה הקיפוח הזה? לאן אתם רוצים להגיע?

אבל מה, מגיעה עליה מרוסיה, מיד אתם מעמידים לרשותה רשת. הטלביזיה

הישראלית כבר משדרת ברוסית, ועוד מעט הטלביזיה הישראלית כולה תהיה

ברוסית, ואנחנו נקבל תרגום לעברית.

אם לוקחים במקביל את הערוץ השני, אנחנו רואים את היעילות שם, תוכניות,

הפקות, ובכל-זאת מספר העובדים שם קטן.

דיברו פה על התקציב, אומדן ההכנסות של 228 לעומת 222.4 מיליון שאתם

מציגים, ועדיין לא מבינים ולא יודעים מהיכן להביא את היתר. אני מבין

שזה נזרק לחלל כבר על-ידי יו"ר הוועדה, ואני מניח שאהרן הראל מתכוון

להשיב על הענין הזה.

בענין הפטורים. זה ממש מקומם כל הענין הזה של הפטורים. אתם באים

ופוטרים את נכי רדיפות הנאצים, אין לי שום טענה, בבקשה, תפטרו אותם.



אתם פוטרים את העולים. על בסיס מח? אם מישהו מבחינה כלכלית הזק, למה

לפטור אותו מאגרה? רק משום שהוא עלה מבריה"מ? אם אתם רוצים לפטור,

תפטרו, אבל יש נכים של המוסד לביטוח לאומי, יש קשישים, יש אלמנות, יש

שאירים בשפת החוק, ואם תרצה בשפת החוק ישנם יתומים. למה אלה לא יהיו

פטורים מאגרה? לכל מה ששייך לאוכלוסיה האשכנזית, מוצאים שיטה לפטור

מהאגרה. ולאוכלוסיה שחיה במצוקה, לאנשים האומללים האלה שלפעמים אין להם

אפילו חתיכת לחם להביא הביתה, בא הפקח לשאול אם שילמו אגרה. ואם לא,

לוקחים גם את הטלביזיה העלובה שיש לו בבית.

אני רוצה לשאול מי פטר את המתנחלים מתשלום אגרת טלביזיה. האם הם נכים?

האם הם עיוורים? האם הם נכי רדיפות הנאצים? מה הם? לפי איזה קטיגוריה

פטרו אותם?

ב-1989, על-פי דו"ח מבקרת המדינה, נמסר כי המישרות, כולל שעות נוספות,

ברשות השידור מגיעות ל-20 אלף שעות נוספות ומישרות. אולי כדאי שתבדקו

את הנתון הזה.

אם אנחנו משווים את זה עם הערוץ השני, זה דבר ממש מדהים, עד כמה אפשר

להחזיק עובדים ברשת הזאת.

פ. גרופר; יש לי כמה שאלות, ואקבל בוודאי אחר כך

תשובות עליהן.

תשדירי חסות ופירסומת. אם היו מאפשרים להגדיל אותם בצורה משמעותית, כמו

בכל העולם או כמו בערוץ 2, היינו יכולים לוותר על האגרה. אם היו מרשים

להפוך את הטלביזיה לטלביזיה מסחרית אפשר לוותר על האגרה.

יש היום בעיה בטלביזיה שהולכת והופכת לאקוטית משנה לשנה, מבחינה

ציבורית כללית וצודקת. חלק גדול, אני מעריך שהיום זה יותר מ-50 אחוזים

מאזרחי המדינה, לא משלמים אגרה. זהו נושא המיגזר הערבי שעד היום לא

השתלטו עליו, וכל שנה אנחנו חוזרים על כך. בקריאת ביניים אמר דן, ואני

חושב שהוא צודק, שאם רוצים לפתור את הבעיה צריך להיות אמיצים. נטיל זאת

על חברת חשמל, ואז המיגזר הערבי כולף. ישלם טוב יותר מאשר במיגזר

היהודי. שמענו פה את עדנה בקשר לנכי הנאצים, אני בעד. אמר זאת דווקא

צ'רלי ביטון, ובצדק. לנו יש אוכלוסיה אדירה שחיה מתחת לקו העוני, רק

מביטוח לאומי. אנחנו מתחילים עם שיטות פטור. קודם לסקטור הזה פטור,

ואני בעד, ולכל סקטור אני בעד פטור. אבל מה יוצא? לדעתי צריך

קריטריונים. זו לא השאלה אם הוא נכה מתאונה ואם הוא נכה מלחמות צה'יל.

צריך קריטריון מסויים. אם אני עושה חשבון שהיום חצי מאזרחי מדינת ישראל

לא משלמים - חלק בפטורים, וחלק שאנחנו לא מצליחים לגבות - אז בואו נחפש

דרך אולי בכלל שלא תהיה אגרה.

טוען רוב חברי הוועדה כאן, כולל אני, שאין שיוויון בקבלת זכויות של

אזרחי המדינה, וזה הדבר הגרוע ביותר שיכול להיות. כולנו כאן מתרעמים על

ערוץ 2. חלק במדינה שנהנה מערוץ 2, וחלק לא נהנה ממנו. כל שנה אנחנו

חוזרים על הנקודות האלה שאני מעלה. הפטור הולך וגדל, וזה אמנם לא איכפת

לי, אבל הענין הוא עקרוני. האפליה בין האזרחים גדולה, ובסופו של דבר לא

תביא אותנו לדבר טוב.



אני רוצה לקבל תשובה בקשר לערוץ 10 בחיפה. העליתי הצעה בעל-פה לשר,

והשר הסביר ואמר שמינו בורר בנושא הערוץ. השאלה היא פשוטה- למה לא

נותנים את ערוץ 10 לשירות ערוץ 2, שזה מביא לחצי מיליון תושבים בצפוו

הארץ אפשרות לראות? אמר השר שמסרו זאת לבורר. אבל שם יש דבר מעניין,

וזה צריך לעניין אתכם, ופה אפשר יהיה ללכת עם הצעת חוק נגד כל הנושא של

רשות השידור. הבאתי לשר מהחוק פיסקה שאומרת שיש חובה להראות את ערוץ 2

בכל הארץ, ולא - הוא צריך לסגור אותו. הוא התחמק יפה, ואמר שעכשיו זה

בשלב נסיון.

אני אגיש הצעת חוק לא מפני שאני לא רוצה לתת 200 שקל. אבל לא יתכן שאדם

משלם מסים במדינה זו, ישלם אגרה, ו-50 אחוזים אחרים לא ישלמו. זה לא

יתכן.

. r

הדבר הנוסף שרציתי להעלות אותו, חלק זה מצחיק וחלק לא. אני לא מתערב

בכל ההפקות. תהיינה הפקות, יהיו סרטים, ושרק יפתחו את הרדיו ואת ההפקות

המקוריות, רק מקוריות, עד שיורידו אותנו אלפיים שנה אחורה. באיזור שלי,

בכל השומרון, יש טלביזיה פרטית - לא פירטיות - ולא צריכים את רשות

השידור, חוץ ממני בעתלית, שאני לא יכול להתחבר כי לא נאה לי, כי אני

חבר כנסת.

א. שוחט; פרטיות זה פירטיות.

פ. גרופר; אתה קורא לזה פירטיות, ואני אומר לך שאין

זכות מוסרית לבוא למקום כמו דליה או עוספיה

ולהגיד להם שלא יראו שום דבר, ואתה תיתן להם שרות, כי המדינה לא נותנת.

יש קיבוצים שעכשיו עשו להם שרות בקיבוץ, וקיבלו לכך רשיון. ראש מועצת

עתלית כעת מטפל כדי לקבל רשיון להקים קהילה סגורה, ל-3,500-4,000 איש.

ושם אתה רואה 85 אחוזים, ואל תגיד מלה.

אתם מביאים סרטים. אולי יש לכם חוזה שאסור לכם להביא סרטים חדשים? אתם

מביאים סרטים עתיקים, הרבה שנים אחורה, בו בזמן שבכל בית היום במדינת

ישראל, ברוב הבתים רואים סרטים מלפני שנתיים-שלוש, סרטים טובים

ומעולים. אחרי כן יש ענין של טיב הסרטים, ואחרי כן אני חוזר למה שאמרתי

לכם בכל פעם, ואתם אומרים כן וכן. יש סוג אחד של סרטים שאתם לא מראים

באופן מקצועי עקרוני, ואני לא יודע למה, ואלו הם הסרטים של המערב הפרוע

של ארה"ב. מדינת ישראל צריכה את הסרטים האלה.

ש. עמור; הטלביזיה הישראלית הגבירה את הנושא של

היצירה העצמית הישראלית ואנחנו רואים זאת

הלכה למעשה. הרדיו גם הוא דואג לנו להיות ציפורי לילה, רשת ב' בעיקר

מבדרת אותנו בשעות הבוקר.

בפעם שעברה העליתי את נושא אולפן טלביזיה בצפון. אני לא מסכים לגבי

ערוץ 2. ערוץ 2 לא קשור לרשות השידור, זה מאבק שלנו, של ועדת הכספים,

מאבק נפרד. זה נושא כאוב, ונצטרך לפתור אותו במסגרת אחרת. לא כן לגבי

אולפן טלביזיה בצפון הארץ. זאת לא השקעה גבוהה, ואפשר להקים אותו. כך

גם לגבי הדרום. זה טוב גם לטלביזיה הישראלית. מדוע לא להכניס זאת

בתוכניות?



לגבי נושא חאפליות. אני בעד מתן פטור לנכי נאצים ואחרים, אבל יש יוצאי

מרוקו שגם הם נפגעו במרוקו, וגם לחם מגיעח הנחה. חאפליח חזו חייבת

להיפסק, אפליה בין עולים לוותיקים.

לגבי תוכניות השידורים לעולים. לא יכול לחיות שיחיו רק ברוסית, יש גם

אתיופים, יש גם ארגנטינאים ואחרים.

לסיכום, גם בנושא שידורים לעולים, גם בנושא אגרות, חייב לחיות שיוויון

לכל חאוכלוסיה.

י. הורביץ; לגבי אגרה ביהודה, שומרון וחבל עזה, אני בעד

זה, והגיעה השעה לגמור את הענין. אם צריך

תקנות או צריך חוק, אני מניח שיש כאן קושי, אבל צריך להתגבר עליו.

האגרה שמשלמים לרשות השידור היא המגן של הרשות לערוץ האחד לעומת

הערוצים האחרים שיחיו. חגיע חשעה להתחרות באמת וביושר, מפני שזה צריך

לתת לכם אותה תחמושת שיש לערוצים חאחרים. ענין הפירסום בלי מיגבלות, לא

לקשור את הידיים לאחור.
א. שוחט
איך אתח יכול להשוות? להם יש אגרה ולאחרים

איו אגרח.

י. הורביץ! אני מציע לבטל את האגרה ולפתוח את הענין

חמסחרי באופן מלא. אני חושב שצריך לפתוח את

ענין חפירסום חמסחרי באופן גלוי ולא להעמיד פנים. כל ענין החסות הזו זה

חלק מחעמדת הפנים. יכול להיות שזה לא יתן לכם כלום, יכול להיות שזו

העמדת פנים, יכול להיות שהשוק מוגבל. לא חשוב איך יקראו לו, יקראו לו

שידור חסות, יכול להיות שיקראו לו שידור גלוי, יותר מאשר יש לו אין לו.

יכול להיות שערוץ 2 שבונה את עצמו על הענין של הפירסום, יכול להיות שגם

כן זה רק נדמה לו והוא חולם חלומות. אבל אם תהיה לכם אותה האפשרות כמו

לערוצים האחרים או לערוץ 2, תהיה אפשרות להתחרות תחרות מלאח עם

חיתרונות שיש לכם, תצטרכו לעמוד חשופים ולהתחרות עם רשת. הרבה יותר

אפקטיבית, טריה, צעירה, רעננה, בלי זכויות מוקנות, בלי ותק, בלי הרבה

מאוד אנשים מיותרים, בלי זכויות שהוקנו שלא בצדק או שכן בצדק, אבל הפכו

להיות נכסי צאן ברזל. יכול להיות שבאמת יש לכם אבן ריחיים על חצואר,

וכאשר תצטרכו להתחרות באמת בתנאים שווים יתברר שאתם לא מסוגלים

להתחרות. זאת תחיה קופת-חולים לעומת "מכבי".

אבל אין ברירה, זה מה שיקרה. בתחרות שלכם באח תקופח חדשה, ולא יעזור

כלום.

אתה אומר שיש לכם שחיקה בהוצאות. השאלה היא מה קרה עם השכר, הלא זו

הבעיה המרכזית. כל היתר - אם אתה קונה משחו או בונח משחו - זו חוצאח חד

פעמית. אם אתח לוקח עובד, אתח לא יכול לספר. תספורת, מחר בבוקר חיא

צומחת מחדש. אם אתה לא חותך, חותך באמת, התספורת צומחת.

ודאי נאשר מחדש, וידרשו מכם לגלות מח בדיוק חצטבר בקרן הפיתוח, ומה

בדיוק יש, ולבסוף נאשר לכם בישיבה זו או בישיבה אחרת. אבל לא יעזור שום



דבר, אי-אפשר להחזיק 1,800 אנשים בשעה שאחרים יופיעו עם 200 או 100 או

70 או 60 אנשים.

ג. גדות; אני רוצה להתחיל מהסוף, וזאת במטרה איכשהו

לזכות בתשומת הלב המירבית שתהיה בנויה על

נכונות לשמוע מתוך דאגה, ולא מתוך הגליוטינה שעומדת על ראשכם בענין

אישור או אי-אישור.

אני מציע שנאשר היום את הענין. אני מציע שנאשר מכמה וכמה סיבות:

(א) לא יעלה על הדעת למשוך גוף כזה שיעבוד ללא תקציב מאושר, זה פשוט

נגד החוק. אנחנו נותנים כאן יד לפריצת החוק בצורה לא נאותה.

(ב) השנה התקציבית הנוכחית היא של 9 חודשים, והם כבר בפיגור באשר

לגביית האגרה. עד שהם יתחילו להתארגן הם לא יצליחו לגבות, אפילו לא

באופן יחסי, את מה שהם צריכים לגבות במהלך 9 ההחודשים.

מאחר שאמרתי את הסוף, אני רוצה לעסוק באופן רציני מאוד בדברים האחרים,

ואני מאוד מקווה שלאחר שאמרתי מה שאמרתי, זה לא ירגיע אתכם עד כדי כך

שלא תקשיבו, כי הנושאים מאוד רציניים.

לדעתי את החודשים הקרובים - וזה מה שאני הייתי עושה אם הייתי חלק מכם -

הייתי מקדיש לחיפוש אמיתי, הייתי מקדיש לטיפול שורש. אם אתם רוצים כל

שנה לחזור לכאן ולעבור את התהליך הזה, שיכתשו אתכם לגורמים וכל אחד

יכניס את המאוויים האישיים שלו, אם הוא כן קיבל מערבון, או כן קיבל את

שושלת, או לא קיבל אותה, תעברו את זה בכל שנה באותה מידה. אם אתם רוצים

להיפטר מזה ולהפוך להיות עסק רציני, ואני משוכנע שכל אחד רוצה לעבוד

בעסק רציני, הוא חייב לראות איך מטפלים בזה טיפול שורש.

אגע ב-2-3 נקודות, ואסביר לכם מה המסקנה המתבקשת. כמדומני תיקרת כוח

האדם שלכם בכל רשות השידור היא 1,400 איש. אתם מגיעים בפועל ל-2,100

עובדים. יגיד לכם כל אדם ש-1,400 נראה בלתי סביר באופן מוגזם, והראיה

מצויה כמובן בתחנת הרדיו החדשה' שהקמתם בחיפה, או בערוץ 2 שלא אתם

הקמתם, אלא הקימו יוצאי רשות השידור, והם עושים זאת ביעילות לא קטנה.

אמנם עם כל הסיפורים שכמובן התלוו על עלויות, על דרך ההפקה וכהנה

וכהנה. אבל ברור לכולם שאתם רחוקים באופן בלתי סביר לחלוטין מתקרת כוח

האדם הרצויה.

ברור לכולם שמה שמנתב פה את הענין זה שהרמה שלכם לא מצליחה לעלות משום

שאתם תקועים עם חבורת אנשים שמוכנים לעבוד בשכר כזה. ואני טוען, שמי

שמוכן לעבוד בשכר כזה לעולם לא יתן לכם את התמורה שאותה אתם רוצים. עם

כל הכבוד, אני חושב שהשכר לא גבוה למי שמגיע לתת לו. צריך להגיע לשיטה,

לא לרמה, שנהוגה היום בארה"ב. לכוכב צריך לתת תשלום, כי מחרתיים הוא

יילקח ממך, ויעבור לערוץ שני ולערוץ שלישי ולערוץ רביעי. אם אתה לא

תשלם לו את מה שהוא צריך לקבל, הוא לא ישאר. כלומר, ישנו הנושא של שכר

ועונש, של שכר ותמורה. השיטה לפי מה שאתם הבאתם, עקומה. כך אי-אפשר

לעבוד. זו דוגמא אחת. מי שרוצה הסברים, אני מוכן לתת לו הסברים, אבל זה

כל כך ברור, שאני אפילו לא צריך לפרט.



עולה על חפרק ענין של האגרה. אתם עושלם את חשטות הגדולח ביותר עלי

אדמות בזר! שאתם בכלל מטפלים בנושא חאגרה. למה אתם צריכים להיות הגוף

הגובה? אתם גוף מקצועי שצריך לתת שרות. ממילא מה שיוצא הוא, שאתם היום

מעבירים כספים אל האוצר, והאוצר ממילא מרוויח. מדוע שלא תדאגו לקחת את

כל החבילה הזאת, ולהעביר אותה לביטוח הלאומי שיודע מי כן זכאי ומי לא

זכאי, מי היה נרדף נאצים ומי לא, מי נמצא מתחת לקו העוני ומי לא, או

לתת את זה לחברת החשמל שנכנסת לכל בית ובית ויודעת בדיוק מה קורה? אתם,

כל מה שאתם צריכים הוא לקבל אישור של תקציב, תקציב רגיל, מאושר על-ידי

רואה חשבון, תקציב פיתוח מאושר על-ידי רואה חשבון, תקציב מאוחד. אתם

יודעים בדיוק מה אתם צריכים לקבל, האוצר מגיש את זה לוועדת הכספים,

ועדת הכספים מאשרת את זה, וברוב המקרים לא יהיו כאן את הדיונים המתישים

האלה. זה יעבור במילא ברוב/במיעוט של קואליציה/אופוזיציה. אלה יצעקו,

אלה יעבירו, יגמר הענין בישיבה אחת, וגמרתם את הנושא.

אתם צריכים לרדת מן הענין הזה, לא לפרסם פירסומות של תמורה, ולהעביר את

זה למישהו אחר. אתם לא מרוויחים מזה, אתם מפסידים מן הענין. תראו איזו

שיחה התנהלה מסביב לשולחן. כל אחד בא עם הענין שלו וצודק צ'רלי ביטון

שאומר שתראו מה קורה כאן מבלי רצון. הוא מוטרד, והוא מעורר בעיה. מישהו

יעשה מה שפייסי גרופר הציע, ויציע הצעת חוק שכולם באופן פופוליסטי

יצביעו בעדה. ומי יאכל אותה? אתם, כי אתם תהיו אחראים על גיוס המשאבים

לא בדרך של פירסומת אלא בדרך של אגרה.

הדבר הנוסף אמור לגבי כל מה שקורה אצלכם בתוך רשות השידור. לדעתי זו

האנומליה הגדולה ביותר. עם כל הכבוד, ופה אני פונה אל אהרן הראל - אני

לא יודע כמה אתה עוד תהיה בעניינים, עוד יום, עוד יומיים, עוד שבוע,

עוד שבועיים - אבל אולי זו "הצוואה" שאתה צריך להשאיר מאחוריך לטיפולו

של המנכ"ל עם מליאת רשות השידור החדשה. זה כמובן כולל את יתר שני

הסעיפים שהעליתי כדוגמא, אבל זה הנושא המרכזי.

אתם חייבים לשנות את חוק רשות השידור. החוק הזה עקום, הוא לא מתאים. את

תשעת החודשים אתם " צריכים להקדיש לטיפול שורש,. ולהביא בפנינו הצעת חוק

נכונה. עם כל הכבוד, זה אמור לגבי כל הרובדים של רשות השידור. לדוגמא,

לדעתי היו"ר צריך להיות עורך ראשי של רשות השידור. מנכ"ל רשות השידור

צריך להיות איש ארגון וכספים, ולידו עוד שני מנכ"לים, מנכ"ל הטלביזיה

ומנכ"ל הרדיו. הם צריכים לעבוד, האחד כראש מערכת והשני כראש מערכת,

ואחד כמנכ"ל שמנהל את זה ארגונית. מעליהם יו"ר, הוא צריך להיות גם ראש

המערכת האחראי לכל הענין כולו, ושתהיה לו אחריות מניסטריאלית. אתם

צריכים לשנות את חוק רשות השידור גם בענין שאפשר יהיה לתת משכורת

לעובדים, גם שלא תהיו גוף שהופך להיות - כפי שכבר נאמר פה - גורם

למיסוי. אתם ממסים, במקום לתת עבודה מקצועית. גוף שיהיה מסודר מבחינת

היכולת לשלוט גם על התכנים שלו.

לכן אתם חייבים להקדיש את תשעת החודשים הקרובים להגשת תיקונים מסיביים,

אמיתיים, רציניים לחוק רשות השידור, שאפשר יהיה לחיות אתם. אם לא תעשו

את זאת, מן הדין הוא שכל חבר כנסת לאורך כל ההיסטוריה שלו ימשיך לשבת

פה ולמרוט לכם את הנוצות, עד שלא תספקו את תאוותיו באשר לכל אלה שפנו

אליו.



מלח אחרונה שלא קשורה לענין. הציע בייגה את הטיפול של אמ"י. אם הנושא

של אמ"י נגמר, נגמר. ולא, אני מציע לכס דבר שהצעתי אתמול באקראי. אני

מבין שיוחנן עשה עבודה חשובה במהלך 12 השעות האחרונות כדי לסייס את

הנושא. אני מברך אותו על כך. אני חושב שצריך לברך אותך על הרצון הטוב

שגילית כלפיהס. אני מציע לכם שתשתמשו העובדה שהשנה היא שנת תקציב ל-9

חודשיס, ותתחילו את ההסדר ב-1 בינואר ולא ב-1 באפריל, וזה צריך ליישר

את כל הדבריס כולם.
ח. רמון
אני רוצה להתחיל בענין של העובדיס. שמעתי

בתדהמה שהמשכורות של העובדיס ברשות השידור

הן גבוהות. יכול להיות שחל שינוי מהפכני בימים האחרונים, והסוד הזה לא

הובא לידיעתנו. מאוד הייתי רוצה שלפני שאנחנו מאשרים את התקציב, נדע מה

המשכורות ברשות השידור. כמובן לא שמית, אלא מה קורה, ממנהל מחלקה ומטה,

מה בסיס המשכורת שלו וכד'. אני יודע שהמשכורות ברשות השידור הן

מחפירות, אפשר להוסיף גם עלובות, ומה שאתם גורמים זה שבעוד מספר לא רב

של שנים, כאשר התחרות תגדל - והיא תגדל - לא ישאר לכם אף אדם מוכשר.

ישארו לכם אנשים שאין להם אופציות אחרות, שלא יכולים ללכת לשוס מקוס,

שאף אחד לא רוצה אותס, וכך יראו הרדיו והטלביזיה.

אנחנו עכשיו עומדיס בפני אישור ערוץ 2. תוך זמן לא רב יהיו מיכרזיס,

הכבליס יקבלו תנופה, תהיינה יותר ויותר רשתות רדיו איזוריות ופרטיות,

ולזה צריך כוח אדס. כוח האדם המיומן ביותר נמצא ברשות השידור, והוא לא

ישאר במשכורות האלה. נכון, זה מאוד יוקרתי להיות ברשת המובילה והראשונה

של מדינת ישראל, אבל רק עם היוקרה הזאת מגיע רגע שאי-אפשר ללכת יותר

למכולת, ואז הם יצאו. אמר המנכ"ל שלא כצעקתה, והדבר איננו נכון. אני

מאוד מבקש לפני שאנחנו מאשרים תקציב, לדעת את רמת המשכורות. אם הן

נמוכות, אני רוצה לדעת מה המנכ"ל עומד לעשות בענין הזה.

אנחנו לא פוטרים מאגרה אפילו בעלי מקלטים שיש להם מקלטים שחור-לבן. כבר

הצעתי זאת כמה פעמים בעבר, והתייאשתי. היום אדס שיש לו מקלט שחור-לבן

צריך לשלם אגרה. למי יש מקלט שחור-לבן? למי שקיבל אותו במתנה ממי שזרק

אותו, כי אין גם שוק למקלטים שחור-לבן. אבל אתם מראים לנו בכל מיני

דרכים שלא ניתן לפטור מאגרה את בעלי י. המקלטים שחור-לבן. אבל באופן גורף

אתם פוטרים, לפי המספרים -של המתנחלים, קרוב ל-20 אלף בתי-אב. זה סדר

הגודל.

צ'. ביטוו; האוכלוסיה החרדית גם היא פטורה, הס מצהירים

שאין להם טלביזיה.

ח. רמוו; זה בניגוד לחוק, אני לא מדבר על זה. אני

מדבר על אלה שלא משלמים באופן חוקי. יש כ-20

אלף בתי-אב לפי דברי המתנחלים. אם יש 100 או 110 אלף מתנחלים בשטחים,

זה כ-20 אלף בתי-אב. אני לא מבין למה לא גוביס מהם, אני לא מבין למה לא

משנים את החוק על-מנת שיגבו גם מהם. כל חוקי המס במדינת ישראל הותאמו

לכך שהם צריכים לשלם מס, נגיד 90 וכמה אחוזים, אפילו הגענו לסיכום

שהרשויות המקומיות בתאריך מאוחר, בעוד שנתיים, יתחילו לשלם מסים כמו

בארץ. רק בענין הזה שוס דבר לא נעשה. זה גס כן חלק מעידוד רשות השידור



להתנחלויות. האם חתפקיד של רשות השידור הוא לעודד התנחלויות! אני אומר

לך שאתה היום לא תצביע.

א. הראל; אתם פניתם, יו"ר הוועדה פנה לשר המשפטים.

(מתחלף יו"ר הישיבה)

מ"מ היו"ר א. וינשטייו; האם אתה מתכוון לבקש התייעצות סיעתית?

ח. רמוו! תיכף תשמע.

כל הדברים האלה הם בעיני שוליים, חוץ מהענין

של העובדים שבעיני הוא מרכזי.

חוק רשות השידור קובע שצריך לשקף את מיגוון הדעות בציבור, כך כתוב

בחוק. אנשים מסויימים הלכו ובדקנו, וכמובן בחלק שמעניין אותנו, בחלק

הפוליטי, האם רשות השידור לא הפכה לרשות של משרד ראש-הממשלה, האם היא

משקפת את כלל הדעות בציבור, או שהיא משקפת חלק אחד בצורה חסרת

פרופורציה לכל קטע אחר.

אני מבקש, מר מקל, שתורה לאנשי רשות השידור לשדר את הדיון הזה, כי

ידיעות ברשות השידור יכולים לפרסם רק ברשותך, ואני מבקש שהרשות היום

תינתן.

אקח את מרץ ואת אפריל, מה ראו הצופים מבחינה פוליטית. בחודש אפריל,

ב-50 אחוזים מימי השידורים - זה מידגם מייצג של 50 אחוזים מימי

השידורים, לא לקחנו חגים וכד' - הופיעו 86 אישים פוליטיים בשידורי

הטלביזיה הישראלית. מתוכם הופיע הליכוד 50 פעם, ליכוד זה גם ממשלה,

כולל שרים. מערך הופיע 9 פעמים מתוך 86 הופעות של אישים פוליטיים. גם

באיכות, לא איכות ההופעה אלא אורך, האם זה ראיון, האם זה שידור, האיכות

ב-50 אלה היא לאין שיעור הרבה יותר גבוהה מאשר ב-9, אבל אני עוזב את

זה. כאמור, הופיע המערך 9 פעמים. זו הסיעה האופוזיציונית הגדולה בבית.

ואתם רוצים להגיד לי שאתם מקיימים את חוק רשות השידור? הופיעה ר"ץ 5

פעמים, ויתר המפלגות הופיעו 22 פעמים. אפילו אם נצרף את ר"ץ, האם יש

איזה שהוא סיכוי למפלגה האופוזיציונית להופיע ולהעביר את המסר הזה

לציבור?

למשל בי'מבט לחדשות", כלכלה ומשק - הופיעה שושנה ארבלי-אלמוזלינו. "מבט

לחדשות", כלכלה ומשק - הופיע קצב, הכל בציטוטים. "מבט לחדשות", כלכלה

ומשק, הופיע פורז בראיון, פרוש בראיון, קצב בראיון, שמיר בראיון, לוי

בראיון, המר בראיון, אולמרט בראיון, מגן בראיון, פרס בראיון, שרון

בראיון, שמיר בראיון. רק תשימו לב. 7 ראיונות לעומת ראיון אחד.

מ"מ היו"ר א. וינשטייו; כשאותנו לא נתנו בטלביזיה הגענו לשלטון.

א. שוחט; היתה אז טלביזיה חופשית.
ח. רמוו
לא הייתם צריכים להופיע, כי אז היה "ניקוי

ראש", וזה היה הדבר הטוב ביותר. עשו "סוף



שבוע", ואחרי חודש הורדתם את זרז, כי לא יכולתם לעמוד בזח. חיתח סטירח

שתי דקות בטלביזיח. במשך חודש זח הופיע, ואז גירשתם אותם לחלוטין. אם

זח עניו מפלגתי, חמפלגח תממן את תקציב חשידור ממימון מפלגות, ולא

מתקציב חמדינח.

יש מהדורות "מבט" שמופיעים 4 אנשים מהליכוד, ואף אחד לא מופיע מהמערך.

מופיעים רצוף זח אחרי זח.

בחודש מרץ, שם היה לנו חודש יותר טוב, שם הפער היה 1 ל-2. היו 54 ליכוד

לעומת 27 מערך. שוב, הרוב במערך כציטוטים ב"מבט". הרוב מהליכוד

בראיונות.

אני לא מבין למה אני צריך להצביע בעד תקציב שיממן את הענין הזה. אם

רוצים רשות של ממשלת ישראל, אין בעיה; אם רוצים רשות של ממשלת הליכוד,

אין בעיה. אבל למה אנחנו צריכים לממן את זח? יבוא תקציב ממשרד

ראש-חממשלח, יעשו תקציב של משרד ראש-הממשלה, ואפשר לאשר את התקציב. כך

ידע הציבור שזו רשת שמשדרת את דבר ראש-הממשלה, שמשדרת את דבר הממשלה,

ותחיה לה דעה בענין. אבל לא שכאילו יש רשות עצמאית, לא רשות חטרת

פניות, לא רשות אובייקטיבית.

את זח אני אבקש לחעביר מתקציב אחר. מותר שלממשלח תחיח רשת, אני לא נגד

זח, מותר שיחיח לה דובר, אפילו ברשות השידור, יש סעיף 6A כל רשות

השידור מתנהגת לפי סעיף 46, רק בלי להודיע את זה, ועושים את זה באמצעות

כל מיני פטנטים.

לגבי התקציב הזה, אני מבקש לא לאשר אותו, אני מבקש לא לקיים הצבעה עד

שנקבל תשובות בענין הזח. אני מבקש שבאופן רשמי - ולא כפי שאני עוקב, כי

מח שחמפלגח שלי עוקבת חשוד בחוסר אובייקטיביות - שחרשות תביא לנו

נתונים בענין חזח. אנחנו נודיע לחם שאנחנו מוכנים לממן להם את השעות

הדרושות מהתקציב הזה, נעשה להם העברה תקציבית בתוך התקציב, והם יעברו

על ה"מבט לחדשות", רק בחודשיים-שלושח. אני לא צריך יותר.

אין לי גמר דיון, יש לי שאלות נוספות להיום. אני לא מבקש לא התייעצות

ולא שום דבר. כל מה שאני מבקש, זח בדיוק מח שאתח ביקשת אתמול. אני מבקש
תשובח. אני מבקש שתחיח תשובח
(1) בנושא חעובדים, אני רוצח לדעת את חנתונים המפורטים לגבי שכר.

(2) אני רוצה לקבל באופן מוסמך מרשות השידור מעקב אחר חשידורים שחיו

בשלושת חחודשים חאחרונים, מגמר חמלחמח, בכל שידורי חאקטואליח, כיצד

חופיעו אישים ומח היתה החלוקח לפי חקשת חפוליטית.

אני מבקש שחמסמך חזח יונח בפנינו כמסמך רשמי של רשות חשידור,

ואנחנו נחליט על-פיו.

אחרי כן נדון מאין יבוא תקציב רשות חשידור.



ח. אותו; אני שמח לדבר אחרי חיים. פח חתנחל דיון

כאילו שעם כל חכבוד כל חבעיה חיא אולפן

בדרום, שאני בחחלט בעדו, וגם לגבי הערוץ השני, שאני באמת לא בטוח אם

הוא שייך לכאן, זו בעיה של הממשלה, וגם לגבי ההסכם עם אמ"י.

הנקודה היחידה שבגללה מוצדק לשלם את האגרה עבור מקלט הטלביזיה, שיכול

להיות שאני לא רואה בו אפילו דקה אחת את רשות השידור, ועל זה אני משלם,

ולא פותח ברדיו שלי באוטו אפילו דקה אחת, שומע רק בערבית, היא שאני

משלם על המכשיר הזה אגרה, כי אני בהבדל מרענן כהן ובהבדל מצירלי ביטון

בעד רשות ממלכתית עצמאית שמשרתת מכספי האגרה, שזה בעצם סוג של מס. זה

סוג של מס, משום שהוא מוטל על המכשיר. ואם אני קולט רק כבלים ברמת-גן

ולא פותח אף פעם לצפות בערוץ הממלכתי, אני משלם את האגרה. אני בעד זה,

בהבדל מכמה חברים כאן. אמרתי זאת בשנה שעברה, אני אומר זאת גם חיום.

זאת כדי שתהיה רשות אחת ממלכתית, שתתקיים פחות או יותר על דפוסי ההכרעה

שהתקבלו בחוק רשות השידור.

אבל מה שקורה הוא, שהיא נעשית יותר ויותר פוליטית. זה לא אתה, מקל,

אשם. גם הערוץ השני נעשה פוליטי. אם כך, אני מתחיל להיות נגד האגרה.

אני אומר בגלוי, שאם זאת האלטרנטיבה, לא צריך אגרה. אני אפילו לא מקבל

את ההצעה של חיים שצריך מחלקה במשרד ראש-הממשלה. אם זה התפקיד, אם

במבחן העיקרי הזה זה הסכום הגדול ביותר במדינה שמוקצב למטרות תרבות,

אין שום גורם במדינה מבחינת האפקט שלו, מבחינת הכוח שלו שמוקצב לו סכום

כזה. יש לגביו מבחן אחד. אני כבר לא מדבר על טיב התוכניות. אני עכשיו

מדבר כאיש ממלכתי. הרשות הופכת למערכת פוליטית, מהוועד המנהל באופן

שממנים אותו, ועד הכתב של מי יסע לבון, אפילו הסיפורים לא נכונים איך

ממנים את הכתב לגרמניה. אבל אם זו האווירה סביב הרשות, לא צריך את

הסיפור הזה, כי אני חושב שהוא נגד מה שאני רוצה. אם כך, תהיה רשת כבלים

אחת ושניה. אני רואה מה שקורה ברשתות הכבלים כבר עכשיו, עם 8 תחנות

מאירופה, 2 תחנות ספורט, 4 תחנות אחרות. תהיה עוד אחת כזאת. לפחות

שנדע.

פה כל הזמן מדברים ברשות התורה, ומזכירים מלה נוספת, ברשות האגרה עושים

דבר שאני נגדו. אם כך, מה יש לי לעשות? להתנגד לאגרה. אני רוצה את

האגרה, כי אני חושב שפה תהיה תרבות יותר גרועה ומדינה יותר לבנטינית,

בלי רשות שידור ממלכתית שיכולה לעשות תוכניות גם כשאני לא מסכים למסר

שלהן.

אני לא יודע מה צ'רלי רוצה מהתוכנית של חיים יבין, אני חושב שהיא

תוכנית חשובה. אם אומרים שצריך לעשות גם תוכנית אחרת, לא צריך לפסול

אותה.
צ'. ביטון
לא פסלתי. שאלתי למה לא יקציבו גם לעדות

המזרח.

ח. אורוו; אני יודע שהסיכוי שהמפלגה שלי תמנה את

המנכ"ל הוא בטווחים היסטוריים. אני מאמין

בכך, אבל הטווחים הם טווחים מאוד היסטוריים. וגם שאני אהיה הגורם



הדומיננטי בהשקפתי ברשות השידור, גם זה בטווח מאוד היסטורי. אבל לפחות

תהיה איזו שהיא מסגרת. זה נעשה יותר ויותר חמור, זה יותר ויותר גרוע.

הפוליטיזציה הופכת להיות המבחן העיקרי של הסיפור הזה, וכך אין שום בסיס

לאגרה. לכן אני מצטרף לרענו כהן. כולי מתקומם כנגד הגישה הזאת, כי

גישתי הפוכה לחלוטין. אבל בעצם אתם דוחפים יהודי כמוני להגיד אחת מן
השתיים
צריך להרוס את הענין הזה מיסודו, כי לא נמצא הכוח הציבורי

הפוליטי לעשות זאת, ואתם צריכים להבין למה שאתם גורמים. זו בעיני השאלה

המרכזית.

לגבי התקציב עצמו. אני חושש מאוד, יוחנן, שזה תקציב של "כאילו". אני לא

יודע איך תעמדו בו. אתם בונים תקציב ל-9 חודשים שמבוסס על 82 אחוזים

בהכנסות. באגרות אתה בונה על 88 אחוזים, יותר מאשר בשנה שעברה. על איזה

בסיסי זה נראה לי קצת כדי לסגור את המספרים. אם אני משווה את זה לגבייה

בפועל, הפער גדול עוד יותר. גבית בשנה שעברה 173, ואתה רוצה עכשיו

לגבות 160, ואני לא יודע מהיכן.

אני הייתי מציע, אם היה כוח בוועדה הזאת להגיד לממשלה, שתשאיר לכם 45

מיליון, שלא יוציאו 45 מיליון שהיא עוד לא לקחה מכם, אלא תשאיר אותם

ברשות, כי אני רוצה רשות עצמאית. התנגדתי להעברה של 75 מיליון בגלל

הרעיון של רשות עצמאית, ולא משום שאני שונא את האוצר. אתם עושים בדיוק

הפוך ממה שרוצים.

אני חושב שהתקציב הזה כאן יש בו מידה מרחיקת לכת של אופטימיזם.

שנתיים-שלוש של גרעון ברשות השידור יהיה סיבה נוספת לפוליטיקאים מרמה

מסויימת, שמסתכלים על כל העולם ככה, להכניס את היד פנימה דרך העברה

תקציבית של 15 אלף שקל, לגמור את התקציב, ואז באמת נגיע לרשות עצמאית

יותר גרועה מאשר עכשיו, ואז יכול להיות שאני אצטרף לרענן כהן ואגיד שלא

צריך אגרה, לא צריך כלום, ושהכל יגיע מהפירסומת. אני יודע למה זה יביא,

ואני חושב שאתם צריכים להיות הנאבקים העיקריים על עצמאות הרשות. אחרת

נהרס הבסיס הציבורי לקיומה.

י. גולדברג.' אני מצטרף להצעה של ח"כ רמון, אבל רק את

הניתוח הייתי רוצה לתת בצורה אחרת-. ממשלה

לחוד, כנסת לחוד, רשויות מקומיות לחוד, איגוד מקצועי לחוד. כך תהיה לנו

נקודת מישוואה. אם אנחנו עוסקים בכנסת לדוגמא, אנחנו נוכל לדעת כמה זמן

ניתן לכל אחת מהמסגרות הפוליטיות שבכנסת. יתרה מזאת, הייתי רוצה גם

לקבל את הניתוח לגבי חברי הכנסת עצמם. כך נקבל תמונה, האם הרשות היא

ממלכתית, והאם פועלים לפי חוק, כנקודה שהעלה ח"כ רמון. אני חושב שכל

ניתוח אחר פשוט יתן תוצאות מעוותות, ולכן ח"כ רמון הגיע לתוצאה הזאת.

בדיון לפני שנה העלינו את זה כחלק מההסתייגויות שלנו לגבי פיתוח
התחנות
(1) חיזוק תחנות הרדיו בצפון, האם הן פועלות, מה קורה בנושא הזה, כי לא

הרגשתי שיפור בנושא קליטת הרדיו בצפון.



(2) אני יודע שנעשה משחו בנושא האפשרות להתקשרות מחיפה בתחנת חיפה,

והייתי רוצה לשמוע מה נעשה בזה, כי זה חלק מההחלטות.

(3) בנושא קליטה וכיסוי מלא של הערוץ הראשון והערוץ השני, קשרנו את

הערוץ השני לערוץ הראשון, מה גס שהערוץ השני לא קשור במסגרת

התקציבית הזאת. קשרנו זאת בוועדת הכספים בישיבה הקודמת, והיו אלה

חלק מהמסקנות שלנו וההתניות שלנו לאישור התקציב השנה.

אני עומד על כך שאם אנחנו מאשרים את האגרה, יהיה ביטוי גם לנושא של

קליטת הערוץ השני בצפון ובדרום. לא יעלה על הדעת שרשות ממלכתית תסבסד,

תקצה כסף או תאשר כיסוי תקציבי, בעוד שחלק מאזרחי המדינה יהנו מזה

והחלק האחר לא.

מ"מ היו"ר א. וינשטייו; אני מברך על המאזן. יש לי כמה שאלות לגביו,

בעיקר לגבי חייבים, אבל אשאיר זאת לישיבה

אחרת. הייתי מבקש מכם להחיש את הנושא של הבנין המרכזי בירושלים, שלוקח

זמן רב. לגבי השכר, אני מבקש אותו שנתיים, בעיקר בהקשר לשכר הציבורי,

לתנודות, ואני לא מקבל את תנודות השכר. אני רוצה לומר שבפעם הבאה אני

מבקש שתעשו מחקר ותודיעו לנו - ואני מבקש זאת כבר שנתיים - מה קרה עם

השכר ברשות השידור לעומת השכר בשרות הציבורי. אני מבין שאתם קשורים

לאוצר, ואינכם יכולים להחליט בעצמכם. יש לי יסוד להניח שחלה שחיקה,

ואני לפחות תובע שתהיה הקבלה בין השכר בשרות הציבורי לשכר שלכם.

אני מצדד בהעברה לגביה של גורם אחר. אני חושב שאתם מקדישים היום הרבה

מאוד כסף לפירסום עצמי של האגרה. אולם ברגע שהאגרה תהיה בידי גורם אחר,

החישוב של הפירסום לגבי גביית האגרה יהיה כלכלי, ואז יהיה לכם זמן

להכנסות אחרות.

יש לי הערות אחרות, אולם הגבלתי את עצמי בזמן ולא אעיר יותר.

בכך אני מכריז שחברי הכנסת- סיימו את דבריהם. בישיבה הבאה נקבל תשובות.

ח. רמוו; אחרי התשובות תהיה לי התייחסות.

מ"מ היו"ר א. וינשטייו; הייתי מקיים את התשובות היום, אבל מאחר

שמנכ"ל האוצר ואנשים אחרים הוזמנו לכאן

ל-12:15, את התשובות נשמע בישיבה הבאה.

(חוזר יו"ר הוועדה}

(המשך הפרוטוקול ב-3 עותקים).



(2) שינויים בתקציב

היו"ר מ.ז. פלדמו; בקשת האוצר להעביר מהרזרבה הכללית 32 מיליון

לבנק החקלאות.

פ. גרופר; אני רוצה להודיע לפרוטוקול, שהיות שהבן שלי

מכהן כסמנכ"ל בבנק החקלאות וכבר היה לי כאן

תרגיל עם הדברים שלי, לא אשתתף בישיבה. אני מודיע זאת, כי עד עכשיו

השתתפתי בישיבה קודמת, ובפרוטוקול יראו שהשתתפתי, ויגידו שהשתתפתי גם

בסעיף הנוסף. לכן אני מודיע לפרוטוקול, שאני עוזב את הישיבה.

היו"ר מ.ז. פלדמו; אני רוצה לקדם בברכה את הממונה החדש על

התקציבים, דוד ברודט, ולאחל לו הרבה הצלחה

בתפקידו. אני מקדם בברכה גם את המנהל החדש של רשות החברות הממשלתיות,

מר ניצני, ומאחל גם לו הצלחה.

ד. ברודט; אני רוצה לומר מלת פתיחה בנושא הזה. אנחנו

מבקשים להגדיל את הון המניות של בנק החקלאות

ב-32 מיליון שקל. הנושא הזה ברובו לא היה בזמן כהונתי, את ריכוז העבודה

עשה בעיקר מנהל רשות החברות הממשלתיות, והוא יציג את הנושא.

י. ניצני; נציג את הנושא ביחס הפוך לוותק שלנו בטיפול

בנושא, שהוא לא רב, אבל אשתדל לתת את התמונה

המלאה לוועדה כדי שהיא תוכל לשקול ולהחליט.

בנק החקלאות, בבעיות שעסקיו נקלעו אליהם, משקף את המשבר בענף החקלאות,

ואני לא מחדש בזה ודאי שום דבר. הבנק עומד עכשיו לצורך סגירת המאזן

לשנת 1990 בפני מצב שבו הוא צריך לעמוד ביחס מינימלי של הון לנכסי

סיכון, כפי שהמפקח על הבנקים דורש. היחס הזה מחייב הזרמה, כדי להעמיד

אותו על המינימום הנדרש למאזן 1990. ההזרמה הדרושה היא של 32 מיליון

שקל.

ההון של הבנק כרגע הוא 20 מיליון שקל, לפני ההזרמה הזאת, למאזן של 31

בדצמבר 1990. עם ההון הזה, היחס בנכסי הסיכון. הוא קצת למעלה מ-5

אחוזים. צריך להגיע ליחס של 12.5 אחוזים, כי זה היחס הנדרש על-ידי

המפקח על הבנקים. לצורך זה יש להזרים 32 מיליון שקלים נוספים, ואז הבנק

יוכל לפרסם את הדו"חות הכספיים. אגב, אנחנו כבר נמצאים ב-21 במאי, וזה

אחרי הזמן שרשות ניירות הערך והמפקח על הבנקים התירו לבנק לפגר בפירסום

הדו"חות הכספיים, ולכן הנושא דחוף.

ע. עלי; למה היה צריך להגיע לפיגור וללחץ כזה של

זמן?

י. ניצני; בשבועות האחרונים ערכנו בדיקה, ונערכנו לא

רק להזרים לבנק כסף, אלא גם לראות איך

ממשיכים הלאה. היו בעיות סביב הנושא של הסדר הקיבוצים, סביב אי-השלמת

נושא המושבים, ההשפעות של הדברים האלה על הבנק. גם ההיערכות מבחינה



ניהולית של הבנק חייבה כמה צעדים, והישלמנו רק בשבוע שעבר מהלך שיאפשר

מינוי יו"ר פעיל מקצועי לבנק, כדי שיוביל את הנהלת הבנק בחודשים הבאים.

המנכ"ל, עד סוף החודש הזה, הינו מר רויך. היו"ר המיועד שעומד להתמנות

הוא רואה-חשבון שלמה זיו, שמעבר להכרותו את כל הנושא, הוא גם בנקאי

לשעבר במשך הרבה שנים. בתחום התמחותו, במשרד שלו, הוא אכן טיפל בחברות

ובמפעלים שבמצוקה, ובהבראתם והוצאתם לדרך המלך. מהכרותנו את הכישורים

המקצועיים שלו עשינו הכל כדי לשכנע אותו להרתם למאמץ הזה, ולהיכנס לבנק

כדירקטור וכיו"ר דיקרטוריון פעיל. הוא עוד לא מונה, אבל זה נמצא

בתהליכי מינוי, ועל-ידי כך תוכל להיעשות בדיקה יסודית מקצועית של המשך

פעילותו של הבנק, והבאת המלצה מסודרת בלי חבל על הראש, איך להמשיך הלאה

את הפעלתו של הבנק הזה ומה עתידו.
א. שוחט
מה מצבת החובות?
י. ניצני
מצבת החובות היא 600 מיליוו שקל, מצבת

ההלוואות של הבנק. מצד שני יש כ-100 מיליוו

פקדונות מהציבור בבנק הזה - הנתונים הם ל-31 בדצמבר 1990 - עוד למעלה

מ-200 מיליון של המדינה בבנק הזה, ועוד כ-140 מיליון פקדונות מהבנקים.
א. שוחט
האם הבנק הוא בבעלות מלאה של הממשלה?
י. ניצני
כן. יש איזה אחוז קטן של מניות שנסחר

בבורסה, אבל זה לא משמעותי.
ע. עלי
כמה הפרשתם לחובות מסופקים?
ד. ברודט
100 מיליון.
י. ניצני
ההזרמה הזאת נדרשת לסוף 1990, מכיוון שהמפקח

על הבנקים דרש הפרשה גדולה יותר לחובות

המסופקים, משום שהסדר המושבים לא סביר.
היו"ר מ.ז. פלדמן
למה המפקח על הבנקים לא הגיען
ש. זינגר
הוא לא צריך להגיע.
היו"ר מ.ז. פלדמן
בפעם הקודמת היה כאן המפקח על הבנקים. לפי

חישובי היועצת הכלכלית שלנו הסכום הנדרש הוא

אחר.
ס. אלחנני
אמרת שהון עצמי 20, וזה מהווה רק 5 אחוזים

מהנכסים המסופקים. זאת אומרת שהנכסים

המסופקים הם 400, אם ה-20 זה 5 אחוז.
י. ניצני
זה לא מדוייק.
ס. אלחנני
12 מ-400 זה 48, פחות ה-20 שיש לכם, צריך

להוסיף רק 28.



י. ניצני; אני יכול להיכנס לפרוט החישובים. יש כאן

עניו של הוו ראשוני והון משני. המספר של

ההוו הראשוני שלוקח בחשבון את ההון הראשוני ואת ההוו המשני, התוצאה

שלו - יש לי כאן חישוב של רואה החשבון של הבנק - כדי להביא את זה

ל-12.5 אחוזים, צריכה להיות 32 מיליון.

רואה החשבון ישאיר לך ניירות עבודה, ותוכלי לראות.

ש. זינגר; אני רוצה להוסיף כמה דברים במישור העקרוני.

בסה"כ כולנו חדשים. אחד נמצא חודש, אחד

חודשיים, והוותיק שלושה חודשים. נושא בנק החקלאות הוא נושא ותיק מאוד,

וניסינו להתמודד ולהתעמק בו ככל שאפשר. מצבו לא סימפטי, זה ידוע. השאלה

הנשאלת היא מה צריך לעשות ומה ניתו לעשות, בהיותנו הבעלים של הבנק הזה,

ואני מדגיש שאנחנו מדברים על בנק עם פקדונות וכיו"ב.

צריך לזכור שהנכס העיקרי שלנו, נכס עם מרכאות או בלי מרכאות, זה תיק

האשראי, ולאף אחד אין היום יכולת להעריך את טיבו. בעצם היו לנו עקרונית

שלוש אפשרויות;

(א) למכור את הבנק.

(ב) להפסיק את פעילותו כבנק ולהעביר את תיק הגביה שלו לגובה חיצוני.

' (ג) האפשרות שמוצעת כאו, להגדיל את הון הבנק, ובהמשך אפרט יותר.

האופציה של מכירת הבנק כרגע לא ריאלית. אין למי למכור אותו במצבו היום.

אם למכור אותן, צריך להכין אותו למכירה.

היתה דילמה קשה מאוד בין שתי האפשרויות הנותרות, היינו להגדיל ההון

ולראות מה קורה הלאה, לבין העברת תיק הגבייה למוסד אחר. פה הגענו

למסקנה - אני ודאי יכול להעיד מנסיוני הבנקאי - שלא דומה תיק חובות

שאנחנו צריכים לגבות את החובות, ממה שמישהו אחר צריך לגבות עבורנו. זה

לא אותו דבר, זה לא אותו אינסנטיב, התוצאות שונות לחלוטין,. וכאמור, זה

הנכס העיקרי.

א. שוחט; האם מישהו אחר יגבה בשבילך, ויעשה את זה

יותר טוב?

ש. זינגר; ודאי, אין ספק.

לכן הגענו למסקנה שאנחנו רוצים כרגע לבקש

מהוועדה את הגדלת ההון המינימלית, על-מנת שהבנק יוכל לפרסם את

דו"חותיו, יוכל לעמוד ביחס להון כפי שהמפקח דרש, כפי שיוסי ניצני הזכיר

כרגע. אנחנו מביאים יו"ר פעיל, שהוא אחד המתמחים הגדולים ביותר היום

בבנקאות בנושא המיגזר החקלאי-קיבוצי-מושבי.

א. שוחט; האם הוא סוגר משרד?



ש. זינגר; לא, הוא לא צריך לסגור.

הוא יבחן את הדברים לעומקם כשהוא יושב בכיסא

היו"ר, ויתכן שבעתיד יהיו לנו פרטים נוספים שאי-אפשר כרגע מבחוץ לבחוו

אותם. גם אני כשאני לומד את הבנק דרך דו"חותיו, זה לא כמו שהייתי מביע

דעה אם הייתי אני שנה יו"ר של הבנק.

א. שוחט.' מי היו"ר היום?
ש. זינגר
עו"ד שליט.

אני רוצה לומר שכל הבקשה פה - ופה אני עונה

לרב פלדמן - של הגדלת ההון, כולל מינוי מר זיו ליו"ר הבנק, הכל תואם

בצורה מלאה מאוד עם המפקח על הבנקים. הבקשה הזאת וכל ההליך הזה הם על

דעתו. תאמנו את זה אתו וזה מקובל עליו. זה ההליך הטוב ביותר שאנחנו

יכולים להציע בנסיבות הקיימות של בנק החקלאות, ולאחר שנקבל דו"ח נוסף

בעתיד הקרוב, נראה לאן פנינו מועדות.

יכולות להיות מספר אפשרויות. יכולה להיות אפשרות אחת שיבוא היו"ר החדש

של הבנק, ויאמר שבכלל מהבנק הזה אפשר לעשות משהו פנטסטי, אפשר לעשות

אותו בנק רווחי, ובעתיד אולי נמכור אותו ונקבל גם על זה כסף. זאת

אפשרות. במאמר מוסגר אני אומר, שאם זאת ההמלצה, נחזור לכאן, כי אז

נצטרך הגדלת הון, כי הגדלת ההון של היום היא מינימלית, בשביל שהבנק

יפרסם את דו"חותיו ויעמוד בנכסי הסיכון המינימליים של המפקח על

הבנקים.

אפשרות אחרת היא, שהוא יבוא ויאמר שמהבנק הזה הוא לא מציע להרחיב את

האשראי לתחומים נוספים ולעשות אותו בנק יותר רווחי, אבל נכין אותו

בצורה מסודרת למכירה, או שייחתם עד אז הסכם הקיבוצים.

זה המצב כפי שהוא קיים היום. כפי שאני אומר, זה מתואם עם המפקח על

הבנקים. אנחנו חייבים לפרסם את המאזן, אחרת הבנק הוא אינסנוונטי.

המשמעויות של זה יכולות להיות כאלה שקשה אפילו היום לבחון אותן. כפי

שניצני אמר, יש שם פקדונות ציבור, יש שם פקדונות ממשלה, ונראה לי

שבמצבו הלא-סימפטי של הבנק ההחלטה הזאת היא הרע במיעוטו, הטובה ביותר,

שאנחנו כדרג מקצועי ואני כתפיסתי כבנקאי, יכולים להמליץ בפני הוועדה.

א. שוחט; באיזה מסלולים יש שם הפקדה לציבור? איזה

נכסים יש שם?

י. ניצני; אין לי פירוט, אבל אני יודע מדיווח שקיבלתי

מהמנכ"ל שיש שם פקדונות, בדרך כלל פקדונות

גדולים יחסית, מיליון שקל בפקדון. אלה לא פקדונות בנקים, אלא פקדונות

של אנשים פרטיים. אלה פקדונות מפוזרים.

א. שוחט; באיזה סוג של פקדון? מי השקיע שם כסף?

י. ניצני; בנקים, 140; הציבור, 100.



ד. ברודט; זח לא פרטי. זה בנקים או גופים מוסדיים.

ארגונים.

א. שוחט; מח חיח שיעור משכורת המנכ"לי
י. ניצני
אני לא יודע מח חיתח משכורתו של רויך, אני

יודע שמשכורת מנכ"ל, אם אני לא טועה, חיא

8,000 או 8,500 שקל.
א. שוחט
חאם לא חיח סידור מיוחד עם רויך?
י. ניצני
לא ידוע לי.
ד. ברוך
עלות חשכר חנחוגח חיא 13 או 15 אלף שקל

לחודש.
ח. אותי
אני לא יודע עד חסוף, ודאי לא אתם חכתובת

לשאלח חישירח, למח חיח צריך לחגיע לנקודח

חזאת. אני יודע לפחות שמתנחל דיון על חבנק חזח במשך 5 שנים, ולא רק 3

חודשים, ולא 5 שבועות, כולל אותח אופציח שמעלים פח עכשיו, כולל אופציח

נוספת שמתיישבת עם נושא חגבייח. לי לפחות ידוע, ששלושת חבנקים חגדולים

או שני חבנקים חגדולים, שחם בעצם מחזיקים בנתח חגדול של חחובות, ושרוב

חקליינטים של חבנק חזח בעצם חבים את רוב חחוב שלחם לחם, אמרו שיעשו מזח

חבילח אחת, ויקבלו אחריות על חדבר חזח. מח עוד שיש שם סבך גדול מאוד של

אי-חתאמח טוטלית בין חערבויות לבין חחובות, כי חלק גדול מחמושבים וחלק

גדול מחקיבוצים תקועים שם עם כל חערבות שלחם, וחם חשופים לגמרי. חבנקים

חאחרים רואים את עצמם חשופים כנגד חערבויות, כי בנק חחקלאות, שחיח

בזמנו בנק של אשראי מכוון, בעצם לקח את כל חערבויות וחשאיר את חאחרים

נקיים. אבל חחובות במשך חשנים חצטברו לגמרי אחרת. לפעמים קיבוץ חיח

חייב חצי מיליון שקל לבנק חחקלאות וחייב 30 מיליון שקל לבנק הפועלים,

אבל כל חכספים שלו בבנק חחקלאות, וכמעט לא כלום בבנק חפועלים. בנק

חחקלאות מחזיק את חמערכת באמצעות חבטחונות. חוא מנע כל מיני חסדרים,

לפחות בתקופות שיותר חכרתי אותם, דרך חענין חזח שחוא חחזיק את

חבטחונות, ורצח תנאים שחיו לא סבירים מבחינת משקלו חאמיתי בסיפור.

אני לא מעודכן לגבי מח שקורח עכשיו עם חסדר חמושבים וכל חמשמעות של

חעדר חסדר. אם איני טועח, רוב חחוב חוא מחסוג של חסדר חמושבים, אבל

חשאלח חיא מח קורח עם חאופציח חקודמת. יכול לחיות שחבנקים חאחרים כבר

לא רצים בסיפור חזח.

אנחנו עומדים לתת 32 מיליון שקל, ואני מודח ומתוודח שאין לי תחושח שזח

באיזח שחוא מסלול של פתרון. זאת אומרת, חעילח חבלתי-אמצעית חיא שחמפקח

על חבנקים לא רוצח לפרסם מאזן, ולכן שמים 32 מיליון שקל. אני מציע

לחיזחר בדיון חזח, משום שאין בעיח לעשות כאן כך שיחיו נזקים יותר

גדולים מאשר יש כאן חיום. אני גם לא יודע אם חדיון חסוי או לא חסוי,

בכל-זאת מדובר על איזו מערכת בנקאית. זח לא בנק לאומי או בנק חפועלים,

אפילו לא חמזרחי, אבל בכל-זאת זו מערכת שיש לח רגישויות משלח.



ע. עלי! באמת צריך להכריז על הישיבה כישיבה חסויה.

מחר יצאו דברים כאלה החוצה, וגמרת עם הבנק.

ח. אורוו! הבנק הוא בנק ממשלתי נטו. כל מי ששייך אליו

היה מוכן להשאיר אותו באמצע ולברוח, חוץ ממי

שלא יכול לברוח ממנו.

לכן אני שואל את השאלה באופן הפשוט ביותר. אולי לא אמרתם לנו את הכל,

ואולי אין לכם תמונה. אני לא מתרשם, חוץ מאשר שלמה זיו יבוא בעוד כמה

חודשים ויגיד שלפי דעתו צריך ללכת ככה או אחרת. אני לא יודע כמה

דירקטורים של האוצר יושבים בתוך הנהלת הבנק, וכמה דירקטורים של המשרדים

האחרים, כמו למשל דירקטור של משרד החקלאות. אי-אפשר היום לדעת ולהכריע

איזו אופציה נראית לכם עדיפה.

אני לא בטוח שזה הבנק היחידי בסיפור הזה, יש עוד אחד שלא מתחיל בחקלאות

אלא במלה אחרת, שגם לו יש כמה בעיות. גם שם יש בעיות של האקוויטי.

א. וינשטייו! הוא לא ממשלתי.

ח. אותו; נכון, הוא לא ממשלתי.

לכן אני אומר שיש הגיון להקציב את הסכום

הזה, אם הוא באיזה שהוא מסלול. וזאת כדי שלא יקרה שבעוד זמן מה יבואו

ויגידו שיכול להיות שהיה כדאי לסגור היום, ולא בעוד 3 חודשים.

ע. עלי! אני מבקש לדעת אם הישיבה הזאת היא ישיבה

סגורה. אנחנו בעלי המניות כאן, וצריך לשמור

על זכויות הציבור.

היו"ר מ.ז. פלדמו! אני מכריז על כך שהישיבה הינה ישיבה סגורה.

א. דייו! אני תמה על הבקשה הזאת, ואני אומר זאת בלשון

המעטה. אני מציע לאוצר למשוך את הבקשה הזו,

ולקיים דיון רציני עם כל הנתונים. יושבים כאן אנשים חדשים שאפילו לא

עונים על השאלות, ואין לנו שום נתונים. לקחת מהרזרבה להוצאות פיתוח בסך

32 מיליון שקל, זה יהיה מעשה בלתי אחראי של הוועדה הזו שאין בפניה שום

נתון, שום ידיעה על מצבו של הבנק, מאיזה מקום יוצא הכסף הזה ומה ייעשה

בו. זה פשוט יהיה בלתי-אחראי מצדנו להעביר את הסכום הזה מבלי לדעת מה

הכיוון של הבנק, מה קורה אותו.

לדעתי כדאי גם להזמין את המפקח על הבנקים כדי שיגיד מה עמדתו, ועל סמך

מה הוא הציע את הצעתו.

לכן, אם חברי הוועדה יסכימו, אני מציע לקצר בדיון כדי שלא נגרום - כפי

שהציע ח"כ עובדיה עלי - איזה שהוא נזק, פשוט לא לדון בבקשה היום.

יתייעץ אחר כך יו"ר הוועדה עם אנשי האוצר, עם המפקח על הבנקים, מהי

הדרך לקיים את הדיון הזה בצורה מסודרת.



ע. עלי; הנתונים שמונחים בפנינו תם נתונים שנמסרו

לנו על-ידי נציגי האוצר. חזקה עליהם שהם

סיפרו את כל האמת. בתשובה לדברים שנאמרו על-ידי ח"כ דיין, אני חושב

שהדברים ברורים. הנתונים שנמסרו מצביעים על כיוון אחד. רוצים להציג כאן

את החלק הגדול של החובות ואת פקדונות הציבור, פקדונות המדינה, סכומים

גדולים. כאן הדברים מתבטאים ביותר ממיליארד שקלים. הדרך היעילה ביותר

לעשות זאת - כפי שכאן נמסר, על-ידי אחד הבנקים לשעבר, מהמוצלחים שהיו

לנו - היא בדרך שהבנק הזה ימשיך לתפקד באופן עצמאי.

מתוך הנתונים שנמסרו לנו, אני בהחלט תומך בבקשה. מתוך הדברים שנאמרו

לנו אני לא רואה כאן מנוס מלאשר את הפניה הזאת. צריך לזכור שהמדינה

בעצם היא בעלת הנכס, ואנחנו חייבים למנוע כל נזק אפשרי. לא צריך ליצור

פאניקה בציבור, משום שפאניקה כזאת יכולה למוטט עוד יותר את הבנק.

גם אם רוצים להגיע להפרטה, ואני בהחלט בעד הפרטה, צריך לנסות ולהבריא

את הבנק. אם כאן אומרים שיש איזה שהן הוראות של בנק ישראל, של המפקח על

בנקים, שצריך 12.5 אחוזים הון מכלל החובות, צריך להיענות לפניה הזאת.

אם רוצים להגיע להפרטה, צריך להביא בנק בריא, מתפקד, חי ונושם. יש

להניח שהערך שלו הרבה יותר גדול מאשר בנק שהוא אחרי פשיטת רגל, אחרי

שנכנס לשם כונס נכסים. זה פחות או יותר מביא אותי לכל הענין של פעילות

בסגנון של פרק 11, ולא איזה שהוא כונס נכסים או פגיעה של מפרק כזה או

אחר, שמביא בדרך כלל למימוש הרבה יותר קטן של הנכס, ולנזק בלתי הפיך

לבעלי המניות של אותו נכס.

לכן, אם גם רוצים להגיע להפרטה, צריך להבריא את הענין הזה. אני לא רואה

שום מנוס מלאשר את הפניה. אני רוצה להזכיר לחברים שכל הבנקים בעצם היו

ב"ברוך" גדול. היזרמנו 7 מיליארדי דולר, ואף אחד שלא יבוא לכאן וינסה

להתחכם ולדבר - לא בנק הפועלים ולא הבנקים האחרים שסיבכו את המדינה ואת

כלכלת המדינה בסכומים אדירים. משום ששם שילמנו אינו סיבה הפעם לשלם,

אני לא מנסה מזה להקיש שצריך הפעם לשלם, אבל בסכום הקטן יחסית הזה, אם

נוכל להציל, כל בעל נכס היה עושה את זה, ואני מדבר כרגע כבעל נכס, כבעל

עסק. כל בעל עסק שרוצה להבריא את העסק שלו, אני מעריך שאם היה לו הכסף

היה עושה את זה, ולכן אני לא רואה שום סיבה שלא נעשה זאת.

לנושא השכר. נראה לי שכל נושא השכר של מנהלי הבנקים - לא רק זה, גם

זנבר, גם האחרים - מדובר בסכומים פשוט אדירים, מהממים. אני לא יודע למה

צריכים לקבל כל כך הרבה כסף. המדינה השקיעה 7 מיליארדי דולר בבנקים.

בסופו של דבר הבנקים האלה שייכים לציבור, ואין שום סיבה בעולם שיו"ר

כזה או אחר יקבל יותר מאשר מנהל חברה ממשלתית. אין שום סיבה בעולם - גם

אם פורמלית זה לא קורה - שזנבר ואחרים יקבלו סכומים כאלה אדירים, יותר

מאשר מנכ"ל התעשיה האווירית.
א. שוחט
חוץ ממנכ"ל בנק הפועלים.

ע. עלי; אפשר להזכיר לטובה את מנכ"ל בנק הפועלים.

אין שום סיבה שהוא יקבל יותר מאשר מנכ"ל

התעשיה האווירית ומנכ"לים בחברות הגדולות שמתויחות כסף. לדעתי באיזה



שהוא מקום נצטרך לתת את הדעת לנושא הזה ולהגביל את השכר שלהם, אפללו זה

מחליב חקיקה. אני חושב שהבנקים הפכו להיות מזמן החנקן שלנו ולא החמצן,

ופעם אחת ולתמיד צריך לשים סוף להתנהגות הזאת.

את הדברים האלה אמרתי בהקשר למנהלי חברות ממשלתיות.

היו"ר מ.ז. פלדמו; צריכים להסתכל על הדברים בפרספקטיבה הנכונה.

הבקשה הזו באה אמנם ברגע האחרון, ואין ברירה

אחרת, אלא לאשר או לדחות.

א. שוחט-. האם אי-אפשר לדחות את ההחלטה ביומיים?
א. וינשטייו
אני חושב שצריך להחליט על זה. להתחיל דיון

בנושא הזה בלי להחליט, זה הדבר הגרוע ביותר.

זה בנק, וזה יצא מכאן.

א. שוחט; שמעת שמדובר במשקיעים מוסדיים. זה לא ימוטט

שום דבר, לא מדובר באנשים פרטיים.

היו"ר מ.ז. פלדמן; אם התחלנו, ודאי שחייבים לסיים.

אני רוצה להתייחס לדברי ח"כ דיין. שמעת את

הנאמר כאן. עושים ריאורגניזציה מושלמת בבנק. אין שום סיבה שנקיים

תרגילי השהייה. כשתיכנס ההנהלה החדשה האפקטיבית, היא תבדוק באמת את כל

המצב בבנק ואנחנו נדרוש, אחרי כניסה זו, תוך זמן סביר, לקבל נתונים על

מצב הבנק.
י. גולדברג
בהחלט שמעתי כבר על המשבר בבנק החקלאות, זו

לא הפעם הראשונה שאני שומע על המשבר בבנק,

ועל הבעיות המיוחדות, ועל השאלות הרבות שנשאלו לגבי הבנק הזה, והאם

לאפשר לו להמשיך להתקיים או להחליט להפסיק את פעילותו.

מאחר שיש בכוונת האוצר, כפי שהוצג פת- על-ידי נציגי האוצר, לנסות בשלב

הראשון לקיים אותו עד לאחר המאזן, וביחד עם זאת להכניס צוות על-מנת

לנסות ולהבריא את הבנק, אני בהחלט נוטה לתמוך בבקשה מתוך כך, שהזרוע

הזאת היא פשוט זרוע חיונית ביותר למערכת של המשק העסקי שמתקשה, ובעיקר

למשק החקלאי.

אני אכן מקווה שבחודשים הקרובים נשמע גם על תוכניות של בנק החקלאות

לגבי המשך התפתחותו.

היו"ר מ.ז. פלדמו; מיד עם כניסת ההנהלה החדשה לתפקיד ניתן לה

פסק זמן של כמה שבועות סבירים, ואחרי כן

ניזום כאן דיון.

י. גולדברג! בהזדמנות הזו, מאחר שיושבים כאן נציגי האוצר

ומאחר ש-23 חברי כנסת חתמו בנושא הערוץ השני

בוועדת הכספים לגבי מימון של 5 מיליוני ש"ח שיכלו לקלוט את שידורי

הערוץ השני, לגבי הערוץ השני בצפון ובדרום, אני רוצה להביא לידיעה, שלא



יכבדו החלטות של ועדת כספים בנושאים כאלה. אני מצפה שתהיה התייחסות

לעניו הזה.

א. שוחט; האם זה מותנה בהצבעה שלך עכשיו?

י. גולדברג; זה לא מותנה בהצבעה. נתתי תשובתי לענין הזה,

אבל אני מצפה שהענין הזה ייפתר כבר בימים

הקרובים. בכל-זאת זה מותנה בהחלט בהצבעה שלי על תקציב רשות השידור.
א. שוחט
אמרתי בתחילת דברי בנימה של בדיחה, שכנראה

אם בא צוות בכיר כזה, יש בעיה עם הצגת

העניו. עכשיו דעתי מחוזקת פי יאלף בענין זה.

דוד ברודט בתפקידו כאיש הכספים בתעשיה האווירית לא היה מעז להביא רבע

שעה לפני תום הישיבה בקשות מהסוג הזה בלי אף מסמך למועצת המנהלים. יוסי

ניצני בבורסה אותו הדבר, וכנ"ל לגבי שלום זינגר בבנק שהוא עמד בראשו.

אני רוצה להגיד לכם איך אני מרגיש בעניו, ואין לי שום דבר לגבי מהות

העניו, כי אני מניח שצריך לעשות כך או כך, כי אחרת העסק יגמר.

לא מתקבל על הדעת - לי כחבר ועדת כספים, יש חברים כמו יוסי גולדברג

ועובדיה עלי שהכל ברור להם - שיקיימו דיוו בהעברה של 32 מיליוו שקלים,

בקיומו או בבעיתו של בנק, דיוו של רבע שעה, בלי שנקבל את המאזו של הבנק

של שנת 1989, בלי שהמפקח על הבנקים יהיה כאו ויגיד משהו בעניו, יגיד מה

קרה עם העסק הזה, מה הוא דורש, בלי שמנכ"ל הבנק יהיה כאו. עם כל הכבוד

לכם, זו אכו חברה ממשלתית, אבל בכל דיוו שהתקיים כאו לגבי חברה

ממשלתית, הגיע מנכ"ל החברה והוא היה שותף בדיוו.

איו שום חשש אם תהיה החלטה בעוד יומיים. איו שם אנשים פרטיים שמפקידים.

שמענו מי משקיע שם, וכל הולכת האימים הזו, איו לה ידיים ורגליים.

אני מציע ומבקש מאדוני היו"ר שלא לקיים היום הצבעה. אפשר לקיים את

הדיוו ביום חמישי, אפשרי לקיים אותו מחר, אם צריך. יואילו להביא ניירות,

יואילו להביא את ההצעה שהם מציעים, יואילו להביא את מנהל הבנק, יואילו

להביא לכאו את אמנוו גולדשמידט, ונשמע מה העניו. לי יש כל האמוו בכוונה

הטובה של אנשי האוצר בעסק הזה, אבל לא עולה על הדעת שנושא כזה יהיה על

בסיס העברה תקציבית של 32 מיליוו שקלים. מחר ישאלו אותנו מה אישרנו,

בעוד חודשיים יסתבר שצריך עוד 50 מיליוו שקל, כי יש שם חובות אבודים

בהיקף כזה, ושום דבר לא הסתדר.

ש. זינגר; בהערת ביניים אני אומר, שתיק האשראי כפי

שהוא, אם חסרות לו הפרשות, לא משנה איזו

החלטה תקבל היום, זה חור שקיים אצלך בכל מקרה.

א. שוחט; אני לא מוכו להשתתף בהצבעה בדיוו שאיו בו אף

נייר רקע, ולקבל החלטה מהסוג הזה. אני לא

אומר את זה כקנטרנות לאריאל על 30 מיליוו של קופת-חולים, וכמה ישיבות

התקיימו בנושא.



י. גולדברג; אתח ידוע כמי שדואג לכספי המדינה, כפי שדאגת

לקופת-חולים פעם אחת ופעם שניה ופעם שלישית.

שמעתי על כמה תוכניות כלכליות נוספות.
א. שוחט
אני רוצה נייר כדי להחליט.

האם אתה חושב שאני לא רוצה שהענין יסודר?

אני רק אומר שאני לא מצביע בלי שיש איזה שהוא נייר אחד, בלי שמנהל הבנק

נמצא כאן, בלי שהמפקח על הבנקים נמצא כאן.

י. גולדברג; לגיטימי שתדרוש את זה, אבל כפי שהבאת את זה

לידי ביטוי, הערת את תשומת לבם של ח"כ עלי

ויוסי גולדברג, ואז התייחסת לעניו הזה.
א. שוחט
אמרתי שאולי לך זה מספיק. לי זה לא מספיק.

י. גולדברג; אתה מתייחס אחרת לנושאים אחרים.

א. שוחט; אמרתי שאולי לך ולעובדיה עלי זה מספיק, לי

זה לא מספיק.

אני מציע שמחר או ביום חמישי, יש לנו זמו, יבואו עם נתונים במגמה לסיים

את הענין. אני באמת לא נגד איזה שהוא פתרון, אבל אני לא מתכוון להצביע

על בסיס כמה משפטים ששמעתי כאן.
א. וינשטיין
אנחנו יושבים כאן עם צוות חדש באוצר, וחלק

מאתנו חדשים גם כאן. יש צדק בדברים של

חברים. אם אתם מביאים נושא, הוא צריך להיות מבוסס ומאורגו. אני לא רוצה

לומר שדברים לא נעשו בעבר, וצודק יוסי גולדברג. היו מקרים שהעבירו

העברה, וחברים ביקשו ניירות ולא התקבלו, ובאישון לילה התקבלו דברים.

כולנו לא צדיקים, ולא להיפך מכך. באופן עקרוני, כשאתם מביאים נושא כזה,

אתם צריכים גם לתת תחושה לחברים שהם לא חותמת גומי.

אני רוצה לומר מהי עמדתי. אני חש שאם מביאים נושא של הגדלת הון בבנק,

ובנק החקלאות יצא לו מוניטין כבנק בעייתי, על פניו אני לא יכול שלא

לקבל את ההחלטה באותו יום במסגרת שזה קשור במאזן. נכון שזה מוסדי,

ובכל-זאת יש ספקים בחקלאות. לגבי בנק שמגלגל מאות מיליונים, נראה לי

שזה יכול להיות בעיה. הדברים יתפרסמו.

לכן אני הייתי אומר, ואני רוצה לומר זאת גם ליו"ר ולעצמנו, שאני לא

הייתי מעלה נושא כזה לסדר היום אם הוא לא מאורגן בניירות. אם זו העברה

רגילה למדענים, מעבירים. אבל אם דנים בבנק, במערכת שהיא בתקשורת,

בהגדלת הון, הייתי מבקש ניירות.

אם אתם תבואו ותגידו לנו - כי אתם בקיאים בנושא - שחיוני לקבל החלטה

היום, אני פשוט סומך על האינטגריטי שלכם. אני אומר שאני לא אהיה מאושר,

אבל אני אביא אנשים ונצביע, אני גם אבקש זאת מהחברים. אתם חדשים

שלושתכם, ואתם מופיעים כאן, ואם תגידו שזה חיוני שהוועדה תקבל היום

החלטה, אנחנו נבחן את החיוניות. אם תיתנו את התשובות לחברים, ותגידו

שחיוני שתתקבל החלטה היום, אני אציע לחברים להחליט היום.



מצד שני, אציע ליו'יר ולוועדת שאנחנו רוצים לשמוע מח אתם חושבים על בנק

החקלאות. תבואו בעוד 3 חודשים ותציעו למכור, או לא למכור, או להגדיל.

היום זה אבר שאני מרגיש שאנחנו מזרימים משהו למאזן, שחיוני לעשות זאת.

כך אני רואה את הדברים, וכך אני מבקש להציג את זה.

ש. שטרית; אני לא נמצא זמן רב בוועדה הזאת. כמו שרמז

ח"כ וינשטיין, יש אנשים חדשים בוועדה. אני

יושב כאן זמן קצר, וגם בזמן הקצר הזה נדמה לי שהעברות מסוג זה בסכום

כזה, כשההעברה איננה משקפת העברה טכנית של איזו חשבונאות כלשהי בתוך

מערכת תקציבית מסויימת, בסכום כזה עוד לא היה. מה עוד שכאן לא מדובר

בהעברה חשבונאית ולא באיזון קטן. כאן מדובר בהחלטה כלכלית כבדה, שבלי

להתווכח על השאלה מה התוצאה הסופית לגביה, צריך לקבל נתונים.

לא הייתי בראשית הישיבה. יכול להיות שבעל-פה מסרתם, אבל מקובל שבנושאים

כאלה נותנים מסמך מסודר, נותנים התרעה. זה מופיע באופן בלתי צפוי בסדר

היום. אני לא רוצה להתווכח עם יוסי גולדברג, אבל אני חושב שתהליך קבלת

החלטות נכון גם במועצת העיריה שלו, לבוא ולהביא סכום שבאופן יחסי

התקציב שלו גדול.

י. גולדברג; לא טענתי נגד זה, טענתי רק על הדוגמא שניתנה

על-ידי ח"כ שוחט.

ש. שטרית; לפי אמות המידה שאני מכיר, ושמקובלות עלי,

לא תקין לחלוטין לבוא ולקבל הכרעה במשך דקות

בסוגיה מן הסוג הזה, כשהחומר לא מונח לפניך, ושלא קיבלת התרעה,

ושהאנשים הרלוונטים לא נמצאים כאן. גם אם יגידו לי שזה חיוני, אני אענה

להם שילכו חזרה הביתה. אם זה חיוני, שיזמנו עכשיו את המנכ"ל, שישבו

ויכינו את החומר, ויבואו בעוד שעה לכאן. לא אקבל גם את האינטגריטי שאני

מייחס לכל אדם, אני לא אסכים שרק משום שלפלוני יש אינטגריטי, הוא יכפה

עלי החלטה לא תקינה.

לכן אני מציע לכם, לענין הזמן אף אחד לא מגביל, היו"ר יכול לקיים את

הדיון אחה"צ, יכול מחר בבוקר, יכול ביום חמישי, יכול בלילה. יש לו

אפשרות לכך אם זה נושא באמת חיוני. אם חברי יוסי גולדברג שמע על המשבר

בבנק החקלאות, זה אומר שזה לא צמח אתמול בלילה, ולכן אפשר היה להביא

זאת גם קודם. ואם מביאים את זה, אפשר להביא עם כל החומר המוכן, ועם כל

הנתונים והאנשים הרלוונטיים.

לכן אני מציע לכם לא לצפות מאתנו לקבל היום הכרעה. אני מודיע שזה גם על

דעת בייגה ועל דעת האחרים שבצד הזה של הקו הפוליטי, שלא לבקש מאתנו

להכריע עכשיו.

א. שוחט; כל זה בלי להתנגד מהותית לענין.

ש. שטרית; אני לא נכנס בכלל לגוף הענין.

ש. זינגר; המצב של הבנק לא טוב. זה שיש שם נזק, זה

ברור. אמרתי בראשית דברי שיכול גם להיות מצב



שבעוד כמח חודשים, אם נחליט לחגדיל את פעילות הבנק, נבוא ונבקש הגדלה

נוספת. אמרתי זאת קודם ואמרתי, ש-32 המיליון הם על-מנת לקיים את הבנק

עד היום, על-מנת שיהיה לנו הזמן לקבל החלטה. אני רוצה שהדברים האלה

יהיו ברורים. לכן חבל שדיין יצא החוצה. לגבי הסכום הזה של 32 מיליון,

הנזק הרי יהיה הרבה יותר גדול. זה פשוט הקדמה של נזק שיעלה ממילא לאחר

מכן.

לגבי הערות חברי הכנסת שהיה מן הראוי להגיש נתונים בכתב, אני מקבל את

ההערה. יש לי בקשה, אדוני היוי'ר, מאחר שהאנשים רוצים חומר בכתב, אם

אפשר לקיים את הישיבה מחר. אני מבקש - במסגרת ההודעה שלך שהישיבה הינה

ישיבה סגורה - שלא ידלפו דברים. יוכנו ניירות למחר, ואם תירצו שיופיע

מנכ"ל הבנק - הוא יופיע. אני רק מבקש שמחר תתקבל החלטה.
א. שוחט
אני מבקש שגם אמנון גולדשמידט יבוא לכאן.

ש. זינגר! אם היו"ר ירצה, נזמין גם אותו. כעקרון אני

אומר שאמנון גולדשמידט לא היה אמור להיות

כאן במובן שההחלטה שלנו פה היא החלטה של בעלי השליטה, ולאמנון אין מה

לומר. אמנון יכול לאשר או לא לאשר את חברי ההנהלה.
א. שוחט
אתם עושים את זה, כי המפקח על הבנקים אמר

שהוא לא יכול לקבל את הבנק במצבו, ויצטרך

לעשות משהו כמפקח על הבנקים. אני רוצה לשמוע את דעתו של אמנון על ניהול

הבנק, על מה שקורה, על הפרספקטיבות. יש מפקח על הבנקים בגלל ההזדמנויות

האלה.
היו"ר מ.ז. פלדמו
נקיים מחר אחה"צ ישיבה מיוחדת בנושא.
א. וינשטייו
הצעה. אני חושש מהיציאה החוצה של הנושא. אני

מציע שנקבל החלטה שאישרנו את זה, אלא אם כן

מחר תתקבל החלטה אחרת, ומחר נצביע.
א. שוחט
זה לא תקין. לא יקרה שום דבר במשך יום אחד.
היו"ר מ.ז. פלדמן
הם אומרים שאפשרי לחכות.
ש. זינגר
אנחנו מבקשים שהדברים לא יצאו החוצה.
א. שוחט
אני יכול להגיד לך שאני לא אוציא.
ח. אותו
אם היו"ר הכריז על הישיבה כסגורה, היא

סגורה.
א. שוחט
אני מציע שנקיים את הדיון הנוסף ביום

חמישי.
היו"ר מ.ז. פלדמן
אם נקבל את החומר היום, נוכל לדון מחר ב-8

. בבוקר בישיבה מיוחדת.



א. שוחט! מחר אחה"צ מתקיימת מליאה, ויש חברים שיש לחם

הצעות לסדר, ותצטרך לקבל אישור מהיו"ר. 8

בבוקר זה סיפור אחר. אם לא, תקיים ביום חמישי בתל-אביב.
היו"ר מ.ז. פלדמן
נוכל לקיים את הישיבה מחר ב-8 בבוקר. ביום

חמישי לא תתקיים ישיבה.

א. וינשטייו! אפשר לשמוע את המנכי'לים בבוקר, ואת ההצבעה

נקיים יותר מאוחר.
היו"ר מ.ז. פלדמן
תוך שעה נקבל תשובה. אם אפשר, נקיים את

הישיבה מחר ב-8 בבוקר. אם לא, אחה"צ.

א. קרשנר; פניה מספר 2 - גמר התחשבנות של ענף הפטמים,

בסך 4 מיליון ש"ח.

היו"ר מ.ז. פלדמן! אושר.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;13

קוד המקור של הנתונים