פרוטוקול מסי 416

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, כ"ד אייר התשנ"א - 8.5.91. בשעה 19:00-

(ישיבה שניה)

נכחו; חברי הוועדה; מ"ז פלדמן - היו"ר

חי אורון

נ י ארד

גי גל

אי ויינשטיין

אי כ"ץ-עוז

עי עלי

אי שוחט

די תיכון

מ"מ: שי ארבלי-אלמוזלינו

מי גולדברג

שר הפנים אי דרעי

די קהת - מנכ"ל משרד הפנים

אי אור - מרכז השלטון המקומי

שי טלמון - משרד האוצר

אי דובדבני )

י י לביא ) משרד הפנים

די מילגרום )

סי והבה - יועץ שר הבינוי והשיכון

אי נאסר אלדין

גי עבאס - יועץ שר העבודה והרווחה

ראשי מועצות מקומיות פקיעין, בית-גין,

עוספי יה, גי וליס

אי קרשנר

אי ברק

בעיות המגזר הדרוזי



בעיות המגזר הדרוזי

היו"ר מ"ז פלדמן;

אני פותח את הישיבה.

הנושא מאוד ידוע, גם חמור וכואב. אני מקדם בברכה את נציגי העדה הדרוזית.

אין צורך להציג את העדה הדרוזית ואת זכויותיה, פעלה ונאמנותה, ועל כן גם זכותה

לקבל שירותים מלאים כמו כל שאר אזרחי ישראל. לכן זימנתי ישיבה זו כדי לשמוע

מהמשרדים הרלבנטיים מהן הבעיות ומהם הפתרונות שעומדים לבצע כדי אהת ולתמיד

לפתור את הבעיה הזאת.

י' קבלאן;

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך על היזמה שכבוד ועדת הכספים נאותה לטפל

בבעיות העדה הדרוזית שהיום זועקות לשמיים.

עיקר הבעיה שהבטחות צריך להוציא מהכוח אל הפועל. הבטחות והחלטות ממשלה

שסטטוטורית יותר מחייבות מאשר הבטחות, נותרו ברובן במגירה.

עיקר בעייתנו בארבעה נושאים, שהם תולדה של פער שנצטבר במספר שנים, וכן

הוצאות שהוצאו נגד הבטחות של שרי ממשלה. יש לנו היום גרעון קופה של כ-15

מיליון שקל, שהמועצות המקומיות הוציאו על סמך הבטחות. מצד שני, לא קויימו

ההבטחות.

אנו מבקשים מימוש החלטת הממשלה בדבר השוואת מסגרות תקציב בישובים

הדרוזיים עם ערי הפיתוח. נכון להיום ועל-פי נתונים סטטיסטיים מדובר בפער של 1

לעומת 3.5. זה הפער הפרופורציונלי הכללי. אם ניקח דוגמאות, הפער יכול להגיע ל-

8 ואולי ל-10.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אולי תיתן דוגמאות.

י י קבלאן;

אקח נתונים בדוקים - הישוב שלומי לעומת הישוב בית-גין. בשלומי 2,700 נפש.

בבית-ג'ן - 2,100. התקציב הרגיל של שלומי 7.5 מיליון ש"ח. תקציב רגיל של בית-

גין - 4.5 מיליון ש"ח. מענק משרד הפנים בשלומי - 3.6 מיליון ש"ח. מענק האיזון

של משרד הפנים לבית-גין - 1.3 מיליון ש"ח. כך שתושב בשלומי מקבל מענק של 1,300

ש"ח, ובבית-גין - 184 שי'ח. הפער 7;1. יתירה מזאת, אחוז הארנונה שגובים בבית-

ג'ן במסגרת התקציב הוא כ-25%. לעומת זאת למטה מ-5%. כי יש שם הכנסות עצמיות

מתעשיה. בבית-גין אין בכלל תעשיה. הפער במענק האיזון של משרד הפנים הוא 7;1.

זה פער זועק לשמיים.

אם ניקח את הממוצע הכללי של ערי הפיתוח, הפרופורציה היא 3.5, כי יש

מקומות שזה כמוך כמו מעלות, כפר תבור או מנחמיה, שיכולים להגיע להרבה מעבר

לזה. אנהנו מבקשים השוואת מסגרות התקציב כדי ליישר את הקו.

התשתיות בכפרים הדרוזיים היום ברמה נמוכה מאוד בין אם אלה תשתיות של

ביוב, מים, חשמל, כבישים, תברואה. דרוש סכום מיידי לסגירת הפערים האלה. אנחנו

מקבלים ממשרד הפנים באופן שוטף תקציבי פיתוח בסדר גודל בשנה האחרונה 15 מיליון



שקל, אבל לא די בכך. בעיות פיתוח אי אפשר למשוך אותן יותר מעשר שנים. לדוגמא,

בבית-גין פרוייקט הביוב תקוע כבר עשר שנים. לא יעלה על הדעת שמי הביוב יזרמו

ברחובות ויגרמו סיכון בריאותי ותברואתי ממדרגה ראשונה. יתירה מזאת, רשתות המים

מלפני 25 שנה במצב רעוע ביותר, ומי הביוב עלולים לזרום למי השתיה ולגרום

למחלות קשות.

אנחנו מבקשים היום תכנית רצינית בסדר גודל של 20-25 מיליון שקל להזרים

בנוסף לתקציב של משרד הפנים של 15 מיליון שקל, כדי לסגור במסגרת שנתיים-שלוש

את כל תשתיות הפיתוח שיבוצעו ברמה מתאימה לערי הפיתוח, ששם כל בעיות התשתית

כבר הוסדרו.

שאלת הבהרה. שר האוצר בשבוע שעבר אמר בוועדת הכלכלי שמי שיש לו

תכניות לביצוע בביוב הוא יזרים לו מיד כסף, אבל אין תכניות לביצוע. יש תכניות

לביצוע?

יש תכניות לביצוע בכל המועצות והוגשו למשרד הפנים. הבעיה היא שחרור

הכספים. בכל הכפרים יש תכניות.

אנו מבקשים מימוש החלטת הממשלה מ-.87.4.21 מספר 373 בשאר מגזרי החיים, שזה

לשיכון, לרווחה - שירותי הרווחה בכפרי הדרוזים שואפים לאפס - לתרבות, להעברות

דת, לתעשיה, שילוב צעירים בתפקידי מפתח, להתגבר על האבטלה שמגיעה היום למימדים

גבוהים של 15-17%. זה הצד שניתן יותר למשוך אותו, אבל שלושת הסעיפים הראשוניים

דורשים פתרון מיידי.

אנו מבקשים לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. אין לנו כוונה לבוא כל שני וחמישי

לצעוק. אנחנו מבקשים לא רק פתרון מיידי אלא פתרון ארוך טווח.

אני מקדם בברכה את האורחים שנכנסו באמצע, בפרט את ידידי גדעון עבאס, שאני

יודע עד כמה הוא תורם למען העדה הדרוזית כולה.

הערה לסדר. האורחים הציגו את עצמם? כי יש כאן חבר-כנסת לשעבר, אמל

נסראלדין, יש כאן תעשיין שהוא הרציני ביותר המגזר הדרוזי, קדמני. הייתי מבקש

בהזדמנות זו קיים דיון נפרד במפעלי קדמני בוועדת הכספים.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשי הרשויות ומכובדים שנמצאים פה מהעדה

הדרוזית, אני קודם כל שמח שהדיון אכן מתקיים כי אין שום ספק שיש כאן בעיה

רצינית שצריכים להתייחס אליה ולקבל הכרעות.

אנסה לנתח בקצרה את הסיבות, מה נעשה ומה יש, לדעתנו, לעשות על מנת להגיע

לפתרונות. הסיבות הן קודם כל היעדר השקעות. אתחיל מהרקע. יש ההלטת ממשלה מלפני

ארבע שנים של השוואת השירותים.

אתה מסכים לעובדות כפל שהוצגו כאן?

לפני ארבע שנים החליטה הממשלה להשוות את השירותים במגזר הדרוזי לשירותים

בעיירות הפיתוח. הדגש לעיירות הפיתוח ולא לכלל הרשויות המקומיות היהודיות,

משום שהחליטו לראות במגזר הזה מגזר שרוצים להשקיע בו את החשיבות של עיירות

הפיתוח. אנחנו יודעים שההוצאה לנפש בעיירות הפיתוה היא גבוהה בהרבה מאשר בכלל

הרשויות המקומיות, וזה גם באופן טבעי, משום שחלק גדול מהרשויות האלה נמצאות

בספר, בפריפריה, להוציא מספר קטן שנמצאות במרכז.

הסיבות לפער שנוצר במשך שנים, זה קודם כל היעדר השקעות של משרד השיכון

ומשרד המסחר והתעשיה. במידה רבה גם היעדר יזמה מקומית, להוציא מפעל מרשים של

מר קדמני שגם נמצא אתנו. יש גביה יחסית נמוכה בארנונה, גם אם בסיסי הארנונה

לאט לאט הושווה למה שקיים במגזר היהודי בערי הפיתוח. הבניה היא בניה פרוסה,

ואנחנו יודעים שכאשר רמת הקומפקטיות נמוכה, כלומר שיש בניה פרוסה, עלות

השירותים הרבה יותר גבוהה. זו בעיה שאנחנו מכירים אותה גם במועצות אזוריות,

בישובים קהילתיים וכוי. סיבה נוספת זה מענק יחסית נמוך, ואנחנו יודעים את

הפרופורציות לגבי המענק. הצגנו את הפערים.

מה נעשה בעצם עד היום; דבר ראשון, במסגרת אותו הסדר הבנקים שיזם שר

הפנים, נתקבלה החלטה עקרונית שכל הרשויות במגזר הדרוזי שותפות להסדר הזה,

ובמסגרת אותו הסדר כוסו גרעונות בהיקף של 25.9 מיליון. טרם הסתיים בתהליך

הזה 1.6 מיליון שקל.

בשלוש השנים האחרונות עשינו מאמץ מיוחד והגענו להפליה

מתקנת במגזר הדרוזי, כאשר ההוצאה לנפש בתחום הפיתוח היום מכלל מאמצי הפיתוח של

משרד הפנים היא 3;1. כלומר, אנחנו נותנים היום במגזר הדרוזי לנפש פי 3 מאשר

במגזר היהודי. עדיין אלה סכומים שלא יכולים לכסות את הפערים.

על מנת לעמוד בהחלטת הממשלה ולדעת מה הפערים בתחום הפיתוח, עשינו סקר

מקיף ביותר בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי, שהוא מציג את הפערים, והגענו עד

לשלבים כאלה שיש תכניות פיתוח מוכנות, כולל מכרזים, במידה שיש מימון אפשר יהיה

לבצע אותן. -

על מנת להגיע בסקר הזה לדעה אחידה עם ראשי הרשויות ביקשנו משר האוצר תוך

חודש ימים להגיש לו את המסמך המסכם שמתאר את הפערים האלה והעלות שלהם, . כאשר

המגמה של הפתרון למימון אותו הפרש מעבר לתקציבי הפיתוח הרגילים שאנהנו נותנים

היא על ידי 50% השתתפות בעלים, כלומר גביה עצמית, ו-50% על-ידי הלוואה.

בהלוואה יש בעיה. הבנקים אינם מוכנים היום לתת הלוואות למגזר הזה, וניתן

להשיג הלואות כזאת רק בערבות מדינה.

לקראת השנה הזו התקיימו דיונים עם משרד האוצר, ובסיכום עם ראש אגף

התקציבים היוצא סוכם שמשרד האוצר מוסיף עוד 3 מיליון שקל לתקציבי הפיתוח, ועוד

3 מיליון מתקציבי משרד השיכון, שזה נותן תקציב של 21 מיליון שקל. זה בנוסף ל-

15 מיליון שקל של משרד הפנים.

שר הפנים אי דרעי;

אני מציע ליושב-ראש הוועדה ולחברי הוועדה, היות שבכנסת היה דיון די ארוך

יחסית לבעיות בסדר גודל כזה, אני חושב שכל הדברים על הבעיה הכללית נאמרו כבר.

אני רואה את הברכה בדיון כאן, ולראשונה אני חושב שמאז אני שר פנים הצעתי



להעביר נושא כזה לוועדת הכספים ולא לוועדת הפנים, בגלל הסמכויות שיש לכם ביד -

אני מציע שאת הדיון הזה נמקד לא על הבעיה הכללית ולא על הבעיה העקרונית כמה

מגיע לדרוזים. אני חושב שזה מוסכם על כולנו, אלא למצות את הדיון במספרים ולמקד

איפה אנחנו עומדים, מה כבר נפתר ומה עדיין לא נפתר, כי אם לא, לא נתקדם הרבה

וחבל. לאנשים יש הרבה תקוות. אנחנו עומדים על זמן. זה לא עני ן שאפשר לפתור

אותו בעוד שבוע או שבועיים. ברגע שנעשו צעדים מסויימים קשה מאוד לחזור

אחורנית, ולא הייתי מציע שנמתח את החבל עד הסוף.

לכן אני פונה ליושב-ראש ולחברי הוועדה. המנכ"ל אמר פחות או יותר את המצב.

יש שתי בעיות שהוועדה צריכה לתת את דעתה עליהן, ואמרתי זאת במליאת הכנסת.

הנושא של כיסוי גרעונות ושל ההסדר הכללי, אין בעיה עם המגזר הדרוזי. בשנת 1990

כוסו 29.5 מיליון שקל. חסר 1.6 מיליון שקל, שזה לא חוסר כסף אלא בעיה טכנית

שתיפתר או נפתרה.

יש לטענת ראשי הרשויות הדרוזיות, ואוסיף משפט שלא אמרתי במליאה, לאור

הבטחות שהובטחו להם על ידי שרים,.שלכאורה השר מגן ממונה על המגזר הערבי מבחינל

אחריות מיניסטריאלית בממשלה, הוא הבטיח וחם מזכירים סכומים שמגיעים עד 15

מיליון שקל, תוספת תקציב פיתוח לרשויות הדרוזיות, בנוסף ל-15 מיליון שקל שמשרד

הפנים העביר בשנת 1990.

הוא הבטיח זאת על דעת עצמו או שדיבר עם שר האוצר?

שר הפנים אי דרעי;

אינני יודע. לא עם שר הפנים. לנו יש כללים איך מחלקים כספים ואנחנו

יודעים איך משחררים. תקציבי פיתוח לא מתחלקים אלא לפי פרוייקטים, לפי אישור,

לפי התקדמות של פרוייקטים. אין כאן טענה של ראשי הרשויות הדרוזיות, כך אני

מבין, ויתקנו אותי אם אני טועה, שבשנת 1990 משרד הפנים לא העביר את ה-15

מיליון שקל שלו. אלא היות שגם אנחנו יודעים שה-15 מיליון שקל לא מספיקים וראשי

הרשויות העלו את בעייתם לפני ראש הממשלה ולפני שר הכלכלה, דוד מגן, והם הבטיחו

להם בשנת 1990 עוד 15 מיליון שקל - - -

ראש הממשלה והשר מגן?

שר הפנים אי דרעי;

כך טוענים נציגי הרשויות הדרוזיות. שמעתי לראשונה על הסיפור הזה של ה-15

מיליון שקל רק בימים האחרונים כששאלתי את ראשי הרשויות, ומאוד הפריע לי הדבר.

אני אומר את זה גלויות על השולחן. לא מקובל עלי שעל סמך הבטחות בפרט של שרים

שלא אחראים לנושא הזה כבר מעמידים אותי בפני עובדה שנמצאים בגרעון . ואני שואל

שאלה רטורית, איך חילקתם את הגרעון ל-15 מיליון שקל, מי קבע לכם כמה כל אחד

ייכנס לגרעון? אני אומר לכם את האמת, אני לא שמח על הענין הזה, בפרט שגמרנו

הסדר והתנאי הראשון של ההסדר הוא שאסור להיכנס לגרעונות.

אני שמח שבפגישה שהיתה להם עם שר האוצר הוא הביע נכונות להתייחס ל-15

מיליון שקל אלה, וראשי הרשויות קיבלו את הצעתו, אנחנו עושים עד הערב דו"חות

כספיים לאן הגרעונות האלה הלכו, למי חייבים את הכסף ועל סמך הלך הכסף, וראשי

הרשויות הבטיחו עד הערב לספק את הנתונים האלה. כיוון שלנו אין הנתונים האלה.

זו בעיה שכפי שאמר לי ראש מועצת ג'וליס, ונמצא פה נציג שר האוצר, שר האוצר

הביע את נכונותו לטפל ב-15 מיליון שקל, ואני מקווה שזה יוסדר.



נשארו שתי הבעיות שלפי דעתי הן החשובות ביותר. מה-15 מיליון שקל האלה לא

התרגשתי מתחילת הדרך, כיוון שפה זו בעיה הרבה יותר קטנה ופחות משמעותית.

מטרידות אותי שתי הבעיות הבאות כדי ששוב לא ניקלע למצב הזה, ושאחת ולתמיד

ניישם את מה שהחלטנו, לא מבחינה פורמאלית אלא מבחינת רצוננו מה כולנו רוצים

לראות בעדה הדרוזית. אלה הנתונים שאמרתי: להשוות את ההוצאה לנפש ברשויות

הדרוזיות. שוב אני מדגיש, לא את מענק משרד הפנים. כיוון שלהגיד להשוות את מענק

משרד הפנים לרשויות הדרוזיות לממוצע של המענק ברשויות היהודיות, לא עשינו שום

דבר. כי לפי הנתונים שיש בידי נתקן 50 או 60 שקל.

כשאתה אומר להשוות את ההוצאה לנפש, הרי חלק מההוצאה לנפש בנוי על גביה.

בישוב אחד יש קונסרבטוריון וגובים מיליון שקל ומרחיבים את הפעילות לתושבים.

אבל זה בא מהכנסה עצמית. איך אתה יכול לעשות השוואה של ההוצאה לנפש אם אתה לא

משווה את ההכנסות האלה?

אתה צודק באופן עקרוני. כדי לחגיע לשוויון ברמת השירותים שכדי שהאזרחים

יקבלו את השירותים שמקבלים, נכון, אתה צודק, אם אין מתנ"ס באותו מקום גם אין

הוצאה על המתנ"ס. זו הטענה שאנחנו אומרים כל הזמן. אבל, רבותי, אם רוצים להגיע

באמת לשוויון ברמת השירותים, אנחנו חייבים לקחת את המדד של ההוצאה לנפש.

החשבון לא מדוייק מתמטית בצורה סגורה. אבל חייבים לקבל החלטה כדי להתקבל בענין

הזה. ברור שברגע שנקבל את המשאבים לא נחלק אותם בצורה של קריטריון יבש שאין בו

צדק. נצטרך לראות רשות רשות לפי המצב שלה ולראות בדיוק כל אחד איפה הוא נמצא.

אבל אם אנחנו מדברים ברמה העקרונית, יש חוסר ברמת השירותים בהוצאה לנפש בפער

של 63 מיליון שקל. אתה יכול להתווכח אתי על חלק ממני. אתה צודק, הרי גם חלק

מההוצאה לנפש זה חלק מפרעון המלוות, ואם לרשות יש 20% פרעון מלוות מול רשות

שיש לה 3% פרעון מלוות, איזה צדק יש לתת אותה הוצאה לנפש? אבל היום רמת פרעון

המלוות פחות או יותר שווה בישובים אחרי ההסדר שעשינו. הורדנו את כל פרעון

המלוות בגלל המיחזור, ודווקא במגזר הדרוזי, בגלל הגרעונות הגדולים שהיו להם,

רמת פרעון המלוות שלהם יותר גבוהה מהממוצע בכלל העיירות האחרות. כך שגם טענה

זו נפלה.

יש טענות אחרות כגון שיא כוח-אדם. הצגנו לשר האוצר שאת החוסר של 63

מיליון שקל אי אפשר לבקש רק בצד המענק, צריך לעשות גם מאמץ בצד הגביה. לכן

תגברנו 250 שקל לנפש רמת ההוצאה כדי להגיע גם ברמת הגביה לנפש לאיזשהו שוויון

עם הרשויות היהודיות, ואת החוסר של של כ-47 מיליון שקל הצענו לפרוס את זה על

פני שלוש שנים כדי שכל שנה תהיה תוספת של 16 מיליון שקל למגזר הדרוזי,וכך נגיע

לאיזשהו שוויון של רמת השירותים.

רבותי, זה דבר שצריכים להחליט עליו עכשיו. שמעתי, אמנם לא בצורה

פורמאלית כי אם הייתי שומע הייתי עונה למי שצריך לענות, אבל שמעתי שאחת

מהתשובות שהם קיבלו את זה היום היא שמשרד הפנים יש לו מענק איזון, ללא

קריטריונים, ומשרד הפנים שיחלק כראות עיניו את הדברים האלה. אנחנו שומעים את

הטענה הזאת כל הזמן. מי שמכיר את תקציב משרד הפנים יודע שכשאומרים דברים אלה

זה רק כדי לצאת ידי חובה. כיוון שאם לפני כמה חודשים הממשלה השתכנעה סוף סוף

שמגיעה לי תוספת לקליטת העליה לרשויות היהודיות, לא אמרו לי, יש לך מענק משרד

הפנים ותחלק אותו איך שאתה רוצה. יש פה בעיה, ואם מחליטים שמשרד הפנים יתן את

ה-16 מיליון שקל מתקציבו, אני מודיע, לא שחלילה אני לא מבצע החלטות, אבל מנין

אני אקח, מן הגורן או מן היקב? הרי 50% מהאוכלוסיה במדינת ישראל לא מקבלים

בכלל מענק ממני. מי נשאר? נשאר לי קו העימות, המגזר הערבי ועיירות הפיתוח. סך

הכול אני עשיר על המסכנים האלה, ואני צריך לקחת מאחד ולתת לשני.



אני מודיע באופן פורמאלי שבמשרד הפנים אני מפלה לטובה את הרשויות

הדרוזיות במיטב המאמצים שיש לי. יותר מזה אין לי. תקציבי הפיתוח שאמר דב קהת,

אתה אומר שהרשויות הדרוזיות, בצדק, מבחינת משרד הפנים מקבלות פי שלושה

מהרשויות האהרות באותו סדר גודל. אבל צריך להציג את התמונה בכללותה. נכון, אם

תקחו את מענק משרד הפנים לפיתויו לכלל הרשויות במדינת ישראל, התקציב שיש לנו

הוא 160 או 180 מיליון שקל, שהציו מתחלק לפי הקריטריון של פר-נפש. החלק השני

זה לצרכים מיוחדים ולפרוייקטים מיוחדים. רבותי, תקחו את תקציבי הפיתוח של

משרדי ממשלה אחרים לרשויות המקומיות - משרד השיכון, משרד התחבורה, משרד העבודה

והרווחה, משרד החינוך - בסך הכול כל התקציבים האלה הם פי עשרה מתקציב הפיתוח

של משרד הפנים, ואלה נותנים את זה לרשויות המקומיות. לצערי הרב, אני מדבר

גלויות, לכלל הרשויות הדרוזיות הסכומים האלה אינם מגיעים.

רבותי, יש עוד מרכיב חשוב. אנחנו יודעים איך נבנים מבני ציבור ברשויות

היהודיות - תרומות, יזמות, סוכנות, ערים תאומות וכוי. לצערי הרב, גם זה לא

מגיע למגזר הדרוזי. מה שנשאר, הסכום היחיד לפיתוח שם זה מה שנותן משרד הפנים.

כמה שלא תיתן זה לא מספיק. אם אתה צריך לעשות ביוב בדלית אל-כרמל או בעוספייה

שהתחלנו, וכולנ,ו התגאינו בפרוייקט היפה הזה, רבותי, שם צריך מיליונים כל שנה.

כמה אפשר להעמיס על התקציב כשאין לך הכסף? פתרת את בעיית הביוב, בזה גמרת את

הבעיות של דלית אל-כרמל? מה עם כל הבעיות האחרות של פיתוח שאנחנו לא יודעים מה

עושים? מה עם מכוניות אשפה? מה עם מדרכות? מה עם כבישים ומה עם הבעיות האחרות?

שנים אנחנו מתעסקים רק עם הביוב והמים וגם את זה עדיין לא פתרנו.

לכן כדי למצוא פתרון אמיתי לבעיה, המנכ"ל עשה פעולה ברוכה עם המרכז

לשלטון מקומי, ועשו דבר שלא עשינו באף מגזר אחר, יש עבודה עד הפרט האחרון, על

כל רשות ורשות, מה הצרכים. והצרכים האלה הם 150 מיליון שקל, שחלקם הגדול צריך

להיות השתתפות בעלים. לכן אמרנו; 50% השתתפות בעלים, ב50%הלוואות, אנחנו

מוכנים בערבות מדינה, כשאת ההחזר נפרוס על פני תקופה יותר ארוכה, אם אין כסף

לתת, על פני שלוש שנים.

אם יימצא פתרון לשתי הבעיות האלה אפשר להגיד בלב שלם שעשינו את עבודתנו.

אתם יותר מנוסים ממני ויודעים איך אפשר להגיד שהבעיה נפתרה - על ידי כך שוועדת

הכספים תאשר את התקציבים.

בנושא של ה-150 מיליון שקל אנחנו לא רוצים שום החלטה, כיוון שסיכמנו גם

עם משרד האוצר בנושא הזה, אנחנו זקוקים לעוד 30 מיליון כדי להביא עבודה גמורה.

כי מה שאני שומע פה על תוספת 6 מיליון שקל לתקציב הפיתוח של משרד הפנים - 3

מיליון שקל ממשרד האוצר ו-3 מיליון שקל ממשרד השיכון, יש בזה התקדמות. אני לא

יודע אם ה-3 מיליון שקל הם כסף שנצבע פעמיים. יכול להיות שזה כסף שבין כך ובין

כך מגיע אליכם, ועכשיו רק פורסים אותו. אינני יודע. אבל אני מברך על כל שקל

שמוסיפים לי בשביל מגזרים מסויימים. אני יודע כמה קשה להשיג כל מיליון שקל.

אבל, רבותי, בזה לא נפתור את הבעיה. בזה בוודאי לא נתקרב אפילו להחלטת הממשלה

תוך חמש שנים לעשות שוויון בנושא הפיתוח. עברו ארבע שנים, נשארה לנו עוד שנה.

לפי התכנית ולפי הקצב הזה אולי עוד שבע-שמונה שנים נגיע. ואל תשכחו, אין עמידה

על המקום, אם אתה לא מתקדם, יש רק נסיגה אחורנית.

יש לי הצעה לסדר לפני שהאוצר ישיבה. היות והדיון כרגע הוא בהתאם להצעה

לסדר היום שלי, אני מבקש להציג כמה דברים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אתמול הצטרפו לבקשה של חבר-הכנסת עלי גם חברי הכנסת דן תיכון, גדליה גל



ואברהם שוחט.

עי עלי;

אני דיברתי על הפרוצדורה. כיוון שהדיון מתקיים לפי בקשתי אני מבקש להציג

כמה דברים כדי שיתייחסו לדברים.

אני רוצה להיות קצר כי אני מבין שיהיה דיון ממצה בוועדה הזאת, ואני שמח

ומודה לשר הפנים שביקש להעביר את ההצעות לסדר היום לוועדה הזאת, ועדה שיש לה

שיניים. לכן אני מבין שכל הנושא של מימוש החלטהת הממשלה מסי 373 והוצאתה לפועל

וכן נושאים אחרים של חינוך ותשתית, יידונו בוועדה כשההצעות לסדר היום יבואו

לכאן. לכן אני לא רוצה לעסוק בענין החלטת הממשלה.

אני מבקש היום שנקבל תשובות ברורות על נושאים אחדים שהם קונקרטיים כרגע

כדי למנוע את ההתבזות הזאת שלנו עם ההפגנות וכל מה שמתלווה אליהן. השאלות

הקונקרטיות שאני מבקש לקבל עליהן תשובה ברורה זה קודם כל שאלת ה-15 מילון שקל.

אני מבקש מהאוצר להשיב, האם הנושא הזה יכוסה ומתי? מתי תבוא לכאן הבקשה של

האוצר לאשר 15 מיליון שקל לרשויות הדרוזיות?

בנושא השוואת ההוצאה לנפש.

רמת השירותים.

כל הנושא של סל שירותים וסל תקציב הוא מאוד גמיש. גם ברשויות

היהודיות אין סל אחיד. אי-אפשר להשוות את כפר תבור לירוחם.

דווקא לירוחם כן.

רציתי להביא לדוגמא שתי רשויות מקומיות שלא בשליטת המערך. אני מבין

שבאופן מעשי כדי להשוות את הסל צריך להוסיף משך שלוש שנים מדי שנה בשנה16.25

מיליון שקל לתקציב הרשויות הדרוזיות. האם בכוונת האוצר לממש את ולהוציא לפועל

את בקשת שר הפנים בסוגיה הזאת או לא?

הגדלת הבסיס ב-16 מיליון שקל כל שנה?

שינוי בסיס התקציב כדי להביא להשוואה בהוצאה לנפש מחייב 16.25 מיליון שקל

מדי שנה במשך שלוש שנים.

בנוסף לזה יש תגבור של גביה עצמית.

הנוסחה הזאת מבוססת על כך שחלק מההשוואה של ההוצאה לנפש מתבסס על הגדלת

ההכנסות העצמיות וחלק מדבר על הגדלת המענקים. סך הכול זה מחייב שהאוצר יתן

16.25 מיליון שקל מדי שנה, ובצורה הדרגתית משך שלוש שנים יגיעו להשוואת ההוצאה

לנפש. האם כוונת האוצר לקיים את זה ומתי יביא את הבקשה לדיון בוועדת הכספים?

הדבר השלישי שאני מבקש לקבל תשובה עליו, ואני מבין ששר הפנים התייחס אליו

בדיון במליאה וגם כאן זה כל נושא הפיתוח. מה קורה עם תקציבי הפיתוח כדי להביא

להשוואה של התשתית, שלא נראה את המחזות המבישים של זרימת ביוב ברחובות הערים,

מחסור בכתות לימוד ודברים אחרים שעלו כאן. השאלה האם יש כוונה לעשות את זה.

יש כאן שלושה נושאים קונקרטיים שכדאי לתת עליהם תשובות. על הנושא הכללי

של החלטת הממשלה נדון בישיבה הבאה. אני מודה ליושב-ראש על כך שקיים את הדיון

בהצעה תוך יומיים, זה מראה על הרגישות שלך לענין ועל החשיבות שאתה מייחס לו,

ואני מלא הערכה לכך, למרות הנושאים הרבים שיש על סדר היום של הוועדה.

שי טלמון;

נציגים של ראשי המועצות נפגשו הבוקר עם שר האוצר והעלו בפניו אותם נושאים

שעולים פה על סדר היום. ראשית, ה-15 מיליון שקל של הגרעון מהעבר. ההבטחות

שניתנו על ידי השר לענייני מיעוטים בסך 15 מיליון שקל לא היו בידיעתו של שר

האוצר ולא קיבלו את אישורו. בעצם כרגע הוא נדרש לממן הבטחון שהבטיחו אחרים ללא

כיסוי תקציבי.

אפשר לקהת את זה מתקציב משרד ראש הממשלה. אני מבין שראש הממשלה הבטיח.

שי טלמון;

מבחינתנו יש בעיה ששר מבטיח תקציבים שלא קיימים ובסופו של דבר מי שמשלם

את המהיר היום זה המועצות הדרוזיות ובעתיד יכול להיות שמשרדי ממשלה אחרים

יצטרכו לממן את זה.

ראשית, אנחנו ביקשנו לקבל איזשהם נתונים. כי משרד הפנים במכתב שהוא העביר

לנו, איננו מכיר את הנושא הזה, איננו יודע מה היקף הבעיה, הוא שמע שזה 15

מיליון שקל, לא הובאנו בפניו נתונים.

שר הפנים אי דרעי;

משרד הפנים שמע שזה 15 מיליון שקל. אנחנו כתבנו מה ששמענו.

לכן בנקודה ראשונ זה גם יכול להיות 14 מיליון וגם 16 מיליון וגם 10

מיליון שקל.

כמה מוסכם?



שי טלמון;

אין מוסכם כי לא הוגש שום נייר מקצועי לשום משרד ממשלתי בענין וזזה. המשרד

המופקד הוא משרד הפנים, ומשרד הפנים פנה למשרד האוצר בבקשות כאלה ואהרות,

ובקטע הזה הוא פשוט לא יודע. נכון שהבעיה הועלתה ומגיעה לדיון בכנסת, אבל נכון

לכרגע בידי אף גורם מקצועי ממשרדי הממשלה אין אין דבר שנוכל להתייהס אליו.

ישבנו עם נציגי המועצות וסיכמנו שעד הערב אנחנו מקבלים את הדו"חות לגבי שנת

1990 על מה הוצאו הכספים ומה ההיקף. לכן אני לא יכול להתייהס כרגע למספר. אני

יכול להתייהס לזה ששר האוצר, למרות - - -

אתה לא יכול להתייחס למספר מדוייק הואיל ואין לך עדיין את הנתונים

והמספרים. אבל כאשר משרד הפנים יקבל את הנתונים והם יראו על סכום - אולי

15 מיליון או 14 מיליון שקל, מה יקרה אז?

שי טלמון;

שר האוצר הינחה אותנו בנוכחות הנציגים למצוא לענין הזה פתרון תוך 48

שעות. למצוא פתרון זה עדיין לא אומר שמחר בבוקר או ביום ראשון תוגש פניה

לאישור ועדת הכספים של הכנסת לתוספת תקציב. למצוא פתרון זה למצוא פתרון.

בהתייחס לשאלת חבר-הכנסת עובדיה עלי אני אומר שבקטע הזה חויבנו למצוא

פתרון. ברגע שיהיה לנו הדו"חות, הדוקומנטים, על מה מדובר ועל איזה היקף, נמצא

פתרון. זאת בעצם הנחיה של שר האוצר.

גי גל;

פתרון יכול להיות גם מתקציב משרד הפנים?

את המאבקים בין משרדי הממשלה אני מעדיף לא לעשות בפורום הזה. יש לנו

מספיק זירות להתנצח עם משרד הפנים . אני לא רוצה להתייחס מתוך מה יהיה הכסף.

זה לא מעניין אותי בכלל. אחרי ששמענו כאן התחייבות שר האוצר שתוך 48 שעות

הנושא ימצא את פתרונו, לא איכפת לי מאיפה.

רק עכשיו מתחיל הסיפור, כבוד היושב-ראש.

אנחנו פשוט ותיקים.

אני אומר עוד פעם, יש פה סוגיה שהיא מאוד בעייתית מבחינתנו. התייחס אליה

שר הפנים, היא מאוד בעייתי לכל משרד ממשלתי, שהוא נדרש להתייחס לגרעון שבוצע

על ידי רשויות מקומיות שלא באישורו של המשרד הממונה, ולא באישורו של משרד

האוצר, ואנחנו עומדים בעצם כרגע בפני עובדה מוגמרת ועם כל הלחץ שהגרעון הזה



ל וצר בישובים. אני מניח שאנשי ועדת הכספים ערים לענין הזה.

הנקודה השניה זה המענק. פה הנושא יותר מורכב מבחינתנו. אנחנו במשותף עם

משרד הפנים נשתדל להגיע להשוואת המענק. יש פה ענין של מענק לנפש או ההוצאה

לנפש. אני חוזר לענין של ההוצאה לנפש. אם משווים את זה להוצאה לנפש של עיר

אחרת, וההוצאה לנפש של אותה עיר כבר מתבססת על ההכנסות העצמיות, ההשוואה של

ההוצאה לנפש מביאה בחשבון את ההכנסות העצמיות. לכן אני אומר שיש פה סוגיה של

השוואת הוצאה או השוואת מענק משרד הפנים, שכמובן, השוואת ההוצאה מבחינת ההיקף

התקציבי שלה היא יותר כבדה, הסך הכול אם לא דורשים הכנסות עצמיות מהדרוזים,

השוואת ההוצאה היא 65 מיליון שקל.

שר הפנים א' דרעי;

חבר-הכנסת שוחט, היות שאתה מכיר את התקציב של רשות מקומית, אתם צודקים

שההוצאה לנפש מורכבת גם מהכנסות עצמיות. היות שחלק מההוצאה לנפש ממומנת על-ידי

הכנסות עצמיות, למשל השתתפות בחוגים והשתתפות אחרת, לכאורה אם אין לך ההכנסה

הזאת אין לך גם ההוצאה הזו. לכאורה זו טענה צודקת. אבל את זה אפשר לברר תוך

חמש דקות בכל תקציב. מדוע? כי יש עדיין יש קצת סדר במשרד הפנים וברשויות

המקומיות. להכנסות יש סימון. יש ארנונה כללית. ארנונה כללית איננה מותנית

בהוצאה. יש יתר עצמיות. יתר עצמיות מורכבות מכמה דברים: אני מראש אומר שאני את

היתר עצמיות מוכן לבדוק ולהוריד. אבל בוא ניקח את הארנונה הכללית מול ההכנסות

העצמיות. אולי טעיתי וזה לא 63 מיליון אז זה 61 מיליון שקל.

חי אורון;

אתה מדבר על 16 כפול 3, זה רק 48 מיליון שקל.

הפער בהוצאה מנתוני משרד הפנים הוא 65 מיליון שקל. לעומת זאת הפער במענק

לנפש הוא כ-30 מיליון שקל.

הממוצע על כל מדינת ישראל?

הממוצע לאזורי הפיתוח. לכן המספרים האלה מדברים בעד עצמם על משקלן של

ההכנסות העצמיות בתוך התמונה הזאת.

משרד הפנים פנה למשרד האוצר ואמר שהיקף הבעיה הוא 65 מיליון שקל. מזה

אנחנו חושבים שצריך להגביר את ההכנסות העצמיות בישובים בערך ברבע מהסכום. זאת

אומרת, הישובים, התושבים, יממנו רבע מהפער הזה. זה יביא לידי ביטוי את הגדלת

ההכנסות העצמיות ונשאר כ-48 או כ-50 מיליון שקל בעיה עדיין לא פתורה. יש החלטת

ממשלה והביעה היא בעיה. מאחר וכבר ישבנו עם נציגי המועצות, הם טוענים שהבעיה

הזו יותר חריפה מהבעיה של החובות. היא הבעיה מספר 1. הם אומרים, לא נלך עד

שהקטע הזה לא י פתר.

בעצם הדבר הקל הוא לבוא למשרד האוצר ולהגיד, רבותי, תוסיפו עכשיו 16

מיליון שקל ובשנה הבאה 32 מיליון שקל, כי זה 16 ועוד 16 מיליון שקל, על הבסיס

של היום בשנה הבאה זה 32 מיליון שקל, ובשנה לאחר מכן 48 מיליון שקל. לדעתו של

משרד האוצר יצטרך להימצא הסדר בין משרדי האוצר והפנים איך הענין ייפתר.



נכון לכרגע אין לי תשובה ברורה איך זה ייפתר ובמימון מי זה ייפתר. אני

מקווה שבסוגיה הזאת נגיע להסכמה עם משרד הפנים. שר האוצר היום אמר לאנשים שהיו

אצלו והם גם שמעו את זה יחד אתי, שהוא לא הושב שזה מתפקידו להוסיף את הכסף הזה

למשרד הפנים, הוא לא מתערב בהקצאה של משרד הפנים.

א' שוחט;

משמעות הענין שאין פתרון.

יכול להיות שזאת המשמעות שאתה מבין אותה. זאת ההתייחסות שלי למענק ואני

גם מביא לידי ביטוי את אותם דברים שנאמרו היום על-ידי שר האוצר.

שר הפנים א' דרעי;

מה לגבי הקטע של הפיתוח?

ראשית, לגבי הנקודה שלא היתה ברורה בדיון אצל שר האוצר: יש אותם 21

מיליון שקל שזה סיכום בין שלושת משרדי הממשלה על הקצאה במשך שלוש שנים כל שנה

21 מיליון שקל. החלוקה בזמנו הובטחה כאן: 15 מיליון על ידי משרד הפנים, 3

מיליון תוספת על ידי האוצר ו-3 מיליון על ידי משרד השיכון. לי כמו שר הפנים

צרם מאוד הענין של צחוק. אם צחוק, אז תחזירו לנו את ה-3 מיליון שלנו, אבל זה

לא כך. ראשית, משרד הפנים אם היה צריך להקצות לפי קריטריונים לנפש, הוא היה

צריך לתת לרשויות הדרוזיות לא 15 מיליון אלא 5.5 מיליון שקל. בעצם כל הסכום

שבין 5.5 מיליון שקל ל-15 מיליון שקל נקרא אכסטרה.

אבל אתה לא מתייחס לרמת פיתוח קיימת.

שי טלמון אומר שה-10 מיליון שקל מעל ה-5 מיליון הוא למעשה תוספת שלפני

שלושה שנים נוספה לתקציב משרד הפנים לאור החלטת הממשלה. על פי החלטת הממשלה

כשהשר ארנס היה השר לענייני ערבים נוסף לתקציב משרד הפנים, חלקו על חשבוננו

וחלקו תוספת, ואז הוגדל ל-15 מיליון שקל. בזה הוא צדק, שה-10 מיליון שקל זה

תוספת. אבל הרשויות הדרוזיות אומרות עכשיו, את ה-15 מיליון שקל כבר יש לנו וזה

נמצא בתקציב משרד הפנים, אנחנו מדברים על הפער הקיים שחסר.

לגבי הקטע של שיכון זה עוד לא ברור לנו לחלוטין. אנחנו נבדוק אם זה

אכסטרה או שזה תקציב שניתן בעבר. לגבי הקטע של האוצר, זה ודאי אכסטרה. אני

מדבר כרגע ברמה הפורמאלית. אם היה צריך לתת להם על פי אותם קריטריונים שמשרד

הפנים מקצה לרשויות אחרות - - -

זה מתקציב משרד הפנים. משרד הפנים חילק את התקציב לרשויות כך שבמידה

מסויימת מעדיף את הרשויות הדרוזיות. יש 165 מיליון שקל לתקציב הפיתוח.



שר הפנים אי דרעי;

למה הוויכוח על העבר?

עי עלי;

חשוב שהוועדה תבין שזה לא תקציב נוסף שהאוצר היקצה לרשויות הדרוזיות אלא

זה חקל מתקציב שלך.

בוא ניקח את חצי הכוס הריקה. לכולי עלמא, חסר סכום גדול מאוד לפיתוח שאין

לו פתרון לא במסגרת ה-15 ולא במסגרת ה-21 מיליון שקל. זו הבעיה העיקרית.

שי טלמון;

בנושא הזה שר הפנים כתב לשר האוצר שהנושא הזה הוא עדיין בבחינה ועוד אי

אפשר להתייחס אליו, אבל אתם שומעים את ההיקפים, ואתם יודעים את המקורות. לכן

אני לא יכול לתת תשובה לדבר שעוד לא הוצג לפניי.

היו"ר מ"ז פלדמן;

בסיכום, מה ההתייחסות שלך לנושאים? תוך 48 שעות יימצא פתרון?

שי טלמון;

כן.

הי ו"ר מ"ז פלדמן;

מה לגבי המענק?

ש י טלמון;

לגבי המענק, הנושא בדיונים בין משרד האוצר למשרד הפנים.

היו"ר מ"ז פלדמן;

כמה זמן זה יקה?

שי טלמון;

ימים ספורים.

הי ו"ר מ"ז פלדמן;

ביום שלישי הבא יש לנו דיון עם שר הפנים. אבקש עד אז שנוכל לקבל את

התשובה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אדוני היושב-ראש, אני מצטערת שלא הייתי בהתחלה. אני מבקשת שיגידו לנו

לגבי שלושה נושאים ששר הפנים ציין במליאת הכנסת - התקציב לכיסוי גרעונות,

התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח. על איזה סכומים מדובר?



היו"ר מ"ז פלדמן;

הנתונים נמסרו.

י' גולדברג;

מאחר ושמחתי מאוד לשמוע את דברי הסיכום שלך ואתה גם קבעת ודרשת שיהיה לוה

זמנים קצוב לפתרון הבעיה, וועדת הכספים ממילא עוקבת אהרי ההסברים, וביום שלישי

נדון בכך אם עד אז לא יימצא פתרון, אני רוצה לברך אותך על עצם הניווט של

הישיבה כפי שהיא, ואני מקווה שמשרד הפנים ובעיקר משרד האוצר יתן את הפתרון ב-

48 השעות הקרובות על מנת שמשרד הפנים יוכל בהחלט להיענות לאותן בעיות שעליהן

סוכם בהתאם לקריטריונים שנקבעו ביניכם בנושאים האלה. אני מקווה שיימצא לנושא

הזה פתרון כבר מחר-מחרתיים, ולא נזדקק לשבוע הבא לקיים דיון מחודש.

אני רוצה לפנות מכאן גם לראשי הרשויות הדרוזים, לאור . הסיכום שסוכם כאן

ולאור ההחלטות שנתקבלו, לקפל את המאהל ולא להמשיך בשביתה. אני בכל זאת, כפי

שיתר חבריי, נעקוב ונלווה את הנושא הזה עד שיימצא הפתרון. אנחנו מבקשים לקבל

מכם אינפורמציה ביום חמישי בערב האם נפתרו הבעיות, במידה ולא ביום שלישי נתכנס

כאן שוב לדיון.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אני חייב לעלות למליאה, ואני מבקש מחבר-חכנסת ויינשטיין לנהל את הישיבה.

אני רוצה לקוות שהפעם אכן העניינים יקבלו תזוזה ניכרת ומשמעותית ופעם אחת

ולתמיד נוכל לפתור את הבעיה כפי שהעדה הדרוזית ראויה.

חי אורון;

אם הבנתי נכון את המצב של הנושאים השונים, אם אני מלא רצון טוב ותקווה,

השר אמר שה-15 מיליון שקל ייגמרו בתוך .48 שעות, אבל הם בעצם עדיין לא סגורים.

בממשלה הזאת הכול קורה וחבל להכביר על כך מלים. אבל שיפתרו את הענין. כולם

אומרים שפותרים אבל אלה 15 מיליון שקל שבעצם דומים ל-21 מיליון של הגרעונות.

היות שמוסכם על כל המשרדים שאותם צריך לפתור, יקבלו בסעיף הזה את הניירות ואין

זה משנה אם זה 14 או 16 מיליון שקל. לפי דעתי, הנושא של ה-16 מיליון שקל

תקוע.

לא הייתי מוסיף מלה אם שר האוצר היה ממנה את שי טלמון להגיד כן, אני

נותן, ובזה נגמר הענין. אני מקווה שהענין הזה לא ייכנס לפינה הזאת, אבל לפי

דעתי, כל דבר שלא מקדם את הקטע הזה הוא לא פתרון. דב קהת אמר השבוע ברדיו פער

2,6 מיליון שקל פער. השר דיבר פה היום. עד שנגיע למילוי כל האף שקל לנפש, יש

כל כך הרבה ללכת אז בוא נתקדם, ואז נבדוק את השאריות של הטעות כשנעבור את ה-

500 שקל הראשונים. אנחנו מדברים עכשיו על ה-250 הראשונים בתוך האלף הללו, ושם

בטוח שאין פער. אני חושב שעד שהקטע הזה לא יוסדר ועד שלא ברור מה המקורות,

והבנתי מדבריו של שר הפנים שהמקורות לא יכולים לבוא מתקציב משרד הפנים,

והגישור עליהם הוא לא רק ממשרד הפנים אלא בא לידי ביטוי בפערים שקיימים עם כל

משרדי הממשלה האחרים שהם בסוף תורמים לסל ההוצאה. אני לא רוצה לקבוע את לוח

הזמנים של השרים. לי ברור דבר אחד, אם אני חש נכון מה שקורה פה באוהל, עד

שבענין הזה לא תהיה תזוזה רצינית, לא יורד האוהל, ואנחנו עומדים בפני החרפה

שאף אחד לא רוצה אותה. לא שי טלמון הוא הכתובת לאמירה הזאת וגם לא המנכ"ל.

הכתובת היא שרי הממשלה.

אני הושב שזה יהיה חוסר אחריות לקחת אחריות על תהליך של החרפה בימים

הקרובים עם העדה הדרוזית, שאין ויכוח שהוא לא מוצדק. בקטע הזה כל החרפה תקשה

על פתרונות עתידיים, תסבך את המצב עוד יותר, והשר אמר שיש מצבים שאחר-כך לא



חוזרים מהם. אני מציע לכולם לא להגיע למקומות שאחר-כך קשה לחזור מהם. לכן לוח

הזמנים של היושב-ראש לא מתאים למציאות שקורה פה בחוץ. הדיון לא יכול להיות

ביום שלישי הבא.

אני חושב שהוועדה צריכה לסכם שבתום 48 שעות שעליהן דיבר שר הפנים שהוא

נותן תשובה מוסכמת על ה-15 מיליון שקל, תינתן תשובה מוסכמת על ה-16 מיליון שקל

ועל סדרי גודל.

אי שוחט;

אני רוצה להגיד כמה דברים על סדר ניהול העניינים אצלנו. יש החלטת ממשלה

ויש פחות או יותר קונסנסוס בנסיון להשוות את התנאים. אני מוחה בתוקף מבחינת

סדרי הממשל ואני לא נכנס למהות הסכום אלא לדרך הסכום, ששר הכלכלה שכל תקציב

משרדו 3.5 מיליון שקל, אם אינני טועה, וראש הממשלה שמעולם לא עוסק בדברים

האלה, יתנו מחוייבויות כאלה או אחרות למי שלא יהיה בלי ששר האוצר מעורב בענין

והשר הרלבנטי מעורב בענין. זה .שיבוש של כל סדרי הממשל, ובמקום לעזור זה גורם

בדיוק ההיפך. אני חושב שמן הראוי ששר הממשלה בבואם לפתור בעיה, יפתרו אותה

בדרך הנאותה ולא בדרך שיוצרת רק בעיות ולא מביאה לשום פתרון.

יש לנו בעיה דחופה ויש לנו בעיה של פתרון לטווח ארוך יותר. ההוצאה לנפש

תהיה יותר גדולה בצורה הבריאה יותר אם יושקע בתשתיות. ברגע שיושקע בתשתיות

יהיו מתנ"סים, יהיו כתות מיוחדות, יהיה קונסבטוריון וכוי, ההוצאה לנפש תגדל

באופן בריא. שכן יושקע בתשתית, המערכת תיתן יותר שירותים לתושבים וההוצאה לנפש

תגדל, חלקה על-ידי מענקי הממשלה וחלקה על-ידי גביה מאנשים.

אין ספק שקיים פיגור גדול מאוד בהשקעות במגזר הדרוזי. הוא קיים בתחומי

התשתית, הוא קיים בתחומי השוטף. אני חושב, אדוני המנכ"ל, שמה שאמר השר על

סדרי הגודל לטווח של תכנית רב-שנתית של 150 מיליון שקל כדי להתגבר על בעיות של

תשתית זאת משימה עליונה, וזאת משימה שניתנת לביצוע. המגזר היהודי בימים האלה

נהנה באופן עקיף בגלל משרד השיכון והעליה. אני חושב שתכנית רב-שנתית היא

חשובה.

אשר לנקודת הזמן בה אנחנו נמצאים: עד שאין פתרון, אני אומר לדרוזים, על

תפסיקו. אני אומר את זה במלוא האחריות, לא נעים לי להגיד את זה, כי בדרך כלל

אני נגד הדברים האלה, אבל אני בעל נסיון. היתה שביתה של ראשי ערי פיתוח

יהודיים, שביתת רעב, קראנו אותם הנה, אמרנו יש הבטחות שזה ייגמר, וזה לא נגמר.

הם הבטיחו את השביתה ולא נגמר, זה ארך חודשים. אני לא אומר שצריך להמשיך לשבות

עד שתהיה תכנית רב-שנתית. אני מדבר על הדבר האקוטי שבא לכסות את אותו פער

שעליו דובר, ובענין הזה אתם צריכים לקבל תשובה. יש ראש ממשלה שהבטיח את הענין,

יש שר כלכלה שהבטיח את הענין, ההוצאה לא נעשתה, אני לא יודע איך נעשתה החלוקה,

אני לא יודע איך יאספו את הנתונים. אבל בוודאי משרד הפנים יכול להגיע לזה

ואפשר להגיע לפתרון.

אני אומר במיוחד לנציג האוצר, אם יהיה מצב שהפתרון י גולגל על משרד הפנים,

לא יהיה פתרון. כי משמעות הדבר שיקחו מאחרים ותתפתח מהומה. בעקרון אם רוצים

להגיע להשוואה יצטרכו ללכת לרזרבה ולקחת משם את הכסף.

היו"ר אי ויינשטיין;

אני רוצח לומר לכולנו כמה דברים. ראשית, אנחנו מייחסים חשיבות עליונה

לטיפול בנושא. זה לא קורה הרבה שוועדת הכספים מתכנסת באמצע ישיבות כנסת ודנה.

מה אני רוצה לראות כתחנה הסופית של הטיפול בענין - אני רוצה להגיע למצב

שאם תהיינה הפגנות ובעיות זה יהיה עוספייה וטירת הכרמל ולא מגזר דרוזי. שזה



יהיה רשויות מקומיות בצפון או בדרום או במרכז. אסור לנו ואני מתבייש בכך

שאנחנו צריכים להגיע למצב שמגזר כמו הדרוזי בא ומפגין כפי שהוא מפגין. זו

תעודת עניות לכולנו, לחברה הישראלית, כל מה שהעדה הזאת עשתה ועושה בהשתלבותה.

אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שהחתך של התייחסות לנושאים יהיה של ישובי

צפון, דרום ומרכז, ולא של מגזר דרוזי. המטרה שאנחנו כולנו צריכים להגיע אליה,

שלא יהיה בעיה של מגזר דרוזי או מגזר יהודי. זו המטרה שלנו בפתרון.

אני מבין שאתם הולכים לדיון מזורז בענין. אני מבקש לדעת, אם אתם מתכנסים

תוך 48 שעות, אני מבקש לדעת את התוצאה, ואני אומר את זה כממלא-מקום יושב-ראש

הוועדה וכוועדה. היינו רוצים לדעת ברגע שתסיימו, ואז נחליט אם אנחנו מזמנים את

הוועדה לפני כן או אחרי כן.

אני מבין ואני מבקש שנדע, לא פקידות מטפלת בעניינים. בנושא כזה האחריות

היא של מיניסטריונים.

לכם, הדרוזים, אני מבקש לומר דבר אחד. אני לא יכול להגיד לכם כן לשבות או

לא לשבות, כן להפגין או לא להפגין. אתם צריכים לעשות מה שנ+ראה בעיניכם. אבל

אני מבקש שאת המינון אתם תחליטו. כי יש רצון, ושלא יהיה מצב שיבואו בלחץ כזה

של פריצת כל הגדרות יושבת ועדה ומקבלת החלטות. לכן אנחנו עוקבים אחרי זה

בצורה יסודית. אני מבקש שנקבל את התוצאות מיד בתום 48 שעות, ונחליט איך ומתי

לזמן את הוועדה. לכל המאוחר נדון בזה ביום שלישי, ואני מקווה שיהיו תוצאות

מה סיכום הישיבה?

הסיכום הוא שהוועדה עוקבת, היא שמעה שיש הידברויות בזמן קצר. נשמע מה

התוצאות ונחליט. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 20;14