(
פרוטוקול מס' 371
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ב בשבט התשנ"א (6 בפברואר 1991), שעה 00;09

חברי הוועדה; א' שוחט - היו"ר
מי איתן
שי אלוני
נ י ארד
צי ביטון
ג' גדות
ג י גל
יי הורביץ
אי ויינשטיין
יאיר לויי
ע י ס ו ל ו דר
שי עמור
ג י שפט
ד' תיכון

א' דיין, ש' הלפרט, ע' פרץ

השר לענייני דתות א"ח שאקי
ש' בקיש - מנכ"ל המשרד לענייני דתות
נ' נתנזון , רו' בוזנה, י' סיקהולץ - המשרד לענייני דתות
גב' ר' יוסף - משרד האוצר

א' קרשנר

א ' דגני

תקציב המשרד לענייני דתות לשנת הכספים 1991
שינויים בתקציב לשנת 1990
.
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב שלישי
)



(
תקציב המשרד לענייני דתות לשנת הכספים 1991

אני פותח את הישיבה ומברך את שר הדתות ואנשי משרדו, אנחנו נקדיש היום את
הישיבה לדיון על תקציב משרד הדתות ונשתדל גם לסיימו
.
אני מבקש ממך, אדוני השר, שבדבריך תשים את הדגש על שתי נקודות מרכזיות

האחת - משרד הדתות אל מול העליה. נושא זה עובר כחוט השני בדיונים
שלנו על משרדי הממשלה השונים. כלומר, מהן הפעולות המיוחדות שנוקט בהן המשרד
למען העליה, מהם הצרכים המיוחדים של העולים ומהן המחשבות של המשרד לטיפול
בעליה הבאה אלינו
.
הנקודה השניה - כיוון שהנושא עולה על סדר היום בכנסת ובציבור ובעתונות
,
חשוב שנקבל הסברים על ההקצבות של המשרד למערכות השונות שאתם מתקצבים אותן
,
בפירוט רב ככל האפשר, אם לישיבות התיכוניות, לאולפניות, לכוללים, או לישיבות
ההסדר, מהי המשמעות על ההסדרים החדשים מבחינת ההקצבה לתלמיד. וכל הכרוך בזה
.
אני יכול להגיד לך שבתקופה הקצרה שאני בכנסת, תקציב משרד הדתות הוכפל
ריאלית, להערכתי. הקפיצה הגדולה היתה בשנה שעברה, מ-250 מיליון שקל, דומני
,
התקציב גדל ל-400 מיליון בשנת הכספים הקודמת. כלומר, בין הגשת התקציב לוועדת
הכספים, דרך המשבר של 15 במרס, ועד לאישור התקציב, תקציב המשרד גדל ב-140
מיליון שקל. אין ספק שצרכי הדת דיברו ללבם של שרי הממשלה כולם, והם החליטו
בישיבה דרמטית לבקש מוועדת הכספים לאשר את הגדלת תקציב משרד הדתות מ-250
מיליון שקל ל-400 מיליון, וכמובן שהרוב בכנסת נענה לבקשה ואישר את הגידול
בתקציב. כך שהמשרד הזה הפך להיות משמעותי מבחינת התקציב
.
אני מבקש שהשר בדבריו ירחיב בשתי נקודות אלה כאשר הוא יסקור את פעולות
משרדו. אדוני השר, בבקשה
.

תודה רבה, אדוני היושב ראש וחברי, הוועדה. לעונג לי ולכבוד להופיע בפני
הוועדה בפעם הראשונה כשר לענייני דתות. אסקור בקצרה את הנושאים העיקריים ואנסה
למלא אחר מצוותו של היושב-ראש להתחיל בנושא שהוא מרכזי בחיינו היום - ענין
קליטה העליה, מה שאנחנו קוראים קליטה רוחנית
.
אין כל צל של ספק. שאם בעיות הדיור והתעסוקה הן הראשונות במעלה של העליה
בכלל ושל כל עולה יעילה באופן אינדוודואלי בפרט, הרי שיש חשיבות עליונה
.
שצריך ללכת ולהעמיק אותה, לצרכים הרוחניים של העולה וקליטתו הרוחנית. למה
הכוונה במושג קליטה רוחנית? העולים מברית המועצות במיוחד, וגם עולי אתיופיה
,
ואלה הן שתי העליות הגדולות שהיו לנו ושב"ה יימשכו עד למקסימום אפשרי, היו
מנותקות, בעיקר יהדות ברית המועצות, מנותקות כליל משורשיהן וממקורותיהן
הלאומיים במשך למעלה משבעים שנה. הנתק הזה הביא לכך, שהעליה שאנחנו מקבלים
,
חרף איכותה המיוחדת, ואיש אינו מטיל ספק באיכותה הרוחנית הכללית וביכולת
המדעית, התרבותית והטכנולוגית הנפלאה של העליה הזאת, הצד היהודי הוא החלש
ביותר בה. זאת בשל היעדר בתי ספר יהודיים, מוסדות תורה יהודיים, פעילות
יהודית, חיים יהודיים במשטרים הקומוניסטים למיניהם, למן המהפכה של 1917 ועד
לפני כשנה או שנתיים מאז הגלסנוסט
.
העליה הזו מגיעה אלינו כשהיא לא רק מנותקת מהלשון העברית ומתרבותה, אלא
שרוב הנוער עולה מבלי שנזדמנה לו ברית המילה. אהד הנושאים שאנחנו עוסקים בהם
,
ושמחים לעסוק בכך, הוא ענין בריתות המילה. בין 15 ל-20 אלף בריתות מילה נעשו
במשך השנה ורבע האחרונות לילדים ולנוער מברית המועצות
.
)



(
ב"ה שחלק לא מבוטל מהנוער והוריו היו רוצים להתחבר אל העם במובן המלא של
המלה, במובן בריתו של אברהם אבינו. הם מרגישים שלא בנוח כאשר הם מגיעים לארץ
ומגלים שהם לא נימולו בארץ מוצאם ברית המועצות. חלק מאתנו ודאי קרא את ספרו של
אלי ויזל "יהדות הדממה", ושם הגיבור הראשי הוא אותו מוהל שקיבל בביתו בשעה
מאוחרת של הלילה, במרחק מסוים ממוסקבה, איזה קולונל סובייטיבי שנולד לו בן
,

אני יודע שאני יהודי מהעובדה שאני נימולתי. אבל בני אם
לא אדאג למול אותו, הוא אפילו לא ידע שהוא יהודי. לכן אל תיבהל, אני מעיר אותך
כדי לבוא ולמול את בני, ואני אחזיר אותך לכאן. המוהל נבהל בתחילה מן המראה של
קולונל סובייטי בביתו. זאת אומרת שהיתה מודעת לכך, אבל היה פחד לקיים בריתות
מילה
.
הנה לשמחתנו, אנחנו מצליחים בזמן כה קצר לעשות את זה. כך אמר לנו שר
האוצר בישיבה הראשונה שקיימתי אתו מייד לאחר כניסתי לתפקידי, שהאוצר נוטל על
עצמו כדבר מובן מאליו את המימון של כל בריתות המילה שתתבקשנה על ידי עולים, עד

עשינו את המלאכה. כל ברית מילה עולה בממוצע קצת למעלה מ
-
500
שקל. הדבר מתקיים בבתי חולים ברהבי הארץ, חלק מהם שנטל על עצמו את המשימה
,
עשה זאת באמת בהתלהבות גדולה. צר לי לומר שאנחנו מקבלים פניות בלתי פוסקות שלא
משלמים להם, וזה משום שהאוצר לא העביר לנו עדיין את הכספים. ואמנם מונחת
לפניכם פניה לאשר העברה תקציבית במסגרת תקציב 1990 למטרה זו. בינתיים קיבלנו
כשני מליון שקל, אבל יש לנו חוב של כ-6 מיליון שקל עד סוף חודש מרס. אני מקווה
מאד שירבו בריתות, ושלא תהיה כל בעיה בנושא הזה
.
הנושא השני בעל חשיבות גדולה בקליטה רוחנית הוא כמובן קיום טכסי בר-מצווה
לאותם האלפים, ואנחנו מקווים הרבבות, שיבואו ויבקשו להזדהות עם עמם ותורתם
ומורשתם באמצעות הטכס החשוב של בר מצווה. המשרד לענייני דתות בתוקף הגדרתו
כמספק השירותים הדתיים במדינה לכל האוכלוסיה אמור לפי עצם מהותו, תפקידו
והגדרתו ללוות את האדם, כל אדם בן כל דת, אבל במיוחד בכל מה שנוגע למסורת
היהודית, מילדתו עבור דרך בר המצווה שלו, עבור דרך נישואיו, ועד אחרי מאה
ועשרים שנה, עד יום מותו. בין שאר התחנות החשובות התחנה של בר מצווה. בר
המצווה הוא אותו נער בישראל - והיום יש גם טכסי בנות מצווה, וזה חידוש נאה
שנתקבל בארץ על ידי רבנים ובגולה - מעמיד את הנער ואת הנערה היהודיים על כך
שהם הופכים להיות אחראים ונוטלים עליהם עול מצוות. מתקיים טכס, שיש מי שעושה
אותו ברוב עם והדר, ויש מי שעושה אותו בפחות מזה, אבל הטכס הוא חשוב ביותר
.
הוא קושי את הנער אל עברו, אל מורשתו, אל עמו והופך אותו לחלק אינטגרלי שלו
.
באים אלינו אלפים ורבבות מבני העולים החדשים ומבקשים לקיים להם טכסי בר
מצווה. הדבר כרוך בהוצאה לא מבוטלת, הצד הטכסי, אבל לא רק הצד הטכסי. כדי
לעלות לתורה כבר מצווה עליך להיות מוכן לכך, ומשרד הדתות בשנים האחרונות
,
ובשנה האחרונה בית- תוקף וביתר עול, באמצעות המועצות הדתיות, הקים ומקיים
מכונים לבר מצווה, שמקנים לתלמיד את הידע הבסיסי ביהדות. מקנים לו יסודות של
מורשה יהודית, של דיני ישראל, של משמעות הבר מצווה, המשמעות של התפללין
,
הטלית, התפילה בציבור, מקומו של היחיד בציבור וכוי. והדבר הזה כרוך כמובן
בהוצאה לא מבוטלת, והיא חלק חשוב של הקליטה הרוחנית
.
אבל לא די בזה. לאחר שמלו את הנימולים, והבאנו לטכסי בר מצווה את בני
המצווה, עדיין יש גילאים רבים, מגיל 14 ,15 ,16 ואילך של המנותקים משורשיהם
,
ממקורותיהם, ממורשתם, מעברם, מתרבותם היהודית, שצריך להקנות להם את היסודות
הללו על ידי שיעורי יהדות, על ידי אולפני יהדות. בעוד שמשרד החינוך והתרבות
מתמקד, ובדין, בהקניית הלשון העברית, ספרותה וכדומה, המשרד לענייני דתות שואף
ככל האפשר להקנות יסודות יהדות, הכרת ידע במקורות ישראל, משהו על תולדות
ישראל, על גדולי ישראל, על תורה שבכתב, תורה שבעל פה, על דיני ישראל, מסורת
ישראל, מנהגי ישראל, הווי יהודי. והדבר הזה לשמחתי הגדולה הולך ומתעצם. הביקוש
גדול בהרבה ממה שהמשרד מסוגל לספק
.
)



(
המועצות הדתיות נטלו על עצמם את התפקיד זה, והקימונו במשרד מיז"ב לקליטה
רוחנית, שלצערי חרף שמו היפה והמלא, תקציבו דל ביותר והוא איננו מסוגל להתמודד
עם הצרכים. אין יום שאין באים אלי ומבקשים - ואני משתדל, אני חושב שזו גישה
נכונה, בתופסי את משרד הדתות כמשרד האמור לספק שירותים דתיים לכלל האוכלוסיה
,
קודם כל יהודית ולא יהודית, ואחר כך יהודית לגווניה - הרי כמובן שאנחנו גם
נענים לאותם גורמים, לאו דווקה המוגדרים כדתיים, שרוצים לתת תודעה יהודית, ידע
יהודי, וכל הקשור במסורת יהודית
.
רק אתמול התייצב בפני אדם נפלא שעומד בראש גוף יפה בשם "רעות", שעניינו
להקנות מסורת לחלק מן העולים, לחלק מן הוותיקים בשכונות מצוקה. אנחנו משתדלים
במקביל לעליה גם לא לשכוח את שכונות המצוקה בישראל ואת צרכיהן בנושא הזה
,
מעבר לדברים המסודרים הללו, המסודרים לפי תחנות חיים, יש גם צרכים
כלליים. בא יהודי ואין לו לא טלית ולא תפילין, לא סידור ולא חומש, לא הגדה של
פסח ולא חומר על חנוכה ועל ט"ו בשבט. אני שמח לומר שלידי המשרד קיימים גופים
שמסייעים לעוסקים בתרגום לרוסית של מקורות היהדות החשובים ביותר, לפי כל הרמות
והדרגות של ההשכלה, הידע והצרכים של אותם קבוצות אוכלוסין. אם זה גוף כמו
"
אמנה" - יש גוף "אמנה" שעוסק בהתיישבות ביש"ע, ויש גוף "אמנה" שעוסק בתרגום
לרוסית של מקורות היהדות. אני מדבר עכשיו על הגוף הזה, שתרגם עד היום כשלושים
ספרים במחשבת ישראל, דיני ישראל, השקפה יהודית, תולדות ישראל, חגי ישראל וכו
'.
התרגום הזה עוזר להגיע ליבבות של עולים. וכאן אני מגיע לפרק נוסף או שלב נוסף
בקליטה הרוחנית - בשליחים לגולה עצמה, לברית המועצות מצד אחיד, ולאתיופיה מצד
שני
.
לימים הנוראים, לחנוכה, ועכשיו לקראת הפסח, המשרד לענייני -תות בשיתוף עכ
הג'וינט מוציא שליחים שעניינם להגיע לקהילות יהודיות המעונינות בכך, המבקשות
את זה, כדי לאפשר להן קייס חיים יהודיים והחייאת הווי יהודי בקהילות שלא ידעו
חווי יהודי מזה למעלה משבעים שנה. והדבר מרנין ומרשים. יש לנר חומר על כך
.

שיידרש. אני יכול לומר לכם שיש שיתוף פעולה מצויין
עם הגורמים השונים שם בקהילות היהודיות - מוסקבה. לנינגרד, אודסה, חרקוב:

קייב, וילנה. אין כך כמעט קהילה חשובה גם באפקניסטן, קאזסטן, שלא הגענו, אליה
על יד השליחים האלה. למעשה דרך הימים הנוראים. דרך אנשים שהיה גב מהנכים. גב
הזנים, גם תוקעים בשופר גם מרצים ביהדות, גם אנשים שלבם חם על העליה ורוצים
ל??? ליהודים הללו להתקרב לעברם ולמורשתם, השבח לאל אנח?..י בבר מקבלים את
התורה כאן כאשר מגיעים ??ל מהם שנכחו באותם הרצאות. אסיפות. שיעורי יהדות
. ?
פסח שני. אלה הם הדברים העיקריים
.
אגיע לנקודה נוספת, שהיא אולי ברגע זה שולית, אבל היא תהיה חשובה בפרק
אחר - לכל נושא העגינות שבתי הדין הרבניים מטפלים בו הן לגבי יהודיב מברית
המועצות והן לגבי יהודיב מאתיופיה
.
בבואי לסכם, הקליטה הרוחנית מתבטאת בליוויו של העולה למן יום עלייתו, עד
כמה שהוא מעונין בכך, ולשמחתנו הם באים, והרבה יותר משמסוגלים אנחנו לספק
,
איננו יכולים לספק לכל דורש תפילין, כי זוג תפילין עולה כך וכך מאות שקלים
,
איננו יכולים לספק לכל דורש את הספריה היהודית הבסיסית של חמשת חומשי תורה
,
תנ"ך, סידורים, מחזורים לחגים, שולחן ערוך וכו', אבל משתדלים לספק זאת לקבוצות
גדולות, וכמובן שמפעם לפעם גם המועצות הדתיות במקומות שונים דואגות לשכפל את
החוברות והספרים האלה כדי להגיע למספר גדול ביותר ככל האפשר
,
)



(
אני רוצה להעלות נקודה נוספת, שאני מעלה אותה בניניה מיוחדת לשר האוצר
ולראש הממשלה, ואני שמח שאני מעלה זאת בקצרה בוועדת הכספים. הקליטה של עולי
ברית המועצות, של עולי אתיופיה, כמובן תחייב גם מבני ציבור, הווה אומר
מתנ"סים, בתי ספר, בתי-עם וכדומה, אבל מבני ציבור מן ההכרה שיכללו גם בתי
כנסת וגם מקוואות. אלה הם צרכים אמיתיים, בסיסים ונכונים של האוכלוסיה. כמובן
,
איש לא כופה על שום אדם ולא על שום קהילה בית כנסת או מיקווה. אבל המצב הוא
הפוך. המצב הוא שמתוך למעלה מ-1,600 בתי כנסת שפנו בבקשה לעזרה, אם בשיפוץ ואם
בבניה, אנחנו מסוגלים להיענות בקושי ל-100-150 הנזקקים ביותר. אבל מסתבר
שבעליה הזו, שבייה תביא ליצירת שכונות שלמות בישראל, אולי ערים שלמות, אולי
ישובים חדשים, הדעת איננה סובלת שהצורך הבסיסי הזה של הצד הרוהני של הקליטה
,
דהיינו אותם מבני ציבור בסיסיים, שחיוניותם איננה מוטלת בספק, ושהמדינה
באמצעות משרד הדתות אמורה לספק אותם לפחות בחלקם, לדבר הזה אין לנו תשובה
.

מדוע שזה לא ייעשה דרך הרשויות המקומיות? בדיוק כמו שבריכות שחיה, אולמות
ספורט, חדרי תרבות - - - (מ' איתן: ובתי ספר.) ובתי ספר הם מעניינן של הרשויות
וזמקומירת, מדוע גם מבני דת לא יהיו מעניינן, וכל רשות מקומית תקציב לכך
משאבים לפי הצרכים שלה, אולי אחוז מסוים היא תקבל ממפעל הפיס, אחוז מסוים
ממשרד הדתות, אחוז מסוים ממשרד הפנים וממשרד החינוך והתרבות. מדוע אתם רואים
עצמכם אחראים לצרכים של קליטת עליה, צרכים שלפי אופיים הרשות המקומית היא
שצריכה לדאוג להם ולספק אותם
?

את כל כך בקיאה בחוק בישראל, ואני רוצה להזכיר לך שהיום זהו המצב לאמיתו
.
60%
מתקציבי המועצות הדתיות בישראל, שהם הכלים והמסגרות שבאמצעותם אנחנו
עוזרים לבתי כנסת ולמקוואות ולבתי עלמין ולעירובים וכל השאר, הם באים ממשרד
הפנים, ו-40% באים מהמשרד לענייני דתות. זה בדיוק המבנה שאר. השבת עליו, זה
המבנה הקיים
.

ראש הרשות המקומית וחברי המועצה הם הנבחרים לנהל את עינינה של הרשות
,
השאלה מי הקובע והמתכנן, יש כאן בעיה של פיליסיפיה שלמה
.
השר לענייני דתות א"ח שאק

אני אודה לכל רשות מקומיץ שתיקח על עצמה את המשימה
. ???? ?????? ????????????????????????
רק שאינני מקנא במי שעושה אותן, אלא אני מברך את מי שעושה אותן
.

אבל הרשויות המקומיות הן שצריכות לקבל את הכסף ולא משרדך
.

ממילא הרשויות המקומיות מקבלות את הסכומים הגדולים. כדי שיהיה לך מושג
אומר, של-1600 בתי הכנסת שפנו, למשרד לענייני דתות היה סכום של 4 מיליון שקל
.
הלקי את הסכום הזה ל-1600 בתי כנסת ותקבלי סכום של 2,500 שקל לבית כנסת, כאשר
המינימום הנדרש לבית הכנסת הוא של עשרות או אף מאות אלפים של שקלים. ממילא אלה
הם גרגרים, ממילא פתיתים, זה איננו תקציב לבתי כנסת. תקציב לבתי כנסת צריך
להסתכם במאות מיליונים. זה הסיוע המזערי שנותן משרד הדתות, אבל הוא מוכן לתת
אותו. אני מאמין שתעזרי לנו בכך, כי אני יודע שאת בעד חופש הדת, שכולל גם את
זכותו של אדם לקבל שירותי דת מטעם המדינה, עד כמה שהדבר ניתן
.
)



(

אני מבקש לדעת אם יש הפרדה בין התקציב של משרד הדתות לבין התקציב של
המועצות הדתיות, או שזה תקציב של כל מועצה דתית שמיועד לשירותים הדתיים
.
השר לענייני דתות א"ח שאקי
:
אבהיר לך את המצב. כל מועצה דתית תקציבה ממומן מתקציבים המועברים אליה
ממשרד הפנים, דרך הרשות המקומית, ומהמשרד לענייני דתות
.

גם מהכנסות עצמיות
.

הן מעטות מאד, לצערי. גם המענק הממשלתי מחולק כך ש-60% עוברים דרך משרד
הפנים. דרך הרשויות המקומיות, ורק 40% דרך משרד הדתות
.

כיצד ניתן המימון לבתי הכנסת
?

יש ועדה בינמשרדית. כל משר- משתתף לפי הלקו בפול הכללי, שממנו מועברים

ההשתתפות הממשלתית היא רק באמצעות הקרי הזו
?)

יש תרומות. יש בתי כנסת שהוקמו בכספי תורמים. אבל המימון של המדינה ניתן
באמצעות שלושה המשרדים - משרד הבינוי והשיכון, משררד הדתות ומשרד הפנים
,
בסכומים שווים. נציגי המשרדים האלה יושבים יחד בוועדה בינמשרדית, שקבעה את
הקריטריונים שלפיהם היא מחלקת את הכספים. הוועדה בוחנת את הרשימה של הפונים
,
ובקושי היא נענית ל-5-10% מהפונים, שהם הנזקקים ביותר, שהם -זקוקים באופן מיידי
לשיפוצים או לאותו סיוע
.
נניח שהוועדה קיבלה 1,400 בקשות למתן סיוע לבתי כנסת שי??ים ????? שיש
כסף כדי לסיעיע לח????? ????? ?????? ??????? ?????? ????? של מספר כזה של בתי כנסת:

לא כולם לבניה. חלק שיפוצים, חלק השלמה של בניה, חלק התחלת בניה
.

כל עשרה יהודים רוצים להקים בית כנסת. הם כותבים מכתב. יש תכנית של בניה
של בתי כנסת. יש כאלה שמקבלים תרומות. יש שמסתדרים עם העיריות. ויש תקציב
מסוים שעומד לרשותה של הוועדה הבינמשרדית, שזהו כסף קטן
.

זה לא מגיע לפעמים לאחוז אחד או לשני אחוזים מהוצאות הבניה. אבל זוהי

ההשתתפות המירבית בבית כנסת יכולה להגיע ל-5% מהוצאות הבניה
.)
)



(
נקודה נוספת שאנל מבקש להעלות, ברשותכם
, nr
עניינם של בתי הדין הרבניים
.
מאז כניסתי לתפקידי מצאתי לי לחובה לעשות כמיטב יכולתי כדי לשפר עד כמה שניתן
את מצבם של בתי הדין הרבניים. קודם כל יש מה שנקרא הזות חיצונית. לצערי הגדול
,
מצאנו שכמה בתי דין משוכנים במבנים עלובים, באכסניה שאיננה מכבדת את העבודה
השיפוטית-הרבנית החשובה שנעשית בה - ונעשית עבודה שיפוטית השובה ביותר. בין
הדברים הראשונים שמצאנו לנכון לטפל בהם, זה לנסות לבנות קומה נוספת לבית הדין
הרבני בתל-אביב, בעזרתה של עיריית תל-אביב, כמובן. בית הדין הזה היה העמוס
ביותר במדינה. עדיין משמשים בו תשעה הרכבים בקומה אהת, דבר ששולל אינטימיות
.

תבקש שישחררו אותך מזה. תעביר זאת למשרד המשפטים. את בתי הדין הרבניים
,
שזוהי רשות שיפוטית, תעביר למשרד המשפטים. אז יהיה למשרדך תקציב יותר גדול
.

האם הכנסתם מיכון ומיהשוב לבתי הדין הרבניים
?

אני בדיוק בא לספר על כך. אני שמה על השאלה. אני יודע שאת מבינה בנושא
,
את ערה לו. גם כאשר אנהנו חלוקים, אני מכבד את דעותיך ומנסה לתקן את מה שניתן
לתקן
.
קודם כל דיברתי על החזות החיצונית. בונים קומה נוספת. במקום שתשעה הרכבים
יצטופפו בקומה אחת, יהיו חמשה או ארבעה. יתכן שנעביר חלק מזה לאחת הערים, מה
שקוראים ערי הלוויין, שמבקשת להקים בית דין משלה, כדי שחאוכלוסיה הגדולה שלה
לא תנהר לתל-אביב. הרי באים כמיליון ושמונה מאות אלף אנשים באים לבית הדין חזה
בקומה אחת. זה ציבור גדול מאד. זה מביא לאי נעימות, להתחככות מיותרת, לכך
שאנשים שבאים לדיון שקט צריכים לשמוע מריבות בין בעל ואשה. אנחנו מנסים לתקן
את המצב הזה
.
בבאר שבע ובחיפה שיפצנו את המבנים של בתי הדין הרבניים. עשינו זאת גם
בצפת. היום המגמה היא לשפץ עד כמה שאפשר, כי אין לנו אמצעים לבניה נוספת. כד
-
שהחיות החיצונית תהיה נעימה, זה הצד החיצוני האסתטי, שהוא חשוב כשלעצמי
,
יש גם דבר מהותי. לא היה מיחשוב וגא היה מיכון במשרד לענייני דתות. עשרות
אלפי תיקים נמצאים בבתי הדין הרבניים, לא פעם היה קשה למצוא את התיק הדרוש. רק
בטבת, שעבר זכינו לכך שאחת החברות הגדולות בארץ קיבלה על עצמה את מיחשוב בתי
הדין הרבניים, אחרי שהיה מכרז בין הגדולות ביותר. אני מקווה שתוך שנה או שנה
וחצי נראה משרדים מסודרים, עם גישה קלה יותר לחומר לעורכי דין, לטוענים
רבניים, לבעלי הדין עצמם, לדיינים עצמם. גם פסקי הדין יימסרו בצורה יותר
מסודרת. כל הדברים האלה יקלו בוודאי על העבודה חשיפוטית-הרבנית שהיא חשובה
ביותר
.
בנוסף לכך יש כמה חידושים שבוודאי יסייעו לנו. לאחר שבמשך שנים לא היו
מינויים לדיינים, והיה עינוי דין שנגרם מסיבות שונות - מועמדים שלא נראו, או
שלא היתה הסכמה לגבי מועמדים מסוימים וכוי - 13 דיינים נתמנו ממש בזמן האחרון
.
בכך מילאנו את החסר
.
)



(
בין השאר נתתי עדיפות גבוהה לנושאים הבאים; נושא שאני יודע שחברת הכנסת
אלוני מאד טרחה בו, ובצדק, נושא העגינות והעגונות. כיוון שנושא העגונות הלה
תמיד קרוב ללבם של חכמים ושל דיינים בישראל, וכיוון ששני הרבנים הראשיים
ומועצת הרבנות הראשית כולה חרדים למנוע ככל האפשר סבל מיותר של עגונה כלשהי
במקום כלשהו, הוקם בית דין ארצי לעגונות, שמשתדל לטפל בענינים לא בסדר הרגיל
,
שיכול היה להימשך שנים, ופירושו סבל של שנים, אלא לרכז את הטיפולים, ויש לכך
תוצאות
.
הנה למשל באתיופיה, דבר שישמח את כל חברי הוועדה, 20 נשים מקרב העולות
מאתיופיה הסתובבו בארץ זה כשמונה שנים, מאז העליה הגדולה, כשבעליהן נשארו
באדיס-אבבה ובמקומות מסביב לעיר, ולא רצו לבוא לישראל ולא רצו לתת גט. הסיבות
לכך לא חשובות כרגע. נסיונות לשכנע אותם עלו בתוהו.והנה כאשר נתמנה אדם מיוחד
לכך על ידי הרבנות הראשית, על ידי בית הדין הגדול, והוא נסע חזור ונסוע, חזור
ושכנע, ושוחח עם האנשים. הוא חזר לא מכבר כאשר 16 הרשאות למתן גט בידו. משמע
16
נשים נגאלו מעגינותן בזכות העובדה שאדם מיוחד הקדיש את כל זמנו, מרצו וכושר
השפעתו ושכנועו לענין הזה
.
במקביל, בתי הדין הרבניים שלחו שליחים אם לאל-סלבדור כדי להציל עגונה, אם
לארצות הברית, אם למדינות באירופה. כמה עשרות עגונות אף הן ניצלו מעגינותן
בזכות הערנות הגדולה של בתי הדין הרבניים למצוקתן של העגונות
.
דאגנו גם שבית הדין לגיור יהיה ארצי ויפעל בנוסף לבתי הדין המקומיים
המוסמכים לכך. 300 עד 400 גיורים היו במשך השנה האחרונה
.

מי הוא אב בית הדין הארצי לגיור
?

לא נראה לי שיש אב בית דין קבוע, אלא שני הרבנים הראשים ממנים מפעם לפעם
.
אני יודע שהרב אלמליח היה פעיל מאד בנושא הזה. אוכל לתת אי התשובה המוסמכת
ביותר לאחר הישיבה
.

דיברת על גיורים. (השר לענייני דתות אייה שאקי: כ-400 במספר.) גיורים של:

גזים ממש
?
השר לענייני דתות א"ח. שאקי
:
גיורים של גויים. יהודי לא זקוק לגיור. אם נעשה בדיקה מדוקדקת אוכל לתת
לך תשובה מפורטת מהם סוגי הגיורים
.

13
הדיינים שמיניתם עברו בחינות בידיעת סדרי שלטון ומשפט? בזמנו נקבע
שהדיינים יהיו חייבים להיות בעלי השכלה כללית עם ידיעה בסדרי שלטון ומשפט
ישראליים. האם הקורסים ממשיכים להתקיים? האם הדיינים החדשים מכירים את סדרי
השלטון והמשפט? האם יש לכם בחינות כאלה
?
שאלה נוספת - כמה מהם שירתו בצבא
?
)



(

לך זו תהיה בשיירה. אני שמה שאת שאלה, ואני שמח שאני המשיב. (ש' אלוני: אף
פעם לא אמרתי שאתה עושה רק דברים רעים.) תודה. אני שמח לומר לכם שחמשה מבין
עשרה הדיינים של בתי הדין האזוריים, שחמשה מהם הגיעו לחיפה, ארבעה לבאר שבע
ואחד לצפת וטבריה, הם משוחררי צה"ל ששירתו בצה"ל, ביניהם צנחנים, ביניהם
ששירתו בשיריון. מצאתי לנכון- לציין זאת באיגרת ששלחתי לאנשים שהתענינו בכך
.
ציינתי זאת בסיפוק רב. כי אני באמת חושב שזה חשוב. אני מקווה שהמספר הזה ילך
ויגדל, ככל שהדבר תלוי בי. (שי אלוני: חמשה מתוך שלושה עשר.) שלושת העליונים
הם ותיקים. מתוך העשרה, חמשה שירתו בצה"ל, כלומר 50%, (ע' סולודר: נקווה שנגיע
ל-100%.) אינני רוצה לפסול, חלילה, לחלוטין. כי אז היינו אומרים שמי שלא שירת
בצה"ל הוא פסול. אנחנו יודעים שיש בתוכנו בכנסת ובעם כאלה שעושים את שלהם
בדרכם, ויש גדולי תורה - ודיינים צריכים להיות גדולים בתורה, צריכים להיות
אנשי משפט עברי גדולים. (ש' אלוני: אבל גם לשבת בתוך עמם
.)
אני רוצה להוסיף, שאני דרשתי אישית, כמשפטן, כעורך דין שטיפל בנושאים
הללו, כמרצה לדיני משפחה, שהדיינים יגורו במקום כהונתם. וכל עשרת הדייינים
האזוריים התחייבו בכתב להעביר את מגוריהם למקום בית הדין כדי שיהיו מעורבים
בקהילה, יכירו את בעיות הקהילה, לחיות עם חקהילה, עם העיר, עם בעיות העיר, ולא
כפי שקורה, לצערנו מסיבות שונות, רבים נסעו ועדיין נוסעים מעיר לעיר לפעמים
שלוש וארבע שעות ביום. וזה כמובן מכביד אם אדם צריך להקדיש ארבע שעות לנסיעות
,
כאשר חלק מהן יכול היה להקדיש לעבודה עצמה, שלא לדבר על הטורח הכרוך בכך
.
דבר נוסף - אלה לשכור. הייעוץ. לצערי, אחוז הגירושין בישראל גבוה, אולי

טעם שהוא. במסורת היהודית התפישה היא שבי המגרש אשתו
אפילו מזבח מזיל עליו דמעות, זאת אומרת, שהצלת בית מחורבנו חוא דבר גדול בעיני
ההלכה היהודית, במסורת היהודית. לכן הוקמו לשכות המורכבות מעובדות סוציאליות
,
מפסיכולוג ים. בעיקר פסיכילוגיות, שעניינם לקבל לידם תיקים של בני זוג שלפי
הרגשתם ניתן לשוחח עב אותם בני הזוג לפני הדיון כדי לנסות ולמנוע אה הגרושין
,
אם באמת זה לא חורבן שאין מנוס ממנו. הרי אי אפשר להכריח בני זוג לגור יחד בעל
כורחם שלא בטובתם, אין מיטיב מהם לדעת מהי טובתם. אבל פסיכולוג, יועץ עובד
סוציאלי, יודע לשאול את השאלות הנכונות, יודע ליצור אי האווירה הנכונה. ואני
שמח לומר שלמעלה מאלף תיקים טופלו על ידי לשכות הייעוץ, ובהרבה מקרים במקום
להגיע לבית הדין לגירושין הזוגות חזרו הביתה והם חיים בשלום. אלף מקרים זה
הישג גדול בשביל שנה אחת, אנחנו עומדים להרחיב אה המעגל ולהגיע גם לעיירות
פיתוח, גם לצפון וגם לדרום
.
זוהי עבודה מיסיונרית., (השר לענייני דתות א"ח שאקי : מדוע מיס'יונרית) זה
כמו הידעניות הנקראות רבניות, שמבחילות את הנשים, שאם הן לא תשמורנה מצוות ולא
תלכנה למיקווה, חן תלדנה ילדים עם מומים, ויבוא עליהן אסרן. יש שם תופעות
פרימיטיביות ממש מבהילות, שהן ממש עלבון
.

בעיניה של שולמית אלוני, לפי השקפת עולמה, שמירה על מצוות הדת או פולחן
דתי זוהי פרימיטיביות
.

אני סומכת עליך, אדוני השר, על ההדרכה שלך. אני מבקשת שתיפגש עם הרבניות
האלה ותדריך אותן מה מותר ומה אסור. תסביר להן שאין להלך אימים על הנשים
.
)



(
הליכה למיקווה איננה תנאי לקידושין. יש עדיין מקומות מסוימים שבהם
מאיימים על נשים, שאם הן לא תלכנה למיקווה לא יערכו להם טכס קידושין. בזמנו
יצא חוזר ברוח זו מטעם משרד הדתות. אפשר להציע לנשים ללכת למיקווה, שזה רצול
וטוב, אבל לא להציג זאת כתנאי לקידושין
.

שמענו את הדברים. אבל השרב מאד שתגיע לקטע של ההקצבות לישיבות
.

אני מסתפק בסקירה הזו על בתל הדין. אגל רק רוצה לומר להברת הכנסת שולמלת
אלוני, שכל העובדות בלשכות הילעוץ, לצערי הן אינן רבות, ואנחנו רוצים להגדלל
את מספרן, הן בוגרות אוניברסיטאות, משכילות, והן עושות עבודה שעליה הן ראויות
רק לשבה
.
מלים מספר על נושא שוודא יעניין את הוועדה, וזהו הטיפול של המשרד לקירוב
לבבות בין דתיים לחילוניים, שכל כולו מאמץ שיטתי, שלא דרך כפיה, חלילה, ולא
דרך להץ, אלא דרך קירוב והבנה, אם אלה שיעורים או הרצאות, אם אלה הם מלפגשים
או ימי עיון, או הפגשת ציבור דתי וחילוני בערבלם מסוימים, סביב אלרועים כמו
חגלם ואירועים לאומללם וממלכתילם. אנל חושב שבנושא זה, המועצה הצלבורלת שאנל
מקלם בימים אלה, תתחלל לפעול בקרוב. אנהנו משתדללם לפעול דרך המועצות הדתיות
,
וזה ידוע שהמועצה הדתית רואה עצמח כמשרתת את כלל הקהל
.

מועצה ציבורית, לאיזו מטרה
?

לקירוב לבבות ישובים בה אנשים דתיים וחילוניים, פרופסורים, סופרים
,
אמנים, מכל יו. ויניס, המטרה של הפגישות הללו הלא לחפש דרכים להבנה, להל דברות
,
נגד כל כפיה לצורותיה. אני אינני דוגל בכפיה, אינני אוהב כפיה, איש איננו אוהב
כפיה. אנחנו משתדלים לברוח מכפלה. אנחנו רוצים בדרכי נועם, בנתיבות שלום
ובהבנה לקרב ולהתקרב. אני מאמין שבדרך זו נצליח לעשות זאת
.
לגבי הישיבות, כמה דברים בקיצור נמרץ. נמצאים עמנו המנכ"ל וכן יועץ שבקיא
בסיגיות הללי ויכול להשיב על שאלוה ספציפיית לותר. הסעיף העיקרי בתקציבו של
משרד הדתות זה שנים ???? הסעיף של ישיבות. כוללים, מתיבתות לסוגיהם. כלומר
.
לימוד התורה שהיא נכס כשלעצמה, שהוא מטרה כשלעצמה שהוא הנהלה תורה הם לאלה
שתורתם אומנותם, שעיסוקם בתורה, אם שנה אם שנתיים, אם שלוש שנים, אם שמונה
שנים, עם עשר שנים, והן לציבור הרחב שגם הוא צמא לשמוע דבר תורה, ששומע זאת
בבתי כנסת, בבתל מדרש, במבני צלבור, במקומות כלשהם
.
כפי שאמרתי, כשני שלישים מתקציבו של המשרד מיועדים לישיבות ולהקניית
תורה. כל מה שעשינו אלה הם עדכונים של תוצר, של אינפלצלה והתייקריות מצד אחד
,
ומצד שני של גלדול טבעל. אנל רוצה לומר שזח כולל ישיבות הסדר, לשלבות
תיכוניות, אולפנות
.

מכון הרטמן מקבל תקציב ממשרדך
?
)



(

כן. אני שמח לומר לך שפרופ' הרטמן היה במשרדי, סיפר לי על פועלו ועל
המכון שלו. איש איננו מתכוון הלילה לקפה שכרה של שום בריה. אדם שעוסק ביהדות
ומפיץ יהדות, המשרד משתדל לעזור לו כמיטב יכולתו. הבאתי אתמול דוגמה של גוף
שהגדיר עצמו כלא דתי, אבל הוא נותן גם יסודות של מסורת יהודית, על פי דרכו
.
המשרד מנסה לעזור לו כמו לכל מוסד, במסגרת האפשרויות
.

בעמי 92 של ספר התקציב יש פירוט של סוגי המוסדות שמקבלים הקצבות לפי מספר
התלמידים. אני מבקש לעבור על הרשימה ולקבל הסברים איזה גופים מבין אלה
המופיעים ברשימה מקבל גם כספים ממשרד ההינוך. "תלמיד ישיבה", לפי ההגדרה - אם
אני מבין נכון, זהו תלמיד ישיבה מתחת לגיל צבא, תלמיד בישיבה תיכונית
?

כל תלמיד ישיבה שאיננו נשוי
.

אברך הוא תלמיד ישיבה נשוי, בעל משפהה. מי שאינו נשוי הוא בגדר תלמיד
ישיבה
.
היו"ר א' שוחט
:
מאיזה גיל הוא תלמיד ישיבה? (נ' נתנזון: מגיל תיכון ואילך. מגיל 14 או
15.)
אם זה גיל תיכון, הרי תלמידים אלה מקבלים גם במסגרת השכל"ם, שכר הלימוד
של משרד החינוך. האם הסכומים האלה הם בנוסף לכך
?

אני רוצה להשיב ליושב-ראש בקצרה. מה בין ישיבה תיכונית לבין בית ספר
תיכון דתי? תלמיד הישיבה התיכונית לומד לפחות 5-6 שעות יותר מאשר תלמיד התיכון
הרגיל. ואותן 5-6 שעות מוקדשות ללימודי קודש. זה כולל תלמוד, מפרשים, שולחן
ערוך, דינים, חיצונים, אחרונים, הכל לפי רמת הכיתה, רמת התלמידים. רמת המוסד
.
הכוונה שזה לא כמו תיכון רגיל אחר. אם מקצים סכום מסוים לתיכון דתי, פה
מוסיפים סכים מסוים בשביל ???ספת של שעות הלימוד האלה
.
ש' אל

השאלה היא מהו מבנה התקציב. אנחנו יודעים שהם מקבלים ממשרד החינוך והם
מקבלים ממשרד הדתות. יש פנימיות שמקבלות תקציב חלק ממשרד החינוך וחלק ממשרד
העבודה והרווחה. שם יש תיאום. השאלה אם גם כאן יש תיאום, אם אין כפילויות
.

לא רק שאין כפילויות אלא אחרי שמשרד החינוך נותן את שלו, ואחרי שמשרד
הדתות נותן את שלו, אם הישיבה התיכונית, האולפנה, לא תשיג לה תורמים וידידים
שיעזרו לה, היא לא תוכל להתקיים
.
)



(

אני מבקש ללמוד את הענין. אני חושב שאני די מכיר אותו. אבל אני רוצה
לשמוע את ההסברים. תלמיד ישיבה זה תלמיד שהמערכת מקבלת עבורו פעם אחת את
השכל"ם, וזוהי ההשלמה עבור הלימודים הנוספים
.

לא כולם. אתה צריך להביא בחשבון שמי שלא לומד בישיבה תיכונית לא מקבל את
השכליים
.

כל מי שלומד עד גיל 18 מקבל את השכליים
.

מי שלומד במוסד שהוא או אולפנה לבנות, או ישיבה תיכונית, מקבל את הסכום
הזה בנוסף לשכל"ם של משרד החינוך והתרבות
.
אברך שלומד בכולל יום שלם מקבל 198 שקל, ובערי פיתוח ומעבר לקו - 205
שקל. זה במונחים של שנת הלימודים הנוכחית? אני מבין שכבר היום התשלום הוא 240
שקל לאברך. עד מתי
?

עד 1 באפריל 1991 הסכום הוא 240 שקל. ב-1 באפריל הסכום יעלה ב-25%
.

זאת אומרת שמ-1 באפריל השנה הסכום יגיע ל-500 שקל לאברך. יש לכך גם ביטוי

כן. ) הסכום היה 198 שקל לאברך. הסכום תוקן בעקבות ההסכם
הקואליציוני ל-240 שקל. ומ-1 אפריל 1991 הסכום יעלה ל-300 שקל. הסכום צריך
לעלות עוד פעם ב-25%? (נ' נתנזון: ב-1 בינואר 1992
.)

זה בהתאם להסכם שנחתם עם המ?ר
?.
אדוני השר, מדוע א???? מעבר לקו הירוק מקבלים ??ת? מאשר אברכים בשכו
??
בערים
? , .

אני מודה לך על השאלה. שינינו את זה והיום יש שוויון בענין הזה
.

אני רוצה לחזור על המספרים. בשנה הקודמת הסכום היה 134 שקל לאברך. בתחילת
שנת התקציב הנוכחית, ב-1 באפריל 1990, הסכום היה ל-198 שקל. כתוצאה מההסכם
הקואליציוני ב-1 בינואר 1991 הסכום עלה ל-240 שקל. ב-1 באפריל 1991 הסכום יעלה
ל-300 שקל, וב-1 לינואר 1992 ל-375 שקל. (י' הורביץ: בתוספת המדד הסכום יהיה
יותר גבוה.) אני מדבר במחירים קבועים. ברור לי שיהיו עדכונים בהתאם לעליית
המדד
.
)



(

סטונדט צריך לעמוד בבחינות. מהם הסטנדרטים שבהם צריך לעמוד בחור ישיבה
שמקבל כספים
?

תלמידים בישיבות ההסדר מקבלים כמו אברכים
.
התעריפים החדשים מכוסים בתקציב? (השר לענייני דתות א"ח שאקי: כן
.)

בהמשך לשאלות של היושב-ראש, האם השר יכול לומר לנו כמה מקבל היום אברך
בהשוואה לסטודנט? האם התנאים הם שווים, אם לא - היכן יש קיפוח
?

קודם כל, אברך איננו מקבל. התשלום הוא לא לאברך אלא למוסד. עבור אברך
מקבל היום המוסד 240 שקל לחודש. זוהי השתתפות המדינה. מאפריל הסכום אמור לעלות
ל-300 שקל
.

מהי העלות של המדינה לסטודנט
?

על כך יכול להשיב משרד החינוך והתרבות. אבל ודאי שהסכום הוא הרבה יותר
גדול
.

אגיד לך מהי העלות, חבר הכנסת הלפרט. מדינת ישראל משלמת לאוניברסיטאות
כולן סכום של כ-900 מיליון שקל. לכן השתתפות לסטודנט היא בסדר גודל של 12 אלף
שקל לשנה. אבל זה לא לסטודנט, זה למחקר. הסטודנט לא מקבל כסף בשביל ללמוד
.
סטודנט עובד כדי לקיים את עצמו
.

בחור ישיבה מקבל ??? ?אשר הוא לומד
?

בחור שלומד בכולל, אם אינני טועה, מקבל כסף. (ש' הלפרט: הוא מפרנס משפחה
ב-240 שקל לחודש.) אתה יודע יפה שלא ב-240 שקל. אני מכיר את הכולל של חסידי
גור בערד טוב מאד. קודם כל הוא מקבל את ההקצבה הזו לשבע או לשמונה שנים ולא
לשלוש שנים. והוא לא שירת בצבא לפני לימודיו. (ש' הלפרט: מזה שייך לענין
?)
מדוע זה לא שייך
?

זה שייך להצבעה שמתקיימת עכשיו בוועדת הכנסת... כל הדיבורים שלך שייכים
להצבעה הזו
.
)



(

עם כל הכבוד, איך אפשר להשוות זאת לתקציב האוניברסיטאות, שלא כולו מיועד
לסטונדטים, אלא הוא מיועד גם למחקר - ואפשר להתווכח אם דרוש מחקר או לא דרוש
,
אם דרושים בתי ספר לרפואה או לא
.

האם השר יכול לתת תשובה לשאלה כמה מקבל תלמיד ישיבה או כמה מקבל עבורו
המוסד, מתי הוא מקבל, באיזה תנאים
.

אני מבקש לשאול על ישיבות ההסדר ועל ישיבות שהן טרום ההסדר. כלומר, על
התלמידים שלומדים שנה אהת בישיבה, אחר כך הולכים לצבא, לא לישיבת ההסדר. לא
מדובר על מספר גדול של תלמידים, בשנת תש"ן היו 3,300 תלמידים ואולי עוד 50 או
100
או 200 תלמידים בישיבות טרום צבאיות. אל"י - זו ישיבה שבה לומדים שנה אחת
לפני הגיוס לצבא. לאחר שנת הלימודים הם לא הולכים לישיבות הסדר אלא ליחידות
מובחרות של צה"ל. אני חושב שישיבות כאלה זכאיות לתמיכה מיוחדת, מה גם שלא
מדובר במספר גדול של תלמידים. אנחנו רוצים שמספר התלמידים בישיבות אלה יגדל
.
אין עיני צרה בשום ישיבה אחרת. להיפך, אני בעד התמיכות בישיבות. אבל כאן מדובר
על מספר לא גדול של תלמידים. אני חושב שצריך לעשות מאמץ מיוחד, גם משרד הדתות
,
ואולי גם משרד הבטחון, כדי לסייע לישיבות האלה. ואני רואה לפי הנתונים שלפני
,
שלא ניתן עידוד רב לישיבות האלה. להיפך, בתש"ן לעומת תשמייט היתה ירידה קלה
בתמיכה
.

אני מבין שבו זמנית, בשלושה שנתונים, יש 3,500 תלמידים בישיבות ההסדר
.
(

זה חמשה שנתונים
.)

הסיוע הזה לא יכביד על התקציב אבל יראה על הרצון של כולנו לעודד את
ההליכה לישיבות האלה. לכן אני מציע לתת את התנאים היותר טובים לאותן ישיבות
.

אני שמח לומר לחבר הכנסה שפט שאנחנו ערים לזה, אנחנו מאד מעריכים את אל"י

לא רק אלי'', גם הישיבות האחרות.) אנחנו מנקים לעזור
לישיבות אלה, אפילו שלא במסגרת הזו, במידה ויש צרכים אמיתיים
.
בתשובה לחבר הכנסת ויינשטיין, בן הישיבה הרגיל, שתורתו היא אומנותו
,
כלומר שהוא מקדיש את כל יומו לישיבה, ורק כל עוד הוא עושה כן, הוא נהנה מן
המעמד הזה ומן הסיוע הזה, לא אישית אלא דרך המוסד. בענין הזה היתה אי הבנה
בציבור לגבי אלה שבאו מחו"ל ללמוד כאן ובימים האלה מצאו לנכון לעזוב. אבל שום
בן ישיבה בארץ לא עזב את הארץ, כי הוא איננו יכול לעזוב את הארץ
.

לא זוהי השאלה שלי. תלמיד ישיבה, מאיזה גיל? (נ' נתנזון: מגיל 14.) שמענו
מה מקבל המוסד עבור כל תלמיד ישיבה או אברך. מתי האיש עצמו מקבל את הכסף
?
)



(

המוסד מקבל הקצבה פר תלמיד, כמו מערכת חינוכית. ב-1 באפריל הסכום יהיה
300
שקל לחודש לתלמיד. וב-1 בינואר 1992 הסכום יהיה 375 שקל. יכול הבר הכנסת
הלפרט לכעוס עלי, אבל זה לא ישנה את העובדה שאם תכפיל 375 שקל ב-12, תקבל סכום
המתקרב ל-5,000 שקל. זמן הלימוד הממוצע הוא בערך שבע שנים, זאת אומרת שאברך
בכולל מקבל 35 אלף שקל מהמדינה לאורך הזמן שהוא לומד
.

וכמה מקבל סטודנט לאורך השנים
?

סטודנט מקבל הרבה פחות. (ש' הלפרט: הוא מקבל פי ארבע.) הוא מקבל הרבה
פחות כי התקציב לאוניברסיטאות הוא לא ללימודים בלבד. אני אביא הוכחה נגד
הטיעון שהעלו חבר הכנסת הלפרט וחבריו. תלמיד במדעי הרוח עולה 7,000 שקל לחודש
.
(

איפה?) באוניברסיטה העברית. תכפיל זאת בשלוש שנים ותגיע לסכום של
21,000
שקל. הוא משלם 4,000 שקל לשנה שכר לימוד. כלומר, המדינה מסבסדת את
לימודיו ב-9,000 שקל. לגבי אברכים הסבסוד הוא 35 אלף שקל. זהו החשבון
.

מי שגומר שבע שנות לימוד אינך יכול להתייחס אליו מבחינה זו כמו אל סטודנט
שסיים את לימודים לתואר ב.א. אלא לפחות למי שסיים לימודים לתואר מ.א
.

אני תמיד טענתי שצריכה להיות השוואה בעזרה . אני אומר לך שיש מצב הפוך
.
תלמיד במדעי הרוח עולה 7,000 שקל לשנה. לתואר ב.א. הוא לומד 3 שנים, וזה
21,000

איך הגעת לסכום של 7,000 שקל?) זוהי העלות. תלך לוועדה
לתכנון ולתקצוב ותבדוק את הנתונים. (מ' איתן: לפי מה אתה קובע זאת?) לפי
מספרים שקיבלתי מהותיית. שאלתי כמה עולה להכשיר מהנדס, וכמה עולה סטודנט במדעי
הרוח
.

מהו התקציב של האוניברסיטאות
?

התקציב של האוניברסיטאות הוא 1.2 מיליארד שקל. 60% מזה השתתפות ממשלה
,
והשאר תרומות וכספי סטודנטים שמשלמים שכר לימוד. ואני אומר שאותו סטודנט במדעי
הרוח, שלטענתכם אליו צריך להשוות את תלמיד הישיבה, אני אומר לך, חבר הכנסת
הלפרט, אם תעשה את החשבון האמיתי, כולל שכר הלימוד, תראה שאין קיפוח אלא ההיפך
מזה. כאשר הסכום היה 164 שקל לתלמיד ישיבה, זה היה מצב אחר, זה היה לפני
שנתיים. בעוד ארבעה חדשים נגיע לסכום של 400 שקל לאברך
.

אתה הרי תמכת במתן התוספת הזו רק לפני ששה חדשים
.
)



(

אתה לא יודע אם תמכתי או לא תמכתי
.

אנשי המערך לא חתמו גם בשמך
?

אפשר להגיד: מודה ועוזב ירוחם, שאני מצטער על הענין הזה? אבל לא זוהי
השאלה. ואינני רוצה להיכנס עכשיו לוויכוח הזה. (ש' הלפרט: תמכת בזה לאורך כל

כל התוספת הזו סוכמה בהסכם עם המערך.) למה אינך
עונה לי בצורה עניינית? מדוע אינך מדבר לענין אלא הולך אחורה? אתם טענתם
לשוויון בהקצבות
.

עדיין לא מקבלים מה שמקבלים סטודנטים באוניברסיטה
.

רציתי לומר שהסכומים של 240 שקל או 300 שקל לאברך מכסים רק חלק קטן מן
הקיום של התלמידים. אנחנו חייבים להיות ערים לכך. כל מוסד כזה חייב להיעזר
במקורות נוספים, בתרומות וכו
'.
לגופו של ענין, אם יש קיפוח או אין קיפוח, שמעתי את דברי היושב-ראש. אני
רוצה להעיר כמי שהוא בוגר ישיבות ובוגר אוניברסיטה, ואינני חשוד כמי שמזלזל לא
באלה ולא באלה. אני מכבד מאד את כל המוסדות. אי אפשר לומר שמה שמקבלים היום
בני הישיבות יש בו הגזמה. אי אפשר לומר שעדיין אין מה לתקן. בהבדל זה שסטודנט
אין עליו שום איסור לא חוקי ולא ציבורי לעבוד כדי לקיים את עצמו וכדי לשלם את
שכר הלימוד שלו או להשלים את מה שהוא רוצה. מדובר בחלק גדול של אנשים שאסורה
עליהם עבודה, אסורה עליהם הכנסה
.

כולם עובדים כמוהלים, כשוחטים, כמורים
.

גם זה לא נכון. אלה הן הכללות גורפות שאין להן בסיס במציאות, שאיש לא
הוכיח אותן
.
לגופו של ענין, אני מציע לכל חבר ועדה לבקר בישיבות כדי לראות את התנאים
שבהם לומדים, את המקומות שבהם גרים, את תנאי הדיור של המשפחות הללו. האברכים
הם הורים לילדים במשפחות ברוכות ילדים. אל נגזים ונאמר שאותם 240 שקל מצילים
את הציבור הזה, או שמגזימים בכך. אני שמח על התיקונים שנעשו, אבל יש עדיין
הרבה מה לעשות כדי לאפשר לבני תורה ללמוד בתנאים נוחים
.
)



(
זה לא סותר את מה שהאוניברסיטאות מקבלות, זה מה שאני רוצה לומר כאיש
האוניברסיטה. גם הן לא מקבלות מספיק. אני באמת חושב שהמחקר בארץ סובל בשנים
האחרונות. האוניברסיטאות נהנות גם הן מתמיכות, מתרומות, וטוב הדבר. וזה עדיין
איננו מספיק. אל תהא עינינו צרה זה בזה. צריך שיהיו בני תורה, צריך שיהיו
סטודנטים. אנחנו זקוקים לרופאים, למהנדסים, למשפטנים ולביולוגים, לכימאים
ולבקטרולוגים. אנחנו צריכים לבני תורה, למחנכים ולאנשי רוח, שיחנכו את העם
הזה. אני חושב שיש פה השלמה. מי שרואה את הענין בשלימותו איננו יכול שלא
לראות שאלה גם אלה ממלאים פה תפקידים חשובים לאומה. אז אל נדבר עליהם במושגים
של: הם ואנחנו. כולם זה אנחנו. כך אני רוצה לראות את הענין
.
אני עובר לתחום שנשאלתי עליו פה, אם כי השואלת משום מה הלכה. זו היתה
חברת הכנסת עדנה סולודר. התחום הוא - בתי העלמין. (ש' אלוני: אני חייבת לומר
שיש שיפור בתחום הזה.) אני שמח לשמוע. זה נכון
.

יש עוד שני חברי כנסת שרצו לשאול. אולי אתן להם עכשיו את רשות הדיבור
.

אני קודם כל מברך אותך, אדוני השר, על הופעתך בוועדה, וכן גם את המנכייל
החדש של משרדך, מר בקיש
.
אני רוצה לשאול מהי עמדת השר בענין הכספים הייחודיים. לקראת הדיון
שיתחדש, אני מניח, ביסים הקרובים, אולי כדאי לארגן לכך איזו מסגרת נורמטיבית
ולא עוד פעם להתבזות וגם לבזות את אותם גורמים שפונים אלינו בנושא הזה
.
שאלה שניה. כבר שלוש שנים נמצאים בדיון בוועדה הבינמשרדית נושאים כמו בתי
כנסת, מיקוואות וכדומה. אני מתקשר למנכ"ל ושואל מה התשובה בענין הקמת בית
כנסת חדש לעולים החדשים בשכונה גדולה. לאחר שלוש שנות מאבק, התשובה היא שאישרו
20
אלף שקל. בנושא מיקוואות - בנו שכונה חדשה בת אלפיים תושבים מהצד השני של
הכביש. האם בעת התכנון לא הביאו בחשבון בניה של מיקווה בשכונה
?

מהו תקציב הפיתוח והבינוי של משרד הדתות לישיבות, בתי כנסת, מיקוואות
השנה, ומה היה התקציב הפיתוח והבינוי של המשרד בכל אחת משלוש השנים האחרונות
?
השר לענייני דתות א"ח שאקי
:
אפתח בהערה כללית והמנכ"ל ישיב על הענינים הספציפיים. אמרתי קודם שהייתי
שמח לו עמד לרשותנו תקציב שהיה מאפשר לנו לתת עזרה משמעותית להקמתם של בתי
כנסת או לשיפוצם. לצערי, מתוך 1,600 ויותר בתי כנסת שפנו לעזרה, בקושי היינו
מסוגלים להיענות לכ-100. לרבים נענינו בפרוטות, באלף, אלפיים או שלושת אלפים
שקל לשיפוצים קטנים. זה מצער. מסתבר שרק מי שמצליח לגייס תורם גדול, אנשים
מבחוץ, או תרומות קטנות מרבים במקום, יכול להתמודד עם בניה של בית כנסת
.
התקציב הכולל של משרד הדתות לשנה זו, תקציב הפיתוח לבתי כנסת, עמד על סכום של
4
מיליון שקל. תחלקו את הסכום הזה ל-1,600 בתי כנסת, ותראו מה זה אומר
.
)



(
המצב הזה מצער מאד. אני מקווה שיבוא יום שהוועדה הזו והכנסת לבינו שהשוב
לכולנו שיהיו בתי כנסת נאים שבהם אנשים יוכלו להתפלל. אין כופים בית כנסת על
שום קבוצה של בני אדם. לשמהתנו, הציבור הוא שבא. אנחנו מקבלים מאות תלונות

למה בישוב שלנו אין בית כנסת, או למה אצלנו בית הכנסת שוכן בצריף עלוב
ודולף? עשרות אלפי בני אדם מתפללים בצריפים דלים, בתנאים קשים, כי הם רוצים
לעבוד את אלוהיהם, והם הולכים לבית כנסת, וכאשר אין בית כנסת הם מקימים משהו
מאולתר. אגב, בין המבנים שנהרסו בתל-אביב בהתקפת הטילים היו שני בתי כנסת, אחד
מהם צריף שנשרף כליל
.

הבר הכנסת הלפרט, אני מבקש להשלים את התשובה של השר. אקח את העיר שבה
כיהנתי כראש עיר הרבה מאד שנים. כפי שידוע לך, קמה שם ישיבה גדולה מאד של
חסידי גור. אין ספק שאם הם היו צריכים לבנות את מה שהם בנו מתקציב המשרד, לא
היה שום דבר. חלק מהכסף בא מתרומות. אבל חלק גדול היה מכספי מדינה דרך משרדים
אחרים, כמו משרד הבינוי והשיכון שעשה את הפיתוח, או משרד החינוך והתרבות שדאג
לבניה של בתי ספר וגני ילדים במסגרת החינוך העצמאי, או משרד הפנים שנתן מענקים
ייחודיים לבניית הכולל הגדול ובית הכנסת שנמצא במקום, או הבניה של מעון גדול
לילדים. אם מסתכלים על הבניה של המערכות האלה רק דרך ספר התקציב של המשרד
לעניינו דתות, הרי אלה הם סכומים לא משמעותיים
.

במקרה בערד כיהן ראש עיר טוב שסייע להקמת הישיבה
.

להקמת הישיבה והמוסדות למיניהם. הגישה שנקטתי כאשר תקפתי את ענין התשלום
היתה, שילד של חסידי גור צריך לקבל את אותם תנאים כמו ילד אחר בערד
.

אני שואל שאלה עניינית מהו תקציב הבינוי לישיבות ולבתי כנסת, ומה היה
התקציב הזה בחמש השנים האחרונות, כולל מה שמקבלים ממשרד הבינוי והשיכון. יש
הרי ועדה בינמשרדית לענין זה
.

אני שאלתי על התקציב למיקוואות וכן על הנושא של הכספים הייחודיים
.

בענין המיקוואות אבקש את המנכ"ל להשיב. לגבי הכספים הייחודיים, אחזור כדי
לתת תשובה
.

אני רוצה לפתוח בכמה דברים שיפריעו לנו מאד בתקציב של השנה הבאה, ואתחיל
בנושא של קליטה רוחנית, שהשר דיבר עליו. אם נעיין בספר התקציב נראה כי לפעילות
בתחום של קליטה רוחנית יש לנו סכום של 1.2 מיליון שקל. בשביל הפעולות הרבות
שאנחנו מארגנים ושהשר סיפר עליהן, התקציב הזה הוא ממש זעום ולא יספיק לנו
.
נמצאת כאן גב' רות יוסף, נציגת האוצר, שיחד אתה בנינו את התקציב. היא צריכה
לדעת שהתקציב הזה בשום פנים ואופן לא יכול להספיק, מה גם ששנת הכספים הנוכחית
היא של 9 חדשים ולא של 12 חדשים
.
)



(
דבר נוסף אלה הן בריתות מילה. לענין זה יש בתקציב סכום של 2 מיליון שקל
.
כפי שכבוד השר אמר, אנחנו זקוקים לסכום נוסף של 7 מיליון שקל כדי להיענות
לדרישות לבריתות מילה. לפי החישוב שעשינו, דרוש לנו סכום של מיליון שקל לחודש
כדי לתת מענה לפונים אלינו. אני מבקש שוועדת הכספים יחד עם האוצר יעשו הכל כדי
להוסיף לנו תקציב למטרה הזו
.
הנושא הבא הוא תקציב הפיתוה של המשרד, כידוע לכם, אותה ועדה בינמשרדית
,
מינהלת הפיתוח, כפי שהיא נקראת, לא התכנסה במשך למעלה משנתיים, כנראה בשל
הסכסוכים בין המשרדים השונים. לכן גם הלק מהתקציב שהיה מיועד לפיתוח לא נוצל
וחזר לאוצר. השנה, עם כניסתנו לתפקיד לפני כששה הדשים, אהד הדברים הראשונים
שהשר ביקש ממני לעשות כמנכ"ל היה לכנס את הוועדה הזו, ואמנם כך עשיתי. התברר
שלרשות הוועדה עומד סכום של כ-12 מיליון שקל. בעצם הימים האלה אנחנו שולחים את
ההודעות לבתי כנסת שונים, כאשר שלושת המשרדים - בינוי ושיכון, פנים ודתות
,
חילקו ביניהם את התקציב והעמידו לרשות כל משרד 4 מיליון שקל. כך חולק סכום של
12
מיליון שקל לבניית בתי כנסת
.
חבר הכנסת עמור שאל ובצדק על נושא המיקוואות. בתקציב הנוכחי של השנה הזו
לא הצלחנו לתת מענה לנושא המיקוואות. אנחנו מקווים להתכנס תוך שבועיים כדי
להקציב סכומים מהתקציב של השנה הבאה בעיקר לנושא המיקוואות. בתקציב השנה הבאה
יש למשרד שלנו לבדו, בלי שותפים, סכום של 12.8 מיליון שקל. באמצעות התקציב הזה
אני מקווה שנתן מענה לערים ושכונות שבהן צריך לבנות מיקוואות
.
הבל שחברת הכנסת אלוני יצאה, היא העלתה נקודה שאנחנו בהחלט מסכימים לה
.
כשם שהמדינה בונה בתי ספר, מתנס"ים, ספריות, או מכשירה מגרשי ספורט, מן הנכון
היה שהמדינה תדאג לבנות בכל שכונה גם מיקווה וגם בית הכנסת. לצערנו, לא בונים
את המבנים האלה, ואנחנו במשרד נאלצים להתמודד עם הבעיה הזו. התקציב הדל שעומד
לרשותנו איננו מאפשר לנו לתת מענה לבקשות הרבות, שהולכות ומתרבות משנה לשנה
,
בעיקר בעקבות העליה הגדולה המגיעה אלינו
.
אנחנו מבקשים שהכנסת תדון בנושא הזה ותעלה את הדרישה לבנות בכל שכונה בצד
מבני ציבור גם מבני דת כדי לספק את השירותים הדתיים לאוכלוסיה
.
בנושא בתי העלמין המצב הוא קשה ביותר. (ע' סולודר: זוהי שערוריה.) אני
בהחלט מסכים שזו שערוריה
.

אני מודה לך, חברת הכנסת סולודר, על השימוש במלה הזו, כי באמת כאשר אני
גיליתי מה קורה, זועזעתי
.

465
אלף שקל זהו הסכום שיש לנו בתקציב של השנה הבאה לבתי עלמין. גם בשנה
שעברה היה לנו תקציב זעום מאד, ובסופו של דבר בעבודה משותפת עם האוצר הצלחנו
להגדיל את התקציב הזה ל-2.5 מיליון שקל. לכן, אם חברת הכנסת שולמית אלוני אמרה
שחל שיפור בנושא הזה, בההלט עשינו רבות כדי לשפר את המצב ולטפל בחלק מהבעיות
הקשות שהתעוררו שם, אבל עדיין המלאכה היא רבה
.
)



(

תקציב זעום לנושא של בתי עלמין זה ענין שנמשך הרבה מאד שנים. בעקבות
טיפולי בבית העלמין החדש בטבריה, אני קרובה לנושא מזה שש שנים. בטבריה צריך
להחליף את מיקומו של בית העלמין, כי כיום הוא יושב על עתיקות חשובות ביותר
,
ונשלחו כבר אתראות על הפסקת הקבורה בבית העלמין הישן. להכשיר בית עלמין חדש
זה כרוך בהוצאה של מיליונים. לכן בונים אותו בשלבים
.
אבל המצב הוא קשה לא רק בבית העלמין של טבריה. אנחנו יודעים את המצוקה
בערים הגדולות. עלו הצעות שונות של קבורה בקומות. אבל בלי תקציב אי אפשר לטפל
בנושא הזה. זהו נושא ציבורי ממדרגה ראשונה
.
בדרך כלל חברה קדישא מטפלח בקבורה בערים. לאחרונה, קמו בתל-אביב חברות
קבורה פרטיות, שממש הפכו את הקבורה לעסק מסחרי. חברות אלה נטלו על עצמן את
הטיפול בכל סידורי הקבורה. היו מקרים שמטעם חברה כזו פנו למשפחה של הנפטר
והציעו עזרה עוד לפני שיצאה הודעה רשמית על הפטירה ולפני שהמשפחה קלטה את
האסון שקרה לה. השאלה האם המשרד ער לענין ובוחן אותו
.

מה גורל ההצעה על קבורה בקומות, האם יש לכם נסיון בנושא הזה
?

האישור ההלכתי לכך ניתן. הבעיה היא שהמקום הראשון שבו רצו לעשות את
הנסיון הזה היה ירושלים. ובירושלים יש בעיה משפטית לגבי בית הקברות מבחינת
התכנון שלו
.

חברת הכנסת סולודר, אני בהחלט שותף לדאגתך לענין בתי העלמין. אני חושב
שכבוד המתים הוא גם כבוד החיים. וזה לא ענין דתי אלא ענין מוסרי. זוהי חובה
אלמנטרית שהחי חייב למת בכל חברה מתוקנת ותרבותית, ואנחנו חברה כזו. אני מקווה
שבענין זה תהיה הבנה כדי שאפשר יהיה להגדיל את התקציב ונוכל כמובן להיענות
לצרכים המרובים
.
לחבר הכנסת עמור, אני תמיד התנגדתי לייחודיים התנגדות עקרונית מפני
שלצערי הציבור מקבל את זה לא נכון. הוא מפרש זאת כאילו זה מעשה חסד, מעשה
סחיטה, ומכאן הביטוי "סחטנים". אבל זה גם לא נכון, משום שדברים בעלי משמעות של
צורך חיוני ובסיסי מתוארים כאן כענין שהוא תוצאה של לחץ פוליטי, ולא היא. זה
לא צריך להיות תוצאה של לחץ פוליטי. צריכים להיקבע אמות מידה, או קריטריונים
אובייקטיביים למוסדות, ואז כל מוסד יפנה בזכות עצמו ויקבל את המגיע לו לפי
אותם קריטריונים
.
מסתבר שעדיין לא הגענו לזה. אבל יש התקדמות גדולה. שר האוצר הודיע מעל
במת הכנסת כאשר הציג את התקציב, שלא היא. האמת היא שרוב הדברים מוכנסים לבסיסו
של התקציב. יש כנראה סוג מסוים של מוסדות שבהם עדיין לשנה זו יהיה הסידור
הקודם. אבל המגמה היא ברורה. יש הסכמה רחבה בענין. איש אינו נהנה מן המחזות
שהתלוו לכך בעבר ולתוצאות הציבוריות ולפירושים שניתנות לתופועות הללו
.
)



(
אני שותף לאותה דאגה, לאותה חרדה לשם הטוב שצריך להיות למוסדות שאינם
זקוקים להושטת יד. זה איננו מעשה צדקה, זה איננו מעשה חסד. המוסדות הללו
ראויים לסיוע הזה. אלא שעד לגיבושם של קריטריונים חד משמעיים, אם אפשר בכלל
להגיע לשכאלה, כנראה שנשאר עדיין משהו מזה. אני מאמין שאנחנו בדרך הנכונה עד
לביטול הענין הזה
.

אני מעריך ומוקיר את השר, את המנכ"ל ואת הצוות של המשרד. הם הביאו עמם
משב רוח לגמרי שונה מזה שהורגלנו אליו במשרד הזה. זה ייאמר לזכותכם
.
מדברים פה בצורה בוטה על הכספים הייחודיים. אתמול, לאחר שנבצר ממני להביא
לכאן את אנשי משרד החינוך והתרבות, רציתי לומר משהו לשר החינוך והתרבות, שהוא
עצמו וגם סגנו והמנכ"ל שלו מודאגים מאד מענין הכספים הייחודיים ולא רוצים בהם
.
אני קורא בדף 114 בספר התקציב של משרד החינוך והתרבות, שתלמידי "מעוף" נהנים
מפטור מלא משכר לימוד והוצאות קיום. היקף הסיוע לתלמיד בשנת תשנ"א נע בין
2,000
שקל ל-10,000 שקל
.

מזה "מעוף"? (שי עמור: סטודנטים שלומדים במסגרת מכינה
.)

אלה ילדים מעיירות הפיתוח שלומדים במסגרת פנימיה. אני שואל: האם ישיבה
כלשהי, ולא חשוב מאיזה גוון, אם היא בעיירת פיתוח, לא מגיע ללומדים בה את מה
שניתן לתלמידי "מעוף"? בושנו ונכלמנו לשמע ההצהרה של שר האוצר שהוא נגד
ייחודיים, בעוד הפקידים שלו מכניסים בבסיס התקציב מילגה של 10,000 שקל לתלמיד
.
התמיכה לתלמיד ישיבה לא מגיעה אפילו ל-20% מהתמיכה שניתנת לתלמיד במסגרת
"

אתה נגד ערי הפיתוח.) אני מסכים שיפטרו אותם משכר לימוד
.

אני רוצה לגעת בנושא רגיש. אותי מדאיגה מאד העליה מברית המועצות מבחינת
התודעה היהודית שלה. מה עושה משרד הדתות כדי להחדיר את התודעה היהודית בקרב
יהודי ברית המועצות? גם כדי להיות אפיקורסים גמורים, צריך קודם כל ללמוד את
ערכי היהדות ולהכיר אותם
.

האם אתם נכנסים לאולפנים
?

אני רוצה לברך את שר הדתות על ההישגים שלו בתקופה הקצרה מאז נכנס
לתפקידו, אם זה בתחום היתר עגונות, או בתחום של מינוי דיינים חדשים וכן
בתחומים אחרים
.
אני מאד מתפלא, אדוני היושב-ראש, על השאלות שלך, שבחלקן היו קנטרניות
.
אלה דברים שאתה יודע אותם, והשאלות רק באו להראות שתקציב הישיבות הוא גדול
מדי
.
)



(

הדעה שהבעתי היא דעה אישית שלי. השאלות ששאלתי נועדו לקבלת אינפורמציה
.
חלק מהדברים ידעתי, וחלקם לא ידעתי. ידעתי שיש גידול משמעותי. חשבתי שהגידול
הוא ל-200 שקל, ל-240 שקל ול-300 שקל לתלמיד. היום שמעתי שהמצב שופר והסכום
הגיע ל-375 שקל. (ש' הלפרט: המצב ישופר.) בערכים קבועים הסכום יהיה 375 שקל
.
בענין ההשוואה בין סטודנט לבין אברך, אמרתי את דעתי. לך יש דעה שונה. אני
מציע שנקיים שיחה בינינו וננסה לשכנע איש את רעהו
.
שי הלפרט
;
אני מאד מתפלא על צרות העין של חלק מחברי הוועדה על כך שאברך בעל משפחה
,
בדרך כלל בעל משפחה מרובת ילדים, מקבל אחרי התוספת שניתנה, 240 שקל לחודש, ומה
שיהיה בעתיד עוד נראה, כאשר אסור לו לעשות כל עבודה נוספת כדי שיוכל להתפרנס
.

אסור לו לעבוד בכלל. אסור לו לנסוע לחו"ל
.

אני מופתע מאד מהגישה של חלק מחברי הוועדה לנושא הזה
.
שאלתי וקיבלתי תשובה על תקציב הבינוי והפיתוח של משרד הדתות. אני חושב
שהתקציב של 4 מיליון שקל לבתי כנסת, לו אני שר הדתות, לא הייתי מקבל אותו. זהו
תקציב שלא עומד בשום פרופורציה למצבם של בתי הכנסת בישראל, וגם לא לצרכי
העליה. מדובר על בניה של 100 אלף יחידות דיור בשנה בארץ, בעשרות ואולי במאות
שכונות. ובסך הכל התקציב לבתי הכנסת הוא 4 מיליון שקל
.

זה עלוב, זה מביש. צריך להיאבק כדי לתקן זאת
.

כנ"ל תקציב המיקוואות. כנ"ל תקציב הישיבות, אם בכלל יש לכך תקציב
.

התקציב לבניית ישיבות הוא 74 אלף שקל
.

אמרתי גם לקודמך, שאני מתפלא על השר שהסכים לקבל תקציב פיתוח כזה
לישיבות
.
התקציב לקליטה רוחנית של העליה הוא 1.2 מיליון שקל. מדובר במאות אלפי
יהודים שמגיעים ללא כל מידע על היהדות, שמגיעים ללא תשמישי קדושה, שהם צריכים
לעבור ברית מילה. שמענו מהמנכ"ל שאפילו התקציב לבריתות מילה גדול פי שבע
מהסכום שיועד לכך בתקציב
.
)



(
אני רוצה לומר לכם שזו לא רק בעיה דתית. יהודי מגיע מרוסיה ואין לו מידע
מינימלי על יהדות, אם הוא ירגיש שהוא יכול להסתדר יותר טוב בחו"ל, הוא יסע
לשם. איזו זיקה יש לו למדינת ישראל? אם אין לו זיקה לדת ואין לו זיקה למסורת
וליהדות, הוא גם לא יישאר כאן. אינני חושב שזה ענין דתי. זה ענין לאומי יותר
מאשר ענין דתי. אין שיעורי תורה בשביל אותם עולים
.
אני מציע שאנחנו בוועדה נגדיל בצורה סבירה את התקציב לקליטה רוחנית של
העולים, וכן את תקציב הפיתוח לבתי הכנסת ומיקואוות, ואינני מדבר כבר על
ישיבות, כדי שאפשר יהיה לתת לפחות עשרה אחוז מהפתרון הדרוש לבעיות אלה
.

אני מציע שנסתפק בדברים ששמענו מהשר והמנכ"ל וכן מחברי הכנסת
.
שינויים בתקציב לשנת 1990 - פניה מס' 244 - המשרד לענייני דתות
.

לפנינו פניה של הממונה על התקציבים לאשר שינויים פנימיים בתקציב המשרד
לעניינו דתות, בהתאם לסדרי עדיפויות של המשרד, לפי הפירוט שמופיע בבקשה
.

אני מציע בהזדמנות זו להוסיף סכום מסוים מהרזרבה לחינוך דתי משלים
.

אנחנו יכולים רק לפנות לאוצר ולבקש לשקול את הגדלת הסכום בסעיף זה
מהרזרבה
.
אני מביא את הפניה לאישור
.

לאשר פניה מס' 244
.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 11.00
.
)