הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 415

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ד באייר התשנ"א (8 במאי 1991), שעה 00;09

נכחו: חברי הוועדה: מ"ז פלדמן - היו"ר

חי אורון

ש' אלו ני

נ י ארד

צי ביטון

גי גדות

ג י גל

א' דיין

אי ויינשטיין

מי חריש

אי כ"ץ-עוז

ע' עלי

שי עמור

ע י פרץ

חי קופמן

אי רביץ

אי שוחט

ש' שטרית

י י שמאי

די תיכון

מ"מ: אי בורג, יי גולדברג, שי הלפרט, ר' ריבלין, רו' רמון

מ' אהלי, י' ביאלר - משרד התקשורת

אי זיתוק, ג' שטוך - משרד האוצר

עי קמיר - מנכ"ל החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ

א' קרשנר

א' דמביץ

ס' אלחנני

רשמה: א' ברק

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק)

(כרטיסי טלכרד; מרכזיות ספרתיות)

(ער"ן וקול הדף)

ערבות מדינה לחברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (50 מי דולר}

החלטת מימון מפלגות (יחידת מימון ומועדי תשלום)(תיקון),התשנ"א-

1991

אנל פותח את הישיבה.

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק);

(כרטיסי טלכרדף מרכזיות ספרתיות)

(ער"ן וקול הדף)

בסעיף הראשון על סדר היום יש לנו שתי פניות מ"בזק".

הבקשה הראשונה היא להוסיף תעריפים מוזלים עבור כרטיסי טלכארד. מדובר

בטלפונים ציבוריים חדשים של חברת "בזק" שמופעלים באמצעות כרטיסים מיוחדים.

אנחנו מבקשים לאשר כרטיס שמכיל 50 יחידות מניה במחיר 20 ש"ח, כרטיס של 120

יחידות מניה במחיר 45 ש"ח, כרטיס שמכיל 240 יחידות מניה במחיר 80 ש"ח. בכל

הכרטיסים יש הנחה לעומת מחיר בסיסי של אסימון. חהנחח עולה ככל שהכרטיס מכיל

יותר יחידות מניה. ב-50 חיידות מניה מחיר יחידה 40 אגורות.

במשרדי הדואר מוכרים כרטיסים שי 9 או 10 חיידות בלבד.

עד עכשיו אושרו כרטיסים של 20 חיידות מניה. אנחנו מבקשים עכשיו לאשר

כרטיסים שמכילים 50, 120 ו -240 חיידות, והמחיר יורד ככל שיש יותר יחידות.

אני איש העולם הקטן ולא כל כך מבין את מה שאתה מציע לנו. לא הייתי כאן

לפני שבועיים, אני רוצה להבין את השיטה החדשה שעל פיה יוכלו לטלפן על פי כרטלס

מנוי. אני מבקש לדעת בדיוק מה יהיה החיוב תמורת כרטיס המנוי הזה? האם יוכלו

לדבר גם באמצעות כרטיס אשראי, כפי שמקובל בכל העולם? מי מנפיק את כרטיס

האשראי? מי קיבל את הזכיון? האם תהיה פרסומת על כרטיסי האשראי הללו? מי ירוויח

מן העסק הזה? כל הדברים הללו שמקובלים בעולם הגדול בוודאי ייכנסו לכאן בדלת

האחורית.

אני שואל שאלות מקדימות לשלב חבא, כל אני יודע אלך תעשו את זה. מתברר

בעולם שהכרטיס הזה הוא אקט פרסומי חסר תקדים וגם נוצר סביבו מאבק של אוספי

כרטיסי אשראי מן הסוג הזה. הצד הזה שלא מנוצי כרגע על ידי מדינת ישראל מנוצל

בצרפת לצורך פרסומת ענקית, שהרי כל אזרח מחזיק את הכרטיס הזה, ומי שמצליח

להיכנס לכיס של הבן-אדם כשהוא מטלפן, משלמים עבור זה המון כסף, וחכרטיסים האלה

מוחלפים כל שנה כדי להקנות הכנסות לבעלי הזכיון. אני רוצה לשמוע אלך אתם

מארגנים את כל העסק הזה? איך הוא יופץ? האם תפנו למניים שיכם ותאמרו זו

השיטה? רק כדי שתבינו, העסק הזה בא לחסוך את נושא האסימונים כי מסתבר שמרוקנים

את האסימונים, מפצחים את הקופות ומוציאים את האסימונים, לכן בכל העולם עוברים



לשיטה הזאת, ויותר ויותר מתקני טלפון מופעלים בעולם באמצעות השיטה הזאת.

פרטים רבים אינני יכול לומר מפני שאינני מתמצא. מר ביאלה, כלכלן מחברת

"בזק" אולי יוכל להרהיב.

אני מקבל את האורהים החשובים שלנו מהמשטרה, ואני מקווה שתלמדו משהו.

התמזל מזלכם והגעתם לא ליום עבודה רגיל שלנו.

בנושא ההנחות: לכרטיס בעל 20 יחידות מניה ההנחה % 5.5 לפעימת מונה.

למה % 5 ולא % 10? הרי הוא מממן אותך מלכתחילה.

לכן הוא מקבל הנחה מסויימת. 20 יחידות היה צריך להיות 45 אגורות כפול 20

וזה היה צריך לעלות 9 שקלים. אנחנו גובים 8 שקלים. ל-50 יחידות החיוב יהיה 20

שקלים, המנוי יקבל הנחה של % 11.1 על כל פעימת מונה. על 120 יהידות ההנחה

% 16.7, ולגבי 240 יחידות ההנחה % 25.9 לכל פעימה.

זאת ההנחה שמקובלת בעולם?

כן. אנחנו אפילו עיגלנו את זה כלפי מעלה.

.

איך תפיצו את הכרטיסים האלה?

דרך סניפי הדואר.

כל מנוי שלכם יקבל הודעה?

זה לא חייב להיות מנוי.

איך תביאו את זה לידיעת הציבור?

הביאו את זה כבר בהודעות שונות. זה יופיע בטלוויזיה.

מי ינפיק את הכרטיסים האלה? אתם או שתתנו את זה כזכיון?

כרגע "בזק" תנפיק.

מה עם הפרסומת על הכרטיס?

בשלב זה לא ידוע לנו דבר על פרסומת.

אי שוחט;

אני רוצה לברך את "בזק" על הענין. הענין הזה קיים בכל העולם בצורה כזאת

או אהרת, זה עדיין לא כרטיסי אשראי, אבל בכל אופן זה כרטיס הרבה יותר נוח מאשר

האסימונים. הייתי מציע לכם רק דבר אחד; לעשות איזה מבצע עם חיילים בענין הזה.

מי אוהלי;

התחילו למכור את זה בשק"ם.

ולתת הנחה לחיילים, אולי באמצעות הוועד למען החייל. ייתכן שחייל עם הגיוס

מקבל שי כרטיס כזה, ולהכניס אותו לתוך המערכת, זה גם יכניס אותו להרגל.

חוץ מהמכשיר שראיתי בטלוויזיה בפרסומת והמכשיר שראיתי בכנסת, אינני יודע

איפה נמצאים מכשירים כאלה. אני מבקש שתגבירו את קצת התקנת מכשירי הטלפון הללו

כדי שאפשר יהיה להשתמש בכרטיסים האלה.

עי עלי;

בעולם מקובל להשתמש בכרטיסי אשראי בענין הזה, וחזה חוסך את ההפצה. מדוע

לא תפעילו את זה? בשביל מה כל האופרציה של התיווך של הכרטיסים האלה?

שנית, נתקלתי בתופעה שאין מספיק מכשירים. אם אתם רוצים להפיץ את זה, כדאי

להגביר את החלפת המכשירים.

אני מצטרף לבקשה בענין החיילים. למצוא שיטה שתאפשר להם ביתר קלות ובצורה

יותר משמעותית להשתמש בכרטיסים האלה. אולי צריך להציב במחנות צה"ל המרכזיים את

הטלפונים שיאפשרו להתקשר.

גם אני מצטרף לברכה, אני חושב שבהחלט יש מקום לאשר את זה ולברך על כך.

אולי אפשר לדאוג לאפשרות של תיאום שהכרטיסים יתאימו למדינות אחרות?

כל מדינה מייצרת טלפון ציבורי לפי המפרט הטכני שלה. חברת "בזק" ביקשה

מתע"ש לפני כמה שנים, ותע"ש פיתחה עבור "בזק" את הטלפון המופעל באמצעות כרטיס.

עבדו על זה מספר שנים. לצערנו, תע"ש לא עמד בלוח הזמנים שלו. עד עכשיו סופקו

רק אלף מכשירים כאלה והם מותקנים במקומות המרכזיים ביותר. בין היתר אישית

התבשרתי שהותקנו במחנות הטירונים של השריון, שם היו בעבר טלפונים ציבוריים

שהופעלו באסימונים והסירו אותם כי ההיילים היבלו בזה. עכשיו התקינו בהם מערכות

עם כרטיסים וזה ופעל לשביעות רצון כולם. יש חוזה עם השק"ם, הש"קם מוכר בשקמיות

את הכרטיסים הללו, ושמעתי שביעות רצון מאנשי השריון.

יש מדינות שמשתמשות בסוגים שונים, כפי שאמרתי, ולכן אי אפשר לעשות משהו

אוניברסלי. בענין כרטיסי האשראי, מתנהל משא ומתן עם חברות האשראי וייתכן

שיגיעו לידי הבנה בנושא הזה. זה מחייב שינוי המערך של הטלפון הציבורי. אני

מקווה שיגיעו להסדר.

אני מתכוון להעביר להנהלת "בזק" את המשאלה של הוועדה לעודד חיילים על ידי

מתן כרטיס לכל חייל מתגייס בדומה לעולים חדשים. אני מקווה שחברת "בזק" תיענה

בחיוב למשאלה של הוועדה.

יש לי בקשה מנסיון חיים, מנקודת ראות צרכנית. זח דבר חדש בארץ, אנשים עוד

לא מכירים את זה. צריכה להיות מדבקה על זה שאומרת שכאשר הכרטיס נמכר זה צריך

להיות באריזת פלסטיק עמידה. המדבקה צריכה להיות מודבקת על זה. כי כאשר אתה

מחזיק את הכרטיס אתה לא יודע אם יש בו שיחות או אין בו שיחות.

מצרפים לכל כרטיס הסבר.

היא לא רוצח שימכרו לה משומש.

על הכרטיס עצמו צריך להיות כתוב שכאשר הוא נמכר הוא צריך להיות באריזת

פלסטיק אטומה אחרת אתה לא יודע מה קנית.

יש דרך, שמעתי את זה רק ביומיים האחרונים. בצד ימין יש סימון מאחד עד

עשר. ברגע שזה משומש, יש חריץ סימון.

אדם שמשתמש בכרטיס פעם ראשונה או שניה איננו מבחין בסימן. צריך לתת הבחנה

ברורה בין כרטיס חדש לישן כדי שלא יהיו זיופים.

נעביר להנהלת "בזק" את המשאלה של הוועדה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אנו מאשרלם את התקנה.

הנושא השני שאנו מבקשים לו אישור: במסגרת תקנות הבזק קבעה הוועדה לפני

מספר שנים כאשר הפעילו את יהידות המניה המקומיות, שבאותם שירותים לציבור שמעצם

טיבם השיחה ארוכה מאוד, ואלה הם שני גופים - ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), שאדם

מתקשר ובדרך הטבע השיחה ארוכה;, הסוג השני - "קול הדף", שמשמיעים שיעורי תורה

במסגרת הטלפון - הוועדה קבעה שיחידות המניה המקומיות יחוייבו עד למכסימום של

שלוש שיחות. בשעתה קבעה הוועדה שהמסגרת הזאת תהיה זמנית עד שמערך המניה

המקומית של "בזק" יושלם, ואחרי זה יחפשו דרכים אחרות.

התקנות עומדות להסתיים באוגוסט שנה זו, ואנו מבקשים להרחיב את החסדר

לשנתיים נוספות.

אתם מבקשים או שביקשו מכם?

כמובן שביקשו אבל זה הולך הדדי. אנחנו נענינו לבקשה שביקשו מאתנו.

יש עוד שני אזורי חיוג שבהם זה יופעל - 06 ו-08, כי עד עכשיו

זה היה קיים ב-02, 03 (-04, ובער"ן זה גם ב-057. אנחנו מבקשים עוד שני

אזורים אלה לצורך "קול הדף".

הבקשה אושרה.

מתי ההצבעה בנושא מימון מפלגות?

לא לפני עשר.

ערבות מדינה לחברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ(50 מיליון דולר)

הסעיף הבא בסדר היום: בקשה לערבות מדינה לחברה הישראלית לביטוח סיכוני

סחר חוץ.

אני מתנצל בשמו של החשב הכללי שלא יכול להגיע.

החברה הישראלית עוסקת בביטוח סיכוני סחר חרץ ובמתן סיוע ליצואנים מישראל

במספר תכניות כערבויות להון חוזר, ערבויות למימון משלוחים. בהמשך עמי קמיר

ירחיב ויתן תמונה כללית על פעולות החברה.

לחברה יש ערבות מדינה בסכום של 150 מיליון דולר להיקף פעילות של 1.3

מיליארד דולר. לפני כשבועיים הגדלנו את נפח החשיפה של החברה ממיליארד דולר ל-

1.3 מיליארד דולר. מה שאנחנו מבקשים בפניה הזאת זה ערבות ספציפית של 50 מיליון

דולר על היקף חשיפה נוסף של 250 מיליון דולר מעבר לאותה ערבות של 150 מיליון

דולר שיש לחברה. אנחנו רוצים שהחברה תיכנס לפעילויות יותר "מסוכנות" - - -

מתי אישרתם 150 מיליון דולר?..

150 מיליון דולר אישרנו לפני שנים.

300 מיליון דולר עבור הגדלת המסגרת היה לפני חודש בדיוק.

במסגרת פעילות החברה,החברה נותנת ערבויות ליצואנים למימון הון חוזר.

במתכונת הנוכחית של החברה סך כל הערבות שהחברה נותנת ליצואן בודד היא פונקציה

של % 125 מההון העצמי של החברה או 50% מסך כל היצוא השנתי מחולק בתקופת היצור,

הנמוך שביניהם. בכל מקרה, במסגרת הזאת של הון חוזר ליצואנים שניתן לבנקים

יצואן בודד לא יכול לקבל יותר מ-4 מיליון דולר.

לתעשיה האוירית יש מגבלה של 4 מיליון. עם יצוא של כמעט מיליארד יש לה רק

4 מיליון.

אני רוצה להבהיר. החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ עוסקת בביטוח סיכוני סחר

חוץ. אנחנו לא מדברים על ביטוח סיכוני סחר חוץ. התעשיה האוירית עשתה עיסקאות

במיליוני דולרים. אני עכשיו לא מדבר על ביטוח סיכוני סחר חוץ, שבאה חברה

ונותנת פוליסה ליצואן שבמידה והלקוח מחו"ל לא יפרע את חובותיו בגלל סיבות

פוליטיות או מדיניות או מסחריות, לא בזה אנחנו עכשיו עוסקים. אנחנו עוסקים

עכשיו בפעילות מעבר לביטוח סיכוני סחר חוץ. החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ מעבר

לפוליסות שהיא מוציאה כביטוח סיכוני סחר חוץ עושה עוד מספר פעילויות. כמו

למשל ביטוח שער, כמו למשל מתן ערבויות ספציפיות לבנקים להון חוזר ליצואנים

במספר מסגרות שעוד מעט ארחיב אותן.

אני עוסק עכשיו באותו פרק של ערבויות ליצואנים שהחברה מוציאה ערבויות

לבנקים עבור יצואנים הון חוזר. במסגרת הזו החברה נותנת ערבויות בגובה שהוא

או % 125 מסך כל ההון העצמי נטו, או % 50 מיתרת מחזור, הנמוך

שביניהם. ובכל מקרה לא יותר מ-4 מיליון דולר ליצואן בודד. אנהנו עכשיו רוצים

קצת לפתוח את הפעילות של ההברה.

החברה נכנטה לפעילות הזאת מזמן?

מ-1976.

אי שוחט;

איזו פרמיה אתם לוקחים?

פרמיה יחסית בין אחוז וחצי לשלושה וחצי אחוז לפי הסיכון. זה עבור ערבות

להון חוזר שהמפעל מקבל, במונחים שנתיים.

גי גל;

זה במידה והמפעל צריך. אם הוא לא צריך ולא רוצה לשלם את הפרמיה אז הוא

מאזן בביטוח?

עי קמיר;

לא. זו בעיה של חיזוק הבטחונות. אסביר מה הנקודה. במערך הכלכלי הבינלאומי

של חברות התעשיה המודרנית למשל בארצות-הברית כל מפעל יוצר עם עצמו אקומולציה

של הון שהיא מהווה בסיס נגד זעזועים של קשיים כלכליים. הבעיה שעמדה, מה שהעסיק

את המדינות המתפתחות ואת מדינת ישראל בשנות השבעים כשהפכה למדינה תעשייתית,

שלמעשה לא היה למפעלים הצבר של הון שאי פשר להם לעמוד בהתחייבויות פיננסיות

ארוכות טווח. אז באה החברה בהצעה, היו שני גורמים שעסקו מאוד בנושא, ונתקבלה

הצעת החברה שאנחנו ניצור חלופח להון של מפעלים על-ידי יצירת ערבויות לקבלת הון

חוזר.

מה שבעצם החברה הציעה היה להפוך את החסר בצבירת הון של מפעלים לביטוח על

בסיס מה שנקרא בסלנג המקצועי בטוחות דינמיות. כלומר, שאנחנו בודקים את המפעל,

רואים את מצבו הכלכלי, ועל-פי מצבו הכלכלי מעמידים לרשותו את הערבויות להון

חוזר. זה התחיל ב-1976, נתקבלה אז החלטה שנחשבה די נועזת, כי זו היתה החלטה

חריגה מאוד שבה התחלנו את השיטה של בטחונות ללא ערבויות בעלים וללא בטחונות

נגדיים. הנושא בנוי אך ורק על כושר היצור וכושר התפקוד של המפעל.

מ-1976 ועד היום הפעלנו מערכת של כמה מאות מיליונים, ואני מוכרח לומר

שהקונצפציה צדקה. בשום שנה לא הפסדנו כסף. משך כל השנים כיסינו את ההוצאות.

כלומר, לא הרווחנו שם כפי שמרוויחים בביטוח, כי תמיד יש אנטי סלקציה

בערבויות. כי מי פונה לערבויות? אלה שמצבם חלש יותר. אני חושב שהמודל שבנינו

בארץ חוקה על-ידי הרבה מדינות, ואני חושב שבעקרון הוא נכון. זה אחד המקרים

הבודדים שמדינה מתפתחת כמו מדינת ישראל עברה בקצב מהיר מאוד לתהליך של תיעוש,

ותהליך התיעוש היה ללא גיבוי של בטוחות על-ידי המפעלים. לולא הערבות הזאת אין

לי כל ספק שהרבה מאוד מפעלים לא היו מגיעים אפילו למחצית דרכם, כולל מפעלים

גדולים כמו "סייטקס" ו"אלסינט" עם כל הקשיים שהיו. צריך להביא בחשבון שבהיקף

פעילות של 300-400 מיליון דולר ערבויות שהגענו, אין לי ספק שיצרנו מנוף ללמעלה



ממיליארד דולר השקעות.

מה היה ה"ברוך" הכי גדול שלכם?

לצערי, ה"ברוך" הכי גדול לאחרונה היה המקרה של "מקט".

אנחנו היינו קצת בספק כשנתנו את זה.

אני לא יודע אם זה הפורום לדבר על הנושא, אבל הקונצפט להצלת המפעל היה

נכון. לא היה שיתוף פעולה בין הבנקים לבינינו. נאלצנו לפעול באופן מהיר. לאור

הנתונים שאני רואה היום אני חושב שלו היתה מתקבלת עמדת החברה אפשר היה להציל

את המפעל הזה.

לגבי ההצעה שעומדת היום - במשך שנים מפעלים רבים הפסידו הרבה מאוד כסף

ושחקו את כל ההון העצמי שלהם. לפי הערכתנו, נוצר מצב שהרבה מאוד מפעלים

תיאורטית נמצאים בהון עצמי שלילי אבל בכושר יצור מלא. מאחר והבנקים פועלים על

בסיס ההון העצמי הם ממשיכים בנקודת השפל באופן הוריזונטלי. זה מקום שיורד,

ובמקום להעלות אותו ולקבל תנופה, הבנקים על בסיס ההון העצמי ממשיכים את המערכת

הקי ימת.

על-פי בדיקה שעשיתי, ביקשתי מכלכלנים לעשות מספר בדיקות, התברר להערכתנו

שיש היום פוטנציאל סמוי של בין 750 מיליון למיליארד דולר יצוא שאפשר להפעיל

אותו במערכת הקיימת ללא השקעות נוספות, ללא הגדלה גדולה, בשוליים של ההשקעות,

אם המפעלים יקבלו הון חוזר. כלומר, למפעלים אין הון חוזר לקליטת חומרי גלם,

למפעלים אין הון חוזר לשכר עבודה - - -

אתם יזמתם את הבדיקה הזאת או על-פי פניות?

אני יזמתי אותה. המגמה היתה שהחברה תרחיב את הפעילות שלה כדי לאפשר

למפעלים לצאת מתוך הסיכון. על-פי כללים שגם ועדת הכספים בזמנה קיבלה אותם,

אנחנו מקפידים לשמור על יחס עסקי. כלומר, שמפעל חייב שיהיה לו הון בסיסי כדי

להצדיק מתן תוספת ערבות.

הבנק רואה בערבות שלכם ממש ערבות מדינה?

מאה אחוז. הם נותנים נגד כל דולר ערבות שלנו דולר מימון.

מה עם עמלה?

עמלה אנחנו לוקחים. הבנק חייב להעמיד ערבות מועדפת. ביצוא זה ליבור פלוט

% 1.5.

כמה יש לכם בנקודת זמן?

ע' קמיר

היום מעל 140-150 מיליון דולר.

על סמך מה אתם חושבים שעכשיו יש צורך להגדיל?

עי קמיר;

מפעלים רבים מקבלים הזמנות ואין להם אפשרות לרכוש חומרי גלםל. חמור יותר,

הם לא יכולים לממן את תקופת המכירה שלהם.

היום יש 4 קבוצות שפגיעות במשק הישראלי: 1. קודם כל כל מפעלי התנועה

הקיבוצית נמצאים במצב של חוסר הון עצמי עם כושר יצור שניתן בתוספת לא גדולה

להכניס אותם לתהליך של יצור ושיווק יותר גדול. 2. מפעלים רבים שהפסידו לאורך

תקופת זמן ובהיעדר הון עצמי היום אין להם אפשרות לקבל מימון, והבנקים חסמו

בפניהם את כושר המימון. 3. מפעלים שמסבים את עצמם משוק מקומי לשוק חיצוני ואין

להם הון חוזר לכך. לפי הערכתי, ואני לא רוצה להתחייב באגורות, זה היקף יצור

ליצוא של כ-750 מיליון דולר שאנחנו יכולים לקדם אותו.

שי שטרית;

מה אחוז הכשל שאתה צופה?

עי קמיר;

החברה למעשה מרוויחה כל הזמן. על זה קונסים אותנו כל הזמן. זו החברה

היחידה היום שמשלמת מס הכנסה מלא, שיעור דבידנד בלתי רגיל גבוה לאוצר. בשנה

האחרונה שילמנו 8 מיליון דולר מס הכנסה ודבידנד על הון של כ-20 מיליון דולר.

ש י שטרית;

אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו שומעים זה מאוד משמעותי.

אי שוחט;

דרך אגב משה נסים מדבר על קרן של 150 מיליון..

זה בדיוק אותו הדבר.

זה מתואם בין המערכת של משרד המסחר והתעשיה ובין האוצר?

זו תכנית בברכתו המלאה של שר המסחר והתעשיה.

י י הורביץ;

כדי להגיע לאותו מיליארד כמה צריך?

ביקשנו 50 מיליון דולר ערבות כנגד 50 מיליון דולר של ערבות המדינה. נעשה

פה דבר שהוא מרחיק לכת. החברה תיקח על עצמה 7.5 מיליון דולר סיכון ראשון,

הממשלה תיכנס לאחר הסכום הזה עם 50 מיליון דולר, ואני מאמין שעל-ידי היקף

ערבויות שנעמיד בין 200 ל-250 מיליון דולר ניתן יהיה להביא לתוספת יצוא של בין

750 מיליון למיליארד דולר.

אתה יכול לשלוח לנו את העבודה שעשיתם? זה הדבר האופטימי הראשון ששמעתי

חצי שנה בוועדה הזאת. אדוני היושב-ראש, הדברים שהוא אמר נתנו לי קצת אור בקצה

המנהרה. אני מבקש לראות את החומר.

היו"ר מ"ז פלדמן;

אין התנגדות. אנו מאשרים את בקשת הערבות.

שי שטרית;

אדוני היושב-ראש, אנו מבקשים לקבל את החומר.

זו לא עבודת מחקר מפורטת. עשינו מדגמים. התכנית הזאת בנויה על מקדם סיכון

גבוה יותר מהתכניות הרגילות שלנו. אני לא יכול להבטיח שמידת היעדר הכשלונות

יהיה דומה לזה שהיה עד היום. זה לא בנוי על אותה תכנית עסקית.

קיבלת כבר אישור. נצא להפסקה של רבע שעה כדי לאזור כוח לסעיף הבא.

(הפסקה)

החלטת מימון מפלגות (יחידת מימון ומועדי תשלום) (תיקון), התשנ"א-1991

רבותי, אני פותח מחדש את הישיבה.

כיוון שהנושא מספיק מותח ומרגש, אבקש לשבת בשקט ונקיים את ההליך הנוכחי



הפרלמנטרי של החלטת הרוב.

היות וקיבלתי בקשה מאת חבר-הכנסת שוחט בשם סיעת המערך לקיים הצבעה שמית

אישית, ואמנם ההכרעה על-פי התקנון בידי, והיות שגם המערך וגם הליכוד אין להם

התנגדות לכך, אני מוכן לקיים זאת בתנאי אחד: שיהיה כאן שקט מוחלט, אחרת לא

אקבל דרישה זו.

גי גדות;

אני מבקש לנוהל ההצבעה.

היו"ר מ"ז פלדמן;

יהיה בסדר. אני מבקש שכל מי שאין לו זכות הצבעה, חוץ מהאורחים שלנו

מפו"ם, שלא יהיה נוכח. אבקש מהמזכיר לבדוק אם כל מי שמצביע יש ןו אמנם זכות

חוקית להצביע. .

רבותי, אנו ניגשים להצבעה, אבל לפני כן אני רוצה לומר דבר אחד: בלב כבד

הסכמתי לכלול את הנושא בסדר היום וביקשתי מהליכוד, היות שאני מכיר את המצוקה

שהוא נתון בה, היות שאני מודע גם לבעיה בגלל ראשי סניפים שפנו אלי - - -

ראשי סניפים פנו אליך? אנו רוצים לדעת מאיזה סניפים.

אני לא נותן את רשות הדיבור לאף אחד. היות שאני מודע למצוקה האמיתית

שנמצאים בה, לכן אני רוצה להציע שני דברים - אחד לליכוד, והשני לסיעות האחרות.

מהליכוד אני מבקש, למרות שהמצוקה אמיתית, בכל זאת אפשר להסתפק בהעלאה יותר

מתונה, עד % 20.

אני מציע שנדחה את הישיבה.

חבר-הכנסת שוחט, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

הפניה שלי עכשיו היא למערך, היות שכפי שהבנתי גם בעת הדיון שהיה, שכולם

מכירים שיש לליכוד מצוקה אמיתית - - -

אם כך נקרא לסעיף עזרה לליכוד. אני מוכן שלא יעלו את המימון ויהיה סעיף

עזרה לליכוד.

הבקשה שלי מהמערך, אולי נסכים כולנו חד-פעמית להעלאה של הליכוד.

אני חושב שסיעת המערך תסכים לא להעלות עכשיו את המימון ולקיים דיון איך

עוזרים לליכוד. אני חושב שזה בהחלט לגיטימי.

אני מקבל את זה כתשובה שלילית.

אי שוחט;

כמרכז סיעת המערך אני רוצה להגיד משפט אחד. אני מאוד מעריך את הגישה שלך

ואני חושב שהגישה שלך שצריך לעזור לסניפי הליכוד היא בריאה מיסודה ולטובת

הדמוקרטיה. אני מציע שלא נאשר את ההעלאה ונקיים דיון איך עוזרים לסניפי

הליכוד. נקבע שצריך לתת 10 מיליון שקל לליכוד כגמ"ח כי הם מוטטו את המערכת

שלהם, ולא נכניס את כל המערכת לסחרור.

אדוני, זאת ההצעה שלך, יחד אתנו יהיה לך רוב.

אם אין שקט תהיה הצבעה רגילה. אני מעמיד להצבעה רגילה את ההצעה של

הליכוד.

אי שוחט;

לא קיבלת את הצעתי להצבעה שמית אישית?

לא. אמרתי שאם לא יהיה שקט, נצביע בהצבעה רגילה.

הצבעה

בעד הגדלת יחידת המימון - 15

נגד - 13

ההצעה נתקבלה

אני מבקש רוויזיה להחלטה. תודיע לי יום-יומיים קודם מתי ההצבעה על

רוויזיה, כי אני צריך לארגן את כוחותינו.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40