הכנסת השתים עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי 973
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום ד, כ"ז באדר התשנ"א, 13.3.1991, בשעה 10:00
נכחו;
חברי הוועדה; היו"ר מ.ז. פלדמן
א. אבוחצירא מ. חריש
ח. אורון י רן כהן
ש. אלוני א. כ"ץ-עוז
נ. ארד יאיר לוי
י. ביבי ע. סולודר
צ'. ביטון ע. עלי
א. בורג ש. עמור
ג. גדות ח. קופמן
ג. גל א. רביץ
פ. גרופר א. שוחט
ש. דורון ש. שטרית
א. דיין י. שמאי
י. הורביץ ג. שפט
ש. הלפרט ד. תיכון
א. וינשטיין
מוזמנים; ד. מילגרום, אגף התקציבים, משרד האוצר
י. כהן, משרד המסחר והתעשיה
י. אשרי, משרד המסחר והתעשיה
ח. מרגליות, עו"ד, יועצת משפטית, משרד המסחר והתעשיה
מ. לוי, ס/מנהל המכס ומע"מ
א. שניידר, עו"ד, יועצת משפטית, המכס
ד. אפרתי, מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים
מ. סן, עו"ד, לשכת היועץ המשפטי, משרד הפנים
י. בן-יהונתן, הנהלת המכס
אל"מ אסד, משרד ראש-הממשלה
המשד רשימה בעמוד הבא.
המשך רשימה מעמוד קודם.
יועץ משפטי; א. דמביץ
יועצת פלנלית; ס. אלחנני
ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/03/1991
היטל מס ביטחה על טובין; חוק ההסדרים במשק המדינה 2020 (תיקוני חקיקת), התשנ"א -1991; חוק ההסדרים במשק המדינה 2026 (תיקוני חקיקה), התשנ"א-1991; חינוך ומילגות במיגזר הדרוזי והצ'רקסי; צו המכס; תקנות משרד הפנים - דרכון לקטינים
פרוטוקול
א. קרשנר
נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
(1) חוק ההסדרים במשק המדינה 2026 (תיקוני חקיקה), התשנ"א-1991
(2) חוק ההסדרים נמשק המדינה 2020 (תיקוני חקיקה). התשנ"א-1991
(3) תקנות משרד הפנים - דרכון לקטינים
(4) היטל מס ביטחה על טובין
(5) צו המנס
(6) חינוך במיגזר הדרוזי והצ'רקסי
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.
ע. סולודר; ביקשתי ממך לטפל בדחיפות בענין המים.
בינתיים היום נודע שוב על סגירת עשרות
מקורות מים, וזה פוגע בצרכנים עצמם.
את צודקת במאה אחוזים. המצב הזה בלתי נסבל.
אתמול היה אצלי מנכ"ל משרד האנרגיה, שוחחתי
אתמול גם עם שר החקלאות, וכתוצאה מכך התרשמתי שאני חייב לשוחח גם עם
משרד האוצר. אתמול זה לא יצא לפועל, אני מקווה שבמשך היום אוכל לשוחח
אתו.
(1) חוק ההסדרים במשק המדינה 2026 (תיקוני חקיקה). התשנ"א-1991
לפני שמצביעים. יש חברים שלא השתתפו אתמול
בלילה בישיבה, ובכל-זאת הם חברי ועדת
הכספים, והם רוצים לדעת על מה הם מצביעים.
לצד הטכני של הענין. אתה צריך להודיע איזה
סעיפים אתה מפצל ומוציא מהדיון עכשיו. עם זה
אתה הולך למליאת הכנסת, ואתה צריך לקבל שם אישור על כך. זה ענין טכני,
כדי שזה יהיה חוקי. אתה צריך להודיע שסעיף זה וזה אתה מפריד מהחוק, ואז
מצביעים על זה בישיבה.
אלה הסעיפים שמביאים, כל יתר הסעיפים
נשארים.
בחוק 2020 מביאים את סעיף (3), שרות תעסוקה; את סעיף (6), חוק שעות
עבודה ומנוחה; את סעיף 20(א)(2)(3) וסעיף 20(ב), חוק יסודות התקציב. כל
יתר הסעיפים נשארים.
מי בעד? 14. מי נגד? 7. הפיצול אושר.
מי בעד שם ולחוק כפי שמופיע? מי נגד? אושר.
לסעיף 1. הסתייגות של ח"כ אורון. מי בעד ההסתייגות? 11. מי נגד?
ההסתייגות לא התקבלה.
לסעיף 2. הסתייגות של ח"כ דן תיכון. מי בעד? מי נגד?
ד. תיכון; אני מבקש שאת כל ההסתייגויות שלי תעביר
היישר למליאה.
לסעיף 2. הסתייגות של ח"כ שטרית, אורון,
צבן, פארס ושוחט. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות
לא התקבלה.
לחילופין ישנה הצעה של ח"כ אורון, צבן, פארס. מי בעד? מי נגד?
ההסתייגות לא התקבלה.
לחילופי חילופין הסתייגות נוספת. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה.
ח. אורון; יש לי הסתייגות נוספת לסעיף (3). בסעיף
(118) כתוב למי לא יופחתו הקיצבאות. פה
מופיע אלמנות, דמי מזונות, ולא מופיע ילדים נכים. הביטוח הלאומי מבקש
לגבי ילדים נכים שמגיעה להם קיצבה. אני מקווה שעל זה נסכים.
קבענו סדר שאומר הגשת הסתייגויות בכתב עד
אתמול, ואני לא מוכן לקבל עכשיו שום
הסתייגות בעל-פה. לא נצביע על כך.
אתה אמנם יו"ר חדש, אבל הכנסת לא התחילה
לפעול היום. עד שהחוק לא נגמר, זכותו להגיש
הסתייגויות. הגשתי הסתייגויות בכתב במועד. זכותי להגיש הסתייגויות.
היו"ר מ.ז. פלדמן! אבל זוהי אחת ויחידה שאני מוכן להביא אותה
להצבעה.
אני רוצה להצביע נגדו, אבל אני רוצה להצביע
בעד העקרון, איך הוא יכול להגיש פרוצדורלית
הסתייגויות.
אחרי הדיון אתייעץ עם היועץ המשפטי.
אמנם יש לי סמכות למנוע ולא לקבל את
ההסתייגות שהוגשה באיחור, לאחר הזמן שקבענו, אבל לפנים משורת הדין אני
מוכן להגיש גם את ההצעה הזו. יש עוד הצעות בנושא הזה. פנה אלי הבוקר גם
הרב הלפרט למשל, וביקש להגיש בנושא הזה הסתייגות, וסירבתי לו. עכשיו
אקבל גם את ההסתייגות שלו וגם את ההסתייגות של ח"כ עובדיה עלי.
נ. ארד; אני מציעה שנקבל את ההצעה הזאת כהחלטת כל
הוועדה.
קרה כאן דבר חמור הבוקר. איש הביטוח הלאומי,
מר תמיר, פנה לאופוזיציה בלבד בנושא הזה.
הוא לא פנה לסגן השר המופקד על הביטוח הלאומי, עד כמה שידוע לי הוא לא
פנה אף לאחד מסיעת הליכוד, לא מהקואליציה בכללה. הנושא חשוב, אני חושב
שהוא לא צריך להיות שנוי בריב בין-מפלגתי, וגם אני מציע שנקבל זאת
כהחלטת הוועדה בלי הסתייגויות. אבל הנוהג הזה הוא נוהג בלתי ממלכתי ולא
מקובל.
אומר היועץ המשפטי לאוצר יחד עם היועץ
המשפטי למוסד לביטוח לאומי שיכול שיהיה נוסח
יותר מדוייק מבחינה משפטית.
הסתייגותו של ח"כ אבוחצירא אומרת:
האמור יסומן בסעיף (א) ואחריו יבוא (נ):
(ב) על אף האמור בחוק זה הורה מבוטח הזכאי לקיצבת ילדים ולהענקת לפי
סעיף 40(ב10) לחוק החיילים המשוחררים התש"ט-1949 בעד ארבעה ילדים
והגדול שבהם יצא מגדר ילד, לא יחולו מבחני הכנסה לגבי הקיצבאות בעד
הילדים האחרים.
(ג) תחולתו של סעיף זה בשנת הכספים 1991 בלבד.
גם מה שכתוב בס"ק (א), מה שכתוב בנוסח הכחול, גם זה לא יהיה לו תוקף
משנת 1991, וגם האפשרות לתת בלי מבחני הכנסה את הקיצבאות בעד שלושת
הילדים הנותרים, אחרי שהרביעי הלך לצבא או בכל אופן יצא מגדר ילד. גם
זה וגם זח חן הוראות שעה לשנת 1991 בלבד. אם ירצו לשנות משהו לגבי 1992
ואילך, הרי זה יהיה בשינוי ממה שאמור בחוק הביטוח הלאומי הקלסי, הנותן
את הקיצבאות לכל הילדים.
מי בעד הסעיף הזה? מי נגד? ההסתייגות של
אבוחצירא התקבלה במלואה.
בנושא זה מונחת הסתייגות של ח"כ סגן השר הלפרט. הסתייגותו של חי'כ אורון
הופכת להסתייגות מרבית חברי הוועדה.
אני מבקש לצרף לפרוטוקול בסעיף (118), אחרי
פיסקאות (3) ו-(4), שיש להוסיף: זכאי לגימלה
לילד נכה לפי חוק הביטוח הלאומי, זאת אומרת שילד נכה לפי חוק הביטוח
הלאומי - חקיצוצים לא יחולו לגביו.
נ. ארד; אני מציעה שזה יהיה על דעת כל הוועדה.
מי בעדל מי נגדל ההסתייגות התקבלה,
ש. אלוני; אני מבקשת סליחה, הייתי חולח ולא יכולתי
להיות כאן במועד. בזמני הבאתי - והוועדה
המליצה לעשות זאת - תיקון לסעיף (17) לחוק ההסדרים במשק בענין גז. יכול
להיות שאתה לא רוצה לדון בזה עכשיו.
זה בחוק השני.
ש. אלוני; אני מבקשת לאפשר לי, כאשר ידונו בחוק הזה,
לחזור לזה, כי זה היה על דעת הוועדה והשר.
הסתייגות של חברי כנסת עמור ופרץ. מי בעדל
מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה,
מי בעד ההסתייגות של ח"כ עזרן ודיין? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה,
לחילופין הם מגישים הסתייגות נוספת. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה,
מי בעד כל סעיף (3) עם התיקונים? מי נגד? 10. סעיף (3) עם התיקונים
התקבל,
הישיבה הופסקה בשעה 00;11 והתחדשה בשעה 12:50
(2) חוק ההסדרים במשק המדינה 2020 (תיקוני חקיקת). התשנ"א -1991
לסעיף 1. חוק שרות התעסוקה ותיקוניו. מי בעד
הסתייגות של ח"כ שוחט, שטרית, עלי, שמאי,
דייו? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה,
הסתייגות נוספת של ח"כ אורון, אלוני, כהן, שריד, צוקר, וירשובסקי,
גוז'נסקי, נפאע. מי בעד? אין. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד הסתייגותו של ח"כ פורז? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד הסתייגות של ח"כ שטרית? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
לסעיף 2. מי בעד ההסתייגות של ח"כ שפט? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ ביטון וחיים רמון? מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה.
אני בטוח שהיו"ר אפילו לא יודע מה אומרת
ההסתייגות שלי. אני מבקש שיינתן לי להסביר.
א. שוחט; ההסתייגות שלו לא נבעה מהחקיקה, אלא היתה
הסתייגות לחוק ההסדרים.
בסוף.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ פלדמן לאותו סעיף?
מי נגד? ההסתייגות התקבלה.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ פרץ, עמור, שטרית, עלי, שמאי, דיין, אלוני,
שריד, כהן, גוז'נסקי, מחמד, נפאע? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד הסתייגות של ח"כ אורון, צבן, פארס? מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה.
לחילופין, מי בעד הצעה נוספת של החברים האלה? מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה.
לסעיף 3. מי בעד ההסתייגות של ח"כ בורג? 1. מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ ארד ודיין? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ צבן, אורון, פארס? מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ צ'רלי ביטון? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ אורון? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ שוחט, אורון, גל? מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה.
א. קרשנר; יש כאן הצעה של ח"כ ביבי בענין מס שבח. נציב
מס הכנסה מתנגד לזה, והוא נמצא בדרך כדי
להסביר את ההתנגדות שלו.
היו"ר מ.ז. פלדמן; מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
א. קרשנר; כנ"ל לגבי ח"כ דיין ופורז.
ש. שטרית; אני מבין שיש פה סעיף שנוגע למס שבח
מקרקעין, והוא נפל. למה הוא בכלל הועלה? אם
את הנושא עצמו משרד האוצר לא מעלה, וניתן לח"כ ביבי להעלותו, אני מבקש
שתשלוף מהמגירות את כל ההצעות שלי. אם לא עכשיו, יש לנו זמן שבוע שלם.
אני מבקש שיהיה דיון כדי לתת לי אפשרות להציג את זה.
היו"ר מ.ז. פלדמן; אחרי הפגרה נדון בזה.
א. וינשטיין; אני מבקש לסעיף של ביבי לעשות רביזיה, ולדון
שוב בנושא.
א. קרשנר; כנ"ל לגבי ההסתייגות של דיין ופורז.
היו"ר מ.ז. פלדמן; מי בעד ההסתייגות של ח"כ דיין ופורז? מי
נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד ההסתייגות של ח"כ אלוני? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה,
מי בעד ההסתייגות של ח"כ אורון, פארס וצבן? מי נגד? ההסתייגות לא
התקבלה.
א. דמביץ; כפי שאמרתי קודם, מכיוון שאתמול התקבל הוק
בכנסת בענין עובדים זרים, ובחוק הזה נקבעו
קנסות חמורים בהקשר הזה, הרי משעה שנעשה כך והסעיף של חוק שרות התעסוקה
בחוק שלנו כאן מצמצם את תחולת זיקת החובה לעובדים זרים בלבד למעשה, הרי
שיצא שהקנס הקבוע בסעיף 77 לאותו חוק קל יותר הקנס הקבוע בחוק החדש.
לכן אני מבקש רשות על-ידי תיקון קל להוציא את הענין של עובדים זרים
מהסעיף של הקנסות, כך שהקנס בהקשר של עובדים זרים יהיה רק לפי החוק
שנתקבל כאמור.
מי בעד? מי נגד? אושר.
א. דמביץ; אני מזכיר לחברי הוועדה שכבר אושר בוועדה
סעיף המבטל מיום התקנתן את תקנות שעת החרום
בענין מיסוי הכנסות פיננסיות, מיום 12 בספטמבר.
א. שוחט! היה נושא שמאוד תמכתי בו, ושהייתי בטוח שהוא
יהיה נדון. אני מתיייחס לסעיף 28 שדיבר על
תיקון 130(א) של חובת דיווח גם של מוסדות. מכיוון שרק הבוקר נודע לי
שזה לא בא לדיון, אני מבקש להכניס זאת כהסתייגות.
בסדר.
מי בעד הסעיפים עם התיקונים? מי נגד? אושר.
מ. גביש! בפני הוועדה עומדת הצעה מאפריל לפני שנה,
ואנחנו הבאנו הצעה דומה, אבל מנוסחת, כולל
הצד השני של דירות אחרות. זה עומד בפני הוועדה, וכדאי לדון בהצעה
המקורית, שהיא בדיוק בנושא הזה, ולא לבוא עם הסתייגות מפני שיש הצעת
חוק של הממשלה שעומדת בפני הוועדה. היא שונה בהרבה דברים בניסוח.
י. ביבי! שר האוצר הבין שבקטמון אדם שמוכר דירה ב-20
אלף דולר, לא ימכור את הדירות האלה.
מ. גביש! הוא מביא הצעה לכנסת כדי לתקן את המצב.
י. ביבי! זה דבר שהכרחי לעשותו מחר בבוקר.
משרד האוצר הביא הצעה לכנסת שעברה קריאה
ראשונה, ונמצאת בדיון בפני הוועדה.
י. ביבי; אין קשר בין זה לזה. לא יכול להיות שאדם
שמוכר דירה במיליון דולר לא ישלם כלום,
ואילו מסכן אחד שגר בקטמון בשתי דירות ישלם לך 50 אחוזים מס.
ש. שטרית; אדוני היו"ר, לגבי אותם נושאים אחרים
שהצעתי, הצעות תיקון, הודעת הודעה לא ברורה.
זה נושא שקשור למסים שלא בא להפיל את הצעת האוצר, אלא נושא לדיון. אני
חושב שהיועץ המשפטי מסכים לדעתי. השאלה היא מתי אתה רוצה לדון בזה.
היו"ר מ.ז. פלדמן; אחרי הפגרה.
ש. שטרית; ישנה בעיה קשה עם מציאת עובדי בנין. ישנם
גימלאים שהם עובדי בנין, והם יכולים לעבוד
חלק מהזמן. אבל אם יינתן להם לעבוד חלק מהזמן הם יפסידו זכויותיהם לקבל
ביטוח לאומי או פנסיה. חשוב שנעודד אותם לחזור לעבודה כמה שעות ביום
כדי ללמד את הצעירים לעבוד, לתת דחיפה לענף הבניה. זו הצעה שקיבלתי
ממישהו בשרות התעסוקה. כאן מדובר בעידוד צמיחה וקליטת עליה. מה יותר
הגיוני מאשר לתת אפשרות לגימלאים שהם בנאים שיחזרו לעבוד 4 שעות
ביום?
דבר כזה צריך להביא להצבעה, צריך לקיים
דיון, ולשמוע את כל הגורמים.
ש. שטרית; אני לא מבין למה התאמצנו להכין את המסמכים.
היו"ר מ.ז. פלדמו; זה חוק חדש.
ש. שטרית; האם אתה מבקש שאוריד את ההסתייגות, ונקיים
עליה דיון נפרד?
היו"ר מ.ז. פלדמן; כן. לא עכשיו, אחר כך.
ש. שטרית; אני מסכים.
הישיבה הופסקה בשעה 13:00 וחודשה בשעה 05;16
היו"ר מ.ז. פלדמן; ביום ראשון נתחיל בהצבעות על חוק התקציב,
ונסיים ביום שני.
(3) תקנות משרד הפנים - דרכון לקטינים
א. קרשנר; תקנה של משרד הפנים בענין דרכון לקטין,
מבקשים להוריד את דרכון קטין עד גיל 17
לסכום של 30 שקל, והארכת תוקף של דרכון לקטין בסכום של 30 שקל.
היו"ר מ.ז. פלדמן; מי בעד? מי נגד? אושר.
(4) היטל מס ביטחה על טובין
א. קרשנר; היטל סחר, היטל ביטחה על טובין. נמצאים כאן
נציגי משרד המסחר והתעשיה שיוכלו להסביר.
י. אשרי; ועדת מנכ"לים של משרד החקלאות, האוצר והתמ"ס
החליטה על העלאת מחירי הבשר הקפוא. המחירים
הועלו ב-8 בפברואר 1991. עליית המחירים היתה בגובה של 10 אחוזים. לכן
חשבנו שיש צורך בהטלת ההיטל הזה על אנשים שיחזיקו מלאים של בשר קפוא
ביום העלאת המחיר.
הבשר נמצא בפיקוח, יש לו מחירים מירביים לאורך השרשרת של המסחר, וחשבנו
שאנשים שמחזיקים מלאים בכמות גדולה יחסית, לא צריכים ליהנות מן ההעלאה
הזו. לכן יצא הצו הזה, שמחזיק מלאי מעבר ל-3 טון צריך לשלם את ההפרש
שביו המחיר הקודם למחיר החדש.
י. כהו; העליה היתה משמעותית. 10 אחוזים פירושם 700
שקל לטונה. העלאת מחירים אינה סוד. אם צריך
להחתים שני שרים זה מצריך שבוע-שבועיים, ואנשים התחילו לקנות. עד היום
נהגנו שאם יש עליה לא משמעותית, עד 5 אחוזים, לא הטלנו מס. אבל מעל 5
אחוזים חשבנו לנכון למנוע רווחים, רווחי יתר מסיטונאים, וביקשנו להטיל
את ההיטל.
ג. גל; האם אצל יבואנים אין מלאי?
י. כהו; אנחנו יבואני הבשר, אין יבואנים אחרים.
אנחנו היבואנים היחידים של הבשר. ביקשנו שעד
3 טון - מסעדות או דברים אחרים שברור שלא יעשו מזה כסף - לוותר עליהם,
אבל כל אלה שאגרו מעל 3 טון, ביקשנו שישלמו את ההפרש בין המחירים על
המלאי.
א. דמביץ; זו הפעם הראשונה מאז התקבל חוק היתרי סחר
שמובא לאישור צו בענין מלאי לפי חוק היטלי
סחר. כל ימי עבודתנו על ענין זה אני שואל שאלה, ומקבל תשובה שלא לגמרי
מספקת.
כיוון ששני נציגי המשרד נמצאים כאן, אני שואל שוב. לצו הזה יש תוקף של
חודשיים מיום חקיקתו. אתם קובעים בעצמכם שההיטל יסולק עד 1 במרץ 1991,
תחילתו של הצו היא 8 בפברואר. זאת אומרת שיש לכם כאן שלושה שבועות
לסילוק ההיטל, ועל-פי דין ההיטל צריך להיות מסולק עד אותו יום. ברגע
שהוא מסולק, שוב אין צורך באישור של הוועדה הזאת.
על כן אני שואל מה אתם רואים עכשיו צורך לקבל אישור, אחרי - כך אני
מקווה - ההיטל סולק.
את השאלה הזו צריך להפנות למכס ולא אלינו,
המכס הוא אשר גובה.
א. דמביץ; האם אתם יודעים אם ההיטל סולק או לאו
ח. מרגליות; אנחנו לא יודעים, הנהלת המכס גובה.
א. דמביץ; האם אתם תהיו תמיד זקוקים לאישור הוועדה על
צווי מלאי, מפני שרק בחלקו זה סולק? האם
אי-אפשר להגיע למעשה להסדר, שכאשר אומרים יסולק, ברור שיסולק ולא צריך
לבוא לאישור על דבר שהוא בעצם בלתי חוקי?
י. כהו; אני מניח שהכוונה היא כאן להתייחס לאותם
מקרים שאנשים יסרבו לשלם. במקרים כאלה צריך
את האישור.
א. דמביץ; האם יש מי שיכול להעיד, למשל, שאנשים סירבו
לשלם? אנחנו תמיד עושים את זה, שמא יהיה
מישהו.
י. כהי; אנחנו קרובים לתאריך, ולכן קשה לי לענות לך
אם מישהו סירב בינתיים, אבל זה עשוי לקרות.
א. דמביץ; אני רוצה להציע, מכיוון שיש לנו זמן בענין
זה, שהחודשיים האלה יימשכו עד אחרי פסח. האם
אפשר בפעם הזאת להביא תוך זמן קצר בפני הוועדה ידיעה, אם יש צורך בזה
או שאין צורך בזה?
ח. מרגליות; אולי מותר לי להציע שהפעם הצו יאושר, ובפעם
הבאה נעשה כן.
א. דמביץ; אני אומר זאת כי זו הפעם הראשונה. רוצים פעם
אחת לגמור.
ח. מרגליות; אנחנו מתחייבים לברר זאת עם הנהלת המכס.
ג. גל; האם זה נוהג קבוע?
א. דמביץ; כן. בכל פעם אנחנו שומעים את הסיפור הזה. יש
לנו זמן לזה, כי נניח את זה על שולחן הכנסת
אחרי הפגרה. לא מניחים את זה בשבוע הבא, ולכן יש לנו זמן, ויכולים באמת
לבדוק דבר כזה, כדי שנדע מה אנחנו עושים. אם מדובר בנפט, אף פעם לא
מביאים לנו דבר כזה, כי שם מדובר ב-6-7 אנשים, והם צריכים לשלם, והם
כולם משלמים. אבל כאן מדובר באנשים רבים. בואו נדע אם יש הפרות או אין
הפרות. 10 שנים אני מחפש את התשובה, ואיש לא משיב לי על השאלה.
מ. לוי; אני יכול להשתדל לתת לך בקרוב אינפורמציה מה
קורה הפעם.
א. דמביץ; אני מציע, אדוני היו"ר, להחליט כאן שאם
יגידו מהמכס שצריך, מכיוון שיש מחירים, הרי
שעושים זאת.
היו"ר מ.ז. פלדמו; אם יש צורך, נעשה זאת בלי דיון נוסף, ונאשר
זאת מעכשיו.
תודיעו שיש מספר אנשים כזה וכזה, שעד 1 במרץ
לא סילקו, ואתם מקבלים את האישור. בינתיים
זה לא אושר, עד שתודיעו שיש צורך בכך, ואז יאושר בלי לקיים דיון.
(5) צו המכס
מ. לוי; מספר (7). מוטל מס קצוב על מלט מארצות
שלישיות בנוסף למס שיש באופן כללי. זאת כדי
למנוע יבוא במחירים שהם מתחת למחירים האמיתיים. המס הקצוב נותן לנו את
ההגנה הנכונה.
זה נעשה בתיקון לצו המכס הקודם. פירסמו את
צו המכס החדש בהתעלם מהתיקון שכבר נעשה בצו
הקודם. עכשיו צריך לתקן גם את הצו החדש כפי שהתכוונו לעשות, בתוקף מה-1
בינואר.
מספר (8). טעויות שנפלו בהדפסה האחרונה של
התאריך. אין להם למעשה שינוי לעומת המצב
הקודם שהיה. מדובר בטעויות דפוס. בהדפסה החדשה נפלו טעויות דפוס שחלקן
אומר כאילו העלאה. לכן אנחנו צריכים לבוא אל הוועדה לבקש תיקון שאומר
העלאה, אבל העלאה אמיתית אין.
תיקוו תקנה (3) לתקנות מע"מ. כיום המענקים
שניתנים מהסוכנות היהודית פטורים ממע"מ לפי
תקנה 3(א). המענקים של הסוכנות ניתנים רק בגבולות הקו הירוק. בגבולות
המורחבים ניתנים המענקים על-ידי ההסתדרות הציונית.
אנחנו מבקשים להוסיף את ההסתדרות הציונית לאותו פטור שקיים כבר
לסוכנות.
ח. אורוו; בכמה כסף מדובר?
מ. לוי; מדובר בכ-18 מיליון שקל מע"מ. מדובר ב-106
מיליון שקל מענקים.
א. שניידר; אין הצדקה לעשות אפליה בין הסוכנות היהודית
לבין ההסתדרות הציונית.
י. בו-יהונתו; יש כאן קושי מבחינה ציבורית. כספי הסוכנות
הם תרומות של יהודים מחו"ל. הסוכנות מעניקה
אותם למושבים האלה. לא מתקבל מבחינה ציבורית שהמדינה עוד תיקח מזה 18
אחוזים מע"מ.
לפי דעתי צריך להשאיר את זה כך. אם יקחו
מכאן, יצטרכו להגדיל את תקציב החטיבה
להתיישבות. אם יגדילו את תקציב החטיבה להתיישבות, יצטרכו להגדיל את
הייחודיים. מוטב שזה כבר ישאר כך.
קרן רמת-גן לחינוך ותרבות מבקשת הכרה כמוסד
ציבורי לענין סעיף 46 לחוק מס הכנסה. מי
שתורם לקרן, יקבל זיכוי של 35 אחוזים.
היו"ר מ.ז. פלדמו; אושר.
א. קרשנר; אנשי משרד הפנים מבקשים להתייחס לפניה בענין
הדרכונים לקטינים, נושא בו דנו קודם.
ד. אפרתי; הדרכון הישראלי ניתן רק למי שהוא אזרח
ישראלי, ואז הוא מחוייב לצאת ולהיכנס אתו
מישראל ולישראל. הדרכון ניתן ל-5 שנים, וניתן להאריכו עד 10 שנים.
האגרה, לפי הקיים היום בתקנות, היא 85 שקלים לדרכון. אם הוא ניתן ל-5
שנים בהארכה, הוא פטור מאגרה, אינו משלם אגרה.
קטינים, דהיינו עד גיל 17, יכולים להצטרף מבחינת החוק לדרכון של אחד
ההורים בלבד, וזה לא מחייב אגרה בגין הקטין הנלווה.
המצב הזה של קטינים בדרכון הורה אחד יוצר בעיה. אם המשפחה לא יוצאת
ביחד, יוצא שהקטין צריך לצאת כנילווה להורה האחר או כל מבוגר אחר, שזה
חוקי. יש המלצה בינלאומית, שלכל אדם יהיה דרכון נפרד. העברנו את ההמלצה
הזאת כפי שיכולנו לציבור, וזה לא מתבצע. למשפחה מרובת ילדים, כאשר ישנם
2-3 ילדים, 85 שקלים מלבד האגרה להורים ועוד לכל קטין אגרה, אלה בהחלט
סכומים גדולים.
כל מערכת האגרות בנויה כך, שהאגרה של הדרכון היא גבוהה, כי לתעודת
זהות, תעודת לידה, תעודת פטירה אנחנו לא גובים אגרות. אגרת דרכון מכסה
עלויות אחרות של שירותי מינהל האוכלוסין.
לכן אנחנו סבורים, שאם נפחית את שיעור האגרה לקטין, נביא לידי כך
שההמלצה הזו תיושם, וחשבנו על שיעור של כשני-שלישים משיעור האגרה
לבוגר, מה שאכן יביא את התועלת.
כמחוייב לפי הנוהלים דנו בנושא הזה עם ועדת אגרות בין-משרדית, ושם
נציגת אגף התקציבים הוסיפה לנו מכשלה. היא אומרת שאם אנחנו נותנים אגרה
לכל קטין עד גיל 17 בשליש, כל אחד שלא יצטרך לנסוע בגיל 17 או בגיל 16
יבוא משום שזה שרות זול. אמרנו שזה מאוד לא רלוונטי. אדרבא, זה כמו שרק
בגיל 16 מקבלים תעודת זהות, כמו שבגיל 16-17 מוציאים רשיון נהיגה, וזה
טוב לאיש וזה טוב למערכת הבטחון שיסע כל אדם. אם האדם לא הוציא דרכון
קודם, יבוא בגיל 16 לקבל את הדרכון בזול, כי לפעמים בצבא הוא צריך לצאת
במסגרת הצבא, אם הורים מבקשים שהוא יסע אתם. טוב שיהיה לו דרכון משלו.
נציגת האוצר הציעה שבגיל 17 אם הוא צריך להאריך את תוקף הדרכון, הוא
ישלם סכום נוסף.
א. דמביץ; כאן כתוב דרכון לקטין עד גיל 17, זאת אומרת
עד מלאת לו 17 שנים.
ד. אפרתי; 17 מבחינה מעשית זה 18. בן 17 משרת את צה"ל.
בן 17 לא יצא אלא בתאום עם צה"ל, כי בן 17
הוא כבר בר-גיוס לפי חוק שרות הבטחון. לכן אנחנו לא אומרים עד גיל 18,
אלא עד 17.
א. רביץ; על איזה סכום מדברים מבחינת המדינה?
ד. אפרתי! מבחינת המדינה אנחנו מכניסים כמעט פי 3 ממה
שמינהל האוכלוסין עולה, אבל הכספים האלה הרי
מגיעים לקופת האוצר, להכנסות הכלליות. אנחנו נאבקים שנים לקבל נתח
ועודפים לשיפור השרות.
אפשר רק לשער אבל אין לזה ביסוס, כי עוד לא
ניסינו את זה, והציבור עוד לא יודע על המגמה
הזאת. אגב, במקביל בוועדת חוקה חוק ומשפט אנחנו מכינים תיקון חקיקה
שיאפשר לקטינים ולמבוגרים - ותאמנו זאת עם צה"ל - לתת את הדרכון מיד
ל-10 שנים. לא יהיה בכלל ענין של הארכה, וזה מאחר שאנחנו רוצים לשפר את
השרות לציבור.
אם הוועדה מסכימה, נצא מתוך תמריץ והנחה לציבור לגבי קטין, שגובה הסכום
יהיה 30 במקום 85 שקלים, בלי עוד איזו שהיא תחנת תשלום באמצע התקופה.
א. דמביץ; כאשר אמרת את דבריך עכשיו, האם עשית זאת
מתוך התחייבות כלפי נציגת אגף התקציבים?
כלומר, אתה אומר שאמנם מה שרצית, אבל האם הבטחת לאגף התקציבים, שכאשר
תציג את הענין תסביר לוועדה שיש כאן ענין כזה?
ד. אפרתי! דעתנו בוועדה הבין-משרדית לא התקבלה, והם
החליטו על משהו אחר. למעשה נוסח הפניה של
השר אומרת שזו ההצעה, כי היא מחוייבת לפי ניסוח ועדת אגרות.
א. רביץ; הפניה שלכם היא בניגוד לוועדה הבין-משרדית.
ד. אפרתי! כן.
א. דמביץ! אנחנו כולנו מחפשים את הבעיה ולא מוצאים
אותה. האם אתם רוצים למחוק את סעיף (2)?
ד. אפרתי! כן.
בניגוד לדעת אגף התקציבים.
ג. גל! האם מה שאתה אומר הוא בעצם, שאתם רוצים לומר
אחרת ממה שכתוב כאן? אף שיש החלטה בממשלה
שמדברים בקול אחד? זו הפרשנות שלי. אם היה כאן איש האוצר, הוא היה מושך
חזרה אם אנחנו נשנה את זה.
א. דמביץ! הוא רשאי למשוך את זה חזרה. נשאלת השאלה מה
היה קורה אם (2) לא היה מופיע פה.
ג. גל! אני מציע לזמן לכאן את נציג האוצר.
א. דמביץ! מה החידוש של פיסקה (2)?
ד. אפרתי! בדרכון ההורים זה חינם. רצתה נציגת האוצר,
וועדת האגרות הבין-משרדית קיבלה, שיהיה
חריג, אותו קטין שזכה להנחה בגיל 11.
א. רביץ.' לא 11. 11 זה לא משנה, כי 11 גמר את 5 השנים
שלו לפני גיל 17.
ג. גל! אני עוד לא נכנס לגופו של ענין. אני מבין
שאתם אומרים, שעל-אף ששר הפנים כתב מה שכתב,
הוא כתב כך משום שהוא היה נאלץ לעשות כך, והוא היה שמח אילו זה היה
אחרת.
נדמה לי שזה לא מקובל לעשות.
א. דמביץ! עכשיו במקום 30 שקלים ובמקום 85 שקל, ישלם
60 שקלים במקום 85 שקלים.
ג. גל; אני עם הממשלה לא מתווכח, אבל ויכוח לא יכול
להיות חד-צדדי, ולא מתקבל על הדעת שיש בקשה
של שר שבעצם רומז לנו שצריך לשנות משחו. לא עסקנו ולא סיכמנו. אני מציע
שנדון עם נציג האוצר.
היו"ר מ.ז. פלדמן; הנושא הזה ימתין.
(6) חינוך ומילגות במיגזר הדרוזי והצ'רסקי
היה דיון בדבר העברת 750 אלף שקל לנושא
חינוך ומילגות במיגזר הדרוזי והצ'רקסי,
וביקשו הסברים על כך. זה לפי החלטת ועדה מיוחדת. נמצא כאן אל"מ אסד שבא
להסביר את הנושא.
אני עדיין בצבא, ומושאל למשרד ראש-הממשלה
כדי לקדם את תכנית הממשלה או החלטות הממשלה
מאפריל 1987 בקרב האוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית. כל ההחלטות נמצאות
כאן.
במסגרת התכנית הזאת הוקמה בזמנה קרן במשרד ראש-הממשלה, כדי לסייע
בתחומים שלא קשורים במשרדי הממשלה אחרים. זאת אומרת, בתחום התרבות,
החינוך, מתנ"סים, ספריות ציבוריות. לצערי רמת החינוך וההשכלה הגבוהה
בעדה הדרוזית נמוכה, היתה נמוכה, ואנחנו מנסים בכל מיני דרכים - דרך
האוניברסיטאות - לקדם את זה, כמובן בתמיכה כספית.
בקרן הזאת במשרד ראש-הממשלה הגשנו תכנית מפורטת לא רק לגבי 750 אלף
השקל, אלא תכנית מפורטת המדברת על קרוב ל-75 מיליון שקל, שתתפרס על עוד
3 שנים, בעוד שהתכנית המקורית של הממשלה דיברה על 5 שנים. 750 אלף השקל
מיועדים למטרות חינוך, תרבות, ספורט, מתנ"סים, ספריות ציבוריות ובעיקר,
הנתח העיקרי יהיה תמיכה בסטודנטים.
ג. גל; מי קבע את הקריטריונים?
אל"מ אסד; יש ועדה, ואני יו"ר הוועדה הזאת במשרד
ראש-הממשלה. חברי בוועדה הם מר טלמון, חשב
משרד ראש-הממשלה, מר טלאח שאחראי על החינוך הדרוזי במשרד החינוך, מר
קציר, יועץ במשרד ראש הממשלה, מר קרמר במשרד האוצר. אלה חברי הוועדה.
אני באתי לוועדה עם תכנית, עם הצעה לחלוקה, ואמרתי שהצעתי לחלוקה
למתנ"סים, לסטודנטים, לכל מיני פרוייקטים בתוך האוניברסיטאות שתומכות
בדרוזים וזאת לזכותם יאמר, כמו הטכניון. לקחו פרוייקט לקידום הנוער
הדרוזי לפני שהוא מגיע לטכניון. נערכה שם בדיקה, ונמצא שרמת המדעים
המדוייקים אליהם מגיעים דרוזים נמוכה. לכן הטכניון אימץ את בתי-הספר
בכיתה טי, בעלות של הטכניון בסכום של 100 אלף דולר.
ג. גל; הכל בקריטריונים ברורים?
אל"מ אסד; הם ברורים, הם נכתבו, וסוכמו על-ידי חמשת
הוועדה. כולם חתמו על זה ואומצו על-ידי
הוועדה.
אי-אפשר לנהוג איפה ואיפה, אי-אפשר לתת לאחד
כי הוא נחמד או כי הוא במפלגה המתאימה.
אל"מ אסד; אני מבית ג'אן בגליל העליון, בתפקידי האחרון
בצבא הייתי מח"ט, אחר כך הייתי בשליחות של
משרד החוץ באו"מ למשך שנתיים, ועכשיו חזרתי לנסות לקדם את התכנית הזאת,
ולא בהצלחה רבה. האמת היא ש-750 אלף זה לא העיקר. הבעיה היא התכנית
הכוללת שאנחנו הגשנו לממשלה ב-18 בנובמבר. לקחנו בחשבון 75 מיליון שקל,
ולקחנו בחשבון את כל מה שקשור היום במדינה בנושא העליה והקליטה והבניה
וכו', כדי להביא את רמת הישובים הדרוזים לתשתית הנכונה. היה מדובר על
כטף מיידי של 8 מיליונים ו-750 אלף שקל. את ה-750 אלף אישרו. נשארו 8
מיליונים - שהיו מתוכננים לשנת התקציב 1990, ועוד 22 מיליון לשנת
1991-92 - כדי להכליל את מה שהחליטה הממשלה לפני 5 שנים. בינתיים מה
שהועבר לועדה זה הסכום של 750 אלף שקל ואני מקווח שגם יתר התכנית
תאומץ.
אני רק רוצה לספר לאל"מ אסד, שמשרד השיכון
יזם מענקים לתשתית פיתוח ומבני ציבור
בישובים דרוזים וצ'רקסים, והוועדה היום אישרה את הנושא הזה.
לדעתי צריך לאשר את הסכום.
ואחר כך לכולנו במדינה. אני מאוד מעריך את זה, תודה
רבה לכם.
הישיבה ננעלה נשעה 16:45